הדיאטה קצת מרגישה רעב

לפחות כך אצלי

אם את משלבת ספורט את יכולה בקלות לרדת קילו  בחודש אפילו לא ממש לשמור

לנסות ללכת לפחות 4 או שלוש פעמים בשבוע למשך חצי שעה

אפשר גם כמה דקות פילאטיס

לפחות משהו..

בחודשיים לרדת 3.5 קילו זה יפה מאד

לאט זה הכי מחזיק בסוף

אחרת זה לא היה מחזיק

אבל ייתכן ולא תהיה לי ברירה באמת

והירידה מעולה

פשוט ספורט מזניק את הכל

אני גם מנסה עכשיו ולא הצלחתי בלי הליכות לרדת

רק הייתי המון רעבה

אני מנסה ללכת 4 או 5 בשבוע ובלי עין הרע זה מוריד

באמת לצאת לא מסוגלת ,להתארגן והכל וקר לא יכולה... וצריך להיות עם הילדים 

פחות באלי לעשות פרסומת על משהו שאני מרוצה ולא מכירה עוד אנשים עם זה

אענה לך בפרטי בכיף 

3.5 זה ממש יפה לדעתי

אין לי עיצות במיוחד שנשמע שאת כבר עושה הכל.

את אוכלת מספיק חלבון? כי לצורך ירידה במשקל הבנתי שצריך מספיק חלבונים

לא מכירה את התחום הזה מעבר לזה..

רק חייבת שוב לומר שאת א-ל-ו-פ-ה

והרבה ירקות, וקצת שומן

זה תזונה שקרובה לקיטוגנית אבל לא קיטוגנית מלאה כי זה קשוח לי מדי

ותודה על הפרגון יקרה❤️ הרמת לי ממש אבליש לי עוד 10 לפחות חחח 

ספורט באופן קבוע משפרים את הבריאות הפיזית והנפשית

וגם מתאמנים על משמעת עצמית ומעלים את הסיכוי להתמיד בשליטה עצמית בתזונה

שהרבה פעמיים אחרי שיש ירידה יפה פתאום לא ממשיכים לרדת,זה מבאס.

אבל תמשיכי לשמור ואם את יכולה להוסיף ספורט עוד יותר טוב.

חכי כמה שבועות ותראי שאת ממשיכה לרדת

בהצלחה 

זה עוזר למשמעת עצמית?

הבעיה היא שצריך משמעת עצמית כדי להתחיל....

המשמעת עצמית שלי ברצפה וגם המצב הגופני שלי 🤦‍♀️

בקטן.

יש את מה שנקרא טאבטה - זה אימון קצר, בדרך כלל של ארבע דקות. 3-4 סטים של תרגילים שעושים אותם פעמיים.

יותר קל להגיד לעצמנו להתחייב ל4 דקות מאשר לחצי שעה, נכון?

ספורט זה קשה מאוד בהתחלה, אחרי זה כבר יותר קל.

אני מרגישה שקצת התמכרתי, בגלל התחושה הטובה אחרי האימון והשיפור של המצב הרוח. זה לא אומר שתמיד קל לי להרים את עצמי לזה. אבל זה כן עוזר לדעת שזה מתגמל בסוף

לי מאוד עזרה מסגרת של אימון. בעבר שילמתי לתוכנית אינטרנטית, של המון אימונים מסוגים שונים. זה היה מעולה עבורי. בהמשך הרגשתי שאני רוצה גם קצת לצאת, אז מצאתי סטודיו לנשים ליד הבית שיש אימונים שונים כל יום, וזה גם עושה לי ממש טוב ומדרבן אותי להמשיך.

עכשיו אני משלבת גם וגם, אימונים בבית מיוטיוב וגם אימונים בסטודיו. 

זה אחד הדברים שיותר קל להתאמן בהם על משמעת עצמית

כי זו פעולה שאפשר לתכנן מראש ולהקצות לה זמן וכוחות

שליטה עצמית לדוגמא באוכל או בכעסים יותר מורכבת כי אין להם זמן מוגדר וצריך להגיב נכון באופן ספונטני

אצלי ככל שהשגתי שליטה/ משמעת עצמית בתחום אחד, זה השפיע על שאר התחומים.

ספציפית לגבי ספורט ותזונה- תמיד עשיתי ספורט, בשנתיים האחרונות אני עושה כמעט כל יום. לגבי תזונה- עשיתי שינוי לפני כמעט 3 שנים וירדתי מעל 10 קילו ונשארתי ככה מאז.

המדריכה הסבירה שיש מצב שנקרא פלאטו. זה סוג של תקיעות אחרי ירידה. וכדאי לנסות לשנות משהו בתפריט, אפילו קצת מסוגי הירקות יכול להיות שישפיע...

אבל בעיני, 3.5 בחודש זה יפה מאוד, ואולי הגוף שנייה מתאפס על השינוי התזונתי ולכן הוא מגיב ככה.

המון הצלחה!!

יכול להיות שזו העצירה הזו, קראתי עליה מקודם

מקווה שנתקדם משם הלאה

ואנסה כמובן להוסיף את הספורט..

דווקא קניתי מכשיר כושר שהתאמנתי עליו באדיקות לפני כחצי שנה (ספוילר - לא ירדתי גרם למרות התמדה יומיומית למשך חודש וחצי)  אבל מאז הייתה לי דלקת בברך והפסקתי (אחת הסיבות שאני רוצה לרדת היא שמאז שעליתי אני סובלת מדלקות בברכיים) וזה התמסמס

מאז, אחרי שהחלמתי הייתי יוצאת עם הילדים פעמיים בשבוע לפחות להליכות כשהם עם קורקינט וגם זה נתקע בגלל פציעה של הילד שמשביתה אותנו מהפעילות הזו לתקופה😑

ועכשיו אני חולה בכלל חח

בקיצור, נקווה לחזור לזה ולהמשיך לראות תוצאות. בבריאות.

הבנתי שלרוץ לא כדאי תמיד במיוחד אם יש משקל עודף

אם תחזרי להליכה במכשיר כדאי רק ללכת .לא לרוץ.

אם אני מתאמנת במכון כושר אז רק הולכת עד 5.5 קמש  כי אני בעודף ולא רוצה לפגוע בברכיים 

שחייה או אימוני כוח יכול להיות טוב בשלה הזה

שגם אם הירידה במשקל לא הייתה משמעותית

התחושה בגוף הייתה הרבה יותר טובה

ואחר כך הירידה במשקל המשיכה לי אחרי שהספקתי עם התזונה!!

והרבה מתייאשים בשלב הזה ומפסיקים את הדיאטה.

לא להפסיק!

דיברו על זה בתכנית של הירידה במשקל פעם, לא זוכרת את שם התכנית- לרדת בגדול אולי

לחשוב על אם את מסיימת את הארוחה שבעה ונינוחה, אכלת לאט, אוכלת ללא מסיחים (פלא ושות) אוכלת דברים טבעיים שעברו כמה שפחות עיבוד (סתם למשל כתבתי פה על טחינה כדוג' למאכל שיש לו יחצ מעולה והוא רחוק מאכילה טבעית בפועל...) 

אבל גם לא בדרך להפוך לאמא אדמה😉

בהתחלה של השינוי כן אכלתי לחם טחינה ובכז ירדתי, ולרוב אני ניזונה מירקות/ עוף/ בשר לעתים יותר רחוקות/ ביצים

אבל מצד שני כן יצא לי לעשות פעילות גופנית בהתחלה.. אז אולי זה המפתח 

יש עוד מאכלים כאלה, אולי אם מורידים מהם קצת ובמקום שמים לב שאוכלים יותר את הטבעיים זה יעזור. ולפעמים יש תקופות כאלה, וזה בסדר. מה שקובע זה לא המשקל, זה איך את רגשית...

האם רגשית את משקיעה בעצמך? את נותנת מענה רגשי בצורה שהיא לא אוכל ואם כן, זה מבוקר ואתשמה לב שזה קורה? 

כאמור, עשיתי שינוי ואני ניזונה רק ממה שכתבתי למעלה, למעט עוגה וקצת לחם בשבת

ועם זה ירדתי עד כה

לא מסתובבת עם תחושה של רעב

ובשבילי המשקל ממש קובע, אחרת לא הייתי עושה שינוי האמת. זה ה- מנוע עבורי לשינוי

אם מבינים שהמשקל הוא תוצר לוואי של האכילה *פלוססססס* איך שאנחנו מרגישים, אז אחרי שסיימת לבדוק שאת אוכלת אוכל טבעי בכמות טבעית, נשאר רק לדאוג להרגשה טובה...

לא כי זה אומר שאת אוכלת יותר מדי... אלא כי פשוט זו המטרה...

ואז ממילא המשקל מתאזן למקום הנכון לו... 

שההרגשה הטובה כביכול תורמת לירידה במשקל?

זה הגיוני כי הרגשה טובה משפיעה אל איכות השינה, ועל רמות הסטרס

אבל אני ממש בתקופה טובה

ואחרי בידוד משתנים אני חושבת שאולי מה שחסר בכל זאת זה יותר פעילות

אנסה ואדווח מה התוצאה

תודה❤️

פעילות גופנית תורמת לתחושה טובה...

והאמת שמה שהתכוונתי, זה שיהיה בראש מעיינך להרגיש טוב, ואז ממילא המשקל יגיע ליעדו מתי שיגיע.. ופחות להתסכל על המספר של המשקל ולהתאכזב שהוא לא מה שהייתי רוצה...

כאילו להיות ביחד עם הגוף והנפש. עכשיו הגוף שלך במשקל מסויים ואנחנו לא מצקצקים לו "אתה לא בסדר".... אלא בוחנין אם אנחנו נותנים לו את המענה הכי נכון שאפשר...

אגב זה ממש לא רק אוכל...

שינה איכותית, נשימות עמוקות, פעילות שעושה לנו טוב (לא בהכרח בכלל משהו ש"שורף קלוריות" אלא משהו שעושה לי טוב), לרקוד, ללכת לים... זה דברים שמשפרים הרגשה...

אצלי גיליתי שלקום מוקדם, להתלבש בבגדים שמחמיאים לי, להתאפר, להכין לי אוכל - בקיצור להשקיע בעצמי - זה ממש משפר לי את ההרגשה וממילא זו המטרה האמיתית וכל השאר קורה מאליו (עכשיו אני 🤰 אז פחות רואה את זה במשקל אבל כן בתחושה ובחלקים אחרים בגוף) 

ואף יותר

מסכימה עם זה

בwell being שלנו אנחנו דואגים גם לגוף, אין שאלה בכלל

לגבי ה- לא להציק לגוף. אז שוב, אני פחות בנחת ובנונשלנט כי אני סוחבת לא מעט עליי (40 אחוז בערך יותר מהמשקל שבו הייתי טרום ההשמנה) ויש לזה השלכות בריאותיות במקרה שלי שהן וודאיות מעבר לנראות

אז לא אעשה דיאטת כאסח, ברור. אבל אני כן שואפת לירידה המיוחלת שתקל עליי ומצפה לה ואם יש דרכים נוספות לזרז - אני לגמרי אחפש אותן ואנסה

אולי עניין של גישה, אבל אני כן דואגת להיות ׳על זה׳

אבל אני מאמינה בגוף כך שאם *לא מסתכלים* על המשקל, אבל *כן דואגים* להרגיש טוב, בסוף המשקל יגיע לנקודת האיזון שלו...

באמת פחות סביר להרגיש כזה טוב גופנית כשלא כ"כ פעילים... הגוף שואף לפעילות זה מזרים לו את הדם ומחזק את השרירים... 

לממליצות על ספורט.

קודם כל, זה שאת מצליחה ככה לאכול בריא זה מהמם. וזו ירידה מצויינת בטווח הזמן הזה והגיוני שתהיה עצירה עכשיו.

דבר שני, ספורט שורף עוד קלוריות, ולכן עוזר לירידה במשקל.

אבל חשוב גם לדעת איך לעשות ספורט.

אפשר לעשות כל יום 100 כפיפות בטן, זה יחזק את הבטן מאוד, אבל לא ישרוף כמעט קלוריות.

לעומת זאת, ריצה, אופניים, שחייה וכו' זה ספורט שורף הרבה קלוריות. אבל צריך לשים לב איך עושים את זה, כדי לא לגרום לפציעות.

אז אם זה משהו שבאמת בא לך לעשות, כדאי לבדוק לגבי מינונים, עוצמה, טכניקה, כדי להצליח להתמיד בזה לזמן ארוך.

כי נזכרתי בכמה טיפים שנתנה לי בעבר דיאטנית.

א. לשתות הרבה מים (2 ליטר ביום)

ב. לא לאכול סמוך לשינה, נגיד ארוחה אחרונה בערך שעתיים לפני שאת הולכת לישון

אולי אם דברים אחרים לא עזרו, אז זה יעזור.

בהצלחה!

וירדתי עוד

עושה את הנ״ל

כי גם הורדתי כמויות בצורה משמעותית בגלל שלא הרגשתי טוב 

1. תשקיעי בשינוי המחשבה שלך על עצמך, בהבנה שאת אלופה שאת שומרת, את ממש מסוגלת להיות בריאה, ולרדת, את לא שמנה וחזירה וכו' (לי זה היה ממש עבודה, אם זה ברור  לך אשרייך וקבלי ביטול)

2. תפנקי את עצמך באוכל שמשמח אותך בגבולת של הכללים שלך.

3. תדאגי לא להיות רעבה אף פעםםם!!!

4. כשיש נפילות, אם עבדת על 1, אז הכל בסדר, אכלת פעם אחת אבל את בריאה ושומרת וחוזרת לשם בקלי קלות.. זה לא שובר אותך.

5. הירידה במשקל לא משקפת את המראה באותו זמן, אצלי לדוגמא הייתה ירידה רצינית במשקל, ולא כזה ראו עלי, ואח"כ דווקא קצת הפסקתי לרדת, אבל פתאום כולם התחילו לשים לב וזה היה ניכר במראה. מאמינה שיש כל מיני תבניות- אבל מה שאני לומדת זה שאפשר להסתכל במשקל כדי לקבל דרבון ומדד אובייקטיבי, אבל לדעת זה לא תמיד אומר.. נגיד עכשיו את פחות יורדת במשקל, אבל אולי הגוף שלך עובד על להוריד ופתאום תראי קפיצה וכו'....

ובסופו של דבר אני לא יודעת כמה באמת עודפים יש לך, אי אפשר להשוות בין כמות קילויים של מי שצריך להוריד 40- קילו לבין מי שצריך להוריד 10 קילו.. 3 קילו לראשון זה אפילו לא עשירית, ולשני זה שליש.... אז גם אם שמעת על כל מיני שהורידו כמויות וכו וכו.. זה לא בהכרח כמוך...

בהצלחה!!!

כמה ירדת אם אפשר לשאול? ובכנה זמן?

בכמה חודשים לא סגורה כבר על מתי בדיוק הקילויים האחרונים ירדו.. איזור החצי שנה.

אבל אחרי כמה חודשים והורדה של איזה 7 קילו נכנסתי להריון וזה עשה לי טוב לירידה במשקל כי תמיד בתחילת ההריון אני יורדת.. אז כל תחילת ההריון המשכתי לרדת.

ועוד מסקנה ששכחתי לומר זה על ההשפעה של הטווח ארוך..... בסוף החכמה היא להצליח להתמיד לאורך זמן.. עדיף לעשות כללים פחות נוקשים אבל האורך זמן הוא מה שהכי ישאיר את זה אצלך...

מה יעזור לך לרדת הכל תוך חודש אבל להעלות בחזרה?

ככל שתתמידי זה יותר יתקבע וישאר וירד ממך באמת ולא בתור ירידה ועלייה....

למשקל וכמה עודף יש....

אצלי זה אפילו לא כל העודף... אז בעזרת ה' אני מקווה בהנקה לא לעלות במשקל כמו בד"כ וכשאגמור להניק לרדת עוד

כן, ברור לי שזה אחוזי משקל ולא ק״ג

בינתיים ירדתי פחות מ10 אחוז מהמשקל ההתחלתי הגבוה אבל אני  לא יוצאת מגדרי בשביל זה, נגיד ככה

ללא ספורט כמעט בכלל, רק שינוי תזונתי  

אבל כן רוצה להניע לספורט קבוע שייתן עוד בוסט

אבל ככה זה בתהליך של ירידה במשקל. זה טבעי נורמלי, אחרי הבוסט הראשון של הירידה הגוף כאילו קולט שהוא מאבד משהו והוא צריך "לראות" שזה לא משהו חיוני אז הוא שומר על עצמו, כשהגוף "קולט" שזה תהליך בריא וטוב הירידה ממשיכה. זה יכול לקחת כמה שבועות

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר