עולם השדכנים - סיוט!שושנושי

רוצה לפרוק משהו שקרה אתמול בערב, משהו מזה מעצבן

יש לי גיס בשידוכים כבר כמה שנים

עקב רקע "מורכב" (בעיה נוירולוגית לאחד האחים ואחות "פתוחה" רוחנית), הציעו לבחור בחורה עם בעיה רפואית משמעותית

בקיצור, ההורים לא זרמו על ההצעה הזאת והביאו תשובה שלילית - זכותם, לא?

השדכן מתקשר אליי כדי לנסות לשכנע בעקיפין

עכשיו אני? עזבו אותי. לא רוצה להיות חלק מזה.

השדכן מבקש לדבר רק כמה דקות ולא נעים לסרב שנית

מתחיל לפרט את כל הבעיות שיש במשפחה של חמותי, רק כדי שאבין עד כמה הבעיה הרפואית של הבחורה לא משמעותית

מפרט על זה שעבור הבחורה להיכנס לבית כזה זו ממש התאבדות רוחנית - בגלל האחות

שזה ממש התקפלות מצידם בגלל הבעיה הנוירולוגית שיש לאח שלו - השדכן כמובן ביקש מראש פירוט רפואי כדי להבין אם זה תורשתי. לצערנו הבעיה הזאת על גבול אפור וגם אחרי ביצוע בדיקות גנטיות לגנטיקאי אין דרך להחליט האם זה גנטי או לא

הדובדבן שבקצפת - אומר לי ככה:

תביני שיש גם את ובעלך שחיכיתם לילדים, גם בעיות פוריות יכולות להיות תורשתיות (????)

מוסיף שגם חמי וחמותי חיכו לא עלינו שנה לילד ראשון ואולי זה אומר משהו

 

אז קודם כל לחמי וחמותי יש עשרה ילדים. נכון חיכו שנה כי לפי הנהוג מהבית של חמותי מקיימים שם יחסים פעם באף פעם (וד"ל) כך שהגיוני שלא ייקלטו בחודש הראשון

ולגבינו - לכי תפרטי עכשיו ותספרי לכל העולם שהשני שלנו בכלל הגיע טבעי

אני דווקא אמרתי לו שיידע אגב שהשני שלנו דווקא הפתיע טבעי

אומר לי "תראי, לציבור קשה להאמין על זוג שהמתין ויש לו שני ילדים - קשה לו עדיין להאמין לזה שזה טבעי. אחרי שיהיה לכם עוד כמה ילדים זה כבר יהיה ברור לכולם"

 

אוייייייי טאטע

בעלי התגלגל מצחוק

לי משום מה זה עשה ממש כואב בלב

איך כואב לי על גיסי

אני הרי עכשיו עם התקן - כמה זמן העוילם ייאלץ לחכות כדי לקבל הוכחה שאנחנו יכולים גם טבעי????

 

התעסקות בתפל זה כאן

 

לתוך המקום הזה אני מגדלת את ילדיי. 

בבקשה בורא עולם רוצה להאמין שזה חריג 

לא מכירה את עולם השידוכים מעבר. באופן כללי אוהבת ומתחברת לשייכות הקהילתית שלנו. אבל לפעמים יש להם קטעים שהם פשוט בלתי!!!

נ.ב. ייתכן שהשדכן צודק. לא התעמקתי בזה כי מבחינתי לא רלוונטי אם צודק או לא ברגע שההורים אמרו שלא בא להם

 

סוף פריקה

אימאל'ה, מזעזע!מתואמת

אני חושבת שזה בהחלט חריג, ושהשדכן הזה לא אמור לעסוק בנושא הרגיש ששמו שידוכים!

מילא היה מתקשר לבעלך - אבל בזה שהוא התקשר אלייך הוא בעצם אמר "גם את סוג ב' כי הרי התחתנת עם המשפחה הזו" - יותר חוסר טקט מזה אין🤢

אם אתם מסוגלים תספרו על זה לחמיך וחמותך, שלא יתעסקו עם השדכן הזה יותר בכלל...

בע"ה לגיסך תגיע אישה מקסימה לפחות כמעט כמוך❤️

ממש כךלפניו ברננה!

גם אני חשבתי על זה תוך כדי שקראתי


מה נראה לו שהוא מדבר איתך על זה.

לספר לך כמה מסכנה את שנכנסת למשפחה הזאת?

🤮

שלא לדבר על זה שזה לא שייך בשום צורה לפנות לילדיםלפניו ברננה!
או לחתנים/כלות שילחצו על ההורים שלהם.


ואם יש מישהו שזאת דעתו על המשפחה, באמת עדיף שכבר לא ישדך להם.


חיבוק 💕

הבעיה שאין שדכנים שפונים אליהםשושנושי

אז עד שיש אחד עם הצעה,

נורא מתלהבים..

לא מכירה את המגזר-מקרמה

אבל מציעה להיות אקטיבים ולא פסיבים.


אני גיליתי בדיעבד שאבא שלי טרח להגיד לכל מכר אפשר שיש לו בת רווקה שמחפשת חתן


זה לא חייב להגיע משדכן.

אפעם אי אפשר לדעת מאיפה תגיע ההצעה שזה זה


אבל השתדלות יכולה רק להועיל

צודקת - אני באמת הכרתי את בעלי דרךשושנושי
חבר שלו שהתחתן עם חברה שלי..
נכנסתי למשפחה הזאת לפני שכל זה התחילשושנושי

האחות נפתחה אחרי שהתחתנו

ועל הילד עם הבעיה הרפואית בכלל לא ידענו, הצליחו להסתיר את זה  

אבל עדיין מבחינת השדכן זה חסר טקטמתואמת

וזה כאילו הוא אומר לך "איזו מסכנה את שנכנסת למשפחה הזו"...

טוב שהוא לא שאל אצל מי מבין שניכם בעיית הפוריות🤦‍♀️ (או שהוא ידע? כי הוא אמר שזה תורשתי, אז בעצם הוא מאשים את בעלך?)

הוא הסיק שזה בעלי בגלל שגם ההורים שלו ''חיכו''שושנושי

(לא חיכו הרבה בכלל, נקלטו שמה מהחתונה.. ויש להם מלא ילדים. אנשים מחפשים בעיות בכח)

 

במחשבה של הפעם המליון, הייתי צריכה לדחוף לו שאולי הבעיה בכלל אצלי. בצד שלי גם ככה כולם נשואים (לא יהרוס את השידוכים של האחייניות 🤣)

וואי, באמת חפירה מוגזמת ולא נורמלית...מתואמת
הזוי שבכלל הגעתם לזהשיפור
זה פשוט ביזנס…רינת 24
לדעתי זה חריג ממש.פרח חדש

אנחנו 7 ילדים במשפחה

כולם ב"ה נשואים

אני אמצעית במשפחה

כך ששמעתי הרבה מה מדברים סביב הבירורים

זה מעולם לא הגיע לרמה כזאת של ברור.


אגב לבעלי יש אח שחיכה 9 שנים לילד ראשון.  

לא ידענו על זה עד אחרי האירוסין, וכשנודע זה לא גרם לשום מחשבות.

בעלי מספר שהוא קצת היה לחוץ וכשגילינו הריון חודש וחצי אחרי החתונה זה מאוד היקל עליו 😀


מנסה לחשוב על המשפחות של הגיסים וגיסות שלי.. יש שם כל מיני סוגים

שום משפחה לא מושלמת.

וואי איזה כאב לבתקומה

רוצה להגיב דווקא מבחוץ, כי לפעמים מבפנים אנחנו נותנים הצדקה כזו או אחרת לנורמה חברתית - זה לא אמור להיות ככה.

השאלות שלו, האמירות שלו, הן לא מוסריות.

זו פגיעה בפרטיות שלכם, זה שיפוטיות שלא במקום.

היהדות והתורה מחנכת לערכים של חסד, כבוד, צדק. בעיניי זה בדיוק ההפך מזה.


 

ואני לא כותבת את זה כדי לצאת נגד השיטה הזו. אלא דווקא בשבילך.

כי ממה שכתבת כאן, יש בך שני קולות. קול אחד שמזדעק נגד הדבר הזה, ומרגיש איתו לא בנוח. וקול שני שקצת מצדיק את זה (אולי כי ככה מקובל? כי ככה זה מתנהל?)


 

ולכן חשוב לי להביא מבט מבחוץ ולחזק את הרכש הטבעי שלך, לא, זה לא תקין. בשום סיבה בעולם את לא צריכה למצוא את עצמך בסיטואציה שזה את מסבירה למישהו האם ההריון טבעי או לא, או בכלל מדברת על זה עם גבר! זה לא תקין לא תקין. ואת מרגישה שזה לא תקין ואת צודקת. (וזו רק דוגמה, אפשר להגיד את זה על כל שלב בשיחה).


 

בקיצור, הלב שלך במקום הנכון❤️ אל תשכחי את זה בגלל נורמות חברתיות מעוותות

 

(ויכול להיות שגם עבור עולם השידוכים זה חריג, כן? אני לא מכירה. את זה ידעו להגיד לך מי שמכירה. לכן רק נותנת פה הסתכלות נוספת)

תודה לך על זהשושנושי

ריגשת אותי ממש.

מקווה באמת שזה חריג

הכי בעולם!

 

השיתוף על הילד הטבעי - באמת מסריח ואני מזה מתחרטת שהבאתי לו בכלל את המקום להיכנס לעולם שלנו

כאילו, בחיי מי הוא בכלל שמעיז להיכנס לנו לדבר האינטימי הזה - על הדרך שהילד שלנו בא לעולם

אני בהלםחצי שני

היית צריכה (קל להגיד מרחוק , לא באמת אומרת שהיית -צריכה-) להגיד לו עוף מהרחם שלי

אנשים מגעילים

הלם שהוא יר״ש

וואו. פשוט להקיא .באתי מפעם

מזועזעת.


לשדך זוג זה לחבר בין נשמות,

איך הגענו למצב הזה שלשדך זוג

זה כמו חיבור מתמטי עקום כל כך?!

זה ממש דוחה וכל ההסתרות שנאלצים לעשות רק מראה כמה זה שקרי ועקום. 

נראה לי שזה חריג ממשממשיכה לחלום

לא משנה כמה מבררים אצלכם אופן הדיבור שלו משפיל ומביש

ובכלל מה זה קשור אליך לא להאמין🙈

והאמת ממש מקומם אותי לשמוע שבגלל רקע שלא קשור אליו בהכרח מציעים לו בחורה עם בעיה בריאותית משמעותית קיימת שדורשת התמודדות.

ועוד נכנס לפרטיות שלכם

אהובה לא תקין משום צורה

באמת איש הזיה

טוב. בא לי להיות בוטה.תהילה 4

השדכן הזה מגעיל.


אבל על זה הוא מקבל כסף ומזה הוא מתפרנס. וכנראה שיש מי שמביא לו פרנסה. וזה ההורים של בעלך וההורים של הכלה המיועדת.


כל זמן שגיסך ואתם לא תמרדו בעולם החברתי ובדרך השידוכים המעוותת הזו. למשל שמדרגת אתכם נמוך בגלל בחירה של האחות.  או בגלל בעיה נוירולגית לא של החתן אלא של אחיו אתם ממשיכים להזין את העיוות הזה.


אני פוגשת את זה בכל כך הרבה צמתים שזה פשוט כבר מחרפן אותי.

התלות הזאת בהנהגה, במה יגידו, באיזה שידוכים יציעו.

.

יאללה תמרדו כבר. אף אחד לא יכול לעשות את זה חוץ מכם.

וגיסתך נשמעת ממש חכמה שכבר עשתה את זה.


ולגבי השנה להיכנס להיריון- אין אף רופא בעולם שיגדיר את זה כבעיית פוריות גם בקהילות שבהם מקיימים יחסים כמה פעמים בשבוע. . השדכן פשוט טיפש וחסר ידע ואין שום סיבה שתפרנסו אותו שכמותו.



לא רוצה למרודשושנושי

אני בוחרת להיות חלק מהציבור החרדי, חלק מהקהילה הזאת כי גם יש בה גם מלא פלוסים (לך אולי נשמע שלהיות שייך לציבור כזה, זה משהו מטורף. מבטיחה לך שיש בחיי קהילה האלה מלא יתרונות. נכון אחת ל - נתקלים גם בחיסרון כמו שיש בכל מקום  

יסכימו איתי הרבה שיש בעייתיות סופר מורכבת בכל מה שקשור לעולם השידוכים. אני רוצה להאמין שהבסעיה בדרך לפתרון. יש שינוי עם הזמן, אמנם קטן אבל קיים.

הגיסה שמרדה, אני ממש לא חושבת שיותר טוב לה, זו הדרך שבחרה שיהיה לה הכי בהצלחה

אני לא רואה שהיא שמחה, מרוצה או מסופקת יותר ממני בחיים.

 

גם אם אני ההורים וגיסי נחליט למרוד - זה לא באמת יביא לשינוי. יש כאן צורך בשינוי מהשורש וזה שמפחה אחת תחליט למרוד היא לא תפגע באף אחד חוץ מבעצמה.

 

לגבי השדכן - אכן טיפש (מההודעות שלכן מבינה שזו התנהגות חריגה. אני באמת לא מכירה את העולם הזה וטוב שכך )

אני חושבת שגם רוב הבנות פה לא מכירות שדכנים חרדיםיעל מהדרום

לק"י


בהנחה שהרוב פה לא חרדיות.

אני מקווה שזה חריג, החטטנות שלו.

אבל השידוכים לפי המצב המשפחתי והבריאותי זה דבר שקיים. לא יודעת כמה חריג... אלא אם כן זה השתנה.

(אני לא חרדית, אבל קראתי הרבה ספרות חרדית. מאמינה שלא המציאו שם).

אני אומרת לך שזה חריגפרח חדש

נתחיל מזה שהיום כמעט ואין משפחה שאחד מהילדים הלך בדרך שונה, וגם במשפחות הכי הכי הכי טובות ושמורות

שנית, הקטע הזה של המתנה לילד ואיכשהו לקשר את זה לטיב השידוך,

לא קיים בכלל

זה קטע הזוי של השדכן ההזוי והספציפי הזה

אולי המשפחה של הצד השני דרשו את הדברים האלו, וזה לא התחיל ממנו

אז המשפחה ההיא הם החריגים.

הבנתי. אז פה זה קיצוני יותריעל מהדרום
מחזקת אותך להישאר איתנה בציבור שטוב לך בומתואמת

אפשר "למרוד" בנקודות קטנות, אבל לא צריך בגלל זה לירוק לגמרי בבור שאת שותה ממנו. את יודעת מה טוב לך❤️

(רק שימי לב - רוב הנשים בפורום לא משתייכות לציבור החרדי, ולא באמת יודעות איך השידוכים מתנהלים מבפנים. רק שיערנו שזה חריג, כי זה באמת נשמע לא הגיוני. השאלה אם את מסוגלת לדבר על זה עם חברות מהקהילה שלך, לשאול את דעתן אם זה חריג או לא. בכל אופן, כאן תקבלי את כל החיבוקים שאת צריכה❤️)

תודה על זה ❤️שושנושי

יצא לי לדבר רק עם חברה אחת, חברה שהתארסה בגיל מבוגר יחסית בגלל בעיה דומה

היא הסכימה איתי שהמצב מזעזע

מצד שני הסבירה לי שאחרי הכל השדכנים המסריחים האלה - הם לטובת ההורים של הצד השני


חושבת עליי בתור אמא,

הייתי רוצה שהבת שלי תכנס למשפחה שיש שם אולי בעיה גנטית?

השדכן המעצבן הזה חוסך להורים את עבודת הבירורים ומגיע מוכן עם כל האינפורמציה


מצד שני לילד ה ''בעייתי'' - זה מורכב


בקיצור, יש פה בעיה ולא רואה פתרון 

אבל בשביל בעיות גנטיות יש את דור ישרים, לא?אולי בקרוב
אז למה לא בודקים דרכם? למה בצורה כזאת?
דור ישרים בודק ממש את הבייסיקשושנושי

יש בעיות גנטיות שצריך לעשות בדיקת שבב גנטי / אקסום

וגם אחרי ביצוע בדיקה כזאת לא תמיד יש לרפואה יכולת לקבוע האם זה אכן עובר או לא

אז בעצם ה"רציונל" ב"דירוג" הרווקים הזהירושלמית במקור

אם הבנתי נכון הוא לוותר על המון אופציות של זיווג הגון רק כדי לא לעשות נניח מי שפיר בבוא היום?

נשמע לי כמו דרך מאד ארוכה, מסורבלת ובעיקר לא הוגנת כדי לעקוף מכשול קטן יחסית... או שלא הבנתי

זה לא רק עניין של מי שפירבארץ אהבתי

יש מחלות שיש להם נטיה גנטית, אבל לא גן ידוע מסוים שגורם להם.

למשל אוטיזם למשל נחשב כזה - כשיש במשפחה אוטיזם, יש יותר סיכוי לאוטיסטים נוספים. אבל זה לא מחייב, וגם לא משהו שאפשר לבדוק במי שפיר, כי אין גן מסויים שגורם לזה שאפשר לבדוק אותו.

מה ששושנושי מספרת עליו נשמע אפילו פחות מוחלט. לא ברור בכלל אם זה גנטי או לא. אז בטח שאי אפשר לבדוק את זה במי שפיר...

ומידת הנפוצות של הדבר הזה הופכת סינון כזה להגיוני?ירושלמית במקור
אם זה בדיוק מהדברים *שאין* עליהם שליטה, *ואין* לזה בדיקה, אז איפה נכנסת האמונה בהשם שאם זה מגיע לי זה בכל מקרה יגיע לי ואין מה לפסול על זה זיווג שמכל צד טוב? כמובן בהנחה שהדבר הלא-גנטי הזה הוא אחת להרבה לידות ולא נפוץ...
כלומרירושלמית במקור
זה נשמע סיכון מחושב שלגמרי הגיוני לקחת אותו ביחס לסיכונים אחרים בנישואים או אפילו בלידות... ועוד יותר כשזה לא המשודך אלא האח שלו...


ואגב נזכרתי גם שנכנסה בנובמבר בדיקה חדשה חינמית של הקופה, בכללית לפחות, שעושה לזוג בדיקת דם חינם של מה שלמשל אנחנו בדקנו בשליחה למעבדה בחו"ל... זוכרת שמדובר על מאות גנים או מוטציות או מחלות לא סגורה על הפרטים בדיוק. אבל לנו היה לפני 3 שנים יקר, ועכשיו חינם

מה שנכנס בנובמבר זה סקר גנטי מורחבשבעבום

במקום לעשות לכל זוג בדיקות לפי המוצא כמו שהיה עד אז עושים את הכל לכולם ומוטציות נוספות, אבל מדובר רק על מחלות רצסיביות!!!

יש עוד המון מחלות גנטיות דומיננטיות שלא נבדקות בסקר, רק ע"י המלצה של יועץ גנטי וזה גם סוג המחלה שהפותחת מדברת עליה

מדייקת אותך קצתבארץ אהבתי
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ג' בשבט תשפ"ה 22:35

יש מחלות שתלויות בגן ידוע וספציפי.

מתוך המחלות האלו, בסקר גנטי בודקים מחלות רצסיביות (שאפשר להיות נשא שלהן בלי שום ביטוי של המחלה, אבל מי שמקבל גן פגוע משני ההורים יחלה במחלה), ורק כאלו שבשכיחות גבוהה יחסית, ושהביטוי שלהן חמור מספיק.

לגבי שני הנתונים האחרונים, יש בדיקות שהקופה מממנת כי הן מספיק שכיחות ועם ביטוי חמור, ויש כאלו שאפשר להוסיף בתוספת תשלום (כאלו פחות שכיחות, או עם ביטוי פחות חמור).

ממה שהבנתי, מה שהשתנה לאחרונה זה שעד עכשיו היו בודקים את השכיחות ביחס לעדות המוצא של ההורים (לכן בדיקה של אותה מחלה היתה ממומנת רק לחלק ולא לכולם), ועכשיו לא בודקים לפי מוצא אלא יש רשימה רחבה של כל מה ששכיח שבודקים לכולם.

עדיין מן הסתם יש מחלות שלא כלולות בסל (כי עדיין לא נחשבות מספיק שכיחות בשביל להיות כלולות בסל, או שהביטוי שלהן לא מספיק חמור, כמו למשל גן מסוים שגורם לחרשות - עד כמה שידוע לי לא כלול בסל, כי חוץ מהחרשות זה לא גורם לשום פגיעה נוספת, אז מי שחשוב לו לבדוק את זה, יכול לבחור לשלם על זה).


 

חוץ מזה, יש מחלות 'דומיננטיות'. גם הן כאלו שתלויות בגן ידוע וספציפי. ומי שנושא גן כזה פגוע, המחלה תתבטא אצלו (לפעמים הביטוי שלה הוא לא מהילדות אלא משהו שמופיע בהמשך החיים, ולפעמים זה משהו שרואים כבר מהלידה).

במצב כזה, האדם ה'חולה' יוריש את המחלה ל-50% מהילדים שלו (סטטיסטית). אבל אם יש לו אחים שלא קיבלו את הגן הפגוע, אין להם שום סיבה לחשוש שזה יגיע אליהם. אם הם בריאים, הם גם לא יכולים להוריש אותו.


 

מה שיש במשפחה של הפותחת זה לא מחלה רצסיבית ולא מחלה דומיננטית, אלא פגיעה נוירולוגית מסוימת שאין ודאות אם היא בכלל בגלל משהו תורשתי.

אם גם אחרי שעשו בירור גנטי אין תשובה ודאית, זה אומר שזה לא משהו שאפשר בכלל לבדוק עם הידע שיש לנו היום. גם אם זה כן קשור לתורשה, זה לא גן ספציפי שגורם לזה (בדומה לאוטיזם, שידוע שכן יש קשר תורשתי מסוים, אבל אין אפשרות לבדוק גנטית האם אדם הוא אוטיסט או לא...)

אני לוקחת בדיקות גנטיות בקופת חוליםשבעבום

ושמעתי אין ספור הדרכות בחודשים האחרונים בעקבות השינוי (שינוי מדהים , כל זוג מקבל בדיקה ל 700 מוטציות בחינם ). יש היום בסקר הגנטי את כל מה שהיה בתוספת תשלום בעבר כגון גנים מסוימים לחרשות וגם דברים שלא נכללו בסקר הקודם כגון גושה. 

עדיין ישנן מחלות רצסיביות שלא נכללות בסקר הגנטי אך אין אפשרות לבצע אותם בתשלום בקופות חולים!!! (אפשר מן הסתם במכונים פרטיים). ניתן רק לבצע אותם בהמלצת יועץ גנטי ואז זה יהיה בחינם.

צודקת מה שאמרת לגבי המחלה במשפחה של הפותחת.

 

מה שחשוב לי להבהיר לגבי שידוכים זה שביצוע הסקר הגנטי גם המחודש והמורחב ממש לא מגן מפני כל המחלות התורשתיות. בדרך כלל גנים רצסיבים הם נסתרים ויכול להיות שדורות על גבי דורות המחלה לא הופיעה במשפחה.

 

 

 

תודה על המידע!בארץ אהבתי

אז זה הורחב הרבה מעבר למה שאמרו לי...

בהחלט חשוב לדעת.

בהחלט מסכימה איתךבארץ אהבתי

אני לא חושבת שזה צריך להיות שיקול בכלל בשידוך.

(אבל גם אחות שקצת 'נפתחה' בעיני ממש לא צריך להיות שיקול. כל צורת ההסתכלות הזו די מעוותת בעיני...)

ברור... לא התייחסתי כי הזכירו מטהירושלמית במקוראחרונה

שלכאורה זה כבר לא עניין אצל שדכן נורמלי כי בכל משפחה חרדית בערך יש אחד.

אוסיף על דברייך שבסוף: גם אם זה היה נעשה בטוב טעם ובעדינות, בעיניי זה הזוי, נצמד לטפל במקום לעיקר, וחסר אמונה. זה כמו להימנע מהרצאה טובה רק כי היא מתקיימת בעיר עם יותר תאונות דרכים מהרגיל, רק שפה נפגעים אחרים כשרים, שלא לדבר על הלבנת הפנים של מי שאינו נוח מהמצב של האח. ושוב: אם זה לא נפוץ, וזה בדיוק מהדברים *שאין* עליהם שליטה, *ואין* לזה בדיקה, אז איפה נכנסת האמונה בהשם שאם זה מגיע לי זה בכל מקרה יגיע לי ואין מה לפסול על זה זיווג שמכל צד טוב?

וגם פה- כדי לא להרוס שידוכים לשאר האחיםתהילה 4

לא אומרים מה המחלה ולמי יש אותה.

לכן- מומלץ ממש ללכת לבדיקות הגנטיות שמתקיימות בחינם בכל בתי החולים ויכולות להציל חיים ונפשות 

הם כבר הרבה אחרי ביצוע בדיקות גנטיותשושנושי

לצערנו לא תמיד ביצוע בדיקות כאלה באמת פותרות את הבעיה

במקרה הזה יש שטח אפור ולא יודעים לתת תשובה ודאית

לא הבנתי איך הוא בצד שלהםממשיכה לחלום

אם לה יש בעיה רפואית ידועה

והבחור שלכם בריא ב''ה


כמובן שגם אנשים עם בעיות רפואיות מתחתנים באהבה ובשמחה אבל זה כן משהו שצריך לקחת בחשבון כי יש לזה השלכות וזה עשוי להיות מורכב יותר.

אבל בואי, לכל משפחה יש סיכוי ליפול בסטטיסטיקהטארקו
לא מדובר פה על משהו שהוא ודאי גנטי אלא אולי יכול להיות.. 
להבנתישושנושי

הסיכון כן עולה בגלל שיש בן משפחה עם הקושי הזה

אבל לא יודעים להניח את האצבע על הגן הבעייתי

כלומר, הילד החולה עשה שבב גנטי

ואי אפשר להצביע על גן בעייתי לצורך מיון עוברים 

זה נכון לגבי הרבה מחלותבארץ אהבתי

גם במישור הגופני - סכרת, השמנת יתר, יתר לחץ דם, מחלות לב, דמנציה (בגיל מבוגר), ועוד - בכל המחלות האלו ומן הסתם בעוד הרבה, למרות המרכיב הסביבתי שמשפיע, הסיכון גם עולה כשזה מופיע במשפחה.

וגם במישור הנפשי - דיכאון, חרדות, ועוד. גם בהן המרכיב הסביבתי משמעותי מאוד, ובכל זאת יש גם סיכון גבוה יותר כשזה מופיע במשפחה.

ויש מן הסתם עוד רשימה אינסופית כזו...


חושבת שלהתייחס לזה בתור 'פגם' שאמור לגרום להסכים לשידוך לא מתאים, זה ממש עצוב ומעוות.

אם זה היה רק זה לא הייתי מגיבה ככה.תהילה 4

אני מכירה טוב את הציבור החרדי.

קרובה אליו מאד. לא חלק ממנו. אני באופן כללי מסתייגת מהתופעה הרווחת של ממסד,שמשתלט על כל החיים. .הרי זה לא רק בשידוכים. זה בספרות, זה בבתי הספר, זה באירועי התרבות וכו'.

השדכן זה עוד אחד מהסימפטומים בעיני.

וגם אם הוא היה מוגזם אתה פוגש את זה כ"כ הרבה. ו-כן. שאלתי חברה חרדיה לשעבר  בשבת. היא בכלל לא התפלאה שככה השדכן התנהג. מזה היא ברחה.

בכל חברה יש דברים טובים ודברים רעים.

ולכן צריך לקחת את הטוב מכל אחד ולא להשתעבד לתחלואים לא טובים. בגלל שזו הקהילה וככה זה.


כמובן שהבחירה בידיים שלך. תמיד. אבל גם בהקשר של המלחמה אני רואה כמה ההנהגה הרבה יותר חולה מהבריאות האנושית של הרבה מהחרדים. אז קשה לי לשתוק.


הוא פשוט לא מדבר לענין בתורה מאוד עדינה....אמ פי 5

גם האחיות שלי לא דתיות, אז מה קשור אלי

כל אחת והמסלול שלה

 

תמשיכי הלאה בלי אדם כזה ממורמר...

 

לא נראה לי שכולם כאלה נוכלים ורכלנים

בחיים לא שמעתי סיפור כזה!!!!שיפור
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.
בכל מקום יש אנשים טפשים או רעיםoo

או גם וגם

צריך לדעת להתרחק מהם

גם אם הם שדכנים


יש הרבה שדכנים טובים ומתורבתים

ועולם השדכנות החרדי שונה באופן קיצוני ממה שתארת 

אני באמת לא מכירה את העולם הזהשושנושי
הכי בעולם מקווה שזה חריג (אם לא - זה מרגיש נורא נורא נורא)
יש לי גיסה וגם דודה שהן שדכניותoo

עם רזומה של עשרות זוגות

הן מאד מנומסות ולעולם לא ידברו ויחטטו בצורה כזו


ובכלל כל עולם השידוכים מתנהל בצורה הרבה יותר אינטליגנטית ממה שתארת פה (ממה שאני מכירה אצל חרדים ליטאים מנייסטרים)

על דרך ומטרהמקרמה

כל החיים מלמדים אותנו שהדרך לא פחות חשובה מהמטרה- ואולי אף יותר


עולם השידוכים הוא אחד המקומות אם לא הבודדים בו הנל לא נכון.


המטרה היא העיקר

אבל צריך קודם כל להגדיר את המטרה הנכונה

והמטרה היא לא להתחתן, לפחות לא במובן הפשטני של המילה,

המטרה היא להקים בית, בית לנפש, זוגיות, שותפות, אהבה.


הדרך לא משנה

אפשר להכיר דרך שדכן. דרך משפחה, אתרי היכריות. מפגשי פופ,  מקומות עבודה, חברים משותפים

לא משנה

העיקר שימצא את שאהבה נפשו

היא יכולה להיות במלא מקומות

(כמובן שצריך להפעיל שיקול דעת מה הכיוון והסגנון ואיפה יש סיכוי למצוא אותה)


הדרך לשם יכולה להיות מסובכת

ולפעמים לעבור במקומות לא נחמדים


באותם מקומות אפשר לפעמים לעצום עניים (ולסתום אף) ולעבור הלאה

ולפעמים אפשר לעשות סיבוב ולעקוף

אבל תמיד לכוון אל המטרה


העולם הזה מלא בשיפוטיות

וכולנו נופלים בזה.

כזה הוא,

אבל הוא גם מאוד סוביקטיבי

וכללי השיפוט משתנים מאחד לשני


אחד ישפוט ויפסול מישהו על מראה

על עדה

על תכונת אופי

על השתיכות חברתית

על בעיות בריאות

על בחירות של בני משפחה

על מקצוע (או היעדר מקצוע)

על גיל

על סטטוס


הכל קביל


יכול להיות שאותו שדכן הוא הדרך אל המטרה

יכול להיות שאפשר לכוון אותו ולהיעזר בו

ויכול להיות שהוא לא הכיוון בכלל וצריך לבדוק כיוונים אחרים

ודרכים אחרות להכיר.

יש פה המון תגובות, לא קראתיגשום
עבר עריכה על ידי גשום בתאריך ג' בשבט תשפ"ה 22:29

מצטערת אם אחזור על דברים שנכתבו.

שאפו לך שהקדשת לו זמן בטלפון.

אין לי מילים לכתוב על השדכן.....

כן ירידה רוחנית לא ירידה רוחנית, לא משנה מאיזה מגזר אתם, היום בכל בית כמעט אבל בכל בית יש מישהו עם ירידה רוחנית, חוזרים בשאלה מבתים דתיים/חרדיים ומהמגזר הלא דתי יש את אלו שחוזרים בתשובה .

צריך לכבד את כולם, לכל אחד הזכות ללכת בדרך שבוחר וכל עוד זה בדרך מכבדת .

סתם בקטע, שהשדכן ייקח בחשבון שגם אצלו בבית יכולים להיות ילדים מגוונים בדרכי חייהם.

לעניין הרפואי/ גנטי בסדר. אלו נושאים שחובה לבדוק אם מתאים ואם רוצים , זה בכלל לא המקום של השדכן.

ולגבי המתנה לילדים. הוא ממש ממש ..... עדיף לא להגיד כלום.

יש לי דוד עם שבט של ילדים. 4 מהם חיכו מעל עשור לילדים, ב"ה לכולם היום יש ילדים.

הבן שאשתו נכנסה להריון בחודש הראשון התגרש.....

אז מה.....

אישית, אני הייתי אומרת לו, תודה רבה שחשבת על ההצעה, אם יהיה משהו רלוונטי ושינוי כלשהו יצרו אתך קשר.

כשאחותי הגדולהטרמפולינה

היתה ב"שידוכים" איזו שדכנית התקשרה לאמא שלי להציע שידוך, ואמרה לה שאנחנו נחשבים משפחה מסוג  ב'!!!!

אז אפשר גם להציע שידוכים סוג ב', ג'ו ד'

אז את מבינה על מה אני מדברת. סיוט.שושנושי
בתור אחת מהציבור שלךעוזרת

מדובר בשיחה מאד מאד קיצונית והזויה.

לא קל ליישם אבל פשוט למחוק מהראש

בן אדם הזוי!!!!!!

אני בהלםYaelL

נשמע מזעזע, באיזו זכות חופרים לך בעניינים האישיים?? הייתי מנתקת לו את השיחה!! ובכלל כל ההתעסקות הזו עם המשפחה, האחות, האח, נו באמת... לגבי מחלה עוד איכשהוא מובן שיש רצון לברר שזה לא תורשתי, זה בירור שהמשפחה צריכה לעשות בשביל עצמה בלי קשר לשדוכים, אבל אחות "פתוחה רוחנית"?? ברצינות?? לאן הגענו?

אני מזועזעתרקאני

אין לי זמן להגיב

נגיב במוצש

רק תדעי שזה מזעזע ומגיע לך חיבוק ענק

בלתקהמקורית
נשמע שהוא בעיצומו של מסע שכנועים אינטנסיבי שבו המטרה מקדשת את האמצעים


אני באופן אישי לא התחברתי מאוד לשדכנים 

זו אכן המטרה שלושושנושי
בגלל שההורים לא מעוניינים הוא נכנס לטירוף של שכנוע.. רק לבן שביר בדרך הזאת 
נשמע שהם במיינסטרים החרדי ׳של פעם׳המקורית

שבו יש משמעות בשיגוכים לכל מיני דברים שלהרבה אנשים הם לא משמעותיים בעליל

אבל זה מאוד תלוי בהמון דברים


בואי נגיד שאני לא הייתי עוברת את המבחן של השדכן הזה בטוח וגם לי היו מציעים אנשים עם מוגבלות ככל הנראה (לא שהם חלילה פחותי ערך בעיניי, רק מתוך ההסתכלות של השדכנים כפי שאני מכירה אותה)

למה שדכן לא מציע משפחות עם רקע דומהצוףלבוב
גם עם אח חילוני או אח לא בקו בריאות? לא הגיוני שהם משפחה יחידה בקהילה עם דברים האלו
למה זה עדיין רלוונטי הדברים הללו?המקורית

מה רלוונטי אח חולה לאדם עם בעיה נוירלוגית? מה הקשר כאילו..?

אין לי מוסגצוףלבוב

אבל הגיוני להציע משפחה דומה . ולא סתם ללחוץ עליהם עם הצעה מוזרה .

פעם קניתי באושר עד ספר על משפחה חסידית פסיעות בחול או משהו כזה , בקיצור אף אחד לא רצה להשתדך עם משפחה כי נסעו לשנתיים לחו"ל בתור זוג צעיר ולא סיפרו למה. 

מוגזם ברמות. הייתי מנתקת לו בפרצוף.נעמי28
יש לשדכן נס שלא התקשר אלייעדי7

היה חוטף ממני ובצדק

ואז היה מוסיף שלבחור המסכן יש גם גיסה מטורללת

התפקיד שלו זה לעזור לאנשים למצא אצ זיווגם לא לענת אותם עם הבעיות שיש אן אין להם

 

אבל ברצינות, בהיכרותי את המגזר החרדי ילד שירד מהדרך לא נחשב בעיה בשידוכים מכיוון שלצערינו זה נפוץ מאד היום

יצא לי לדבר עם המון שדכנים בחייםדיאן ד.

בעצמי התחתנתי בגיל טיפה מבוגר

ולצערי יש לי אחות מבוגרת שמצפה לזיווג.

 

בחיים לא נתקלתי בכזאת גסות רוח.

זה חריג מאוד מאוד.

 

היו כמובן שדכנים לא נעימים

ולא אשכח שדכנית אחת שהתקשרתי אליה כדי לספר לה על חברה שלי אולי יהיה לה רעיון בשבילה

והיא כל הזמן סחבה שאדבר על עצמי ומה אני מחפשת

ונתנה לי תחושה כאילו היא תהיה המושיעה שלי.

אז יש לא נעימים ברור. כמו שיש אנשים לא נעימים בכל מקום

אבל זה ממש חריג ואת לא חייבת לתת לזה יד.

 

יכולה לשתף שפעם שדכנית אחת אמרה לאמא שלי על אחותי הגדולה שהיא סוג ב' כי היא קצת מלאה

אמא שלי אמרה לה במיידי שהיא מבקשת ממנה לא להציע לנו יותר הצעות.

הבת שלה לא סוג ב' ואם היא חושבת ככה אז שלא תדבר איתנו.

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית

גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש

אשמח למתכוןשיפור

עוגת פירוריםשימושית

מצרכים

לשכבה הבסיסית

  • 3 כוסות קמח

  • ¾ כוס סוכר

  • 1 ביצה L

  • 1 שקית אבקת אפייה

  • 1 כוס שמן קנולה

לשכבת השוקולד

  • 2 כפות שטוחות אבקת קקאו

  • ½ כוס מים

  • ½ כוס שמן קנולה

  • ¼ כוס סוכר

  • 2 ביצים L

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל־180 מעלות.

  2. מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.

  3. מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

  4. מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.

  5. מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.

  6. יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.

  7. מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית

  8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.

  9. מצננים היטב לפני החיתוך.

תודה רבה!!שיפור

אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית

אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה

אם קשהלך עוגה אפשר עודיות

אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭

אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת

כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)

אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷‍♀️

בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור

ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.

אני אם אני מביאהרקאני

זה את הטורט הפשוטות

הכל מתקבל בברכה

יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה

מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה

אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.

אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו

וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.

הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת

נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים

בראוניז עם אגוזים למעלה

....

וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו

וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם

את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות

ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...

רעיון מעולה- אימצתידיאט ספרייט

בעטיפות אני מעולה 😂ואני שר

יש לי מאגר עטיפות שלא מתקרב לקצב השימוש

ואני יודעת כמה זה משדרג 😊

אבל עדיין לא נעים לי להכין איזו עוגת וניל ב5 דקות, מרגיש לי כזה פשוט...

אני הייתי שמחה לקבל!!! לי לא לוקח 5 דקות.שיפור

ואם את רוצה לשדרג אז תפוזים, מייפל או שוקולד, או להוסיף ציפוי.

נראה לי שהבעיה שליואני שר

היא שהתרגלתי לרמה גבוהה בבית לעצמנו, אני כמעט לא מכינה בחושות, רק עוגיות (גם יותר טעים וגם יותר מותאם למשפחה צעירה כי אפשר להקפיא ולאכול לאט לאט),

ואז נראה לי לא מספיק שווה ומכבד להכין לאחרים פחות מזה...

תודה על הפידבק הזה, זה מעודד אותי שאני כנראה סתם מגזימה 🙃

לגמרי מגזימה❤️ הלואי והייתי מכינה בחושותירושלמית במקור

ואם תביאי צלחת עוגיות?טארקו

אם יש לי אני אעדיףואני שר

למשפחות לפחות, לא לקידוש.

פשוט זה דורש יותר זמן התעסקות ואז זה גורם לי פחות לרצות לקחת את זה על עצמי...

(בדיוק השתבצתי לארוחת ערב ליולדת, דורש ממני אומץ ועבודה על פחדים. כל הכבוד לי

💪יעל מהדרוםאחרונה

נו אז את סתם מקטינה את עצמךטארקו

זה לא מיועד עכשיו לעוגת רושם, אם זה חשוב להם זה משהו שמזמינים

הכי כן עוגת וניל ב5 דקות, עטופה יפה, אם את מספיקה פתק קטן אז בכלל.

המטרה היא לא העוגה

העוגה במקרה כזה היא אמצעי להגיד "חשבתי עליכם ואני אוהבת אתכם"

תוסיפי על אגוזים, או ממרח לוטוס. מהמם.באתי מפעם

ובתור מגויסת/ יולדת קיבלתי גם דברים דוחים ובאמת שעיקר היחס, מישהו רואה אותי, הייתי מאושרת גם כשהביאו לי חלה שהכל בפנים היה בצק (!) וזה מאוד שימח אותי שחשבו עליי.

כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)

אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.

ומסכימה עם מה שטארקו אמרה

מצטרפת לעוגיות פירורים. קל ונראה מרשים, וגםמבורכת

עוגת קפה בחושה עם קרם מעל (אבקת סוכר מעורבבת בקצת מים חמים וטיפה קפה) נראית וואו.

עוגת בראוניז תמיד מתקבלת בברכה (ונח לחתוך אותה לקוביות קטנות במנג'טים)

עוגיות שוקולד צ'יפס חתוכות לרצועות

קאפקייקס שוקולד או שוקולד צ'יפס

אני מביאה את מה שאני יודעת להכיןדיאט ספרייט

עוגה אחת בלבד- עוגת שוקולד עם סוכריות מעל.

אני לא רואה בעיה לשלוח עוגה כזו ותמיד קיבלו אותה בברכה (ממה שאמרו לי).

ואני עצמי קיבלתי:שמרים, בחושות, פעם אחת קיבלתי עוגת גבינה.

בדכ מכינה בראוניזרק לרגע9

גם קל, הכל בקערה אחת בלי מיקסר וגם קצת יותר טעים מעוגה בחושה רגילה.

יש לך מתכון?רקאני

של ניק ב. הפרווה ממש טוביעל מהדרום

מה הבעיה בבחושה?מקקה

אני תמיד מביאה פשוטות. הכי הרבה עם ציפוי שוקולד

עוגת ביסקויטיםרינת 24

אצלינו בבית העוגה המועדפת זו עוגת תפוזים בחושהיעל מהדרום

לק"י

אז אם במקרה תשלחי לנו עוגה אי פעם, אז זה מעולה😅

אצלנו מאוד הולך עוגות בחושותנעמי28

בעייני זה מספיק לגמרי.

את יכולה לעשות מאפינס בקערה אחת (של בננה ושוקולד הולך אצלנו טוב) או לחתוך ולשים במנג'טים או לעשות עוגיות ברמת קושי וזמן כמו עוגה בחושה.

לא רואה בעיה בבחושההבוקר יעלה

ואני אחת שאוהבת לאפות ולהשקיע. אבל כשאין כוח או סמן אז בהחלט בחושה

מה שאני עושה זה בלילה אחת לארבע פסים, וכל פס. שמה משהו אחר כמו מייפל ושקדים, שיש, אגוזים וקינמון. זה משדרג ממש.

עוגות אחרות אפשר שמרים או פירורים כמו שהציעו

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקו

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

גם לי היה את הפחד הזה לפני ההריון הראשוןרוצה לשאול שאלה

ממש כעסתי על עצמי שאני כ"כ אגואיסטית שמביאה את הילד לעולם שכולו עבודה קשה, ושאפילו הלידה שהיא תחילת החיים מתחילה בכזה קושי פיזי (כי אני לא יודעת מה תינוק מרגיש בכל התהליך הזה של הלידה, גם פיזית וגם רגשית הכל מבלבל וחדש)

אבל אני חושבת שטוב לילדים שלי, ברור שיש קשיים וגם יהיו להם בעתיד כי זה העולם, אבל ברוב הזמן טוב להם, והם שמחים. וגם לי עם כל הקשיים שהיו לי בילדות (והיו הרבה, וב"ה שהילדים שלי לא עוברים אותם) עדיין טוב לי ואני שמחה שנולדתי.

הם גם מרחיבים לי את הלב כל יום מחדש שאחרי תקופה בלי תינוק הרצון פשוט משתיק לי את כל הפחדים והופ מגיע עוד ילד....

לפעמים אני ממש פוחדתדיאט ספרייט

אבל אני תמיד זוכרת שתפקיד של אישה יהודיה זה להביא ילדים והשותף השלישי מלווה אותי ואותם בכל התהליך הזה.

במצרים הנשים ידעו שהילדים שלהם יישלכו ליאור והן עדיין הביאו ילדים.

התפקיד שלי זה להביא אותם ולסמוך על הקב"ה שיעזור לגדל אותם בנחת, בשלום, ברווחה.

אהבתי את הדוגמה שהבאתמתואמתאחרונה

באמת עמרם היה מאוד רציונלי והגיוני כשגירש את יוכבד אשתו, כי באמת איך אפשר להביא ילדים לעולם של עבדות ואובדן?

אבל נשות ישראל במקורן ניחנו ביכולת להתעלות מעל השכל, ולהמשיך להביא ילדים לעולם.

והנה - בזכותן אנחנו קיימים היום

בשעה טובה ילדתי בן מתוק! שאלות בפניםהבוקר יעלה

היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃

כמה שאלות.

  1. כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..

  2. לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?

  3. מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?

עונהרוני_רון

מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!

  1. בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד

  2. תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים

  3. איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...

תודה! שאלתי את המוהל לפני כמה ימיםהבוקר יעלה

זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה

מנסה גם לענותיהלומה..
  1. לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)

  2. ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..

    כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי

מזל טוב והרבה נחתממתקית

ולגבי 2

זה עובר לבד

אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.

מזל טוב!!!רקאני

לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,

אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי

מזל טוב!באתי מפעם
  1. כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.

  2. זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌

  3. האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣

אז להשאיר ככה ולא לעשות כלוםהבוקר יעלה

לגבי פ2?

מזל טוב! את מכבסת לו את הבגדים עם מרכך כביסה?יום שני

נסי לכבס בלי

ואולי חומר כביסה עדין

לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור

וואלה זה חדשהבוקר יעלה

רק גל תינוקות?

אני מכבסת עם אבקת כביסה רגילהיום שני

משתדלת לא לשים יותר מדי

ובלי מרכך בכלל

מזל טוב! ❤️אפרסקה

מזל טוב!שנהב
  1. היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.

לגבי 3 גם שבועיים שלוש זה תקיןעל הנס

תודה לכולן, עוד שאלההבוקר יעלה

בהמשך ל1

יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?

חיבוק, ההתחלה ככ קשהאחת כמוני

לא יודעת בדיוק מה זה אומר..

יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?

אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו

יכול להיות גודש מקומייום שני

צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק

גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש

אולי פטריה?באתי מפעםאחרונה

תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאניאחרונה

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבש

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

לי זה לא סיוט שימושיתאחרונה

ואם את הולכת לפי פסיקה שמתירה לטבול עם לק חדש מצוין, אבל אם את הולכת לפי פסיקה שצריך לטבול בלי לק זה אומר ללכת פעמיים לקוסמטיקאית

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

התייעצות לגבי ילדלא לדעת

יש לי ילד מתוק בן 5. כשהיה פעוט היה הכי דבש בעולם, ילד קופצני ומאושר, היה לו קשר ממש מיוחד עם המטפלות במעון והיה ממש אוהב את הילדים במעון כשפגש אותם היה מתרגש, צוחק איתם, מתחלק בדברים שלו. מאז שהתחיל גן דברים התחילו להשתבש. היו לו גננת חמודות אבל לא מקבלות אותו בחיבוק ונותנות תשומת לב כמו במעון. הוא לא יצר איתן קשר, לא התחבר לילדים בגן. נהיה כזה שקט ומסוגר. באותה תקופה בעלי היה במילואים כמעט חצי שנה רצוף וגם אני עברתי תקופה רגשית מורכבת וברור לי שמאוד השפיע עליו. התחילו להיות לו פחדים, הוא התחיל להיות כזה מחורפן חלק גדול מהזמן בבית, להציק לאחים כל הזמן, ולצחוק מזה, לצחוק כשצעקו עליו. חשבתי שזה תקופה ויעבור. אבל בתחילת שנה הבאה הגננת סיפרה שהוא מציק לילדים בגן והחלטתי שצריך לעשות משהו. שלחתי אותו לשחייה טיפולית והלכתי להדרכת הורים קצרה, שם היא נתנה דגש על עצות איך לגרום לילד להרגיש יותר משמעותי ושייך בבית. והוא התחיל להיות יותר רגוע ושמח. הרבה פחות להציק, הוא גם התחיל ליצור קשרים חברתיים בגן, אבל עדיין הגננת ראתה שקשה לו ליזום משחק עם חברים. בשחייה הטיפולית המדריכה ראתה שיש לו קושי בויסות חושי ושהוא מאוד אימפולסיבי והמליצה ללכת לריפוי בעיסוק. אז התחלנו תהליך לקראת אבחון ריפוי בעיסוק (אנחנו עדיין מחכים). בחופש ילדתי ברוך ה', והייתי מאושפזת שבוע בגלל זיהום. מאז שחזרתי הביתה, הרגשתי שחזרתי לילד אחר, מחורפן ברמות על. כל היום מרביץ ומציק בלי סוף וצוחק, וצוחק עוד יותר אם כועסים עליו. רק עם התינוק היה עדין ברוך ה'. עם החזרה לשגרה הוא נרגע קצת וכבר פחות מחורפן, אבל עדיין מציק לאחים ואומר להם דברים לא יפים כל היום והתחיל גם להיות קצת אגרסיבי כלפי התינוק. בגן לא יוצר קשרים חברתיים, מתבייש לפנות אל הצוות. אומר שכולם בגן לא נחמדים, הוא לא רוצה שיהיו לו חברים, מספר שמציקים לו כל יום והוא בוכה ומתבייש לספר לגננות וגם ככה לא עוזרות לו. דיברתי עם הגננת והיא אמרה שבסה"כ נראה שהוא בסדר בגן, אבל אחרי שהארתי את תשומת ליבה היא אמרה שהוא באמת לא פונה אליה, ובאמת נמצא עם הילדים אבל לא ממש משחק איתם. אמרה שתנסה לעודד אותו למשחק עם חברים ולפנות לנשות צוות. והציעה שתביא את פסיכולוגית הגן לתצפית ונראה מה הלאה. אני ממש חושבת עליו כל היום איך לעזור לו. מנסה לתת לו יותר תשומת לב, להשתמש בכלים שקיבלנו בהדרכת הורים פעם קודמת אבל זה לא ממש עוזר. כשהוא פוגש ילדים בגן שעשועים נראה שהם משחקים וצוחקים ביחד אבל כשאני שואלת אותו הוא אומר שרק הציקו לו, אז אני לא יודעת אם הוא חווה כל דבר בצורה שלילית, או אולי מתקשה בהבנת סיטואציות, או אולי זאת תגובה לדאגה שלי. וזאת השנה האחרונה שלו בגן ואני כל כך רוצה לחזק אותו לקראת כיתה א'. מתלבטת איך לפעול, אני חושבת ללכת להדרכת הורים אבל מתלבטת איזה. ואולי לרשום שוב לשחייה טיפולית למרות שהוא לא רצה להמשיך, נראה לי שזה כן עשה לו טוב. ואולי כדאי ללכת לרופא התפתחות לקבל מבט יותר רחב על כל הקשיים ביחד, עוברות לי בראש גם מחשבות על בעיית תקשורת, למרות שזה נראה לי יותר רגשי, אבל אני לא בטוחה. והכל דורש כוחות ואו בירוקרטיה או כסף... ולא יודעת מאיפה להתחיל...

את נשמעת אמא מאוד דואגת ומסורהיראת גאולה

תודה רבה!לא לדעת

אני חושבת ששווה לפנות להתפתחות הילדדיאט ספרייט

ובגדול אני גם ממליצה לנסות להתקרב לצוות.

אני ממש רואה בחוש שכשמפנקים גננת,

מרימים לה, מפנקים אותה, קינוחים מילים טובות- זה משפיע על היחס לילד.

אפילו אם על הגננת למשל לא, אבל אפילו הסייעת או אפילו מלווה רפואית של ילד אחר פתאום אוהבת את הילד שלי קצת יותר מהרגיל, זה משפיע על כל היום בגן.

איך עושים את זה?לא לדעת

הגשתי פניה לריפוי בעיסוק ולא הייתה שם אפשרות לרופא התפתחות.

ובאמת רעיון יותר לפנק את הגננותלא לדעת

רוב הדברים שתיארתוהרי החדשה

נשמעים לי כמו משהו שמתאים לילד רגיש שעובר דברים. לא נשמע תקשורת אלא ילד במצוקה משלל סיבות. הוא הבכור שלך? כי אם כן אז עוד יותר ברור לי המקום שלי.

אני חושבת שהדרכת הורים טובה שתחזיק אותך/אתכם תעזור לו מאוד. אם לפי מה שאת רואה הוא כן משחק עם ילדים ולך אומר שלא כיף לו אז יכול להיות שזה לא מול הילדים אלא מולך, כי זה מפעיל אותך. לא כל כך הבנתי מה הגננת אומרת על נמצא עם ילדים ולא משחק איתם. רק קצת בא לי להגיד שאני ממש לא מתלהבת מכל הניתוחי התנהגות שעושים בגנים וכו ואם את כל רוצה ללכת למקומות של לבדוק את זה מקצועית בבקשה תראי שמי שבודק את הילד הוא אם הכשרה רלוונטית בתחומים הטיפוליים.

בסוף מכל מה שאמרת הדבר שהכי מטריד זה מה שהגננת אמרה. ואת זה הייתי בודקת- אולי באמת תייצרי אינטראקציות אחרי הגן, משחקים באחד על אחד שתיזמי (להזמין ילד לשחק בבית שלכם) ושם תראי איך מתנהל המשחק והאם עולה לך שם שמשהו לא תקין.

זהו באמת נראה לי שזה יותר הכיווןלא לדעת

למרות שהוא לא בכור. אני גם מתלבטת כמה זה החוויה שלו וכמה זה כדי להפעיל אותי. אבל לא נראה לי שהוא משקר ממש. ונגיד בגן שעשועים הוא צוחק ומחייך כשילד מנדנד אותו בנדנדה. או שהם רצים ביחד וצוחקים, או מסתובבים ביחד בקרוסלה. אולי זה לא משחק בעיניו. אבל כשהוא אומר שהציקו לו אני מתלבטת אם אולי היתה איזו הצקה באמצע וזה מה שהוא זוכר (נגיד בנדנדה עוד ילד הצטרף וכששניהם נידנדו אותו ביחד זה הציק לו והוא צעק שיפסיקו) או שזה כדי להפעיל אותי.

ובגן יש פסיכולוגית חינוכית, לא מנתחת התנהגות.

והוא לא מוכן להזמין חברים הביתה! כשחבר מהגן מגיע מעצמו הוא לרוב שמח מזה, אבל זה לא קורה הרבה והוא ממש מתנגד לרעיון של להזמין. לפעמים אני מתלבטת אם להזמין בלי ידיעתו, אבל בינתיים לא עשיתי את זה. אני כן רואה שכשחבר מגיע הוא יותר נוטה להראות דברים מגניבים שיש לו וצריך עידוד כדי ממש לשבת ולשחק עם החבר.

ולגבי הדרכת הורים אני מתלבטת בין אישית לסדנהלא לדעת

כי בעבר כשהייתי באישית הרגשתי שיותר מתייחסת לכל התנהגות בפני עצמה, ובסדנה ייותר התייחסו לכל המכלול של הילד וזה יותר עזר. אבל אולי האישית סתם הייתה לא מוצלחת, ואלי הסדנה לא תתן מענה לבדיוק מה שאני צריכה.

לדעתי את צריכה אישיתאפונהאחרונה

את יכולה לקחת גם סדנא, יש שפע של סדנאות בעלויות ממש לא גבוהות (גם אני פותחת בקרוב אבל באמת שלא חסר).

יכול להיות שסדנא תקצר לך ותחסוך חלק מהמפגשים האישיים.

לגבי הנסיון שלך אולי ההבדל היה בין הגישות ותפיסת העולם של מי שהעבירה את הסדנא?

נשמע לא פשוט בכללנעומית

לפעמים יש התנהגויות וקשיים שמופיעים עם העלייה בגיל.

אנחנו נוטים לייחס אותם לאירועים חיצוניים, אבל ייתכן שהקשיים היו צפים בכל מקרה.

(לפעמים, כמובן שהרבה פעמים הקשיים הם תוצאה של אירועים שונים)

ממליצה לפנות להתפתחות הילד

בנוסף, אולי כדאי לבנות קשרים חברתיים באופן יזום? להזמין חבר מידי פעם הבייתה, לקבוע עם חבר ספציפי ללכת לגינה?

להתפתחות הילד את מתכוונת לרופא התפתחות?לא לדעת

אפשר רופא התפתחותי ופסיכולוגנעומית

תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות

כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..

גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..

יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?

אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.

הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.

אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..

כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,

וזה לא סותר את זה

לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה

ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית

גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)

בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם

בצהרים לפעמים

לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים

נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.

נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.

פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.

לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.

וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין

מה הגודל של המעון?שבעבום

לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.

בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת

אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.

לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.

לגבי להשאר שעתייםSeven

ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא

תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?

לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.

כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח

אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.

לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.

אני אבהירעד חצות

כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.

אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..

אם הלב שלך לא רגועSeven

אני בעד להקשיב לאינטואציה..

לגבי השעתיים גם פעם ב..הז פשוט לא חלק ממה שאמורים לעשות

ותמיד הייתי אמא מאוד מעורבת במעון ומהועד וכו...כן מדי פעם מדברת עם הגננת אבל שעתיים זה לא לגיטמי אפילו לא יום אחד

נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##

אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות

אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?

או אולי היא במטבח?

אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות

אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות

ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...

אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##

נמוך במעון הזה

וואי ממש מבאס, מבינה אותך

לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה

גם לה יש מפקחת

לעניות דעתיכנה שנטעה

לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.

לא תקיןדיאט ספרייט

ויש מלא מנהלות מעון כאלו מהיכרות.

כדאי לפנות לפיקוח ואם את לא סומכת פשוט לעזוב.

אני תמיד שמה מקליט ומעודדת לשים מקליט.

אני רקשושנושיאחרונה

יש מעונות שיש מנהלת נוכחת 8-16, ובתוך הכיתה מזעזע (ככה היה אצל הגדול)

הקטן במעון אחר, המנהלת גם לא נוכחת יותר מידי, ב 8 אף פעם, ב 16 אני רואה אותה פעמיים בשבוע נגיד. אבל אני מרגישה שהמעון ממש מנוהל טוב.

אני סומכת על המטפלת למרות שהמנהלת לא תמיד נמצאת.

אם את לא רגועה, ממליצה לשלוח מקליט לכמה ימים ולא להיות תלויה בנוכחות של המנהלת שכן / לא מעורבת.

עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה

יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?

בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?

אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

אצליפולניה12

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום

אוליפולניה12

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

ילדתי משקל ענקראשונית

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי

יכול להיות שזה משתנה

לא היה סכרתראשונית

הנקתי

וואו אז למה ככה?הרמה

אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפור

אצליטל אורי

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור

עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון

הייתי בביות מלא

העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.

נולד כמעט 4רוני_רון

מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה

בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום

לק"י

אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.

הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.

אני עם סוכרתשומשומוניתאחרונה

והייתי מטופלת בהריון האחרון עם אינסולין.

אףפעם לא בדקו כל שעתיים. עשו 2-3 בדיקות אחרי הלידה (אחת בחדר לידה, השניה בלילה ונראה לי שהייתה עוד אחת בבוקר)