אז לכל אחת נוח משהו אחר.

לאחת נוח שהיא יכולה להשאיר בכיף את הילד בלי לדאוג ולאחת נוח שהיא פשוט מרימה חולצה ומניקה

אישית- מעדיפה להניק מאשר לשטוף בקבוקים😅

בהנקות לילה, לא צריך לקום להכין או להכין בקבוקים מראש

כשיוצאים לא צריך להסחב עם מחלק מנות + טרמוס ובקבוקים

לשטוף בקבוקים ולחטא

ובכלל לדעתי הריח של התרכיב הזה דוחה בעיני...

היתה לי ילדה על הנקה בלבד, ילד עם שילוב הנקה ומטרנה וילדה עם מטרנה בלבד (לא בסדר הזה)

יש משהו נח במטרנה, שאנשים אחרים יכולים להאכיל. מצד שני הנקה מחייבת אותי לעצור ולשבת לנח.

תיק העגלה קל וריק משמעותית כשיש בו סינר במקום מטרנה ושניים - שלושה בקבוקים, מים בתרמוס ומים מעוקרים.

בלילה הרבה יותר קל להניק מאשר להכין בקבוק בזמן שהתינוק צורח (גם אם מארגנים את הרב מראש יש דקה - שתיים עד שהבקבוק מוכן)

לגבי תדירות - לא ראיתי הבדל. כולם ינקו/שתו בקבוק כל שעה וחצי - שעתיים, עד שהתחילו מוצקים.

לשטוף בקבוקים זה לא כיף. נקודה נוספת - שני הילדים שקיבלו בקבוק התקבעו בשלב כלשהו על אחד מסויים (הבת אפילו התקבעה על הצבע, לא רק החברה). כשהבקבוקים נשחקו היה קשה להעביר אותם לאחד חדש.

מצד שני, אני שונאת לשאוב. כששילבתי לא שאבתי אלא נתתי מטרנה במקרה הצורך וזה היה הרבה יותר נח

לא ראיתי את עצמי מאכילה באופן בלעדי במשך מספר חודשים וגם לא שואבת

לא אהבתי את הרעיון שאני צריכה להאכיל באופן מוצנע ולא אהבתי את התחושה בהנקה

לכן תמ״ל היה האופציה המועדפת מבחינתי

ההתעסקות עם הבקבוקים היתה בהחלט עבודה אבל בלי השוואה לחסרונות ההנקה

בלילות הרבה יותר כייף להניק

אני ישנה עם הצינוק התורן במיטה ומניקה מתוך שינה

ביום בעיניי הרבה יותר קל מטרנה, ארוחות מסודרות, אני רגועה שהוא שבע ולא כל בכי דואגת אולי עוד רעב, אני משוחררת ויכולה ללבוש מה שבאלי בלי לחשוב הרבה, עןד אנשים יכולים לטפל בו והכי משמעותי בעיניי זה שהוא לא חייב להיות צמוד אליי ואני יכולה לצאת בערב ולהשאיר עם בעלי בלי לדאוג.

אני לא סוחבת כמעט אף פעם קופסת מטרנה אלא מחלק מנות

אני לא סוחבת מים רתוחים קרים אלא שמה ישירות בבבקבוק אחד או שני בקבוקים שבהם מכינה לו בהמשך מטרנה וכשמסיים אחד אז שוטפת קלות במים ושמה מים חמים למקרה שיצטרך עוד ארוחה אז בינתיים יתקרר.

ברור שיותר כייף לצאת מהבית בלי כלום אבל גם לא נורא לי הלסחוב מטרנה

הכי נוח להניק בלילה ולא לקום לבקבוקים.

ובמהלך היום בעבודה לא לשאוב ולהביא תחליף.

בשאר היום גם נוח שיש אפשרות להרגיע ולנוח בזמן הנקה אולי רק ממש בהתחלה שההנקות ארוכות ותכופות נוח לשלב עם בקבוק.

אני לא נתתי בכלל תחליפים אז אין לי למה להשוות.

ההתעסקות עם בקבוקים לא הייתה אישיו מבחינתי בכלל

אני שוטפת כלים ממילא🤷‍♀️ אז גם בקבוקים

אבל אני לא מסתרבלת עם זה.

מניקה בכל מקום ולא משתגעת עם כיסויים.

אבל יכולה להבין את הקושי הזה בתלות.

כנראה ששילוב של שניהם זה הכי נוח.

אצלי היה הרבה יותר נוח מטרנה היתרונות עלו על החסרונות אבל משתנה מאחת לאחת.

1. אפשר שהבעל יאכיל ואני חופשייה יכולה לצאת בלי התינוק או לעשות דברים בסיסיים כמו להתקלח ולישון.בעלי שותף אז הוא נותן לי לישון מהרגע שחוזרים מבית החולים אנחנו עושים תורנות.

2.שקט נפשי ורוגע וביטחון-אני יודעת כמה אכל יש לי עכשיו שלוש שעות שקט.

3.לא אהבתי את הקטע שאני צריכה להסתגר בחדר בשביל להאכיל במשך הרבה זמן.אז בבקבוק אני פשוט נותנת ונהנת..

חודש אחרי לידה ראשונה.. מניקה

ולא פשוט לי לפעמים חושבת לעבור למטרנה בדיוק מהסיבות שהבנות רשמו כאן. נוחות, יכולה לטייל בלי לדאוג, יודעת שהוא שבע, אחרים יכולים לתת בקבוק וכו…

עוקבת

שרשור מעניין

ועצוב לי מאוד המטרנה...

אבל נח לי מאוד!!

אצלי היא אכלה כמו שעון כל 3 שעות, לפעמים 2 וחצי...

בעלי יכל לעזור בלילות...

ושטיפת בקבוקים קצת מעיק אבל מספק בסוף יום

אין לנו תרמוס ליציאות, פשוט שמים בבקבוק עצמו

מחלק מנות וכו'

בלילה זה ממש כמה שניות מבחינתי לא רואה בזה טרחה ענקית...

בגדים יכולה מה שרוצה

גם מאפשר לי להתמסר לתינוק, להיות קשובה אליו.

באיזשהו שלב, גיל חצי שנה + זה קצת נהיה מכביד העניין

גם כי אני חוזרת לעבודה ודורש ממני לשאוב

אבל אני מרפה ונותנת מטרנה כשצריך

יכולה לצאת ולהשאיר תינוק עם בקבוק

ככה שזה לא חייב להיות או הכל או כלום. אפשר לשלב וזה מאוד מיקל

שתמיד הניקה

ולצערי עכשיו בילד החמישי החלב נגמר בגיל 8 חודשים,

יכולה להגיד שהרבה יותר קל לי להניק.

במיוחד בלילה זה סיוט בשבילי לקום, להרתיח מים, למדוד בחושך כמויות, לשטוף בקבוקים ...

כשהנקתי פשוט לקחתי אותו אליי וממשיכה לישון בהנקה...אחחח .. היו ימים...חחח .. מתבאסת על זה מאוד. לא רק בשבילי, גם בשבילו.

וגם אם את רק מניקה ורוצה ללכת, תמיד אפשר לתת מטרנה, זה לא אמור להפריע. לא מרגישה שמטרנה משביעה יותר. מבחינתי אותו דבר. 

החוויה שלי היא אחרת לגמרי

לא צריך למדוד כמויות בחושך, יש מחלק מנות

גם לא לחמם מים, יש תרמוס

גם לא להניק בלילה רוב הלילה/ לפי דרישה - נותנים בקבוק אחד כל שלוש שעות, וזה לא חייב להיות את

** אני לא נגד הנקה, אבל בקבוק זה לא כזה קשה ויש דרכים להקל ויש הו גם הרבה יתרונות בעיניי

את כמות המים מראש ומוזגת לתרמוס?

כאילו מודדת נניח 180 בבקבוק, מעבירה לתרמוס, ואז בלילה מוזגת חזרה לבקבוק של התינוק?

בדיוק עכשיו סימנתי עם ארטליין איפה זה 180 מ''ל על הבקבוק.. מה הקטע לסמן בצבע שקוף את הפסי מדידה?!

ורק לשפוך מהמחלק מנות את המטרנה...

(סליחה שמתערבת 😅)

שבהנקה בלילה הן ממשיכות לישון..

אז איך?  כולכן מניקות בשכיבה?  

כי לישון בישיבה ולהניק זה מלחיץ..

וגם פליז תלמדו אותי את השיטות שלכן להניק בשכיבה.. זה מרגיש לי כאילו זה מתאים רק לבעלות יזה גדול כי אחרת איך זה מצליח?

וואחה כנה שניסיתי התינוקת תפסה בצורה כואבת כל כך ולא עבד.. מבעס אותי נורא. 

ואין לי טיפים כי אני בקטגוריה הזאת וזה באמת מקל על התנוחה לדעתי

רק בשביעית הצלחתי

חברה הראתה לי איך וזה עניין של ניסוי ותעיה עד שמוצאים זווית אח"כ מתרגלים וזה זורם

אולי לפעמים נרדמתי תוך כדי.

ודי קטנה.

לפעמים שמה את הראש של התינוק על הזרוע שלי, בגדול מצליחה למצוא תנוחה מתאימה. זה עניין של התנסות. עם הגדולה באמת לא הנקתי בשכיבה כי פחות הסתדרתי, אבל באיזשהו שלב שנהיה לי קשה החלטתי שאני מתעקשת על זה ולמדנו ביחד (היא כבר היתה יותר גדולה אז היה יותר קל כי היא כבר ידעה לתפוס טוב. הקושי היה שהיא לא רצתה כי היתה רגילה לישיבה. אבל אחרי שהתעקשתי איתה ולמדנו, בילדים הבאים כבר הלך יותר בקלות).

חזה גדול....

תקשיבי,

את מניקה בישיבה כרגיל, סבבה?

ואז לאט לאט רוכנת אחורה ותוקעת כריות איפה שצריך, מתחת לראש, מתחת למרפק- כרית גבוהה . תענוג .

ישנה מוד לקיר או הין הקיר לעריסה

אין לאן ליפול כשאני על הגב

וגם לרוב מדובר בתינוקות קטנים הם לא זזים לבד

בגיל חודש תינוק שדוכב עלי כשאני על הגב -אין לו לאן ליפול ולא איך

וגם אם כן לא קורה כלום

כאמור, יכול להיות שאני לא מבינה לגמרי את התנוחה

צמוד לקיר, מה יש בצד השני?

וכמו שאמרתי, לתינוק קטן גם ליפול ממני למיטה זאת נפילה בעיניי. ואני לא רוצה שהילד יפול גם אם לא קורה לו כלום.

כשאני ישנה אני עם מודעות

כשיודעת שי שעלי תינוק אין מצב אשני זזה

וישנתי ככה משך שנים ארוכות עם כמה וכמה ילדים

בכללי אני עם ישנה קלה מתעוררת בקלות מכל תזוזה שלו או מכל רעש..

גם בלילה רגיל בלי תינוק- אני מתעוררת לגמרי כל פעם משתהפכת מצד לצד..אף פעם לא מתוך שינה

על גברים אני פחות סומכת🫢

ברור שיש לי מנשי הצדדים-משהו

כשאסורים-

קיר מצד אחד

ומעקה לש העריב

סה מצד נשי

וכשמותרים אז קיר מצד אחד ובעלי מצד נשי

קצת מפחיד, אבל לא היתה לי הרבה ברירה.

מבט קדימה

יד ב90 מעלות בגובה הכתף

תינוק מול החזה

תודה מותק.  

ניסיתי שוב היום.. ממש ככה איך שציירת.

בגדול די הצלחתי.. אבל גם קצת כאב וגם כל השמן הייתי צריכה לדאוג שהאף שלה ישאר פתוח ולא חסום על ידי החזה.. זה כאילו חסם לה את האף.

אבל כנראה זה באמת עניין של ניסוי ותעיה מקווה לא להתייאש

כאילו שכל הגוף שלה יזוז טיפונת לכיוון הראש שלך.

ופשוט נעזרת בהרבה כריות

שוכבת על הגב והוא שוכב לידי

אני די קטנה,  אז נראה לי זה פשוט שהיד והכריות מגביהות

בתוך פופ או כרית הנקה.

לילות ארוכים של שנה משותפת

5 ינקו הנקה מלאה לחלוטין- תינוקות כולםםם רק על הידיים קשה להרדים קמים בלי סוף בלילות לא רגועים מלא כאבי בטן אין סדר יום אין לילה..

קיצר גידול קשה ודורש

אבל חמודים ואהובים😉❤️ כמובן

אחת -סרבנית הנקה - עד שהפסיקה כנ''ל בוכה לא רגועה לא ישנה

הפסיקה לינוק- תוך יומיים מלאךךך נרדמת לבד במיטה מגיל חודשיים ,ישנה לילות שלמים ,סדר יום רגועה תענוג

אבללל רגשית הצטערתי שהפסיקה כמובן. היתי מצידי ממשיכה אבל היא התעקשה שלא ונכנעתי

ואחד- מושלם

שילבתי מההתחלה בקבוק-שניים ליום בנוסף להנקה

התינוק הכי נח וזורם שלי

הרגתשי גם נפשית משוחררת ישכולה לצאת בערב לערב נשים ולהיות גם בפני עצמי בעולם..

ישן טוב וסדר יום מעולה

קיצר נהניתי ממש צהגידול שלו וגם מהחיבור הרגשי ויתרונות ההנקה

רק הצטערתי שלא עישתי ככה אצל כולם

החסרון- המחזור חזר מהר יחסית- אחרי 5 חודשים בערך

לקראת גיל נשה התמעט החלב אבל גם היתי בהריון אז נראה לי יותר בגלל ההריון ופשוט גמלתי בקלות כי לא היה לי כוחות בהריון

אני ממש בעד הנקה ומי שעם הנקה הילדים שלה רגועים וטוב לה מצוין

ומי שלא- מבחינתי לפחות הלשלב עשה טוב לשנינו לי ולתינוק

בזכות זה בחרתי להשאר איתו עוד 'נה בבית כי כיף לי איתו אז מבחינתי הרווח הרגשי שלו עולה על העוד קצת הנקה 'אותי היה מקבל אילמלי...

בטח בהתחלה.

אח"כ הנקה מלאה

ואצל הקטנה עכשיו אני משלבת.

לדעתי החיסרון הכי גדול בהנקה בלעדית זה השאיבות.

לי זה מאוד קשה לשאוב בעבודה

והתלות של אי אפשר לצאת מהבית בלי התינוק זה קצת חונק.

מצד שני בקבוקים בשבילי זה ממש מעצבן

בקיצור אני בעד הנקה כל עוד התינוק יונק ישירות מהאמא

מאוד נח בלילה, מאוד זמין

היום אני כבר לא שואבת והקטנה מקבלת מטרנה אצל המטפלת וגם מידי פעם בבית

בשבילי זה ממש סבבה.

רק בגלל הלילה, לקום להכין בקבוק זה ממש להתעורר

להניק אפשר בנמנום

מצד אחד הנקה אפשר לשלוף בכל מקום בלי תלות בבקבוק ובלי לשטוף אח"כ ערימות בקבוקים

מצד שני לא תמיד נח ונעים להניק בכל מקום (לדוגמא בנסיעה קל יותר לתת בקבוק)

וגם מישהו אחר יכול לתת במקומך בקבוק

התלות שנוצרת עם ההנקה זה חסרון

מצד שני זה נוצר כך כמנגנון הישרדותי ששומר על הקשר אם תינוק

יש הורמונים מרגיעים בהנקה שמייצרים תחושה טובה אצל האם

מצד שני כשאת לא ישנה בלילה מתינוק שחושב שאת מוצץ אז זה כבר לא מרגיע בכלל 😂

יש נשים שהנקה מרזה אותן,

יש נשים שהנקה משמינה אותן (כמוני)

בלילה לי אישית הרבה יותר קל להניק מאשר להכין בקבוק כי אפשר לעשות את זה בלי להתעורר

והיתרון הכי גדול בהנקה מבחינת נוחות זה שהיא הפתרון לכל בכי מחלה כאב או אכזבה 😅 את הכל פותר שלוק מאמא... כשהם חולים באמת שזה הכי עוזר פשוט להניק.

וסתם לסיום, את יודעת מה הכי פחות נח לאמא?

שאיבה בלעדית

אני גם שוטפת מיליון בקבוקים וקמה בלילה וגם צריך לשאוב את החלב...

אבל ברצינות, גם בזה יש יתרונות ...

את הראשון לא הצלחתי ואת השנייה מניקה עד עכשיו (כבר פעוטה..)

ברור שיש קשיים אבל תינוק זה קשה בכללי

לא צריך לסחוב כלום, לא צריך לקום בלילה (לינה משותפת והנקה בשכיבה) יש לי

תמיד אמצעי הרגעה

עוזר ממש במחלות לא להתייבש

ברור שיש רגעים שזה לא נח ויש דלקת או פטריה או מלא דברים אבל בכללי תינוק זה לא הדבר הכי נח שיש אז לעומת מטרנה זה ניצח אצלי

הנקה.

הייתה לי ילדה אחת שהפסיקה לינוק מוקדם וכל ההתעסקות עם הבקבוקים מאוד התישה אותנו

אבל תמיד משתדלת לחשוף גם לבקבוק ויש לי בבית מטרנה טו גו כדי שלא יהיה בי תלות בלעדית.

מה שכן חייבת להוסיף שכשמסיימת להניק יש בי איזו תחושת שחרור, אז כנראה גם האיזשהו מקום ההנקה מגבילה אותי אבל לא מספיק כדי שאוותר עליה

מה שנוח לי לא בטוח נוח לך..

לי יותר נוח הנקה מכל הבחינות שהזכרת לגבי נוחות

במצטבר יש לי כ11 שנות הנקה, בעיני חד משמעית הרבה יותר קל להניק אם הנקה זורמת.

הכנתי גם בסלון גם שהיו לי בנים גדולים, אף פעם לא הסתגרתי ובעיני זה הקל על ההנקה

וגם נוחות של האמא הרבה פעמים מושפעת מנוחות התינוק, בהנקה יש גם יתרונות בריאותיים וזה גם בסוף משפיע על הנוחות של האמא

לא אוכלת תסביכים 24\7 אם זה בכי של רעב או לא

לא לוקחת תוספי תזונה בשביל שיהיה לי חלב

לא מחפשת כל היום אוכל מים ושנה כדי שיהיה לי מה להניק (תמיד היה חסר לי)

לא צריכה להעלם כל רגע כי היא אוכלת.

וואי ההנקה הייתה לי קשה

כשחזרתי לתמל חזרתי לחיים.

ועדין בלידה הבאה מתכוונת לנסות שוב להניק רק כי אני יודעת כמה זה חשוב ותורם בעיקר כשאני לא בעד חיסונים...

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)

באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.

היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה

לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים

אבל זה שווה לנו

אוהבים מאוד את אנ"א

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה

אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

עשיתי פעמיים בדיקה ביתית בהפרש של כמה ימים יצא שלילי שום זכר לפס נוסף

בה אני בחודש חמשי

לא תמיד זה סיבה ספציפית שמראה על בעיה. לפעמים זה סתם משהו אקראי.

כמה זה "כמה ימים"? אני אישית לא הייתי מתחילה לחשוש וללכת לרופא לפני שבוע פלוס של איחור.

זה קורה גם בלי שום סיבה מיוחדת

כי הגוף שלנו לא מכונה מתקתקת תמיד תמיד אותו דבר

כמו שגם מערכת העיכול משתנה לפעמים ועוד כהנה וכהנה

עדיין זה לא אומר שאין הריון

אבל זה אומר שמבחינת הביוץ עדיין לא היה איחור (לא עברו 14 יום מהביוץ)

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.