בסופו של יום הסדר של הבית הוא באחריותי למרות שהוא משתדל לעזור וכמובן גם הילדים.

אז לי נוח

יש שלוש קופסאות ענקיות-

אחת למגנטים

אחת לקפלות

אחת למכוניות וכלי מטבח 

עוד קופסא לתחפושות ואביזרים ובובות

וזהו

הכי פרקטי 

הוא מדמיין לי משף עם משחקי קופסא אבללללל אין לי כוח לתחזק את זה... ולא ככ נראה לי שהילדים יתחזקו את זה בלי שאני אהיה על זה וואלה לא מתאים לי..

מבינות?..

לי יש ילד אחד, בן שלוש, ויש לי מלא משחקים, אבל רוב המשחקים יותר צריך לשמור עליהם נמצאים במקום לא כל כך נגיש, ואז הוא משחק בהם רק בתיווך. ואז אפשר שכשבעלך רוצה-יוריד להם משחק ויהיה אחראי לאסוף איתם, דברי איתו על זה שלך אין כוח לתחזק-אבל אם זה חשוב לו את תומכת, פשוט שייקח על זה אחריות

וגם לפני- ילדים משתעממים ממשחקים מוכרים.

לא חייב שתחזיקו בבית דווקא משחקי קופסא (האמת אצלי יש הרבה ובכלל לא משחקים)

אבל אם יש הרבה שעות בבית צריך לדאוג שתהיה להם תעסוקה טובה וחיובית שמתאימה לרמה שלהם

תלוי בכם ובילדים מה ואיך אבל בעיני זה חשוב

אפשר להקצות מדף גבוה ולהגדיר שמשחקי קופסא זה רק על השולחן ומוציאים כל פעם אחד. בהתחלה תצטרכו להתעקש הרבה ובסוף הם יתרגלו

שמתאימים לגדולים.

הילדים מאוד אוהבים אותם

הם במדף גבוה ולא נגישים לקטנים וצריך לבקש רשות להוריד אותם. מרשה כמובן כשבאים חברים

בעיני זה כן דרוש אבל מאוד תלוי בילד

יש לי ילד מאוד מרובע שאין לו משחקי דמיון בכלל, והוא פורח עם משחקי הקופסה האלה

ויש לנו הרבה משחקי קופסא מותאמים לגיל

וגם דאבל, מנקלה, רמי

אלה משחקים שלא נגישים להם והם צריכים לבקש לשחק בהם, ומי שמשחק יודע שחייב לאסוף כשמסיים ולהביא לי להחזיר למדף אחרת פעם הבאה לא יקבל

ואני אומרת את זה כאמא לילדים בעלי דמיון מפותח, שגם בגיל 12 עדיין אוהבים לשחק בפליימוביל וכאלה...

אבל עדיין הם צריכים ואוהבים גם משחקי קופסה וחשיבה.

אני לגמרי איתך בתסכול של משחקים שנהרסים כי הילדים לא שומרים עליהם (מצד שני - אני גם לגמרי כמו בעלך, שמתפתה לקנות מדי פעם משחקים חדשים🤦‍♀️)

אז הפתרונות שלי:

* משחקי הקופסה במקום נגיש פחות, וכשהם משחקים בהם אני משתדלת "לשבת" עליהם שיאספו אותם מיד אחר כך.

* קונה לרוב דווקא משחקים זולים, כדי שפחות יכאב הלב אם ייהרסו... (ויש להם גם משחקים שקיבלו במתנה מסבא וסבתא או להולדת אח חדש וכו')

* מכינה משחקים בעצמי... בהדפסה ביתית, כך שאפשר להדפיס שוב אם נהרס. כמובן, זה לא ברמה של משחקים קנויים מבחינת האביזרים...

בקיצור, נראה לי שאת כן צריכה להקשיב לבעלך במקרה הזה😉 ולקבוע כללים כדי להקל עלייך...

טאקי

דאבל

רביעיות (יש מלא סוגים)

חתחתול - אולי גם זה בסיסי.

ואפשר להתחיל בחבילת קלפים פשוטה שעולה שקלים ספורים (אפילו שקל), ויש הרבה משחקים שאפשר לשחק בהם... 

רגילים, חתחתול, חלומות

דאבל היה ונשאר ממנו שאריות

כנל לגבי רביעיות

אבל בעז'ה נחדש את המלאי..

תחדשו עוד קצת. היתרון במשחקי קלפים שקל יותר לאסוף אותם ולאחסן אותם...

מדברת עם הילדים לפני שאתם קונים.

מסבירים שאתם רוצים לקנות כדי שיהיה במה לשחק, אבל צריך לדעת לשמור על המשחקים.

מסבירה כמה כללים לגבי שימוש במשחקים

ומוסיפה שאם לא יישמרו עליהם אז לא תוכלו לקנות עוד בהמשך

אני חושבת ששניכם צודקים. 

ילדים צריכים יותר מ4 משחקים ושמותאמים לגיל שלהם, מצד שני לא חייב שהכל יהיה משחקי קופסה. אבל מאד כדאי שיהיה גם וגם. וללמד אותם גם משחקים שהם לא פיזיים. 

הגדולה הביאה חברה ואין משחקי קופסה? 

יש חבל, כדור, משחקי מילים, משחקי עט ודף, משחקי קלפים (גם טאקי אפשר לשחק בקלפים רגילים) 

אבל עדיין כדאי שיהיו גם משחקי קופסה.

אצלנו בבית לא היו המון משחקים אבל היה מגוון מבחינת סגנון וכמובן שיחקנו גם משחקים לא פיזיים..

הנה כמה המלצות: 

משחקי קופסה/לוח- 

מונופול

טריוויה

פאזלים (עד 100 חלקים נגיד)

רברסי

בול פגיעה (כולל חלקים קטנטנים, תלוי אם יש תינוקות)

ריסק

דיקסיט

ספלנדור

שחמט-דמקה-ששבש

סולמות וחבלים

רמי

רב משחק (יש שם כל מיני)

וכמובן קלפים - זה משחק מכובד של משחקים

וגם מלא משחקי דף ועט שילדים ביסודי יכולים ללמוד - 

ארץ עיר (יש גם את גרסת הקלפים - מילים בעיגולים)

כותבים סיפור בשורות בלי לראות מה אחרים כתבו (יכולה לפרט)

איש תלוי

ציור בתריסים

ויש גם את כל השאר -

חבל 

גומי 

כדור

חמש אבנים

קלאס

3 מקלות

מחבואים

תופסת 

עוקבת

פרה עיוורת

לקטנים גם קוף קופיקו

אישיות

רכבת מילים

מילים דומות משמעויות שונות

בטח יש עוד 100 משחקים ששכחתי

זהו את המשחקים של שף ועט הם שורקים... הילדים שלי אלופים בסודוקו,בארץ עיר, עושחם תפזורות ואיש תלוי אחד לשני... זה עף אצלנו!!

כדור, גומי, חבל - ברור שיש

ולכן הרגיש לי מספיק..

(מבחינתי זה עולמות שלמים... ככ הרבה אפשר לשחק גם בלי משחק קופסא ספציפי)

תודה על הרעיונות לגמרי שומרת לי

כדאי לקנות משחקים שווים, שימו אותם במקום גבוה, עם כללים ברורים איך משחקים ואוספים.

תתחילו באחד- שניים, ותראו איך הלאה.

צריכה המלצות? באיזה גיל הגדולים?

אומנם הילדים הרבה יותר קטנים

אבל בעלי כל הזמן רוצה לקנות להם עוד ועוד

ואני חושבת שיש להם מספיק.

נראה לי שזאת לא שאלה לפורום,

זה בכלל לא משנה מה אנחנו חושבות.

מה שמשנה זה מה שאת ובעלך חושבים

ואם זה צורך של בעלך אז זאת סיבה מספיק טובה בשביל לקנות

ואם הצורך שלך הוא לחסוך את הכסף (סתם מעלה השערה, לא באמת יודעת)

אז זאת סיבה בשביל לקנות פחות

אתם צריכים לדבר ולמצוא את הדרך שמתאימה לכם. גם לך וגם לו וגם לילדים.

התגובה שלך @דיאן ד. נגעה לי בלב ❤️ בגדול את צודקת. כאן בדילמה הזאת ספציפית עזרתן לי להבין שכן האיש צודק (חחח בעיקר הפסקנות ש

ל @מתואמת 😅)  - וצריך משחקים אבל ההסתכלות שלך גם מאד נכונה

תודה!

זה מלמד דברים אחרים ממשחקי דמיון (שגם מאוד חשובים).

להתמודד עם הפסד, אסטרטגיה, ועוד.

דוגמאות למשחקים:

משחקי זיכרון, פאזלים, מונופול, דיקסיט, רמיקוב, שעת שיא, הנסיך והנסיכה, טאקי, חתחתול, צוללות, קטאן ועוד

מציעה לך לעשות סוויצ' בראש ולא לצפות שמשחקים יישמרו. 

כשקונים בגדים ברור לנו שהם יתבלו מתישהו, ולא נוכל להעביר אותם מילד לילד לנצח, נכון? 

חומרי יצירה צריך לחדש מדי פעם, נכון?

ככה גם ספרים ומשחקים. קונים, הם מחזיקים כמה שהם מחזיקים, ואז קונים עוד (אלא אם כן הם נהרסים ממש מהר, ואז זה באמת מצריך מחשבה איך למנוע את זה). 

ברמה ש''חורשים'' עליהם שבוע שבועיים ואז. הם מתפזרים, נהרסים ונעלמים

אצלנו לפעמים באותו יום דברים מתחילים להיהרס...

אבל אין מה לעשות, הבנתי שיש משחקים שבהם אני צריכה להיות שוטרת בלי להרפות - כמה שאני לא סובלת את זה...

וכשהם מתבגרים המצב נהיה יותר טוב. כרגע משחקים שווים במיוחד אני מבקשת מהבת הגדולה שלי לשמור, כי היא אחראית...

בזה שאת מנרמלת את המצב..תודהה

את מכירה את אלה שפותחות גמ"ח אירוח בביתן, כדי שהשכנות יראו שהמצב בבית שלהן לא גרוע כמו שהן חשבו?

אז אני אחת מאלה

מסכימה עם כולן כאן שילדי בית ספר זקוקים למשחקי קופסה.

לגבי שמירה על משחקים, מה שעזר לנו זה שהם היו צריכים להרוויח את המשחקים ביושר (על ידי מבצעים, הבאנו משחק או 2 שווים כל ראש חודש), וכך הם הרגישו שהרוויחו את המשחק וממילא ירצו לשמור על זה.

כמובן שזה לא לגמרי מספיק, אבל עוזר.

אני כן עמדתי עליהם שישימו לב לחלקים שנפלו לרצפה ושיקפידו להחזיר את הכל קופסה בצורה מסודרת מיד אחרי המשחק, ועם הזמן ברוך ה הם ממש מתרגלים לזה. (והילדים שלי הכי מבולגנים..).

המשחקים שאספנו עם הזמן: (כותבת לפי הסדר של תדירות השימוש במשחק, שתדעי מה אוהבים)

קטאן

אנדרלמוסיה

מונופול

זריזאות

רמיקוב

דאבל

שוקו תות

קוקו טאקי

ג'ונגל ספיד

פיל וחתול

סט

בטוח שכחתי כמה..

הם מקבלים אצלנו הרבה על מבצעים (האמת של האיש שלי... אני לא מחבבת את שיטת המבצעים)

לא עוזר 

זה בעיקר צריך להיות כנראה החזקה שלי

ולא בא ליייי

(להזכיר. להוריד. לשבת עליהם שייאספו. אין לי כוח לזה🥴 למרות שיש פה מיומנות חשובה שהם צריכים ללמוד)

כמה שהבן שלי בכיתה ב אוהב לשחק במכוניות שלו ובמשחקי פליימוביל ולגו קטנים,אחותו הגדולה בכיתה ה' לפעמים משחקת איתו בזה אבל כמעט כל יום הם משחקים מונופול/רמי 

ויש עוד משחקי חשיבה ואסטרטגיה שקנינו להם או שקיבלנו מתנה וברוך ה' זה מעביר להם את הזמן יופי.

למשל- 

קטאן

טאקי

Race 

צוללות

מנקלה 

מלא סוגים של קלפי טריוויה שקיבלו 

דומינו ראלי- זה מתאים לכולם פה, גם לילדי הגן וגם לביהס, הם יושבים יחד ובונים

לנו במרפסת יש ארון לכל המשחקים. כאשר למטה זה משחקים יותר לילדי הגן ולמעלה משחקים פחות נגישים, לילדי בית הספר. 

המשחקים כמו רמי, מונופול  מנקלה וכו נמצאים בארון של הבת הגדולה למטה. כדי שאף אחד לא במקרה יוציא ויקח אלא רק היא. ככה לא נוגעים בזה וזה לא נהרס... 

בחדר של הבנות הקטנות נמצאים כלי המטבח, הבובות, מדף הספרים שלהן.. 

פשוט במרפסת שמנו מה שמשותף ומותאם לכולם.. ואם היה שם מקום עוד בארון, הייתי מעבירה לשם עוד משחקים..

בתכלס זה ילדים, הם יודעים מה הכללים בבית ומה הדרישות אחרי שסיימו לשחק במשהו... 

הם מספיק אחראיים כדי לשמור על המשחקים שלהם. ואם משהו לא נשמר כראוי/התבלה/התפרק/נקרע אז לפח, בלי רחמים על המשחק יותר מידי...

הם מהממים ואחראיים בהרבה תחומים. אבל ממש לא יודעים לשמור לצערי. אבל מתחדד לי מהשרשור כמה זו מיומנות שישוב להקנות להם.

עזרתן לי מאד גם רעייונית וגם פרקטית

❤️

ראיתי בשיין משחקי קופסא במחירים ממש מצחיקים לעומת מה שאפשר לקנות בארץ .

לא יודעת מה האיכות שלהם.

אבל

אם חבל לך להשקיע ושייאבד תזמיני מקסימום תזמיני חדש כשיתקלקל /יאבד וכו.

בשבילי משחקי קופסא זה נהדר לזמן איכות עם הילדים בשבת.

המשחקים האחרים טובים לזמן שבו אנחנו לא איתם ממש אלא רק בשטח

בדיוק חיפשתי משחקים במחירים שפויים

קניתי שם את שעת השיא, דאבל ועוד

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

ici=s1`EditSearch`%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%20%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%90`_fb`d0`PageHome&search_source=1&search_type=all&source=search&src_identifier=st%3D2%60sc%3D%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%20%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%90%60sr%3D0%60ps%3D1&src_identifier_pre_search=&src_module=search&src_tab_page_id=page_home1738834645899

את לא רוצה שישחקו בינהם ? בשבתות יחד איתם?

עם חברים?(הם יתביישו להביא הביתה חברים אם אין משחקים יש שלב שמשחקי חצר ודמיון לא מספיקים)

צריך להתאים את הבית בהתאם לשלבי הגדילה של הילדים

אי אפשר להשאר עם אותו ארון משחקים כשהילדים גדלים..

אפשר להשאיר לקטנים את המשחקים שלהם בגובה מתאים

ולקנות לגדולים יותר משחקי קלפים- חלומות חתוללל, רמי, קלפים, סוויצ' דאבל וכו...אלו משחקים זולים של סביבות ה50 שח 

נותנים אחריות לגדול או לגדולים לשמור עליהם- לסיים ומיד לאסוף לישם במדף גבוה לא להשאיר על הספה וכו...

ומנסיוני הרוב כן נשמר

אם תאפשרי לקטנים גישה לאמוגבלת אליהם אז נכון הם יהרסו

נגיד חתתתולל היה לנו כמה שנים ובסוף הרוב נאבד אז מה אז אחרי 4-5 שנים לא כואב לי לקנות חדש אם ירצו

לא לקטנים..יסודי ומעלה

אפילו מבוגרים

משחק מהירות ממש כיף

לא בגלל הקטע של הרבה מסכים וגירויים

אלא כי באמת ילדים ביסודי צריכים ללמוד גם לשחק בדברים נוספים חוץ ממגנטים ומכוניות.

זה מפתח, עוזר לחשיבה, מפתח כישורים חברתיים.

וגם את צודקת שכדאי ללמוד גם להשתמש במה שיש ולהיות יצירתיים לפעמים.

מסכימה שכל מני דברים לא איכותיים כמו סל זה לא כיף שזה נתקע בבית. אבל מצד שני אם זה זול לא כואב הלב לזרוק... ואם נהניתם מזה נניח חודש זה גם נחמד.

אין מה לעשות, כשדברים נמצאים בשימוש לא תמיד הם נשמרים. אבל עדיין אפשר לשחק. וכן מדי פעם מחליפים או מחדשים. 

יש לנו המון פליימוביל שהצטבר במהלך השנים ורובו לא במצב מדהים אבל זה משהו איכותי והילדים משתמשים בו באופן יומיומי, אז לא אכפת לי, אם חלקים נשברים אני זורקת ועדיין הם משחקים בזה המון, מפתחים את הדימיון.

בכל מקרה משחקי קופסא שווים כמו מונופול כדאי לאחסן במקום מוגדר ולא לתת לקטנים סתם לפזר אותם, אבל הגדולים יותר יכולים לשחק בזה, אולי גם איתך או עם בעלך.

וברור שיש לזה בלאי מסויים, בטח למשחקים כמו טאקי אבל מצד שני אני חושבת שחשוב ללמד את הילדים לשחק גם בדברים כאלו.

בהחלט יותר משחקים מותאמי גיל.

כמה יותר? זה תלוי בכם.

ובקשר לסדר- צריך ליצור מערכת של סדר בבית. 

זה אומר מקומות יעילים ומתאימים למשחקים, 

וחוקים איך מוצאים איך מחזירים.

האחריות בגדול היא על ההורים לשמור על סדר, 

רוב הילדים לאיודעים לשמור על סדר וזה תפקיד ההורים  לדאוג לסדר בבית, לחלק מטלות, להוות דוגמא אישית וללמד ההרגלים בריאים. 

בסוף כל משחק מסדרים , בסוף כל יום עושים ריפרש אפילו בקטנה. 

אם יש לכם מלא חומרי יצירה מי אחראי שלא ישפכו צבעים יפזרו בבית? 

בנוסף, משחקי קופסא זאת דרך מצויינת לגיבוש משפחתי, הורים וילדים והאחים בינם לבין עצמם. ממליצה בחום.  

ורק הגדולים מגיעים אליהם.

נמצא בקופסאות ואריזות שקל לשמור.

מדי פעם כן חלקים הולכים לאיבוד, אבל ברוב המשחקים זה לא מפריע למשחק שחסר כמה קלפים בודדים.

לקנות משחקים לא איכותיים או חומרי יצירה מתכלים במצטבר עולה הרבה יותר.

לגבי מתנה מסבתות- הרבה פעמים שמקבלים משהו בלי שיש את ההכנה המתאימה לקבל אותו (הכנה של מקום פיזי והכנה נפשית של הצורך בדבר הזה)

אז זה מתבזבז 

אבל כשיש צורך בזה ואז קונים אז זה נשמר.

למשל לא מזמן קיבלתי מפות לשולחן וחשבתי שיש לי הרבה ולא היה לי מקום לשים את זה באותו רגע, מפה לשם אין לי מושג איפה זה,

וכבר כמה שבתות שאני מרגישה את הצורך במפות אחרות וברור שעכשיו אם אקנה אדע בדיוק איפה זה וזה יישמר.

בני רבע ל6 ורבע ל7

רוב הפעמים אנחנו משחקים איתם, לאחרונה משחקים גם לבד

אני מוסיפה להם משחקים בהתאם לרמתם ולגילם. אני מאד מאמינה במשחקים ככלי לפיתוח החשיבה, אסטרטגיה, דמיון, אוצר מילים, קריאת הוראות וכדו'. 

אני לוקחת את האחריות על הסדר. אחראית שיאספו ומסדרת בארון משחקים. לא קרה לי שמשחקים נאבדו או נהרסו. 

שאת לא רוצה יותר מידי משחקים בבית.

אבל לדעתי דווקא משחקים כמו טאקי ומונופול מתאימים לגיל שלהם, לא תופסים הרבה מקום ומעודדים משחקים עם כמה משותפים ביחד. כלומר באופן אישי אני מאמינה שטוב שיש כאלה בבית והם כן כבר גדולים ויכולים לשחק בהם. משחקים כמו טאקי ומונופול אם נאבדים כמה קלפים זה לא נורא בדכ.

אולי תנסו לעשות רשימה ולקנות משהו מצומצם ששניכם תרגישו טוב איתו בינתיים. 

אלו משחקים שאפשר גם לשחק ביחד כמשפחה א אתם בקטע.

לגבי יצירה אני ממש אוהבת אבל לא כולם מתחברים

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

ממש קשה לבוא בכזו חוויה.

י שאפשרות להמזין אתם כדי שתתראו בכל זאת?

אני מסתכלת על חמותי בבריאות ע ד 120 נשה

מאד אוהבת לארח

וגם אסור להביא כלום

התעייפה בשנה האחרונה ובלתי נמנע ששינוי יקרה בקרוב

)מחכה שייפול לה האסימון האמת כי עד כה הצעותיי נענו בשלילה(

אני גם כזאת כשמארחת, אסור להביא כלום ואני אוהבת לפנק את המתארחים.
הייתי גם רוצה להרגיש ככה פעם. 
אולי רק בית מלון ...חחח

אני בשלב אחר בחיים אבל עוד זוכרת שבקשו לבוא לסבתא שלי בלי להודיע הרבה מראש.

כי אחרת היא היתה מתכוננת ומתישה את עצמה.

זה מאמץ גדול לנסוע משפחתית לארוח קצר אבל אולי לפחות תצאו בטעם של עוד? כמו התקווה שלך בסוף...

זה באמת המון זמן…

כואב לקרוא אותך, מצד שני זה באמת קשה לארח משפחה גדולה. למה לא להפגש לאורך השנה לכמה שעות במקום שבת שלמה? למשל הדלקת נרות משותפת, ארוחה בסוכה, פיקניק בטבע בחול המועד פסח. גם אם גרים רחוק אפשר לנצל חופשים או להפגש באמצע הדרך.

אפשרות נוספת- להזמין אליכם לשבת.

אם אזמין במקום שבת את עצמנו להדלקת נרות, זה לא יעזור עדיין יש ילדים ובלאגן וצריך לבשל.
ואלינו לא יבואו.
רק בקיץ אם כבר, (אצל אף אח לא מתארחים, אנחנו לא חריגים בזה)

להזמין אותם אליכם זה לא אופציה?

גם סבא וסבתא שלי כבר מבוגרים מכדי לארח את הילדים הנשואים ופחות בקטע להתארח מלבד אצל הבת שגרה לידם ויכולים להגיע לסעודה ולחזור לבית.

מבאס בשביל האחים הצעירים של אמא שלי שפחות הרוויחו שנות אירוח🥲

אבל בתכלס זה מה יש והם קופצים אחת לכמה זמן לביקור אמצ"ש או שקופצים אליהם..

בסוף זה עצוב שלא מתראים כל כך הרבה זמן.

ממש מקווה בשבילכם שהם כן מארחים בשמחה, פשוט מעדיפים תדירות רחוקה 

תחושה ממש לא נעימה להתארח ככה..

אני חושבת שהכי משמעותי זה שני דברים - עזרה ושקט.

את אומרת שהגדולים כבר עוזרים, וזה המון. הייתי עושה להם שיחה קצרה ומשקפת להם שסבא וסבתא מבוגרים, ואת יודעת שהם תמיד עוזרים אז גם חשוב לך להודות ולהגיד שאת רואה ומעריכה, וגם לחזק אותם להתמיד כי באמת זה לא קל לארח.

אני לא חושבת שזה חייב להיות מבאס עבורם, תלוי באיזה טון הדברים נאמרים.

לגבי הקטנים בעיקר לדאוג שלא יעשו הרבה מדי רעש, שמשחקים יאספו וכו. אפשר גם למנות נגיד "משמרות" של שני מבוגרים כל פעם מביניכם ההורים והילדים הגדולים שידאגו למנן את הרעש, לפתור ריבים, לדאוג לבלגן וכו.

דבר שני יכול להיות שבאמת קשה להם לארח והכל, וזה לא אומר שהם לא אוהבים לארח אתכם. זה פשוט גם קשה, אבל לא בהכרח שזה הטעם היחיד שנשאר להם.

ודבר אחרון אם את מרגישה שזה ארוך להם מדי ובסוף השבת הם מחכים שתלכו - לדאוג לעשות ביקורים קצרים, לא שבתות. בחנוכה לדאוג לשריין יום להגיע אליהם, מדי פעם לקבוע ארוחת ערב מיוחדת או ביום שישי ארוך לנסוע במיוחד לבלות בוקר וללכת. וגם אפשר לבוא מדי פעם בהרכב חלקי, זה מקל משמעותית. אנחנו גם משפחה גדולה, לפעמים היינו מתחלקים נגיד - ילד גדול עם ילד קטן נוסעים לבקר, ואחרי כמה ימים עוד ילד גדול עם קטן. לפעמים ההורים עם הקטנים ובזמן אחר הגדולים באים עצמאית, או פעם אחת הורה אחד רק עם הבנים/רק עם הבנות. בגיל מסויים של סבא וסבתא ובגדלי משפחה מסוימים זה כבר באמת נהיה קשה, וביקורים קצרים מאד מקלים גם על האירוח עצמו, גם על ההכנות, וגם לא הופכים למועקה באמצע הענין.

אם חשוב לכם לבוא בהרכב מלא לשבת, אפשר גם למצוא דירה באזור לישון בה ולבוא רק לארוחות, ככה שיש להם גם מרחב פרטי בין לבין

סבא וסבתא זה הכי קרוב שיש אחרי הורים ואחים. אין שום סיבה להפגש רק פעם בשנה.

תרגישי בנוח, אתם לא איזה אורחים שהגיעו מהרחוב, זה סבא וסבתא ונכדים. ועוד הבאת איתך חצי מהשבת.

אם עושים לך פרצופים שאין כח בלאגן, זה עניין שלה עם עצמה. זה הנכדים שלה, זה הילד/ה שלה, זה מי שהיא הביאה לעולם. אל תנסי לרצות יותר מידי, זה מעייף ומביא לתסכול וכעס עליה. תביני שזה הסבתא וזה הנכדים ובחירה שלה בלבד אם להנות מהם או לסבול מהם ואם היא בחרה בסבל זה עניין שלה ובעיה שלה. 

הם גם שמחים מאוד לארח אתכם ולפגוש אתכם, וזה גם קשה להם. וזה לא סותר.

נגיד - לארגן בר מצווה לילד שלך זה כיף או קשה? ברור שזה קשה ומטריח, אבל זה גם משמח ומספק כי יש פה אירוע מרגש שאנחנו רוצים לחגוג אותו בצורה הראויה.

אז גם אירוח יכול להיות כך.

יכולה לומר לך על חמותי שכבר מזמן לא אירחה אותנו בשבת כי זה באמת כבר יותר מדי (היא קרובה לגיל 80), אבל היא כן מארחת אותנו לפעמים באמצע שבוע וטורחת המון לפני והרבה אחרי (והיא לא מרשה לנו לעשות כלום, בקושי שנאמר תודה היא מוכנה), וברור לנו שזה מתיש אותה מאוד (ולכן לא נעשה את זה הרבה, אלא נזמין אותם אלינו לזמנים קצרים), אבל היא גם נהנית מזה מאוד ומוכנה "להקריב" בשביל השמחה שלה לראות אותנו.

גם ההורים שלי - בשנים האחרונות כמעט לא הגענו אליהם בהרכב מלא לשבת (אף שהם צעירים יותר), ובכל זאת בשבת הקודמת הם אירחו את כל הילדים שלנו כדי שנוכל לצאת לנופש.

זה היה להם קל? לא כל כך... (הם הודו בזה במנות קצובות🤭) אבל בנוסף לזה שאחותי הקטנה והבת הבכורה שלנו התגייסו לגמרי לעזרה - הם פשוט החליטו לעשות את המאמץ כדי לעזור לנו וכדי ליהנות מהנכדים כמה שאפשר.

אני מתפללת שגם אנחנו נהיה מסוגלים לנהוג כמו ההורים שלנו, אף שאני יודעת שזה יהיה קשה.

כי באמת, עם כל הקושי, חשוב לנו לשמור על המשפחה שלנו וליהנות בחברתה...

אז לא כתבתי לך עצות פרקטיות, אבל אולי רק קצת שינוי בחשיבה...❤️

ההחלטה אם להזמין או לא היא שלהם

ואם הזמינו- אז אתם רצויים

וכן. את יכולה להקל ככל יכולתך

אבל אם הם לא נהנים מנכחותכם- זה לא בשליטתך

אני כן יכולה להגידהשמגיעהגיל שהכל קשה

קשה לארח

קשה להתארח

ובאופן כללי קשה להנות

זה גיל שמספיק לבוא אחהצ לשעה

לתת חיבוק, נשיקה

וללכת

(קודם לזה השלב של לבוא עם מגש פיצה לא. ערב ולהשאיר מסודר כשיוצאים... אבל כאמור- מגיעהשלב שגם זה לא)

ולכל הנל לא יעזור אם מדובר באופי "פולני"

שמותר שיהיה להם קשה

זה באמת קשה לארח,

קשה זה לא רע.

עדיף לעבוד קשה ולהרוויח מפגש וקשר

מאשר לנוח ולא להפגש.

כל עוד הם מציעים - זה טוב

גם בשבילם!

תשאירי להם את האחריות למנן את זה בשביל עצמם.

להתארח שבת שלמה

וגם אם מתארחים זה לא צריך להיות מושלם

אנחנו כבר הרבה שנים לא מתארחים שבתות

באים לביקור קצר בחופשות ומתראים באירועים

פגישות קצרות ולעניין

וגם הן לא הנאה צרופה 

זה באמת מאכזב. אין לי טיפים מעשיים. אני כן חושבת שכדאי לשים על השולחן את החלום - שיהיה כיף לארח אתכם, שיתגעגעו וירצו שתבואו כל הזמן.

וליד לשים את המציאות - ב"ה משפחה גדולה ומלאת שמחת חיים. שקשה לארח אותה.

ולהתאבל קצת על החלום ושברו, ולקבל את המציאות בהכרה והבנה שזה מה שהשם נתן לנו וזה הכי טוב לנו.

1. להביא מעילים וביגוד חם ולצאת לטיול משפחתי בשבת בצהריים אחרי הארוחה או לפניה... יתן להם ולכם ספייס ואפשרות להתאוורר

2. תיאום ציפיות לפני הילדים

כמה שיותר תדברי איתי מראש ייקל עלייך בזמן הביקור..

3. לשחרר קצת..

בסוף יש מה שביכולתך להשפיע ויש מה שלא

ובכל מקרה אי אפשר להיות מלאכים,

אז תעשי מה שביכולתך והשאר קצת לשחרר

אם תהיי בסבל ועל קוצים כל השבת זה גם מאודדדד מתיש נפשית, מאוד, וגם יוצר תוצאה הפוכה- יקשה עלייך לנהל את זה ולהעביר את השבת במקסימום רוגע וטוב...

4. תביאי לך פינוקים

זה סיטואציה מורכבת ותביאי לך מתדלקים שונים לזמנים שונים

אגב אפשר להביא גם מתדלקים לילדים ומתחלקים לסבא וסבתא/דודים..

אם זה פעם בשנה אז זה הוצאה חדפ והייתי משחררת ומוציאה סכום משמעותי העיקר לעשות מה שביכולתך כדי שיעבור בטוב...

ודבר אחרון- חיבוק גדול ובהצלחה!!!!

ככה יש את החוויה של שבת אצל סבא וסבתא

אבל הרבה יותר קל ועם צומי יותר ממוקד.

וגם אם יש לכם הזדמנות של שבת יותר מצומצמת, ש2-3 מהגדולים לא איתכם בשבת, אולי זה גם פחות כבד.

וגם, מצטרפת שמפגשים באמצע השבוע יכולים להיות מאוד משמעותיים.

חיבוק 🤍

זוכרת ששאלת על זה באה"ה

וצריך להעריך את המאמץ שהם מארחים בשביל הקשד, ולא לנסות שזה יבוא "טבעי"

יש גיל שכל מה שעושים בו זה לקטר..

זוכרת את סבתא שלי יושבת עם השכנות המבוגרות מתחת לבניין

וכל השיחה שלהם זה רק קיטורים על כל העולם..

אני חושבת שבמוצש הם מתבאסים שאתם הולכים מבחינת הקשר, ושמחים שטכנית יוקל להם, החיים מורכבים וזה בסדר.

להיות איתה❤️

האם זו תחושה שמוכרת לך בחיים? שלא באמת רוצים אותך אלא כדי לצאת ידי חובה/שהנוכחות שלך מעיקה או לא רצויה?

הרבה פעמים זה יושב על מקום כזה, ויש בזה גם נבואה שמגשימה את עצמה.

תחבקי את עצמך על ההרגשה הכואבת הזו.

ותתפללי שתרגישו את וילדייך אהובים רצויים ומקובלים❤️

תודה לכן, סליחה שלא הגבתי לכל אחת אישית
כתבתן דברים מעניינים ומעלים מחשבה
רק אומר שהסבא והסבתא לא כאלה זקנים...אחרת היינו יותר מבינים כנראה
ואין אפשרות אמצע שבוע וכדומה שהרבה מהממות פה הציעו, לא אפרט.
לקחתי לתשומת ליבי מה שמישהי כתבה שעם הגיל פחות מתלהבים, פחות מתרגשים. כנראה זו גם הנקודה, פחות מתרגשים ומתגעגעים בבואנו...
ואני מרגישה רצויה במקומות אחרים... שאלו פה.
תודה לכולן.
אנחנו נהנה בשבת מאוד, מה האחרים? לא יודעת.

גם לנו יש ילדים גדולים וקטנים, ואותנו כמעט לא מארחים למרות שאת האחרים כן, בעיקר בגלל שיש להם הרבה פחות ילדים בגילאים צעירים בפער מהילדים הגדולים שלי (באופן מצחיק יש לי את הילדים הכי גדולים וגם הכי קטנים במשפחה).

הרבה פעמים ממש הייתי בצער ששמעתי שהזמינו את אחד הילדים האחרים ואותי שוב לא הזמינו, או שנאמר לי בפירוש שמזמינים רק את ילד מסויים ואותי לא...

בהתחלה נעלבתי ובכיתי ממש, אבל אז הבנתי את ההורים שלי, קשה לארח אותנו, אנחנו מהממים אבל גם מרעישים מאוד וצורכים המון מזון והתארגנות לפני ואחרי (למרות שהילדים שלי מגיעים לפני לנקות את הבית, אני מביאה את האוכל, מדיחה כלים ומגישה ומסדרת אחרי). עבור ההורים שלי זה תיק גדול מאוד לארח אותנו וגם אנחנו באמת נתפסים כהכי בוגרים ושהכי אפשר לסמוך עליהם שהם יסתדרו בלי שום עזרה.

מקווה שזה מעודד

רק שאצלי הנקודה שמפריעה זה לא שקשה לארח אותנו, אלא כי יאלינו לא מתגעגעים, אנחנו לא חסרים להורים.
שנה חולפת ולמי אכפת? מנסים לארח או לבוא אליהם ליום אחד, זה לא קורה.
זה לא הבעיה הטכנית איך לארח, איפה  וכמה. זה שלא מתגעגעים לילדיי ומתוך זה גם לא מנסים למצוא פתרונות למפגשים קצרים איפהשהו.

אבל תודה שאיזנת אותי בתגובתך.

או שזו הפכה לעובדה שקשה לארח אתכם?

ההרגשה שלי היא שזה יותר הקושי שמשפיע.

אני אגב מדברת כמעט כל בוקר עם אמא שלי בדרך לעבודה, זה יוצר קשר, היא יודעת מה קורה, שומעת על הילדים וכו'

אני גם משתדלת לארח אצלי מפגשים משפחתיים סוכות, חנוכה, פסח. משתדלת להשקיע כמה שאפשר במה שביכולת שלי

שמחתי שילדיי פגשו בסבא וסבתא ונזכרו בהם, אמא שלי ממש השקיעה בארוחות וקינוחים.
השתדלנו לעשות אווירה טובה ונעימה, לנקות ולארגן.
הכי מבאס שרק לפני צאת השבת הקטנים התחילו להיפתח ולדבר ולספר, הביאו ציורים מהגנים...

תודה על ההתעניינות 
 

ממש מחמם את הלב
עניתי ל"תוהה לעצמי" ששאלה גם מעלייך...
 

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.

חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה