בסופו של יום הסדר של הבית הוא באחריותי למרות שהוא משתדל לעזור וכמובן גם הילדים.

אז לי נוח

יש שלוש קופסאות ענקיות-

אחת למגנטים

אחת לקפלות

אחת למכוניות וכלי מטבח 

עוד קופסא לתחפושות ואביזרים ובובות

וזהו

הכי פרקטי 

הוא מדמיין לי משף עם משחקי קופסא אבללללל אין לי כוח לתחזק את זה... ולא ככ נראה לי שהילדים יתחזקו את זה בלי שאני אהיה על זה וואלה לא מתאים לי..

מבינות?..

לי יש ילד אחד, בן שלוש, ויש לי מלא משחקים, אבל רוב המשחקים יותר צריך לשמור עליהם נמצאים במקום לא כל כך נגיש, ואז הוא משחק בהם רק בתיווך. ואז אפשר שכשבעלך רוצה-יוריד להם משחק ויהיה אחראי לאסוף איתם, דברי איתו על זה שלך אין כוח לתחזק-אבל אם זה חשוב לו את תומכת, פשוט שייקח על זה אחריות

וגם לפני- ילדים משתעממים ממשחקים מוכרים.

לא חייב שתחזיקו בבית דווקא משחקי קופסא (האמת אצלי יש הרבה ובכלל לא משחקים)

אבל אם יש הרבה שעות בבית צריך לדאוג שתהיה להם תעסוקה טובה וחיובית שמתאימה לרמה שלהם

תלוי בכם ובילדים מה ואיך אבל בעיני זה חשוב

אפשר להקצות מדף גבוה ולהגדיר שמשחקי קופסא זה רק על השולחן ומוציאים כל פעם אחד. בהתחלה תצטרכו להתעקש הרבה ובסוף הם יתרגלו

שמתאימים לגדולים.

הילדים מאוד אוהבים אותם

הם במדף גבוה ולא נגישים לקטנים וצריך לבקש רשות להוריד אותם. מרשה כמובן כשבאים חברים

בעיני זה כן דרוש אבל מאוד תלוי בילד

יש לי ילד מאוד מרובע שאין לו משחקי דמיון בכלל, והוא פורח עם משחקי הקופסה האלה

ויש לנו הרבה משחקי קופסא מותאמים לגיל

וגם דאבל, מנקלה, רמי

אלה משחקים שלא נגישים להם והם צריכים לבקש לשחק בהם, ומי שמשחק יודע שחייב לאסוף כשמסיים ולהביא לי להחזיר למדף אחרת פעם הבאה לא יקבל

ואני אומרת את זה כאמא לילדים בעלי דמיון מפותח, שגם בגיל 12 עדיין אוהבים לשחק בפליימוביל וכאלה...

אבל עדיין הם צריכים ואוהבים גם משחקי קופסה וחשיבה.

אני לגמרי איתך בתסכול של משחקים שנהרסים כי הילדים לא שומרים עליהם (מצד שני - אני גם לגמרי כמו בעלך, שמתפתה לקנות מדי פעם משחקים חדשים🤦‍♀️)

אז הפתרונות שלי:

* משחקי הקופסה במקום נגיש פחות, וכשהם משחקים בהם אני משתדלת "לשבת" עליהם שיאספו אותם מיד אחר כך.

* קונה לרוב דווקא משחקים זולים, כדי שפחות יכאב הלב אם ייהרסו... (ויש להם גם משחקים שקיבלו במתנה מסבא וסבתא או להולדת אח חדש וכו')

* מכינה משחקים בעצמי... בהדפסה ביתית, כך שאפשר להדפיס שוב אם נהרס. כמובן, זה לא ברמה של משחקים קנויים מבחינת האביזרים...

בקיצור, נראה לי שאת כן צריכה להקשיב לבעלך במקרה הזה😉 ולקבוע כללים כדי להקל עלייך...

טאקי

דאבל

רביעיות (יש מלא סוגים)

חתחתול - אולי גם זה בסיסי.

ואפשר להתחיל בחבילת קלפים פשוטה שעולה שקלים ספורים (אפילו שקל), ויש הרבה משחקים שאפשר לשחק בהם... 

רגילים, חתחתול, חלומות

דאבל היה ונשאר ממנו שאריות

כנל לגבי רביעיות

אבל בעז'ה נחדש את המלאי..

תחדשו עוד קצת. היתרון במשחקי קלפים שקל יותר לאסוף אותם ולאחסן אותם...

מדברת עם הילדים לפני שאתם קונים.

מסבירים שאתם רוצים לקנות כדי שיהיה במה לשחק, אבל צריך לדעת לשמור על המשחקים.

מסבירה כמה כללים לגבי שימוש במשחקים

ומוסיפה שאם לא יישמרו עליהם אז לא תוכלו לקנות עוד בהמשך

אני חושבת ששניכם צודקים. 

ילדים צריכים יותר מ4 משחקים ושמותאמים לגיל שלהם, מצד שני לא חייב שהכל יהיה משחקי קופסה. אבל מאד כדאי שיהיה גם וגם. וללמד אותם גם משחקים שהם לא פיזיים. 

הגדולה הביאה חברה ואין משחקי קופסה? 

יש חבל, כדור, משחקי מילים, משחקי עט ודף, משחקי קלפים (גם טאקי אפשר לשחק בקלפים רגילים) 

אבל עדיין כדאי שיהיו גם משחקי קופסה.

אצלנו בבית לא היו המון משחקים אבל היה מגוון מבחינת סגנון וכמובן שיחקנו גם משחקים לא פיזיים..

הנה כמה המלצות: 

משחקי קופסה/לוח- 

מונופול

טריוויה

פאזלים (עד 100 חלקים נגיד)

רברסי

בול פגיעה (כולל חלקים קטנטנים, תלוי אם יש תינוקות)

ריסק

דיקסיט

ספלנדור

שחמט-דמקה-ששבש

סולמות וחבלים

רמי

רב משחק (יש שם כל מיני)

וכמובן קלפים - זה משחק מכובד של משחקים

וגם מלא משחקי דף ועט שילדים ביסודי יכולים ללמוד - 

ארץ עיר (יש גם את גרסת הקלפים - מילים בעיגולים)

כותבים סיפור בשורות בלי לראות מה אחרים כתבו (יכולה לפרט)

איש תלוי

ציור בתריסים

ויש גם את כל השאר -

חבל 

גומי 

כדור

חמש אבנים

קלאס

3 מקלות

מחבואים

תופסת 

עוקבת

פרה עיוורת

לקטנים גם קוף קופיקו

אישיות

רכבת מילים

מילים דומות משמעויות שונות

בטח יש עוד 100 משחקים ששכחתי

זהו את המשחקים של שף ועט הם שורקים... הילדים שלי אלופים בסודוקו,בארץ עיר, עושחם תפזורות ואיש תלוי אחד לשני... זה עף אצלנו!!

כדור, גומי, חבל - ברור שיש

ולכן הרגיש לי מספיק..

(מבחינתי זה עולמות שלמים... ככ הרבה אפשר לשחק גם בלי משחק קופסא ספציפי)

תודה על הרעיונות לגמרי שומרת לי

כדאי לקנות משחקים שווים, שימו אותם במקום גבוה, עם כללים ברורים איך משחקים ואוספים.

תתחילו באחד- שניים, ותראו איך הלאה.

צריכה המלצות? באיזה גיל הגדולים?

אומנם הילדים הרבה יותר קטנים

אבל בעלי כל הזמן רוצה לקנות להם עוד ועוד

ואני חושבת שיש להם מספיק.

נראה לי שזאת לא שאלה לפורום,

זה בכלל לא משנה מה אנחנו חושבות.

מה שמשנה זה מה שאת ובעלך חושבים

ואם זה צורך של בעלך אז זאת סיבה מספיק טובה בשביל לקנות

ואם הצורך שלך הוא לחסוך את הכסף (סתם מעלה השערה, לא באמת יודעת)

אז זאת סיבה בשביל לקנות פחות

אתם צריכים לדבר ולמצוא את הדרך שמתאימה לכם. גם לך וגם לו וגם לילדים.

התגובה שלך @דיאן ד. נגעה לי בלב ❤️ בגדול את צודקת. כאן בדילמה הזאת ספציפית עזרתן לי להבין שכן האיש צודק (חחח בעיקר הפסקנות ש

ל @מתואמת 😅)  - וצריך משחקים אבל ההסתכלות שלך גם מאד נכונה

תודה!

זה מלמד דברים אחרים ממשחקי דמיון (שגם מאוד חשובים).

להתמודד עם הפסד, אסטרטגיה, ועוד.

דוגמאות למשחקים:

משחקי זיכרון, פאזלים, מונופול, דיקסיט, רמיקוב, שעת שיא, הנסיך והנסיכה, טאקי, חתחתול, צוללות, קטאן ועוד

מציעה לך לעשות סוויצ' בראש ולא לצפות שמשחקים יישמרו. 

כשקונים בגדים ברור לנו שהם יתבלו מתישהו, ולא נוכל להעביר אותם מילד לילד לנצח, נכון? 

חומרי יצירה צריך לחדש מדי פעם, נכון?

ככה גם ספרים ומשחקים. קונים, הם מחזיקים כמה שהם מחזיקים, ואז קונים עוד (אלא אם כן הם נהרסים ממש מהר, ואז זה באמת מצריך מחשבה איך למנוע את זה). 

ברמה ש''חורשים'' עליהם שבוע שבועיים ואז. הם מתפזרים, נהרסים ונעלמים

אצלנו לפעמים באותו יום דברים מתחילים להיהרס...

אבל אין מה לעשות, הבנתי שיש משחקים שבהם אני צריכה להיות שוטרת בלי להרפות - כמה שאני לא סובלת את זה...

וכשהם מתבגרים המצב נהיה יותר טוב. כרגע משחקים שווים במיוחד אני מבקשת מהבת הגדולה שלי לשמור, כי היא אחראית...

בזה שאת מנרמלת את המצב..תודהה

את מכירה את אלה שפותחות גמ"ח אירוח בביתן, כדי שהשכנות יראו שהמצב בבית שלהן לא גרוע כמו שהן חשבו?

אז אני אחת מאלה

מסכימה עם כולן כאן שילדי בית ספר זקוקים למשחקי קופסה.

לגבי שמירה על משחקים, מה שעזר לנו זה שהם היו צריכים להרוויח את המשחקים ביושר (על ידי מבצעים, הבאנו משחק או 2 שווים כל ראש חודש), וכך הם הרגישו שהרוויחו את המשחק וממילא ירצו לשמור על זה.

כמובן שזה לא לגמרי מספיק, אבל עוזר.

אני כן עמדתי עליהם שישימו לב לחלקים שנפלו לרצפה ושיקפידו להחזיר את הכל קופסה בצורה מסודרת מיד אחרי המשחק, ועם הזמן ברוך ה הם ממש מתרגלים לזה. (והילדים שלי הכי מבולגנים..).

המשחקים שאספנו עם הזמן: (כותבת לפי הסדר של תדירות השימוש במשחק, שתדעי מה אוהבים)

קטאן

אנדרלמוסיה

מונופול

זריזאות

רמיקוב

דאבל

שוקו תות

קוקו טאקי

ג'ונגל ספיד

פיל וחתול

סט

בטוח שכחתי כמה..

הם מקבלים אצלנו הרבה על מבצעים (האמת של האיש שלי... אני לא מחבבת את שיטת המבצעים)

לא עוזר 

זה בעיקר צריך להיות כנראה החזקה שלי

ולא בא ליייי

(להזכיר. להוריד. לשבת עליהם שייאספו. אין לי כוח לזה🥴 למרות שיש פה מיומנות חשובה שהם צריכים ללמוד)

כמה שהבן שלי בכיתה ב אוהב לשחק במכוניות שלו ובמשחקי פליימוביל ולגו קטנים,אחותו הגדולה בכיתה ה' לפעמים משחקת איתו בזה אבל כמעט כל יום הם משחקים מונופול/רמי 

ויש עוד משחקי חשיבה ואסטרטגיה שקנינו להם או שקיבלנו מתנה וברוך ה' זה מעביר להם את הזמן יופי.

למשל- 

קטאן

טאקי

Race 

צוללות

מנקלה 

מלא סוגים של קלפי טריוויה שקיבלו 

דומינו ראלי- זה מתאים לכולם פה, גם לילדי הגן וגם לביהס, הם יושבים יחד ובונים

לנו במרפסת יש ארון לכל המשחקים. כאשר למטה זה משחקים יותר לילדי הגן ולמעלה משחקים פחות נגישים, לילדי בית הספר. 

המשחקים כמו רמי, מונופול  מנקלה וכו נמצאים בארון של הבת הגדולה למטה. כדי שאף אחד לא במקרה יוציא ויקח אלא רק היא. ככה לא נוגעים בזה וזה לא נהרס... 

בחדר של הבנות הקטנות נמצאים כלי המטבח, הבובות, מדף הספרים שלהן.. 

פשוט במרפסת שמנו מה שמשותף ומותאם לכולם.. ואם היה שם מקום עוד בארון, הייתי מעבירה לשם עוד משחקים..

בתכלס זה ילדים, הם יודעים מה הכללים בבית ומה הדרישות אחרי שסיימו לשחק במשהו... 

הם מספיק אחראיים כדי לשמור על המשחקים שלהם. ואם משהו לא נשמר כראוי/התבלה/התפרק/נקרע אז לפח, בלי רחמים על המשחק יותר מידי...

הם מהממים ואחראיים בהרבה תחומים. אבל ממש לא יודעים לשמור לצערי. אבל מתחדד לי מהשרשור כמה זו מיומנות שישוב להקנות להם.

עזרתן לי מאד גם רעייונית וגם פרקטית

❤️

ראיתי בשיין משחקי קופסא במחירים ממש מצחיקים לעומת מה שאפשר לקנות בארץ .

לא יודעת מה האיכות שלהם.

אבל

אם חבל לך להשקיע ושייאבד תזמיני מקסימום תזמיני חדש כשיתקלקל /יאבד וכו.

בשבילי משחקי קופסא זה נהדר לזמן איכות עם הילדים בשבת.

המשחקים האחרים טובים לזמן שבו אנחנו לא איתם ממש אלא רק בשטח

בדיוק חיפשתי משחקים במחירים שפויים

קניתי שם את שעת השיא, דאבל ועוד

בגדי נשים וגברים, קנה אופנה אונליין | SHEIN

ici=s1`EditSearch`%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%20%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%90`_fb`d0`PageHome&search_source=1&search_type=all&source=search&src_identifier=st%3D2%60sc%3D%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%20%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%90%60sr%3D0%60ps%3D1&src_identifier_pre_search=&src_module=search&src_tab_page_id=page_home1738834645899

את לא רוצה שישחקו בינהם ? בשבתות יחד איתם?

עם חברים?(הם יתביישו להביא הביתה חברים אם אין משחקים יש שלב שמשחקי חצר ודמיון לא מספיקים)

צריך להתאים את הבית בהתאם לשלבי הגדילה של הילדים

אי אפשר להשאר עם אותו ארון משחקים כשהילדים גדלים..

אפשר להשאיר לקטנים את המשחקים שלהם בגובה מתאים

ולקנות לגדולים יותר משחקי קלפים- חלומות חתוללל, רמי, קלפים, סוויצ' דאבל וכו...אלו משחקים זולים של סביבות ה50 שח 

נותנים אחריות לגדול או לגדולים לשמור עליהם- לסיים ומיד לאסוף לישם במדף גבוה לא להשאיר על הספה וכו...

ומנסיוני הרוב כן נשמר

אם תאפשרי לקטנים גישה לאמוגבלת אליהם אז נכון הם יהרסו

נגיד חתתתולל היה לנו כמה שנים ובסוף הרוב נאבד אז מה אז אחרי 4-5 שנים לא כואב לי לקנות חדש אם ירצו

לא לקטנים..יסודי ומעלה

אפילו מבוגרים

משחק מהירות ממש כיף

לא בגלל הקטע של הרבה מסכים וגירויים

אלא כי באמת ילדים ביסודי צריכים ללמוד גם לשחק בדברים נוספים חוץ ממגנטים ומכוניות.

זה מפתח, עוזר לחשיבה, מפתח כישורים חברתיים.

וגם את צודקת שכדאי ללמוד גם להשתמש במה שיש ולהיות יצירתיים לפעמים.

מסכימה שכל מני דברים לא איכותיים כמו סל זה לא כיף שזה נתקע בבית. אבל מצד שני אם זה זול לא כואב הלב לזרוק... ואם נהניתם מזה נניח חודש זה גם נחמד.

אין מה לעשות, כשדברים נמצאים בשימוש לא תמיד הם נשמרים. אבל עדיין אפשר לשחק. וכן מדי פעם מחליפים או מחדשים. 

יש לנו המון פליימוביל שהצטבר במהלך השנים ורובו לא במצב מדהים אבל זה משהו איכותי והילדים משתמשים בו באופן יומיומי, אז לא אכפת לי, אם חלקים נשברים אני זורקת ועדיין הם משחקים בזה המון, מפתחים את הדימיון.

בכל מקרה משחקי קופסא שווים כמו מונופול כדאי לאחסן במקום מוגדר ולא לתת לקטנים סתם לפזר אותם, אבל הגדולים יותר יכולים לשחק בזה, אולי גם איתך או עם בעלך.

וברור שיש לזה בלאי מסויים, בטח למשחקים כמו טאקי אבל מצד שני אני חושבת שחשוב ללמד את הילדים לשחק גם בדברים כאלו.

בהחלט יותר משחקים מותאמי גיל.

כמה יותר? זה תלוי בכם.

ובקשר לסדר- צריך ליצור מערכת של סדר בבית. 

זה אומר מקומות יעילים ומתאימים למשחקים, 

וחוקים איך מוצאים איך מחזירים.

האחריות בגדול היא על ההורים לשמור על סדר, 

רוב הילדים לאיודעים לשמור על סדר וזה תפקיד ההורים  לדאוג לסדר בבית, לחלק מטלות, להוות דוגמא אישית וללמד ההרגלים בריאים. 

בסוף כל משחק מסדרים , בסוף כל יום עושים ריפרש אפילו בקטנה. 

אם יש לכם מלא חומרי יצירה מי אחראי שלא ישפכו צבעים יפזרו בבית? 

בנוסף, משחקי קופסא זאת דרך מצויינת לגיבוש משפחתי, הורים וילדים והאחים בינם לבין עצמם. ממליצה בחום.  

ורק הגדולים מגיעים אליהם.

נמצא בקופסאות ואריזות שקל לשמור.

מדי פעם כן חלקים הולכים לאיבוד, אבל ברוב המשחקים זה לא מפריע למשחק שחסר כמה קלפים בודדים.

לקנות משחקים לא איכותיים או חומרי יצירה מתכלים במצטבר עולה הרבה יותר.

לגבי מתנה מסבתות- הרבה פעמים שמקבלים משהו בלי שיש את ההכנה המתאימה לקבל אותו (הכנה של מקום פיזי והכנה נפשית של הצורך בדבר הזה)

אז זה מתבזבז 

אבל כשיש צורך בזה ואז קונים אז זה נשמר.

למשל לא מזמן קיבלתי מפות לשולחן וחשבתי שיש לי הרבה ולא היה לי מקום לשים את זה באותו רגע, מפה לשם אין לי מושג איפה זה,

וכבר כמה שבתות שאני מרגישה את הצורך במפות אחרות וברור שעכשיו אם אקנה אדע בדיוק איפה זה וזה יישמר.

בני רבע ל6 ורבע ל7

רוב הפעמים אנחנו משחקים איתם, לאחרונה משחקים גם לבד

אני מוסיפה להם משחקים בהתאם לרמתם ולגילם. אני מאד מאמינה במשחקים ככלי לפיתוח החשיבה, אסטרטגיה, דמיון, אוצר מילים, קריאת הוראות וכדו'. 

אני לוקחת את האחריות על הסדר. אחראית שיאספו ומסדרת בארון משחקים. לא קרה לי שמשחקים נאבדו או נהרסו. 

שאת לא רוצה יותר מידי משחקים בבית.

אבל לדעתי דווקא משחקים כמו טאקי ומונופול מתאימים לגיל שלהם, לא תופסים הרבה מקום ומעודדים משחקים עם כמה משותפים ביחד. כלומר באופן אישי אני מאמינה שטוב שיש כאלה בבית והם כן כבר גדולים ויכולים לשחק בהם. משחקים כמו טאקי ומונופול אם נאבדים כמה קלפים זה לא נורא בדכ.

אולי תנסו לעשות רשימה ולקנות משהו מצומצם ששניכם תרגישו טוב איתו בינתיים. 

אלו משחקים שאפשר גם לשחק ביחד כמשפחה א אתם בקטע.

לגבי יצירה אני ממש אוהבת אבל לא כולם מתחברים

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות

מרסס פתחי ביוב

אדני חלון

ארון מתחת לכיור

ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית

כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו

אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה

(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)

היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום

אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת

מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש

לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון

והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ

מרפסות ברור שעושים

בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,

שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),

ולצאת לכמה שעות.

אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.

אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.

זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!

וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.

לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה

לק"י

אבל אולי כדאי.

תביאי הנדימן שיסתום לך ?

נראה לי עדיף

ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני

חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום

אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..

לק"י

ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.

לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....

ויש לזה אחריות

במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים

רק עם ברזלים עומד טוב

אבל לא הכי נוח....

רק בסייפיש

יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה

ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי

זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,

אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.

זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.

משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,

מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.

אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.

תזכרי שאת לא אשמה בכלום!

בהצלחה יקרה!

לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה

ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין

אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.

שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.

תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.

מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?

אני חושבת שזה הצעד הראשון

מה זה 'התפוצצתי עליו'

צעקות?

זה שונה ממה שהוא עושה?

אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת

אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת

בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה

זה משפיע על השני

אם זה חד צדדי ומתמשך

למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה

זו בעיה אחרת

בשבילך כאישה.

עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.

אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.

אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.

זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.

מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.

שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה

אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.

והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,

ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.

זה הזוי.

אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.

ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.

הוא מפסיד את הכבוד שלו

הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו

הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו

והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר

אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.

חיבוק חזק!

אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.

אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

יעוץ זוגי מתאים לבעיות בהתנהלות שגרתית של החיים, לשפר ולהעצים את הקשר הזוגי, טיפול הוא יותר לקשיים מעמיקים

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד

וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים

תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית

לנקות כינים

לקחת לרופא עור

לתקן את המשקפיים

תולעים

סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש

ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.

שלך הוא תיאור מדויק על ילדים

במיוחד בגיל קטן

זה פשוט מאד קשה

במיוחד אם יש כמה קטנים

אני הרגשתי הרבה שנים

אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם

וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי

יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה

עם כמה ילדים קטנים ועם העומס

אולי יש כאלו שזה עובד אצלם

אבל אם זה לא עובד

זה לא אומר שמשהו לא תקין

כי זה הכי הגיוני שיש

נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות

וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה

כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים

ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה

זה לגמרי מעל לכוחותיי

לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה

עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.

אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.

אמאלה זה מתיש.

אני תמיד אומרת שילדים מבינים הכול.

יש לי ילד בערך בגיל הזה אני גם מרגישה שהוא מבין ממש.

ואזיה כיך סעודה כזאת רגועה!

הזוי שהיא כבר כמעט בת שנתיים, ועוד תובנה בהקשר הזה, עד לא מזמן כתבת עליה "התינוקת" ופה כתבת "הקטנה" וזה באמת גיל שבו היא כבר לא תינוקת ומגניב לגלות כמה היא מבינה...

תינוקת... (למרות שקשה לי לנכס לה את הכינוי "הקטנה" אחרי שהוא כבר היה של שתיים לפניה🤭 ואולי אפילו של שלוש...)

תודה לשתיכן!