יש תחפושות מתוקות או אפילו רק אביזרים מחירים מצחיקים.

אולי זאת פשרה טובה?

והאמת שאני מבינה אותך💜

אצלי זה מול חמותי (לבעלי לא משנה בכלל) שהיתה משקיעה בטירוף בתחפושות ועד היום אין שבת שאיכשהו הנושא לא עולה ואצלנו בבית תמיד היינו לוקחים מחברים או משהו, זה לא היה אישיו בכלל

תחפושות ב50 שקלים, ויש מבחר גדול.

אצלנו משחקים בתחפושות כל השנה. תלכו לחנות שיש בה מבחר גדול.

זה לא איכותי כמו של פעם אבל אנחנו לא חיים בפעם.

אליאקספרס- יכול להיות, מחפשת אבל תחפושות של דוסים .. אבל אולי שווה לנסות לפחות

לגבי המקס- בעיני 50 שח (שזה בדרכ בלי האביזרים) לכל ילד זה הרבה. שוב, כי זה ליום אחד ובי

ולא רוצה שהילד הבא יהיה "חייב" להתחפש למה שאח שלו הגדול התחפש כי זה מה שיש בבית...

פה שום מקום לשיפוטיות

תראי לי אמא אחת שאוהבת את החג הזה בכל ליבה ורק מחכה שהוא כבר יבוא ותוכל לחפש את ילדיה במיטב הרעיונות והכח....

אולי @מתואמת היצירתית או @מאוהבת בילדי המוכשרת

אנחנו ה"עמך" רק מחכות שהחג הזה יעבור

לענייננו-

אני גם לא מחבבת את כל ההתעסקות עם התחפושות

לפעמים הזמנתי משיין/עליאקספרס

לפעמים הבריק לי רעיון ועשיתי לבד עם בגדים מהבית ודבק חם

לפעמים משאילה מהמשפחה/חברות

היום נוצרה כבר מזוודה והילדים משחקים בה וממציאים תחפושות

גם אני מחכה שחג הפורים יעבור כשאני נמצאת במהלכו,

אבל מה*הכנות* אליו אני נהנית... (בעיקר מההזדמנות להשתמש ביצירתיות אבל החג עצמו קשה לי מאוד, עם הרעש והלחץ שבו...)

אבל ממש לא את ההכנות

כנ''ל בכל החגים תכלס

האמת שאני דווקא להפך- עם השנים הבנתי מה כ"כ קשה לי עם החג הזה

ופשוט שינינו תוכניות לפי זה

אז הפסקנו לנסוע לסבא וסבתא שגרים רחוק, ובפורים כל שנה היינו נוסעים כ3 שעות ומגיעים בסוף הסעודה....

אנחנו עושים פשוט סעודה מתוקה בבית עם הילדים, מכינים אוכל שהם אוהבים

מוזיקה וצחוקים.

ועושה משלוחי מנות ארוזים מראש, כך שבפורים עצמו אין את הטירוף.

בקיצור, משתדלת לעבור אותו כמה שיותר בשלום....

אבל עוד לא הצלחנו הכול...

(ואנחנו גרים בשכונה שרועשת מאוד בפורים, אז גם בתוך הבית לא נוכל לברוח מהרעש...)

ןלהציע מהם..

לדוגמה להוריד תמונה של אינדיאני, קוסם ליצןמדייג ועוד משהו - תורידי מראש רק כאלה שמתאימים לאורח חיים ולתקציב

וגם אם את מסתכלת על זה כביגוד לחג זה לא הרבה,

זה עניין של הסתכלות.

כשבעלך רוצה תחפושת חדשה כמה הוא חושב להשקיע בזה?

ואם הוא רוצה תפירה מה הבעיה שהוא יעשה את זה?

אם לך לא מתאים לתהקשקש והוא אוהב את זה אז אדרבה..

לגבי אביזרים לבנות זה כתר ושרביט, לבנים זה אקדח

לא משנה מה התחפושת..

עם ארבעה ילדים ואחרי שנים של תחפושות, לא צריך לקנות דברים וואו, העיקר שיהיה שמחים.

לפעמים אפשר תחפושות בפחות כמו ארנב שזה חולצת שבת עם חצאית טול וקשת ואף שעולים 20 שקל..

וגם חד קרן כנל,

ומשחקים בזה כל השנה, אם לקחת משנים קודמות מגמח, לא נתת להם צאנס להנות מזה לאחר מכן, אז מבחינתך זו הוצאה ליום אחד,

אולי אם היית קונה היית רואה שמנצלים את זה יותר.

בכל מקרה את יכולה לנסות שנה אחת. בעלך נתן לך לנסות את הדרך שאת אוהבת שנתיים, אם לא ילך שנה הבאה תחפשו פתרון אחר.

חבל לא לנסות פתרון למשהו שמפריע לבעלך בגלל מחשבה מה יהיה עם הילד הבא.

העיקר שתהיה תחפושת שהילד רוצה, שנראית טוב. 

ד היום השמשתי בחלק מתחפושות שהעבירו לי וחלק קניתי, לא לקחתי את הילדים אתי לחור, בני 5.5 ו6.5, כי זה באמת נראה לי כאב ראש המבחר

קונה במקס בדרכ

אצלי מתחפשים איזה שבועיים לפני וחודש אחרי😅

לאו דווקא לתפור, אלא להרכיב משהו לבד על בסיס דברים קיימים.

כי כך אפשר ליצור תחפושות ייחודיות וזולות יחסית.

אבל חוץ מזה - יש תחפושות שאפשר לקנות והן ישמשו כמה ילדים במהלך השנים, ויש גם תחפושות שאפשר לקנות ובכל פעם לשדרג בצורה אחרת לתחפושת חדשה (למשל - שמלה לבנה של כלה יכולה גם להתאים למלכה מכל מיני סוגים).

אביזרים של תחפושות הם בדרך כלל זולים, ואפשר כך ליצור תחפושת (בשילוב בגדים שיש בבית) שתצא זולה אבל גם לא "משומשת". ואפשר גם להשאיר אותם למשחקי הילדים לכל השנה.

בכל אופן, אני מסכימה איתך שצריך לתת לילד לבחור למה הוא רוצה להתחפש (מגיל 4 בערך כבר יש להם דעה עצמאית) ולא להנחית עליו את מה שאתם בוחרים בחנות... אפשר לעזור לו ולכוון אותו למשהו שמתאים לכם ולתקציבכם, כמובן.

זה מאפשר לי לתת לילדים בחירה, אבל עם שליטה - אני יכולה לפתוח רק מה שמתאים בכרטיסיות נפרדות, ולתת להם בחירה מתוך מה שסיננתי. 

באופן כללי, אני לא אוהבת לעשות עסק מתחפושות - מעדיפה להשקיע בחלקים שחשובים לי יותר בפורים. 

העניין הוא שיש כל מיני דרכים להשקיע - כסף, זמן, התעסקות במחשבות על התחפושת... 

לפעמים הורדת השקעה מבחינה מסוימת מצריכה הוספת השקעה מבחינה אחרת. 

מבחינתי הכי חשוב לא להשקיע בזה יותר מדי מחשבה - לא רוצה שזה יתפוס לי את הראש ימים ושבועות. דווקא לכן אני משתדלת לשחרר בהקשר של התקציב - חשוב לי שלכל ילד תהיה תחפושת שהוא אוהב, אבל לא רוצה עכשיו לחשוב איך להשיג תחפושות שהם יאהבו במינימום תקציב, ולהתרוצץ בין חנויות, ולהשלים אביזרים וכו'. אז כן, זה עולה יותר ממה שאני חושבת עקרונית שהיה טוב להוציא, אבל זה עדיף, מבחינתי, מאשר להתעסק יותר מדי במחשבה על התחפושות. 

אם הייתי במקומך, אני חושבת שהייתי מעדיפה לזרום עם הבעל בלי קשר לשאלה מי צודק, פשוט כדי לא לבזבז אנרגיה מיותרת על הסיפור הזה. 

לא יודעת אם זה מה שמתאים ונכון לך. אני כותבת את זה כדי להציע נקודת מבט אפשרית. 

אם את מחליטה ללכת לבד לחנות ולקנות, כמו שבעלך מציע, אפשר שאחד מכם ילך לחנות, יצלם לכל ילד 3-4 אפשרויות, וישלח לבן הזוג שבבית, כדי שהילדים יוכלו לבחור. 

נתתי לילד לבחור תחפושת והייתי משקיעה (כסף) כדי שהילד יהיה מרוצה וישמח 

בשנים האחרונות יש לי רק אחד שמתחפש (השאר גדולים) ומצאתי לו תחפושת שהיא גם משחק דימיון לכל השנה וגם משהו שהוא מאד אוהב אז קניתי אפילו שזה די יקר

שנתיים הוא התחפש לרופא (וגם משחק בזה בשוטף) והשנה הוא בחר טבח (הוא מאד אוהב לשחק במטבח שלו)

בעלי היה מעדיף תחפושת יותר זולה אבל זה רק ענין של כסף אז זה לא ממש מטריד אותו או אותי (באופן כללי ובפרט הוצאה יחסית קטנה) 

אני גם מסכימה עם בעלך שחבל על הכסף לקנות בכ''כ יקר תחפושות ליום אחד

בעיני זה נורמה מעוותת ומופקעת 

פעם אחת יצא לי לקנות תחפושת של חייל לבן שלי כי ידעתי שהוא ישתמש בזה כמשחק כל השנה

הכל השגתי לכולם מגמ''ח בחינם בחרתי רק במצב טוב

או לחלופין קניתי ממש בזול מאנשים שמכרו בקבוצת ווצאפ מקומית

ולגמרי מאפשרת בחירה- חושבת עם כל אחד שואלת מה הןא אוצה או חושבים יחד עד שמוצאים רעיון שהוא מתלהב

וזה מה שמחפשת בגמ''ח

לראות מה הוא רוצה וללכת לקנות בלעדיו... או להזמין.

לא חייב לקחת אותו פיזית לחנות.

ואצלינו משתמשים בתחפושות שקנינו/הכנו כל השנה. זה עובר לארגז תחפושות והם משתמשים בזה הרבה כשמשחקים אז זה לא ממש משהו חד''פ.

שנה אחרי הילד הבא לא חייב להתחפש בתחפושת שיש בבית, זה פשוט הופך למשחק כל חודש אדר.

ככה כל שנה מתכננת לשמור את התחפושות ולהוציא בראש חודש אדר למשחק לאורך החודש.

אם מישהו רוצה תחפושת ממה שיש, מעולה

אם לא, הוא אומר מה רןצה ואני קונה לו בלעדיו.

פתחתן לי כיווני מחשבה ו"זרימה" עם בעלי 

ממש מעריכה את כל התשובות!

יש כל מיני גמחים של תחפושות.

באמת בחלק התחפושות בלויות אבל אפשר לחפש גמח יותר "שווה"

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...