אז כמו שייעצתן לי, תכננתי לצאת בראשון בבוקר למיון. כך או כך שבוע 40, צריכה להבדק.
ב4 לפנות בוקר התעוררתי מתחושת לחץ באגן. לא הייתי מגדירה ככאב ממש, אבל כמו ציר חלש עמוק באגן. מפה לשם לא הצלחתי לישון (סתם כי אני בחרדות שהלידה תפתיע עוד משבוע 37). נמנמתי לסירוגין עד הבוקר. הילדים יצאו למסגרות, אמרתי לבעלי שנצא בנחת ונבדוק מה קורה. בינתיים הרגשתי את הלחץ ההוא מהלילה עוד כמה פעמים. לא חזק, לא סדיר ולא תכוף. יצאנו למיון.
אני נבדקת, פתיחה 3-4. הלם. יש לך צירים גברת…
אמרתי שאני מרגישה משהו, אבל זה לא ממש כאב.
מפה לשם עשינו מוניטור ובדיקות ונכנסנו לחדר לידה.
המיילדת ביקשה שאקח שעה להתארגן בנחת ואקרא לה. אני כולי מבסוטה, מתחילה חוקן, מקלחת וכו. עוברת כמעט שעה ואז ציר. אני קוראת לה. פתיחה 7.
היא יוצאת שוב, עוברים כמה רגעים ואז לחץ חזק.
קוראת לה שוב (קצת יותר בהיסטריה) והיא אומרת שהראש פה. 10 דק׳ של לחיצות טובות והנסיך הגיח לאוויר העולם.
מה אומר ומה אדבר
קטונתי מכל החסדים!
תודה לה׳ יתברך ותודה לכן על העצות הטובות ❤️