אם מישהו אומר שלוקח המון המון זמן להכיר אותו באמת?
למשל אומר שיש לו תכונות מסיימת, לא משנה כרגע מה, ואני בכלל בכלל לא רואה את התכונות האלו בו.
קצת מערער,לא?
ואיך מתנהלים מול זה?
אם מישהו אומר שלוקח המון המון זמן להכיר אותו באמת?
למשל אומר שיש לו תכונות מסיימת, לא משנה כרגע מה, ואני בכלל בכלל לא רואה את התכונות האלו בו.
קצת מערער,לא?
ואיך מתנהלים מול זה?
את לא יכולה לצפות לראות את הבן אדם ב100% נכון? כל הפגישות זה סתם משחק, מכירים באמת את הבן אדם רק שנמצאים איתו 24/7 תחת אותה קורת גג עם כל מהלך החיים, שמה הוא מגלה את פנימיותו.
למשל שמעתי על מישהי שיצאה עם בחור במשך חצי שנה והיה להם טוב, התחתנו ופתאום גילה חברבורותיו והבן אדם בעל חימה גדול וכועס ומתפרץ על כלום.
אם הבחור אומר לך קיימות בי תכונות מסויימות ואת לא רואה אותן *כרגע* זה כי זה משחק לעשות רושם וזה, אבל תאמיני לו הוא מכיר את עצמו קצת יוצר ממה שאת מכירה אותו.
זה משחק אצל מי שמשחק
אני למשל ממש לא משחקת
אמאלה לא כולם משחקים
בחיי הלחצת אותי עכשיו חח
הייתי הכי אמיתי שיש. עזבי את הבחור של הכעס, אבל אי אפשר באמת להכיר ב100% דרך פגישות
וכו'
האישיות אבל מושג כללי מול מי עומדים כן צריך להיות
צריך פשוט להתנהג באותנטיות ומכירים פחות או יותר את האדם
מה שמוזר זה להיות בסיטואציה שמרגישים שבכלל לא הכרנו את מי שבילינו איתו הרבה שעות
אי לכך והבתאם לזאת אבקש לקבוע פגישה אצל דודי ורעי שיסביר לך אודות העניין בתודה מראש, צוות לצעוק בשדה בע"מ.
זה בן־אדם שקשה לו להיפתח
יש לו עולם פנימי מורכב וכנגדו יש לו גם שלל מסכות והתנהלות נורמטיבית וכו' שהוא בנה אבל זה לוקח הרבה זמן לפתוח את החלקים הפגיעים שבנפש שלו
אני לא חושב שהכוונה היא שיש בו תכונות שליליות נוראיות מוסתרות
אני מאמין שדי קל להבין מה המהות של הבן־אדם מפגישות ראשונות אם באמת להיות עם עין חדה, מי שמתפלא "איך לא ידעתי" פשוט לא קרא את הסימנים בהתחלה
ואולי באמת יש בו תכונות כאלה ואולי שווה לנבור לעומק
אני בן־אדם מאוד חסר־סבלנות כלפי שטויות לכן אני לא כל־כך מתחבר לאימרות כאלה, אני מבין שאמון צריך לבנות וכו' אבל אם אתה לא מחובר כל־כך לצד הצילי שלך במונחים יונגיאנים ולא מוכן לפתוח את הקלפים ולהסביר מה הסיפור בקווים כלליים זה מציק, אין לי זמן לזה.
צריך לקחת את הזמן כדי לאפשר גילוי של מה שאני לא רואה ?
יש מענה לשאלות העניין שאני רוצה *להרגיש* שאני מכירה אותו כלומר שמה שהוא מספר יתחבר לי.
השאלה איך אפשר להגיע למצב הזה.
"בוא ספר לי מה הצדדים החלשים שלך" פה ושם וזה תראי מה רמת הכנות שלו האם הוא רומז על דברים גדולים ובעייתיים או שסתם יש לו טיפה חוסר ביטחון בבחינת "נשיקה ויעבור"
אם הוא אומר שיש לו בעיה של כעס אז אני מציע לברר את הסיפור גם מולו לשאול אותו מה הסיפור ואיך זה בא לידי ביטוי
ויותר טוב את הסביבה שלו
ולראות לאן הדברים הולכים
זה כל תכונה, אם אני אומר שיש לי תאוות אכילה וכרגע הבחורה לא רואה את זה במילים אחרות אני אומר לה "שומעת יש לי תאוות אכילה, כרגע את לא תראי אותה אבל אם נתחתן אל תתפלאי שאני מזמין אוכל 7 פעמים ביום" יעני כדי להגיד לה אחר כך "אבל אמרתי לך שאני כזה, מה את מתפלאת?"
זה גם באיזשהו מקום נובע מחוסר ביטחון, שוב זו יכולה להיות כל תכונה, שאני אגיד שאני לוקה בה, ובאמת היא גם לא כזו חמורה כמו שאני מתאר אלא זה סוג של מקדם ביטחון לפעם הראשונה שבה תפגשי את התכונה הזו בי ואני מפחד מאיך תגיבי אז "אמרתי לך שאני כזה" למרות שבפועל זה לא חייב להיות משהו הרסני או כזה נורא, או משהו שהוא בכלל לא נורא
וכו'
קליפות אחי כאילו זה שער הכוונות של האריז"ל אחי
כאילו בסדר טוב אני מבין קצת ביישנות וזה אבל אני אישית לא מוכן לבזבז את הזמן היקר שלי בשביל לשכנע אנשים לפתוח את עצמם אני מעדיף לעשות ג'ובות
אדם ביישן לא יבוא ויגיד "אני ביישן" אבל בסוף דוד אני בער ולא אדע אז את כל מה שאני כותב, אני בעצמי לוקח בעירבון מוגבל אז ק"ו הקהל הקדוש אשר כאן.
אלא־אם־כן אתה לקוח אז אני מוכן גם לגרד לך את הגב
😁
תעריכי כמה סבלנות יש לך לזה, במידה ועבר הזמן - נקסט
השאלה כמה הוא מוכן לחשוף בפנייך
צריך לבדוק שזה לא סוג של מניפולציה "להיראות מיסתורי, ואם אכפת לך ממני אז תגלי את הדברים לבד".
ואם הוא אומר שיש לו תכונות מסויימות, שיסביר למה הכוונה.
"אני אדם יסודי, למשל אם קיבלתי חוזה אני חייב לעבור סעיף סעיף"
"אם לא סימטרי לי מול העיניים זה מחרפן אותי"
"יש בי מידת כעס ואני עובד עליה..."
או שזה בן אדם שמאוד מודע לעצמו והוא פשוט באמת קצת מורכב או עם שילובים מיוחדים באישיות
או שזה דווקא מישהו שפשוט לא באמת מודע לעצמו
מאימתיותני לו את הביטחון, שהוא יכול באמת להיפתח בבטחה. שאת מקום בטוח, מקבל - ואוהב למרות הכל, בעזרת ה' (כשתגיעו לשלב הזה...)
תשאלי אותו לאיזה תכונות למשל הוא מתכוון
זה לא בהכרח דבר רע .. זה הגיוני
השאלה היא מה היעד שלך.
את לא צריכה להכיר אותו. אם תתחתנו, יהיה לך 50 שנה בשביל זה, ואם לא, הוא לא מעניין בכלל.
מה את כן צריכה?
את צריכה שיהיה לך נעים בחברתו, שיהיה לך טוב איתו, שתרגישי שמחה ובטוחה להיות בת זוג שלו.
אם זה קורה, יכול להיות שהוא בכלל עם תכונות הפוכות ממה שאת חושבת, אבל עדיין הוא בן זוג טוב - בהנחה שהוא לא יתהפך עלייך ברגע שתהיי בכיס שלו. אבל כאן זה מישהו כבר כיסה את שתי האפשרויות של ההתנהגות שלו. תחשבי מה יקרה אם הוא דובר אמת - האם עדיין טוב לך איתו? ומה קורה אם הוא קצת מגזים, ואת דווקא קוראת אותו נכון - האם זה כן טוב לך
שדי בטוחה שהייתי אומרת את המשפט הזה בעבר.
אצלי זה נבע מחוסר בטחון וראיית השלילי, כלומר תכונות לא בולטות אך שליליות אצלי היו נראות לי כמו הר, ולכן הרגשתי שמי שלא באמת מכיר אותי (ואז הוא רואה גם את התכונות השוליות) לא יודע מי אני, הרי הוא לא רואה כמה שאני גרועה, נכון? (ב״ה כבר לא שם)
לא יודעת אם זה המקרה עם הבחור… סתם מעלה את זה.
איך להתנהל מול זה? זה כבר שלך. התכונות האלו שהוא מעיד שיש לו - ממש מרתיעות אותך? החברים הטובים שלו גם חושבים שיש לו את התכונות האלו בעוצמה שהוא חושב? אפשר גם לנסות לשאול אותו במה הן מתבטאות למשל וכו…
וכמובן תלוי בסבלנות שיש לך.
ולכן צריך לשאול למה הוא מתכוון
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?
או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.
בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.