מרוב שטת מנסה לא לפגוע, ובסוף זה יוצא פוגע.
לפעמים אירי כמה ניסיונות התחמקות, צריך לומר טצ הדברים כמו שהם.
לא בהתלהמות אבל גם לא בהתנצלות.
מה דעתך למשל על הסגנון הבא:
תודה רבה על ההזמנה, נשמח מאוד לבוא,אנחנו גם רוצים כבר להיפגש ושתראי את התינוק.
אנחנו מעדיפים שיהיה כמה שפחות אנשים בביקור שלנו שתוכלו להיות איתנו כמה שיותר כי לא כ"כ קל לנו להגיע והילדים כבר ממש מתגעגעים.
נניח היא עונה לך: כולם רוצים לראות אתכם..
תעני: זה מאוד מחמיא לנו שרוצים לראות אותנו וגם אנחנו רוצים לראות את כולם.
לצערי פחות מתאפשר עכשיו כשהתינוק כ"כ קטן. עדיין לא התאוששתי מהלידה וגם חורף ומחלות.
בע"ה עוד חודשיים הכל יהיה יותר קל ונשמח מאוד להיפגש שוב בהרכב רחב יותר.
בנושא ההנקה, אם יש דלת שאפשר לנעול הכי טוב, אם אין שום דלת עם מנעול, אז להגיד לה שאת מבינה שההנקה מאוד חשובה לה ושהיא סבתא מקסימה וכולם וכו, רק שלך יותר קל להניק בשקט ושאת מצליחה יותר להתרכז כשאת לבד.
נניח היא אומרת: אכנס בשקט דממה רק כמה שניות.
תעני: אני מאוד מבינה את הרצון שלך להיות חלק מהחוויה, כרגע פחות נוח לי.
בגישה כזאת את מנגישה את הצרכים שלך באופן שאת מעבירה את הכדור לשני, עכשיו הבחירה בידיו. או שהוא מקבל את הצורך שלך ונענה להם ואז אפשר לבקר וכולם מורווחים, או שלא מקבלים אבל את את שלך עשית.
כל עוד את חומקת מלומר מה הצרכים שלך ופשוט לא באה, הכדור במגרש שלך ואת זאת שיוצאת לא בסדר וזאת שבגללה המפגש לא מתקיים.
את לא נותנת את ההזדמנות ליצור מפגש בתנאים שיהיו טובים לשני הצדדים.
ועוד חידוד, הרבה פעמים בקשר עם מבוגרים אנחנו פחות משקפים לאדם שמולנו שאנחנו מבינים ורואים את הצורך שלו, אלא מייד מגיבים תגובת נגד.
למשל: אני רוצה לראות איך את מניקה. תגובה: לא רוצה. ואז הדגש הוא על ההנגדה.
רוצה לעומת לא רוצה.
בגישת תקשורת מקרבת, ברגע שאת משקפת את הצורך של השני ומביעה הערכה כלפי הרצון עצמו, המשקל מהמעשה עצמו יורד, גם אם נשארת הנגדה, היא פחות חזקה לעומת כשאין שיקוף של הצורך.
למשל אם אבא שלי אומר לי לא לנסוע לבד לאיזה מקום, התגובה האינסקטיבית שלי היא, אבא אני יחדה גדולה, יש לי בעצמי כבר כמה ילשים. שחרר.
אבל אם אני משקפת לו את הצורך שלו לפני שאני צביעה את הצורך שלי זה נשמע ככה:
אבא, אני מבינה שאתה דואג לי,אני מאוד מעריכה את זה שלמרות שאני אמא בעצמי אצה ככה ממשיך לדאוג לי (או עכשיו כשאני אמא בעצמי אני עוד יותר מבינה את הדאגה שלך)
מבטיחה לך שאכלכל את צעדיי בתבונה כמו שלימדת אותי ואקבל החלטות בכובד ראש. אני מבינה לגמרי את הדאגה ואדאג להיזהר.
זה נשמע שונה.