שוב אני והחרדה שלי. ייעוץ🙏מאמאמיה 3

אז ברוך ה' הנסיך בן חודשיים, אחרי הריון מאתגר עם מלא תפילות, שליחים טובים וסייעתא דשמיא..

 

לא יצאתי מהבית עם התינוק חוץ ממה שחייב

 

וחמותי כבר נפגעה שאנחנו לא באים לבקר

(גרה מרחק של שעה מאיתנו, והמזג אויר והתפרצות השפעת לא משכנעים לצאת לאנשהו בכלל)

הקטע שב"ה יש לבעלי הרבה אחיינים, ויש לי חשש להגיע והם גם יהיו וירצו לראות/לגעת, עם כל המחלות שיש היום אפילו להיות מצונן לידו זה מסוכן בגיל הזה כי אין לדעת אם זה וירוס , התחלת שפעת או סתם צינון תמים..

בנוסף חמותי תמיד רוצה לראות איך אני מניקה (מניסיון עבר) וזה ממש לא נעים לי , אבל אם אני אעיר לה אז היא תפגע וכו...

אני קבוע מניקה בחדר, לא בסלון או במקום ציבורי, ואני חוששת שגם עם הילד הזה היא תבקש להכנס לחדר כדי לראות אותי מניקה .

חייבת את הפרטיות שלי, גם מבחינת זה שלא יסתכלו עלי, וגם כל הילדים מסביב.

כנראה שעד שהוא לא יחוסן בכל החיסונים אני לא ארגע עם הקרבה אליו .

 

לא יודעת מה אני רוצה מכן, 

אולי שתצדיקו אותי, ואולי שתאירו את עיניי.

מחפשת דעה אובייקטיבית🙏 

למה היא רוצה לראות אותך מניקה?עוזרת
היא אוהבת לראות את זה, מתלהבת מזה ,לא בקטע רעמאמאמיה 3
לי זה נשמע מוזר עד דוחהשוקולד פרה.

סליחה שאנע כותבת ככה דוך.

הנקה זה סופר סופר סופר רגיש.

אין דבר כזה שמישהו אומר שהוא רוצה לראות אותי מניקה. זה מציצני. זה לא שייך. זה לא סבבה.

מקס' של המקס' זה בשיא העדינות והרגישות להגיד שאם זה בסדר, ואם זה אפשרי, ואם את בנוח לגמרי עם זה, אז...

אבל לבטא את זה ככה, כאילו החזה שלך רשות הרבים?

בחיים לא הייתי מאפשרת לחמותי להיכנס ולראות, אא"כ אני ממש אוהבת אותה ולגמרי זורמת בנושא

צודקת לגמרי, צריך למצוא דרך להתחמק מזה יפהמאמאמיה 3
מה אם להגיד שזה לא שייך?שוקולד פרה.

זו לידה ראשונה שלך?

מה עשית עד עכשיו?

נראה לי פשוט להגיד שזה לא שייך ולא נוח לך וזהו. היא צריכה להרגיש לא בנוח עם הבקשה, כי זה לא טריוויאלי

בקודמים הייתי מביאה לה, התביישתימאמאמיה 3

חשבתי הפעם להגיד שהתחזקתי וכבר לא נעים לי.או שהילדים חונכו שזה לא צנוע שרואים ואני לא רוצה להרוס אצ החינוך

 

לא יודעת מה להגיד האמת

למה שלא בעלך יגיד לה?אולי בקרוב

זאת אמא שלו, שידבר אתה הוא.. שיגיד שככה החלטתם וזהו, לא אפשרי?

הוא יחשוש לפגוע בה, לכן אהיה חייבת להסתדר לבדמאמאמיה 3
אבל היא תפגע בכל מקרה, לא?אולי בקרוב

אז עדיף שהפגיעה תהיה ממנו ולא ממך.. לדעתי.. הוא הבן שלה אז ממנו היא תפגע פחות, ממך הודיעה תהיה גדולה יותר.. שוב, לדעתי..

את ממש מקסימהשוקולד פרה.

נראה פשוט לא לתת הסבר, שהיא יכולה איכשהו להתווכח עליו או לעקוף אותו. פשוט להגיד לא נוח לי, תודה.

ואם היא שואלת למה, פשוט לחזור על המשפט הזה.

 

מה שהיא מבקשת זה לא טריוויאלי ומטריד

תודה רבה, גם פיתרוןמאמאמיה 3
מצטרפת, פשוט להגיד שלא נעים לך וזהושיפור
לא להתחמק, להגיד במפורשמקרמה

לא נח לי להניק ככה

אני צריכה פרטיות 

(את כן יכולה לעדן את הסיבה ולתלות את זה שזה מסיח את דעתך מלהתרכז בהנקה וגם את וגם התינוק  צריכו  את הרגע הזה לעצמכן- ככה היא יונקת יותר טוב)

להניק בחדר נעול. ואם דופקת לומרשתצאי כשתסיימיתוהה לעצמי
גם אם לא בקטע רעמייפל1

זה ממש מביך... האמת לי אין בעיה להניק נגיד בסלון אם במקרה רק אני וחמותי שם, אבל אם היא הייתה מבקשת בפירוש זה היה מביך אותי ממש ולא הייתי רוצה. נראה לי מוזר ברמות לשבת מול מישהי שמתבוננת בך מניקה כאילו זו איזו הצגה, האמת על גבול המחפיץ, למרות שאני מבינה שהיא באה עם כוונות טובות. אבל זה ממש מוזר

חחח אנחנו מדברות במהלך ההנקה, היא לא בוהה לי בחזהמאמאמיה 3

🤣😅

אין סיכוי שהייתי מסכימה ואני אחת שמניקה בכל מקום.אושר אקספרס

ממש לא 🤢

אני מכירהטל..

שלשמור ילד בצמר גפן עולה בזה שילד חולה יותר...

אם המערכת החיסונית נחשפת למזיקים היא מתחילה להתפתח, אם בכלל בכלל לא- איך היא תייצר נוגדנים? 

 

ככה שמבחינת הילדים מסביב - גם אם קצת מצוננים לא נראה לי שזו בעיה. את יכולה לשים גבולות שהם לא יגעו בתימוק אלא רק יסתכלו, ילטפו רק בבטן על הבגדים וא בפנים וכו. תאפשרי את הקשר הקרבה וההתלהבות בדרך אחת ותשימי את הגבולות שלך.

 

לגבי ההנקה- באמת לא יודעת מה לומר.. לגמרי מבינה אותך למה לא לבוא אם זה ככה..

אולי לנעול את החדר שתניקי? אולי בעלך יכול לומר לאמא שלו משהו? לפעמים קצת לא נעים ותעלב אבל צריך להציב גבול )תלוי מי הטיפוס כמובן). אולי להניק עם סינר הנקה ככה שגם אם תכנס היא לא תראה?

 

בהצלחה רבה ואיזה משמח שיש לך תינוק!

אני בעד שמה שעושה ליולדת טוב האמתדיאט ספרייט
תודה על התגובה הזו🙏מאמאמיה 3

הפסקה הראשונה כל כך נכונה, אבל מה הגבול? באיזה גיל אפשר להיות רגועה שיחשף לילדים ואולי גם לוירוסים?

כי גיל חודשיים זה גיל מאוד רגיש וקטן.

להבדיל ,שלא נדע, תינוקות מאושפזים בגלל שפעת. 

אני ממש בחרדות  

 

יש לנו חדר שמוגדר 'שלנו' כשאנחנו באים לביקור או מתארחים, וזה חדר בלי אופציית נעילה . שזו עוד בעיה בפני עצמה. ואם אבקש להניק בחדר אחר זה יכול להביא לה פתח לרצות להצטרף אלי.

קיצר מצב לא נעים..

 

ותודה רבה, באמת נס, תודה לה'🙏

תוסיפו נעילהמקרמה

אנחנו הוספנו בבית של חמי וחמותי בחדרים מנעול פשוט (בורג בצורת L שמסובבים)

זה ממד, איך אפשר לנעול?מאמאמיה 3
דוקא לממד יש היום הרבה פטנטיםמקרמה

אירי ה7.10 היו הרבה פיתוחים.

 

יש גם פתרונות בייתיים

וגם מוצרים יעודיים

היתרון הוא שאתם אפילו לא עושים שינוי במבנה

זה תוסף חיצוני

 

תעשי חיפוש 'נעילה  לממד' תמצאי הרבה דברים

באמצ אחפש, תודה רבההמאמאמיה 3
יש חלק מפלסטיק שדוחפים בחריץ בין הדלת לרצפהתוהה לעצמי

שמאוד מקשה על הפתיחה של הדלת. לא נעילה מאה אחוז אבל כן מאתגר מאוד אם שמים טוב.

תגידי שאת עוד יולדת, את עייפה וקשה לךדיאט ספרייט

שהיא תגיע.

ולא להרבה שעות. 

 ולגבי לראות איך את מניקה היא לא צריכה לראות ושבעלך יגיד לה. לא את. 

באמת אופציה שהיא תגיעמאמאמיה 3

היא באמת רצתה להגיע פעם אחת, אבל רצתה להגיע עם הגיסות והילדים, כשהוא היה פחות מחודש🙈

אולי אבקש להזמין רק אותה בתקווה שלא תציע שהן יבואו גם 

היא יכולה להציע ואת יכולה להגיד לאדיאט ספרייט
תגידי לה שתבוא לבד בגלל החשש ממחלותמיקי מאוס

זה לגמרי לגיטימי

מוזר הקטע עם ההנקהEliana a

זה שלך פרטי

מותר לך להגיד לה שאת לא רוצה שאף אחד יראה

בצורה מכבדת 

איך אומרים בצורה מכובדת? היא נפגעת הרבהמאמאמיה 3
אפשר לאמרEliana a

אני מעדיפה להניק בפרטיות ככה נח לי.

לנעול אחרייך ואם היא מבקשת תגידי אני רוצה לבד , אני צריכה ריכוז בהנקה

אם נפגעת זה כבר שלה. לך יש צורך נורמלי לחלוטין 

גם חמותי הייתה אומרת בואי תניקי פה( בסלון) ולא עניתי הלכתי לחדר, מאז כבר לא אומרת . אם היא אומרת להניק במקום שעוברים אני אומרת שרוצה מקום סגור חד וחלק

אולי רצתה שיהיה לי נח ולא ללכת לחדר או שרצתה לראות לא יודעת 

 זה הגוף שלך הפרטיות שלך . גבול. 

 

 

מסכימה איתך כל כך.. נראה איך אעשה את זהמאמאמיה 3
אם הילד יונק הוא אמור להיות יחסית מוגןמתיכון ועד מעון

ז"א הסיכון שידבק הוא לא מאוד גדול.

כן אפשר להציב גבול שרק מבוגרים מרימים אותו אחרי ששטפו ידיים.

אם יש לך גדולים כנראה שהוא כן חשוף במידת מה לחיידקים.

 

לגבי החמות, בעיני זו חדירה לפרטיות והייתי מציבה גבול. לא מתאים שתסתכל עליך מניקה, ואם לא נעים לך להגיד בעצמך שבעלך יגיד

חחח מה שהילדים עוברים לפני שמתקרבים אחיומאמאמיה 3

אני אמא משוגעת באמת...

הם צריכים לשטוף ידיים אם רוצים לגעת

וצריכים להתקלח אם רוצים להחזיק

ואם הם מצוננים אז לא לקרב את הפנים

ואוי למי שישתעל או יתעטש לידו

 

נראה איך נעשה את זה, בעלי לא יעיז להגיד לה שלא תיפגע

 

נראה ליטל..

שבאמת כדאי כרגע לא לנסוע,

אבל תתחילי מלשחרר קצת בבית...

את מצליחה לראות שזה מעבר להשתדלות הבסיסית שצריך לעשות? שברוב הבתים לא מקפידים עד כדי כך ורק תינוקות בודדים חולים קשה?

אולי ירגיע אותך גם זה שהוא כבר בן חודשיים, בגיל הזה כבר פחות לחוצים ולא שולחים למיון על כל חום.

ובאמת- אם לא תתני לו להחשף ולפתח את המערכת החיסונית תוך כדי שהוא יונק, אז הוא עלול להיות חולה הרבה יותר בהמשך. 

צריך לשמור על הגיינה בסיסית, ברור. אבל אם ילד נוגע בו בלי לשטוף ידיים - לא קרה שום דבר. ואם השתעלו בחדר שהוא נמצא - הכל בסדר...

בהנקה הוא מקבל ממך מרכיבים של המערכת החיסונית שעוזרים לו להתמודד ומחזקים את המערכת שלו. 

 

אולי יעזור לך לדבר עם רופא ילדים? תתחילי מלדבר על מה רמת ההקפדה שצריך בבית. האם אפשר לצאת איתו החוצה וכו וכו.  )זה תלוי מי הרופא שלך, כן? אם הוא הסוג של להקריא מהספר אז לא כדאי, אם הוא עם נסיון ורגוע אז שיחה מקצועית יכולה להקל עליך)

 

בהצלחה! וטוב שאת מודעת למה שעובר אצלך..

 

 

אני כנראה באמת חייבת לשחררמאמאמיה 3

איפשהו קיוויתי לקבל פה דדליין מה הגיל שפחות מסוכן אם ידבק , אבל באמת אם הוא יהיה בסביבה סטרילית תמיד אז בכל גיל זה לא יהיה קל

אם רצית דד ליין אז חודשיים נראה לי אחלהאני אמא

פעם הייתה הנחיה שעל כל חום מתחת לגיל חודששיים שולחים למיון ומעל גיל חודשיים הרופא בודק, אומר שזה וירוס, אפשר לתת נובימול והכל בסדר. כיום אם אני לא טועה ההנחיה השתנתה שרק מתחת לגיל חודש שולחים למיון.

מרגיע אותך?

הקטן שלי נדבק בוירוס בגיל שישה שבועות (מאח שלו הגדול) רופא ילדים בדק אותו, נתן הפניה למיון בגלל הגיל אבל אמר לי שהוא לא היה לוקח אם זה היה הבן שלו. מפה לשם לא לקחתי, ינק, ישן, בכה, נתתי לו נובימול, עבר לו... 

ברוך ה', אבל החלטה מלחיצהמאמאמיה 3

כל החלטה על הילד היא מלחיצה כשמדובר בבריאות שלו

כן, אבל הרופא בדק ואמר שזה לא מצב קריטיאני אמא

הוא אמר שההפניה למיון היא נטו בגלל הגיל ולא בגלל התסמינים של התינוק.

בכל מקרה, רק רציתי לתת לך דוגמא לתינוק שכן נחשף לילד חולה וכן נדבק ובכל זאת הכל בסדר, ילדים חולים מדי פעם (אצלי בערך פעם בחודש בחורף, רוב הילדים פחות...)

ואם עד גיל חודשיים שולחים למיון ומגיל חודשיים כבר לא שולחים אז זה נראה לי סימן שזה גיל שפחות נורא להידבק בו ממחלה.

צודקת, מרגיע, תודה רבההמאמאמיה 3
אז הוא משאיר לך להגיד לה שתפגע ממך?אולי בקרוב

אני חושבת שהתנהלות בריאה יותר זה שהוא יגיד לה, ממנה הוא כנראה יפגע פחות.. לשיקולך

הוא כמוני, חושש לפגוע בהמאמאמיה 3

איך אםשר להגיד לה?

להיות בטוחים בעצמכם ואז להגיד שזאת ההחלטהאולי בקרוב

חד משמעות, בלי לפתוח מקום לאולי בכל זאת.. ככה אני חושבת..

ובקשר להתלבטות מתי לחשוף אותו, אחרי החיסונים ירגיע אותך? בחודשים מקבלים חיסון ראשון, לא?

כן, מספיק מנה ראשונה של שעלת פוליו ורוטה?מאמאמיה 3
אני לא אשת מקצועאולי בקרוב

אבל ברור שזה כבר מספק הגנה ברמה כלשהי

לדעתי קצת מוגזםשושנושי

תני לילד להיחשף ולפתח נוגדנים

החלב אם יעזור לו להתגבר על המחלות שאולי יהיו..

מתנצלת שאני ככה, פשוט לנפש לא לתת לאח להתקרב לבייבי - אני לא אוחזת מזה. הבן שנתיים שלי מתכרבל עם התינוק כל היום. אני בטוחה שיש עליו מלא חיידקים מהגן ועדיין - ב''ה כולנו בסדר. 

 

לגבי חמותך, זה על גבול ההטרדה אם לא פגיעה מינית. לא יכולה להעלות על קצה דמיוני סיטואציה כזאת כך שלא יודעת איך נכון להגיב חוץ מלהזמין ניידת

 

וואי, יצאתי מזעזע בהודעה הזאת

קשה לי פשוט שאישה אשכרה מרגישה לא בנוח לסרב לדרישה שהיא נוראית!!! 

דרישה שאת מתביישת בה

זה באמת לא מתאים

זה הגוף שלך. מי היא בכלל?

בעלך צריך להגיד לה

בעלך צריך לשמור עלייך מפני אמא שלו

אם את תגידי היא אולי תכעס עלייך

עדיף שתכעס עליו.. 

צודקת, חייבת לשחרר. הגדול התקרב אליו על ההתחלה?מאמאמיה 3

או שאיפשרת רק כשהקטן גדל קצת יותר והיה יותר חסין?

 

לגבי חמותי שה' יעזור נראה מה נעשה.. בנתיים הנסיעה אליה מתעכבת

הגדול החזיק את הקטןשושנושי

שכב איתו ביחד במיטת תינוק (כמובן בהשגחה מלאה, שלא ידרוס יפיל אותו חלילה וכו')

מהרגע שחזרנו מהבית חולים בגיל שלושה ימים. 

יש לנו ממש תמונות כמה הגדול אוהב את הקטן ומנשק אותו בפה מלא ברוק ונזלת. 

בחרתי בדרך כזאת כדי למנוע קנאה בין אחים. כדי לתת גם לגדול להנות מהמתנה החדשה.

 

ואי מצדיעה לך! כנראה באמת אהיה חייבת להרפותמאמאמיה 3

כנראה שכבר היום בלי נדר אצא למשפחה ובע"ה שיהיה בסדר

תודה רבה!

לא נראה לי שאוכל לעזור לך הרבהאפונה

בדיוק חזרנו משבת משפחתית עתירת ילדים ובת ה4.5 חודשים שלי עברה מיד ליד. 

אנחנו בתקופה עמוסה ב"ה..

האירוע הראשון שהיתה בו היה בגיל שלושה שבועות (חתונת הזהב של סבא וסבתא)

אחר כך היו במשפחה אירוסין, חתונה ושבת חתן

וכמובן כמה מסיבות חנוכה.

בין לבין היה לנו אשפוז ממושך של אמא שלי באורתופדיה ואחר כך בשיקום, והקטנה הצטרפה אלי למשמרות אצלה פעם-פעמיים בשבוע.

היא לא מחוסנת לכלום ויחסית קטנה (נולדה בשבוע 37 ולקח לה חודש לחזור למשקל הלידה בגלל קושי בהנקה).

טפו טפו הכל טוב

בריאה כשור

 

האם זה עוזר לך להיות רגועה יותר?

תכלס אני בספק

מרוב שזה מרגיע אני לא יודעת אםמאמאמיה 3

אם את כותבת רק כדי להרגיע. נשמע באמת מבורך

היא היתה בקרבה של ילדים בכל הגילאים?

אצלנו רובם פיציים שחולים כל הזמן, וירוסים במעון או מהחיסון וכו . 

ילדים בכל הגילאיםאפונה

לי יש למעלה מ40 אחיינים, מגיל חצי שנה עד 24.

לבעלי 20+, מגיל עשרה חודשים עד 17.

כל מי שרצה החזיק אותה, ילדי גן בהשגחה צמודה או בעזרת מבוגר וילדים גדולים יותר חופשי.

ב"ה היא מהממת ודי מבוקשת באירועים....

תכלס היום היא מצוננת אבל זה בגלל שהתעכבנו בדרך לאוטו והיה קפוא בחוץ, ולא מתים מזה.

אוהבת את הקלילות הזו, בריא לך ולהמאמאמיה 3
אובייקטיבית-אתחלתא דהריונא

אני מבינה אותך ומורכב להרגיש ככה❤️❤️

 

בכנות מנחשת שזה לא רק חרדה שנולדה אחרי הלידה אלא מתבטאת בעוד אפיקים..

 

אני לא חושבת שזה יעזור לך שנכתוב פה(את האמת לדעתי..) ש..אין צורך לשמור על תינוק עד כדי כך..תינוקות הגיעו לחיות בעולם הזה כמו שהוא 

ויש גבולות סבירים של לשמור עליהם ממחלות וחיידקים

ויש מעבר..

ובעיני זה הרבה מעבר למה שהגיוני..

לא צריך להסכים ישעבור מיד ליד אם לא נח לך עם זה וזה ממש מותר❤️

אבל לא להגיע בכלל לבקר משפחה רק בגלל זה ולהתעסק כל הזמן במחשבות של מה אם ופחדים ממחלות- זה מעבר

 

אמורים להץנהל כרגיל נורמלי- בא לך לנסוע למשפחה או לחברים -זה לא שיקול אלא אם את יודעת על מישהו חולה ספציפית

 

תינוקות שהן אחים קטנים לעוד- אז קורה שאחד האחים חולה

 

אני כן מרחיקה את התינוק ממנו אבל זה לא שמסתגרת איתו בחדר אחר לשבוע..זה לא השתדלות סבירה בעיני..זה מוגזם

 

 

מנסיוני מי ששומרת בעודף על הילדים שלה- הם הרבה יותר חולים

 

הז לא רע שהגוף נחשף קצת לחיידקים

לא צריך להגזים כמובן אבל גם לא לשום כיוון

 

להתנהל רגיל

לא צריך להשאר בבית 

לצאת לאן שרוצים

לא להחזיק את זה בראש בכלל

 

הז בעיני מה שנכון.

.

 

אבלללל מאוד הגיוני שאת לא שם וזה לא סתם.

יש לך את הסיפור שלך

החוויות שלך

המחשבות שלך

הצרכים שלך

 

אם לך טוב לשמור עליו ככה ולא מפריע לך - אז סבבה זכותך ממש

 

אבל אם זה כן מעיק עליך או מרגיש לך עודף או מגביל או צסבך- אז אני במקומך היתי הולכת לטיפול ממוקד להעמיק ולהתמקם נכון מול עצמך

 לא לנבות להתנהג כמו מה אשחרים חושבים לנכון

אלא להבין את עצמך לעומק

ומשם לבחור איך לך נכון להתנהל וככה תרגישי יותר בטוחה בעצמך

תודה על זה!מאמאמיה 3

אני יודעת שהוא צריך להחשף כדי להתחזק ולהתחסן טבעית

השאלה מאיזה גיל להתחיל

חודשיים מרגיש לי פיצי מדי בשביל לקחת סיכון שחלילה ידבק 😕

לא צריך לחשוף בכח פשוט להתנהל כרגיל בחייםאתחלתא דהריונא

הרבה לפני חודשיים האמת

פשוט כשאת רוצה לנסוע למשפחה- לנסוע

לבקר חברים -ללכת

 

באמת לא חייב שיעבור אלף ידיים ושילדים עם ידיים מלוכלכות יגעו לו בפנים

אבל בעקרון אני מתנהלת כרגיל מגיל אפס

שומרת על מה שחשוב לי-אבל זה לפי מה שאני מרגישה.

אבל זה לא מנהל אותי בכלום

חיה כרגיל.

 

באופן טבעי רוב המוחלט מהזמן אני בבית כי אני יולדת ולא עם כוחות לצאת למלא מסעות בחוץ..

אז רוב הזמן הוא איתי

אבל יש לי ב''ה חבורת ילדים בבית..ואני כן מבקשת מהם בהתחלה לשטוף ידיים ולא לנשום עליו וכדומה

אבל כן לאט לאט משחררים יותר

חודשיים כבר נחשב גדול לטעמי🫢

אבל זה המקום שלי

 

פשוט ממה שכתבת מרגיש לי שזה מנהל אותך יותר מהרגיל..

אז לכן המלצתי על טיפול..כדי שאת תהיי שלמה עם עצמך

 

אם חודשיים זה גדול אז זה גם מרגיע חחמאמאמיה 3

הייתי בטוחה שבגיל חודשיים אהיה יותר רגועה, וזה רק מדרבן אותי למשוך איתו עוד בבית

 

בברית הוא היה בפעם הראשונה והאחרונה בסביבה מוקפת אנשים ועבר מיד ליד בערך

אני שומרת על התינוק עד הבריתפה לקצת

אחכ אין מה לעשות, אנחנו צריכים לחיות.

ןחלק מזה זה לצאת לקניות, לבקר משפחה ולראןת עולם.

 

אצלנו כמעט קבוע חוזרים מחמותי חולים בחורף (כנראה כי הבדלי מזג האויר בין האזור שלנו לשלהם הוא קיצוני)

אם אין סיבה מיוחדת שחשוב לי שאף אחד לא יחלה אז נוסעים.

לדוגמא פעם דחינו נסיעה כי ביום שלישי היה יום הולדת בגן לילד ולא רצינו לקחת סיכון שיהיה חולה.

 

 

לגבי ההנקה, מודה שהזדעזעתי.

ואני מרשה לעצמי לכתוב את זה כי רואה שזה גם לא לרוחך.

בהתחלה חשבתי שהיא כאילו רוצה לדעת שהילד יונק טוב (שזה גם לא לגיטימי מבחינתי) אבל אז רשמת כי היא מתלהבת לראות אותך מניקה, עוד יןתר גרוע.

 

מבחינתי שמישהי תבקש  לראות אותי מניקה כי כייף לה זה בדיוק כמו שמישהי תבקש ממני לראות אותי במצבים אינטימיים אחרים שאין סיכוי בעולם שמיהו יראה.

 

אני לא הייתי אומרת לה כלום אבל הייתי דורשת מבעלי למנוע את זה בכל מחיר.

ואם אין לו איך אז זה בהחלט היה מונע ממני לנסוע לשם.

תודה על החיזוקמאמאמיה 3

זה מהמקרים שאני חייבת למצוא פיתרון בעצמי שישמע טוב ולא פוגע, מבלי לערב את בעלי  

למה בלי לערב אותו?פה לקצת

דווקא אני חושבת שאמא יותר מקבלת מהבן שלה מאשר מהכלה.

גם בדכ הבן מכיר ויודע איך לומר לאמא יותר מאשר הכלה.

אבל זה באמת לשיקולך.

 

מה שכן; לא רואה סיבה להיפגע אם את אןמרת בצורה נעימה

"לא נעים לי שמתסכלים עליי כשאני מניקה, זה מרגיש לי חדירה לפרטיות"

את יכולה גם להגיד מראש שאת הולכת להניק ומבקשת שישמרו שאף אחד לא יכנס לחדר, כאילו מתכוונת לכולם. 

ובעיניי אין שום בעיה גם לנעול את הדלת.

 

בקשה לפרטיות זה לגיטימי,

אם מישהו נפגע מזה- בעיה שלו, לא שלך.

לגמריייי וגם לא מבינהיערת דבש

למה הבן שלה- בעלך

לא מתערב כאן

להגיד בכללי זה מושלם, בתקווה שתבין שהיא כלולה בזהמאמאמיה 3

כשאעיז להגיע אנסה את זה, תודה

מודה שגם אני הזדעזעתטרכיאדה

ועוד יותר לא ברור לי ממה את חוששת שהיא תפגע? אם בן אדם בוחר להפגע מדבר כל כך הזוי, זה שלו, לא שלך.

אין מצב בעולם שמישהו יראה אותי מניקה (אפילו לא מילדת בחדר לידה) אז קל וחומר שלא חמותי, ואם היא הייתה מבקשת

הייתי מסתכלת עליה בהלם, ובטח שלא מסכימה.

אם היא נפגעת זה לגמרי שלה

כל מילה. מצטרפת.חושבת לעצמי
לא הייתי הולכתצוףלבוב
לגבי לראות איך מניקה...אמ פי 5

עד כאן!

עם כל זה שהקשר קרוב

היתי מבקשת בצורה מאוד יפה שתכבד את הפרטיות שלי ורוצה להניק בלי אף אחד ישוב ומסתכל כי זה עושה לו טוב...

 

תעשי מה טוב לך ולתנוק שלך ותשמרי עליו מכל הוירוסים שהולכים בחוץ...

 

תודה💗🙏 מסכימה לגמרימאמאמיה 3
נשמע שאת מתקשה לומר בכנות מה שאת חושבתאמאשוני

מרוב שטת מנסה לא לפגוע, ובסוף זה יוצא פוגע.

לפעמים אירי כמה ניסיונות התחמקות, צריך לומר טצ הדברים כמו שהם.

לא בהתלהמות אבל גם לא בהתנצלות.

 

מה דעתך למשל על הסגנון הבא:

תודה רבה על ההזמנה, נשמח מאוד לבוא,אנחנו גם רוצים כבר להיפגש ושתראי את התינוק.

אנחנו מעדיפים שיהיה כמה שפחות אנשים בביקור שלנו שתוכלו להיות איתנו כמה שיותר כי לא כ"כ קל לנו להגיע והילדים כבר ממש מתגעגעים.

נניח היא עונה לך: כולם רוצים לראות אתכם..

תעני: זה מאוד מחמיא לנו שרוצים לראות אותנו וגם אנחנו רוצים לראות את כולם.

לצערי פחות מתאפשר עכשיו כשהתינוק כ"כ קטן. עדיין לא התאוששתי מהלידה וגם חורף ומחלות.

בע"ה עוד חודשיים הכל יהיה יותר קל ונשמח מאוד להיפגש שוב בהרכב רחב יותר.

 

בנושא ההנקה, אם יש דלת שאפשר לנעול הכי טוב, אם אין שום דלת עם מנעול, אז להגיד לה שאת מבינה שההנקה מאוד חשובה לה ושהיא סבתא מקסימה וכולם וכו, רק שלך יותר קל להניק בשקט ושאת מצליחה יותר להתרכז כשאת לבד.

נניח היא אומרת: אכנס בשקט דממה רק כמה שניות.

תעני: אני מאוד מבינה את הרצון שלך להיות חלק מהחוויה, כרגע פחות נוח לי.

 

בגישה כזאת את מנגישה את הצרכים שלך באופן שאת מעבירה את הכדור לשני, עכשיו הבחירה בידיו. או שהוא מקבל את הצורך שלך ונענה להם ואז אפשר לבקר וכולם מורווחים, או שלא מקבלים אבל את את שלך עשית.

כל עוד את חומקת מלומר מה הצרכים שלך ופשוט לא באה, הכדור במגרש שלך ואת זאת שיוצאת לא בסדר וזאת שבגללה המפגש לא מתקיים.

את לא נותנת את ההזדמנות ליצור מפגש בתנאים שיהיו טובים לשני הצדדים.

 

ועוד חידוד, הרבה פעמים בקשר עם מבוגרים אנחנו פחות משקפים לאדם שמולנו שאנחנו מבינים ורואים את הצורך שלו, אלא מייד מגיבים תגובת נגד.

למשל: אני רוצה לראות איך את מניקה. תגובה: לא רוצה. ואז הדגש הוא על ההנגדה.

רוצה לעומת לא רוצה.

בגישת תקשורת מקרבת, ברגע שאת משקפת את הצורך של השני ומביעה הערכה כלפי הרצון עצמו, המשקל מהמעשה עצמו יורד, גם אם נשארת הנגדה, היא פחות חזקה לעומת כשאין שיקוף של הצורך.

 

למשל אם אבא שלי אומר לי לא לנסוע לבד לאיזה מקום, התגובה האינסקטיבית שלי היא, אבא אני יחדה גדולה, יש לי בעצמי כבר כמה ילשים. שחרר.

אבל אם אני משקפת לו את הצורך שלו לפני שאני צביעה את הצורך שלי זה נשמע ככה:

אבא, אני מבינה שאתה דואג לי,אני מאוד מעריכה את זה שלמרות שאני אמא בעצמי אצה ככה ממשיך לדאוג לי (או עכשיו כשאני אמא בעצמי אני עוד יותר מבינה את הדאגה שלך)

מבטיחה לך שאכלכל את צעדיי בתבונה כמו שלימדת אותי ואקבל החלטות בכובד ראש. אני מבינה לגמרי את הדאגה ואדאג להיזהר.

זה נשמע שונה.

תגובה מהממת!!יעל...
אני לא ממש מבינה מה בדיוק היא רוצהממשיכה לחלום

כשהיא מבקשת לראות אותך מניקה

אבל זה מאוד חדרני

 

הקטע עם גבולות שאת היחידה שיכולה לשים לעצמך גבולות שישמרו עליך

ואם משהו לא נעים לך, מותר לך לחלוטין לשים גבול.

צריך להפריד בין מה ששיך לנו ובאחריותינו לבין מה ששיך לאחר. החלק שלך זה לדבר בכבוד ובנחת. איך היא תיקח את זה זה כבר החלק שלה, והוא לא באחריותך בכלל. 

זנ לא לגיטימי לדעתי לבקש לצפות בפעילות כזאת אינטימית

כתבת למטה באחת התגובות שאתן מדברות והיא לא מסתכלת על פעולת היניקה עצמה, אז מה היא מחפשת בעצם?

יכולה רק לכתובאפונה

שחמותי לא היניקה את ילדיה, והיום כשהיא רואה אותנו יושבות ומיניקות זה ממש עושה לה נחת. 

אני יכולה להבין אם אצל חמותה יש משהו כזה...

אני ממילא מיניקה אצלה בסלון אבל כמובן שאם היה לי צורך בפרטיות הוא היה גובר על התחושה הטובה שלה.

אני חושבת שזה בדיוק העניין היא אוהבת לראות את זהמאמאמיה 3
אם אתן מניקות בסלון והיא יושבת לידכןממשיכה לחלום

ואומרת ''איזה נחת זה לראות אתכן מניקות''

זה נשמע שונה מלהגיד לאישה ''אני רוצה לראות אותך מניקה'' ולהתלוות אליה לחדר.

סיטואציות שונות מאוד לדעתי

אבל רק @מאמאמיה 3 יודעת להגיד מה בפועל קורה בסיטואציה הזאת

עבר בשלום, ביקשתי להניק בחדר לבד ולנעולמאמאמיה 3

והיא התעסקה עם החג ושם זה נגמר🙏

מעולה! ב"ה, מאחלת לך שימשיך ככהאולי בקרוב

בטוב רוגע לכולם!

אמן! תודה יקרה🙏מאמאמיה 3
משמח לשמוע!שיפור
תודה רבה💗מאמאמיה 3
משמח מאוד!ממשיכה לחלום
תודה רבה💞מאמאמיה 3אחרונה
לא יודעת, שאלה טובהמאמאמיה 3

בפועל אני מניקה והיא מולי מדברת איתי ומדי פעם מתרגשת שהוא אוכל או בכללי מתרגשת מעניין ההנקה

אבל ככה סתם היא לא מדברת איתי בחדר שיחות, רק כשאני מניקה 

אולי פשוט זו הזדמנות בשבילהאפונה

לתפוס איתך רגע של נחת?

את יושבת בנחת בעוד הזדמנויות במהלך היום או שאת מתרוצצת כל הזמן?

כשאני אצלה אני תמיד יושבת, אין מה לעשות חחחמאמאמיה 3
דווקא וב לתינוקות שייחשפו מגיל קטן ויפתחו נוגדניםשיפור

הבנתי שככל שיותר קטעים סה מחזק יותר את מערכת החיסונית. אצלי מגיל חודש הגיעו אלינו חופשי חברים של הילדים (כולל ילדי גן) והתינוקת הייתה חולה עם חום פעם ראשונה לקראת חצי שנה, אם כי הייתה מצוננת לא מעט לפני כן. ואצלי תמיד יצא שהגדולים היו מצוננים כשחזרתי עם תינוק מבית החולים, ואפילו לא ניסיתי להפריד ביניהם. 

אני מסכימה איתך, חייבת להשתחררמאמאמיה 3
למה אנשים כאלה רשעים???אמא טובה---דיה!

מי שזוכרת את השרשורים שלי על השוכרים שלא משלמים - אז ב"ה הם עזבו את הדירה לפני כמעט שנה,

ובחיפוש שלנו אחרי שוכרים חדשים ממש הקפדנו לחפש שוכרים שישלמו בזמן.

 

גם ככה השכרנו בהרבה פחות ממחיר השוק, כי זה היה אמצע שנה והם עוד ביקשו עוד הנחה, וכמובן ביקשו מלא תיקונים בדירה שעשינו להם באלפי שקלים.

 

והם הבטיחו שהם ישלמו בזמן כל חודש, והיו נראים אנשים אמינים.

 

ואיפה כל ההבטחות שלהם? הם לא משלמים, בקושי עונים לנו לטלפונים ולהודעות.

 

בקיץ אמרנו להם שאם הם לא מבטיחים שזה יסתדר תוך חודש שיעזבו עכשיו, כדי שנוכל למצוא שוכרים חדשים.

אז הם הבטיחו שזה יסתדר.

 

אז הבטיחו, אבל לא הבטיחו לקיים.

 

די, פשוט אנשים רשעים. נמאס לי.

 

אנחנו משלמים על הבית הזה משכנתא ממש גבוהה כל חודש. מה הם חושבים לעצמם?!?!?!?!?

למה אתם לא מחייבים תשלום בהוראת קבעבורות המים

או פשוט סליחה שאומרת..לוקחים מהצ'קים שהביאו לכם מראש

אפשר להתיעץ עם עו''ד מה אפשר לעשות אבל ברור לי שאתם לא יכולים להמשיך ככה לספוג זה מממש מתסכל

מממש

כי הצ'קים חוזריםאמא טובה---דיה!
עם צ'קים אפשר ללכת להוצאה לפועל!!רוני 1234

תמיד צריך לקחת את כל הצ'קים מראש!


וכמו שכתבו לך למטה, יש עוד כללים שצריך להקפיד עליהם מראש כמו לקחת ערבים ותלושי משכורת. לפי החוק אפשר לקבל את הכסף ישירות מהמעסיק שלהם.

מציעה לכם להתיעץ עם עו"ד לפני שאתם משכירים את הדירה בפעם הבאה…

אגב, יש חברה בשם וויצ'קרוני 1234
שנותנת שירותים שונים בתחום הזה. בין היתר הם נותנים ערבות (בתשלום, כמו ביטוח) ועוזרים לפנות דיירים סרבנים.
ממש הזוימקקה
תדרשו ערבים
מצטערת בשבילכם. נראה לי שאתם חייבים ללמוד לקחקופצת רגע

ולבטח את עצמכם. יש סיבה שדורשים ערבים או ערבות בנקאית וכדו'.

שווה התייעצות עם עו"ד אם אתם לא מבינים בתחום.


מקווה שיסתדר במהרה על הצד הטוב ביותר!


ואגב, לא מבינה בזה אבל צ'קים חוזרים הם לא סיבה לערב הוצאה לפועל? 

בעיקרון כשצקים חוזרים פעם אחר פעםפרח חדש

זה מאוד מסבך את בעל החשבון, עוד לפני ההוצאה לפועל

הם לא יכולים במשך שנים להחזיק כרטיסי אשראי, לקחת הלוואות בנקאיות ועוד

וואו איזה הזוי. אבל אתם חייבים ללמוד לקחפרח חדש

ולהשכיר רק עם ערבות + הוראת קבע

אתם לא יכולים לסמוך על טוב ליבם של אנשיםעדיין טרייה

אתם צריכים לבטח את עצמכם.

בחוזה הבא תקחו עורך דין שיקח את כל הפקדונות הדרושים.

יש חברות כמו ויצ'ק שעושות בדיקות מקיפות על הדיירים ומבטחות אותכם במצב שלא משלמים שכירות.

צ'קים שחוזרים אפשר לקחת להוצאה לפועל אחרי התראה. תגידו להם שאם לא ישלמו עד תאריך מסויים אתם פונים להוצאה לפועל.

אין שום סיבה ריאליתהמקורית

להשכיר פחות ממחיר השוק. לדעתי גם לפחות שיכסה את המשכנתא

קודם כל גשו לדירה לשוחח איתם ותראו לאן הרוח נושבת

בנוסף להבא תבקשו תלושי שכר + ערבות בנקאית

ותכתבו בחוזה שבמידה ולא ישולם שכד יותר מחודש אחד,יש לכם זכות לפנות את הדירה (לא יודעת כמה זה חוקי אבל ירתיע)

והאמת, אם לא משלמים - הייתי מפנה להם את החפצים ומוציאה אותם.

שיסתדרו על חשבון מישהו אחר

זה דטרש מידה מסוימת של אכזריות, נכון, אבל אתם מפסידים מזה. אז הייתי שולחת את בעלי לפנות את הדירה ולהחליף מנעול כשהם לא נמצאים. ושיסתדרו עכשיו.

לא ישלמו שילכו להורים

תופעה שצריך להוקיע

אני מסכימה איתך בעיקרון זה מה שמגיע לדייריםקופצת רגע
אבל חוקית זה אסור נראה לי
חוקית גם אסור להם לא לשלםהמקורית

שוב, כתבתי מה אני הייתי עושה

הפותחת לא חייבת לקיים אבל זו דעתי


אפשר לפתוח בקשה לפינוי צושכר אבל זה יימשך נצח. רק בכח לפעמים זה עובד🤷

אגב, התמהמהתם גם אתםהמקורית

מהקיץ הם לא משלמים כבר.. יכלתם כבר לפתוח הליכים לפינוי

חבל שאתם מחכים עם הדברים האלה. ברגע שלא משלמים חודש אחד, ישר לטפל בזה ולא להאמין לטוב ליבם של אנשים. מי שחשוב לו לשלם פונה מעצמו לבעל הדירה ומבקש ארכה ומתנצל

הם כן שילמו מידי פעם...אמא טובה---דיה!
את זה לא כתבת אבל בהודעה הפותחתהמקורית
אני לא חושבת שהם עושים את זה מרשעותפרח חדשאחרונה

נראה לי שהם נקלעו לסיטואציה שקשה להם להתמודד

אבל

זה עדיין לא אומר שאתם צריכים לרחם עליהם ולנהוג כלפיהם בסלחנות

וואו איזה הזיהדיאן ד.

כואב הלב

מקווה שתסתדרו איתם במהרה ושיעזבו את הדירה

 

לשוכרים הבאים תדרשו:

1. תלושי משכורת - 3 חודשים אחרונים

אם השכר נמוך פשוט אל תשכירו להם.

2. דירוג אשראי של השוכרים, אם הדירוג נמוך כנראה שהם לא עומדים בתשלומים ובהתחייבויות

3. צ'קים לשנה קדימה

4. צ'ק ערבות של קרוב משפחה בגובה 3 חודשי שכירות

 

בהצלחה!!!!

חתמתם איתם חוזה של דייר לא מוגן?Seven
בן 6 שמדבר על רצון למות ..חדשה ישנה4

היי יקרות. סליחה מראש על האורך

בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.

ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש

משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.

לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית,  ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים

"אני רוצה למות"

"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"

ובימים האחרונים זה הסלים ל-

"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"

"נמאס לי כבר מהחיים האלו"

"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"

התגובות שלי הן-

"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"

"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"

"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"

ואז ממשיכה כרגיל בשגרה

וכמובן שהוא מתעקש בחזרה

"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"

(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)

יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.

לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.

דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.

ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"

"קר לי ברצפה"

"אני סובל כלכך"

"אני ימות אמן"

וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.

(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)

(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)

בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.

מה לדעתכן ראוי להגיב לו?

האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?

בגיל הזה זה כן נדירמתיכון ועד מעון

בגיל בוגר יותר זה כבר הרבה פחות

הכוונה האמירות הספציפיות

מבואסת ממש מהמשקל שלי!פרח חדש

כתבתי פה לפני כמה זמן שאני חושדת אולי יש קשר בין זה להתקן מירנה

מרגשיה שמשהו לא הגיוני

לא עשיתי שום שינוי בתזונה שלי

אוכלת קצת כמו תמיד

והמשקל שלי רק עולה ועולה!!

תמיד הייתי רזה בלי להתאמץ בכלל, משקל לא היה נושא בכלל.

עכשיו אני במשקל שלא הייתי בו מעולם!! (מלבד בהריונות כמובן)

נהייתה לי בטן מזעזעת

ואפילו בעלי הסכים שאולי אני צריכה לבדוק שמא אני בהריון מרוב גודלה (הוא מעולם לא העיר לי על מראה חיצוני, אני ששאלתי אותו מה דעתו לגבי הבטן 🫣)


לא יודעת מה לעשות!!


מתחילה לשקול לעבור למניעה אחרת..

יש לכן רעיונות?

טבעת נוברינג עלולה לגרום להשמנה?

יכול להיות קשורשוב חוזר הניגון
רק אומרת שיש קשר גם לגיל. לא יודעת בת כמה את אבל קצב חילוף החומרים מאט עם השנים ומה שעבד לך עד היום עלול להשתנות..
אני בת 35פרח חדש

תמיד הייתי רזה בלי להתעסק עם זה בכלל

ממש מבאס וגם מבלבל אותי האם לעשות שינוי במניעה או לא

איזה ביאוסהבוקר יעלה

מניחה שקשור להורמונים.

אבל בהחלט יכול להיות קשור לגיל וריבוי הריונות

זהו.. מנסה להבין באמתפרח חדש

האמת שתמיד מנעתי בלי הורמונים

פעם ראשונה שמונעת עם הורמונים (בתחילת הנישואין כן לקחתי קצת הורמונים אבל לא תקופות ארוכות ככ)

כדאי לבדוק בלוטת התריסתהילה 4
הרבה פעמים משפיע
נכון, זכרתי את זה.. ובדקתי והכל תקין ב"הפרח חדש
ברוך השם. מקוה שתעלי על הגורם במהירותתהילה 4
רופאי נשים מתים על התקן הורמונלי אבל בטח שברמת הפרט זה לא מתאים לכולן. אז טוב שאת מודעת לעצמך.... 
אולי התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

אני מצטרפת לבאסה שלך על המשקל

גם אצלי אני חושבת שזה תוצאה של שינויים הורמונליים (הפסקת הנקה)

ובלי שום שינוי באורח החיים פשוט עליתי ועליתי ועליתי

וכמה שניסיתי לעצור את העליה לא הצלחתי.

ועכשיו תקועה במשקל גבוה ולא יודעת מה לעשות עם זה...

קראתי עכשיו בפורום של רדיט לא יודעת אם את מכירהפרח חדש

יש שם מלאאא עדויות מנשים שעלו ועלו ועלו בגלל ההתקן

הרופאים מכחישים קשר (מעניין למה... 🤨) אבל נשים מספרות שהורידו את ההתקן ותוך זמן קצר ירדו שוב

אני קיבלתי החלטה להוריד

יש לי תור ביום ראשון

והולכת להעיף את זה ממני בעז"ה (אלא אם כן בעלי ישכנע אותי שלא במהלך השבת 😉)

ההתקן מעולה לי בכל בחינה אחרת

אבל המשקל זה ממש משמעותי

במיוחד שאני רוצה בבוא היום להוציא ולהיכנס להריון

לא יכולה להתחיל הריון באובר משקל!!


 

אצטרך לחשוב מה לעשות בתקופה הקרובה

לא כ"כ באלי לשים התקן לא הורמנלי בגלל ההסתגלות וגם המחיר

אבל אולי אין ברירה..

מעניין. ניסית פעם התקן לא הורמונלי?דיאן ד.

לי היה תקופה והיה די סבבה

הדבר היחיד שהתבאסתי זה מחזורים קצת יותר קשים וכואבים.

לדעתי זה שווה

 

בכללי אני נמנעת מאוד מהורמונים מלאכותיים

ניסיתי תקופה גלולות הורמונליים ופשוט הפכתי להיות מפלצת בלתי נסבלת

אז הפסקתי.

 

ואגב לגבי מניעה,

אם יש מחזור קבוע אני חושבת ששווה לנסות שמ"פ

 

כמה פעמים הייתי עם התקן רגילפרח חדש

היה בסדר גמור

רק היה קשה לי המחזור כל חודש למרות ההנקה

לכן הפעם שמתי את מירנה ואין מחזור

הוא כבר בן שנה וחצי ולא יונק


המחזורים שלי מאוד קבועים ובעיקרון אני יכולה למנוע בשמ"פ כי אני מאוד מודעת לגוף ויודעת בדיוק מתי אני פוריה

הבעיה שזה מקצר מאוד את הימים שאפשר להיות יחד

ואם כל חודש יש וסת ועוד כמעט שבועיים עד למקווה ואז זהירות עד הביוץ וכמה ימים אחרי.. כמה ימים נשארו..?

יכול להיות המון דבריםבשורות משמחות

למשל אם לקחת אנטיביוטיקה? זה משפיע על מיקרוביום הקיבה וגם בין היתר על משקל ...

האם את חיה בסטרס לאורך תקופה ארוכה זה גם משפיע ועוד ועוד

צריך להבין יותר רקע בשביל להבין למה זה קורה לך

לא אנטיביוטיקה ולא סטרספרח חדשאחרונה

באמת שאני לא יכולה להצביע על שום שינוי שעשיתי בתקופה

מעבר לזה שאני כל שנה עולה בגיל 😉

ועשיתי בדיקות דם מקיפות והכל היה תקין

שאלה שעלתה לי במחשבות עם עצמי ועניין אותיכנה שנטעה

לשמוע דעתכן-

מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן,  בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?

את מתכוונת נשואים לעומת לא נשואים?oo
כןכנה שנטעה
שותפות של חברים שגרים יחד (נגיד דירת סטודנטים או סתם חברות ששוכרות יחד דירה) לבין זוג נשוי . בשניהם יש חלוקה נגיד של עבודות משק בית וכזה, אז מה עושה את ההבדל?
האמת שאני מופתעת לנוכח השאלההמקורית

גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא

ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות

כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.

אכןoo

יש הרבה משותף

כי נישואים זה גם שותפות

אבל בנישואים יש גם

ילדים משותפים

כלכלה משותפת

ומחויבות (לנישואים לילדים)

חלוקת משימות זה הדמיון היחיד אם בכללואני שר

באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו

גם אם מדובר בחברים הכי טובים,

זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)

הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.

וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.

וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....

 

מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?

אותו דבר.

מה הדמיון בניהם?מתיכון ועד מעון

זה שונה ממש.

חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.

שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה

אני אולי אדייק קצתכנה שנטעה

למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..

אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..

מה עושה את השגרה יותר זוגית?

נראה ליאנונימית בהו"ל

מאוד תלוי בכל זוג

כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות

יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.


ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים

בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה


כןoo

השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה


בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה


רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים

וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה

בלי לעשות משהו מיוחד

דווקא המחויבות לשותפות הזוהמקורית

זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי

תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.


לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת

וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב

וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.

אולי הרבנית אמרהדיאט ספרייט

או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".

הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.

לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו. 

לא היא אמרה נדיבותהמקורית

האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת

היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות

(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)

בעלי חשב שאני איזו למדניתדיאט ספרייט
והוא קנה לי סדרה שלמה בשם מכתב מאליהו בת 4 כרכים, כשקראתי רק את הכרך הראשון (שם קראתי את מה שכתבתי) וזהו לא התקדמתי מעבר, אז אין לי מושג 🫣
גם לי יש אותההמקורית

אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭

אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית 

יואו איזו מלכה!דיאט ספרייט
המקורית
את בעצמך! 
המממ זמן זוגי בתוך השגרה זה חשובמרגול

כוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים

ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.


ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.

נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.


בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.

וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.


נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.

אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.

זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.

אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ. 

לדעתי הכי חשובאהבה.

לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום

זה ממש מעט

אני נמצאת עם בעלי פחות מזה כל יום, וזה בסדר גמןר .אמא טובה---דיה!

זה לא בהכרח קצת.

אני מרגישה שקודם כל ביומיוםשלומית.

זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".

למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.

חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.

ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית

בעיני התשובה היא אינטימיותתהילנה
עבר עריכה על ידי תהילנה בתאריך כ"ט בכסלו תשפ"ו 1:29

גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.

מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.

וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.

כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.

אניoo

כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר

והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי


זה לא חייב להיות רק בזוגיות

בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר

לדעתי, זה מאוד שונהתהילנה

להיות בשיח כזה עם מחוייבות וברית נצחית. גם לי יש מערכות יחסים קרובות ומיטיביות, ועדיין, יש חלקים והיבטים ששמורים לזוגיות.

זה כמו להגיד- מה ההבדל בין להיות מורה ללהיות אמא. גם אם תהיה המורה הכי טובה בעולם אוהבת ואכפתית ומסורה, בסוף למחוייבות ולאהבה שיש לנו לילדים ולבן הזוג אין תחליף

חלקים והיבטיםoo

ברור שהם שונים בזוגיות

אבל

השיח לא חייב להיות שונה

אם רגילים לדבר בכנות בפתיחות ובזרימה

זה יכול להיות עם הרבה אנשים אותו דבר

אז מה ההבדל בעינייך?תהילנה
או שאין הבדל?
בשיח אין הבדלoo

לי לפחות

בקשר ההבדל

במגע ויחסים

במחויבות

בחלק שלו בחיים שלי

מעניין, אני חושבת יותרכנה שנטעה

כמו @תהילנה, השיח שלי עם בעלי הרבה יותר פתוח מאשר עם הסביבה שלי וגם עם החברים הקרובים ואפילו עם המשפחה וההורים. יש דברים שלא אגיד לאנשים סביבי ,לפעמים דווקא בשביל לשמור על המרחב שלנו לבד.

תודה על התגובות, העלה לי נק' למחשבה טובה 

אני חושבתשומשומ

שהתשובה בגוף השאלה ..

שותפות מול זוגיות.

לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך

כשאנחנו זוג זה שלנו.


אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.

גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.

גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..

בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון 

תודה לכן על התגובות! קראתי את כולןכנה שנטעה

כמה פעמים ועלו לי נק' למחשבה.

בינתיים עוד שאלה בהקשר -

מרגיש לכן שיש פער בין האווירה וה'זוגיות' שהאישה רוצה שתהיה ביומיום לבין מה שהאיש רוצה?

לדוגמא עלה פה כמה פעמים לגבי לשבת יחד על כוס תה/קפה או מחוות קטנות במהלך היום. מרגיש לי שלי זה חשוב הרבה יותר מלבעלי, לא בקטע רע, פשוט זה לא חסר לו. הוא לא צריך את ה'דייט' הזה בסוף יום כששנינו עייפים ואם אני מבקשת ישב איתי כמובן אבל לא ביוזמתו. כנ''ל מחוות קטנות במהלך היום. כמה אתן מצפות מהאיש שלכן שיעשה משהו כזה ואולי בכלל זה בסדר שזה בא רק מצד אחד..?

ברור שיהיה פעראיזמרגד1אחרונה

אתם שני אנשים שונים שמביעים ומרגישים אהבה בדרכים שונות.

בעיני זה בסדר גמור שזה מגיע רק מצד אחד, ואם יש משהו שאת מרגישה צורך שיהיה מצידו פשוט לבקש...

אני עם ילד 1 בן 9 חודשים ומרגישה קושי ענקאנונימית בהו"ל

תוהה לעצמי שוב ושוב איך אנשים מביאים עוד ונושמים.

אני באמת מרגישה שזה מאוד קשה לי כרגע ככה עם התינוק שלי ולהוסיף עוד 1 ועוד 2? וואו... מפחדת לקרוס עוד

קודם כל אם קשה לך אפשר להמתיןדיאן ד.

וחוץ מזה כשהם קטנים זה יותר קשה

כשהוא יגדל אפילו קצת זה כבר יותר קל

 

ולדעתי בילדים הבאים קצת יותר קל כי קודם כל הגדול קצת מעסיק את השני

וגם יש לך יד נוספת, נגיד את צריכה משהו מהשולחן את מבקשת עזרה מהגדול שיביא לך (כמובן אם הוא זורם חח)

אז לא נהיה יותר קל, אבל זה לא הקושי הנוכחי כפול שתיים.

אני גם הרגשתי ככהאיזמרגד1

אבל- גם כשהם גדלים הקושי פוחת, וכשהגדולה הייתה בת שנתיים הרגשתי שאני מסוגלת לעוד הריון

וגם עשיתי תהליך מאוד משמעותי עם ההורות שלי, לקבל את זה שהחופש שלי הלך ושהורות זה אתגר ועכשיו עם שניים הרבה יותר קל לי ממה שהיה לי עם אחת לפני התהליך שעשיתי...

אל תשווי את עצמך לאחריםמתואמת

לכל אחד יש כוחות אחרים, וגם התינוקות שלהם אחרים.

יכולה לומר לך שאם הבת השמינית שלי הייתה הבכורה - הייתי מרגישה כמוך... אבל ה' בירך אותי בילדים רגועים בהתחלה וגם בלידות קלות בהתחלה.

אם את מרגישה שאת קורסת, כנראה שהילד שלך יחסית קשה לגידול, אז אל תשפטי את עצמך❤️

ובינתיים תנסי לבדוק איך את יכולה לא לקרוס ואיך אפשר גם לעזור לילד שלך, שיהיה קל וכיף יותר לגדל אותו...

כל אתגר בחיים שמתמודדים איתו פעם ראשונהאמאשוני

נראה גדול מאוד,

ואם הקושי גדול, לא נראה שאפשר לעבור את זה שוב.

תזכרי באתגרים שהיו לך פעם, תנסי להיזכר בתחושות.

הפעם הראשונה שנסעת בתחבצ לבד

הפעם הראשונה שעשית בגרות

הפעם הראשונה שעלית על ההגה..


כרגע הקטן שלך תינוק ממש, כדאי להשקיע את האנרגיות בלהבין האם ניתן, ואיך ניתן להקל עכשיו, ולא להתעסק באיך עושים זאת שוב

זה שיש כאלה שיולדים צפוף, זה לא הסטנדרט, רוב העולם החופשי שמתכנן ילודה, לא בוחרים ללדת במרווחים קטנים וזה מעיד שאכן לגדל ילד דורש הרבה משאבים ולא מהר נכנסים להרפתקה הזו שוב.


הבדל נוסף הוא כשיש כבר גדולים אז גם מקבלים הרבה פידבק על חווית ההורות מעבר לחיוכים וזה גם נותן כוחות לעוד.

(למשל תהליך שעושים עם ילד והתהליך מצליח, זה מאוד מחזק)

הגיוניoo

להרגיש קושי ענק עם תינוק קטן


חלק מהאנשים שמביאים ילדים צפופים קורסים/ חיים בהשרדות


יש נשים שמוכנות להיכנס לסחרחורת של חיים סביב ילדים ולידות

ויש שלא


הסטנדרטים והציפייה מהחיים

יכולים להיות שונים מאוד מאישה לאישה

כדאי לך לתכנן את החיים ככה שיתאימו לרצונות והצרכים שלך ולא לפי מה שמתאים לאנשים אחרים 

אני יכולה לספר על עצמיפרח חדש

שילד ראשון היה קשה מאוווווד

זה שינוי כל כך גדול מכל מיני בחינות

וגם התינוק שלי לא היה תינוק הכי קל ונוח

היום עם 5 ילדים אני לא מרגישה ככה!

לעיתים נדירות אני מגיעה לקצה אבל זה בדכ בשילוב הרבה דברים יחד.

למדתי להתאים את החיים שלי למצב הזה, אמא לילדים

זה לוקח זמן אבל אפשרי.


חיבוק! מתמקדים בכאן ועכשיו... ממשיכה לכתוב בפניםליני(:
כל אחד והחבילה שלו... והחיים שלו. והיכולות שלו... אני ממש בעבודה לקבל את עצמי עם זה. כי לא קל לי לא להיות בהיריון ולא האחרי... אני מגיעה ממש לקצה שלי וזה חלק מהשיקול אצלינו אם ומתי אפשר לחשוב על עוד היריון/ילד. ולפעמים הייתי רוצה שזה יהיה לי פשוט יותר אבל זה לא... וזה בסדר. ואת נורמאלית. ויש עוד המון כמוך. מקווה שיש לך תמיכה לעכשיו... ושאת לא לבד עם הקושי והרגשות השונים...♡
מזדההשמ"פ

גם אני הייתי בתהייות האלה

והייתי עם יחסית ילד נח מאוד, הרבה עזרה ועדיין הרגשתי חנוקה ממש וקורסת גם פיזית ונפשית

לקח עבודה עצמית להבין שאני לא כמו אלה שמביאות צפופים  ( אולי בעתיד, מי יודע ) ואולי גם יהיה לי פחות ילדים ממה שחשבתי

בפועל רק שהוא היה בן שנתיים יכלתי לחשוב על עוד הריון ולקח עוד כמה חודשים עד שהיה לי אומץ להפסיק מניעה.

לדעתי המעבר לילד ראשון קשוח ממש

גם פעם ראשונה שהגוף עובר את הכל וגם פתאום את כבר לא "חופשייה" וצריך להסתגל לאמהות.

מוסיפהשמ"פאחרונה

לא ציינת דכדוך וכו' אבל יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

לי היה התפרצות אחרי הלידה של חרדות וגם דיכאון קל וזה היה חלק גדול מהקושי ( אומרת את זה במבט לאחור )

את איתו בבית?המקורית

את עובדת?

מניקה?

ישנה טוב? מתאווררת?


 

תנסי קודם כל לחפש את הנקודה של הקושי ולתת לה מענה. יכול להיות שזה דכאון אחרי לידה?

אם מאוד קשה לך לא חייב לחשוב על זה עכשיו. אפשר להשאיר את המחשבות האלה לזמנים אחרים


 

אני יכולה לומר שלא סבלתי בכלל ב"ה בילד הראשון. אז יש גם חוויות כאלה. ואיך עוד? כי באמת רציתי מזה עוד, אבל אז כן הגיע קושי ועצרתי

ממרחק של שנים יכולה לומר שהשנים הראשונות באמת הכי קשות אבל בדיעבד במחשבה שלי היה לי עדיף הקושי בשביל שניים ולא להישאר עם אחד כי הגיע שלב שהם מעסיקים אחד את השני וזה משמעותי אבל באמת רציתי את זה. וגם הקלתי על עצמי ככל הניתו

חיבוק❤️


 

 

 

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


עם בגדים רטובים במים קרים?בשורות משמחות
צורך בשקטדרקונית ירוקה

ראיתי ש @אמאשוני התייחסה לזה בשרשור אחר ולא רציתי לנצלש.

בת 5 עם מאפייני מחוננות מתלוננת כבר הרבה זמן על צורך ב"שקט". היא בחדר עם שני אחים קטנים יותר. היא במיטת גלריה, חשבנו שזה יתן לה את המענה לצורך, אבל לא מספיק עזר. יש חדרים נוספים בבית אבל היא לא רוצה לישון בחדר לבד (הצענו).

הצענו גם שתלך לישון אחרי האחים שלה ובינתיים תקרא ספר בסלון, אבל גם את זה היא לא רוצה. היא מעדיפה לקרוא במיטה שלה.

יש רעיונות איך לעזור לה?

שקט במובן של פרטיות או שהם עושים רעש?כורסא ירוקה

לרעש אפשר לקנות אטמי אזניים

אני חושבת ששקט במובן של גירוייםדרקונית ירוקה
היא אומרת שקט במובן של לא רעש, אבל לי זה מרגיש יותר מוצפות
היא צריכה שקט מרעש?מתואמת

כי אם כן, אז מן הסתם האחים שלה הולכים לישון לפניה, ואז לכאורה אמור להיות לה שקט...

בכל אופן, נשמע שהצעתם לה את כל הפתרונות האפשריים, והיא סירבה. אז נשמע שיש כאן משהו עמוק יותר מזה...

עשיתם לה אבחון מסודר למחוננות ובכלל? יש לכם עם מי להתייעץ עליה?

לא עשינו איבחוןדרקונית ירוקה

אבל יש לה הרבה מאפיינים ושני ההורים שלה מחוננים, כך שזה מאוד סביר.

איבחון יתן משהו בגיל כזה?

במיטת גלריהאמאשוני

יש הרבה חפצים/ צבעים?

צורך ב"שקט" זה בעצם צורך בהפחתת גירויים,

לאפשר למוח לבצע עיבוד נתונים בלי העמסה של עוד ועוד מידע.

כדאי להציע לה להקשיב להרפיות ודברים מהסוג הזה, זה גם ממסך את הרעש, וגם מאפשר שחרור.

מה יש מתחת למיטת גלריה? אולי אפשר לסגור שם עם וילון ולשים שטיח עם פוף שהיא תוכל לקרוא שם ואז זה סוג של "לקרוא במיטה"

אפשר לנסות לארגן לה באחד החדרים פינת קריאה משלה, עם נוחות של מיטה, גם בלי לישון שם את שנת הלילה (לישון לבד יכול להיות מפחיד בגיל הזה, זה לא אומר שאין לה צורך ב"שקט",

אלא שזה לא הפתרון הנכון לה כי זה מתנגש עם עוד צורך שקיים אצלה)

וגם כמו שהגבתי בשרשור ההוא,

לשקף לה מה היא מרגישה.

לאמירה "הם עושים לי רעש" לא לענות בסגנון של "אבל זה החדר שלהם מותר להם"

אלא לענות, אנחנו מבינים שזה מעמיס עליך ואת רוצה שקט מצד אחד, מצד שני לא רוצה להיות לבד/ רוצה להיות במיטה. זה באמת קשה כשרוצים גם שקט וגם להיות במיטה ואין שקט בחדר. אבל זה החדר שלהם גם והם צריכים להתלבש.

יש לך רעיון מה יעזור לך?

אם היא מתעקשת אז לומר, אני מכבדת את הבחירה שלך לקרוא במיטה. אני מצטערת אם יהיה לך רעש.

אם תרצי לדבר על זה/ לחשוב יחד על פתרון, אני כאן בשבילך. (ולהמשיך את השגרה עם האחים כרגיל. ההבנה לסיטואציה לא מנהלת אותך מבחינת ויתור על הצרכים של השאר, אבל כן מאפשרת חיבור לתחושות שלה)

פתרון שכדאי לשקול אם לא מפריע לך,

לאפשר לה לקרוא במיטה שלך/ בחדר שלכם על פוף או משהו, יש משהו מאוד מנחם ועוטף להיות קרוב למשהו של ההורים, גם אם הם לא בחדר באותו זמן.

אפשר גם שמיכה/ בגד שלך.

כן גם בגיל 5 יש בזה משהו מנחם, לא רק בגיל שנה..

בזמן שהאחים שלה הולכים לישון בחדר, מן הסתם את איתם, לפי הפתרון שהצעת היא אמורה להיות לבד בסלון?

אם כן אני חושבת שאני יכולה להבין למה היא לא התחברה לרעיון, אל תשכחי שזה שהיא יודעת לקרוא לא אומר שהבשלות שלה היא כמו גיל 7,

ובגיל 5 זה הגיוני שפחות אוהבים להיות לבד בשעות החשיכה.


אפשר להקדים את ההתרגעות לשעות האור. כלומר לאפשר לה חלון זמן אחרי הגן שבו היא נרגעת, ואז בשעות הערב היא כבר פחות מוצפת מכל ענייני היום.


בכל אופן, אם היא מתעקשת להיות איתכם בחדר ילדים, אפשר להציע לה להניח עלייך ראש, או להתכרבל עם אח קטן במיטה שלו, אם זה לא מפריע להרדמות,

אוקסיטוצין יכול לסייע לשניהם.

(לה להירגע, לו להירדם, לא תמיד זה עובד, לפעמים זה מפריע, אבל כדאי לבדוק)


בכללי (בלי קשר למה שתיארת) תזכרי שהיא עדיין ממש קטנה.

לפעמים קל לשכוח את זה כי היא חכמה מאוד ומבינה דברים לעומק וגם יש לה שני אחים שקטנים ממנה אז התחושה היא שהיא ממש כבר גדולה.

תודה על התשובהדרקונית ירוקה

זה באמת מרגיש כמו שקט במובן של פחות גירויים.

המיטה שלה בצבעים רגועים ואני משתדלת לסדר לה, אבל היא אוהבת לשמור בקצה המיטה חפצים שלה (יש לה מגירה ובכל זאת היא אוהבת) אז המיטה לא לגמרי ריקה מגירויים.

הרפיות זה רעיון טוב, ננסה

ניסיתי לסגור מתחת לגלריה, הילדים לא התחברו. אני אנסה באמת לסדר לה פינת רוגע שוב.

נתת הרבה רעיונות טובים, תודה

באמת חשבתי שהיא לא תרצה להיות לבד, אבל אלה הםתרונות שחשבתי עליהם כדי לתת לה שקט.

ואני תמיד מזכירה לעצמי שהיא רק בת חמש 😅 אז מקווה שאנחנו נותנים לה את המקום להיות קטנה

אפשר לסגור את הגלריה עם וילון?רוני 1234אחרונה

אולי לקנות לה אוהל?

אולי היא יכולה להיות בשקט בחדר השני ואחר כך לישון בחדר עם האחים?

התייעצתי פה לפני כשבועיים על כוויות שהתינוקת קיבלהמתואמת

ב"ה רוב השלפוחיות שנוצרו לה נעלמו מעצמן אט אט, אבל עכשיו באחת הידיים יש לה נפיחות במקום שהייתה שלפוחית וגם מוגלה כזו. (זו היד שהיא משתמשת בה להתקדמות בישיבה על הרצפה, אז הגיוני שנכנס שם משהו☹️)

מה צריך לעשות עם זה?

הנטייה שלי היא 'לפוצץ' את המוגלה במשהו מחוטא ואז לחבוש ולקוות שהיא לא תוריד את התחבושת, אבל אני לא יודעת אם אני צודקת...

(לכאורה זה לא מפריע לה, רק אם נוגעים בזה זה כואב לה)

הייתי מתייעצת עם רופאהמקורית

אולי צריך משחה אנטיביוטית וחבישה

ולא הייתי עושה שום דבר בבית כדי לפוצץ לה את המוגלה. זה יכול חלילה להזדהם

תלכי איתה דחוף לרופאאישהואימא

כנראה זה זיהום. טוב וחלילה שלא יתפשט.

(לבעלי היה זיהום ביד ואישפזו אותו כמה ימים כדי שיקבל אנטיביוטיקה דרך הוריד)

זה נשמע שהזדהם וצריך אנטיביוטיקה. ללכת לרופאבאתי מפעם
תלכי לרופא. בנתיים תמרחי לה משחה אנטביוטית שישאמהלה

בבית כמו מופירוסין. אם אין לך אופציה לראות רופא בקרוב תתיעצי עם רופא טלפונית ושיתן לך מרשם.

חשוב מאד לטפל בזיהום לפני שמחמיר ומתפשט חלילה.

ו-בשום אופן לא לפוצץ מוגלה!!! זה ממש עלול להחמיר את המצב במיוחד שהיא עם היד על הרצפה

תודה לכן!מתואמת

היינו איתה אצל הרופא לפני כשבוע וחצי כי חשבנו שאולי זה הזדהם, והוא אמר שלא אבל שליתר ביטחון נשים לה פולידין/יוד.

קנינו את זה באמת, אבל הרוקח אמר שזה רעיל במאכל, וקצת נלחצנו שהיא תכניס את היד לפה אחרי שנשים לה, אז בפועל שמנו לה פעם אחת בלבד...

יעזור אם נשים עכשיו?

לא נראה לי שנצליח היום להגיע לרופא...

כן. ותחבשוהמקורית
תודה! בסוף בעלי הלך איתה לטר"םמתואמת

נקווה שישתחררו משם מהר עם הוראות מה לעשות...

(יש לי נקיפות מצפון שלא אני הלכתי איתה, אבל רציתי לסיים לארגן לשבת...)

כל הכבוד שהלכתם עוד לפני שבת. וממש בלי נקיפותאמהלה

מצפון. עשית בדיוק מה שנכון לעשות במצב הזה.

בשורות טובות

תודה רבה!מתואמתאחרונה
ב"ה השתחררו מטר"ם, עכשיו צריך לקנות תרופה...
אני גם מעדיפה שבעלי יילך כשאפשר... רפו"שיעל מהדרום

אולי יעניין אותך