אמרת שזה שבט נבצים, לא?!
גאוות יחידה זהו מושג חשוב, עמוק, ובאמת משמעותי, אבל, עם כל מה שהוא מייצג, הוא עדיין מושג של סימנריונים. זהו מושג שאתה בתור מדריך צריך להפנים היטב, אבל החניכים, בגיל הזה, צריכים להמשיך לבוא לסניף, והם ירגישו גאוות תנועה, ברגע שיהיה להם במה להתגאות. לחניכים צריך שיהיה כיף. בראש ובראשונה, החניכים ציכים להנות. מתוך אותה הנאה ניתן לחנך, יש בסיס ליצירה לעשיה ולגאוות יחידה.
יוכי, אם חניך בגיל הזה יבין מה ההבדל בינו לבין בני עקיבא, מה האידאלים של התנועה, ולחבר שלו מהכיתה שחניך בסניף השכן, עשו אתמול יום שדה סוף הדרך, זה לא ממש משנה כל המילים הגבוהות, ובכלל אין לנו אינטרס ליצור חניכים "קדושים מעונים".
תעשה להם כיף כמה שאתה יכול, ובעזרת ה' הם ימשיכו לבוא.