יודעת שלא מומלץ להתחיל גמילה בחורף.

במיוחד בשבועיים האחרונים שקפוא בכל הארץ עם צפי גם לשבוע הבא..

לא יודעת מה הסיבות שלך אבל אולי כדאי לשקול להפסיק ולחזור עוד חודשיים קרוב לפסח. 

זה טכן היה שיקול אבל פסח זה כבר קרוב מידי ללידה

והוא כבר רצה להפסיק עם החיצול ולכן החלטנו כן להתחיל בחורף

אצלנו היה מאוד דומה למה שאת מתארת כולל לידה באיזור פסח 

התייעצתי פה בפורום כי היה לי ברור שצריך לגמול לפני הלידה וגם הילדה כבר היתה בת 3

הרגיעט אותי פה שזה בסדר לחכות

החזרנו תחתונים ותיווכנו לה את זה לא ככישלון.

חודשיים אחרי הלידה כשהיה לי כבר יותר כח (בטח יותר מבחודש שמיני...) התחלנו גמילה וזה לקח ממש ממש מהר! ב"ה!

יכול להיות שזה קשור גם לבנות שהבנתי שנגמלות בקלות יותר, אבל מבחינתי זאת היתה עצה מעולה להשהות את הגמילה

למרות שהגמילה הקודמת עשיתי חודשיים אחרי לידה וזה היה לא קל, לדעתי עכשיו יש לי יותר סבלנות

אבל ראיתי שהוא כבר רוצה וכבר הולך לשירותים הרבה אז היה לי חבל לחכות עוד כמה חודשים 

שיהיה המון בהצלחה!❤️

בקטן שניים מהילדים שלי היו בערך חודש עם טיטול במעון ותחתונים בשאר היממה כולל בלילה, וכשהגמילה התבססה עברו לתחתונים גם במעון.

אבל הם רצו לעשות במקביל

אני יזמתי גמילה ואחרי כמה ימים המטפלות הרימו ידיים.

מלחיץ אותי שזה יבלבל אותו להחזיר טיטול עכשיו במעון

סמכתי לגמרי על המטפלת. היא אמרה לי שזה בלתי אפשרי, הוא היתה מפספס בכל מעבר מפעילות לפעילות. הבנתי שזה בלתי אפשרי אבל בבית המשכנו עם תחתונים כמובן.

אצל השני הרגשתי שהמטפלת סתם חשבה שזה מוקדם והיה לה קשה, אבל לא רציתי ללחוץ אותה. המשכנו בנחת בבית ואחרי כמה שבועות הילד אמר לי שהוא לא צריך ללבוש טיטול במעון, אז אמרתי למטפלת שננסה שוב והיה מצוין ב"ה.

(את שניהם גמלתי בפסח בגיל שנתיים פלוס מינוס חודש)

הוא לא מפספס הרבה במעון, הוא פשוט מבקש ממנה לשים טיטול 

לק"י

או שהם ישמרו להם בודדים במקום שהוא לא רואה.

שהוא יבין שאין טיטולים במעון. 

את חושבת שזה יעבוד אצלו? או שהוא יבכה ויבכה עד שישלפו לו טיטול?

לק"י

אלא כדי שהילד יבין שאין, אז אין.

אם הילד מבקש טיטול, כנראה שלא נעים לו עם תחתומים.

או בגלל שמפספס הרבה או בגלל שפשוט יותר נח לו.

אני הייתי מחזירה, ובעוד תקופה מורידה שוב. 

עם התעקשויות אצלי לא יצא משהו טוב

התחלתי גמילה בגיל 3 בדיוק, ואפילו לא יום לפני.

החלאקה היה גם מסיבת פרידה מטיטול 😅

תוך שבועיים גג, לפעמים גם שבוע

יבשים ועושים הכל בשירותים..

ואצלי נולדו כולם אחרי החורף, אז כנראה שזה גם תרם

שלא היה קר 

אם ילד לא בשל

לא יעזור שום דבר

להיפך

זה עלול רק לסבך את הסיפור 

היה נראה שהוא ממש קלט את העניין בימים הראשונים 

הילד זרם לגמרי בבית אבל כשהיה צריך לחזור למעון הוא התנגד בתוקף ללכת עם תחתון ורצה רק טיטול.

החלטתי לזרום איתו וחזרנו לטיטול לגמרי. גם בבית.

באוגוסט אמרתי לו שהוא הולך לגן של גדולים תכף ושם אין טיטול וצריך להוריד, לקח יום או יומיים עד שהסכים וזהו. לא פיספס מעולם תודה לה'.

נגמל שבועיים לפני תחילת שנה, וחגג 3 באוגוסט.

עד שנגמל, היו לי 3 ילדים עם טיטול....

אני כן בעד לשחרר ולתת לילד את הזמן שלו.

מבינה את הקושי שלך עם הלידה שמתקרבת אבל אני גם במצב כזה הייתי משחררת ונותנת לו עוד קצת לגדול.

אותי

רק מפחדת שהוא יבין מזה שאם קצת לא נוח לו והוא מבקש טיטול אז פשוט נשים טיטול שוב

אני רואה שקשה לך, כנראה אתה צריך עוד קצת לגדול ואז ננסה שוב

ולהציב יעד, אחרי פסח, אחרי שבועות ולשתף אותו בו

ואחכ לומר לו שהוא כבר גדול, ותכף גם הולך לגן של גדולים ושם באים בלי טיטול אז הוא כבר יכול ומסוגל.

אחרי פסח ושבועות לא רלוונטי...אם כבר רק בבחופש יקרה כי אני אמורה ללדת אחרי פסח

אחרת פסח אכן ההיה אידיאלי

ועכשיו מהקור של השבועיים האחרונים חזר לפספס בכמויות

(אני יודעת שמהקור כי כשנמצא במעון המחומם, או בלילה בחדר במזגן הוא לא מפספס... רק כשקריר לפני שמדליקים את החימום/ אנחנו בחוץ)

אולי כדאי לדאוג לחמם יותר את הבית, אצלנו זה עזר.

ובעיקר לא להתרגש מזה.. זה תהליך וקורה.

וילדים יודעים לעשות יופי את ההפרדה בין המעון לבית, אז לא הייתי מתרגשת גם מזה שהיא חזרה לשים לו טיטול. אני מעדיפה מטפלת רגועה ושמחה עם הילד שלי כשהוא עם טיטול, מאשר מטפלת מתוסכלת שהוא מפספס המון ובוכה לה שהוא רוצה טיטול... (כמובן שיש אפשרויות גם לאמצע, אבל נשמע שהיא בקצה כרגע.)

כל יום פספס פעם אחת עד כה. אולי היו יומיים שפספס פעמיים

בבית הרבה יותר

ואני מסכימה שעדיף מטפלת רגועה, אני פשוט חושבת שזה לא הגיוני להחזיר לו טיטול בלי הסכמתנו רק כי הוא רוצה 

מה שתכלס הכי דחף היה לקנות חבילת תחתונים יפים עם ציורים, להראות לה אותם אחד אחד ולתת לה לבחור כל פעם איזה אחד היא רוצה.. היא התרגשה מהתחתונים ברמות.

מה שעוד עזר ממש היה פשוט להעיף מהבית ומהמעון את הטיטולים. אין. גם אם היא רוצה זה בלתי אפשרי, אין לנו.

אצלנו השיטה של פרסים לא עובדת על כלום, אז גם בגמילה לא השתמשנו בה. מה שכן סוג של פרס מבחינתה זה להוריד את המים. אם צריך לשים מטהר אויר היא בכלל באורות.

היו זמנים שהיה לה קשה קצת, אז סיפרנו להשהטיטולים שלה הלכו לילדים קטנים, והם עכשיו משתמשים בהם.. זו האמת, מסרנו את מה שנשאר 

ודבר אחרון שלגמרי נשמע שאת שם- לא לעשות עניין כשהוא מפספס. הכל בסדר, זה קורה וככה לומדים. לא קרה כלום.   

לגבי המטפלת אצלכם- הייתי מתעצבנת ממש, כי זה ממש לבלבל אותו. אבל תכלס עמוס להם שם, אצלנו ביקשו שנעשה קודם גמילה בבית ורק אז במעון. אז אולי תדברי איתה ותגידי לה שאת רואה שמורכב לו שם הגמילה, ושתגמלו אותו קודם כמה ימים בבית ורק כשתרגישו שהוא מוכן אז תאמרו לה. להרגיע רגע את המערכת. בהצלחה!! 

אז יש טיטולים

בבית הוא כבר לא מבקש כי נראה לי הבין שלא יקרה

ובמעון התלבטתי אם באמת להעיף את הטיטולים אבל לא רוצה להראות למטפלת שאני כאילו לא סומכת עליה

והייתי גומלת קודם כל בבית

אנחנו אמרנו למטפלת שאנחנו מעדיפים את הטיפולים מכל מקום כדי שהילדה תדע שאין אופציה. לא בקטע של לסמוך על המטפלת או לא, גם מהבית העפתי כי היה לי קל יותר להתמודד עם זה ככה, לא כי אני ל סומכת עחום עצמי. לומר שכשהוא יודע שיש אופציה קשה לו יותר, זה לא היא זה הוא.

עברנו לתחתון טיטול ללילות

העפנו את הטיטולים הרגילים

ולא קראנו לזה טיטול אלא תחתוני לילה

זה יקר יותר אבל לטיטול אחד ביום זה היה לנו לא נורא ושווה את זה שעברנו לגמרי.

אבל אני לא חושבת שהייתי מתערבת במה שקורה במעון.

ילדים הם הרבה יותרחכמים ממה שאנחנו חושבים והם יודעים להפריד בין מה שעושים בבית למה שעושים במעון. 

היו ילדים שהגיעו עם זה למעון בימים של הגמילה. קראו לזה תחתוני גמילה.הם בעיקרון הלכו לשירותים, אבל זה כן נותן את הביטחון של טיטול. 

אני לא אוהבת שהגמילה נעשית במעון,

תמיד עשיתי את החלק העיקרי של הגמילה כשהילד בבית חופש גדול/ חנוכה/ פסח/ חופשת לידה...

ככה אני מנהלת את האירוע כמו שאני רואה, אחרי כמה ימים שהילד כבר 'על זה' בגדול, אני שולחת. 

במסגרת לא תמיד יש את הבטחון שאמא נותנת. 

תנסי אולי לספר לו סיפור על ילד אחד שקורא ם לו יוסי שהלך לשירותים וכל מה שאת רוצה שיקרה תכניסי לסיפור הזה ותכניסי הרבה מילים טובות שיתן לו חשק... 

לקראת גיל 3 זה ממש מבורך, בעיני אין סיבה שלא יהיה בשל אלא אם כן יש עיכוב התפתחותי כלשהו, אבל בגדול זה ממש גיל שהוא מוכן. צריך להעניק הרבה בטחון וחשק. 

בהצלחה!

אגב , בגמילה לא לובשים תחתונים, זה מפריע להרגיש את הצורך להתפנות כי זה מרגיש כמו טיטול. גם מסרבל. שימי לו מכנס הכי מאוורר ורחב שיש. 

לק"י

זה לא כלל.

ולא היה קשר בין השימוש בתחתונים לפיספוסים

רק על ההפרדה בין הבית למעון, אני התחלתי לגמול אותו באדר א', המטפלת אמרה בכיף והכל אבל אצלה גמילה זה רק אחרי פסח. ממש ביאס אותי אבל בבית היינו על זה לגמרי, הילד נגמל בבית ובמשפחתון היה עם טיטול עוד חודש וחצי (כי היא לא רצתה תהליך של גמילה לפני פסח והוא עוד לא היה ממש גמול עצמאי, הוא היה צריך שיקחו אותו וכן היו פספוסים לפעמים אז לא רציתי להכריח אותה שתהיה בלי סבלנות אליו).

בפועל, הילד באמת נגמל רק מהחצאי ימים האלה אבל התוצאה הייתה שהוא לא הסכים שאף אחד אחר חוץ ממני יקח אותו לשירותים. עד שהוא למד ללכת לשירותים לבד בלי עזרה זה היה התפקיד שלי וזה שיגע אותי, הרגשתי שזה תלות יותר גדולה מההנקה אפילו. עד סוף שנה הוא לא היה מבקש מהמטפלת ללכת לשירותים, גם לא מפספס, פשוט מתאפק שם כל היום ועושה רק בבית ובטיטול של השנ"צ. לא יודעת אם זה היה שונה אם הגמילה הייתה ביחד.

אפילו רק לכמה שעות כל יום.

אני בגמילה משאירה אותם בלי כלום למטה. לדעתי הם יותר מודעים ככה ליציאות שלהם. אבל בגלל זה אני גומלת בקיץ, בחורף זה באמת פחות רלוונטי. 

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡