דייסה אולי?

חומוס גם מביאה להם לפעמים, כשיש. מכינים בבית.

טחינה, חמאת בוטנים ושוקולד הם לא רוצים, הגדולה בעיקר.

אני מכינה על בסיס מים, אפשר גם חלב, מבשלת שיבולת שועל ומים, לא יודעת להגיד כמויות כי אני שמה לפי העין אבל הרבה יותר מים, אולי פי שתיים מים (נניח כוס קווקר ושתי כוסות מים) מוסיפה סילאן או סוכר, לא הרבה. בקערה לפני שאוכלים אני מוסיפה טיפה חלב וזהו. אפשר גם להוסיף קינמון/ קקאו/ וניל.

שמה קוואקר, מים רותחים. מחכה שיתקרר קצת 

ואז מוסיפה תמר חתוך/בננה בשביל הטעם

אני לא אוהבת את המרקם שיוצא ממים רותחים, אוהבת יותר שזה מבושל, זה יוצא מרקם אחר לדייסה, תנסי ותראי על מה הם זורמים.

כי לי נמאס רק מלראות

אבל היא עדיין רוצה אותו דבר כל יום

כבר בערך 10 שנים😅

יחסית אלינו בטוח😅 אצלינו לחם עם קטשופ מידי יום ביומו🤪

בערב הם אוכלים ביצה? אם לא, הייתי מנסה אולי לחם מטוגן / פנקייק מלוח / שלוליות גבינה - בשביל שיאכלו ביצים.

הם לפעמים  עושים טובה טועמים טיפה סלט ביצים בשבת

הביצים שהם אוכלים זה בשניצל ובקציצות 

פיצה

פוקצ'ה 

פעם ב... 

אני לא אוהבת אבל אנסה להכין להם

פנקייק זה נחשב ארוחת בוקר? תמיד תוהה לעצמי

פיצה זה בעיניי בדיוק כמו טוסט, לא?

אבל באמת הרבה זמן לא הכנתי

מוציאה גבינה / קוטג'/ גבינה צהובה... 

התחושה... 

אפשר גם בטוסטר לחיץ, לי זה יותר קל.

פנקייק זו ארוחת בוקר, למה לא? קמח, ביצה, חלב. וירקות חתוכים ליד. אפשר לטבול בגבינה.

בכל אופן, הארוחות בהודעה הפותחת מספיק מגוונות לדעתי. זה רק רעיונות אם מתחשק לך.

אצלנו אכלו עם גבינה וירקות

פנקייק יכול להיות בהחלט ארוחת בוקר 

אפשר להכין עם הרבה ביצים, יוגורט/ שמנת/ לבן

ו/או חלב סויה או אחר

וקמח כוסמין 

להוסיף בצד פירות או ירקות

כל עוד הם לא מתלוננים, לא הייתי משנה

ולא הייתי מחליפה מה שהם אוכלים בפנקייק באופן קבוע, זה פחות בריא

תנסי מרק עוף עם ירקות מרוסק או לא מרוסק.

מרק אפונה/ עדשים

קציצות

אני חושבת שלא כדאי טונה כל יום. אומרים בגלל כספית, בפועל לא יודעת כמה הם אוכלים אבל צריך שיאכלו כמות טובה של חלבון.

חשבתי שזה תפריט יומי,

לארוחת בוקר זה ממש סבבה 

וטונה זה פעם בשבוע

לא הייתי משנה כלום.

בהתחלה חשבתי שהם אוכלים לחם עם גבינה וירקות לבוקר,

טונה לצהריים

וטוסט לערב

ככה כל יום.. חח

אפשר להציע,להם אבוקדו, ואם הם יאהבו אז לרסק בפנים ביצה קשה

אבל לא חייב.

אם הם אוכלים חלבון בצהריים אז הכל מעולה. 

זה לא ממש משמין? 

עם כמה שמן אתן מטגנות? 

זה תמיד מרגיש לי ממש שחיתות אז עושה רק לעיתים מיוחדות, אבל מעניין אותי אם יש דרך אחרת מוצלחת... 

אני טובלת את הלחם בביצה טרופה ואז מטגנת. במקום שיאכלו את החביתה בלחם, הם אוכלים כבר את הלחם ככה, הם אוכהים עם ירקות/חומוס/גבינה/טונה...

מבחינת שומן, לא מכינה על בסיס יומיומי... 

למחבת, זה מטגן ככה יוצא טוב אבל לא שוחה בשמן וגם מניחה על נייר סופג אז גם מוריד עוד שמן. 

בשבילי לחם מטוגן, פיקניק, חביתה וכו'זה ארוחת ערב אבל מכירה שאוכלים את זה גם בארוחות בוקר..

אני הייתי מכינה לה דייסה (שליש כוס שיבולת שועל וכוס מים, ככה אני הייתי עושה, לדעתי אפשר לשחק עם כמויות של המים (או חלב) לאיזה מרקם שאת אוהבת, אני לא ראיתי ההבדל כ"כ בין שיבולת שועל דקה לעבה..) הוספתי יוגורט (הכנתי עם מים כי ככה הסתדר לי עם הסירים אבל אפשר גם להכין עם חלב ואז לא בטוח שצריך גם יוגורט) והגיוון היה איזה ממרח- טחינה, חמאת בוטנים, חמאת אגוזי לוז, ממרח שקדים.. היו תקופות (בעיקר בהתחלה) שהיא זרמה עם פירות בפנים אז גם חתכתי לה קטן פירות, לפי פירות העונה ומה שהיה לי בבית

אני בד"כ שמה קצת יותר מאשר לחביתה,

או מכינה בטוסטר עם טיפונת שמן.

אבל לרוב הילדים אין בעיה של השמנה, וגם אם כן - זה בד"כ מאוכל זבל ולא מאוכל אמיתי שמטוגן בקצת שמן...

זה לא שיש אצלי בעיה של השמנה, סתם נראה לי פחות בריא, אבל אנסה באמת לטגן עם פחות שמן.

ועד לסוגים בריאים שעשוי מכל מיני תערובות מוזרות 😉

דייסת שיבולת שועל

אפשר גם להכין עוגיות שיבולת שועל

זה כמו שהם אוהבים שמקריאים להם שוב ושוב את אותו ספר - אנחנו (המקריאות) מתחרפנות מזה, אבל הם מתמוגגים😅

כל עוד הם מקבלים את כל אבות המזון, אז אין צורך לחפש להם מאכלים נוספים, לדעתי...

אני לא רואה צורך להוסיף/לשנות משהו. 

בוודאי שלא הייתי מחליפה באופציות פחות בריאות כמו פנקייק או לחם מטוגן

לק"י

לא חייבים לטגן במלא שמן.

אני לא מכינה בכלל( לא אוהבת ולא חסר לי), 

אבל כשאמא שלי הייתה מכינה היא השתמשה בפחות מביצה - ביצה אחת לכמה פרוסות . 

מה שמקבלים זה ארוחה שמורכבת יותר מלחם ופחות מביצים, וחוץ מזה לדעתי זה יותר שמן מחביתה, אז זה עוד מינוס. 

תלוי איך מכינים ומה עוד אוכלים עם זה, אבל בעיני זה פחות בריא ממה שהפותחת תיארה שאוכלים, ולכן מיותר לגמרי להוסיף, במיוחד לילדים כל כך צעירים שכרגע אוכלים יפה אוכל מזין. 

זה לא איזה אסון תזונתי או משהו כזה, אבל בעיני זה כן פחות בריא מחביתה. ייתכן שאני טועה. 

לק"י

לפעמים 3 אם אני מוסיפה קצת מים.

חשבתי שאת מתכוונת בקטע המטוגן.

הרגשתי קצת אמא מזניחה וקצת ריחמתי עליהם שאין להם גיוון.

ובסוף אתן אומרות שזה מעולה ולא צריך להוסיף כלום.

אז נראה לי שנשאיר את התפריט ככה בינתיים ורק אמשיך לנסות להציע ביצים בצורות שונות אולי בסוף יסכימו לאכול

איזה אמא משקיענית❤️ 

אבל הוא כן אוהב חביתת ירק (למשל עם קישואים או בטטה או פטריות) שנראית כבר קצת כמו פשטידה 

שמים בטטה מבושלת? 

קוטג קנינו כמה פעמים והילדים לא התלהבו אז הפסקנו

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...