לא חושבת שצריך לחשוב שבן הזוג מושלם.

אולי זה דווקא שלב בוגר יותר בזוגיות, להכיר גם בחסרונות שיש לבן הזוג.

אני לא חושבת שבעלי מושלם

זה לא סותר את כמה שאני אוהבת אותו.

בעבר הסתכלתי בביקורת על החסרונות שלו, היום אני מסתכלת עליהם בחיבה.

ודווקא נוח לי להיות נשואה למישהו לא מושלם, ככה זה בסדר שגם אני לא מושלמת.

איך מכניסים את החסרונות לפרופורציות ולא צובעים את כל הבן אדם לפי החסרונות שלו?

קודם כל בהכרה שאף אדם לא מושלם.

דבר שני, מכירים גם בדברים הטובים.

מחזקים אהבה - נותנים לשני, מלמדים את עצמנו לראות את השני. לא נותנים פרשנות שלילית לכל מעשה שלו, אלא מנסים להסתכל בחמלה ובהבנה.

וגם - מוחקים מהראש את המחשבות של האם יום אחד ארצה להתגרש. אם יגיע היום הזה, הוא יגיע. כרגע, בחרת בו. תשקיעי בבחירה שלך בו, אל תחשבי כל הזמן מה יהיה אם. זה רק מסיח את הדעת, ולא מאפשר לנו להשקיע באמת בעכשיו.

כתבה  @נגמרו לי השמות בפורום מקביל.

https://www.inn.co.il/forum/t1412782#15393796

בהצלחה וחיבוק על התחושות.

לדעתי הכי חשוב לא להיבהל.

זה לא אומר שתתגרשו מתישהו וזה לא אומר כלום.
זה החיים וכמעט תמיד מגיע החלק שיורד הפרפרים והלבבות ויש צורך בבחירה יודעת מודעת.

אני ככה ויש לי בן סוג ככה ואני רוצה אותו מאותן סיבות שרציתי לפני. ולעולם.

תקראי מה היא כתבה אולי יתן לך מחשבות יותר נעימות ❤️

(ומצרפת כאן את ההודעה עצמה אליה קישרת למי שאין כוח להעתיק ולהדביק 😅)

"או לקבל את זה שזה לא מושלם"

ולא יכול להיות מושלם

וזו המציאות

וזהו העולם שברא הקב"ה

אז לא, את לא תמיד תהיי מוקפת בשקט ושלווה והרמוניה מושלמת עם הילדים,

והם *בהכרח* יריבו

ובהכרח יצעקו לפעמים

ובהכרח יבכו לפעמים

ובהכרח תרגישי שאת רק רוצה שקט

כי ככה זה ילדים

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת יכולה כל פעם מחדש להתפלא, 

או להתאכזב

או להרגיש אמא לא מספיק טובה

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

ולא יכול להיות מושלם.

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריבים בין האחים, של הבכי של החמודים שלך לפעמים, של הרעש, של החוסר אונים,

כי כל זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "חיים"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ורגעים יפים

ואחים מחבקים וצוחקים ומאוחדים

ומשפחה

וחיות

כי כאן גרים בכיף המשפחה שלכם

וכאן חיים 😊

ולא, את ובעלך / אתה ואשתך לא תמיד תהיו מוקפים בפרפרים ולבבות בעיניים,

ולא תמיד תסכימו זה עם זו, ולא תמיד תרגישו הכי קרובים ומסונכרנים ומאוחדים שיש,

ואתם *בהכרח* תריבו (או תגיעו לקונפליקטים וחילוקי דעות)

ואתם בהכרח תכעסו לפעמים

או תהיו מתוסכלים ומאוכזבים אחד מהשנייה

ובהכרח תרגישו לפעמים שמי זה היצור הזה בכלל?! או מי זו היצורה הזו בכלל?!

כי ככה זה זוגיות

וככה זה נישואין

וככה זו המציאות

וככה העולם עובד

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא, 

או להתאכזב

או להרגיש שהעולם נגמר מבחינתך

או להרגיש שאתם לא זוג מספיק טוב

או להרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך,

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

ולא יכול להיות מושלם.

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הריחוק, והתסכול, וחילוקי הדעות,

עם הקונפליקטים וחוסר ההסכמות

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "זוגיות וחיי נישואין"

ולצד כל זה יש עוד אינסוף חיוכים ואהבה וקירבה ואחדות ושלמות ובהירות

ואתם מחובקים וצוחקים ומאוהבים

ואיש ואישתו

וחיות

כי כאן גרים בכיף את ובעלך / אתה ואשתך

וכאן חיים 😊

ולא, לא תמיד תדע/י את הכיוון שלך בחיים,

את המקצוע המתאים לך בדיוק,

את המקום המקצועי בו את/ה יכול/ה לתרום ולהיתרם הכי הרבה

ולא תמיד תרגיש/י עם עצמך הכי טוב

*ובהכרח* יהיו רגעים שלא תמצא/י את עצמך

*ובהכרח* יהיו רגעים שתהיה/י מתוסכל/ת מעצמך

ותכעס/י על עצמך

ולא תסבול/י את עצמך

כי ככה זה הנפש, עם כל המורכבות שבה

וככה זה החיים, שפעם אתה למעלה ופעם פחות,

וככה זה הפן האישי

והאנושיות שבנו,

וככה העולם בנוי

מתנועה

ערב – בוקר

חושך – אור

קושי – רווחה

למטה – ולמעלה

ואת/ה יכול/ה כל פעם מחדש להתפלא, 

או להתאכזב מעצמך

או להרגיש שאתה כלום ושום דבר

ושהכל שחור

או לקבל את זה שזה לא מושלם.

ולא יכול להיות מושלם.

וזה בסדר גמור גם איך שזה, ככה

ככה בדיוק

עם הרגעים של הכאב, והבילבול

עם הרגעים של חוסר הידיעה וחוסר האונים

עם הרגעים של הקושי העצום,

כי זה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא "אדם" וחיים של אדם,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף הצלחות, וחלומות שמתגשמים, ועשייה ברוכה, ותקוות,

ולצד כל זה יש עוד אינסוף סיפוק והרגשה של התמלאות ומלאות בפן האישי

שהצלחנו, שאנחנו טובים, שעשינו משהו טוב, שאנחנו חשובים בעולם הזה ולא כאן "סתם"

ואין העולם נברא אלא בשבילנו

וכמה כמה כוח יש בנו

וזה רק אומר שאנחנו –

חיים 😊

אז בפעם הבאה שאשמע את הגוזלים רבים ומשתוללים בעיצומה של הדלקת נרות השבת,

והנפש שלי תשווע לשקט וןשלווה וכיף עבור כולם

אני לא אגיד לעצמי: "איך זה יכול להיות?! ומה קורה?! משהו כאן ממש לא בסדר!

אלא אומר לעצמי:

תקבלי את זה שזה לא מושלם.

כי זה לא יכול להיות מושלם.

ולא צריך להיות מושלם.

ורק הקב"ה לבדו מושלם.

ואז עצמי תענה לעצמי: "אז זהו? לוותר מראש על הכל? אז לזרוק הכל ויהיה מה שיהיה? אז איפה העבודה שלנו? ואיפה ההשתדלות? ואיפה השאיפות? ואיפה האידיאלים? ואיפה עבודת המידות"?

ואז עצמי גם תענה לעצמי: ממש לא 😊

וכל זה לא סותר את ההשתדלות

את התפילות

את התקוות

את המאמץ

את העבודה

ובעיקר עבודת המידות

את המשאבים, הזמן, הכוח, ההתבוננות שאני צריכה להשקיע בכל דבר ודבר

את ההשקעה

זה יבוא ביחד.

זה יבוא זה על גבי זה.

על גבי כל ההשקעה והעבודה והשאיפות –

תבוא גם המציאות,

אותה מציאות לא מושלמת

כן שלמה הרבה פעמים,

כן טובה ומטיבה המון פעמים

אבל לא מושלמת

לא חפה מטעויות או נפילות בצורה הרמטית ובכל מאת האחוזים.

זה לא.

אבל אנחנו?

אנחנו כבר נדע.

נדע שרק הקב"ה לבדו מושלם

נדע שאנו שואפים להיות כמו מרדכי היהודי שרצוי *לרוב* אחיו – ולא כל,

והוא כל כך שונה מהמן הרשע שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי..."

הרשע הזה חשב ש*הכל* צריך להיות מושלם, ואם לא – הכל לא שווה!

או הכל או כלום!

ולא משנה שהיה עשיר ומכובד ובעל מעמד והכל – הוא ראה אדם אחד שלא השתחווה לו – אז זהו! שוברים את הכלים ולא משחקים! 

אז לא! אנחנו לא כמוהו

אנחנו כמו מרדכי

שגם שהוא רצוי לרוב אחיו, כי אף פעם אף פעם אי אפשר להיות ולצאת הכי טוב עם כוווולם, אבל הרוב – הרוב זה הכל!

הרוב זה מספיק!

אנחנו מספיקים!

אנחנו הורים מספיק טובים

אנחנו בני זוג מספיק טובים

אנחנו אנשים מספיק טובים

כי זה הרוב

והרוב טוב

ובשאר?

בשאר אנחנו עושים עבודה וקמים ונופלים וקמים ושוב נופלים ושוב קמים

וממשיכים לעבוד

להתאמץ, להשקיע,

כמה שרק אנחנו יכולים

ובשאר?

בשאר אנחנו מתמלאים בענווה, וזוכרים שלא הכל מושלם.

ומקבלים את זה

בחיוך,

בחיים 😊

את מתחילה עכשיו.

בכולם יש את הדברים המעצבנים,

אף אחד אינו מושלם.

אהבה אמיתית בין בני זוג זה שאת רואה את החסרונות של השני רואה את הטוב שיש בו ואוהבת אותו כמכלול של כל זה.

בכל זוגיות יש כל הזמן עליות ומורדות,צריך לדעת למנף את הירידה לצורך עליה.

ההתפקחות הזאת נשמעת נורמלית וטבעית לחלוטין.

וחלק ממנה זה בפרוש על מנת לחזק את הזוגיות ולהגיע לעומקים ורבדים נוספים בקשר.

שבלי ההתפקחות הזו לא תגיעו לזה...

וכן הגיע הזמן לעבודה אישית וזוגית,

בהצחלה

ולמרות שאמרו לי את המשפט הזה כבר אלף פעם, כנראה שלא הפנמתי אותו-

החיים זה לא מושלם או נורא

וגם לא גירושין או תחושת זכיתי

החיים הם תנועה בתוך המרכז הזה שיש בין לבין.

וכמה ששמעתי את המשפט הזה, שהחיים הם בתחום האפור ולא שחור או לבן,

לא האמנתי לו ולא קיבלתי אותו.

והיום הייתה לי מחשבה על זה, שלהתבגר זה בהכרח אומר להבין את העולם.

זה אומר להבין שאם בעלי פגע בי אבל גם עשה משהו טוב,

ואני מוחקת את הטוב,

כי אז קל לי יותר להאשים אותו,

אז....

אז לא לקחתי אחריות אישית לבחור לראות גם את הטוב.

אז בחרתי באופציה הקלה שהיא לראות רק את השלילי, ואז ברור שהוא יהיה הבעל הנורא

וחא באופתיה הקשה יותר של להכיר בטוב שמעורבב עם הרע ולהתמקד בו.

האחריות שלנו היא להבין את המורכבות של השני (וכמובן של עצמנו) ולבחור לראות את החיובי ולהינות ממנו.

כמה זה קשה? ממש קשה.

העין נמשכת להביט בפגמים. נמשכת להשוואות עם אחרים.

אבל האמת היא שהכי קשה זה לעשות את העבודה הזאת בפנים. וזו עבודה שנכונה בכל זוגיות, כי לכולם יש חסרונות

לבחור להסכים לקבל את בן הזוג עם כל מה שהוא ולראות את תכונותיו הטובות.

זה מדהים

כל מה שיש טוב בינכם לחבק ולהוקיר 

כלום לא מובן מאליו

ובאמת לשמוח מהרגעים האלו!!!

תסלחי לי שאני לא מתייחסת לכל מה שכתבת ורק לחלק:

בנוגע לפגיעות

בעיניי פגיעות בקשר זה משהו שאמורים ללמוד אותו עם הזמן לא להגיע לשם בשום מצב.

אם יש משהו שקריטי לעבוד עליו קודם זה זה.

זה פתח למרמור ותלונות וחוסר אמון ועוד מלא.

אני לא מדברת על בלי כוונה ובטעות

אלא אם יש מציאות שבה הוא מודע לזה שיש משהו בהתנהגות שלו, במילים שלו, פוגע 

זה פשוט לא אמור להמשיך... 

תא זוגי זה התא בעיניי הכי רגיש שיש 

צריך לשמור אותו נקי

ממש למסור נפש על זה. 

אני כותבת לא כדי להחליש אותך חלילה

קשה לשנות מה שלא תלוי בך

אבל כן אפשר לדבר על זה

ולהעצים את החשיבות של הנושא הזה

ואני מאמינה שבע"ה שאר הדברים ייראו באור חיובי ונעים יותר 

שבגללו שינית ככ את ההסתכלות?

את כותבת שיש דברים שהוא עושה ופוגעים בך, יש לכם שיח על זה? איך התקשורת ביניכם בכללי?

דינמיקה זוגית היא דבר שיכולים להיות בו שינויים, חלקם בגלל שינוי אצל בן הזוג, חלקם בגלל שינויים אצלנו. ו2 ילדים ב4 שנים זה בהחלט שינוי שמזמין התבוננות ויכול לאתגר זוגיות. 

נשמע שאתם בריחוק גדול, אם אלו המחשבות שלך,או שלפחות את בריחוק ממנו, מהטוב שבו, שפעם ראית

אני ממליצה לא להישאר עם הדברים בבטן כי הם מצטברים וגדלים. שבי לשיחה כנה, תביעי פגיעות,  תגידי לו שאת פגועה מכך וכך. תני לו לפייס אותך 

וזה מאד בריא.

מכאן- צריך לגדול.

ממליצה לך לשמוע טת הפודקאסט של הרבנית נעמי שפירא, היא מדברת על זה במספר 4, משהו כזה..

קראתי אתכן ומקווה להפנים ולהתחזק...

בעיקר הבנתי שיש לי עבודה ואני צריכה לצאת מהסרט חחח 

רוצה לכתוב על שני כיוונים, שלענ"ד שניהם חשובים *גם יחד* ולא רק אחד מהם:

1. להתמקד בטוב, להמשיך ללמוד זוגיות ולהשקיע בה.

2. לפתור לעומק את המקומות בהם יש מטענים ולא רק "להחליק/להדחיק/לטאטא מתחת לשטיח/ להתעלם/לומר לעצמנו שאם יש טוב אז הרע נעלם" וכו' -

אלא ממש כמו בבחינת "סור מרע"

ורק אח"כ - "ועשה טוב"

חשוב לתת מקום ולנטרל מטענים שליליים.

כי כאשר אוגרים ואוגרים בסופו של דבר זה עלול להתפרץ בצורה לא מבוקרת ולא מווסתת.

ודווקא כאשר נותנים מקום גם לרע, גם למטענים, כמובן בצורה נכונה, עדינה, מקרבת - אפשר באמת לנטרל ולפתור אותם ולהגיע לצמיחה אמיתית מהשורש.

לכן לגבי 1 -

זה מדהים שהרגשת *תמיד* שיש לכם זוגיות מהממת

שאת מרגישה שבעלך מושלם

שיש בו הרבה תכונות טובות

שהוא אבא נפלא

שהוא איש ממש טוב

שהוא שולח הודעות התעניינות

שיש בו באמת הרבה מידות טובות

שיש בו באמת הרבה דברים מיוחדים

שהוא מדהים אלייך

אפשר בהחלט להדגיש ולהעצים את זה, בתוכך פנימה, בפניו

ולהמשיך להשקיע ולהצמיח גם מהכיוון בחיובי והנפלא (!) הזה

- ולהרחבה (מאוד מאווווד רחבה ) על איך להגיע לאהבה גדולה גם לאחר החתונה, פירטתי כאן:

אז זה יהיה ארוך (מאוד) כרגיל - נשואים טריים

ולגבי 2 -

כתבת שיש חסרונות בבעלך, שזה כמובן טבעי ויש לכל איש ולכל אישה חסרונות לצד הייתרונות, כולנו אנושיים ורק הקב"ה לבדו מושלם.

ממש "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".

אומנם,

באותם חסרונות יש דברים שמשפיעים גם *עלייך*, ופוגעים גם בך.

כתבת זאת רק ככותרת ובלי לפרט, שאותם חסרונות קיימים גם בהתנהגות מולך - 

שיש כל כך כל כך הרבה דברים שהוא פוגע בך, 

שקשה לך איתם, 

שהוא לא מבין, 

דברים שתמיד היו אבל רק מתעצמים ומתעצמים עוד ועוד. 

גם מול הילדים

וגם בתור בן אדם ובהתנהלות שלו מול אנשים אחרים, דברים באופי שלו שאת לא אוהבת.

שמשפיעים לך על המשיכה אליו ועל הגבריות שלו בעינייך.

ובכל אחד מהתחומים הללו מאוד כדאי כן לפתור לעומק את הדברים.

כן להציף בצורה נכונה ומקדמת בינך לבינו, בינו לבין הילדים, ובכללי.

להנכיח איפה זה פוגש אותך ומה קורה לך כאשר את חווה זאת בהתנהגות מולך וכן הלאה.

ולראות מכאן איך גדלים.

לא רק לקבל את זה כגזירת גורל ופשוט להדחיק, אלא כן לפתוח בצורה נכונה וטובה ולגדול מכך.

כאשר תתני, תתנו, מקום אמיתי גם לפירוק המטענים השליליים,

אותו מקום נכון יכול להועיל להפחתה במחשבות הרעות עליו, בפחד שאולי את לא אוהבת אותו, בפחד שאולי יום אחד זה יתבהר ותרצי להתגרש וכו' -

כיוון שכאשר נותנים לדברים *מקום* אז יש להם מקום ואז הם לא צריכים להיכנס לנו מכל כיוון אפשרי למחשבות או לרגשות כי הם כבר מבוררים, מעובדים, 

ובהמשך אפילו בדרך לפתרון וצמיחה ב"ה.

כמובן כמובן שצריך לעשות זאת בצורה נכונה.

לא רק "להטיח" או להציף הכל בבת אחת, אלא בעזרת תקשורות מקרבות ודרכים יעילות לניהול קשיים ומטענים. ואם לא מצליחים לבד להיעזר באנשי מקצוע.

לזכור שכאמור זוגיות היא לימוד

גם באיך לשמר את הטוב ולהגדילו

וגם באיך לשפר ולעבוד על הרע, הקושי, הקונפליקט, המטען, הכאב וכן הלאה.

מחזקת אותך להשקיע בשני הכיוונים הללו גם יחד וב"ה לראות את הפירות המתוקים מתוקים של פרי עמלכם 🙏❤

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡