זה לא בהכרח אומר להתעלם ממנו.

אני הייתי עוצרת את מה שאני עושה. פונה אליו בפניות מקסימלית ואומרת

שלום מתוק. 

אני שמחה לראות אותך

כשתרצה חיבוק- תבוא אלי ואני אתן לך.

בלי שאלות שהוא צריך לענות כמו איך היה בגן ובלי מגע שהוא לא יוזם

נראה לי הכי נכון

זה רק יקבע את דפוס ההתנהגות הזה

תגידי שלום, תתני חיבוק

כרגיל לדעתי

בסוף הוא יתרגל

לא הייתי נותנת חיבוק אם הוא לא מעוניין. 

אבל כן, דברים שאמא עושה לא לשנות. 

לדוג' עכשיו אמא מחלקת ביסקוויט. מי שרוצה ביסוויקט בא לאמא. 

כשאני לוקחת את בת השש שלי מהגן אני לא שואלת אותה (כהרגלי עם ילדיי) איך היה היום בגן, כי אני יודעת שהשאלה תעצבן אותה... (היא בתקופה קשה עכשיו)

לפעמים אין ברירה אלא לזרום עם הרצון (המעוות) של הילדים. העבודה הקשה היא לא להיעלב מזה... ולהישאר נוכחות יציבה בשבילם.

מכיוון שהבן שלך קטן יותר, אז נראה לי שכן כדאי ליצור איתו קשר כלשהו ולא לזרום עם ההתעלמות שלו - לא להכריח אותו לתת חיבוק, אבל כן לומר לו: "שלום, חמוד, איך אני שמחה שחזרת. אני יושבת כאן/מכינה לך אוכל/מטפלת בכביסה, ואני אשמח לשמוע איך היה לך בגן אם תרצה." וזהו...

ובעיקר להתפלל על זה שהוא ילמד להיפתח...❤️

אני מזכירה לעצמי שהוא בן 3 וצריך אותי

ותודה לכל מי שהגיבה 

@המקורית 

@מחפשת^ 

@תקומה 

זה נשמע ממש זה.

זה לא נגדך, זה בעדו.

מצטרפת למי שהציעה לומר שלום מרחוק ולהוסיף שעוד מעט תבואי לתת לו חיבוק/ אוכל.

לפעמים עצם הקבלה של הצורך תעזור ל"רכך"" אותו.

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

כי אני אצטרך שהגדול ישב קדימה.

הוא מעל 13. 

לא הצלחתי למצוא מידע חד משמעי מאיזה גיל כבר לא מבטלים. המידע הכי קרוב שמצאתי היה שילד שזקוק למושב הגבהה על פי הגובה שלו, יכול לשבת במושב הקדמי על מושב הגבהה ולבטל את כרית האוויר. הסקתי מזה שבגיל שלא צריך מושב הגבהה כבר לא מבטלים את כרית האוויר.

רק תחשבו על זה,

כרית האוויר נועדה להגן על המבוגר שיושב בכסא במקרה של תאונה חלילה. לילד צריך לבטל את ההגנה הזו (כי היא מסוכנת לו). כלומר ילד שיושב במושב הקדמי חשוף לסכנה יותר לעומת מבוגר!

המלצה נוספת של בטרם שקל ליישם - להזיז את הכסא אחורה ככל האפשר.

ובשלב כלשהו החלטתי לתעדף את הקיבה שלי לתינוק על פני הבטיחות.

כן הרבה יותר בטוח מאחורה אבל תינוק שהוא נגד כוון הנסיעה זה פחות מסוכן מילד שיושב עם כוון הנסיעה.

פשוט פתאום קראתי באתר של בטרם שמומלץ רק מעל 14 וזה גרם לי לתהות מה זה אומר מבחינת תינוקות...

תכלס אין לי מושג...

ואמן שלכולם יהיה נסיעות בטוחות ובכלל בשורות טובות תמיד❤️

תודה לכולכן שעניתן🩷🩷🩷

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

אקרא על זה קצת יותר.

איך מגיעים למטפלות בגישה הזאת?

הן יכולות לעשות רק קורס בשביל זה, נכון?

איזה הכשרה כדאי שתהיה למי שאני הולכת אליה?

שעובדת בגישת cbt. ממש חשוב שיהיה הכשרה של תואר שני כי ככה הטיפול מקיף הרבה יותר, ואת לא מסתכנת בפספוס של משהו מחוסר מקצועיות

איך מגיעים אני לא יודעת, אני הגעתי דרך הקופה.

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

שיחת תיאום ציפיות ובדיקה אם זה מתאים לך, לפעמים אפשר בשיחה להרגיש אם מתחברים או לא.

ובאמת זה לא קל למצוא מטפלת טובה, ממש כמו שידוך... לא להתייאש עד שתמצאי!❤️

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני

אם כן, מוזמנת לכתוב לי בפרטי.

להתאים פה עין הבדולח

תקראי על השיטה

בשיטה מדברים על העבר אבל לא בקטע חופר כי זו לא מטרת הטיפול

ונפתחות עכשיו קיליניקות של הסטאז אם זה מתאים לך אוכל לקשר אותך

תכתבי לי בפרטי

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

שאין דבר כזה

נכנס בחוק לפני איזה שנתיים

מכירה הרבה שבדקו וניסו מכל מיני איזורים

חברה שהבת שלה ילידת ינואר והיא ביקשה אבל אמרו לה שהם מחריגים רק את מי שנולד עד ה12 לחודש

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

אם את מעדיפה להיות בסלון אז אולי תני לה לשחק בסלון ותעשי מה שמתאים לך. תגידי לה שזה זמן שקט, והיא יכולה להיות בסלון אם היא משחקת בעצמה

אולי תדע מה כדאי.

וגם, אם יש אפשרות לקבל איזה החזר מהמדינה. (מבינה שזה מורכב)

שנתיים וקצת. לא קיבלנו טיפול אבל כן יש לה מלאאא ציוד למשל רציתי לקנות לו שמיכת משקל אז היה לה ובדקה איזו והאם.

וכוונה אותי ונתנה דגשים למקלחת לפעילות מותאמת וזה ממש עשה לי סדר בהמון דברים...

ומרגישה שנתן לי יותר כלים להתאים לו משחקים ופעילויות

שהציעו לנו לשים אותו לישון עם זה יעזור לו בויסות החושי.

אחכ להוריד לו כדי שלא יהיה מסוכן

בכל אופן, היא זקוקה יותר למשהו במשך היום. בלילה יחסית היא נרדמת בסדר...

תודה!

יש את זה לעדה הבוכרית, שהביאו איתם מרוסיה. כן זה עזר ממש , הרגיעה אןתה. היא ישנה לידי ככה שהייתה בהשגחה

בקיץ כבר לא שייך והבת שלי מתעוררת בבכי המון המון בלילה

יש שם את נחל דוד בעין גדי

מצדה שעולים למעלה עם רכבל

נחל בוקק (מסלול קצר יותר מעין גדי)

הים עצמו

אפשר לטייל/לאכול ארוחת ערב בקניון

בדרך הלוך/חזור אפשר לעבור בעיינות צוקים או לשלב את ירושלים/ מישור אדומים (מג'יק קאס)

יש גם את מרכז המבקרים ע"ש משה נובמייסקי, הילדים שלי ממש נהנו שם

יש גם את נחל ערוגות ובית הכנסת העתיק בעין גדי

יש אתר מגילות קומראן

כן צריך להתארגן מראש מבחינת האוכל כי אין שם הרבה היצע אבל מעבר לזה בהחלט יש מה לעשות

דברים על הבוקר. ברמת שמונה, כשנפתחות השמורות (תבדקי אבל שבאמת לא אחרי) ומה שלא שמורה שנסגרת מוקדם אז תעשו לקראת הערב. כי חםםם.

יש את נחל דוד, עין בוקק, נחל ערוגות אם אתם עם גדולים. הים עצמו פחות כיף לילדים ממה שאני ראיתי, שורף. אבל יש כאלה שאוהבים. אם יש בריכה במלון גם טוב. שמעתי שמעניין במרכז המבקרים של מפעלי ים המלח. 

לים המלח עדיף להגיע בסתו או באיזור פסח.מנסיון.בתקופת הקייץ חם מאוד ולא נהנים מהמקומות היפים שאפשר לטייל בהם.לגבי מלון וורט-המלון בנוי כשהחדרים מפוזרים על פני השטח- כדי להגיע לחדר האוכל או למקום המרכזי צריך לצאת מהחדר וללכת בחום המטורף.אני לא הייתי בוחרת בו.

ממליצה על הסדרה מתבגרת של עידן ניידיץ.

אזהרת צניעות.

אבל היא בת ארבע...

משהו נוראי.

ב"ה התמדה בזמן איכות איתה עשתה פלאים לדיבור הכללי המתלונן מקטר ולטון הבלתי אפשרי

כי דבר מלווה בבכי , טריקת דלתות ושכיבה על הרצפה

🙄

כל תשובה זה

יאללה יאללה

זה פשוט עולם אחר, לחוות את זה כמורה

ןלחוות את זה כאמא.

אמנם זה נתן לי הרבה כלים לקראת השלב האימהי,

אבל כמורה את הרבה פחות מתערבבת ממה שעובר עליהן..

לא קיים בכלל, רק אצלך

אצל כל השאר הילדים מושלמים

(תקראי כמובן בטון ציני)

לכולם יש קשיים עם הילדים, זה תקין, נורמלי תואם גיל.

העיקר לנשום, לדעת שזה תקין חלק מהבנייה של הזהות מצריך התנגדות למבוגרים 

לפני שאת נכנסת את ממלאת טופס מה את רוצה לדעת

ככה זה היה אצלי לפני 4 שנים

ואז מילאתי רק דברים וודאיים

באמת גם לדעתי עדיף לא לדעת את הדברים הלא וודאיים כי זה מאד מערער ולא וודאי..

ככה חשבתי...

בכל אופן, אני לא עשיתי את שניהם (בגיל כמעט 38). אין לי עניין להכניס את עצמי לדאגות טרם הזמן. עשיתי שקיפות עורפית (בעיקר כדי לדעת בזמן אם יש עובר פגום לגמרי, כי אם הייתי מגלה רק בסקירה המאוחרת המשמעות אצלי הייתה כנראה לידה קיסרית שקטה) וסקירה מאוחרת.

באופן כללי אני מעדיפה להימנע מבדיקות ככל האפשר, הן מבחינת החרדות שיש לי סביבן והן בגלל העובדה שאני לא אוהבת חדירה לפרטיות גופי.

החלטות טובות ובשעה טובה!

זו עדיין בדיקה סטטיסטית.

יש לה סטטיסטיקה טובה מאוד לתסמונת דאון וסטטיסטיקה טובה לעוד כמה תסמונות נפוצות יחסית. אבל זה עדיין לא וודאות מלאה וישמעוד המון דברים קשים שלא נבדקים בה.

כמובן שזה עניין מאוד אישי.

בעיקר הניפט לא פולשנית ולא מסכנת, רק בדיקת דם. ומי שפיר זו בדיקה לא נעימה וגם יש לה אחוז סיכון להריון, גם אם מאוד נמוך...

תסמונות ומקבלים על זה תשובה ודאית.

אם עושים צ'יפ גנטי/אקסום, שאלה בדיקות שלמיטב ידיעתי לא בסל גם בגיל 40, אז יש אפשרות לקבל תשובה שיש משהו "אבנורמלי" בגנים אבל בלי לדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. לפני ביצוע הבדיקה אפשר לסמן בטופס שלא רוצים לקבל מידע על תוצאות כאלו אלא רק על תוצאות עם ודאות ידועה וברורה של איך זה בא לידי ביטוי בפועל

פעם היו עושים קריוטיפ שזה פחות מדוייק והצ'יפ היה נחשב מורחב. היום הצ'יפ זה במקום הקריוטיפ של פעם. האקסום זה הרחבה נוספת.

ונכון לגבי החתימה לא לדעת דברים שלא יודעים מה המשמעות שלהם. אנחנו סימנו את זה. 

תקינות כולל סקירות וניפט אז הגיל שלעצמו הוא לא סיבה טובה לעשות מי שפיר

אבל כמובן שבמי שפיר בודקים עוד דברים נוספים

את צריכה לחשוב עם עצמך לגבי הסיכון במי שפיר אמנל בימינו הסיכון לא גדול אבל כן סיכון משמעותי ולא מאוד נדיר

בחירה מודעת ומושכלת

סיכון 1:400 או 1:1000 אצל רופא מאוד מומחה זה לא נדיר וזה סטטיסיקה של הפלות מעבר לזה יש סיכונים נוספים וכל אחדה צריכה לעשות את החישוב שלה

זה תלוי מה את מתכוונת לעשות עם התוצאות.

לפני הבדיקה הם שואלים אותך על כמה קטגוריות, אם את רוצה לדעת לגביהן: מחלות ילדות, מחלות בבגרות, משהו כזה לא זוכרת,
וגם שואלים אם את רוצה לדעת רק עם זה מעל אחוז ודאות מסוים (לא זוכרת מה הוא) או בכל מקרה.

מה המטרה שלך?

מחלות שניתן לטפל כמו מומי לב וכו', לא צריך מי שפיר בד"כ, רואים בUS וכדו' למיטב ידיעתי.
תסמונת דאון שזה הכי משמעותי כבר בדקת.

האם תפילי אם יהיה בוודאות של 40% סיכון לאוטיזם או סוכרת נעורים? 
אם לא, אז חבל לעשות... סתם מכניס אי וודאויות.
 

שנבדקות רק בבדיקה הזו.

והן פשוט נדירות יותר. ממש לא מדובר רק על ארבעים אחוז לסכרת.

אפשר להחליט לא לבצע את הבדיקה הזו. לגמרי החלטה לגיטימית. אבל יש אחוז של הריונות שביתר הבדיקות יהיו תקינים לחלוטין ועדיין תהיה תסמונת גנטית או מטבולית קשה שלא ניתן לזהות בדרך אחרת...

צעירה ממך אבל מעל 35. התלבטתי המון, זה הריון שחיכיתי לו הרבה. ב''ה עבר בשלום.

עשיתי בעין כרם. אפשר שם לבקש לא לדעת מה שמתחת לעשר אחוז סיכון או מה שהם חריגות שלא יודעים להסביר. אנחנו סימנו את זה.

אנחנו בנוסף הרחבנו לבדיקת אקסום. היא בודקת עוד דברים שאי אפשר לראות בבדיקה הרגילה וגם הסיכון אליהם עולה עם הגיל, אבל היא בתשלום פרטי ולא ממונת. אני הרגשתי שאם אני כבר ''מסכנת'' אני רוצה מקסימום בדיקה של דברים קשים שאני יכולה לעמוד בו כלכלית.  

באקסום יש או סינגל, שזה רק לעובר, או טריו שזה בודק את ההורים גם ואז יכולים להסביר חריגות גם לפי ההורים זה יותר מומלץ אבל מאוד מיקר. אז אנחנו עשינו רק לעובר ובעין כרם מאפשרים את זה. לא בכל מקום. ואם צריך אז הם יכולים להמליץ להרחיב גם אחרי קבלת התוצאות. המעבדה שם גם מהירה.

החלטות טובות, בהצלחה!