פעם ראשונה שעוברים לבית עם דלפק/אי.
מה חשוב בקניית כסאות בר?
ראינו שיש כאלה מסתובבים ומתכווננים. זה מחזיק מעמד? זה חשוב? נוח? (הכסאות אצלינו יהיו די צפופים אז לא בטוח שנוכל לסובב את הכסא).
עיקר הדאגה שלנו איך ילדים (או מבוגרים לא גבוהים) מתיישבים בנוחות על הכסא? איך מקרבים לשולחן אחרי שמתיישבים?
ממש נשמח לשמוע כל תובנה, תודה!
המסתובבים הכי פחות עדיפים בעיניי אבל גם בגלל שזה אטרקציה לילדים וקצת מיושן מבחינת נראות
פה יש לנו כסאות קטנים מאיקאה, כזה מינימליים בלי משענת. בעיקר כדי לצאת ידי חובת כסא😅
בעלי רוצה חדשים אבל
גדלתי בבית עם אי ויש לי אחד בבית אבל אף פעם לא ישבתי לידו פה , אני משתמשת בו בעיקר כמשטח נוסף לשיש אז לא יודעת כמה אני עוזרת לך
כי ממש בא לי שסוף סוף יהיה מקום לאכול באמצע שבוע לא על שולחן שבת...
מקווה שנתמיד באכילה ליד האי.
ולכאורה הבסיס הוא שהכסאות יהיו נוחים (לא כורסאות, אבל מינימום משענת).
תודה בכל אופן על המבט שלך 
והילדים באמת אוכלים עליהם לפעמים
אבל לדעתי (לפחות אצלנו) זה פחות נח להם משולחן רגיל
מקווה שתקבלי תגובות יותר מעודדות
שולחן הוא שולחן, פינת אוכל...
זה גם המקום שילדים יושבים להכין שיעורי בית, לאכול.
לא ברור למה לחפש שיהיה שולחן נוסף.
אם יש מקום, יש הרבה שיש להם עוד שולחן קטן לאכילה ביום יום, כי יותר קל לנקות. האי בעיניי הוא משטח עבודה נוסף, מקום איחסון, עיניין של אופנה... אם יש כיסאות אז כדי לשבת לדבר עם הטבח בזמן הבישול, ולא לאכילה
שולחן הסלון קצת רחוק מהמטבח, אז להביא לשם אוכל כל פעם אומר שגם הסלון צפוי להתלכלך יום יום מאוכל ולא רק המטבח.
בנוסף הוא המשטח הפנוי שמתמלא אצלינו בדברים במשך השבוע (הלוואי שנצליח לשנות את זה),
זה מעצבן לנסות כל יום לפנות איכשהו מקום לאכילה, ושהדברים שמונחים עליו לא יתלכלכו.
בבית הקודם הייתי כל הזמן צריכה לפנות ולנקות את השולחן.
עכשיו יש לנו שולחן שיש במטבח וזה עולם אחר. יש שולחן ללכלוך (ארוחות, נשנושים) ושולחן לבלגן (יצירות, שיעורי בית).
אנחנו כן יושבים באי במהלך השבוע, וזה די נוח לנו
קודם כל אחרי בדיקות בכמה חנויות, מצאנו את הכי נוחים ויפים בכפר חבד בטיב העץ. האמת שהזמנו בלי לבדוק לפני זה. כי היה לנו רחוק להגיע לשם.
החנויות האחרות היינו פיזית.
אנחנו לקחנו עץ בתוספת ריפוד.כדי שיהיה יותר נוח וקל לניקוי עם ילדים. בעייני זה מגביה וקצת חיסרון. אבל הילדים יושבים בנוחות. מהר מאוד מטפסים על הכיסא. בן השנתיים ורבע כבר לפחות חצי שנה עולה לבד. ובגלל הריפוד נראה לי, הוא גם לא צריך הגבהה/בוסטר.
מקרבים כמו כיסא רגיל, בעיקר מבוגר מקרב ילד. מסתדרים. לא שמתי לב לזה עד עכשיו.
נוח שיש שולחן ליום חול.
לא הייתי קונה מסתובב. משחק מיותר. גם פחות יפה בעייני לפחות.
במיוחד אם יש כבר שולחן וכיסאות.
האי יהיה לבישול וזהו
אם היתי עומדת לא היתי מבלשת בחיייםםםם
חוץ ממה שמצריך ממני לעמוד ליד האש אני ץמיד יושבת
מקפלת לרוב בעמידה. (חוץ מתחתונים/גרביים)
חוץ מטיגונים ומלתבל את הסיר..
הכל בישיבה
סיוט איך אתן מסוגלות לעמוד כל כך הרבה זמן? 5 דקות אני מתה...לא קשור להריון אגב
וגם..למה לסבול סתם?😉
אני ממילא יושבת איזה 10 שעות ביום בערך בממוצע (עבודה+ נסיעות)
ונהנית מהתזזיתיות במטבח
מי נותן לי לשבת בכלל? לא התינוק בבקרים ולא כל האשר מהצהרים
וואי 10 שעות לשבת זה אולי מה 'אני יושבת בשבועיים🫢😉
זה אופי העבודה🤷♀️
ובהריון, כשבאמת לא הייתה ברירה ובגלל הסימפי' לא יכלתי לעמוד
זה היה פשוט סבל בשבילי לשבת
אז כמעט לא תפקדתי במטבח
יותר פיקחתי על אחרים...
כי בבישולים את כל הזמן צריכה לקום ולזוז
לא יודעת איך אפשר אחרת
וגם קערה או סיר ומקלפת וחותכת ושמה בקערה או בסיר
ולא בדקתי מה ההבדל בקצב האמת לא בוער לי לבשל מאוד מהר..לא רודפים אחרי
מעדיפה לבלש לאט יותר אבל בלי כאבי גב ורגליים ובכיף
אלף דברים תוך כדי....
אין מצב שאני מתמקדת רק בסיר מרק
תמיד זה יהיה עם עוד כמה סירים/תבניות/עניינים אחרים במטבח
אני מבשלת מלא דברים ביחד
אין סיכוי בישיבה
באופן כללי כשאני יושבת אזה מרגישה יותר את העייפות ועושה הכל לאט..
ברור שיש לי עוף בתנור ומרק בסיר ואורז מתבשל
אבל כל דבר מהם- כשחתכתי ירקות למרק לא יכל י באותו רגע גם ךברור אורז או לתבל עוף..נכון?
זה בכל מקרה משהו אחרי משהו
אז אני את המשהו עושה ביישבה ו..אז את הדבר הבא
הז סתם אשליה שעושים במקביל..עושים אבל בכל רגע נתון עוישם פעולה אחת
וכן באמת מודה שאני לא שמה זטופר
אני לא מרגיהש שאני איטית במיוחד. אולי יותא קצת יותר איטי אבל לא מפריע לי...
שאני שמה את הבצל לטגן
בינתיים מקלפת ירקות
בין לבין צריכה לבדןק מה מצב הבצל
ולפעמים זה בכמה סירים במקביל
וכן הלאה
מידי פעם חסר איזה תבלין
או צריך להוסיף יותר מתבלין שכבר שמתי
להרתיח מים בקומקום
לשפוך לסיר כשרתח
זה מלא פעולות שדורשות הליכה ממקום למקום
בתחילת הריון ורק לקרוא את ההודעה הזו ולדמיין את כל הריחות עשה לי בחילה🙊
פרח חדשהייתי שם לא מזמן ..
מבינה אותך
זה עניין של הרגל
נגיד לברור אורז אני כן אשב.. אבל בד"כ עומדת.
גם בעבודה בהתחלה עשיתי הכל בעמידה ואמרו לי שאני צריכה להתרגל לעבוד בישיבה. היום בעבודה הרבה אני עושה בישיבה אבל גם חלק גדול מהעבודה בעמידה. כי זה מאוד דומה לבישול. אופי עבודה דומה...
כסאות לא מתכווננים/ מסתובבים
הם מחזיקים מעולה (למעלה מעשור)
יש להם בין הרגלים מין פס שמשמש מדרגה למי שצריך
מסדרים את הכיסא לפני שמתיישבים
לי אישית לא נוח לשבת על הכיסא גבוה, בעלי והילדים אוהבים לשבת עליהם.
סוג יפה ונוח ובטח גם לא זול.. רגליים ממתכת וריפוד עור לדעתי. לא יודעת איפה הם קנו.
לא מסתובבים.
הילדים אוהבים להשתמש בהם כשאנחנו שם, ויש להם באמת עוד מוט של חיבור בין הרגליים של הכסא לא זוכרת אם רק מימין ומשמאל או כל הכיוונים, אבל ככה הקטנים מטפסים על זה כמו שלב בסולם ואז מתיישבים.
גם לי נוח לשבת שם.
חמותי גם שמה את השרפרף של המטבח מתחת לאחד מהם, אז זה גם יכול להיות פיתרון איך לטפס.
האמת שאני חושבת שלעצמי דברים מהסוג הזה הכי טוב לקנות מושב פלסטיק כלשהו, בשביל הניקיון וכי ריפוד דמוי עור משתפשף ונקרע יותר בקלות בטח אם זה בשימוש אינטנסיבי של ילדים.
תתחדשו, איזה כיף
מרוצה מהם. הלוואי הייתי מוצאת בדיוק כמותם חדשים.
מצוין.
אבל זה באמת לא מתאים לילדים קטנים.
לדעתי כיף שמסתובב
ככה יותר זורם לשבת עליהם
בשביל שילדים ירצו לשבתחשוב שיהיו יציבים
שיהיה קל לעלות בלי שמתנדנד
לנו יש את האלה שמסתובבים, בסיס עגול וממנו יוצא מוט שמחזיק את המושב
מאוד יציב
והילדים מאוד אוהבים
יש גם שלב כזה למטה יחסית שאפשר להניח עליו רגל ולעלות...
זה סיוט כי הילדים הקטנים כל היום מסתובבים ולא יושבים רגוע והמבוגרים לפעמים מתקשים לעלות
ממליצה על כיסא בר שיש לו כמו קו כזה בשביל שיהיה כאילו מדרגה (אני מובנת?)
מנסיון בבית של ההורים שלי
מרוצים מאוד מהאי ומהכסאות בר
עזרת לי. באמת שיננו כיוון לכסאות לא מסתובבים.
והבנתי את המדרגה, באמת חידד לנו לחפש עם פס כזה למטה גם מהצדדים
לא מסתובבים
עם משענת
מעל עשר שנים
מרוצים
ברור שיושבים לאכול באי
שולחן פינת אוכל הוא לשבת חגים וחגיגות
מבאס לשבת עליו חאכול יום יום ( כי אז הואצריך מפה כל הזמן ולא רואים את היופי שלו ובטח הוא לא נשמר)
ש.ב גם עושים על האי
רק אם היתי קונה עכשיו לא היתי קונה רגלי מתכת אלא עץ
לא מתכת בגלל היופי?
ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?
פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅
מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷
זה קרה אתמול בערב מתישהו
לא להאמין כמה אני מכורה😂
רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט
עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם
ושהצלחתן לענות
ושהצלחתי לראות🤣
אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר, אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.
לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר
כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?
אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום
אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....
הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק
השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -
התאוורורות,
מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,
נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,
מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂
אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.
איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.
מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!
הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.
מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️
ל3 שעות וחצי!
זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.
הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.
מבחינתי זה היה מושלם!!
אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀
יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.
איך היה לך הבוקר?
אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..
(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)
הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.
גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!
אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?
כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר
מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..
לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.
ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...
מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.
תודה שוב על הרמת הכפפה!
רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,
ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..
1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?
2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים
אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?
אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.
מנסה לחשוב מה הכי הגיוני
נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...
נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה
מה המרחק מהבית?
אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה
היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא
גרים רחוק. אזור השעה נסיעה...
לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...
אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.
לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה
וגם של התנהלות
למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...
אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.
הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.
עוד נקודות
כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים
האם יש שם ואצלכם מייבש
מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(
אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)
תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת
אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים
נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.
ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.
קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי
ומתפללת להצלחתו
פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.
ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.
למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?
זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך
אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.
זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים
רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות
מה חסר/ כואב לי
ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב
ב"ה 3 חודשים אחרי לידה
הנקה מלאה
טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.
אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).
אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.
היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?
אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?
בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...
גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.
נבדקת אחרי הלידה?
מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.
מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%
גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם
וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.
גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.
שאריות שליה.
חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה
איך היה בהנקות הקודמות?
בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...
תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם
הם טובים ומקצועיים.
דבר שני
יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה
צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור
אפשר לשים תחתונית שחורה
ולא להסתכל בניגוב
ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו
דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן
והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.
זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..
יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים
סה"כ 7 נשים
מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית
כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?
בעייני כלום.
או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.
או כלום.
הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...
אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד.
אני כבר מאבדת את הראש
האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.
גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.
כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.
טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.
מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה
וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..
כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב
מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך
אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)
לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...
כנראה צריך לגעת איפה לעבוד
גננות מקבלות גם יותר מסיעות
למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד
ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.
כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...
גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.
ולא עולה שקל
לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים
ולא מהבינה......
זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.
לא עוד כוס או קרם לחות לארון....
בחנוכה זה חג החינוך
זה אותם מילים
אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה
והם מתרגשות מאוד משוקולד
או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה
ממש סמלי
ופתק
זה מהמם
(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה
בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..
משהו בנוסף.
אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן
ממש לא צריך להשתגע..
בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..
הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה
לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞
עבר 36 שעות מאז שהתחיל
כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב
אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...
בהצלחה יקירה!
תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים
)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)
ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב
אצלי ממש עזר
