המסתובבים הכי פחות עדיפים בעיניי אבל גם בגלל שזה אטרקציה לילדים וקצת מיושן מבחינת נראות

פה יש לנו כסאות קטנים מאיקאה, כזה מינימליים בלי משענת. בעיקר כדי לצאת ידי חובת כסא😅

בעלי רוצה חדשים אבל 

גדלתי בבית עם אי ויש לי אחד בבית אבל אף פעם לא ישבתי לידו פה , אני משתמשת בו בעיקר כמשטח נוסף לשיש אז לא יודעת כמה אני עוזרת לך

כי ממש בא לי שסוף סוף יהיה מקום לאכול באמצע שבוע לא על שולחן שבת...

מקווה שנתמיד באכילה ליד האי.

ולכאורה הבסיס הוא שהכסאות יהיו נוחים (לא כורסאות, אבל מינימום משענת).

תודה בכל אופן על המבט שלך

והילדים באמת אוכלים עליהם לפעמים

אבל לדעתי (לפחות אצלנו) זה פחות נח להם משולחן רגיל

מקווה שתקבלי תגובות יותר מעודדות

שולחן הוא שולחן, פינת אוכל...

זה גם המקום שילדים יושבים להכין שיעורי בית, לאכול.

לא ברור למה לחפש שיהיה שולחן נוסף.

אם יש מקום, יש הרבה שיש להם עוד שולחן קטן לאכילה ביום יום, כי יותר קל לנקות.  האי בעיניי הוא משטח עבודה נוסף, מקום איחסון, עיניין של אופנה... אם יש כיסאות אז כדי לשבת לדבר עם הטבח בזמן הבישול, ולא לאכילה 

שולחן הסלון קצת רחוק מהמטבח, אז להביא לשם אוכל כל פעם אומר שגם הסלון צפוי להתלכלך יום יום מאוכל ולא רק המטבח.

בנוסף הוא המשטח הפנוי שמתמלא אצלינו בדברים במשך השבוע (הלוואי שנצליח לשנות את זה),

זה מעצבן לנסות כל יום לפנות איכשהו מקום לאכילה, ושהדברים שמונחים עליו לא יתלכלכו.

בבית הקודם הייתי כל הזמן צריכה לפנות ולנקות את השולחן.

עכשיו יש לנו שולחן שיש במטבח וזה עולם אחר. יש שולחן ללכלוך (ארוחות, נשנושים) ושולחן לבלגן (יצירות, שיעורי בית).

https://www.take-it.co.il/product/%D7%9B%D7%A1%D7%90-%D7%91%D7%A8-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%93%D7%92%D7%9D-7037

אנחנו כן יושבים באי במהלך השבוע, וזה די נוח לנו

קודם כל אחרי בדיקות בכמה חנויות, מצאנו את הכי נוחים ויפים בכפר חבד בטיב העץ. האמת שהזמנו בלי לבדוק לפני זה. כי היה לנו רחוק להגיע לשם. 

החנויות האחרות היינו פיזית. 

אנחנו לקחנו עץ בתוספת ריפוד.כדי שיהיה יותר נוח וקל לניקוי עם ילדים. בעייני זה מגביה וקצת חיסרון. אבל הילדים יושבים בנוחות. מהר מאוד מטפסים על הכיסא. בן השנתיים ורבע כבר לפחות חצי שנה עולה לבד. ובגלל הריפוד נראה לי, הוא גם לא צריך הגבהה/בוסטר. 

מקרבים כמו כיסא רגיל, בעיקר מבוגר מקרב ילד. מסתדרים. לא שמתי לב לזה עד עכשיו. 

נוח שיש שולחן ליום חול.

 לא הייתי קונה מסתובב. משחק מיותר. גם פחות יפה בעייני לפחות. 

במיוחד אם יש כבר שולחן וכיסאות.

האי יהיה לבישול וזהו

אם היתי עומדת לא היתי מבלשת בחיייםםםם

חוץ ממה שמצריך ממני לעמוד ליד האש אני  ץמיד יושבת

מקפלת לרוב בעמידה. (חוץ מתחתונים/גרביים)

חוץ מטיגונים ומלתבל את הסיר..

 הכל בישיבה 

סיוט איך אתן מסוגלות לעמוד כל כך הרבה זמן? 5 דקות אני מתה...לא קשור להריון אגב

וגם..למה לסבול סתם?😉

אני ממילא יושבת איזה 10 שעות ביום בערך בממוצע (עבודה+ נסיעות)

ונהנית מהתזזיתיות במטבח 

מי נותן לי לשבת בכלל? לא התינוק בבקרים ולא כל האשר מהצהרים

וואי 10 שעות לשבת  זה אולי מה 'אני יושבת בשבועיים🫢😉

זה אופי העבודה🤷‍♀️

ובהריון, כשבאמת לא הייתה ברירה ובגלל הסימפי' לא יכלתי לעמוד

זה היה פשוט סבל בשבילי לשבת

אז כמעט לא תפקדתי במטבח

יותר פיקחתי על אחרים...

כי בבישולים את כל הזמן צריכה לקום ולזוז

לא יודעת איך אפשר אחרת

וגם קערה או סיר ומקלפת וחותכת ושמה בקערה או בסיר

ולא בדקתי מה ההבדל בקצב האמת לא בוער לי לבשל מאוד מהר..לא רודפים אחרי 

מעדיפה לבלש לאט יותר אבל בלי כאבי גב ורגליים ובכיף

אלף דברים תוך כדי....

אין מצב שאני מתמקדת רק בסיר מרק

תמיד זה יהיה עם עוד כמה סירים/תבניות/עניינים אחרים במטבח

אני מבשלת מלא דברים ביחד

אין סיכוי בישיבה

באופן כללי כשאני יושבת אזה מרגישה יותר את העייפות ועושה הכל לאט..

ברור שיש לי עוף בתנור ומרק בסיר ואורז מתבשל

אבל כל דבר מהם- כשחתכתי ירקות למרק לא יכל י באותו רגע גם ךברור אורז או לתבל עוף..נכון?

זה בכל מקרה משהו אחרי משהו

אז אני את המשהו עושה ביישבה ו..אז את הדבר הבא

הז סתם אשליה שעושים במקביל..עושים אבל בכל רגע נתון עוישם פעולה אחת

וכן באמת מודה שאני לא שמה זטופר

אני לא מרגיהש שאני איטית במיוחד. אולי יותא קצת יותר איטי אבל לא מפריע לי...

שאני שמה את הבצל לטגן

בינתיים מקלפת ירקות

בין לבין צריכה לבדןק מה מצב הבצל

ולפעמים זה בכמה סירים במקביל

וכן הלאה

מידי פעם חסר איזה תבלין

או צריך להוסיף יותר מתבלין שכבר שמתי

להרתיח מים בקומקום

לשפוך לסיר כשרתח

זה מלא פעולות שדורשות הליכה ממקום למקום

בתחילת הריון ורק לקרוא את ההודעה הזו ולדמיין את כל הריחות עשה לי בחילה🙊

הייתי שם לא מזמן ..

מבינה אותך

זה עניין של הרגל

נגיד לברור אורז אני כן אשב.. אבל בד"כ עומדת.

גם בעבודה בהתחלה עשיתי הכל בעמידה ואמרו לי שאני צריכה להתרגל לעבוד בישיבה. היום בעבודה הרבה אני עושה בישיבה אבל גם חלק גדול מהעבודה בעמידה. כי זה מאוד דומה לבישול. אופי עבודה דומה...

כסאות לא מתכווננים/ מסתובבים 

הם מחזיקים מעולה (למעלה מעשור)

יש להם בין הרגלים מין פס שמשמש מדרגה למי שצריך

מסדרים את הכיסא לפני שמתיישבים

לי אישית לא נוח לשבת על הכיסא גבוה, בעלי והילדים אוהבים לשבת עליהם.

סוג יפה ונוח ובטח גם לא זול.. רגליים ממתכת וריפוד עור לדעתי. לא יודעת איפה הם קנו.

לא מסתובבים. 

הילדים אוהבים להשתמש בהם כשאנחנו שם, ויש להם באמת עוד מוט של חיבור בין הרגליים של הכסא לא זוכרת אם רק מימין ומשמאל או כל הכיוונים, אבל ככה הקטנים מטפסים על זה כמו שלב בסולם ואז מתיישבים. 

גם לי נוח לשבת שם.

חמותי גם שמה את השרפרף של המטבח מתחת לאחד מהם, אז זה גם יכול להיות פיתרון איך לטפס.

האמת שאני חושבת שלעצמי דברים מהסוג הזה הכי טוב לקנות מושב פלסטיק כלשהו, בשביל הניקיון וכי ריפוד דמוי עור משתפשף ונקרע יותר בקלות בטח אם זה בשימוש אינטנסיבי של ילדים.

תתחדשו, איזה כיף 

מרוצה מהם. הלוואי הייתי מוצאת בדיוק כמותם חדשים.

מצוין.

אבל זה באמת לא מתאים לילדים קטנים.

לדעתי כיף שמסתובב

ככה יותר זורם לשבת עליהם

בשביל שילדים ירצו לשבתחשוב שיהיו יציבים

שיהיה קל לעלות בלי שמתנדנד

לנו יש את האלה שמסתובבים, בסיס עגול וממנו יוצא מוט שמחזיק את המושב

מאוד יציב

והילדים מאוד אוהבים

יש גם שלב כזה למטה יחסית שאפשר להניח עליו רגל ולעלות...

זה סיוט כי הילדים הקטנים כל היום מסתובבים ולא יושבים רגוע והמבוגרים לפעמים מתקשים לעלות

ממליצה על כיסא בר שיש לו כמו קו כזה בשביל שיהיה כאילו מדרגה (אני מובנת?)

מנסיון בבית של ההורים שלי

מרוצים מאוד מהאי ומהכסאות בר

עזרת לי. באמת שיננו כיוון לכסאות לא מסתובבים.

והבנתי את המדרגה, באמת חידד לנו לחפש עם פס כזה למטה גם מהצדדים

לא מסתובבים

עם משענת 

מעל עשר שנים

מרוצים

ברור שיושבים לאכול באי

שולחן פינת אוכל הוא לשבת חגים וחגיגות

מבאס לשבת עליו חאכול יום יום ( כי אז הואצריך מפה כל הזמן ולא רואים את היופי שלו ובטח הוא לא נשמר)

ש.ב גם עושים על האי 

רק אם היתי קונה עכשיו לא היתי קונה רגלי מתכת אלא עץ

לא מתכת בגלל היופי?

או כדי שנשגיח עליהם ככה.

כי כשהיא עליי אני מרגישה את הנשימות שלה וככה משגיחה עליה... השאלה אם זה מספיק.

(שוב) את אחותה, ואז ינקה שוב וכבר לא נתתי לה שוב להירדם.

עכשיו היא משחקת, לא במלוא העליזות והמרץ שלה, אבל כן יחסית יפה ובערנות. מקווה שזה אומר שהיא בסדר...

אז כלל האצבע אומר שהכל בסדר.

אני כמובן לא רופאה אז לא ממליצה לך רפואית מהלעשות, רק אומרת מה אני מכירה מנסיוני

לפחות להשאיר שעה שעתיים לדעתי ובלילה להעיר כל שעתיים. להסתכל שערנית. על האישונים.  

חושבת שכן הייתי הולכת בגיל הזה. 

כי בעלי עדיין לא יכול לנהוג ואני לא יודעת לנהוג... ובמונית זה מסובך יותר.

עכשיו היא התעוררה וכן קצת חייכה וקצת פעילה.

נראה לי שבאמת אשכיב אותה לידי הלילה, למרות שבדיוק ביום שישי העברנו אותה לחדר הבנות...

תודה! גם @המקורית

מאחורה.

מכירה, כבר אין הנחיה להשאיר ערה. אבל כן הנחייה להיבדק אם היא קטנה (בת כמה חודשים, לא?)

הייתי כן מתייעצת עם מוקד אחיות, בעיניי חשוב

הבת שלי הקטנה נפל לפני חודש פלוס

והלכנו איתה לקופת חולים

ואמרו לנו להשאיר ערה 3 שעות

ואם מקיאה או חלשה וכו ללכת למיון.

ב״ה נגמר בטוב

והיא יותר גדולה מהתינוקת

אני חושבת שהייתי הולכת להיבדק.

אם היא הייתה פחות משלושה חודשים אז באמת היינו הולכים להיבדק כנראה, אבל היא קצת גדולה יותר...

אולי באמת אתייעץ עם מוקד אחיות, למרות שהן בדרך כלל מלחיצות...

שלי למשל נפלה מהמיטה שלי ולמרות שהיא נמוכה קבלה מכה בפנים 

אני כן הלכתי לרופאה כי הגברת לא הסכימה לאכול והיא הסבה את תשומות ליבי שיש לה סימן בסנטר מתחת שגורם לה לכאבים ולכן לא הסכימה לינוק

והורתה לי להביא לה אקמול כי כואב לה

יש עוד מקרים כמובן (כמו נפילה מכיסא אוכל) אבל זה הכי דומה אולי מבחינת גובה

אולי כן היתי מתקשרת למוקד

וקרה גם לנו עם תינוקות שנפלו מהמיטה. זה באמת מלחיץ🫂

רק אם לא הייתי רגועה היתי מתקשרת למוקד

שניהם סיפור חיים מעורר השראה.

דאלי הקטן על הצייר סלבדור דאלי שגדל עם סטיגמות ולא ויתר על החלומות שלו עד שפרץ לתודעה כצייר מפורסם,

שש נקודות על לואי ברייל שהמציא את כתב ברייל לעוורים.

שניהם כתובים בשפה שמחברת מנקודת מבט של הילד שהיו ולכן כיף לספר שוב ושוב לילדים על הדמויות מעוררות ההשראה שהיו ולדבר על מה אנחנו יכולים לעשות עם החלומות שלנו ואם אנחנו חושבים קצת אחרת מהסביבה שלנו.

מאוהבת בספר הזה

פותח גם אפשרות לשיח נעים עם הילדים על חוזקות וחולשות.

עם הזמן שאני מספרת אותו לגברת (שנתיים וקצת) משהו בו נראה לי לא מספיק ברור לילדים.. מרגיש לי שזה ספר ילדים למבוגרים.. שווה לבדוק אבל איך הוא לכם 😉

מצטרפת גם להמלצות על הארנב שהקשיב.

ממליצה גם על ספר שנקרא ילדה עם היפופוטם אני חושבת שהוא בהוצאה עצמית וקונים אותו מהמחברת, יכולה לשאול את בעלי מאוחר יותר.

לק"י

כותבת.

מזכיר לי ספר שיש לנו, שהוא לילדים, אבל בפועל הוא חינוך להורים בכלל🤦‍♀️ לא סובלת אותו האמת.

ואם כבר הצטרפתי לשירשור אז

תנחש כמה אני אוהב אותך

הנשיקה שהלכה לאיבוד ו מגדל של קוביות בניתי

וחברה שהיא ספרנית וחובבת קריאה איכותית נתקלה אצלי בספר שקיבלנו, חנות המילים של נעם, והתפעלה ממנו מאוד. תמיד אפשר לקרוא בחנות כמה דק' ולראות אם גם את מסכימה...

אמא של לאהל'ה- אני אוהבת שיש שם תהליך עצמי ופנימי של הילדים בלי התערבות או 'עצות' של גדולים.

כמובן שיש ספרים יותר מוצלחים בסדרה ויש פחות.

יואש עולה למקדש- סיפור ארוך שיכולים לספר בחלקים וכמובן מעורר תודעת מקדש. ומלמד על מבנה המקדש.

בכיוונים אחרים:

אריה הספריה- מתוק מדבש.

חנן הגנן- סיפור עם רמזים מופלאים בעיני. שעוברים דרך האיורים והסיפור ביחד.

לק"י

יש גם סדרה על חולד. גם חמודה.

ויותר מידי גזרים.

זה על ילדה שהיתה כעוסה ו"קוצנית", כשהגיעה לביקור אצל סבתא. היא היתה קיפודה מתחת לשולחן. אך אחד לא הצליח לפייס אותה, אבל בת דודה שלה החליטה להיות גם קיפודה יחד אתה ולאט לאט שכנעה אותה שקיפודות יכולות לאכול קינוח, ויכולות לשחק וכו'... עד שהיא השתחררה מהכעס לגמרי.

ויש ספרים של "שלבים" מאוד מוצלחים. מאלה שאני מכירה במיוחד אהבתי את ספר אחד ושני ילדים, מילים שנותנות כוח.

וגם הילדים שלי מאוד אוהבים, ואפילו מיישמים אחד כלפי השני,

במקום לשכנע, הם מתחברים לשני כשהוא כועס וככה מעבירים את הכעס.

כנ"ל לגבי שני הספרים האחרים שהמלצתי. הם נוגעים בחיים הרגשיים של כל ילד באופן שמאוד מבין את העולם של הילד ומציע כלים טובים בצורה עדינה ולא מטיפה.

לכן פחות התחברתי.

אם כבר- אז ללכת על המקור של רבי נחמן. 

בסיפור ההינדיק בן המלך התנהג כמשוגע, זה אמנם סיפור מאוד דומה שכמובן היווה בסיס לטלי, אבל לא הייתי מרגישה כילדה שהוא רלוונטי לחיי היום-יום שלי. לעומת סיפור על ילדה עצבנית שזה משהו שכל ילד חווה בעצמו ואצל אחיו\חבריו, ויכול לקחת מזה לחיים.

מילים שנותנות כוח: ילדה חוזרת מוקדם הביתה מוצאת את המטבח מבולגן. היא מסדרת אותו כמיטב יכולתה ומאוד גאה בעצמה שעשתה מעשה טוב יששמח את אמא. אבל כשאמא חוזרת הביתה היא לא אומרת לה שום מילה טובה. למה? מה יכולה להיות הסיבה? יכול להיות שהיא לא עשתה טוב? הילדה בהתחלה מאוכזבת ועצובה, אבל אחר כך היא מחליטה שבוודאי עשתה טוב והיא תגיד *לעצמה* מילה טובה. בסוף הסיפור אמא מגלה שהיא סידרה את המטבח ולא אחותה הגדולה כפי שחשבה ומחמיאה לה גם על הסדר וגם על זה שידעה לחזק את עצמה.

בשבוע כזה מאוד הגיוני שלא יהיו תסמינים.

הבטא עלתה כמו שצריך.

באיזה אורך המחזורים שלך בדרך כלל?

הבטא עלתה מצוין

באו''ס ראו שק אפילו בשבוע 5

וואו

כמה ימים קודם זה תקין ורגיל הרבה פעמים מתקנים גיל ההריון באו''ס בהתחלה

אין ושם דבר חריג במה שתארת

ואין סיבה לחשוב על הפלה

אבל אולי תבקשי הפניה לעוד בטא?

שתהיי יותר רגועה

בשורות טובות 

תודה לכן על העידודים 

בטא בשבוע 4+1 : 271

בטא בשבוע 4+6 : 1721

בטא בשבוע 5+5 ( לפי אולטרה סאונד שבוע 5+0 ) : 8285

אז זה נראה תקין חוץ מזה שהאולטרה סאונד אומר 5 ימים אחורה 

המחזורים שלי תמיד 27 ימים ככה שביוץ מאוחר פחות נראה לי אבל אולי 

וואי אני בלחץץץ 

ואמרו לי לחזור אחרי 10-14 ימים לא נראה לי אני מסוגלת לחכות כזה הרבה זמן  

כמה נוראי שאלך סוף שבוע הזה ? יש לי הפניה 

יש לי נס שהרופא נתן לי איזה 6 הפניות לHCG חחח 

אבל מכירה את עצמי נראלי אקדים לשבוע הזה בסוף

ממש מעודד.

הדבר היחיד שקצת תמוה זה שהייתה לך בטא חיובית בשלב ממש ראשוני של ההריון.

ביוץ מאוחר יכול להיות, אבל אז זה אומר שאם את מתקנת את כל החישובים אחורה בחמישה ימים, יוצא שהבטא 271 הייתה בעצם בשבוע 3+3, אבל אולי לא צריך לקחת אחורה 5 ימים אלא זה איפשהו באמצע ואז זה מסתדר עם כל החישובים.

איפה עשית את האולטרסאונד? אם אצל רופא את יכולה לבקש הפנייה במכון אולטרסאונד, בד"כ זה יותר מדוייק מהמכשירים אצל הרופאים ואז אולי זה יתן הסבר לפער.

בהצלחה גדולה בע"ה!

להוריד יום יומיים עוד נשמע לי הגיוני אבל 5 פחות. גם אני יודעת שזרע שורד כמה ימים אבל לפי שמתי שהיינו ביחד זה גם לא מסתדר.

הייתי אצל תכנאית ולא רופא אז זה אמור ליהיות יותר טוב אבל היא הייתה ממש מהירה ( וקצת חסרת סבלנית ) עשתה מדידה אחת וזהו אז אולי טעתה  ? 

ההפניה עדיין תקפה מתלבטת עם ללכת עוד השבוע א שזה טיפשי 

בשבוע 5 האולטראסאונד לא מדוייק

גיל הריון מדויק אפשר לקבוע סביב שבוע 8 נראה לי

מאחלת לך רק בריאות והריון תקין ומשעמם

מסכימה שזה עדיין מצב של אי וודאות לגבי המשך ההריון

אבל זה כי נבדקת מאוד מאוד מוקדם

בד"כ לא נבדקים בכלל בכזה שלב

הצלחתן להרגיע אותי קצת

מקווה לעדכן בבשורות טובות 

לגבי מסוכן - לא ידוע לי שזה מסוכן מידי

עבורי זו הייתה תקופה נוראית, היה לי חום ממש גבוה

כאבי שרירים

תחושת עילפון הרבה זמן וחולשה

כבר חשבתי שככה מתים

הרגשתי באמת זוועה (אם כי שוב מציינת שאצל ילדים אמרו לי שהמחלה קלה יותר..)

אני ''עליתי'' על זה דיי מהר ככה שהייתי בטווח להתחלת טיפול תרופתי. אחרי בערך שבוע - 10 יום זה עבר לגמרי.

היו פעמים שעזא לי לכאבים מתקלחת חמה

והיו פעמים שדווקא לא

אמאל'ה קשה לי לדמיין ילד בן 3 חווה את זה, זה נורא!!!

איזה תרופה נתנו לך?

בטח הרופא ילדים יידע

נותנים את התרופה רק עד 48 שעות מהתפרצות

ככה שכל שעה משמעותית (אולי 72 שעות, לא זוכרת כבר)

אם עבר יותר שעות מזה אין ממש מה לעשות חוץ ממשכי כאב אחרים

אני מבטיחה לך שזה כואב

לא הצלחתי להזיז את היד מרוב כאב בשריר 

אז סיכוי שהוירוס יחלוף יותר מהר

אם מאחרים את המועד אז זה פשוט לחכות שהוירוס יעבור

עד 6 שבועות

שאולי יש משהו אחר.

?

בדיוק קיבלנו כזה. אבל נראה שהמשחה עוזרת יותר.

(הרפס. לא בפנים)

לנו המליצו גם (לא רופא) למרוח טחינה או חומץ תפוחים. 

תינוקי שלי היה ממש בן חודש וחצי אם לא טועה

המשכתי להניק

פשוט נזהרתי לא לחשוף אותו לאזור של הפצעים (זה היה בכתף והת0שט לכיוון הגב והחזה.

עם הזמן הפצעים ממש הקרבות לפטמה אז הפסקתי לכמה ימים הנקה מהצד הזה (שאבתי)

הוא ינק רק מצד אחד והיה מספיק חלב ב''ה.

הרופא לא היה ממש מבוהל, רק אמר שלא ייחשף וזהו.

זה אותו הוירוס של אבעבועות רוח

יכול לעבור במגע ישיר

לא מסוכן להריון, אבל לא נעים

אם חלית באבעבועות רוח יש לך סיכוי נמוך להידבק

שלבקת זה אבעבועות רוח מוחלש שנשאר בגוף והתפרץ

משהו כזה אמרו לי 

זה עוזר בכמה אופנים:

גם מונע חיכוך של הבגד עם הפצע כך שפחות שורף

גם שומר על נקיות שהפצעים לא יזדהמו

וגם מקטין סיכוי להידבקות של בני המשפחה מהפצעים עם הנוזלים..

הרופא אמר לי שאם מתחילים טיפול תוך 72 מהופעת הפצעים יש טיפול תרופתי ואם עברו כמה ימים אז רק לחכות שיחלים..

תרגישו טוב!

גם אם החומר מותר בגיל 3, זה מגיע בקפסולות שמין הסתם הוא לא יודע לבלוע. אז צריך לברר אם יש דרך אחרת לתת לו (למשל לפתוח את הקפסולה ולשפוך את החומר לתוך מיץ/מעדן?)

אני רואה בגוגל יש לבמה חברות בוט שאפשר להתיעץ איתו ואם לא, אולי לשאול רוקח (למרות שזה תוסף מזון ולא תרופה אז אני לא יודעת במה הם מבינים בזה),

לא יודעת אם אפשרי שיהיה לן שלבקת חוגרת, אולי זה פשוט אבעבועות רוח?

שלבקת חוגרת למבוגרים זה וירוס מזעזע, לא מסוכן בכלל שיכול לגרום לכאבי תופת (לא כביטוי, זה באמת כאבים יוצאי דופן) כי מתיישב על העצב. 

אמרו לי להישמר

לא לגעת בפצעים

בפועל הקפדנו שהוא יהיה תמיד עם חולצה

ושם את המגבת בכביסה אחרי כל שימוש

ויש משחה מפלפל שחור שממש עזרה

בלידה עצמה חייבים לבדוק לי בדיקה פנימית וגינלית?

ממש חוששת!!!

הבנתי שיש מקומות חדישים שזה רק דרך הבטן זכותי בלידה לבקש? הגיוני??

אשמח לשמוע..

במעקב אחרי התאריך

רק אוםטראסאונד ומוניטור אפ אני זוכרת נכון

אני פחדתי מבדיקות פנימיות מאוד האמת ובלידה זה כמעט לא הזיז לי.. היה לי מספיק כואב במקומות אחרים

אלא אם רואים צירים משמעותייפ במוניטור ורוצים לבדוק אם הם מקדמים לידה או לא. ואת תמיד יכולה לסרב...

אבל האמת שלא מכירה עוד דרכים לבדוק פתיחה...

את מקווה פשוט להגיע לצירי לחץ? ואז להבין שאת אחרי פתיחה מלאה? לא מבינה בזה האמת...

אני לא נבדקתי פנימי

זה המדד הכי פחות חשוב אחרי התאריך..

מה שחשוב לבדוק זה

תנועות, דופק, כמות מים, מצג, שיליה

ועוד כמה מדדים של האמא

לחץ דם, שתן 

קרה לי םעם בלידה שנאסרנו מבדיקת פתיחה

ולכן לא מסכימה

גם כשילדתי כמעט ב42 לא הסכמתי

אין לזה משמעות בעיני

לידה יכולה להתחיל גם בלי פתיחה מוקדמת

ולידה חכולה לא להתחיל גם כשיש התחלת פתיחה

ובדיקת פתיחה בכלל לא

בחיים לא ניסו לשכנע רק שאלו אם אני רוצה

אין לזה כל כך משמעות אלא אם כן בא לך לקדם עם סטריפינג.

בלידה עצמה הכי פחות שבדקו אותי זה פעם אחת בכניסה לחדר לידה. שמעתי שבקפלן יש אפשרות של בדיקת פתיחה עם אולטרסאונד אולי תשאלי אותם?

לק"י

אין עניין לעשות בדיקה פנימית.

גם אם הרופא יעשה פרצוף (נתקלתי באחד כזה מתוך כמה. הרוב פשוט שאלו אם אני מעוניינת).

עשית פעם בדיקה פנימית?

או שהחשש הוא מפני לא נודע?

כי אם את לא רגישה במיוחד, זה לא אמור לכאוב כל כך. זה לא נעים, אבל בגדר הסביר. 

בגלל שאסרב הם יגידו לי שאם לא אז קיסרי או משהו כי אני לא משתפת פעולה או משהו כזה

ועברתי בדיקות פנימיות וזה סבל ודמעות רבות

לק"י

אני בכל ההריונות הגעתי למעקב הריון עודף, גם בקופה וגם בבית חולים.

חוץ מפעם אחת לא עשיתי בדיקת פתיחה. וחוץ מרופא אחד קרציה שרוצה לבדוק ולא מבין איך אני לא מקשיבה להוד מעלתו הרופא, אף אחד לא התנהג ככה. מקסימום הציעו לי לעשות אם אני רוצה.

פתיחה במעקב הריון עודף

זה ממש לא צריך

שמפרט שאת חווה קושי גדול עם בדיקות פתיחה

ולבקש שיבדקו אותך מעט ככל הניתן

מאמינה שירצו בדיקה אחת בקבלה ובדיקה אחת כדי לבדוק אם את בפתיחה מלאה

הייתי גם ככה בהריון הראשון,

אחת הטראומות מהלידה זה הבדיקה פנימית,רצו לבדוק אותי ופשוט לא הייתי מסוגלת לשתף פעולה. זה כאב ברמות (כי כמובן הייתי בלחץ, זה לא אמור כ''כ לכאוב אם את מרפה).

אז כמה דברים -

- לנסות כמה שיותר להיות בהרפיה, נשימות עמוקות,

- אחות סופר עדינה ומבינה! (עברתי כמה וכמה עד שהיתה אחת שהצליחה לבדוק אותי)

-חדר סגור ורגוע.

-אם עוזר לך- לבקש מהאחות שאת תחזיקי את היד שלה וכך את בעצם שולטת בקצב שהיא מכניסה את היד. כשקשה לך את עוצרת, וכשאת מסוגלת את מכניסה לאט לאט.

-דבר נוסף, לא להיבדק סתם, רק אם ממש כואב וחייבים.

-לקחת אפידורל - זה מאוד יעזור! רק שלרוב צריך בדיקה אחת לפני האפידורל, אז לחכות שיהיה שלב מתקדם.

כל זה כמובן בלידה עצמה! בהריון עודף בחיים לא נבדקתי בפתיחה. מיותר אם אין סיבה ממשית.
 

והרבה תפילות!! 

במקומות של האבק חחחחחח

היתי מנקה אחרי שישנים ואז אוטמת/ נועלת 

ביחד עם בעלך, או לפחות עם עזרה אחרת.

שנית - למצוא קייטנה או בייביסיטר לילדים, שיהיו מחוץ לבית בשעות הניקיון.

שלישית - לעבוד בצורה שיטתית, כל חדר בפני עצמו, ובכל חדר להתחיל מהדברים ה"פנימיים" (ארונות, מתחת למיטות) ומשם לעבור לחלקים החיצוניים שלו (רצפה, משטחים גלויים של ארונות ומיטות). עדיף לנקות קודם את החדרים שאפשר לסגור מפני ילדים שמסתובבים עם חמץ.

אפשר גם לעבור לאוכל כשל"פ ככל האפשר בימים של הניקיון, לפחות בשביל הילדים.

ניקיון מטבח תלוי מאוד כמה אתם מתכוונים להיות בבית בחג, כי יש לנקות שלא יהיה חמץ, ויש לנקות שיהיה אפשר לבשל ולאכול שם אוכל כשר לפסח...

רביעית - הכי חשוב: כמה שפחות לשדר לחץ לילדים... ("לא! אל תיכנס לפה! הרגע ניקיתי!" "תתנער טוב טוב לפני שאתה נכנס!") שלא תישאר להם טראומה מהחג❤️ ואפשר גם לשתף אותם בניקיונות כמה שאפשר - לתת להם לנקול במגבונים צעצועים למשל. יבוא יום והם יהפכו להיות כוח עזר רציני

אבל נראה לי רלוונטי כי מקבלת במרפאה שכתבת-גני טל

רוית נחום

מומלצת מאד

כנל לגבי רוית נחום @עוזרת

אני זוכרת שהוא אמר לי משהו כשהוא נתן את המספר שזה בגלל הרופא ששלח אותי אליו אבל נראלי שהוא נותן לכולם בערך..

השגיאות הקלדה האלה זה משהו 🙈 @יעל מהדרום לא תמיד יש לי כוח לבדוק, וגם כשכן אני הרבה פעמים מפספסת אותם 🥴

רופא דתי, רגיש וזמין

נותן את הוואצאפ שלו

והוא באמת רופא נדיר

קרה לי גם פעמים בודדות שיצא פס חלש מאוד והתברר שהבדיקה לא תקינה

כי אותו יום עשיתי בדיקת דם ויצא שלילי

בדקתי 3 פעמים לראות שאני לא הוזה

וכולן יצאו ככה פס ממש ממש חלש

עשיתי בדיקת בטא מחכה לתוצאות

ההמתנה הזאת מורטת עצבים

בעיקרון זה אמרו להתחזק עם הזמן, יום-יומיים אחר כך.

זה גם תלוי בריכוז של השתן

בעז"ה יהיה בסדר!