ומבין את רבותינו שאמרו כמוך,

אבל שמח על הזכות להשתתף ולצפות בגאולה

אני לא כל־כך נחשף לזה ביום־יום

ונראה שהפרוגרס הולך וגוסס, ייקח לזה עוד קצת זמן אבל באמריקה הוא כבר די מת, גם בקנדה, נראה שבקרוב גם בגרמניה

והמדיניות שלו בנוגע לסוגיות הפרוגרס נתמכת על־ידי ההמונים

בקנדה טרודו התפטר נראה לי? והמתמודד השמרני pierre poilievre צובר תאוצה לפי מה שידוע לי.

ובמידה מסוימת מכיר אינדיקציות שזה להיפך מכך.
ראשית, עובדות: בשנת 2020 השיג ביידן 81 מיליון קולות בוחרים, טראמפ השיג 74 מיליון. בשנת 2020 השיגה האריס 75 מיליון קולות בוחרים (כך שלכאורה 6 מיליון "התפיידו" ונעלמו מקרב המצביעים שבחרו במועמד הדמוקרטים), ואילו טראמפ השיג... 77 מיליון. כלומר, אפילו בזכייתו השנייה בבית הלבן [ולראשונה מבחינתו, וכן לראשונה מזה 20 שנים מבחינת מועמדים רפובליקניים, גם במספר הקולות ממש ולא רק בספירת אלקטורים], הוא השיג 4 מיליון פחות ממה שהשיג ביידן כזוכה ארבע שנים קודם. אגב, מספר הבוחרים הפוטנציאליים גדל בין 2020 לבין 2024 באחוז אחד, מכ - 242 מיליון לכ - 244 מיליון. טראמפ השיג 4 אחוז יותר מבחינת מספר מצביעים, לעומת המספר ארבע שנים קודם.
אחוזי ההצבעה האמריקאיים נמוכים, כשני שליש בשנת 2020 ואף פחות מכך - 64 אחוז - בשנת 2024.
והנה השאלה: מה המסקנה? שיש פחות פרוגרסיביים? איזו טענה אפשר להציג שתכריח מסקנה כזו? עם עשרות מיליוני קולות צפים, בלתי מצביעים מושבעים (81 מיליון כאלו בשנת 2020 [!], 88 מיליון כאלו בשנת 2024 [!!!]), איך אתה יכול לקפוץ למסקנות בנוגע לדיעותיהם? דוגמא לאפשרות: תאר לעצמך כי 10 מיליון בוחרים של טראמפ משנת 2020 הפכו את עורם והם עכשיו תומכים מושבעים של אילהאן עומאר, ולא הגיעו לקלפי בשנת 2024 עקב זעם עצום על המדיניות האמריקאית בנוגע לעזה, שבה הם אולי רואים קורבן של אימפריאליזם ציוני, ושאפילו ביידן חוטא בזה לתפיסתם [אגב, אחד כזה הוא בוודאי ג'ימי דור, שגם אם ייתכן שבאופן אישי הצביע עבור טראמפ, הוא תוקף את ישראל בחריפות ומאשים את הציונות ברצח עם]. במקומם, היו 11 מיליון בלתי מצביעים משנת 2020 הפכו לקנאי תנועת MAGA ובחרו הפעם בטראמפ דווקא, כי הם חשים שמערכת המשפט האמריקאית רודפת אותו כיריב פוליטי. אבל - בנוסף תאר לעצמך ששני מיליון איש מקרב הבלתי מצביעים, נעשו רק יותר ויותר פרוגרסיביים בארבע השנים האחרונות, וכפי שלא יכלו לסבול את ביידן כי היה לדעתם שמרני וממורכז מדי, כך באותה מידה או אף יותר סלדו מקמאלה האריס. אז הרי לך אפשרות ריאלית ביותר, "תוספת" של מיליון בוחרים אמריקאיים לטראמפ, בשעה שבכלל מספר הפרוגרסיביים רק עולה.
לצורך העניין ההערכה האלמנטרית והסבירה ביותר היא, שמי שבאמת מאמין בערכים השמרניים, אוונגליסטים, תנועת MAGA, הימין האמריקאי בכללותו, השתדל ברוב המקרים - באחוזים גבוהים לאין ערוך מאשר הקבוצות האחרות או אף המנוגדות בדיעותיהן - והטיל את קולו למערכה בבחירות האחרונות. ולכן הגיוני בהרבה שהתפיסות הליברליות, הפרוגרסיביות והנוטות בחדות לשמאל ולסוציאליזם (או לסוציאל דמוקרטיה), בכלל לא באות לידי ביטוי של כוחן האלקטורלי האמיתי, והן לפחות נותרות באותם סדרי גודל, אם לא מתפשטות ומתרחבות, ובעיקר ממתינות לשעת כושר: או שהמפלגה הדמוקרטית תתחלף כמעט כליל במסגרותיה ובהצעותיה, או שעל חורבות הממסד השמרני והקפיטליסטי של המפלגה (ננסי פלוסי, צ'אק שומר, קורי בוקר, האקים ג'פריז, גאווין ניוסם, פיט בוטיג'ג') בכלל תופיע תנועה ומפלגה אחרת וחדשה שתיקח הרחק הרחק את אמריקה למחוז ליברלי, אקטיביסטי וסוציאליסטי (רו חאנה? קורי בוש? ג'מאל באומן? נינה טרנר?).
עכשיו משהו לגבי אינדיקציות הפוכות למה שטענת, וזה הסיפור עם סנאטור ג'ון פטרמן מפנסילבניה. כזכור, הוא רץ עם מצע פרוגרסיבי תקיף נגד אותו "דוקטור מהמט אוז" (הטורקי במוצאו), הרופא המלוקק הטלוויזיוני שטראמפ תמך בו. הוא נעשה מוכר לציבור כשהוא נואם, ולאחר זכייתו אף מגיע לדיוני הסנאט, בקפוצ'ון אימונים פשוט במקום חליפה ועניבה יוקרתיים. אך פוליטית, מאז שזכה הפך לחלוטין את עורו ואת דרכיו, נעשה תומך קולני של הממסד הקפיטליסטי וההון, וכן - תומך של ישראל שזוכה לתרומות מלובי אייפאק. הוא עכשיו מושמץ בכל רחבי המדיה הפרוגרסיבית והפך להיות נער הפוסטר של השנאה לממסד והתיעוב כלפי השחיתות בוושינגטון ובקרב ההנהגה השמרנית והמעונבת - על אף לבושו החריג - במפלגה הדמוקרטית. אף אחד כיום אפילו לא מעלה בדעתו שפטרמן יזכה בקדנציה נוספת לסנאט מפנסילבניה; סביר להניח שאפילו במסגרת המוגבלת של פריימריז כפי שאיכשהו הממסד הכוחני במפלגה מתיר, יימצא אדם פרוגרסיבי שיאתגר את פטרמן וידיח אותו מלרוץ בכלל בבחירות הבאות למקום בסנאט. אגב, פטרמן לא צריך להיות מודאג. לאנשים כמותו יש למפלגה מבחר של משרות המשך כיועצים פוליטיים, עסקני גיוס כספים ומה שקרוי, אנשי PAC או לוביסטים לפוליטיקה בחברות מסחריות, או אפילו אנשי תקשורת במדיית המיינסטרים. כך זה בוודאי עם ג'ו קראולי, או למשל עם קלייר מק'קאסקיל [בדוק מי הם אם אינך מכיר]. אותו דבר יקרה עם פרישת קירסטן סינמה מהפוליטיקה. זו שעל הדרך גם הספיקה אגב להצהיר שהיא נוטשת את המפלגה, כדי שיהיה לה יותר נוח להסתדר בשעת הדחק הזו, של שלטון פוליטי מוחלט של הרפובליקנים, שנפל לידיהם כפרי בשל, מתוך שנהנים מן ההפקר בשדה הדמוקרטים - ובייחוד תחושת הייאוש של בוחרי המפלגה הרמוסים.
אבל לגבי פטרמן, קורה דבר פחות מוכר: כבר עכשיו, תוך כדי הכהונה הפוליטית שעדיין בתוקף, יועציו וסביבתו נוטשים ובורחים בבהלה מהספינה הטובעת, וזה בראש ובראשונה עקב עמדותיו השמרניות החדשות והפתאומיות, כולל תמיכה בלתי מסויגת בישראל (וביקור כאן אחרי אסון שמחת תורה ומסיבת עיתונאים משותפת עם נתניהו - סדין אדום שם, אצל מתנגדי הימין הישראלי והאמריקאי). אז באמת, גם זו לא הוכחה לכלום ולא מסמן בהכרח שמי שירצה קריירה פוליטית עתידית באמריקה, טוב יעשה אם ינטוש את פטרונו השמרן. אבל זו אינדיקציה די לא-מוכרת, שלפחות בקרב מי שהקיפו מועמד שרץ על טיקט פרוגרסיבי, הכרחי לשמר את העמדות והזיהוי הסיעתי, ובוודאי לא לבצע תפניות של מאה ושמונים מעלות נגדן.

כתבת פה את כל מגילת אסתר 

אבל זה הרושם האישי שלי אולי אני נחשף למקורות הלא־נכונים

שדרוש להרחיב את התמונה. זה אכן נושא מורכב ביותר, ועומד במרכזן של עימותים פנים-מפלגתיים הן בקרב הדמוקרטים והן בקרב הרפובליקנים. כמעט כל צד שלוקח חלק בקרבות האלו טוען ל"זכות להכרה" כמייצג של הרוב, לפחות בקרב המחנה אותו הוא מבקש להוביל: הן הפרוגרסיבים מצד אחד והן השמרניים מצד שני אצל הדמוקרטים; והן השמרנים הקלאסיים והממלכתיים מצד אחד, והניאו-ליברטריאנים ואפילו אנרכו-קפיטליסטים (מסיבת התה מלפני כעשור, ובהמשך לכך MAGA וגם זרמים נוספים כמו "שומרי השבועה" - Oath Keepers, ועד לא מכבר ארגון "הבנים הגאים" [אין קשר לקהילה הגאה...] - Proud Boys - הימני קיצוני והנוטה לתפיסות גזעיות, שלאחר הסתבכויות משפטיות כבדות נאלץ לתת את שמו ומיתוגו... לארגון כנסייתי אפריקני אמריקני [!]) בקרב הרפובליקנים.

כי ריבונו של עולם יתן לנו להצליח, זה פשוט מאתגר ומשימה.

קפץ עלינו רוגזו של כל העולם, ושל כל הדעות, ושל כל הסערות והסופות

אבל נוכל לעמוד בכך, הוא נתן לנו אתגר בו נוכל לעמוד ובעזרתו והשתדלותנו נצליח

ומעניין לחשוב על האופן בו זה גרם לו לתפוס את המציאות. אנחנו, בשונה ממנו, רואים מאוד - וזה קשה.

דיברו, אז למרות כל הקשיים אנחנו יכולים לפתח חוזק פנימי שמי שלא חווה את אותם הקשיים לא יכול לפתח, וגם יכולים לראות את התכלית של הקשיים (לעומת קשיי הגלות בהם סבלנו וסבלנו ולא ראינו לאן זה מוביל), וממילא אנחנו יכולים להתחבר לדברי רב יוסף.

אבל בעצם לא. עקבתא דמשיחא ברובה כבר הייתה לפני קום המדינה, אז הייסורים היו קשים הרבה יותר. ולזה שאר האמוראים התייחסו. במצב של היום, למרות הקשיים, כל האמוראים היו רוצים להיות.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים