אבל אולי כדאי לשנות את המבט 

ולזכור שזה שריר שבקלות מאמנים ויש הרבה דרכים לקפוץ למים ?

שהם פחות או יותר בגילך, ואין להם שום דבר ממה שאתה מתאר שיש לך, לא רכב, לא כסף, ולא כל מיני דברים הכרחיים להקמת בית(חלק מהביטחון שנשים מחפשות בהקמת בית הוא ביטחון כלכלי, לאו דווקא מליונר או בכלל משהו קרוב לשם, אלא מישהו מיושב עם עבודה מסודרת וכו'), המצב שלך מאוד טוב ביחס לגיל, מכיר אנשים שאין להם כלום חוץ מהיכולת לדבר עם נשים, ובפועל זה לא מחזיק הרבה אם בכלל.

אני מבין את החשש אבל תסתכל על הצד החיובי, ואם יורשה לי, הוא מאוד מאוד מאוד חיובי.

אתה מסודר כלכלית תודה להשם יתברך, יש לך חיים טובים(חברים, פנאי וכו' ולאו דווקא כסף)

יש לך הורים מדהימים ותומכים.

נשמע שאתה מרגיש משמעותי והכרחי איפה שאתה נמצא

ובגדול, בגיל שלך יש עוד הרבה חברה(ואני בטוח שגם אתה מכיר חברים כאלו שהיו שמחים להתחלף איתך) שעדיין מחפשים את עצמם.

תראה איך המדמה השקרן מנסה להפיל אותך זה פשוט מצחיק.

דוד, הכרתי במהלך חיי הקצרים המון סוגי אנשים..

כאלו עם כסף וחברים, אבל הורים שרק מפילים למטה ומורידים חלילה.

כאלו בלי כסף אבל עם משפחה וואו

כאלו בלי משפחה בכלל(המון בעיות ונתקים) אבל מלא כסף

ואצלך - אתה עשיר אחי, גם משפחה תומכת, גם עבודה טובה, גם תחושת שליחות, גם אתה מרגיש שאתה משמעותי אז תרים את הראש למעלה יא אח יקר יש לך הרבה יותר ממה שאתה חושב. ולגבי נשים? בשביל להתחתן לא צריך להיות "אשף נשים" או איזה חרטה של "גבר אלפא"  - השם יסלח לי כמה אני מרגיש דחייה כלפי אותם "גברים".

תאיר בעצמך קודם כל את כל הנקודות הטובות, בלי לתת משקל למה שבעינך מתפרש כלא טוב. כי יכולה לבוא מישהי שבעיניה ה-"לא טוב" הזה מעיד על ענווה וביישנות שתמצא חן בעיניה.

וגם דוד פעם היה לי חבר שלדבר עם נשים הייתה הבעיה האחרונה בחיים שלו, באמת היו נופלות לרגליו רק בגלל היכולת דיבור שלו, ממש זכור לי איך הוא היה עושה מזה משחק מרוב שאצלו זה בכלל לא היה עניין.

אז הוא יש לו את הלדבר, אבל מהכירות אישית, חסר לו כל כך הרבה ממה שלך יש. אז תשמח דוד יש בך הרבה טוב ומלא מה להציע לאישה שתזכה בך. אני חושב שאם תלך עם ההרגשה הזאת בלב, מעבר לתחושה הטובה שבוא תבוא בעקבותיה, גם תצליח לייצר הזדמנויות בלי לשים לב אפילו.

ולעצה פרקטית, הייתי מציע על תפילה מול השם יתברך בשדה. אתה תראה פלאים בהבטחה.

רק אתה מכיר את האופי שלך, יש מצב שגם אם היית גדל כחילוני היה קשה לך יותר לתקשר עם בנות ועצם הההפרדה של הדת העצים את הקושי? או שזה בכלל עניין של אירוע מסויים שחווית שגרם למחסום?
ואולי זה לא משנה. 
אני הייתי מציעה להגדיר לך את המטרה הסופית ולפרק את זה למשימות איך אתה משיג אותה. ממש להכין תוכנית עבודה. לדוגמא כהתחלה- בפעם הבאה שיוצא לך לדבר עם אחת הבנות בבסיס אתה מקפיד על קשר עין כל השיחה.  לא ישר לתוך העיניים, אלא פשוט לא להשפיל מבט. כמו שמדברים עם חבר. ככה שבוע אתה עובד רק על זה. 
אתה יכול להתקדם עם לשאול שאלת התעניינות שאתה יוזם. לא משהו גרנדיוזי. בקטנה. תלוי במידת ההכרות שלכם כמובן. 
וככה תמשיך עם עוד דברים קטנים שאתה מודע שקשה לך. 
תחזיק תמיד בראש שהפחד, המתח שלך הוא רק עוד תחושה בגוף. נכון, תחושה לא נעימה אבל בטוחה שחווית תחושות לא נעימות, תחושות לא הורגות אותנו. התחושה הזו מגיעה ממחשבה. מחשבה זו רק מחשבה, היא לא אומרת כלום על המציאות, על מה שהולך להיות, היא לא משקפת את האמת והיא לא אומרת כלום עליך. אם מגיעה אליך מחשבה - "אני לא מסוגל לעשות את זה" אל תלחם בה, תן לה פשוט להיות, זה תלוי בך אם אתה מאמין לה או לא.

אבל אפשר לעבוד על זה

זו הדרך של אלוהים לאותת לך להתקרב אליו. אי אפשר לדעת.

כי מה שתיארת כאן, נשמע לי (אל תלחץ ,אנחנו בדיון תאורטי-פילוסופי)
כמו סוג של קללה.

מילא היית מסכן, בלי כלום ובלי בחורה, אז ..הכל ברור. קודם תשקיע בעצמך ואז ירצו אותך. 
 

אבל כאן אתה מתאר שיש לך הכל. ״המון כסף״ ״חברים״ ״איש קבע בתפקיד מאוד משמעותי ומצליח״
רק היה חסר שתגיד שחיסלת את נסראללה והיית אחראי ראשי על מבצע הביפרים..

לכן, אולי תעשה חשבון נפש. 
תן משהו ממך כדי להתקרב אליו. תעלה הילוך וגם הוא יעלה הילוך.

 הוא כנראה רוצה אותך קרוב יותר אליו והוא מאותת לך.

אני לא רואה אפשרות אחרת ותגיד תודה שהוא מאותת לך. 

זה אומר שהוא יודע שמגיע לך יותר. רק תבחר בדרך הנכונה יותר עבורך  דרך עבודת השם.  זה הכל.

משם...לשידוך מוצלח ובעזרת השם, הקמת משפחה בקרוב מאוד.

בהצלחה.

ה' לא סתם שם לך את התכונה הזו ..

זה בסוף הכל תלוי באיזון , תזכור שהרגש התחושה הזו , היא תכונה מדהימה, תעוף עליה .

זה שאתה בחור שמור ,טהור  ואייייי מי לא היתה רוצה??

מלאך.

זה יתרון תבין הקדושה הזו זה מדהים.

שתבין את זה יהיה לך יותר קל לחבק את התחושה .. ומפה לחפש את אשתך שרואה אותך בעין טובה.

אני גדלתי בישוב שכן היה בו בני עקיבא והיה בנים מגיל קטן ולא היה מוזר לדבר ולחזור איתם ועדיין לא הרגשתי בנוח להסתכל בעיניים וגם היום אני מקפידה על זה .. אם פעם זה כאב לי , ולא הבנתי למה לא נוח לי.. למה לא מרגיש לי שייך לדבר איתם למרות שאפשר .. 

היום אני יודעת שזה יתרון ושהבעל שלי יעוף על זה .. אין לי ספק בכלל.

אצלי זה לא רק נובע מחינוך דתי.. אלא פשוט מהלב , בהתחלה לא הצלחתי ובהמשך הבנתי שלא באלי.

חשוב שלא תמחק את התכונה הזו אלא תראה בה את הטוב ומתוך כך היא תתאזן לבד, לא כי אתה רוצה לשנות , כי אתה מרגיש בה יותר בנוח ושלם.

ואולי כדאי לפנות לעזרה מקצועית. זה משהו הפיך, ואם יש כלים לעשות זאת, למה לא לקבל אותם מאיש מקצוע?

תסתכל מסביב.

יש לא מעט אנשים שגדלו בציבור שבו יש הפרדה מוחלטת בין בנים לבנות. שהנושא של בינו לבינה לא נוכח. שלא מדברים עם בנות, קרובות משפחה, שכנות - כפי שהפותח כותב.

ובכל זאת, רובם המוחץ, בשלב המתאים, במסגרת המתאימה - 

מצליחים ליצור קשר טוב ובריא עם אישה (והפוך כמובן).

אני חושבת שבאופן כללי כיום - במסגרות שונות, גם בציבור הדת"ל וגם החרדי - ישנה הדרכה לקראת יציאה לדייטים. ובאמת בדייט ראשון, פעם ראשונה, זה כנראה מביך לרוב האנשים. זו סיטואציה מלאכותית, עם כללי טקס לא כתובים, שהרבה פעמים מתלווה תחושה של לחץ, מתח, חוסר נינוחות. (ואני חושבת שזו תחושה שיכולה להיות בלי קשר לשום דת, גם אצל גויים..)

במילים אחרות:

העולם הדתי מכוון לכך שבשלב הנכון בחיים (שבו נמצא הפותח), זה דבר טוב ומבורך ליצור קשר עם אישה כדי להתחתן איתה. וזה משהו שגדלים איתו מגיל 0.

בניגוד לדוגמה לחינוך בדתות אחרות, שבו עליה במדרגות הקדושה מחייבת חיי פרישות.

אז הדתיות היא לא בהכרח הגורם למצב שהוא מתאר. יכול להיות שהוא מסייע. 

אבל גם יכול להיות שאם הוא היה גדל בעולם חילוני, זה לא היה שונה, בהנחה שהאופי שלו היה דומה למה שהוא היום.

ממה שאני מכירה, אתה יכול למצוא בעולם החילוני אנשים בני 25 שהיו חותמים על רוב הדברים שהפותח כתב (תנפה את הפן הדתי).

ואם זה מפריע לו, מביך אותו, מכעיס אותו - 

זה בדיוק הזמן והשלב לפנות לאיש מקצוע שיוכל לעזור לו.

אני התרשמתי שהוא לא מחפש להתקרבן, אלא רוצה לקחת את עצמו בידיים ולאפשר לו להרגיש פחות לחוץ, יותר עצמו גם בשיח מול נשים (בכלל, ובפרט בדייטים).

יש גם "תאונות" בדרך ומצבים בהם החיים הדתיים לא מתפרשים נכון או מעצימים בעיות קיימות. מנסיון כואב אומר לך.

להשתמש בתירוצים או סיבות בשביל לא לטפל במה שבאמת קורה לו בפנים.    

לפעמים (ולפעמים לא) מגיעים לשלב שכבר לא רוצים לברוח ולהדחיק. 

בשיחה כנה אפשר לזהות

ותלוי כמה אדם כנה עם עצמו ומוכן לטפל בעצמו וכמה הוא מאכיל עצמו בנרטיבים.

הרבה פעמים אנשים בורחים להתקרבנות, זאת תגובה מאוד טבעית אצל כולנו  .  

זה לא אומר שלא קיימות באמת בעיות. 

לא אמשיך כי נראה שאתה לא רוצה לשמוע. וזה בסדר.

ואף מסכים. אדם צריך לקחת אחריות.

קודם כל, אני רק רוצה להגדיר לרגע שדתי לצערי הרב בתוך ציבור הוא לא אותו הדבר כמו ההגדרה האמיתית.

נניח שאתה מאמין שיש בורא לעולם ואתה לא מקיים מצוות מסויימות, האם אתה אוטומטית הפכת ללא מאמין בבורא יתברך?

האם תפילה היא הדבר שהקב"ה דורש ממך? ונניח שאתה לא מניח תפילין, האם הקב"ה יפרע ממך את החוב?
נראה לי שרוב האנשים פשוט לא תופסית את מהות היות אדם מאמין בקב"ה ואת מהות קיום המצוות.

הרקע של אדם בנוי להוביל אותו (שלא מבחירה..) למה שהוא היום וממילא גם להתקדמות.

לי אישית יש קצת ביקורת על הגישה של ניתוק מוחלט מהמין השני אם כי אני מבין למה הגישה קיימת במידה מסויימת.

אני מאמין שהגישה הזאת לא נכונה לגמרי ובטח שלא עם משפחה.. למרות שלא צריך לקרב יותר מידי.

אני אספר לך משהו נחמד\מצחיק.

לפני כ 25 שנים הלכתי לבקר את בת דודה שלי והיא וחברה שלה הזמינו אותי (עם פאות זקן וכיפה גדולה) ללכת לקנות כמה בגדים. (הן חילוניות..)

נכנסנו לאיזו חנות באיזור המרכז ו..המוכר היה בהלם. למה? בגלל שהוא רואה שתי בנות חילוניות בקושי לבושות עם איזה בחור עם פאות, זקן וכיפה גדולה.

יש דברים שאני מאמין שאפשר לתת עליהם ביקורת אם כי הכעס לא תמיד מוביל לתוצאות רלוונטיות או טובות.

לי יש ביקורת על ההורים שלי מפה ועד להודעה חדשה, אז מה אני עושה? את הילדים שלי אני מגדל בדרך שנראית לי מתאימה יותר.

אני בטוח שלהורים שלך יש סיבה זאת או אחרת לבחירה שלהם לגדל אותך בדרך שהם בחרו. אתה באמת לא יכול לבקר אותם מכיוון שאין לנו מושג מה הוביל אותן לבחירות שלהם.

יש לי זוג חברים בני למעלה מ 70 שסיפרו לי למה הם החליטו לנהוג בחייהם גם בחינוך וגם בעוד נושאים בדרך מסויימת וגם אם אני לא אנהג בדיוק כמותם עדיין,
ההגיון שלהם ממש לא מנותק מהמציאות והוא מאוד יציב.

זה קצת מצער אותי לשמוע שיצאת עד עכשיו רק עם 2 בנות אם כי אני יכול לנחם אותך שאני מכיר מישהו שבגיל ובמצב שלך כבר יצא עם לפחות 50 בנות, אבל, להגיד לך שזה עדיף? זה לא ממש משנה.

אני מאמין שאתה צריך עזרה בתחום הזה של נשים ובנות אבל הדבר הכי חשוב זה לא לחשוב על חתונה בראש ובראשונה.

נניח שאתה רוצה להכיר מישהי, לא בשביל חתונה, נניח מישהי שאתה עובד איתה ובטוח לא תתחתן איתה, זה בסדר להיות זהיר.

אפילו, אני מאמין שאם גבר לא זהיר עם חבריו וחברותיו וכן עם מכרותיו אז זה לא ממש אידיאלי.

ולא, לא בכל מערכת יחסים עם בנות\נשים הנושא הזוגי והמיני הוא נושא.

וזה נכון גם לדייטים, אם תבוא עם גישה שאתה הולך להכיר אדם נחמד ושאתה רוצה לבנות איתו קשר בסיסי כבן אדם ואם יהיה מעבר לזה אז מה טוב, אני מקווה שהכל ירגיש לך יותר טוב.

נניח, אם אתה יוצא עם חבר לבית קפה, אתה קונה לו שתיה? מפנק אותו? אני יודע על עצמי שלפעמים אני כזה אבל לא תמיד.

וזה נחמד לי להיות נחמד לחבר או מכר שלי, פשוט כי אני אדם נחמד שאוהב אנשים אחרים.

אני מאמין שאם קשה לך אז אולי שווה להיפגש איזה כמה פגישות עם איזה שהוא מאמן או אולי אפילו מאמנת כדי לעבוד ולבנות כמה דברים בתחום הזה.

לרוב זה שווה את הכסף.

ואגב, זה טבעי להרגיש מעט שונה ממי שאתה בפגישות, זה הכי טבעי בעולם!

אם תרגיש כמו שאתה תמיד זה מראה שאתה מחוספס לסיטואציה וממילא הייתי אומר לך שמשהו אצלך לא רגיל.

וזה טוב... זה לא שזה רע.

אז ההתמודדות הזאת נובעת מביישנות יתר, שכנראה נחתמה בך מגיל ממש צעיר. צניעות זה יפה, אבל רק כשיש לזה חיבור ישיר לתורה ומצוות. כי אחרי הכל יש גם הרבה מאד גוים צנועים וזה לא שווה כלום. תעשה בירורים אצלך מה היחס של הצניעות הזאת שבך לתורה, אולי יש לך חיבור גדול מאד ואתה אפילו לא מודע לזה. אם כן, תעוף על זה ותטפח את זה בכלים הנכונים. אם לא, אז קודם כל חבל, ודבר שני תעבוד על לשנות את זה

ואיפה הקביעה שזה "לא שווה כלום"

צניעות זו תכונה שיש אצל כלל בני האדם.

זה לא חידוש דוד 

כי הם לא שווים כלום..

צודק דוד

וכו'

אבל זה לא אומר שאין מדרגות.

בני אדם נחשבים מעל בעלי חיים, ויהודים נחשבים מעל בני אדם. 

כידוע יש גם מדרגות בתוך יהודים, ישראל, לוי,כהן

לצערי הרב זה דבר שבין אדם למקום ואין ביד אדם להכריע בדבר.

יש יהודי כוהנים לוים ואנשי "תורה" שמעלתם נמוכה מאשר חגב..

כל יהודי גדול גם אם הוא הרשע הגדול ביותר הוא נעלה יותר מהגוי הצדיק ביותר. 

וזה לא תלוי במעשים, הנשמה של יהודי היא לאין ערוך גדולה מהכל. תלמד את אגרת תקנה של הרב, וזה לא רק כתבי הרב זה עניין בסיסי שיש מדרגות בין הבריאות וחייבים לדעת להבחין בינהם

זה שהרב קוק מדבר על הנושא מבחינה רעיונית ותפיסתית ושהוא רואה ותופס כך את הדברים, אין זה אומר שהמציאות היא כך.

זאת אומרת, אם כל הכבוד לרב קוק ולעוד חכמי ישראל אחרים מבחינה רעיונית, בפועל המציאות לא עובדת רק לפי הרעיוני.

אני יכול לדבר מהיום ועד מחר על שורש ישראל ועל עוד הרבה דברים אחרים ולדבר גם בשבחם של ישראל ושיש בהם כל מיני תכונות וכו'.

בפועל, דרך ארץ קדמה לתורה... זאת אומרת, בשלב שנברא העולם וכל אדם ניתנה דרך ארץ בעולם.

ולאחר מכן בשלב זה או אחר ישראל קיבלו את התורה על גבי אותה דרך ארץ, ובשונה מהרבה אנשים, יהודי יכול להשחיט את דרכו.

יש מישור מאוד רעיוני שהוא מאוד "נוח" כדי לסנגר וכדי להרגיש נעלים ועוד כל מיני דברים, במישור המעשי זה לא עובד ככה.

אם אני אומר שישראל הוא נעלה יותר מן הגוי, אז אני גם יכול להגיד במובן מסויים שגר הוא נחות ושגם גוי הוא נחות.

בפועל אדם נידון על פועלו בסוף חייו ולא רק על מחשבתו ושורשו.

זאת אומרת שאם אדם בעל תורה ובעל תואר במשך חייו התנהג בצורה שאינה מכבדת את התורה הוא יורש את מה שמעשיו עשו.

דרך אגב, אפשר לראות גם את גישת הגמרא לנושא. יש אנשים שאין להם חלק באלוקי ישראל וזאת עובדה.

האם הם אנשים רעים? אל תדון אדם עד שתגיע למקומו..

אם אתה רוצה לדבר על נשמה... אז גם לקוף יש נשמה וככל הנראה יש קופים שהנשמה שלהם יותר גדולה ויותר נעלה מאשר כמה וכמה יהודים.

פסקאות כז-מג

וגם פסקה קיא שהוא מסכם בסוף.

אשר קדשנו במצוותיו, אנחנו מברכים את זה על היותנו מובדלים,הוא הבדיל אותנו משאר האומות. "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה" 

אני מביא לך מקורות ישירים מהתורה, פסוקים,רש"י,כוזרי,כתבי הרב. ואתה רק דוחה אותם בסברות בטן כדי להזדהות עם הרומנטיקה השמאלנית "כולם שווים". 

לקוף אין נשמה (אגב גם לגוים אין) יש להם נפש. 

יש יהודים שאין להם חלק לעוה"ב לעומת זאת יש גויים שנכנסו לגן עדן בחייהם

"טוב שכן קרוב מאח רחוק" זה יתרו

עבדמלך הכושי

ולא אחי אם יש מישהו שנולד יהודי ונהיה רוצח אנס קניבל שזרק את הנשמה שלו לפח, אין לו עדיפות על גר תושב שמאמין בקב"ה ועוזר לעם ישראל גם אם יש כל־מיני פלפולים תיאולוגיים רחוקים למה זה ככה.

את הסגולה הנשמתית שלו

כי הרב מסביר שם שזה לא בלתי הפיך, הסגולה "מהבהבת" בו. הוא יכול להדליק אותה שוב. 

ונראה לי שלא לגמרי הבנתם את כוונתי, כשאני אומר גדול לא התכוונתי במובן של צדיק. אלא במובן של בר מעלה. לגוים מצד עצמם אין כמעט שום מעלה ויחס לבורא. ליהודי שפל ישנה מעלה הרבה הרבה יותר גדולה מאשר לגוי צדיק.

כידוע ישנה המחלוקת גם האם גר צדק יכול להגיע לנבואה כלומר ניתן להניח שליהודי מבטן יש מעלה רמה יותר משל גר צדק

בכך שהוא יודע לחשוב לדבר כו' ואולי יש לו פוטנציאל טמון לחזור בתשובה

אבל אני מעדיף חתולים על־פני רוצחים פסיכופתים

את החתולים אני מלטף ומאכיל ואת הרוצחים אני מוציא להורג

אם תעשה זאת זה ייחשב כרצח.

אם תהרוג חתול זה יחשב כצער בעלי חיים במקסימום.

יחי ההבדל הקטן

האדם במדרגה גבוהה מהחתול אך כאשר האדם מחטיא את תפקידו הוא נהיה גרוע מהחתול(,דווקא בגלל שהוא במדרגה גבוהה מהחתול).

המדינה לא נוהגת על פי דין תורה, וגם לא על פי דין מלך.

ככה שכל מה שאמרת לא רלוונטי

אני יכול להרוג חתולים וזה אפילו לא יהיה צער בעלי חיים כי לא שייך צעב"ח בהמתתם. 

ואתה לא יכול להוציא להורג יהודי רוצח פסיכופת

עיין אורות ישראל ה,י 

לגבי מעלת הנשמה הישראלית ביחס לגוים

שוב, אני עדיין מעדיף חתול על־פני יהודי רוצח פסיכופת, סורי

גם אם תחת חוקי המדינה הנוכחיים אין לי יכולת לעשות איתו שום־דבר

קביעת הראי"ה שההבדל בין נשמת יהודי לנשמת גוי מהותי יותר מההבדל בין נשמת גוי לנשמת בהמה, כי ההבדל בין האחרונים כמותי בלבד, צריכה מקור

גם לגויים יש חופש בחירה חביב אדם שנברא בצלם ועכ"פ יש להם שבע מצוות בני נח משא"כ בע"ח

אין לי בעיה עם הקביעה שנשמת ישראל גבוהה ונעלה יותר מנשמת האומות

אבל כל־מיני קביעות כמו היהודי הרשע ביותר שאפשר לתאר עדיף פי אינסוף על־פני הגוי הצדיק ביותר אפשר לתאר, או שאין שום הבדל מהותי בין גוי, צדיק ככל שיהיה, לבהמה

זה כבר רחוק ואיני רואה חובה לקבל את הדברים ולא נראה לי שיש לי בעיה של פרוגרס

כבר הבהרתי שלא בזה עסקינן. גם אני מעדיף את הכלב שלי ז"ל על פני אנשים מסוימים, אבל זה לא הופך את הכלב שלי ליצור בעל מעלה גבוהה יותר משל בני אדם. רעים ככל שיהיו.

בסופו של דבר יהודי נשאר יהודי לא משנה באיזה מצב ירוד הוא נמצא, שם השם נקרא עליו כי הוא עדיין חלק מעם ישראל. לעומת זאת אין שם השם נקרא על הגוים. נכון, לגר תושב, גוים שמקיימים 7 מצוות מעלתם גבוהה, אבל עדיין הפער באיכות טיב המעלות הגנוזות בנשמת היהודי לעומתם הוא עצום לאיך ערוך. 

וכמובן שיש הבדל מהותי בין גוי צדיק לבהמה הכוזרי כנ"ל מסביר את המדרגות העיקריות בברואים. מדבר הוא ללא ספק מעל בעל חיים.

לבן מלך יש מעלה מצד זה שהוא בן מלך לעומת פשוט העם

אבל זה לא הופך אותו אוטומטית לעדיף ב־100% מהמקרים, זה מה שהערתי

הרב קוק באותה פסקה טוען שאין הבדל מהותי בין גוי ("בכל דרגותיו") לבהמה רק הבדל כמותי.

בוודאי שמדבר כולל גם את מדרגת בע"ח צומח ודומם אבל יש לו גם הבדל מהותי לא? ואין לי בעיה עם זה שלישראל יש גם הבדל מהותי מהגוי

"לגבי שם השם נקרא עליו" לא יודע

עיין שוב, הרב לא משווה בין גוי לבהמה. אלא רק מביא את זה כמעין המחשה לפער בין ההבדל הנשמתי של נשמה ישראלית לנפש של גוי. הפער הוא יותר גדול מאשר ההבדל בין אדם לבעל חיים.

ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי.

כתוב שבשביל ישראל העולם נברא, ז"א שכל הבריאה טפלה לישראל, אם ככה ברור שגם אם יש, ויש, מדרגות בשאר הבריאה  אי אפשר להשוות את ההבדלים בינהם לבין ישראל.

מה עם הבחינה של הבא להורגך?

מה שאתה אומר על ההבדל בין יהודי רוצח לחתול קיים גם בין רוצח גוי לחתול.

בדיני נפשות יש מלא מצבים שונים ומוזרים, דיברתי ככלל.

ולא הבנתי תשאלה

כנראה שלפי התורה יהיה מותר להרוג רוצח פסיכופת מכלל 'הבא להורגך' ואם הורגים בעל חי שלא לצורך יש בזה איסור.

התכוונתי שלא הבנתי למה דייקת שהרוצח הוא דווקא יהודי, ברור שגם גוי הוא מעל לבעל חי.

לגבי מה שכתבת קודם לגבי ההבדל בין מי שנולד יהודי לגר צדק, ברור שיש הבדלים ועם ישראל בנוי דרגות דרגות, כמו שיש כהן, לוי,ישראל יש גם גר צדק אבל כמו ש'ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ' ז"א שהוא מאבד את הקדימות שלו כאשר ישנו יהודי שהוא גדול ממנו בחכמה אז ככה גם גר צדק יכול להיות גדול יותר מכהן, ויש  את הסיפור הזה (לא זוכרת בדיוק) שקבוצה של אנשים ליוו את הכהן הגדול וברגע שראו את שמעיה ואבטיליון (גרים ת"ח) עזבו את הכהן הגדול והלכו ללוות אותם.

 יש את הנקודת פתיחה המסויימת שאדם מתחיל ממנה ויש את הדברים שהוא מגיע אליהם ,שזה בסוף מה שקובע.

כמו שיכול להיות אדם שנולד בבית דוס עם חינוך שמור והכול וישאר במקום ולא יגיע למדרגות גבוהות ויהיה מישהו שנולד בבית חילוני ולא גדל על התורה ובסוף לא רק יתקרב לה' אלא יגיע למדרגות גבוהות, האחרון עדיף על הראשון, גם בגלל המאמץ והכל וכוח התשובה וגם בגלל שסופסוף הוא הגיע למדרגות גבוהות יותר.(אז מה שהוא שמור יותר אבל בסוף הוא לא התעלה מעל זה, היה לו יותר פוטנציאל ואפשרות והוא לא מימש את זה, לא מספיק להיות עם פוטנציאל, הפוטנציאל אמור לחייב את האדם ואם הוא לא ממש את הפוטנציאל זה לרעתו, כמו שאדם חילוני יתגאה שהוא צאצא של צדיק גדול, הוא חושב שזה מעלה, אבל זה מעלה רק אם הוא מצדיק את הייחוס שלו כי אם לא זה גנאי וזה מהווה כקטרוג למה הוא לא הולך בדרך אבותיו?!. )

לא ככ פשוט להרוג היום. אלא אם כן זה ממש הקם להרגך, אם את נתקלת בו ברחוב סתם ככה אין לך יכולת לזה. לגבי המתת בעליי חיים לפי רוב הדעות אין בדבר אפילו צעב"ח. האיסור קיים בעיקר רק כשאתה פוצע ומשאיר אותו חיי לסבול.

דייקתי על יהודי כי ביהודי עסקנו לא ככ בטוח שאיסור לא תרצח חל על גוים.צ"ע בזה.

לגבי גר צודק כבר כתבתי כמה פעמים שלא התכוונתי למידת הצדיקות אלא למעלתו, והזכרתי את מחלוקת הראשונים בדבר השאלה האם גר צדק יכול להגיע לנבואה כמו יהודי רגיל.  לפי ריה"ל לא, יש כאן פגם מצד נשמתו ומידה מסוימת של מעלה מצד יהודי רגיל ביחס לגר.

לגבי העניין של בעל תשובה וצדיק גמור, גם זו מחלוקת ועדיין לא ברור לחלוטין מי גדול ממי.

הכיף? יש לך מקור לזה?

לא תרצח חל על גרים תושבים וחייבים עליהם מיתה באותה מידה בדיוק

גרים תושבים מצווה להחיותם (לגבי האם שייך גר תושב בימינו גם שאלה – אבל נראה שברמה הפרקטית אם אתה רואה דרוזי בסכנת חיים מצווה לעזור לו)

לגבי עכו"ם סתם, לא מורידין ולא מעלין אם אין חשש לאיבה אבל אין להורגו בידיים

מה שאין כן ישראל משומד להכעיס שהוא בגדר מורידין ולא מעלין

"המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס, הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה מישראל--מצווה להורגן: אם יש בידו כוח להורגן בסיף בפרהסיה, הורג; ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן."

וכך נפסק גם ביחס לכת השבתאים כו'

למרות "סגולת ישראל" שלהם

גם עשו כידוע שורש נשמתו היה גבוה משל יעקב ועדיין "את עשו שנאתי". יכול להיות שהייתה בו מעלה עצומה אבל זה לא אומר כלום

לגבי גרים שוב יכול להיות שיש מעלה של ישראל על גר (ומסתמא יש, כי גרים אינם נחשבים לקהל ה' לעניין יוחסין)

כשם שלכוהנים יש מעלה על ישראל

ועדיין עדיף ממזר ת"ח על־פני כהן גדול עם הארץ

וזה המסר של התורה כל הזמן, שעדיף מי שהמעשים שלו טובים על־פני העשיר / מיוחס / כו'

איסור צעבח-שות הנודע ביהודה

גר תושב זו מדרגה שונה מגוי ולא עליהם דיברנו כזכור (מה גם שיהודי שהרג גר תושב לא מתחייב מיתה אלא הגליה) כך שלא נכון להגיד שחייבים עליהם מיתה באותה מידה בדיוק.. השאר צ"ע

עדיין הוא לא מתיר סתם כך להרוג בעלי־חיים

"ומי שהוא איש הצריך לזה ופרנסתו מצידה כזו בזה לא שייך אכזריות והרי שוחטין בהמות וחיות ועופות וממיתים דגים לצורך האדם ומה לי טהורים שיאכל מבשרם ומה לי טמאים שיאכל ויפרנס עצמו מדמי עורותיהן וכל בעלי חיים ניתנו לאדם לכל צרכיו, אבל מי שאין זה לצורך פרנסתו ואין עיקר כוונתו כלל בשביל פרנסתו הוא אכזריות."

לגבי חיוב מיתה צודק אחי טעות שלי לא יודע מאיפה זכרתי את זה. איסור ברור שיש אבל ולא כמו מה שאמרת שצ"ע עיון אם בכלל חל לא תרצח על גויים

ובכל־מקרה גם לדעת הרמב"ם על גר תושב חייב לפחות גלות אבל ישראל מומר מצווה להורגו

לא יודעת מה היום מבחינה חוקתית, אני מדברת מבחינת התורה. אמרת רוצח פסיכופת..כנראה שיהיה מותר להרוג אותו מאשר לתת לו להסתובב חופשי.

אין איסור להרוג בעלי חיים סתם ככה?(אפילו כששוחטים בעל חי לאכילה צריך להיזהר מצער בעלי חיים..)

מה צריך לעיין כאן? על חיות צריך לרחם על בני אדם לא כל שכן? אם הגויים מחוייבים בלא תרצח ביניהם אנחנו לא מחוייבים לא לרצח אותם? לא הבנתי.

מידת הצדיקות יכולה לקבוע על המעלה.(נראלי שכתוב שבמקרה שיהודים מגיעים למצב של שנאת ישראל ופעולות נגד אז הם מאבדים את סגולת ישראל)

ריה"ל זה דעה חשובה, אבל הרמב"ם חולק עליו, לפי הרמב"ם אין ההבדל.

יש גם הסוברים שגרים חשובים מישראל...

ושניהם אהובים

דָּבָר אַחֵר, הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִקְרִיבוֹ, וְאַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁקֵּרְבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרוֹ, וְאֵיזֶה זֶה שֶׁבְּחָרוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה הוּא ה' הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ. יַעֲקֹב, בְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. משֶׁה בְּחָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, אֲבָָל לֹא קֵרְבוֹ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁבְּחָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא קֵרְבָם, בֹּא וּרְאֵה יִתְרוֹ קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא בְּחָרוֹ, רָחָב הַזּוֹנָה קֵרְבָהּ אֲבָל לֹא בְּחָרָהּ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁקֵּרְבָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרָן.

[...] אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְאַשְׁרֵי מִי הוּא שֶׁקֵּרְבוֹ, וְאֵיזֶהוּ אַשְׁרֵי בְּכִפְלַיִם מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְקֵרְבוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה אַהֲרֹן וְלֵוִי, אַהֲרֹן מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. 

אין איסור להרוג עכברים או חתולים בדגש על להרוג ולא רק לפצוע. 

אלא שהדבר לא ראוי מבחינה מוסרית לעם ישראל. 

שימי לב שאת מעוותת את דבריי לא כתבתי שאנחנו לא מחויבים על לא תרצח ח"ו אלא רק שיהודי שרצח גוי לא בטוח עבר על איסור לא תרצח במובן הפשוט שלו. הוא כן נענש ללא ספק, אבל לא במלוא חומרת הדין כפי שהיה רוצח יהודי להבדיל

אתה:"לא ככ בטוח שאיסור לא תרצח חל על גוים.צ"ע בזה."

אני:"אם הגויים מחוייבים בלא תרצח ביניהם אנחנו לא מחוייבים לא לרצח אותם?"

אתה:"שימי לב שאת מעוותת את דבריי לא כתבתי שאנחנו לא מחויבים על לא תרצח ח"ו אלא רק שיהודי שרצח גוי לא בטוח עבר על איסור לא תרצח במובן הפשוט שלו."

אשמח להבין, איפה העיוות כאן?

בעשרת הדיברות כשכתוב לא תרצח, לא היה הסתייגות בדוגמת 'לא תרצח יהודי', וגם לא ראיתי פרשנים שכתבו כך, אם יש לך אשמח לקרוא.

לא לכל העולם כמו שמקובל לחשוב.. גוי לא מצווה בלא תרצח אלא מצווה במצוות שופך דם האדם באדם, שזו אחת מ7 מצוות בני נח. 

העיוות הוא שאת מציגה את זה כאילו אמרתי שבגלל שלא בטוח שיש איסור לא תרצח על יהודי שהורג גוי משמע מכאן שמותר להרוג גוים. ממש לא! זה איסור חמור של השחטת הנפש ויש בה גם עניין גדול של חילול השם.

מקור לבבי לימוד העניין שזה חל רק על יהודים ועל גוים -"וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה" 

גוי לא בגדר רעהו לכן האיסור מדובר רק בין יהודים ליהודים.

תודה על הדיוק.

אני התפלאתי שיש אצלך מקום לחשוב שיהיה מותר להרוג גויים.לא אמרתי שאתה אומר שמותר להרוג גויים אלא אמרתי ש"אנחנו לא מחוייבים לא לרצוח אותם?".

זה שהפסוק הנ"ל מדבר על הריגת יהודי לא אומר שהריגת גוי היא מותרת. כרגע מדברים על הריגת יהודי.זהו.

ככה נראה לי..

אני מעודד השחטת הנפש

אזהרה מניין?

פרק י"ט פסוק ה'

ד"ה סגולה וד"ה  כי לי כל הארץ

כותב מפורש, שהגוים לפני השם כאין וכאפס, מה יותר מזה?

אני גם גדלתי בחברה נפרדת (ישיבה תיכונית, תנועת נוער) למשך כל החיים שלי עד שיצאתי לדייטים ובאמת הקפיצה לדייטים היתה מאוד מוזרה והביאה איתה אתגרים.

אבל הכי חשוב שתזכור - זה נורמלי!

יש לי צורך לעשות Zoom in על משפט אחד שכתבת.

"וזה לא שלא יצאתי לדייטים – היו בדיוק 2 בחורות שיצאתי איתן, אך עדיין כל פעם שאני יוצא, אני מרגיש כאילו אני מישהו אחר. כאילו אני לא באמת אני. אני פשוט לא מצליח להתמודד עם המתח."

היו 2 בחורות שיצאת איתן, ב"ה. בשני המקרים הללו הרגשת שאתה מישהו אחר. אוקי, אל תמהר להסיק מסקנות על העתיד. יצאת רק עם שתי בנות ויש לך רשמים רק משני מקרים, זה אמור לצבוע לך את כל העתיד.

דווקא זה אתה מרגיש אתה מישהו אחר - זה הכי הגיוני שבעולם. בסוף זאת סיטואציה שיכולה מאוד להלחיץ ואנחנו לא מתנהגים בה הכי טבעי. שים לב, שיש לך עוד אינטרקציות בחיים שאתה לא תמיד הכי טבעי, ואנחנו יוצרים מערכות יחסים שונות. ה"חוקים" שבהם אנחנו מתנהלים בהם בסיטאוציות שונות הם משהו שלומדים, כמו שיש חוקים מסויימים בצבא, במשפחה מתנהלים בצורה כזאת, בישיבה מתנהלים בצורה אחרת - גם בדייטים יש תפקיד שאתה לובש אותו, הגיוני שזה לא יהיה טבעי לך בהתחלה. רק אחרי שיוצרים אמון והקשר מעמיק נעשים יותר אותנטיים בקשר, זה טבעו של עולם.

לגבי היחס למיניות, הייתי ממליץ לך לקרוא את "מה את מבקשת" של אוריה מבורך, אולי זה יעשה לך סדר בראש לגבי הנושא ואיך מובנה בתרבות הכללית ואצל דוסים על סוגיהם השונים

נגעת בדיוק בנקודה - יש כאן מתח! ולאט לאט לומדים אותו. מה משפיע עלי, מה פחות, מה עושים, מה לא עושים. מתי להנמיך את המתח מתי אפשר להיות איתו ולהרגיש בטוח. תוך כדי תנועה תהיה קשוב לעצמך ותוכל ללמוד את זה מהתגובות הטבעיות שלך. תחשוב עליהם אחר כך ותבין למה הגבת ככה ואח"כ תוכל לחשוב על דרכי תגובה שונים לסיטואציה. וכל עוד שומרים על הקווים אדומים, זה בסדר ללמוד מטעויות גם.

אבל דבר ראשון ובטוח - לנרמל, לנרמל, לנרמל. זה הכי חשוב. תבין שאתה נורמלי וזה הכי מובן בעולם

אולי נובע מהעבר הדתי בשילוב עם ההווה הלא דתי, ולא מצאת תו'ל בעניין לא מכאן ולא מכאן 

יש לך עם מי לדבר/ לעבד את זה?

מבחינה דתית, הוא חלק משמעותי מהסיבוך בעניין

כשבחור ישיבה שגדל בחברה נפרדת, מגיע לדייט, הוא מבין שזה אירוע שונה ממה שהוא רגיל אליו, ואם הא קצת מתבייש וקצת נבוך, זה טבעי מבחינתו.

אז הוא משתדל להתגבר ולזרום, גם אם זה לא אירוע כל כך טבעי לו, ובדרך כלל גם מצליח בסוף.

אולי אתה מצפה מעצמך למשהו אחר, שמתאים יותר לבחור חילוני שגדל בחברה אחרת לגמרי, וזה מה שמסבך את הסיפור.

אם כך, נראה לי שזה יחסית קל לפיתרון.

[אפשרות אחרת היא, שיש משהו אחר ברקע, שלא נמצא בתוך התיאור שכתבת כאן.].

מאמן יוכל לתת לך את הכלים. לנהל את מסע הדייטים. כמו כן יש פודקסטים מאוד מועילים בנושא. אבל לך לאימון.

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰