ויצאתי ממנו בגלל העבודה.

וגם שבוע שעבר מראש לא נכנסתי בגלל זה

וזה לא הוגן!!!

אוףףףףף

וזה גם קשור לאנשים שקצת מרגיש לי שלא מבינים מה המשמעות של התקלות. 

לק"י

זה מחוייבות. אי אפשר לעשות מה שרוצים...

ואם העבודה קשה, אז בכלל זה מובן.

אולי באמת את צריכה עבודה אחרת.

ואולי את צריכה להתרגל, וזה ייקח עוד כמה שנים.

ויש אנשים שלוקח להם זמן למצוא את מקומם בשוק העבודה.

🫂

עבדתי כבר בעבודה אחרת.

עזבתי כי היה לי ממש לא טוב

עכשיו לא טוב לי מבחינות אחרות.

העיקר כשעזבתי שנה שעברה הבטחתי לעצמי שאני לוקחת רק עבודה שהיא ראש קטן. בפועל העבודה שלי היא לא ראש גדול אלא האחריות שמעליו 😏

ואני לא חושבת שאחכה לשנים הבאות לראות אם אני מתרגלת. גם בעלי לא יאהב את הרעיון כי זה ממש מקשה עליו, וגם אני לא רואה איך אני שורדת בכלל עד סוף החוזה שלי בקיץ. 

והאמת שאני לא מצליחה לראות את עצמי מוצאת זמן וכוח להתעסק בזה...

וגם היו לכם מילואים תוך כדי, לא? אם כן, אז תכפילי את השחיקה פי כמה.

אולי עוד לא מצאת במה את אוהבת לעבוד?

או שהשילוב בין הבית למשפחה מורכב לך?

חיבוק!!! נשמע מתסכל ממש להיות תקועה בתפקיד שמיצית לגמרי, במיוחד שנשמע שאת לא יודעת מה כן היית רוצה.

וכן, גם היו מילואים בתחילת שנה.. האמת שכחתי מזה כבר.

לא מיציתי לגמרי את התפקיד,בכלל לא. לפחות לא בהגדרה הרשמית שלו. אבל אני מרגישה שאני יותר עוסקת בבלתמים וכיבוי שריפות מאשר החלק בעבודה שאני אוהבת, ומסתבר שהבלתמים וכיבוי שריפות האלה הם חלק אינטגרלי ומרכזי מהתפקיד,וכנראה העיקר שבו... ואין לי זמן לעסוק בדברים שאני אוהבת בתפקיד. ועד שאני מגיעה לזה אני צריכה לגמרי להניע מחדש. 

להיות עסוקה בבלתמים וכיבוי שריפוי זה נשמע תפקיד מעצבן. במיוחד שזה לא מה שציפית. זה תמיד ככה? או שהיו גם תקופות יותר טובות שיותר נהנית? 

ב"ה

אבל כרגע אני לא רואה אופק לשינוי.. 

יכול להיות שבמקום העבודה הספציפי יש עוד מעבר לליבה של המקצוע וזה מעמיס על היכולת לעסוק במה שרצית

אצלנו בעבודה זה ככה האמת

אני לפחות פעם בחודש רוצה לעזוב😅 אבל לא רק בגלל המקצועי אלא כי אני לפעמים מרגישה שאני עובדת יותר מדי, ולפחות שישתלם לימוד המקצוע כדי שיכולת ההשתכרות ואיתה משא ומתן על תנאים ישתפרו.. אבל  זה לוקח פה זמן והאמת גם לא תמיד מצליחה לעשות את הצעד מעבר כדי להשתלם יותר ולהניע מעייפות החומר וחוסר התלהבות

כאילו, לפעמים באמת מספיקה לי ה׳בינוניות׳ הזו. 

וגם, אל תשכחי שיום ראשון הוא יום קשה ואנחנובתקופה קשה ממילא. אני לא לוקחת החלטות הרות גורל ביום ראשון

מה שאני עשיתי - השוואה בין יתרונות וחסרונות לעומת לעזוב למקום אחר/ להחליף מקצוע. 

נכון לעכשיו אין יתרון בללכת למקום אחר מבחינתי, בהתחשב במכלול האישי שלי ובהיצע בחוץ ואני כן נשארת כדי להרחיב ידיעות ולהתמקצע ובסוף ב״ה זו עבודה טובה 

אולי לך זה כן ישתלם

ואם הייתי סובלת הייתי עוזבת חד משמעית. 

ובאמת המשכורת לא משתלמת ביחס למקצוע שלמדתי. (וגם נראה לי הגדרת אחוזי המשרה לא תואמת את המציאות בשטח. אני מקבלת גלובלי + תוספות על מה שמוגדר)

ואצלי יום ראשון קשה, ושני, ושלישי, וכו'... אם זה יום שיש בו בלתם.

אני רק בתהייה לאן אלך אם אעזוב

וחוץ מזה שזה כן תפקיד עם אחריות שסומכים עלי.. אני די אתקע הרבה אנשים אם אפר את החוזה.

רק אם יש ברירה

לא נראה לי שאת במצב כזה

אצלנו לפחות יש כאלה שעוזבים למרות שאין מחליף בטווח מיידי ושכל תהליך שעושים לוקח המון זמן ללמוד. ככה זה אנשים🤷‍♀️

אז לא הייתי לוקחת את זה כשיקול

לגבי לאן תעזבי - צריך לחפש. לא יודעת מה המקצוע שלך כי לא כתבת, אבל הייתי מתחילה לחפש

מצד שני כתבת שאין לך כח לתהליך

זה רק העבודה, או שזו כבדות ולאות בכלל..? כי זה גם משפיע 

אני מרגישה שהעבודה משפיעה על כל התחומים..

אני חוזרת הביתה גמורה ואז עד שאני מתאוששת אני מבינה שצריך לבנות את הבלתמים של מחר...

ושהעבודה גוזלת ממך המון אנרגיות

אם היא לא נותנת לך גם, נשמע שלא כזה כדאי להמשיך להחזיק אותה

בסדר שצריך לעבוד ולהתפרנס, אבל לפחות שיהיה גם סיפוק, משו

אם זה רק שואב אז הייתי מחפשת משו אחר

השאלה היא, מה היה בעבודות קודמות. גםאז הרגשת ככה? זה היה תחומים שאהבת? כי לפעמים זה לא העבודה עצמה, אלא כמה אנחנו לוקחות אותה איתנו  

ולא אהבתי את ההוראה, רק את המתמטיקה.

בתקופות שאין הרבה בלתמים יש גם סיפוק וכיף.

אפילו היום הצלחתי לעבוד שעתיים בתחומים שאני אוהבת יותר וזה עשה לי טוב. אמנם חזרתי עייפה אבל במצב רוח טוב. אבל הערב כשאמרו לי על הבלתם הנוכחי זה העלה את כל הרגשות השליליים. בעיקר בגלל שפספסתי שיעור שחשוב לי בגלל זה.

חוץ מזה נראה לי גם הקור וזה שלא רואים שמש ממש משפיע עלי...

גם בבית הקור רק גורם לי להישאר מתחת לשמיכה עם בקבוק חם ולא לעשות כמעט כלום..

 וגם אני רק אוהבת את המתמטיקה ולא ההןראה..

אולי תוכלי לתת רעיונות להסבה מקצועית בלי ללמוד עכשיו תואר חדש?

🤣

אולי אפשר למצוא תןאר שני במתמטיקה עם תזה עם מלגת מחיה

אבל מה זה יתן לה?

זה לא כסף, מלגת מחיה זה גרושים

וזה לשנתיים

ובמכללות מסוימות אפשר אפילו ללמד קורסים "פחות" נחשבים (נכון ללפני כמה שנים, האמת שאת זה המל"ג כל הזמן מקשיח).

אבל גם תרגול זה כסף טוב.

וזו הוראה בלי בעיות משמעת, ממש יכול להתאים למי שבעבר היתה מורה וכנראה יודעת ללמד.

והאמת שממש לא הייתי עושה תואר שני בהסתמך על תרגולציה באקדמיה, ברוב האוניברסיטאות (בטכניון לא, אבל בשאר לפי מה שידוע לי כן) מעדיפים לקחת מאסטראנטים ודוקורנטים לתרגל ולא מישהו מבחוץ

במכללות זה אכן אפשרי אבל קשה

להתקבל בלי דוקטור  ט

אבל זה נשמע לי נכון באוניברסיטאות ופחות במכללות, ששם לא נפוץ מסלולים של תואר שני ובטח לא דוקטורט.

ובשביל לתרגל לא ייקחו דוקטור אלא דווקא בוגר תואר שני כדי לשלם פחות (דוקטור זה "over qualified" בשביל משרת תרגול)

בהחלט צריך לברר יותר אם זה כיוון שנשמע מעניין.

אבל מאוד מסובך בלי דוקטורט 

מרשה לעצמי לכתוב בנחרצות יחסית כי אני כן מכירה את המצב מבפנים😅

חייבת להגיד לך שהייתי ככה מלפתוח שרשור על זה שבזמן האחרון אני לא מצליחה לעבוד נורמלי.

חוסר ריכוז, חוסר חשק, עצבים, תחושה שלא מבינים אותי

ובעקרון אני אוהבת את העבודה שלי ואני כבר כמה שנים בתחום...

אני חושבת שאנחנו בתקופה מטורללת ומאוד קשה לשמור על יציבות בתקופה כזאת.

אל תהיי קשה עם עצמך❤️

לא קשה עם עצמי..

פשוט קשה לי...

אולי באמת כל הדיבור על זה שלא מתאים לי לעבוד הוא לא נכון

אני מעבירה את הימים בהמתנה ליום חופשי ושבת

קשה לחיות ככה מזדהה לגמרי

רשמית יש

מעשית.. לרוב בחלקו אני עובדת אם לא בכולו.

גם אם לא נוכחת פיזית לפעמים צריך למצוא פתרון לכל מיני דברים וזה עלי.

פעם יצאתי עם בעלי ותוך כדי תפעלתי אירוע 🤦‍♀️.

וחוץ מזה שיש דברים שיש להם דד ליין אבל בגלל כל הבלתמים אין לי זמן לטפל בהם.ככה יוצא לפעמים שביום החופשי אני מטפלת בזה (ומקבלת משכורת על השעות אבל זה לא נותן יום חופשי..) 

זה היה על השולחן כשהתחייבתי לעבודה. ואם זה לא היה בתדירות כזאת גבוהה בחודש האחרון הייתי עדיין ממש בסדר עם זה. 

לק"י

לא מבינה למה אי אפשר לתת לבנאדם לנשום יום אחד בשבוע....

או לפחות להשתדל להפריע כמה שפחות.

באמת שלא פונים אלי תוך כדי היום החופשי בדברים שהם לא קריטיים ודורשים מענה מיידי.

אין לי עצה כרגע.

אבל שולחת חיבוק, מבינה ממש את הקושי.

מבאס ממש שזה ככה...

שלמדתי מלא מעט שנות עבודה, גם במקומות מלחיצים ודורשים, שתמיד יש לי גם חלק בלחץ, כלומר הלחץ מתרחש כשאני מאפשרת אותו, יש דרישות בלתי הגיוניות אם אני מאפשרת אותם.

אמנם הלחץ והדרישות מגיעים מהארגון/ הבוסים, אך זה לא אומר שחייבים לשתף עם זה פעולה.

בעבודה הנוכחית שלי, פעם ראשונה למדתי לשקף את העבודה שלי כתגובה ללחץ, להציב גבולות ברורים לגבי זמינות שלי (גם אצלי זה חלק מהגדרות תפקיד) ולהתנהל בנחת למרות הכל.

אם זה מקום שמנצל עובדים זה יותר מורכב ואולי בלתי אפשרי, אם זה מקום שאינו כזה ויש לו יתרונות אחרים, כדאי להשקיע וללמוד איך למתן את הלחץ, איך להתנהל בקצב נורמלי ואיך לשקף את זה לבוסים.

חושבת על מה שאת אומרת

נראה לי בעבודה שלי זאת סיטואציה שונה ממה שאת מתארת.

אבל צריכה לחשוב על זה עוד.

ולדבר עם מישנים שעושה תפקיד מקביל לשלי במקום אחר..

וגם אפשר לדבר עם הבוס ולדון על הבעיות, לפעמים קיימים פתרונות שלא משתמשים בהם כי נוח להשתמש בעובד שעושה ושותק.

מפתיע

על גבוח המהפכני.. אבל ייקח כמה זמן עד שיהיה אפשרי ליישם. ועדיין שווה ממש

הלואי שזה באמת ישנה לטובה ותוכלי ליהנות יותר מהעבודה...❤️

גם יש פתרון באופק (ואפשר תמיד לדבר שוב ולבדוק הקדמה של הפתרון) וגם העזת לדבר על בעיות ולבקש (או לדרוש) פתרונות , זה דבר שהרבה לא מעיזים לעשות וזה פיתוח מיומנויות של תקשורת מקצועית.

אני יכולה לשתף שבקשו ממני בעבודה לנהל פרויקט בסדר גודל בינוני (בנוסף לעבודה הרגילה שלי) והסכמתי, ואז ראו כי טוב ובקשו ממני לנהל פרויקט גדול, אמרתי שאני מוכנה אבל אין לי יכולת לעשות במקביל גם את עבודתי וגם את הפרויקט, ואז העבירו (בהסכמתי) את עבודתי הרגילה למישהי אחרת כדי שאוכל לעשות את הפרויקט. ככה גם אני עושה משהו הרבה יותר משמעותי ומעניין (גם קודם היה מעניין אבל ברמה אחרת לגמרי) וגם בקצב שאני החלטתי ומחליטה עליו.

לגבי הקדמה זה לא ישים כרגע בגלל ענייני תקציב..

הוא הציע דרך להביא תקציב לפתרון מקורי, שאני לא חשבתי בכלל להעיז להציע.

ממש קשה. מבינה אותך... להיות בעבודה שרצית אבל בפועל זה אחרת ממה שציפית לו זה מתסכל נורא

ועוד כיבוי בלת"מים. נורא..

מרשה לי להציע שני דברים בכיוונים הפוכים?

מצד אחד - לראות איך את "מחנכת" את הסביבה. יש בלתמים והתקלות שהיו יכולות להמנע, נכון? אז אפשר לומר לאנשים שגרמו אותם - או באותו זמן או בחצי נזיפה יום-יומיים-שבוע אחרי - שומע? זה לא מתאים להודיע/לשנות ברגע האחרון. פעם הבאה לא יהיה מקובל עלי/תצטרך לדאוג בעצמך למחליף/משהו מתאים אחר, או להשאר רק בליידע שזה למורת רוחך הבלת"מים האלו ואת מבקשת להתחשב. 

אני לא מכירה את אופי העבודה, יכול להיות שמה שכתבתי לא קשור.. אבל מאמינה שאם תחשבי על זה תמצאי מה כן אפשר לעשות ואיזה גבולות להציב. נשמע שאת בתפקיד מאוד אחראי. אל תהססי להשתמש באחריות שלך גם כדי להציב גבולות ולהטמיע שינויים חשובים.

מצד שני - יכול להיות שהפער בין איך שתפסת את התפקיד למה שקורה בפועל (להיות זמינה תמיד) יוצר את הקושי? נניח אם היית בוחרת מלכתחילה לעבוד בכוננויות /עבודה עם אחריות שטיפולית שדורשת זמינות תמידית - היית מקבלת את זה אחרת נפשית? קצת כמו שבתור אמא את זמינה תמיד, זה יכול להיות מתסכל לפעמים, אבל זו הגדרת התפקיד וחיים איתה. בעבודה בד"כ זה לא ככה, אבל אולי יתאים לך להגדיר לעצמך שהחודשים הקרובים אני בעבודה הזו, זו עבודה שדורשת כוננות, כמו אם בעלי היה בצבא קבע שהיינו בכוננות תמידית, וככה אני חיה עכשיו. לבחור לחיות עם הכוננות והלחץ. לפעמים כשבוחרים מזה וזה לא רק עוד טלפון ועוד בלתם שמגיעים ומגיעים אלא את סוג של מצפה להם - יותר קל לטפל בהם עניינית ואז לחזור לדברי היומיום שלך בבית.

ובלי קשר לנ"ל שזה להתמודדות עכשיו היומיומית, תעשי חושבים עם עצמך אם גם שנה הבאה תרצי להמשיך בזה.

שולחת הרבה כוחות!!

לא כל כך רלוונטית

רוב הבלתמים הם באמת כאלה שלא היה אפשר לצפות מראש

ומה שכן היה ניתן לדעת מראש ולא נאמר בזמן מבחינתי זה התפקיד של מי ששכח לעדכן למצוא פתרון. בינתיים זה עבד די טוב.

העצה השניה טובה באמת, והחוואי שאצליח לסגל אותה. כשזה בא פעם בשבוע הייתי בעמדה הנפשית הזאת, אבל בתקופה האחרונה זה כל יום. וזה כבר כבד עלי מדי. ודווקא דברים שלוקח הרבה זמן לטפל בהם...

וזה לא "אשמת" אף אחד, זה באמת דברים שתלויים בידי ה'. כנראה שגם בנושא הזה אני צריצה להתחזק...

אנשים שלא מבינים מה זה להתקיל.

התכוונתי מצד זה שיש להתקיל ב6 בערב ויש ברבע ל9...

את באמת עובדת בעבודה קשה ממש אבל איזה שליחות יש לך!

מחזקת אותך שתצליחי להמשיך להיות בהקשבה לנפש לך ולהיות מחוברת לעצמך, ושתמיד יהיה לך כוחות בשפע לכל מה שתעשי❤️❤️❤️

תודה אהובה 💕💕💕

אני כן חושבת שזו תקופה קשוחה יותר ועוד חודש חודשיים הבלתמים ירדו משמעותית.

ומוסיפה לך המלצה אולי לדבר עם מי שבתפקיד מקביל אלייך מפה כי נראה לי שהן בנו מודל לא רע.

בהצלחה ושולחת לך חיבוק ומלא מלא אוויר כי זה קשהההה

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂

לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

לק"י

רגיל. לרופא יש פנס אחר.

@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.

בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.

וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.

ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

לק"י

את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך

התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש

תודה לה' שזה עבר בשלום!

יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?

או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.

אני משתמשת ברגילות מכובסות.

תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.

נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)

נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.

מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,

מגבות-לכבס,

נטלה - לנקות

בהצלחה! 

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר

וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

פערים הלכתיים

בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.

אז יש לי אחרות לפסח

מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק

ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת 

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

זה מה שיש לי לכתוב

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?

ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

אלופה ממש!

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!

כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...

מקווה שזה בסדר לכתוב...

בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

לק"י

אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.

(במצב הנוכחי אני אוותר).

אפשר לאכול בחוץ.

פיתות בבוקר, צהרים וערב

לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר 

או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.

אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.

חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.

בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים

אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים

זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות

כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט

ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל

יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭

בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים