נמאס לי מהעבודה שלילפניו ברננה!

וזהו.

ואני בתהייה אם אני פשוט בן אדם לא יציב או שלא אוהב לעבוד.

 

באמת יש בה דברים קשים ברמה גבוהה.

אבל לא חשבתי שאחרי חצי שנה ארגיש שהגעתי למיצוי מוחלט.

וכן זה קושי אובייקטיבי, והרבה אנשים מראש לא ייקחו את התפקיד הזה. אבל לקחתי אותו על עצמי ואני משתדלת לעשות אותו על הצד הטוב ביותר אבל זה על גבול הבלתי אפשרי וזה שוחקקקק 

והערב יש לי שיעור קבוע שאני לומדתלפניו ברננה!

ויצאתי ממנו בגלל העבודה.

וגם שבוע שעבר מראש לא נכנסתי בגלל זה

וזה לא הוגן!!!

אוףףףףף

וזה גם קשור לאנשים שקצת מרגיש לי שלא מבינים מה המשמעות של התקלות. 

אני ממש מבינה את הקושי בלעבודיעל מהדרום

לק"י

 

זה מחוייבות. אי אפשר לעשות מה שרוצים...

ואם העבודה קשה, אז בכלל זה מובן.

 

אולי באמת את צריכה עבודה אחרת.

ואולי את צריכה להתרגל, וזה ייקח עוד כמה שנים.

ויש אנשים שלוקח להם זמן למצוא את מקומם בשוק העבודה.

 

🫂

💕לפניו ברננה!

עבדתי כבר בעבודה אחרת.

 

עזבתי כי היה לי ממש לא טוב

 

עכשיו לא טוב לי מבחינות אחרות.

 

העיקר כשעזבתי שנה שעברה הבטחתי לעצמי שאני לוקחת רק עבודה שהיא ראש קטן. בפועל העבודה שלי היא לא ראש גדול אלא האחריות שמעליו 😏

 

ואני לא חושבת שאחכה לשנים הבאות לראות אם אני מתרגלת. גם בעלי לא יאהב את הרעיון כי זה ממש מקשה עליו, וגם אני לא רואה איך אני שורדת בכלל עד סוף החוזה שלי בקיץ. 

אולי תנסי לחפש מישהי שתחליף אותך?שיפור
לא נשמע לי שאצליח למצוא כל כך 🤦‍♀️לפניו ברננה!

והאמת שאני לא מצליחה לראות את עצמי מוצאת זמן וכוח להתעסק בזה...

 

חצי שנה בעבודה קשה ושוחקת זה הרבהשיפור

וגם היו לכם מילואים תוך כדי, לא? אם כן, אז תכפילי את השחיקה פי כמה.

 

אולי עוד לא מצאת במה את אוהבת לעבוד?

או שהשילוב בין הבית למשפחה מורכב לך?

 

חיבוק!!! נשמע מתסכל ממש להיות תקועה בתפקיד שמיצית לגמרי, במיוחד שנשמע שאת לא יודעת מה כן היית רוצה.

באמת אני לא יודעת מה הייתי רוצהלפניו ברננה!

וכן, גם היו מילואים בתחילת שנה.. האמת שכחתי מזה כבר.

לא מיציתי לגמרי את התפקיד,בכלל לא. לפחות לא בהגדרה הרשמית שלו. אבל אני מרגישה שאני יותר עוסקת בבלתמים וכיבוי שריפות מאשר החלק בעבודה שאני אוהבת, ומסתבר שהבלתמים וכיבוי שריפות האלה הם חלק אינטגרלי ומרכזי מהתפקיד,וכנראה העיקר שבו... ואין לי זמן לעסוק בדברים שאני אוהבת בתפקיד. ועד שאני מגיעה לזה אני צריכה לגמרי להניע מחדש. 

איזה מבאס😒שיפור

להיות עסוקה בבלתמים וכיבוי שריפוי זה נשמע תפקיד מעצבן. במיוחד שזה לא מה שציפית. זה תמיד ככה? או שהיו גם תקופות יותר טובות שיותר נהנית? 

היו תקופות טובות יותרלפניו ברננה!

ב"ה

 

אבל כרגע אני לא רואה אופק לשינוי.. 

בהצלחה! לא פשוט🫂שיפור
מבינה את זה ממשהמקורית

יכול להיות שבמקום העבודה הספציפי יש עוד מעבר לליבה של המקצוע וזה מעמיס על היכולת לעסוק במה שרצית

אצלנו בעבודה זה ככה האמת

אני לפחות פעם בחודש רוצה לעזוב😅 אבל לא רק בגלל המקצועי אלא כי אני לפעמים מרגישה שאני עובדת יותר מדי, ולפחות שישתלם לימוד המקצוע כדי שיכולת ההשתכרות ואיתה משא ומתן על תנאים ישתפרו.. אבל  זה לוקח פה זמן והאמת גם לא תמיד מצליחה לעשות את הצעד מעבר כדי להשתלם יותר ולהניע מעייפות החומר וחוסר התלהבות

כאילו, לפעמים באמת מספיקה לי ה׳בינוניות׳ הזו. 

וגם, אל תשכחי שיום ראשון הוא יום קשה ואנחנובתקופה קשה ממילא. אני לא לוקחת החלטות הרות גורל ביום ראשון

 

מה שאני עשיתי - השוואה בין יתרונות וחסרונות לעומת לעזוב למקום אחר/ להחליף מקצוע. 

נכון לעכשיו אין יתרון בללכת למקום אחר מבחינתי, בהתחשב במכלול האישי שלי ובהיצע בחוץ ואני כן נשארת כדי להרחיב ידיעות ולהתמקצע ובסוף ב״ה זו עבודה טובה 

אולי לך זה כן ישתלם

ואם הייתי סובלת הייתי עוזבת חד משמעית. 

אני כבר לא במקצוע שלי..לפניו ברננה!

ובאמת המשכורת לא משתלמת ביחס למקצוע שלמדתי. (וגם נראה לי הגדרת אחוזי המשרה לא תואמת את המציאות בשטח. אני מקבלת גלובלי + תוספות על מה שמוגדר)

ואצלי יום ראשון קשה, ושני, ושלישי, וכו'... אם זה יום שיש בו בלתם.

 

אני רק בתהייה לאן אלך אם אעזוב

וחוץ מזה שזה כן תפקיד עם אחריות שסומכים עלי.. אני די אתקע הרבה אנשים אם אפר את החוזה.

אני חושבת שזה נחמד לחשוב על מי שייתקעהמקורית

רק אם יש ברירה

לא נראה לי שאת במצב כזה

אצלנו לפחות יש כאלה שעוזבים למרות שאין מחליף בטווח מיידי ושכל תהליך שעושים לוקח המון זמן ללמוד. ככה זה אנשים🤷‍♀️

אז לא הייתי לוקחת את זה כשיקול

 

לגבי לאן תעזבי - צריך לחפש. לא יודעת מה המקצוע שלך כי לא כתבת, אבל הייתי מתחילה לחפש

מצד שני כתבת שאין לך כח לתהליך

זה רק העבודה, או שזו כבדות ולאות בכלל..? כי זה גם משפיע 

שאלה טובה..לפניו ברננה!

אני מרגישה שהעבודה משפיעה על כל התחומים..

אני חוזרת הביתה גמורה ואז עד שאני מתאוששת אני מבינה שצריך לבנות את הבלתמים של מחר...

נשמע לא סבבההמקורית

ושהעבודה גוזלת ממך המון אנרגיות

אם היא לא נותנת לך גם, נשמע שלא כזה כדאי להמשיך להחזיק אותה

בסדר שצריך לעבוד ולהתפרנס, אבל לפחות שיהיה גם סיפוק, משו

אם זה רק שואב אז הייתי מחפשת משו אחר

 

השאלה היא, מה היה בעבודות קודמות. גםאז הרגשת ככה? זה היה תחומים שאהבת? כי לפעמים זה לא העבודה עצמה, אלא כמה אנחנו לוקחות אותה איתנו  

 

בהוראה זה ממש היה זולל אנרגיהלפניו ברננה!

ולא אהבתי את ההוראה, רק את המתמטיקה.

בתקופות שאין הרבה בלתמים יש גם סיפוק וכיף.

אפילו היום הצלחתי לעבוד שעתיים בתחומים שאני אוהבת יותר וזה עשה לי טוב. אמנם חזרתי עייפה אבל במצב רוח טוב. אבל הערב כשאמרו לי על הבלתם הנוכחי זה העלה את כל הרגשות השליליים. בעיקר בגלל שפספסתי שיעור שחשוב לי בגלל זה.

 

חוץ מזה נראה לי גם הקור וזה שלא רואים שמש ממש משפיע עלי...

גם בבית הקור רק גורם לי להישאר מתחת לשמיכה עם בקבוק חם ולא לעשות כמעט כלום..

המקצוע שלי זה הוראה ואני לא חוזרת לשםלפניו ברננה!
אוי מבינה אותך ממש אני בדיוק מבינה כמה קשה העבודה!בעלת תשובה

 וגם אני רק אוהבת את המתמטיקה ולא ההןראה..

אולי תוכלי לתת רעיונות להסבה מקצועית בלי ללמוד עכשיו תואר חדש?

הממ לא ממליצה כרגע על העיסוק הנוכחי שלילפניו ברננה!

🤣

אולי באקדמיהשיפור

אולי אפשר למצוא תןאר שני במתמטיקה עם תזה עם מלגת מחיה

אפשרבוקר אור

אבל מה זה יתן לה?

זה לא כסף, מלגת מחיה זה גרושים

וזה לשנתיים

אם היא רוצה להמשיך במתמטיקה באקדמיהשיפור
אז היא תצטרך הרבה יותר מתואר שניבוקר אור
עם תואר שני אפשר לתרגל באקדמיהרחללי

ובמכללות מסוימות אפשר אפילו ללמד קורסים "פחות" נחשבים (נכון ללפני כמה שנים, האמת שאת זה המל"ג כל הזמן מקשיח).

אבל גם תרגול זה כסף טוב.

וזו הוראה בלי בעיות משמעת, ממש יכול להתאים למי שבעבר היתה מורה וכנראה יודעת ללמד.

הבנתי ממנה שהיא לא רוצה הוראה בכללבוקר אור

והאמת שממש לא הייתי עושה תואר שני בהסתמך על תרגולציה באקדמיה, ברוב האוניברסיטאות (בטכניון לא, אבל בשאר לפי מה שידוע לי כן) מעדיפים לקחת מאסטראנטים ודוקורנטים לתרגל ולא מישהו מבחוץ

במכללות זה אכן אפשרי אבל קשה

להתקבל בלי דוקטור  ט

 

מסייגת שאני לא מכירה את המצב מבפניםרחללי

אבל זה נשמע לי נכון באוניברסיטאות ופחות במכללות, ששם לא נפוץ מסלולים של תואר שני ובטח לא דוקטורט.

ובשביל לתרגל לא ייקחו דוקטור אלא דווקא בוגר תואר שני כדי לשלם פחות (דוקטור זה "over qualified" בשביל משרת תרגול)

בהחלט צריך לברר יותר אם זה כיוון שנשמע מעניין.

נכון, כתבתי שבמכללות זה יכול להיות אפשריבוקר אור

אבל מאוד מסובך בלי דוקטורט 

מרשה לעצמי לכתוב בנחרצות יחסית כי אני כן מכירה את המצב מבפנים😅

תודה על ההצעות! כן תואר שני זה באמת כיוון שחשבתי עבעלת תשובה
קודם כל חיבוק❤️וואלה באלה

חייבת להגיד לך שהייתי ככה מלפתוח שרשור על זה שבזמן האחרון אני לא מצליחה לעבוד נורמלי.

חוסר ריכוז, חוסר חשק, עצבים, תחושה שלא מבינים אותי

ובעקרון אני אוהבת את העבודה שלי ואני כבר כמה שנים בתחום...

 

אני חושבת שאנחנו בתקופה מטורללת ומאוד קשה לשמור על יציבות בתקופה כזאת.

אל תהיי קשה עם עצמך❤️

💗לפניו ברננה!

לא קשה עם עצמי..

פשוט קשה לי...

אולי באמת כל הדיבור על זה שלא מתאים לי לעבוד הוא לא נכון

אני שונאת את העבודה שלי שונאתתתתתשירה_11

אני מעבירה את הימים בהמתנה ליום חופשי ושבת

 

קשה לחיות ככה מזדהה לגמרי

אז לי אין באמת יום חופשילפניו ברננה!

רשמית יש

מעשית.. לרוב בחלקו אני עובדת אם לא בכולו.

 

ואם תחליטי שאת לא זמינה ביום חופש?המקורית
בהגדרת התפקיד שלי אני צריכה להיות זמינה..לפניו ברננה!

גם אם לא נוכחת פיזית לפעמים צריך למצוא פתרון לכל מיני דברים וזה עלי.

פעם יצאתי עם בעלי ותוך כדי תפעלתי אירוע 🤦‍♀️.

 

וחוץ מזה שיש דברים שיש להם דד ליין אבל בגלל כל הבלתמים אין לי זמן לטפל בהם.ככה יוצא לפעמים שביום החופשי אני מטפלת בזה (ומקבלת משכורת על השעות אבל זה לא נותן יום חופשי..) 

 

זה היה על השולחן כשהתחייבתי לעבודה. ואם זה לא היה בתדירות כזאת גבוהה בחודש האחרון הייתי עדיין ממש בסדר עם זה. 

איזה קשה זה!!יעל מהדרום

לק"י

 

לא מבינה למה אי אפשר לתת לבנאדם לנשום יום אחד בשבוע....

או לפחות להשתדל להפריע כמה שפחות.

במקרים של חירום.לפניו ברננה!

באמת שלא פונים אלי תוך כדי היום החופשי בדברים שהם לא קריטיים ודורשים מענה מיידי.

לפחות....היה נשמע שלא ככהיעל מהדרום
ולא נתתי לך חיבוק עדיין! לפניו ברננה!
ממש מבינה אותך, נשמע באמת מסתכל...בארץ אהבתי

אין לי עצה כרגע.

אבל שולחת חיבוק, מבינה ממש את הקושי.

מבאס ממש שזה ככה...

מהoo

שלמדתי מלא מעט שנות עבודה, גם במקומות מלחיצים ודורשים, שתמיד יש לי גם חלק בלחץ, כלומר הלחץ מתרחש כשאני מאפשרת אותו, יש דרישות בלתי הגיוניות אם אני מאפשרת אותם.

 

אמנם הלחץ והדרישות מגיעים מהארגון/ הבוסים, אך זה לא אומר שחייבים לשתף עם זה פעולה.

 

בעבודה הנוכחית שלי, פעם ראשונה למדתי לשקף את העבודה שלי כתגובה ללחץ, להציב גבולות ברורים לגבי זמינות שלי (גם אצלי זה חלק מהגדרות תפקיד) ולהתנהל בנחת למרות הכל.

 

אם זה מקום שמנצל עובדים זה יותר מורכב ואולי בלתי אפשרי, אם זה מקום שאינו כזה ויש לו יתרונות אחרים, כדאי להשקיע וללמוד איך למתן את הלחץ, איך להתנהל בקצב נורמלי ואיך לשקף את זה לבוסים.

ברור שיש בחיים הרבה עבודה של איזוניםלפניו ברננה!

חושבת על מה שאת אומרת

נראה לי בעבודה שלי זאת סיטואציה שונה ממה שאת מתארת.

אבל צריכה לחשוב על זה עוד.

ולדבר עם מישנים שעושה תפקיד מקביל לשלי במקום אחר..

זה רעיון טובoo

וגם אפשר לדבר עם הבוס ולדון על הבעיות, לפעמים קיימים פתרונות שלא משתמשים בהם כי נוח להשתמש בעובד שעושה ושותק.

אז דיברתי איתו היום והאמת שהוא הציע פתרון ממשלפניו ברננה!

מפתיע

על גבוח המהפכני.. אבל ייקח כמה זמן עד שיהיה אפשרי ליישם. ועדיין שווה ממש

וואו, נשמע מסקרן, ואיזה כיף שהשיחה היתה מועילהבארץ אהבתי

הלואי שזה באמת ישנה לטובה ותוכלי ליהנות יותר מהעבודה...❤️

מעולה שדברתoo

גם יש פתרון באופק (ואפשר תמיד לדבר שוב ולבדוק הקדמה של הפתרון) וגם העזת לדבר על בעיות ולבקש (או לדרוש) פתרונות , זה דבר שהרבה לא מעיזים לעשות וזה פיתוח מיומנויות של תקשורת מקצועית.

 

אני יכולה לשתף שבקשו ממני בעבודה לנהל פרויקט בסדר גודל בינוני (בנוסף לעבודה הרגילה שלי) והסכמתי, ואז ראו כי טוב ובקשו ממני לנהל פרויקט גדול, אמרתי שאני מוכנה אבל אין לי יכולת לעשות במקביל גם את עבודתי וגם את הפרויקט, ואז העבירו (בהסכמתי) את עבודתי הרגילה למישהי אחרת כדי שאוכל לעשות את הפרויקט. ככה גם אני עושה משהו הרבה יותר משמעותי ומעניין (גם קודם היה מעניין אבל ברמה אחרת לגמרי) וגם בקצב שאני החלטתי ומחליטה עליו.

מגניב ממש לפניו ברננה!אחרונה

לגבי הקדמה זה לא ישים כרגע בגלל ענייני תקציב..

הוא הציע דרך להביא תקציב לפתרון מקורי, שאני לא חשבתי בכלל להעיז להציע.

חיבוק!טל..

ממש קשה. מבינה אותך... להיות בעבודה שרצית אבל בפועל זה אחרת ממה שציפית לו זה מתסכל נורא

ועוד כיבוי בלת"מים. נורא..

 

מרשה לי להציע שני דברים בכיוונים הפוכים?

מצד אחד - לראות איך את "מחנכת" את הסביבה. יש בלתמים והתקלות שהיו יכולות להמנע, נכון? אז אפשר לומר לאנשים שגרמו אותם - או באותו זמן או בחצי נזיפה יום-יומיים-שבוע אחרי - שומע? זה לא מתאים להודיע/לשנות ברגע האחרון. פעם הבאה לא יהיה מקובל עלי/תצטרך לדאוג בעצמך למחליף/משהו מתאים אחר, או להשאר רק בליידע שזה למורת רוחך הבלת"מים האלו ואת מבקשת להתחשב. 

אני לא מכירה את אופי העבודה, יכול להיות שמה שכתבתי לא קשור.. אבל מאמינה שאם תחשבי על זה תמצאי מה כן אפשר לעשות ואיזה גבולות להציב. נשמע שאת בתפקיד מאוד אחראי. אל תהססי להשתמש באחריות שלך גם כדי להציב גבולות ולהטמיע שינויים חשובים.

מצד שני - יכול להיות שהפער בין איך שתפסת את התפקיד למה שקורה בפועל (להיות זמינה תמיד) יוצר את הקושי? נניח אם היית בוחרת מלכתחילה לעבוד בכוננויות /עבודה עם אחריות שטיפולית שדורשת זמינות תמידית - היית מקבלת את זה אחרת נפשית? קצת כמו שבתור אמא את זמינה תמיד, זה יכול להיות מתסכל לפעמים, אבל זו הגדרת התפקיד וחיים איתה. בעבודה בד"כ זה לא ככה, אבל אולי יתאים לך להגדיר לעצמך שהחודשים הקרובים אני בעבודה הזו, זו עבודה שדורשת כוננות, כמו אם בעלי היה בצבא קבע שהיינו בכוננות תמידית, וככה אני חיה עכשיו. לבחור לחיות עם הכוננות והלחץ. לפעמים כשבוחרים מזה וזה לא רק עוד טלפון ועוד בלתם שמגיעים ומגיעים אלא את סוג של מצפה להם - יותר קל לטפל בהם עניינית ואז לחזור לדברי היומיום שלך בבית.

 

ובלי קשר לנ"ל שזה להתמודדות עכשיו היומיומית, תעשי חושבים עם עצמך אם גם שנה הבאה תרצי להמשיך בזה.

 

שולחת הרבה כוחות!!

העצה הראשונהלפניו ברננה!

לא כל כך רלוונטית

רוב הבלתמים הם באמת כאלה שלא היה אפשר לצפות מראש

ומה שכן היה ניתן לדעת מראש ולא נאמר בזמן מבחינתי זה התפקיד של מי ששכח לעדכן למצוא פתרון. בינתיים זה עבד די טוב.

 

העצה השניה טובה באמת, והחוואי שאצליח לסגל אותה. כשזה בא פעם בשבוע הייתי בעמדה הנפשית הזאת, אבל בתקופה האחרונה זה כל יום. וזה כבר כבד עלי מדי. ודווקא דברים שלוקח הרבה זמן לטפל בהם...

וזה לא "אשמת" אף אחד, זה באמת דברים שתלויים בידי ה'. כנראה שגם בנושא הזה אני צריצה להתחזק...

 

זה באמת סותר קצת את מה שכתבתי למעלה לגבילפניו ברננה!

אנשים שלא מבינים מה זה להתקיל.

התכוונתי מצד זה שיש להתקיל ב6 בערב ויש ברבע ל9...

אני רק ממש הסתקרנתי במה את עובדתסתם שם 1
חיבוק נשמהפשיטא

את באמת עובדת בעבודה קשה ממש אבל איזה שליחות יש לך!

מחזקת אותך שתצליחי להמשיך להיות בהקשבה לנפש לך ולהיות מחוברת לעצמך, ושתמיד יהיה לך כוחות בשפע לכל מה שתעשי❤️❤️❤️

אמן!לפניו ברננה!

תודה אהובה 💕💕💕

אוף סיוט!!טארקו

 

אני כן חושבת שזו תקופה קשוחה יותר ועוד חודש חודשיים הבלתמים ירדו משמעותית.

 

ומוסיפה לך המלצה אולי לדבר עם מי שבתפקיד מקביל אלייך מפה כי נראה לי שהן בנו מודל לא רע.

 

בהצלחה ושולחת לך חיבוק ומלא מלא אוויר כי זה קשהההה

תודה 💕💕לפניו ברננה!
Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ילדתי שם פעמיים עם pph ולא נתנו לי^כיסופים^

פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)

איך את יודעת שזה פיטוצין ולא החומר השני?מוריה

נכון, הא נקראת פבל,נעמה301אחרונה

היא יקרה יותר ולא נותנים בכל מקום.

באסותא נותנים נראה לי או מלידה שישית או אם יש סיבה כלשהי. לי נתנו והיא ממש עזרה (אז כיסופים, מוזר שלא נתנו לך).

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

לא. הוא החדיר את אותו ההתקן בהיסטרו'אמהלהאחרונה

אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז

אח"כ הפנו אותי להיסטרו'

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדש

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

גם הבן שלי זה ממש לא עזר לו❤️

הרופאה אמרה לי לא להשקיע המון כסף העיקר לחות טובה

אקווזום עולה פחות מ30

וקרם של לה רוש פוזה פי חמש או 4

לפי דעתי להשקיע בג'ל רחצה טיפולי של לה רוש פוזה או קמדיס וכאלה או שמן שלפעמים עושה גרוע יותר( כך היה אצל הבן שלי אבל יש שמנים רחצה טובים

כל אחד מה שטוב לו. לנו זה הציל את הילד.אמהלהאחרונה

ופה המלצתי להמון חברות שגם להן זה עזר.

תמיד יש מי שזה לא טוב לו.

לבן שלי למשל שמן אמול עשה תוצאה הפוכה ופשוט היה מזעזע, גם בלנאום.

והרופא הבכיר שהלכנו אליו אמר שהמון ילדים אטופיים האמול והבלנאום מזיקים להם.

זה עניין של ניסוי וטעיה.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.י

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

בחורף האוויר הרבה יותר יבש. לכן גם האטופייםאמהלה

סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)

וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.

יכול לביות גם כמה רמות לאוטופיקילד בכור

אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל

אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים

פחות מקלחות❤️

בגלל זה הבן שלי התקלח פעם בכמה ימים שהיה קטן .

מקלחת קצרה

להשתמש בסבון עדין מאד אני שמתי גל רחצה טיפולי קמדיס ואחרי מקלחת קרם לחות

הדברים שהכי עושים זה סבון וגם סבון תינוקות ומקלחות ארוכות יומיומיות עם מים חמים

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

וואי תודה רבה רבה על הפירוט!ברכה כפולה:)

מעריכה

מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..

אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)

אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?

בהתחלה עשו כי היו בלחץ למצוא מחיצה.הריון מונו מונואמהלה

כלומר זהים אך בלי מחיצה הוא הרבה יותר בסיכון

ולכן היה חשוב להם לראות.

את לגמרי יכולה להגיד 4 שבועות קדימה כי זה יהיה גם התאריך שתלדי

את יכולה גם להחליט שאת משתפת בהריון הכפול, מה שמתאים לך

אנחנו שמרנו את זה בהפתעה גמורה וזה היה כיף.

גם הריון תאומים זהים משעמם- כדאי שיהיה מלווה במישהו מומחה

אותנו ליווה ד"ר נדג'ארי בUS פעם בשבועיים ופרופ' סמואלוב פעם בשבועיים לסירוגין מלבד המעקבים השבועיים.

לקראת הסוף זה US כולל מעקב זרימות ומוניטור לפחות פעמיים בשבוע.

דווקא בגלל שאמרת שתאום אחד קטן בשבוע הייתי כן הולכת לרופא שמתמחה בתאומים זהים, זה לא הריון תאומים סטנדרטי

וכדאי להיות מלווים ברופאים הכי טובים בתחום

חיבוק ענק

מקנאה בך!!!!!

הריון תאומים נמשך פחות זמן מהרגיל.מוריהאחרונה

אישית גילינו באיזה שהוא שלב שזה תאומים.

(אבל זה לא אישיו במשפחה שלנו 😂)

וילדתי רגע לפני שבוע 37. אמרתי את התאריך מקסימום ללידה שזה בשבוע 38-+.

במונו בי בד"כ מושכים פחות.

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

תודה רבה!!ברכה כפולה:)

מעודד

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

אמן!!ברכה כפולה:)

תודה

אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

המשפט הראשון זה נוגע להריון?ברכה כפולה:)

בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..

ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה

כן. גם.מוריה

הריון תאומים דורש יותר בד"כ.

וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.

מזל טוב. לי היה ביבי. אז זה לא אותו דברפרח לשימוח🌷

הבטן גדלה מאד מאד.

בשבוע 13 כבר ראו ממש.

אבל זה לא הריון ראשון שלי.

זה היה הריון רביעי

ילדתי בשבוע 37

ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום

התייעצות שבוע 7 ובחילותמחכה להריון

יש לי 24 שעות רק בחילות!! אני מנשנשת בין לבין דברים יבשים זה עוזר קצת ועדיין לא פשוט בכלל אני מותשת...ניסיתי בעבר דיקלקטין אני לא ממש זוכרת זה היה מזמן...

השאלה זה עוזר גם לתחושת הבחילה מרגיע את הבחילות? או שיותר עוצר פשוט את ההקאות?כי אני לא מקיאה בנתיים... מתלבטת מאוד אם לקחת...

גם אני!חושבת בקופסא

אני בהריון ראשון אז בכלל אין לי ניסיון.

אני גם לא רוצה לקחת בנתיים תרופות כל עוד אני מרגישה שאני סך הכל מתפקדת.

מה שעוזר לי:

לאכול כל שעתיים משהו קטן (בעיקר קרקרים וקורפלקס יבש).

לשתות הרבה מים בלגימות קטנות.

להפיל על הבעל את הבישול, לפחות בחלק שממש מעורר לי את הבחילה כמו לפתוח את מגירת התבלינים.

אשמח גם לעקוב אחרי הדיון ולראות אם יש דברים שיעזרו לי. למרות שחרשתי כל מידע שאני יכולה למצוא ולא ראיתי משהו יותר מעמיק מזה. אני מקווה שהבחילות יעברו עוד כמה שבועות.

יא אז אנחנו יחדמחכה להריון

איזה יופי

מאחלת לשתינו שיעבור לנו בטוב אמן

ממליצה מאוד על בונג'סטהראשוניתאחרונה

הציל אותי

אישית הורידה לי גם את הבחילות וגם את ההקאות

הבנתי שגם מי שיש לה רק בחילות זה עוזר

שיהיה בשעה טובה!

שבוע 18- כאבים באגןיהלומה..

אז הלם אבל נכנסתי לשבוע 18 וב"ה עבר ממש מהר.. עברו להן הבחילות וחשבתי שהכל דבש ועכשיו מתחילה להרגיש סימני הריון נוספים

כמעט כל פעם שאני ישנה על הצד כואב לי ברמות על, הכאבים הם בעצמות של האגן, בעצם על העצם שאני "שוכבת" עליה, בלילה אני מתעוררת מכאבים וזה עובר רק אחרי כמה זמן שאני קמה או שוכבת על הגב

זה קרה לי כבר בהריון שעבר אבל בשלב יותר מתקדם לקראת חודש 8-9 וזה היה סיוט לא הצלחתי לישון!! לא מאמינה שזה קורה שוב ואני די בחרדה מזה שאני לא אצליח לישון כמו שצריך תקופה ארוכה בגלל הסיבה הזאת.

מישהי מכירה את התופעה הזאת? יש לזה שם או פתרון??😥😥😥

לי עוזרת כרית בין הברכיים כששוכבת על הצדירושלמית במקור

הכי טוב שהרגל התחתונה תהיה יותר ישרה ורק העליונה מקופלת

(בנוסף לכרית)ירושלמית במקור

אם הבנתי נכוןבאתי מפעםאחרונה

מה שכואב לך זה עצמות האגן אחרי שישנת כל הלילה על הגב?

אם כן, תנסי כמה שיותר לישון על צד (שמאל), ככה גם העובר מקבל את החמצן שלו בצורה הכי מיטבית, גם את נושמת יותר טוב, פחות לחץ על הגב, וגם הכי נכון למערכת העיכול שלך. תנסי לתמוך את גופך עם כרית מתחת לבטן, וכרית צמוד לגב.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?