וזה תחילת הריון? כי גם יכול להשפיע... 

והחרדה אצלך זה משהו שאת מכירה אצלך בחיים? 

חיבוק ♥

לא מצליחה להפסיק לצערי 

משהו אובססיבי 

ולא מכירה חרדה מלפני 

תחילת הריון כן 

שווה באמת לעשות עבודה על להמנע מצפיה בחדשות לפחות עד שתרגישי יותר יציבות

אם המטרה חשובה אפשר למצוא כוחות להגיע לזה

ותחילת הריון אז הגיוני שמתערבב הפיזי עם הנפשי

ואם את לא מכירה מלפני זה יכול להבהיל יותר... (החרדה)

נשמע שכדאי לדבר עם מישהי על החששות בנוגע להריון החדש ואיך הוא משנה את פני המצב הנוכחי

זה יכול להרגיע קצת... 

שאני צריכה לדבר עם מישהי 

נשמע שאת עוברת הרבה מאוד

והתחושות והרגשות בתוכך מחפשים מקום.

את גם בהריון, שני

גם הוא בסיכון

גם יש תינוק קטנטן בבית

גם המצב בארץ בכללי

גם החדשות

גם מחשבות על הזוגיות והאם היא כן והאם היא לא

גם מחשבות של מה יהיה ואיך נסתדר

וואו.

זה הרבה. הרבה הרבה.

הייתי מנסה לקחת דף ועט וממש לכתוב לפי קטגוריות את כל הרשימה הנ"ל וכל יום לענות לה מה שעולה לך.

למשל הריון בסיכון - אני ב"ה מטופלת ומלווה ע"י אנשי מקצוע מומחים. וכמובן ביד הקב"ה שהכל מאיתו.

התינוק שבבית - אני ב"ה אמא שלו כבר שנה וחודשיים ואני לומדת יום יום לגדול עוד שם. ואוכל גם לקבל עזרה מהסביבה אם אצטרך.

הזוגיות - להרגיע את המחשבות המטרידות, לענות להן בפשטות ובחדות, להתחזק שם בכללי (בדיוק עניתי לך על הצד הזה בשאלה ששאלת בפורום נשואים טריים אז שם יש יותר פירוט של זה )

המצב בארץ - להתחזק בתפילה, תהילים, אמונה בקב"ה, להחזיר שליטה במה שכן אפשר

החדשות - לנסות למנן ולהפחית כמה שניתן. אפשר להירשם גם ל"תמצית החדשות" שמביאות בצורה שקולה את החדשות.

מחשבות מה יהיה איך נסתדר - לכתוב תוכניות פעולה לכל מיני מצבים, לבדוק רשת תמיכה של משפחה/חברים וכן הלאה בשלל התחומים, לפרוט לתתי-סעיפים קטנים את כל החששות ואז לראות איך לענות אחד אחד.

ואם את מרגישה שזה מעבר והמחשבות מעייפות ומתישות וההתקפים והחרדה ממש פוגעים כבר בתפקוד ומקשים עלייך כמובן כדאי להיעזר בעזרה מקצועית ממוקדת לטיפול בחרדות.

וכותבת עוד כמה דברים שיכולים בכללי לעזור ולהרגיע חרדות - (כמובן בשום אופן לא במקום טיפול כאשר צריך):

אז איך אפשר להרגיע את החרדה?

- למשל ע"י ספורט. פעילות גופנית מפרישה אצלנו בגוף חומרים שהם נוגדי דיכאון וחרדות בצורה מופלאה.

- להכיל את החרדה. לא לפחד ממנה (קל להגיד קשה לעשות 😊) 

לדעת שהיא מסמלת רק רגש וזהו, 

היא לא באמת מלמדת כלום על המציאות.

- "דאגה בלב איש - ישיחנה" - לשוחח עם בן/בת הזוג / עם חבר טוב וכן הלאה.

- לכייל לגוף את החרדה ולמקם אותה, כלומר, לבחון עם עצמי באיזה מקום בגוף אני מרגיש את זה? (ואז, היא לא חרדה כללית ענקית שנמצאת בלי שליטה ומשתלטת על כל הגוף והנפש...)

-לדבר עם החרדה אחרי שהיא נרגעה. לשאול למשל: קרה? מה הרגשתי? ממה פחדתי?"

לתת מקום וחיבוק לחלק האנושי שלנו,

לחלק שחרד בנו.

ולענות לפחד הזה, ככה בפשטות:

"שמעתי אותך.

אוקיי.

באמת זה מפחיד ל____

אבל אתה יודע מה?

כך וכך יקרה (ולפרט את הטוב והאופטימי)"

ואז החרדות ימשיכו לפלפל "אבל כך ואבל כך ואבל כך"

ואת תעני להם - שוב, בפשטות, במנטרה קבועה:

"זה ככה (להוסיף מה שענינו לפחד) וזהו"

"זה ___ וזהו"

"זה ככה וזהו"

ככה עד שימאס להן לשמוע והן יעברו לראש הבא המסכן שהן יחפרו לו...

לדוגמא, אם אני בחרדה מחוסר מסגרות בחופש הגדול,

או לענות: אוקיי אני בחרדה כי אין עכשיו מסגרות לילדים.

מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מזה? האם בהכרח זה ימשך לתמיד? 

האם אני יכולה לחשוב על פתרונות שיכולים לעזור כבר עכשיו?

האם אני יכולה לקבל את התרחיש הכי גרוע שיקרה אם לא יהיו מסגרות אף פעם? (קבלה מאוד מרככת) 

 חשוב גם להבין שהחרדות הן כמו גל - גל שעובר בסוף.

לזרום עם הגל, לא ללכת נגדו, להבין שהוא מתחיל, ממשיך ומסתיים.

יש לו התחלה, אמצע וסוף.

כשיש את המחשבות האלה אפשר לנסות לצאת קצת מההשתבללות רק בעצמי ובראש ולצאת קצת החוצה - לאוויר

לראות אנשים

לשמוע רעשים

להריח ריחות

לראות מראות

טבע

חיים,

תזוזה בחוץ.

זה מוציא אותנו קצת מהאני אל העולם ויכול מאוד לעזור בזה.

דבר נוסף שיכול לעזור גם כשזה קורה ללכת בצורת "אינסוף/8" ממש עם הגוף ללכת על 8 מדומיין בריצפה -

ובכללי אלכסונים בגוף -

יד ימין נוגעת ברגל שמאל,

יד שמאל נוגעת ברגל ימין -

זה גם עוזר קצת להוציא ולהתנער מהחרדות שבאות האלכסונים.

- אפשר גם להשתעל קצת. זה גם יכול טיפה לשחרר.

אפשר לומר בקול רגוע או בראש בקול רגוע:

"הכלל בסדרר (במלרע, ועם שהייה על האות האחרונה בכל מילה)

"אניי בסדרר (כנ"ל)

לפחות 3 פעמים בטון הכי רך ומרגיע שיש לך.

- אפשר לכווץ הכי חזק את האגרופים ולשחרר אותם ישר ולהוסיף את האמירה מהסעיף הקודם או בלי אמירה - רק לנשום ולהוציא אוויר בשיחרור.

- להתפלל על זה

- מקלחת חמה ומפנקת

- לצייר / לכתוב את החרדה

- לשמוע מוזיקה

- שתיית מים קרים בלגימות קטנות

- לנשום עמוק עמוק ולהכניס אוויר מהאף ולהוציא לאט לאט מהפה.

ולנסות לעשות הפרדה בין מה שיש לנו עליו שליטה, לבין מה שאין לנו עליו שליטה.

כי חשוב גם להבין שבתוך חרדה, הקושי הגדול ביותר הוא חוויות חוסר האונים ואיבוד השליטה, ואלו שניהם רגשות שמעוררים את מנגנוני ההישרדות שלנו, וזה מאוד מתיש ומעייף להיות בהישרדות מתמדת...

רשימה של הדברים שיש לנו שליטה ואין לנו שליטה יכולה להפחית את החוויות האלה כי היא מחזירה לנו את השליטה והניהול של החיים שלנו.

- אפשר גם לשים על החרדה סימני שאלה.

לשאול: האומנם?

האומנם מה שאני מפחדת ממנו כעת באמת ככה?

כי הרבה פעמים החרדה גורמת לנו לעשות הכללות –"הכל רע" וכן הלאה,

וכאשר אנו מצליחים להוריד את הדברים לרמה *הספציפית* - הספציפיות הזו נוגדת חרדה, כי היא יוצרת לנו הבחנה ומופרדות.

לכן ננסה לפרק את ה"הכל רע" הזה לכמה שיותר פירוטים וחלקים ספציפיים וזה יכול לעזור. 

חשוב גם להתחזק בהבנה שכאשר יש התקף חרדה זה מאוד דומה למערבולת בים –

צריך לא להיאבק בים, לא לשחות בכוח ולנסות בכוח לצאת ממנה – אלא לזרום וללכת *יחד* עם זה.

לשחרר!

ואז – הגל יקח אותנו איתו ויוציא אותנו מזה מכיוון ובמקום אחר.

לא לפחד מדי מהגל של החרדה והתקף החרדה וכל התחושות האלו בתוכו.

לדעת שזה גל!

ומטבעו הוא עובר!

דווקא להתחבר אליו, והגל בטוח יעבור, כי ככה הוא בנוי!

צריך גם להרגיש *בגוף* את הגל של התקף החרדה, לזרום איתו יחד, עד שיעבור לאט לאט. לדבר אותו, לדבר איתו, להרגיש מה קורה בכל איבר בגוף, *להיות שם*, זה עובר בסוף! 

לא להתעלם אלא הפוך להיות עם זה ביחד! ולאט לאט הגל עובר.

ב"הצלחה רבה יקרה ותרגישי טוב ❤

מעריכה מאוד

מקווה שיהיה לעזר ב"ה

והעיקר שתרגישי טוב ורק בשורות טובות ב"ה

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.

אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).

והיא תזלול הרבה במבה (מזל שאנחנו ספרדים...)

גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)

מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷‍♀️

בחג עצמו אנחנו מתארחים

מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה

אין לי תנור של פסח...

מערבבים הכל על הגז עד לאיחוד

על נייר אפייה ליצור עיגולים ללחמניות

ולאפות על 180 עד שמזהיב קצת לצערי לא זוכרת כמה זמן.. 

כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה

אבל הם בסוף מסתדרים!!

אגב,

אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.

גם קניידלך זה אחלה. 

קינואה אתם אוכלים?

במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..

עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות

אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה

מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך

מצה טוסט במחבת

אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂

לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...

התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?

אם כן אני חושבת שזה מסםיק.

לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.

ועכשיו הוא נרדם

מותר לישון אחרי שנפל?

אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי

מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..

מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...

במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם

כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה

הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה

ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה

ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?

אןף

אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה

כנראה לא שם קיבל מכה

אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר

ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון

כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי

שומעת המון דברים

אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה

וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר

אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו

לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה 

לק"י

רגיל. לרופא יש פנס אחר.

@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.

נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.

בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.

וחיבוק, זה באמת מלחיץ.

היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.

אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...

וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️

עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.

ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.

המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.

אני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.

או שלא הבנתי נכון?

לק"י

את יודעת להניק בשכיבה?

אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.

בישיבה הייתי נרדמת...

(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)

עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים

אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה

מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב

שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך

התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש

תודה לה' שזה עבר בשלום!

יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?

או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.

אני משתמשת ברגילות מכובסות.

תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.

אפשר לשים מגבת.

נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.

אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.

אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.

תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים

אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)

נטלה לא חושבת שיש בעיה

פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך) 

אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.

מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה

תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.

תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -

ניקיון ועירוי מים רותחים,

מגבות-לכבס,

נטלה - לנקות

בהצלחה! 

מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות

תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה

הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים

חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר 

אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?

אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר

וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית

או תחת ביטול חמץ

פערים הלכתיים

בין כן צריך למכור

לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..

לבין אפשר

וכו..

ומצניעים

לא מוכרים כלום לגוי

את המגבות ב60 מעלות לפחות

סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות

וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר

יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה

אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.

אז יש לי אחרות לפסח

מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק

ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת 

כרגע

במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד

פלוס זה שאני אדם רגיש

מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת

משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית

דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק

אני אסביר

בתור אדם רגיש מאוד,  כל דבר שסביבי הולך איתי.

בקשת העזרה של השכן

הילד שחורק עם הכסא

אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם 

כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי

ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'

וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'

לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד

מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...

מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים

אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..

וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד

זה מה שיש לי לכתוב

ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו

ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק

זה קשה (ממש)

וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו

ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא

אבל זה הקטע

אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט

אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)

אז למה הפתיל הקצר הזה?

ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?

אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..

מצד אחד צריך פה הכלה כנראה

מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות

הצורך ללמוד מקום חדש

או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים

או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים

או הנסיעות 

או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח

החלק שלך

קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי

ולשקף שזה מאוד לא נעים

אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו

אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו

אלופה ממש!

כי חיפשתי ל@טוט את השרשור על המקווה 😅 אגב לא מצאתי.. באסה.

זאת אני אל דאגה❤️

כמה הוא זכה בך!!

ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!

כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..

יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?

זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..

אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...

מקווה שזה בסדר לכתוב...

בכל מקרה חיבוק ענק

ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!

על פניו לא נראה לי...

מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...

כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)

לק"י

אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.

(במצב הנוכחי אני אוותר).

אפשר לאכול בחוץ.

פיתות בבוקר, צהרים וערב

לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר 

או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.

אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.

חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.

בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים

אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים

זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות

כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט

ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל

יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל

ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות

בלחמניות כשרות לפסח 

לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ

לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א

אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'

לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה. 

מצ"ב הסבר באתר כושרות

עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

מעתיקה מאתר כושרות:

"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."

מדובר על עוגיות מצה עשירה..

יודעת שיש הרבה שלא יודעים

ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..

וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',

ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף

אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭

בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח

ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.

או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.

ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.

מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.

דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת

לק"י

אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.

ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.

או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)

לפני החג אפשר שאריות מהצהריים

נקניקיות וציפס

מרק ירקות

מרק כתום

פירה

יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.

עוגות "שהכל"

נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.

אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.

ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.

לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.

אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.

עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.

אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.

מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.

אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.

לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁

לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.

אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.

מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.

מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.

(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)

אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח

אבל לפני פסח לא..

צהריים מרק עוף עם ירקות

לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון

חביתת בצל

פשטידת ירקות

סלט ירקות עשיר

בלינצ'ס עם פירה

שקשוקה

לביבות

מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)

נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?

אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא

והרבה רעבה ....

קודם כל חייב לאכול משו😅

ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה

וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ

חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל

ארוחת בוקר סיום כל החמץ

באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס

ארוחת צהריים מפוצצת בשרית

ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות

רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים