מניחה שהמנעד ביד 2 עצום... ביד 1 המחירים יקרים מאד למשהו במראה מאד טבעי. עשרות אלפי שקלים.

יסבירו לך מה יש להם ומה טווחי המחירים... ככה שתוכלי להתחיל להבין מה יש בשוק... המליצו לך למטה על מקומות ספציפיים אז הייתי בודקת טלפונית מולם לפני שנוסעת סתם.

אין לי ב"ה שום ניסיון עם פאות (שמה חצי כיסוי ראש) אבל אמא שלי היתה בפאה הרבה שנים. פאניות לרוב נחמדות מאד.

עד 1000 שח

לרוב לא יהיו איכותיות 

משלמים זול מקבלים זול

1. לוקח לי לשים את הפאה בדיוק דקה. שמה סרט נגד החלקה, מניחה את הפאה. אם זו פאה שצריכה סידור לבייביהר - שמה סיכה אם לא אז פשוט מניחה מסרקת עם היד ויוצאת. 

2. מבחינת נוחות - פאת טופ לייס נראית מאוד טבעי, יחסית נוחה. 

פאת סרט זו פאה יותר נוחה, כי יש סרט על המצח שתופס את השיער ככה שלא יחליק על הפנים. 

3. אני חובשת פאה בכל יום לעבודה, חופפת אחת לשבוע (פאה אחת לא דורשת סירוק מעבר לחפיפה לכן חופפת כל שבוע. פאב שנייה דורשת פן אותה חופפת כל שבועיים)

5. יש סוכנת סינית שמוכרת פאות. עולה שם הרבה יותר זול מהארץ. עולה אצלה 2000 ומעלה. אם מעניין אותך אצרף את המספר. 

אם את רוצה מקום זול פה בארץ יש לך את פרות קלואי ואת וויג'בוקס בירושלים, עולה שם 4 אלף ומעלה. 

1. אם זה לא פאה שצריך לאסוף, זה שום התעסקות. בהתחלה לוקח קצת זמן ללמוד, אבל ברגע שאת לומדת זה ממש מהיר.

2. יש. צריך שהפאה תהיה מותאמת לך טוב בגודל, ללכת לפאנית טובה שתתאים. ואם את קונה טופ לייס, זה גם עם פחות שיער ככה שזה יותר נוח וגם הרבה יותר טבעי.

3. תלוי כמה את לובשת, בגדול אני חושבת שחפיפה פעם בשבועיים שלוש זה טווח מצוין. כדאי לבקש מהפאנית שאת קונה אצלה ללמד אותך איך לחפוף. חוץ מזה לא נראה לי שיש מדי הרבה התעסקות.

4. לדעתי יד שנייה לא שווה להתעסק, הסיכוי למצוא משהו שגם יתאים לך ממש וגם יהיה זול נראה לי ממש קטן... נראה לי כדאי גם לבדוק בוויג בוקס. גם זולים יחסית וגם יש להם מלאי גדול שאפשר למדוד ולראות מה מתאים לך.

זה צריך לשבת עלייך כמה שיותר מדויק בגודל כדי שיהיה נוח, וצריך ללכת לפאנית טובה שתתאים את זה. וחוץ מזה כדאי להתאים גם את המיקום של האוזניים, ואת הצמיחה בפתיחה (ההתחלה של הפאה) לפי הצמיחה של השיער שלך. 

לכן אם את קונה במכירה (כמו וויג בוקס, קלואי או פאה מסין) או יד שנייה, כל מקום שהוא בלי שירות של התאמה של הפאה צריך לחשב גם את העלות של ללכת לפאנית שתתאים, והיא בדרך כלל גם מסדרת את התספורת והגוונים ואם יש עוד משהו שאת רוצה לשנות בפאה...

1. יש לי פאת טופ לייס, לוקח שניה לשים אותה. שמים סרט החלקה ואז את הפאה.

2. תלוי איפה קונים כמובן, אבל שימי לב שתצטרכי לקצר את השיער לקארה כי המון שיער זה לוחץ ולא נוח (האמת שאני בורה בנושאי מטפחות, אתן גם מקצרות את השיער לקארה?)

3. אני לא מעיזה לחפוף לבד שזה חבל, חופפת פעם בחודש וגם יום לפני חפיפה מחמיאים לי על הפאה.... גם זה תלוי פאה, פאת תלתלים דורשת הרבה יותר התעסקות מחלקה, בטח אם היא ארוכה

4. שאלה טובה, אין לי שמץ, מאמינה שפאות קלואה וכד' יכולות להיות טובות. אבל ממש לא נראה לי שתמצאי פאה נורמאלית מתחת ל4-5 אלף, וגם זה במקומות זולים.

5. ככל שהפאה תהיה ארוכה יותר ובהירה יותר אז היא תעלה יותר, וחכי כי אם תלכי לפאניות המובילות בשוק תשמעי מחירים של מינימום 20k, לא צוחקת, במכירות יש לך הרבה יותר סיכוי למחירים מוזלים.

אולי מישהי ספציפית שכבד לה אבל זה ממש ממש לא חובה או מקובל או משו כזה

כך שזה אפשרי

ממש חשוב לי שיער ארוך, אני מכורה לשיער שלי ומאוד אוהבת את עצמי עם שיער.

עושה שני קוקסים או צמה מקופלת, צ'יק צ'ק ולא בולט

מסייגת שאין לי שיער עבה.

וזה באסה כי עני מאוהבת בשיער שלי🙁 מתגעגעת לימים שהוא היה בחוץ וקיבל שמש.

לא חייב לקצר, וגם אם לקצר לא חייב לקארה אלא אפשר יותר ארוך.

זזה עניין אישי של בחירה ונוחות

וזה באמת תלוי בעובי השיער כמו שכתבת

מפרטת קצת על הסוגים.. 

הפאות החדישות ביותר זה פאות טופ לייס. זו פאה שכל החלק העליון שלה עשוי מרשת דקה שעליה תופרים את השיער בעבודת יד. בדכ זו פאה לפי הזמנה ואז את בוחרת את סוג השיער, הצבע, כוון הצמיחה וכו'. מתאימים לך אותה במדויק. יוצא די יקר מן הסתם. יותר קרוב ל20 אלף.

יש פאות סרט - זו פאה שהחלק העליון שלה מסתיים בתפר כזה או אחר ומסתירים אותו בסרט. אפשר גם להוציא מקדימה את השיער שלך והוא יסתיר את התפר אם את נוהגת להוציא שיער. 

יש גם חצי פאה/ כיפה שזה בעצם חתיכת בד שעליה תפור שיער. 

יש פאות קוקו קליפס שזה בעצם קוקו שאת מחברת מאחורה עם קליפס וקושרת חצי כיסוי או כובע קסקט.

 מבחינת מחירים - יש לך את פיאות קלואה וכדומה - אלו פאות זולות מאוד אבל לא בהזמנה אישית. יש להן הרבה פאות ואת בוחרת מהמבחר הקיים. קשה להגיע עם הפאות האלה למראה ממש ממש טבעי.גם השיער פחות איכותי. והחיבור במצח לא טבעי. ( מן הסתם אם את מוציאה את השיער שלך מקדימה זה יראה טבעי)

בהצלחה!

אבל מה זה מעניין לקרוא את התגובות ולהבין כמה אני לא מבינה כלום וכמה עולם שלם יש

וכמה כסף אני חוסכת בהיותי חיה על מטפחות חח

כל אישה מחזיקה בד"כ פאה אחת או כמה?

וכל כמה שנים מקובל לקנות חדש?

וואי זה ממש מעניין

מקובל 2 פיאות, אחת לשבת אחת ליום יום 

קונים חדש כשהפאה כבר לא נראית נראלי ממוצע 5-7 שנים 

הוצאה הזויה לגמרי 

ותיקונים לפאה בסדר גודל של הוספת שיער שנשר עולה משהו כמו 400-800₪

פעם בגג שלוש שנים.

לא הסתדרתי עם פאות והן היו לי מאד לא נוחות (הרשת, השיער של הפאה פזור/ אסוף)

ההתעסקות היא יומיומית לסרק אותה במברשת שלא יהיו קשרים, לחפוף עם או בלי פן פעם בכמה זמן, לעשות תיקונים ושיפוצים פעם בתקופה

ממה שאני רואה סביבי הפאות היפות עולות עשרות אלפי שקלים והתחזוק שלהם גם עולה 

אם את מחפשת נוחות, פאה זה לא הכיוון. אני עברתי לכובע ברט וזה נוח באמת, בלתי מורגש. 

רק שלא אוהבת על עצמי ברטים וכשבא לי נוח פשוט קושרת משולש רגיל או לונג עם בובו נמוך..

אבל מרגישה מוזנחת

וגם מרגישה שזה לא מייצג אותי

מתלבטת כרגע בין להוריד כיסוי לגמרי לפאה

תעשי גוגל

מסתכלת על הכובע כאקססוריז 

מתאימה את הצבע לחולצה/ סווטשירט 

מרגישה שזה מוסיף ללוק

פאה אכן נותנת להרבה נשים הרגשה טובה (לי היא לא נתנה וזה בעיקר עניין של טעם והסתכלות) אבל גם אותן נשים שנהנות ממנה, משלמות מחיר בחוסר נוחות (קל עד כבד) התעסקות ומחיר כספי (בינוני עד גבוה מאד)

הסיבה שהן מסכימות לשלם את המחירים הנ״ל כי אין להם ברירה אחרת(הן לא ילכו עם השיער שלהן ולא עם כיסוי ראש אחר) 

אם יש לך ברירה ללכת עם השיער שלך כנראה שלא תרצי לשלם את המחירים של פאה. 

להיות צנועה ויפה.

ממש לא חוסר בררה

אבל מתוך סך אפשרויות מוגבל

כי האופציה ללכת עם שיער לא באמת אפשרית עבורן ולפעמים גם האופציה ללכת עם כיסוי ראש חילופי לא קיימת בגלל לחץ חברתי

אכן תמיד יש בחירה, אבל כשהאפשרויות מאד מצומצמות וקשה מאד לבחור אחרת, זה קצת חוסר ברירה.

פאה זו הבחירה האידיאלית בעיני. אם לא הייתי הולכת עם פאה כנראה הייתי מורידה כיסוי ראש. אין אישה שתלבש פה כי זו מוסכמות חברתית. רובן מעדיפות את זה על שאר הכיסויים.

ולא עם מטפחת 

שהולכות עם מטפחת

ללכת לעבודה למשל או בכלל ביומיום בחוץ מעבר לשלוש דקות מהבית ליציאה קצרה הן ילכו עם פאה. אבל ברור שיש כל מיני "רמות" כמו בכל קהילה. יותר "מודרנים" ופחות וכו' 

על נשים חרדיות

הן לא יכולות להוריד כיסוי ראש וחלקן הגדול לא יכול ללכת עם כיסוי ראש אחר לאירועים למשל

לא מכירה את הנושא אצל נשים שאינן חרדיות והגיוני שיש שיעדיפו פאה גם אם יש להן ברירה אחרת (כאלו שיסכימו להתאמץ ולשלם מחיר על יופי/ כיסוי ראש)

אצלנו זה בגדר חובה. 

.. ככה נהוג אצלנו. לא יוצאים מהבית בלי פאה. (בבית מטפחת) 

זותומרת. אם הפאה שלי אצל הפאנית ואין לי פאה חלופית או נוספת אני לא אצא פשוט מהבית באותו יום עד שהיא תחזור. 

לא יוצאים בלעדיה. 

לא חברתי.. כמו הלכה בשבילי(כמובן לא אומרת שזה הלכה משולחן ערוך. אלא בחוג אליו אני משתיכת) 

בכל מקרה אני דיברתי על הציבור החרדי הליטאי ששם יש הרבה שהולכות עם מטפחות ואין עניין הלכתי בפאות.

וזה  לא עניין הלכתי אלא חברתי

יש כאלה שאצלם חובה ללכת עם פאה לעבודה ויש כאלה שהחובה היא רק בשבת או באירועים

ואז ללכת נגד הזרם זה מאד קשה

הלימוד

אצלי זה לא גרם בעיות

ואני עם מטפחת, לא השפיע על קבלה או משהו. אולי בחסידויות אחרות כן משפיע, אף פעם לא שמעתי...

הדרך המהודרת ביותר לכיסוי השיער ובדרך זו מחונכים מילדות זה עם פאה(לא נכנסת למחלוקות לכן אמרתי שאצלנו זה ככה) 

לא יעיפו ילד מבית ספר אם אמא שלו בלי פאה.. לכן אמרתי שזה לא עניין חברתי.

זה קיים בחבד ובעוד חסידויות 

אני בדרך כלל עם מטפחות, קניתי בשנה האחרוה כמה כובעים של כובעי קונטור( תחפשי בגוגל(. הם מהממים ונוחים מאוד, הרגשה שכמעט אין כלום על הראש, הם יקרים, א,ל אין מה להשוות לפאה, וראיתי שיש כבר חיקויים שלהם, זולים יותר, לא ניסיתי את החיקויים. 

2 פיאות, אחת יקרה ממש ואחת פאת סרט זולה 

פאה זה לא נח! 

בשום מצב ושום סוג

אני שמה בשבת בבוקר לסעודה, לארועים ויציאות מיוחדות 

מסכימה שזה נותן הרגשה טובה 

התגובות - אם את מתלבטת בין פאה לבין בכלל לא, אולי תשקלי את הפאות קוקו של וורדה קליפס?

ממה שראיתי אצל חברות, זה נוח להן מאוד.

שמים מטפחת עם סרט / בובי, אבל בגלל שבשמים את זה כחצי כיסוי זה יותר קליל ואפשר גם מטפחות דקות.

ואז שמים את הקליפס מאחורה.

1. לוקח שניה ורבע ללבוש בבוקר, יש מלא סרטים יפים לגוון את הלוק. אני משפריצה על זה טיפה מים, וזה נותן לזה מראה מרענן.

2. נוח ברמות, אני חוזרת הביתה ושלוש שעות אחכ קולטת שאני עדיין עם הפאה. (יש לי עוד 2 פאות אחרות, לא סרט ואני שונאתתת אותן, לא נוחות לי בכלל, מורידה אותן כמעט בחדר מדרגות)

3. חפיפה פעם בשבועיים, בעצמי, לוקח 10 דקות. לי יש פאה מתולתלת, אז בערבים אני אוספת לפאה את השיער לקוקו או צמה קטנה כדי שלא תתנפח.

4. אני קניתי 2 פאות שתפרו עלי, מעל 12 אלף כל אחת. ואת הפאת סרט קניתי פאה מוכנה (יכולה לתת לך את הפרטים של המכירה) עלתה לי 5400, שיער נעים וטבעי ויפה ממש!

5. ממש ממליצה לך על פאת סרט, זה הכי פחות מראה מקטלג מבחינת מגזר, את יכולה לשים עם זה כובע מצחיה, כובע צמר, סרט דק, להשאיר שיער מקדימה (תלוי בפסיקה) כובע רגיל וכו

אם יש לך עוד שאלות, בכיף

אבל כן דורש תחזוק (חפיפה פעם בחודש-חודשיים + תיקונים כשצריך)

2. לא יותר נוח מבובו.

3. פעם בחודש בערך (אם את משתמשת ברמה יום יומית) חפיפה. התחזוק הוא לתקן את השיער אם נושר/התבהר וכו'

4. לא תמצאי משהו נורמלי ב1,000 ש"ח... אם תמצאי זה פשוט לא לייס (אין בעיה עם פאה שהיא לא לייס, זה פשוט לא יפה). כן תוכלי למצוא בעלי אקספרס משהו ביניים שיחסית זול. (5,000 בערך), ושמעתי הרבה המלצות על האות מעלי אקספרס+ תיקונים קטנים בארץ.

5. אם את שואלת אותי באופן כללי, אם את בעניין, לא שווה לקנות פאה ביד שניה. עדיף להשאיל ממישהי שלא צריכה לתקופה קצרה רק כדי להבין אם זה הצורך, ולקנות אצל מישהי או משווקת פאות ואז היא זולה יחסית או פאנית.

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..