למה כן, בעצם..?

ולאיזה מטרה?

בשיניים הוא לא שולי.

השנה היו פעמים שפחות הקפדנו בגלל הטירוף של המילואים והמלחמה, וקיבלנו "במתנה" כמה סתימות, מתוכן אחת של טיפול שורש. זה לא נעים.

ומעבר לזה, כמות הסוכר מאוד גדולה.

יש חומרים ממש ממש מסוכנים בסוכריות טופי וגומי וכו', יש באינטרנט רשימות שמסבירות בדיוק מה הכי בעייתי..

בכל המתוקים הגומיים למיניהם הצבעוניים

אני לא מונעת לגמרי לגמרי לגמרי, מרשה פעם באלף פעם, אבל לא קבוע ומסבירה שזה מאוד לאבריא וששוקולד עדיף, אם כבר רוצים משו מתוק 

?

במבה ותפוצ׳יפס

משו מתוק - שוקולד

אפשר עוגיות גם

גומים וכאלה - לדעתי לא, כל שנה אני ממיינת ומעיפה כמויות. זה מוצר זול שמנפח את המשלוח אבל ממש לא כדאי

כי הוא נדבק מאוד חזק 

ואנחנו לא מדברים רק על בריאות השיניים..אני לפחות

 כל עוד לא מכינים ביתי בריא, צריך לבחור את הרע במיעוטו

איך את מעיפה את הדברים הלא בריאים מהמשלוחי מנות בלי שהילדים מתרגזים? יש להם קטע להיות רכושניים שהם קטנים לא? 

או שהם ממש מחונכים ונותנים לך בכיף להוציא..

(הכי גדולה בת תשע) 

אומרת להן מראש שאצלנו לא אוכלים את כל הצבעוניים האלה.. זה רעל. 

משאירה חטיפים/שוקולד וכו' שגם אותם לא אוכלים ביום אחד ואוכלים מתי שאתן להן אישור. אבל יום לאחר פורים אני מכינה שקית עם כל הרעל הצבעוני ומעיפה לפח

הם עדיין ייתקלו בסוכריות לאורך היום עצמו ובמסגרות או לא משנה איפה. אבל מה שיש לי שליטה אני מעיפה. הם יודעים

ואני אומרת במפורש שהדברים האלה הם רעל, ושגם אם יקבלו - אנחנו לא נאכל

מה שאני יכולה לא להעמיד אותם בניסיון כמו משלוחי מנות גדולים שאנחנו מקבלים - סוגרת בשקית זבל גדולה שלא יראו בחדר כביסה ואז ממיינת

מה שהם מקבלים - ממיינת איתם

בעלי נותן להם לקק אם זה משו שהם מאוד מאוד רוצים ואז מקטין את זה בעיניהם.. נו, טעמת,זהו, מה יש בזה כבר..? סתם רעל וסוכר.

לפעמים אפילו נותן להם לקחת ביס שתיים שירד להם החשק כי בכל זאת יש שפע ענק בפורים וקשה להם..

 ואני כן מאפשרת את הדברים הפחות גרועים.. לא מצליחה למנוע לגמרי

פריכיית אורז קטנה כזו שבאה עם קצת דבש

חטיף קטן

וופל מצופה

מטבע שוקולד

אם בא לך להשקיע אפשר להכין בבית אוזני המן או משהו כזה

וחלאס

בתור אמא שונאת שמביאים משלוחים מפוצצים סתם. ממש מיותר.

טרופית

וופל מצופה

לילדים מתחת לגיל חמש אסור סוכריות, אז הייתי מקפידה אפילו יותר

לדעתי זה יחסית סביר

מיץ.

האם זה בריא? לא.

אבל פורים זה לא חג בריא😅

ובמסגרת הממתקים והכמות זה נראה לי בסדר

זה יחסית סביר

גם שוקולד זה בסדר

ממש לא סוכריות אני גפ זורקת הכל

קנינו פירות מיוחדים, עשינו עם קורצנים צורות, שמנו בצלופן נפרד, ועוד חטיף אחד קנוי. זהו. 

ושנה אחרת כדורי תמרים עם קקאו שהיו ממש ממש מוצלחים... תלוי ממש בגיל ובסטנדרט של הילדים.מבחינתי ההצלחה זה המסר שאני מנסה לשדר שהממתקים האלה לא אמורים לשמח אלא זה שמישהו חשב עלינו. ושמים את כל החטיפים בשקית אחת גדולה. בוחרים חטיף אחד ששומרים לשבת או משהו והשאר מוסרים... 

הרבה חומציות כדי להתפרק בבטן-במעי

וחומציות ברמות גבוהות זה לא בריא לגוף

וזה גם מה שגורם לשיניים צריך הרבה חומציות ברוק כדי לפרק את הסוכר וזה אוכל את האמייל של השן=חורים בשיניים

החיידקים שניזונים מהשאריות בשיניים שלנו (קריוס ובקטוס) מפרישים חומצה. והחומצה הזו ממיסה את השן.

לק"י

פשוט מה שנדבק לשיניים יותר נשאר שם.

והפתרון הוא בעצם לצחצח שיניים...

החיידקים מפרקים סוכרים.

חלבונים ושומנים לא מעניינים אותם.

אבל בעיקר סוכרים כדי להתפרק צריך הרבה פעילות אינזימתית לכן מזהירים בעיקר מסוכריות וממתקים שמלאים בהמון סוכרים

רק קיצרתי את עניין החיידקים חומציות גבוהה גורמת לפעילות חיידקית- תסיסה גורמת לריקבון-חיידקים מפרקים את הפסולת

אבל כשמקבלים, הרבה פעמים אנחנו זורקים כי הם יודעים שאנחנו לא אוכלים, לפעמים מביאה משהו במקום.

ממש נדיר שמסכימה לאכןל את הסוכריה, לפעמים מסכימה קצת למצוץ ולזרוק.

לי הכי מפריע שזה נדבק לשיניים.

ועלול לחנוק... 

ובכללי הם החברים הכי טובים של התולעים 

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

זה הריון ראשון ואני קצת בלחץ

הייתי בטוחה שעד כה אני כבר אלד מזמןן

לק"י

עושים מוניטור, שתן ולח"ד אצל האחיות.

ואז עוברים לרופא, הוא עובר על המוניטור ועושה אול'. יש רופאים שמציעים לבדוק פתיחה/ אורך צוואר הרחם. אני אישית מסרבת כשאין סיבה אמיתית.

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...