ולא, אני בד״כ משלמת על עצמי בדייטים. אבל היה נחמד אם היו מציעים. לדעתי זה מלמד המון על בנאדם ועל יכולת הנתינה והראיה שלו סביבו. 

נותן לבחור להרגיש שהוא נותן לך מתנה וגם ירגיל אותך להיות בצד המקבל. WIN WIN

לשניי הצדדים. 

אבל גבר שלכתחילה לא מציע את זה ולא נראת נכונות או מחשבה לגבי זה, אני לא מרגישה בנוח להיות על חשבונו

פשוט כתבת שאת בד"כ משלמת על עצמך אז נשמע שזה מבחירה שלך ולא מחוסר רצון של הבחור.

אני בחורה עצמאית ובדכ לא מצפה שישלמו עלי. 

רוב הזמן אני משלמת על עצמי לפחות בדייטים הראשונים.  

כמובן שאם אני רואה נכונות מצד הבחור או שמרגישה מספיק בנוח, אני בכיף נותנת שישלמו עלי. 

זה המעשה הכי גברי לתת והכי נשי לקבל. 

לא תמיד מרגישה שזה מובן לצד השני אז לא תמיד נוהגת ככה. 

אבל כן הייתי מצפה מצד הבחור להראות איזושהי נכונות. 

האמת שאני תמיד משלם אז פחות מכיר את מה שאת מתארת.

מסכים מאוד עם האמירה של הגבריות והנשיות.

ויאללה - שהבחור הבא יהיה האחרון שישלם עליך.

להרגיש בנוח בקבלה שהן נדרשות לה. 

ואמן אמן, בעזרת השם 

שיצא לי בקשר משמעותי לשלם המון על הבחורה וכמעט כל פעם לקחת- להחזיר אותה מהבית.

זה היה ממש באהבה אבל מהצד הנשי הייתי מצפה לפידבק יותר חזק.

הייתה לי קצת הרגשה של הרגל, 

(ואני ממש לא אוהב את המשחקים וההתחשבוניות  האלה. של לסנן בשביל לתת תחושה של קשה להשגה וכ אז גם לא הפסקתי)

אבל בנות, תעריכו, תתנו מילה טובה

לב והערכה משני הצדדים🙃

עלתה לי שאלה - אתה מרגיש שזה אמור להיות מובן מאליו שהבחור מגיע לקראת הבחורה? ברור שעם מילה טובה זה יותר כיף, אבל אני שואלת אם זה מובן מאליו גם ללא הפידבק, או לא מובן מאליו?

תוהה מסקרנות (ולא ציניות).

עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ב' באדר תשפ"ה 23:47

חוץ מ-וכו' כמובן

למרות שאנוכי לא טיפוס של בתי קפה ומסעדות - כל כך רחוק משם שנות אור, יותר כמו פארק וכו' אז ככה שלא יצא לי לחוות יותר מדי תשלומים על המגזר ההוא וכו' אבל זה לא מתוך קמצנות חלילה וכו' אני פשוט בן אדם של שקט ופחות רעש והמולה וכו'

לא יודע אם שמת לב דוד, אבל עשיתי פה ממש בחינת עובר לעשייתן בקשר אמיץ וחזק עם הכותרת של תגובתי 

וכו'

הנכון בתפקידים של מה זה גבר ומה זה אישה

אולי גם שתתקשר קודם? שתלווה אותך לרכב? שתחכה איתך בתחנת אוטובוס חשוכה שלא תפחד? שתוביל?

תהיו גברים. ככה גם בנות הזוג שלכן יהיו יותר נשיות.

אבל באופן כללי די ברור שהכיוון הוא הפוך.

לשלם עלי אז פשוט עושה את זה לעצמי 

לא בקטע רע, כן? כאילו, לא באה להגיד לך מה לעשות או משהו.

אבל זה מעיד על אופי קמצן הרבה פעמים. וגם אולי חוסר הבנה חברתית, כי באמת שזה ידוע שהגבר משלם… ובכלל לא להציע? לא יודעת, נשמע לי מוזר על גבול הבעייתי.

אבל כמובן, אני לא יודעת איך מקובל אצלכם ומה הולך…. אבל לי אישית זה מדליק נורה אדומה…

שימי לב אם קורים עוד דברים❤️

יכול להיות שהכל טוב והוא פשוט לא חשב על זה. אבל תהיי מודעת…

הלוואי הנורמה היתה שנשים משלמות..

זה לא עניין של הכסף כמו עניין של הנתינה, לתת להעניק משהו .

זה מדהים . 

אני לא שאלתי את זה ממקום שבא לו לוותר על זה.

רק ניסיתי לשאול אותה כדי לבדוק אם יש צדדים אחרים שבהם הוא ג'לטמן

גם בעניין הכספי, זה באמת לא הכסף כמו הנתינה וההובלה והאחריות שאני רוצה להרגיש ממנו

או שתעלי את זה מולו או שתפרדי

והוא בכלל לא משדר את זה, אז לדעתי כן זאת בעיה

אי־אפשר לחנך אותו מחדש ויתרה מכך כל הרעיון זה שזה יבוא מהצד שלו ובספונטניות כו' כי זאת התחושה שאת מחפשת

אני לא חושב שיש בזה חוקים ברורים כמו שטוענים כמה משתמשים, יש אנשים שזה ממש לא אכפת להם או אפילו לא חושבים על־זה

בדיוק כמו שיש תרבויות שבהן לא מקובל לתת טיפ למלצר, זה לא משהו חקוק בסלע

אבל אם את מחפשת גבר שמשדר את הדברים האלה (באותן דרכים שאת רוצה שישדר) וזה לא בא עד כה, לדעתי זה גם לא יבוא אחר־כך כל־כך

יש אנשים שהם נורא "לארג'ים" ו"מובילים" ו"גבריים" מהבחינה הזאת, כאילו זאת ממש תכונת אופי בסיסית שלהם

אופי של הענקה אפשר ללמוד מהרבה דברים אחרים.

(במיוחד אם את יוצאת עם בייניש שלא מכיר את החוק הזה בתרבות שלו והמצב הכלכלי שלו כנראה פחות טוב)

ובדיוק מהסיבות שציינת

שאלה: בחור שמתקלח פעם בשבוע, האם עדיף שיתקלח לכבוד שבת או לכבוד פגישה

תשובה: ...........................................

שיצא עם בנות בלי חוש ריח 😂

"לא מכיר את החוק הזה בתרבות שלו"

"המצב הכלכלי שלו פחות טוב"

שיתבגר. שיבין שהוא לא חי לבד בעולם, והעולם לא עובד כמו הבועה של הישיבה שהוא חי בה.

בעולם האמיתי להתקמצן על 20₪ וללכת עוד חצי שעה כדי לקנות פיצה במקום שעולה שני שקלים פחות, זה לא לגיטימי אחרי שסיימת תיכון. וזאת מנטליות של תיכוניסט שלא התבגר מאז

ו"המצב הכלכלי שלו פחות טוב". 

למה אתה מניח שהבחורה במצב יותר טוב?

איך זאת סיבה שלא לשלם עליה?

ושוב - מודעות לכמה זה 20₪ בעולם של אנשים שעברו את גיל 18

יש אנשים שזה נורא חשוב להם אז שיחפשו אנשים שבברירת מחדל שלהם הם ככה

יש אנשים עם הלך רוח פתוח ומדורני או אנשים שאינם מודעים לתרבות הזאת והם מוזמנים לעשות מה שבא להם

מי ישמע באמת

פה בשרשור דובר בעיקר על מקומות שזו התרבות

אבל סליחה, בחור שלא מציע לשלם על הבחורה, במיוחד במשך כמה דייטים, זה לא נראלי מקובל באיזשהו מקום. 

וכן, זה לגמרי עלול להראות על אופי קמצן.

יש "מתנגד אליה".

וההתנגדות הזו, בעייתית בפני עצמה.

היא לא מוציאה אותך "צדיק" כמו שאתה מדמיין

אבל אני לא יודע עד־כמה היא נתפסת כקריטית, כמו שמתואר כאן, בעיני בחורי ישיבות

אני לא מנסה לצאת צדיק, אני מנסה להיות אני, ואם זה לא "מוכֵר" אז OK? שלא יקנו? מי שירצה שייקח אני לא בא לשכנע אף־אחד לאהוב אותי

בכל־מקרה הוייב שמשודר כאן הוא מאוד שלילי

"אתה לא מוכן לשלם עליי??? גרוע מאוד"

"שיבין שהוא לא חי לבד בעולם, הוא חייב לשלם עליי, וזה לא לגיטימי בכלל אם הוא לא"

אמירות כאלה משדרות בעיניי entitlement כאילו חייבים לך משהו

אמם אני יכול לשלם על אחרים אבל לבוא מתוך תחושה שאני "חייב" "כגבר" ולדעת שהערך שלי כבן־אדם נמדד בדברים האלה, מאוד מוריד את החשק

וגם נותן תחושה כאילו עושים לי טובה שנפגשים איתי בכלל

זה כמו שבחור יגיד לך בפנים שאם את לא מתאפרת לפגישה ובאה XYZ אז זה גרוע ביותר, אם את לא מזמינה רק סלט ולא המבורגר זה גרוע ביותר (או כל נורמה ידועה־אך־מעט־מעצבנת אחרת)

(אני בהחלט יכול להבין בחורות שנמשכות לגבר לארג' ויוזם ונותן וכו' ורואות את זה כתכונה חיובית משרת ביטחון כו', מכאן ועד ביטויים כמו "חי בבועה", אני לא מת על זה.)

בדרך כלל הבנים האלה גם לא בתודעת גבר..

זה מראה על עוד דברים ..גם על כוחניות של ילד.

בסוף זה להתלונן שאת קונה כיסוי ראש יקר.. להתלונן.. למה אני צריך לקום אליו בלילה..

להיעלב מכל דבר.. להרגיש חוסר ביטחון מולך.

שמחתי לעזור

ולהשתדל לדון לכף זכות

לפני שגוזרים השלכות רחוקות מאוד

והתרבות זה לא קשור לקמצנות.

הרי בשביל מה הוא בייניש אם לא בשביל להתחתן ולשבת ללמוד ושהיא תפרנס?

הרי זו גם הסיבה שהיא צריכה לשלם עליו בדייטים… היא צריכה להיות מוכנה לחיים שאחרי חתונה שהיא תצטרך לפרנס לבד😝

הבעיה היא שיש אנשים שאני יודעת שהם *באמת* ככה🤦‍♀️

מפורט בקורות חייו. 

אחרי החתונה עבר למצרים.  היה שם כמה שנים. 

חוזר לארץ ב 1950, לימד והתפרנס מהוראה.  

זה היה בדור שנשים עדיין לא יצאו לעבוד במקום הגברים …

חחח

(האמת שכשראיתי את זה באמת צרם לי על מי שקיבלו את זה כעובדה)

זה הסגנון😐

ועדיין, מישהי שמגיבה בצורה כזו תגרום לי לברוח רחוק מאוד. התשלום הוא נתינה, רצון להיטיב. אם מישהי תגיע ב"מגיע לי!!" זה מוציא את כל הקצון ובאופן כללי מראה על אישיות שאני לא ארצה להיות בחברתה.

משעשע אותי קצת כמה זה שונה מהמציאות.

העניין הוא שאני לא מקבלת את הטיעון של "לא מודע לתרבות הזו" ולכן אומרת שזה או מיתמם, או מתנגד.

ושניהם גרועים בעיניי

בייניש אמיתי מביא את הקפה איתו

(ומה אם היא סטודנטית? אז יש לה יותר כסף?)

גבר צריך לשלם על האישה. מיותר מאשר סיבה אחת. זה גברי, מראה שהוא לא קמצן, גורם לו להעניק, ויש עוד סיבות שאין לי כוח או ראש לכתוב😂

חוצמזה אם האישה היתה משלמת, הגבר היה מרגיש מדי חופשי להזמין מה שהוא רוצה😂😂 

בחורה גם ככה אוכלת פחות, בפער 

לי זה נראה כמו הצגה

זה חלק מהתפקידים של גבר לדעתי. 

אבל כשעוד לא מכירים אחד את השני זה נשמע לי מוזר לצפות לדבר כזה

אבל כנראה שזה קשור לזה

אגב ביינישים מהסוג שנכנסים לבתי קפה זה באמת שונה - לקראת נישואין וזוגיות 

אני לא מהסוג הראשון..

הכסף בכל מקרה של שניכם

ולגיטימי לחשוב אחרת(:

אני כבר מזמן לא יוצאת עם ביינישים אבל איכשהו מרגיש לי שגם אצלם זה משהו שאמור להיות מובן מאליו…

אין שום סיבה שהגבר לא ישלם על הבחורה. לא מדברת על תמיד, זה מובן יותר. אבל זה חלק מהתפקיד שלו. גבר צריך לשלם. בדיוק כמו שבחורה צריכה להתארגן לפני דייט.

בכל־מקרה

יצא לי להכיר בנות שכן אכפת להן, שלא אכפת להן, שמעדיפות בפירוש להתחלק

ואם בחורה הייתה מתחילה להסביר לי מה התפקיד שלי כגבר ואילו דברים אני צריך לעשות כדי למלא את תפקיד ה־prince charming... יש לי דברים מעניינים יותר לעשות

אני גם באמת לא כל־כך מבין את ההיגיון, נגיד נפגשים בשידוך (או על־ידי מכרים), אני לא מכיר אותך, את לא חברה שלי (על חברה טובה שלי הייתי משלם בכיף), מבחינתי שנינו סתם זרים רנדומליים, זה גם לא שאני "מחזר" אחרייך או משהו או "מנסה לשכנע אותך" "להואיל בטובך" להיפגש איתי שוב, כמו משחק החיזור הנפוץ בתרבות הכללית...

סבבה, לגיטימי שאתה חושב ככה

לדעתי זה ברור חלוקת התפקידים הזו… 

זה לא קשור לחיזור. בדיוק כמו שמי שהבחור יוצא איתה מתלבשת יפה, הוא משלם עליה… 

זה עניין של תרבות

חוצמזה שלדעתי זה חלק ממה שממש צריך לעשות בדייטים. להכיר את השני בכל מיני סיטואציות, גם כאלו

לא מסעדה ב300 שקל לסועד, אבל אם זה משהו בגבול הסביר, אז בשלבים ראשונים זה סוג של נכון. מכל מיני סיבות. כשזה מגיע לקשר מתקדם אין  סיבה שזה יהיה רק עליו.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥