אם כן זה קצת בור בלי תחתית שצריך לשקול אם שווה להחזיק רכב בהתאם להכנסות ולצרכים שלכם..

בנוסף, אני למדתי לא להסתכל על אחרים כי לכי תדעי.. אולי הם מקבלים עזרה מההורים? מסבא וסבתא כלשהם? ירושה כלשהי..? קצבת נכות כלשהי..?

לא יודעת למה לא אפשרי אצלך לעבוד בשכר גבוה יותר, אבל שווה לחשוב ולראות איפה אפשר להצטמצם ואיפה אפשר להגדיל קצת הכנסות. 

או שהם נעזרים

או שהם במינוס

או שהם חיים ברמת חיים נמוכה משלכם ומשתמשים בהרבה דברים יד שנייה לתינוק 

אני בילדים השתמשתי בהכל כמעט יד שנייה, זה חסך לי המון המון כסף. 

משתפת שב"ה יש לנו 6 ילדים ואני בבית עם 2 הקטנות ב"ה.. בעלי עובד ומכניס משכורת לא גבוהה במיוחד.. הוא בסה"כ פועל באיזושהי חנות..

אנחנו נשואים עשור שבו מעולם לא עבדת, יש לנו רכב ובכל זאת מעולם לא היינו במינוס ב"ה.. תודה לה'! ויחד עם זאת- מעולם לא היה חסר לנו כלום!

אז נכון, אנחנו גרים ביישוב ולא בעיר- שהשכירות בו לא גבוהה ב"ה ביחס לעיר.. ויש לנו רכב עם דלקן מהעבודה של בעלי (כי העבודה שלו כוללת משלוחים ב"ה) וזה חסד גמור ב"ה!! ועדיין, אני משייכת את זה נטו לזה שאנחנו מפרישים מעשר, וכשמתאפשר גם חומש- כל חודש כדי לעזור לבני משפחה שלנו שהאבא אברך ויש להם ב"ה 9 ילדים.. ואז יש ברכה בכסף ב"ה! חוץ מזה, שכל ילד שנולד- ב"ה איכשהו פתאום גדלה לבעלי המשכורת או מקבלים איזה סכום פתאום.. ממש משמיים ב"ה!! אני ממליצה פשוט לסמוך עליו יתברך, להפריש מעשר, להתפלל- וכן, גם להיות מחושבים.. ממש לפתוח קבוצה בווצאפ שבה מציינים כל הוצאה וכל הכנסה ומנסים להבין יחד על מה זה נופל.. לפעמים מגלים שמוציאים המון כסף על דברים כ"כ קטנים.. כמו קפה וקוראסונים בעבודה.. שזה כמה שקלים כל יום ויחד זה איכשהו מצטבר להרבהה כסף בחודש.. אז ממש לעקוב ולנסות לשים לב מה הדבר ש"מפיל" אתכם.. ושוב- מעשר, מעשר, מעשר!! "עשר כדי שתתעשר"- זה ממש ככה ב"ה!! בהצלחה! 

אין לי מושג כמה אתם מוציאים, ארבל אם אוכלים הרבה אוכל מעובד, או הרבה בשר/דגים זה יכול מאוד להשפיע.

וממליצה להיעזר בפעמונים. בהצלחה ♥️ 

השתמשנו בחסכונות....

רק כשנכנסו לגן עירייה יכולנו לחסוך. עכשיו הגיעה עוד תינוקת ב"ה והמעון כנראה יהיה קצת קשוח אבל לדעתי בגבול הבסדר בע"ה.

בינתיים השכירות עלתה והמחירים עלו, גם המשכורת ב"ה

אבל למדתי כן להסתדר עם מה שיש והמצב שלנו לא היה כזה נןרא. היינו די בסדר סה"כ ןהסתדרנו ב"ה. כן, אלו היו שנים של הרבה לחץ כלכלי ובעלי לא היתה עבודה מסודרת ואני הרווחתי עוד פחות ממה שעכשיו...

אם היתה לו עבןדה מסודרת, לא רואה סיבה לקושי כלכלי בכלל ןאנחנו כן גרים באזור יותר יקר....

כך שחלק מזה זה גם עניין של הסתכלות. וכמו שאמרו רכב עולה לא מעט. אנחנו עדין מסתדרים בלי רכב... והחלטנו שלא לעבור לדירה יותר גדולה כמו שרציתי, כי השכירויות ממש מוגזמים ועדיף להמשיך לחסוך.

במשכורות נמוכות בד"כ השוני לא גבוה, אבל ככל שמתקדמים גם השונות גבוהה יותר.

שווה לבדוק אם אתם עובדים בשכר נמוך יחסית לתפקיד ולוותק, בד"כ מתקדים במעבר בין חברות יותר מהר מאשר לעבוד באותה חברה.

הרבה אנשים לא מתכננים לטווח ארוך ומופתעים בהמשך.

יש כל מיני גישות להתנהלות כלכלית, אם עובדים במקצוע ותחום שיש לאן להתקדם בו עדיף להשקיע את האנרגיה שם במקום לחפש איפה לחסוך עוד כמה שקלים.

אני לא יודעת מאיפה מגיעה האמונה שלגור בעיר יקר יותר מלגור ביישוב.

בעיר יש יותר בחירה אז יש יותר תחרות, כשיש יותר תחרות ההכנסות עולות וההוצאות יורדות.

לדוגמה מסגרת לגיל הרך, יש במרחק הליכה ממני עשרות אפשרויות, הבן שלי היה במעון פרטי ב1900 לחודש עד 17:00 בשנה שעברה, וזה נחשב יחסית יקר לאיזור, עד 16:00 יש הרבה יותר אפשרויות זולות.

לא אומרת שבהכרח יותר זול, אבל שווה לבדוק ולא להסתמך שביישוב יותר זול. (מן הסתם תלוי איזה עיר ואיזה יישוב ואם גרים בקראוון או בדירה ממש) 

בדקתי משרת מזכירות  דומה בשתי רשתות חינוך מקבילות, והיה פער  של כ4000 שקל בין המשרות. בשביל רמת השכר זה היה פער משוגע של עשרות אחוזים

אני גם גרה בעיר ויש פה לא מעט מטפלות פרטיות והמחירים בשמיים..

אבל הן גם תמיד מלאות, אולי יש יותר ביקוש מהיצע ובגלל זה אין באמת תחרות

ולא להניח שבהכרח עיר יותר יקר מיישוב או ההיפך.

לפעמים נראה מבחוץ שאת באותו מצב כמו מישהו אחר אבל בפועל את לא יודעת על חיסכון שהם אוכלים, עזרה מההורים, או השתתפות בהוצאות מהעבודה, או דירה קטנה שיש להם מהצד והם משכירים.

כדאי לבדוק אופציה של שינוי בהוצאות - קנית בגדים יד2 (או לקחת ממסירה כמה שאפשר), לבדוק שהקניות בסופר מחושבות כמו שצריך גם מבחינת קניה במקומות זולים, גם מבחינת מותגים, וגם מבחינת זה שאתם באמת משתמשים במה שקונים (נגיד קונים ירקות בכמות שאוכלים, ולא נזרק לפח יותר מדי). יכול להיות שאתם כבר עושים את כל זה ובאמת אין איפה לחתוך..

וגם - הוצאות של ילד נוסף, מה זה כולל מבחינתך? כי ריהוט תינוק או עגלה אם אין לכם כבר אפשר במסירה או השאלה, בגדים - אין לך מילדים קודמים? אם לא אז באמת הייתי מנסה להשיג למסירה או ביד 2. לתינוקות יחסית מוסרים הרבה ובמצב טוב כי הילדים לא מתלכלכים הרבה עדיין. אז בעצם מדובר על חינוך בגילאי 0-3, ועוד מאות בודדות לחודש על חיתולים מגבונים וכו? כי אם זה הפער אז באמת כדאי אפילו לבדוק אם אתם מסוגלים לחסוך קצת כל חודש ולשים בצד (אפילו באיזו קרן כספית שתיתן לכם תשואה קטנה על זה והכסף לא ישחק גם) ופשוט להתכונן לזה. 

ובסוף, לפעמים מגיעים לתקרת היכולת הכלכלית, וזה ממש קשוח. אני מבינה אותך מאד ❤

יש אנשים שנמצאים במינוס/ מחשבים כל שקל/ חוסכים במזון/ לא קונים בכלל בגדים חדשים/ מקבלים צדקות/ מקבלים עזרה מהמשפחה

וזה בסדר מבחינתם כדי להביא עוד ילדים 

אם רוצים להסתדר במובן אחר, בלי מינוס, בלי צדקות ועם לקנות מה שצריך, כדאי לבדוק אם יש הכנסה פנויה להביא עוד ילד.

אני רואה סביבי מלא משפחות שנחנקות על השקל

ושני בני הזוג עובדים אבל וואלה זה לא מספיק בשביל לחיות סביר היום.

אל תשווי מה קורה אצל אחרים כי זה לא אומר כלום,

ולפי הנתונים יותר ממחצית מהישראליים נמצאים במינוס.

אני חושבת שאתם צריכים לעשות חושבים עם עצמכם מה יכולים לעשות

אמרת שבהוצאות אין מה לעשות, אז סבבה תפנו להכנסות (זה גם יותר חכם)

בדר"כ שמחליפים עבודה עולים בשכר. אני חושבת שזה הכי מומלץ.

אפשר גם לעבוד מהצד בנוסף לעבודה.

תחשבו במה אתם טובים ויש לכם מה לתת לאחרים: שיעורים פרטיים, גיהוצים וכו'

אם נוסעים להורים בשבתות אפשר להשכיר את הדירה (אצלנו זה מקובל) 

גם בחופשים אנשים משכירים את הדירה.

תחשבו יצירתי מאיפה אתם יכולים להכניס עוד כסף לבית.

בני גילי דתיים לאומיים שזה סביב ארבעים כזה נעזרו בהורים עד גיל שלושים/ ילד רביעי. בדור קודם היה פחות ילדים, יותר קצבאות , פחות רמת חיים , אז הורים שלהם חסכו.

לגבי הוצאות , כדאי לשים לב על התייקרות ניכרת לקראת גיל ההתבגרות. גם אוכלים יותר, גם גדלים מהר, גם צריכים טלפון וגם מסגרות עולות הון. ובנות לא יסכימו לבגדים מיד שניה.  

כי אני עוד בגילאי ה-20 שלי וממש לא נעזרת בהורים כלכלית. וגם החברות שסביבי לא.. 

לא יודעת לגבי חברות סביבי, רק עלינו..

גם יודעת שלא נקבל מהם שום הון התחלתי לדירה, אולי אולי יתנו כמה אלפי שקלים בודדים וגם על זה אנחנו לא בונים עליהם. 

אז איך זוגות צעירים ששניהם סטודנטים עם ילדים מסתדרים אם לא עזרה מההורים?

היינו סטודנטית+אברך

אני עבדתי 60% משרה במקביל ללימודים, לפעמים גם קצת שעות נוספות. 

בקושי חוסכים או שלא חוסכים. 

לא מחזיקים רכב ולא יוצאים לחופשות. 

בית קטנטן (36 מר)

אוכל לא התקמצנו. 

שלחנו למטפלת ולא למעון שאצלנו זה משמעותית יותר זול. 

ובגדול, פשוט שורדים.. 

כיום אנחנו שנתיים וחצי אחרי שסיימתי את הלימודים, בעלי עדיין אברך. 

חיים ממשכורת אחת, אבל לא משכורת מינימום.. 

כשיש 2 סטודנטים בבית למקצועות תובעניים ולא הוראה או מקצוע שאפשר לעבוד תוך כדי-לפחות לא קרוב ל60% משרה. בסוף אברך מביא מלגה חודשית הביתה, לא משלם על לימודים, וגם לרוב עובד בעבודה צדדית או עוד כולל ערב שיכול להכניס עוד איזה אלפיים שקל בחודש לפחות.( אני יודעת כי בעלי היה אברך לפני שהוא נהיה סטודנט ופשוט אז הוא היה מביא את רוב ההכנסות הביתה והיום לא רק שלא מכניס גם מוציא על לימודים תובעניים) 

ליווי הסעות ממקום המגורים למקום קרוב ללימודים מכניס לא מעט כסף וגם עוזר בנסיעות. אפשר לעבוד בספריה באוניברסיטה וללמוד תוך כדי. מלגות שונות, להגיש בקשה לכל כיוון אפשרי. כיסוי של הוצאות הלימודים בעזרת מלגות ומענק צבא/שרות לאומי. מתנה פה ושם מסבתא וכד'- כשההוצאות מינימליות זה משמעותי מאוד בחישוב חודשי. וגם אכילת חסכונות (אנחנו ידענו מראש שיש לנו חסכונות לתקופה הזאת והתנהלנו איתם בחכמה).

ממש לא הוראה ולא תואר קל, ממש נקרעתי.

בעלי לא הלך לכולל ערב ולא עבד בעבודות מהצד. 

שרדנו כדי לספר

לגבי העבודה שלי,

עבדתי במשרת סטודנט במשרד ממשלתי שזה 120 שעות בחודש, ועוד קצת שעות נוספות. 

למדתי 3 ימים בשבוע מהבוקר עד 18/19. ובשאר הימים הלכתי לעבודה ב6 בבוקר עד 16, 10 שעות ככה שיש גם שעות נוספות. במשרד ממשלתי מקבלים גם תוספת מעונות שזה נראלי איזור ה300-400₪ תוספת, וגם ארוחת צהרים ככה שהייתי מסודרת. 

מלגות, בית מדרש ערב שנותן דמי מחיה,עבודות בחלק מהימים ועוד כל מיני

יש הרבה שבאמת פורשים יותר את התואר, רק אחד לןמד כל פעם וכד'

אני לא אומרת שזה ב100% לא קיים שיש זוגות שמקבלים עזרה כלכלית מההורים

אבל אני לא חושסת שזו האקסיומה הברורה שכולם כך.

בטח לא כמה ילדים ו2 מקצועות תובעניים אולי יחידי סגולה שיכולים גם איכשהו לשלב עבודה.

אנחנו למדנו בתורות וגם ריווחנו ילודה בהתאם ליכולת.

כי ילדתי בשנה הרביעית של התואר שהייתה כבר סטאז

אבל גם לפני כן, בעלי עבד במקביל להיותו אברך וחיינו בצורה מאד בסיסית.. 

חלק קיבלו חצי הון עצמי או חצי שכירות. חלק יותר פשוט קיבלו ביגוד , משחקים ונעלים לילדים לחגים, כשיש לך כמה ילדים צמודים הורסים בגדים זה משמעותי .  

לכולכם!

לא מגיבה לכל אחת, אבל קוראת את כולכן וזה מאוד עוזר לי לחשוב.

מבחינה כלכלית כרגע - אנחנו במצב בסדר גמור וגם מצליחים לחסוך, אבל עוד ילד נראה לי כמו הוצאה של כמה אלפי שקלים בחודש (טיטולים, מטרנה, מעון) שאני מודה שהמחשבה הזו מפחידה אותי.

יש ניהול טוב של הוצאות והכנסות, אנחנו מודעים לכל.

כל מה שאפשר אנחנו מביאים מיד שנייה, אין אצלנו ריהוט או ציוד חדש.

הגדלת הכנסה שלי - בשאיפה גדולה, יש לי השכלה בתחום טוב, אבל עוד לא מצאתי עבודה.

לגבי ההשוואה לאחרים - השאלה שלי לא נובעת מתוך רצון להשוות את עצמנו, אלא מתוך ניסיון להבין.

אנחנו לא נעזרים בהורים, לא כי אין יכולת, אלא כי זה לא הדרך שלנו. אם חס וחלילה ניפול כלכלית, יהיה מי שיעזור. אבל זה לא שהמצב כרגע דחוק ב"ה. המצב כרגע טוב ואנחנו נושמים, אבל לא ברמה של עוד הוצאות עבור עוד ילד 

@הכל משמיים תודה על האמונה. זה מעורר אותי לפנות מקום גם לזה. כי יש לי צורך גדול בשליטה ולהיות מתוכננת 

כלומר בהתחלה בוודאי. מעון/ מטפלת זה הוצאות מטורפות

אבל מגן עיריה כבר הרבה פחות.

הבן שלי בגן גיל 3 אנחנו משלמים רק לצהרון.

מעבר לכך אוכל וביגוד. לדעתי זה סביב האלף שקל מקסימום בחודש.

אפשר גם את זה לקחת בחשבון

ולדעתי האישית אפשר גם להשאיר מקום לקב"ה.

אי אפשר לדעת מה ילד יום ואי אפשר לתכנן את החיים שלנו כ"כ הרבה קדימה

אז זוג שכבר היום אין כסף בבית לצרכים מינימליים אז כן כדאי לקחת בחשבון מצב כלכלי.

זוג שמסתדר סבבה ומצליח לחסוך (גם אנחנו ככה אגב) אני לא הייתי מוותרת על המתנה הענקית הזאת בגלל שיקולים כלכליים.

בעיניי

כאילו הרבה מעבר לריאלי 

אצלנו קניות בסופר עולות כמה אלפי שקלים בחודש, בחלוקה למספר הנפשות זה יוצא בערך 1000 לנפש , בלי בגדים. אנחנו לא עושים חישובים באוכל וברור שאפשר לקנות פחות ויותר בזול, אבל המון זה לא, אפשר לקנות הרבה יותר ביוקר.

אבלזה עדיין נשמע לי הרבה

כי בסופר קונים עוד דברים שהם לא אוכל כמו חומרי ניקןי למשל ואז החלוקה פה לא רלוונטית

ילד גם עולה במוצרי ניקיון ובעוד דברים, הוא עולה הרבה יותר מ1000₪ בחודש. להוציא על ילד 1000 בחודש חוץ מצהרון זה די חסכוני.

שאני מוציאה על שיעורים פרטיים בשבילו כ2000₪ לחודש

נכון שיש ילדים שלא צריכים  

אבל אם עושים חישובים על השקל להוצאות על ילדים ואז יש ילד שצריך שיעורים פרטיים, הוא כנראה לא יקבל אותם כי לא יהיה לזה מימון.

ברור שככל שהגיל עולה ההוצאות גם כן עולות. אין ספק שיהיו חודשים שלדעתי כל ילד יעלה לי בעז"ב כמה אלפים 

אלפי שקלים

תלוי בצרכים

השימוש שלך בחומרי ניקוי לא ישתנה בטירוף עם עוד ילד שיצטרף

 (אם כבר להפך.. עם כל ילדה שמצטרפת הכוחות שלי לנקות יורדים והתדירות יורדת😅)

נשארת אותה רצפה

אבל

הכביסה והכלים בטוח גדלים

יש יותר מקלחות ושימוש בשירותים 

יותר חד פעמי

וכו׳

תמיד מצחיק אותי שאומרים על הוצאות של עוד ילד שזה לא משמעותי, גם ההוצאות המשפחתיות השוטפות שלא קשורות ספציפית לילד גדלות בהכרח.

ואצלנו המחיר סופר הרבה יותר זול מאלף לנפש ובטח לא כל נפש שמצצטרפת מוסיפה עוד אלף...

שמפו עולה לילד השני בדיוק כמו הראשון

כביסה אפשר נניח  לשים של 2 ילדים ביחד, השלישי כבר מוסיף לכמות המכונות.

בטח שאפשר פחות מאלף, זה מצריך לצרוך בצורה יותר חסכונית ויש הרבה שעושים את זה, אבל יש כאלה שלא רוצים לחסוך בצריכה שוטפת בסיסית.

אני מוציאה בלי להתחשבן יותר מדי ב״ה, ולא יצא לי 1000 שח לילד לחודש סופר ובגדים.

יש עוד שיקולים כמו תשלום גן וצהרון אבל לא התייחסתי לזה בתשובה שלי

הרבה פחות? 

סתם מתעניינת, 

אנחנו משפחה באותו גודל ונשמע לי די הגיוני שזה הסכום שאנחנו מוציאים, לא חישבתי בדיוק

מגילאים 3-7, שזה הניסיון שלי כרגע

ילדים בצהרון לא אוכלים בבית בצהריים  אז יש רק פרוסות בבוקר וארוחת ערב שלרוב היא קלילה

הם לא צריכים כל חודש בגדים. גם אני לא. 

אז למה שאוציא על זה יותר מ4000 שח בחודש כל חודש? (אנחנו 4 נפשות)

גם בחישוב שנתי אלו לא העלויות. ואני עושה קנייה מרוכזת של בגדים בתחילת עונה וקצת בסייל בסוף

הם לוקחים לגן ולביה״ס רק לחם? אצלי לוקחים יותר דברים וגם בערב אוכלים הרבה פעמים בשרי וגם לפעמים ארוחות ביניים נוספות

וגם האוכל שלי ושל בעלי אצלנו בלי בגדים זה אלף פלוס לנפש ויש חודשים שזה יותר (חגים וחופשים)

וגם ברוב החגים

אני קונה בשרים, דגים, עופות, ירקות ופירות, לא מחשבנת על השקל בכלל בכלל 

בגן היו לוקחים גם ירקות או ביצה קשה, עכשיו כבר לא רוצים ולוקחים רק פרוסה. לפני הגן אוכלים עוגה קנויה או בייגלה בשקית או פריכיות

ואין אצלנו ארוחות ביניים האמת. אולי איזה נשנוש כמו ביסקוויט, שלגון בקיץ, פירות, חטיף נשנושים וכאלה

אין אצלנו ארוחות בשריות באופן קבוע בערב.. לרוב זה מה שנשאר משבת או מנה חדשה שהכנתי באמצע שבוע ונשאר ומחממים (לרוב זה רק אני ובעלי אוכלים את זה)

שימי לב שאצלך זה בית עם מתבגרים גם ולכן זה שונה. אני דיברתי נטו על פלח הגילאים שאצלי. וברור לי שבעז״ה זה עוד יעלה אבל נכון לעכשיו אני באמת לא מגיעה לסכומים של 4000 שח אוכל וביגוד בחודש. ורק אני עושה קניות פה בבית אז אני מעורה היטב 

קטנצ׳יק שלי אוכל היטב 😉

כן גם בגדים עולים יותר למתבגרים

אני עוד לא שם

דווקא עשינו חישוב לאחרונה, יצא לנו כ-3500-3800 על קניות סופר ואוכל לחודש, ואנחנו 6 נפשות, אוכלים את כל הארוחות בבית (לא אוכלים כל יום בשרי, אבל כן כל שבת וכפעם-פעמיים בשבוע).

וגם על בגדים לא מוציאים המון. בחודשיים של תחילת החורף יצא לנו כ-1200 לחודש, אבל למעשה אני קונה את רוב הבגדים בערך פעמיים בשנה, בתחילת החורף ובתחילת הקיץ. בחודשים בין לבין קונים הרבה פחות, רק קצת השלמות מידי פעם. (ואני כן משתדלת לעבור בחנות יד שניה לפני הקניה כדי לראות מה אפשר לקחת משם בזול, וגם שומרת בין הילדים, אז יוצא שקונים בעיקר לבת הגדולה ולבן הגדול, ולקטנים יותר רק השלמות).

מן הסתם בגיל ההתבגרות ההוצאות כן משתנות, וגם יש תשלומים למוסדות שיכולים להשתנות מאוד בין מוסדות שונים.

אבל אני מסכימה שאוכל ובגדים זה ממש לא חייב להיות 1000 לנפש.

בשנה הבאה שהבת שלי תהיה בכיתה א בעז״ה, ההוצאות על ביגוד אפילו אולי יפחתו כי היא תלך רק עם הבגדים של ביה״ס בבקרים אז בכלל.. ומי ישמע כמההיא כבר יוצאת אחהצ שהיא תצטרך להחליף 

לעומת היום, שאני קונה בערך 7-8 חולצות בתחילת עונה, כנראה שהיא לא תצטרך כמות כזאת כבר (מעניין אם אני צודקת וכמה עולים בגדי בית ספר)  

כי בקיץ קונים כפול - גם בגדי בית ספר, וגם בגדים לא של בית ספר לחופש. (בגדי בית ספר לקיץ באמת לא כל כך יקרים, אבל בסוף זה תוספת על הבגדים הרגילים ולא במקום).

בחורף יש פחות ימי חופש (בעיקר חנוכה, למעשה), אז אפשר להסתדר רק עם בגדי בית ספר.

אלא פחות

לא נראה לי הגיוני שלא יהיו בגדים אחרים בכלל

יש להם הרבה פחות בגדים רגילים

ובבית ספר פחות? (אישית גם בגן אני לא קונה 8 חולצות כי יש לי מייבש אבל לא הבנתי למה בבית ספר צריך פחות מהגן?)

וגם לי יש מייבש, זה לא סותר מציאות של 8 חולצות. פחות מזה זה מעט מדי בעיניי לעונה

אני ספרתי גם את הבגדים האלו (כלומר סה״כ צריך X חולצות, בלי קשר לגן/בית ספר).

חתיכת תת שרשור מיותר פתחתי פה 🤣😂🤣

תהיתי פה בשרשור אם זה יוצא יותר זול, לא קבעתי עובדה..

אבל זה שונה בכל זאת כי כמה אפשר למאוס במדי ביתספר שחייב ללבוש לעומת חולצה שלובשים וכבר לא רוצים ללבוש..? 

לא חשבתי על הקטע של הגיוון בגיל הגן 🙏🏻

ומוציאים בערך 2000 שח בחודש על קניות, במקסימום שבמקסימים 3000. 

והבית מפוצץ אוכל, זורקת המון.

מוציאים 2000 רק על שבתות

כנראה את מכינה הכל ולא קונה כלום מוכן

ובאמת אני לרוב מכינה, כי אוהבת את הטעמים שלי.

תראי, כל אחת והסטנדרטים שלה.

אני אישה פשוטה שעשיתי בחירה מודעת לחיות חיים פשוטים, עם מה שיש לי.

באתי מבית של 4 קומות מרווחות על שפת הים, נופשים בבתי מלון וצימרים, הכל כיד המלך

והיום אני גרה ביחידת דיור שהיא שליש מקומה אחת בבית הוריי.

אז אני פחות מאושרת?

לא. אני ממש מאושרת בבית הקטן הזה.

אפילו אני חושבת שלהרגיש ככה זה את זה, זו מתנה. בבית הגדול הרגשתי הרבה פעמים בודדה מרוב שלכל אחד היה את הפינה שלו והשקט שלו.

בקיצור,

בעיניי 3000 זה המון, בעיניי,לאחרת זו רק ההתחלה. העיקר שנהיה מאושרות במה שיש לנו. שום דבר לא מובן מאליו.

שה' ישמח אותך

סביר להניח שגם אצלנו ההוצאות היו קופצות כי זה נח .. לפחות בחלק מהשבתות

זה די מסביר את ההבדל 

תראי שהעלות העיקרית היא מעון, שזה מוגבל ל3 שנים (שנתיים-שנתיים וחצי אם אתם "מרוויחים שנה"על יליד ספטמבר-דצמבר), ואפשר להיערך לזה ולחסוך. 

מהנסיון שלי קניית חיתולים בזול (אני קונה לרוב באושר עד או ksp זה יוצא 3 ב100 או 4 ב100) זה אומר הוצאה של גג גג גג 100 בחודש על חיתולים, וגם זה הערכה מוגזמת. 

מגבונים בזול (לרוב קונה בksp, פחות מ100 ל25 חבילות) יוצא באזור ה30 לחודש.

אם הילדים שלך אך ורק על מטרנה זה יכול להגיע גם ל500 בחודש בתקופות מסוימות (שכבר גדולים ואוכלים הרבה ועדיין לא התחברו למוצקים) אבל גם זה מוגבל יחסית. 

אז אם אתם כרגע מצליחים לחסוך ואולי מסוגלים טיפה יותר להדק את החגורה או להוסיף הכנסה צדדית גם אם זמנית ולא ממש בתחום שלכם - זה ממש יכול להסתדר. פשוט ענין של סדרי עדיפויות אם אתם מוכנים להיות קצת על הקצה כמה שנים או שמעדיפים את הביטחון הכלכלי (שזה בחירה ממש מובנת גם) 

יש להם גם סניפים  אבל המבחר באתר מטורף 

לק"י

החנויות הפיזיות.

זה חנות מחשבים

כבר כמה שנים שהאתר שלהם מוכר הרבה סוגי מוצרים והחנויות משמשות בעיקר כנקודות איסוף 

כל ההוצאות בשנים הראשונות על ילדים מתקטנות עם הזמן הזמן. כך שלדוג' כן אני רואה שמציאות שהוצאות על ילד בן 0-2 לא דומה להוצאות הילדים מגיל גן עירייה שבאופן משמעותי יורדות בהנחה ובאמת אתם מתנהלים בפועל כמו שכתבת.

לדעתי והלוואי ונצליח כהורים ללמד וליצור עם הילדים בגיל הנערות יכולות יוזמה ויצרנות שיוכלו לפנות לאפיקי פרנסה אישיים מהיכולות והתחביבים שלהם ולא הכוונה לצאת לעבוד במלצרות וכד' אלא לייצר עסקים קטנים מהכשרונות שלהם וככה זה מאוד עוזר להורים מבחינה כלכלית שהילד יכול לפנות לאפיקי תקציב אישי למילוי צרכיו האישיים וגם היתרון ללמד אותם גם להתנהל כלכלית נכון עם כסף

מבחינתי כסף שהם מרוויחים זה נחמד לבילויים, להשתתף בשיעורי נהיגה וכדו׳ אבל יש הוצאות נוספות שהן עלינו מבחינתי כמו שכר לימוד, בגדים ועוד…

שזה שכר לימוד, ואוכל

גם ביגוד נתון בשלב מסויים לאפשר לנער לקנות מעצמו ושוב השאלה כמה כסף הוא מצליח לחסוך? ומה הדעות שלו עם התנהלות הכספית אם הוא רואה בכסף רק מקור לבילויים וכל השאר 'נופל' על ההורים.. וזה גם מתוך בחירה הורית כל משפחה ומה שההורים איך לנהל ולהתנהל מול הילדים שלהם, גם מבחינת ערכים עליונים כיבכול במה ואיפה הנער צריך להשקיע את הכוחות שלו.

זה דיון מורכב בעיקר כי יש פה השפעה מתפיסות עולם שגדלנו עליהם בבית הורינו

לכן לדעתי הדיון הזה לא באמת רלוונטי כ'כ..

בסוף זה עניין של ניסוי וטעייה וכל אחד מחליט איפה נכון להשקיע את ההוצאות שלו מול הילדים, יש שיותר ישחררו או להפך יגבילו ולרוב זה ממה שראינו בבית של ההורים לטוב ולמוטב

בעיני אם אתם מצליחים לחסוך זה סימן שיש יכולת כלכלית.

אפשר להרגיע את עצמך שלטווח הקצר אם יהיה צורך אפשר להשתמש בחסכונות, בפועל להתמקד בהגדלת הכנסה בטווח הקרוב או הרחוק (שזה בכל מקרה נשמע הכיוון שלך)

ותודה על הדיון והשיתופים שהתפתחו פה. זה משמעותי ונותן לי כיווני מחשבה חשובים

באלעד יש חנויות ברחוב יהודה הנשיא והסביבה

יש בעיר רחובות - בשדרות הרצל גם חנויות

בירושלים- כל רחוב יפו+ קינג ג'ורג'

אבל מרגישה שאמא של חתן צריכה משהו קצת יותר מיוחד...

הייתי לאחרונה בשדרה בפ''ת ובירושלים, לעצמי קניתי בקמליון והודולה אבל מתלבטת אם זה מספיק לאמא של חתן.

בכללי מעדיפה לקחת אותה לחנויות ספציפיות ופחות להתחיל להסתובב.

תודה!

מה הסגנון שלה בכללי? דתי לאומי זה מאוד רחב..

היא סגנון חרדלי-מתנחלי(בדים רכים נשפכים/שקט/בדע כותנה ופשתן/רקמות וכו)

או יותר סגנון עירוניסטי-קלאסי-משרדי למשל חליפות, נצנצים נפוח וכזה...

מה היא יותר מתחברת- בחתונות כאמא של חתן, לא ביומיום..

ואולי גם אצל גודי

ואולי כן אורית וזהבה ולקחת לתופרת לסגירה.

יש גם את החנויות של אורית וזהבה, שתבדוק באתר אם היא מתחברת לסגנון.

בפ"ת יש חנויות של שמלות ערב בעיר.

מזל טוב!

אצל הלל (חנות בקינג ג'ורג' בירושלים.

בעיר טווח המחירים שפוי עד 500 שח .

שמלות בכל מיני סגנונות.

יש סניף בגבעת שאול :הלל עיצובים.

זה שקשה למצוא משהו 100% צנוע בלי להוסיף חולצת בסיס.

אולי בירושלים יש, אבל אני מעדיפה להגיע לחנויות ספציפיות ולא לצאת להסתובב

יש בקניון רמות בירושלים , ובעוד סניפים. ברגע הראשון הכל נראה סגנון חרדי, נפוח ונוצץ😀 אבל יש שם כמה מציאות, של שמלות עדינות וחלקות . וחגיגיות. והעיקר-צנוע , סגור ,שרוול..אורך...וגזרה טובה!

מזל טוב

שקנו משם שמלות וזה היה איכות נוראית

היו מסכנות, וכשרצו לטפל המוכרת ממש קיללה אותן  

אני לא הייתי מנסה אפילו

ממליצה על אורית וזהבה ומקסימום לשפץ אצל תופרת

יש שמלות ממש יפות

גם אצלי אתמול הילדה צרחה ולא הצלחתי להרגיע

בשלב מסוים לא יכולתי יותר, נתתי לה לבכות במיטה ורק ישבתי לידה. זה הסדר ולגיטימי הכי בעולם לבקש עזרה מהשותף

בעלך לט בסדר שלא עוזר לך, מה זה קומי בבקשה?

קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול.

חוסר שינה מתמשך יכול להוציא כל אחד מדעתו.

את אמא טובה מאוד, עובדה היא שאת רוצה שיהיה טוב לתינוק שלך ולכן את גם משקיעה המון שעות ובהרגעה של התינוק וגם מעירה את בעלך כשאת מרגישה שדי.

במקום להתייחס לתינוק בצורה לא טובה.

עכשיו יכול להיות שבעלך הוא מסוג האנשים שנהיים עצבניים כשמעירים אותם באמצע השינה, בייחוד אם זה משינה עמוקה כמו שאת מתארת.

במצב כזה, אני חושבת שכדאי שתדברו על הקושי שלך בטיפול בתינוק ועל חוסר השינה המתמשך ועל זה שאת רוצה שהוא יתחלק איתך באחריות - בשעה רגועה יותר, באמצע היום.

עדיף אם אפשר אחרי שאת כן הצלחת לישון.

אבל אם הוא מגיב אלייך ככה בגסות באופן קבוע, זה לא תקין בכלל. וכמובן צריך לדבר על זה גם, אבל אולי עדיף עם איש מקצוע.

אם זה הכיוון, צריך לחשוב איך להגיד לו שאת רוצה ללכת לייעוץ זוגי באופן שישתף פעולה.

הרבה גברים לא בעניין של טיפול באופן כללי, ובפרט אם הוא בטוח שאת "לא כשירה" והוא בסדר גמור - שזו אמירה קשה מאוד שמצביעה על קושי שלו באמפתיה - שוב, בהנחה שזו לא אמירה חד פעמית.

אם זו אמירה חד פעמית והוא בדרך כלל כן קשוב ואמפתי או לכל הפחות לא מדבר ככה, אני מניחה שזו מעידה של אדם עייף.

כמעט כל אמא תגיד לך היו לה זמנים כאלה של חוסר שינה מתמשך שאני מרגישה שאני בקצה וכבר לא יכולה יותר.

רק קחו ממני את התינוק כי את תכך יוצאת מדעתי מחוסר שינה או מהצרחות.

האם זה הופך את כולנו ללא כשירות?

ממש לא, זה הופך אותנו לאנושיות.

הנה, בעלך החזיק מעמד כמה דקות ונשבר.

את איתו כמה שעות ועוד אחרי לידה ועוד אחרי כמה לילות בלי שינה.

רק על זה מגיע לך כל הכבוד ענק.

והתינוק יגדל ויהיו לכם עוד רגעים מהממים יחד, וכנראה שגם יהיו רגעי שבירה כי ככה זה אנחנו בני אדם.

וילד שבוכה שרוצה משהו אסור או מתחצף או משתולל גם יכול להוציא מהדעת.

אנחנו רוצות הכי טוב בשביל הילדים שלנו, וגם לנו יש מגבלות.

אז לפעמים הדבר הנכון, כמו שרצית לעשות כאן, הוא לפנות לבן הזוג לצורך פסק זמן.

כל הדבר הזה של הורות חדש לשניכם (ממה שאני מבינה שזה ילד ראשון) וזה משבר טבעי לזוגיות.

אבל יש מה לעשות.

זה משפט ממש לא יפה שנובע מחוסר הבנה של מה זה טיפול בתינוק.

עפ כל הכבוד הוא לא הצליח להחזיק איתו מעמד ליותר מ2 דקות, נכון? אז אולי הוא בעצמו לא כשיר?

צרחות בלתי נגמרות וחוסר שינה זה שני דברים שיכולים להוציא מהדעת גם בנפרד ובטח ביחד.

המלצה שלי כשהוא חוזר מהעבודה שיהיה עם הילד שעה ואץ תכנסי לישון תאגרי כוחות ללילה

כל כך כאב לי לשמוע את המשפט הזה.

ולפותחת, הייתי מדברת עם הבעל ומסבירה לו שעם כל הכבוד שינה זה צורך בסיסי ושבכבוד יכנס מתחת לאלונקה ויתן יד וככה תוכלי גם את לישון קצת. עם הזמן הוא ילמד להתעורר כמו שצריך וגם ילמד להעריך. ברגע שהוא יחווה את זה בעצמו הוא יוריד בפנייך את הכובע. ובאמת מגיע לך את עושה המון!!

אני לא יודעת אם כבר חזרת מהחופשת לידה לעבודה, אבל ממליצה לך בתקופות כאלה להשאיר הכל איך שהוא וללכת לישון ב-8:00 עם הילדים. לא להתפתות לסדר או להימרח עם הטלפון, ברגע שהגדולים נרדמים את נכנסת למיטה, ככה כשהתינוק מתחיל לצרוח ב-11 לפחות את אחרי כמה שעות שינה.

ואני זוכרת משרשור קודם שלך שבעלך התעצבן שאת נרדמת לו, אז בבקשה תמצאי זמן אחר שאת יכולה לדבר איתו, אולי בעבודה בטלפון, ובערבים לכי לישון מוקדם שיהיה לך כח. את לא יכולה לאחוז את החבל משני קצותיו 

אני חושבת שכל אמא מצאה את עצמה מתישהו על הקצה ברמה שאת עוד שניה מאבדת את זה.

זאת חוויה מאוד קשה פיזית ונפשית, אל תלקי את עצמך. גם לקחו ממך את הדבר הכי בסיסי של בנאדם- השינה. זה יותר גרוע מלא לאכול.

אני אמא 11 שנה וזה בוודאות אחת החוויות הכי קשוחות באמהות , הלילות האלה. 

אז דבר ראשון , את לא חייבת לדעת להרגיע תינוק. מותר לו לבכות. אם את כבר לא עומדת בזה פשוט תניחי אותו בעריסה ותנוחי. תשתדלי לנוח ביום. לא צריך לרדוף אחרי טייטל של אמא טובה. לא חייבים ליהנות מחופשת לידה , לא צריך ספורט טיפולי בלי סיבה מיוחדת. גידול ילדים הוא קשה וסוחט.

לגבי בעל , בעיניי בכלל תפסיקי לרקוד סביבו. הוא צריך לעזור גם אם את לא קורסת . הוא צריך לספוג לפעמים כי הוא גבר ואת אחרי לידה.

נשמה, שהןא יעמוד קצת בנעלייך.

את ממש עדינה איתו ומחמירה עם עצמך.

לאשפז אותך??

תאמיני לי שאם היו מאשפזים אותך והוא היה נשאר להתמודד לבד בעצמו, הוא היה סותם בולם ורק מעריך ומשתחווה.

נשמה.

את צריכה הרבה יותר עזרה. בטח בלילות.

אני הייתי מתחרפנת. משתגעת במצב כזה.

אז למה את חושבת שאת צריכה להיות על אנושית?

תנכיחי את הצרכים שלך ותעמדי על הכבוד שלך.

את שווה המון

את הבית של הבית

ואם הןא מזלזל- זה רק כי לא היה בנעלייך לרגע אחד

לפעמים זה עובר לנו את הגבול במח.

ויש לך את הגבול לעצור כשצריך וזה מה שצריך להיות ומה שנותן לנו בסופו של דבר להנתהל בשפיות ולא לעשות את המחשבות האלה שעולות.

ולי צרם התגובה של בעלך.

הוא רואה שאת ככה על סף איבוד, גמורה לגמרי וטכנית לא מסוגלת,

הוא אמור לגבות אותך. זה ילד שלו כמו שזה שלך. והוא אמור להיות כל כולו במשימה של לגבות אותך כשאת נגמרת. זה המינימום.

לא מדברת על זה שבעיני מראש שיהיה חלוקה בין בני הזוג וככה לא תיגמרי. כל שעה מחליפים. לשעה. לא לעשר דקות.

אבל גם אם זה לא מתאים לכם, לפחות שיהיה בעמדת גיבוי אמיתיץ. ולא בעמדת האשמה שזה לא בסדר שהגעת לכזה מצב

אם היית קם ובאמת לוקח אותו ממני לפני שנגמרתי ככה, לא הייתי נגמרת ככה.

מציעה לך איכשהו לדבר איתו על זה ברוגע.

לא חכמה לתת לך להיות עם הילד כל כך הרבה שעות ואז להגיד שאת לא כשירה. באמת אחרי כל כך הרבה שעות את לא כשירה. ולא רוצה להיות כשירה.

פשוט לא אמורה להיות כל כך הרבה שעות על הרגליים.

מחילה שיצא לי קצת חמור. אבל מרגיש לי שזה לא בסדר שתצאי גם עם מצפון ❤️❤️

מבטיחה לך שאת כשירה לגמרי ואת ראויה להיות אמא ואת אמא מהממת

מצבים של חוסר שינה קיצוני ובכיות של ילדים לגמרי יכולים להוציא מהדעת.

גם לי היו מקרים שפשוט צרחתי על הילד שלי כי לא נתן לנו לישון מלא מלא זמן.

ברור שזה לא צריך להיות וברור שאמא לא צריכה לצעוק על ילד או לנדנד אותו חזק.

אבל תהיי סלחנית לעצמך את באמת הגעת לקצה.

והדרך הכי טובה להתמודד עם זה זה לנוסת לא להגיע למקרי קצה ובאמת להתחלף עם בעלך.

דברו על זה בזמן רגוע, אם את הרבה זמן עם התינוק והוא לא נרגע אז תתחלפו.

לא בהכרח שהוא צריך דווקא אותך.

וגיל 4 חוד' זה גיל מאוד מאוד קשההההה.

להניח את התינוק ל20 דקות לבכות ולעצום עיניים ל20 דקות כשמרגישים שכבר לא יכולים יותר
 

וגם אל תעמדי איתו שעות הוא יצטרך ללמוד להרגע כשאת יושבת

תקראי רגע את הסיפור מהצד,

אמא שקשה לה מאד שהתינוק שלה בוכה בלי סוף באמצע הלילה מבקשת עזרה מבעלה, אב התינוק, ובמקום לקבל עזרה מיידית כי את כבר שעתיים (!!!!) איתו, את מקבלת 1. תלונה שהערת אותו 2. ביקורת על חוסר כשירות (מופרך) 3. זלזול ודיבור בוטה ולא מכבד 4. שתי דקות של עזרה וחזרה לישון.

אני לא אומר שבעלך לא טוב, אלא שהוא זה שלא בסדר בסיפור ומשום מה הדינמיקה פה הופכת את כל הבעייתיות עלייך.

את נהדרת שהערת אותו, ברור שתירצי להיעזר בו, אין שום סיבה להגיע לרגע אחרי האחרון מבחינת הכוחות, הוא אבא של התינוק, הוא ישן והוא יכול להחליף אותך.

לי נראה שאת מאשימה את עצמך, ושהוא התרגל לזה שהאחריות עלייך והאשמה עלייך והוא ישן. או אולי להיפך, את בלעת את זה שהוא נח וישן ועוד מבקר אותך והתרגלת לזה שאת לא בסדר אם קשה לך.

למה לחכות למצב קצה כדי להעיר ואז הכל מתפרץ

תדברו בנחת בזמן רגיל

תסבירי לי לא כביקורת

שכשיש אתגר של חוסר שינה של התינוק את זקוקה לשותפות לשו גם

גם אני מתשדלת לכבד את בעלי שעובד ימים ארוכים ולקחת על עצמי מה שאני יכולה בחופשת לידה

אבל לא נכון להגיע לקצוות

להסביר לו שבלילות יותר מאתגרים את זקוקה לשותפות

לא בהתנצלות והצטדקות כמו שתיארת

את לא צריכה לומר רק לעשר דקות וזהו

מה פתאם מגיע גם לך לישון

היית איתו שעב-שעתיים ולא הצלחת ליושן

תעירי את בעלך ובצורה נעימה תבקשי ממנו- אני אשמח ממש שתשמור עליו לשעה -שעתיים.. כדי שאוכל לישון משהו.

אם צריך תשטפי מראש בקבוק או תשאבי חלב או תכיני מנות מוכנות של תמ''ל

כשמדברים בכבוד מתוך מהות וישתוף ולא כהאשמה אפשר להגיע להסכמה והבנה

הוא יכל לתשף שקשה לו מאוד לא לישון

את תסבירי ותשדרי שאת מבינה אבל יש גם לילות מאתגרים וקשה וגם לא נכון שאתמודד איתם לבד ואגיע לתשישות קיצונית

זה לא טוב פייזת וגם נפשית

ואפשר שבתקופה כזאת הוא ישתדל ליושן מוקדם יותר ככה שישארו לו מספיק שעות שינה או פתרון אחר..

קיצר הרעיון זה לדבר

בזמן נח

ובלי האשמות

ולא בזמני קצה

יש פה איזושהי טעות בהנחת היסוד של בעלך.

הוא לא "עוזר לך". הוא שותף מלא שלך.

איך מתבטאת השותפות הזו? אתם צריכים למצוא דרך שתהיה מוסכמת *על שניכם*.

בשרשורים קודמים שלך נראה שאת סופר וומן כזו, עושה מלא, הבית עליך ואת מתקתקת ברמות.

יכול להיות שהוא התרגל טוב מדי.

אבל-

מצב בו את עושה המון והרוב עליך יכול להיות רק כאשר זה טוב גם לך ומתאפשר מבחינתך.

ברגע (!) שהסידור הזה לא נוח לך, מביא אותך לקצה, מעמיס עליך מדי וכדומה- מאזן הכוחות צריך להשתנות.

בעיני, בעייתי מאוד שהוא לא חושב שהתינוק וכל מה שבא בעקבותיו קשור גם אליו (ממה שתיארת יש שם אפס לקיחת אחריות הורית) אבל הרבה יותר חמור מה שאמר לך עליך והלגיטמציה בכלל לחשוב ככה (וזו כבר בעיה מהצד הזוגי והאנושי).

כתבו לך לדבר איתו ולשקף לו בזמן רגוע.

(כמובן את צריכה להגיע לשיחה כזו מעמדה שברור לך שהוא צריך לקחת חלק. מעמדת נפשית של בטחון בעצמך וכו'.. לא ממקום מתנצל ומתחנן לעזרה. לשקף גם את אפס הלגיטימציה לומר לך דברים כמו שאמר הלילה. לשקף גם שאם הוא היה לוקח חלק ושותף לא היית מגיעה לקריסה)

אני אוסיף שלא בטוח שהשיחה תספיק ואולי צריך איזשהו תהליך קצת יותר עמוק הנוגע לשותפות, לקיחת אחריות הורית וזוגית ויחס כלפיך.

הרבה פעמים מה שומעים מאיש מקצוע (מטפל זוגי) יותר מתקבל מאשר מה שהאישה אומרת או מבקשת. (זה הופך מ"אי הסכמה בינינו" ו-"כמו שאת חושבת שאת צודקת ככה אני חושב שאני צודק", להנחיה והתוויית דרך של אדם ניטרלי, מקצועי בתחומו).

חיבוק.

לילות בלתי נגמרים זה קשוח ממש

את טובה ואמא טובה

ואל תתני לאף אחד (גם לא לך) להביא אותך לחשוב עליך אחרת..

גם ישן בלילה ולא מושיט יד

גם אומר שצריך לאשפז אותך

זה קווים אדומים שנחצו

את לא צריכה להסכים לזה

אם יש משהו שווה בשבילו לכעוס/ לריב/ לשבור את הכלים

זה גבולות ברורים של קווים אדומים

זה לא רק התינוק הביא אותך לקצה

זה בעיקר זוגיות ושותפות שלא רק לא עוזרת לסיטואציה אלא גם מקשה ופוגעת בך

מסכימה, זה כבר משהו באווירה שחוזר על עצמו ולכן לדעתי מצריך טיפול והתייחסות באופן דחוף לפני שתקרסי או שייגרמו נזקים שתאכלו שנים אח"כ.

ממליצה לך ממש לפנות לטיפול אישי, לחזק את עצמך והביטחון שלך.🩷

כואב לקרוא את זה

אני מאמינה שהוא דיבר ככה רק כי הוא היה חצי ישן

כי זה ממש ממש לא לגיטימי

ואת אכן לא כשירה לגדל לבד בשביל זה יש אותו

הוא אבא של הילד

אף בנאדם לא כשיר להיות ער שעות ארוכות עם צרחות באוזנייים

זה מחרפן את השפויים ביותר

כדאי לך לדבר איתו כששניכם ערים ורגועים

ולהסביר לו שאת צריכה לישון גם 

את מהממת ואת אמא טובה תזכרי את זה.

וגם תזכרי שאת רק בן אדם בסוף, ורצף של חוסר שעות שינה וגידול תינוק זה ממש לא קל!

תנסו להחליט על תורנות, אי אפשר שהכל יפול עלייך.

לדוגמא, כשהוא חוזר מהעבודה, תגידי לו שאת רוצה לשים את הראש לשעה ואז תמשיכי.זה נותן הרבה כוח גם שינה קלה....ומנוחה במיטה.

ובאמת זה קורה לכולן שמגיעים לזמן שכבר הגוף עייף כל כך ואין כח כבר,זה ממש לגיטימי.

והוא צריך לעזור לך, אתם זוג וזאת הורות משותפת.

תהי חזקה ותנסי כמה שיותר לנוח כשהבייבי ישן.

אולי עזרה בתשלום לשעתיים שלוש שתוכלי קצת לנוח.

צריך לתקשר את הדברים לבעלך שיבין ,ומשפטים כאלה על אשפוז זה נוראי בעיניי זה קו אדום.

חיבוק.

את מתארת מקרה של גזלייטינג...

כדאי לבדוק אם עצמך אם זה דפוס או משהו חד פעמי

חשוב להגיד שלפי מה שתארת ההתנהגות שלך ממש בסדר ואת ממש לא משוגעת או צריכה לפקפק בעצמך

להפך

את קשובה לעצמך ויודעת לעצור ולבקש עזרה לפני שאת מגיעה לקצה

זה ההפך לגמרי מחוסר אחריות

נניח ובאמת הוא חושב שאת מסוכנת (ואת לא!)

יעלה על הדעת שהוא יחזור לישון וישאיר אותך עם התינוק?

אני מניחה שהתשובה היא לא (ואם ההנחה שלי שגויה אז יש פה בעיה יותר גגולה )

עכשיו השאלה היא  מה עומד מאחורי האמירה הזאת

למה לגרום לך לחשוב ככה ולפקפק בעצמך?

מה האינטרס?

את בסדר גמור!!, ואל תתני לו לערער אותך!!!

את האמא הכי טובה בשביל הילד שלך

ותשימי לבעלך גבול ברור מאד , שאלייך לא מדברים ככה ויהי מה!!

אפשר ללמד עליו זכות שזה היה מתוך שינה,

אבל זה ממש משפט מזעזע שאסור שייאמר.

במקום לומר לך כמה את מלכה ואלופה שהיית איתו כלכך הרב זמן במסירות!!!

אפילו 5 דקות הוא לא הצליח!

הוא חייב להתאפס ולהיות שותף. את מדהימה

ובגלל שזוכרת שרשור עבר שלך בנושא, אני ממליצה על טיפול זוגי, משהו שישקף לבעלך שאת עושה מעל ומעבר!

אני אחת שממש קשה לה בלילות אז כמעט תמיד בעלי קם, וזה רק לומר שלמרות שקשה לי בלילות אני לא תופסת מעצמי פחות לרגע!! אני אמא מהממת ובעלי אבא מהמם ואין דבר כזה שרק אחד נושא בנטל. 

אפשר לראות בזה גם עזרה.

תלוי פרשנות וכנראה מכלול של היחסים שלכן.

אני הייתי שמחה אם חמותי היתה עוזרת לי במקרה כזה. ואם ישנים אצלה זה ויש כינים זה באמת יכול להיות מורכב וליצור הדבקות.

הכל תלוי בצורה שזה נעשה ובטיב היחס ביניכן.

אולי זה הרגל שלה שאני לא מודעת אליו,

כמובן שלא עשתה את זה לידי,אלא בערב שאני ובעלי יצאנו לקניה של משהו

הרגשתי לא נעים עם זה 

אז היא הבינה שהיא צריכה להשלים את הטיפול בהם,

בדיוק כמו ששולחים לפיפי לפני השינה וכמו שמצחצחים להם שיניים.

אבא שלי קבוע גוזז ציפורניים לכל הנכדים (הקטנים)

ואמא שלי מיישרת שיער (זה כמובן היא מתקשרת לשאול)

אולי גם גיסות שלי חושבות שזה חוצפה שאבא שלי גוזז ציפורניים בלי לבקש רשות?

לא יודעת זה כ"כ טבעי לי שאף פעם לא חשבתי שיכול להיות בזה משהו מוזר.

אם כבר, אם הייתי משאירה את הילדים שלי אחרי מקלחת וממהרת לצאת לסידורים ולילדים היה חשש אולי לכינים, הייתי מתבאסת אם אמא שלי לא הייתה מעבירה סירוק רק מחשש להיכנס למקומות לא לה. (אצלנו לא מעבירים בשגרה, רק כשיש חשש)

אם זה קורה כל הזמן ומפריע לך, אפשר לבקש לחדול מהמנהג אם זה מפריע לך.

אם זה היה בגלל הסיפור של הלידה, אז היה נגמר, תחליקי.

זה חלק מהרחצה.

כשאנחנו נוסעים להורים/חמים זה חלק בילט אין מהאירוח האמת 🤔

מקלחת, מסרק כינים, צחצוח שיניים

וזה הרבה פעמים עליהם

אישית הייתי שמחה מהעזרה

אבל את מכירה אותה כדי לדעת יותר טוב 

לנכדים שלהם.

אני רואה שאת ממש לא היחידה שכתבת, רק מראה כמה משפחות יכולות להיות שונות זו מזו וכמה חשוב לדון לכף זכות, שאולי מישהו אחר פשוט פועל לפי הרגל שונה משלי, וללא שום כוונה רעה או נסתרת. 

אלא שגרתי שמיד אחרי מקלחת מסרקים כינים.

אני עושה את זה לילדים שלי באופו קבוע, חלק מהשגרה, חופפים ומסרקים כינים. אולי זה גם השגרה של הסבתא

כי אם לא, וזה סתם עזרה, לא רואה בזה בעיה.

מחפשת יותר משהו לבית נראה לי

כי זה בעצם תודה לכל המשפחה לא רק לה

יש להם כבר...

והיקרים זה כבר הרבה מעבר לתקציב שלנו...

אזור 300 ש"ח

חוץ מגלידה ופופקורן

מה זה מכונת גלידה?

אולי לא כלי אלא תמונה או פריט עיצובי לבית?

של המשפחה וכו'

זה צריך אינטרנט?

כי אפילו מחשב אין להם

מפה לשולחן, סט סכו"ם, סט כלים כמו כוסות יפות לשבת או כלי הגשה

מכשירים חשמליים כמו בלנדר מקל איכותי משודרג וכדו'

אגרטל יוקרתי

סט מצעים

ושאת מלאת הכרת הטוב!

אין לי רעיונות

אם כן אפשר ערסלים/טרמפולינה

ואלך לנוח

המינימום הזה כולל לצורך העניין להתיישב ולהדריך ילדים בינוניים להמשיך לארגן

וכמובן שלא אמשיך את המטלות...

ומלכתחילה לא להכין משו רציני

אבל אם אני מרגישה שאני קורסת אז אני יעצור וילך לנוח 

אבל באמת מינימום

את מעט האנרגיות שי שעדיף להשקיע ברמה הרגשית...

לצרכים הפיזיים לעשות רק את החייב

זה הזמן לאוכל מוכן

טוסטים

חדפ

וכו..

אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.

אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.

טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.

שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות

ולעשות קומפרס קר ץ-

לוקחת זוג גרביים מכותנה

אחת לחה וגורבת על היד

ועל זה גורבת גרב יבשה

וביניהם מכניסה קוביות קרח

וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת

על כוויית שמש האמת

זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן

ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה

צחקתי כששמעתי את זה

וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד

רפואה שלמה!

מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.

מעניין אם זה טלק רגיל.

ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.

משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.

מקווה שיחלים מהר, יש לי המון  פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).

בלי קשר לכללית

אז בטח גיל ארבע זה מסובך יותר,  פשוט לפעמים זה מסתדר מעצמו

אבל אם החברים לא מבינים אותה - אולי זה לא רק שורקות?

בעיקרון שיבוש באותיות שורקות לא מפריע להבנת המילים.

אבל אין לה בכלל את האות ש.

לרוב זה מובן, בבית אנחנו מבינים אותה.

אבל הגננת אמרה שבגן לפעמים לא מבינים והיא מתעצבנת מזה

יש מילים שזה ממש משנה את המשמעות

לא לטיפול.
ואם במקרה של ביתך כדאי לחכות- תחכי
אם היא ממליצה טיפול בהקדם- תלחצי על הקופה (או ללכת לפרטית שעובדת עם כללית, זה נהדר והתוים זמינים יותר והקופה מממנת את רוב העלות. מקווה שאני לא מטעה, ככה זה במכבי.)
 

אבל יש פרטיים שעובדים גם עם הקופה, עם מכבי למשל. ואז יש להם את ההסדר שלהם והלקוח מרוויח.

אני לוקחת את הבת שלי לקלינאית פרטית שיש לה הסדר עם מכבי, אז משלמת על מפגש משהו כמו 35 שקלים, ולא מחיר מלא, אפילו שהיא פרטית

נראה לי שקיים גם בכללית.

כי לכאורה יש להם מספיק מרפאות ברחבי הארץ...

ועליתי ממידה xs לxl, אני 7 שנים אחרי לידה ולא מצליחה לחזור למשקל הגיוני ביחס לגובה.. אבל כן ירדתי לאורך השנים.

התובנות שלי עד כה-

קודם כל, סבלנות, ההורמונים משפיעים, חוסר השינה כנל, זה לא רק חוסר דחיית סיפוקים כפשוטו

דבר שני - תהיי קצת יותר בחמלה כלפי עצמך, הבאת חיים לעולם♥️ זה דבר גדול. ולוקח זמן לרדת לפעמים, לא כולנו אותו דבר..

בנוסף אני חושבת שהמושג דיאטה עושה לנו נזק תודעתי פסיכולוגי כי הוא יוצר תחושה של חוסר ופומו, בעוד מה שאנחנו נדרשות לאמץ זה אורח חיים בריא ומאוזן וסבלנות. אני הבנתי מתוך שנים של מאבק בזה שאני לא צריכה להילחם ולא לאהוב את עצמי. אני טובה ויפה גם במידה יותר גדולה גם אם אני רוצה להיות פחות, זה קודם כל. אז תעבדי על הערך בעצמי שלך, את הרבה יותר ממשקל עודף זמני

וגם - אין מה לעשות, ברגע שעלינו במשקל זה כבר לא מה שהיה פעם. אני לא יכולה לאכול חפיסות שוקולד שלמות ועוגיות ועוגות אינסוף ולהיות רזה פתאום. כשעולים במשקל הגוף מגיב אחרת וצריך להתייחס אליו בהתאם ולהבין שמה שהיה הוא לא יהיה מה שיהיה

אני ממליצה לפנות לליווי אם את מתקשה לא חסרות תכניות כאלה, וגם לשמוע את ד"ר אמוץ זיו אב שהוא ביולוג חוקר תזונה ומסביר מעולה מגובה מחקרית איך המזון משפיע עלינו ונותן טיפים טובים ויישימים לשיפור תזונה נכונה. לא דיאטה, שינוי תזונה, מתוך הבנה שהגוף שלי צריך תנאים מיטיבים כדי להיות במשקל בריא. אני לא נמנעת ממשו שאני ממש רוצה ונאלצת לוותר עליו, אני בוחרת שלא לאכול אותו כי הוא לא מיטיב איתי. הסמנטיקה והסיפור שאת מספרת לעצמך חשוב מאוד בתהליך הזה

ושוב - סבלנות וחמלה כלפי האכסניא לנשמה שלך שקיימה בתוכה חיים

חיבוק ענק יקרה♥️

גם כן מניסיון...

ולפותחת- ממליצה על הספר "מהפכת הגלוקוז" שלי עזר לעשות שינוי חשיבה מטורף בכל מה שנוגע לאוכל, ולרדת במשקל בטוב ובלי תחושת החמצה והקרבה.

באמת עושה לי ממש טוב לאכול שוקולד

זו הבעיה(?)

שוקולד ומוצרים מעובדים עתירי סוכר - מעלים דופמין (הורמון התגמול) וגורמים ללבלב שלנו לעבוד קשה בייצור של הרבה אינסולין. זה בפן הפיזי. האינסולין הוא כמו מרכזייה שמשפיעה על כל ההורמונים בגוף

בפן הנפשי - אנחנו מתגמלות את עצמנו בשוקולד כפיצוי הרבה פעמים על יום קשה, תקופה קשה, מגיע לי. מה,לא?

מגיע לך הכי טוב שיש, אבל זה לא הטוב שאת צריכה והוא מונע ממך להגיע ליעד שלך של גוף בריא שאת אוהבת. את יכולה להרגיש טוב גם מדברים אחרים

המטרה היא לעבור מדופמין (הורמון תגמול מיידי)  שתמיד צריך לספק, לסרוטונין (הורמון האושר) שמשרה תחושת יציבות ושלווה. תזונה משפיעה על זה המון. (גם שינה) 

אני גם עדיין בתהליך,

ותמיד הייתי רזה בלי שום מאמץ....

עכשיו גם אחרי שהורדתי אני עדיין בעודף משקל של החיים שנה וחודשיים אחרי לידה....

מה שלי עוזר להתמיד יחסית (התחלתי עם זה לפני חודשיים ואני ילורדת לאט אבל בטוח...) זה להתמקד בעיקר בקטע של הבריאות, ואני כל הזמן אומרת לעצמי שזה ממש ממש לא בשביל משקל, משקל ילך לפח אחרי ההריון הבא ואני יודעת את זה, כי הנקה לא מרזה אותי.... והכל טוב מותר שיראו עליי שהבאתי ילדים אין בזה שום פגם. יש מלא נשים מלאות שאני מכירה שמוצאות דרך להתלבש ולהיראות ממש טוב!

אבל בריאות זה חשוב, כל יום שאני אוכלת בו יותר מאוזן ופחות פחמימות וסוכר עושה אותי יותר בריאה ומכניס לי פחות רעלים. גם פיזית אני מרגישה הרבה יותר טוב פחות עייפה וסמרטוטית (אולי זה פסיכולוגי אבל לא מפריע לי...)

אם מתאים לך... בכל אופן בהצלחה רבה!

שחוזר לעצמו שבועיים אחרי לידה

באיזשהו שלב מתנהל אחרת

הרגע הזה שצריך/ כדאי להקפיד על תזונה נכונה תמיד מגיע

(ובלי קשר למראה כדאי להקפיד על תזונה)

שליטה עצמית באוכל

זו כנראה השליטה הכי קשה לשליטה

אוכל זה דבר זמין שלכאורה פותר בעיות ברגע אחד

והפיתוי גדול

סוכרים/ שומנים/ אוכל מעובד

האישו הוא למצוא סיבה מספיק טובה

כדי להתגבר על המענה שהאוכל מספק

זה כולל גם פתרון בעיות ושיפור איכות חיים

עם כלים אחרים

וגם מודעות מספיקה של הנזק הגדול בתזונה לא נכונה 

לא צריך להשקיע בבישול כדי לאכול בריא

מספיק להימנע מאוכל לא בריא ומכמויות לא סבירות

ולסדר שגרת אכילה נכונה

ירקות ופירות אפשר לאכול חיים

סנדוויץ' יכולה להיות ארוחה מאוזנת

אפשר להסתפק במאכלים עם בישול קל כמו ביצה קשה/ חביתה/ דברים אחרים קלי בישול 

מתת משקל לעודף משקל

לא מבינה מי יורד בהנקה , משגע אותי!