וגם עובדת בפורים ...

אז דורש המון התארגנות מראש (והסעודה אצלנו.. ברמת כמעט לערוך את השולחן..) אמורה להגיע ישר לסעודה.

וזה שרוצה בערב לעשות משהו, אבל הבת שלי ישנה בשעות האלו.. אז די מסנדל לבית.

וקשה לי לחשוב על כמויות של אוכל בלי לדעת כמה אנשים באים באמת.

ואיך עושים את הפורס מפה ומקדש הזה...

וכאילו מיליון פרטים טכניים שפשוט אין לי כוח אליהם.

לגבי הילדה - זה יהיה נורא אם חד פעמי תישן מאוחר?

מה זה פורס מפה ומקדש? לא הכרתי את המושג הזה באמת

היא פשוט נודניקית ממש . ממש.

שאי אפשר לעשות כלום.. אז מעדיפה שתשן כמו שצריך במיטה שלה.

וזה גם ממש משפיע לה על יום אחרי 

שעושים את הסעודה של פורים מחוברת לסעודה של שבת 

אצלנו ההנחיה ההלכתית היא לצאת ידי חובת סעודה מוקדם בבוקר, אחרי קריאת מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים כדי להיכנס לשבת רעבים 

אם הייתי צריכה לארגן סעודה ארוכה ארוכה ככה גמני הייתי חושבת שהז ממש ממש קשה האמת 

ולגבי הילדה- אז תזרמי עם מה שהיא צריכה וזהו. בסוף היא תגדל. באמת לא שווה אם יש לזה השפעה

לק"י

נשמע לי הרבה יותר נוח להפריד את סעודת פורים מסעודת שבת.

גם אם זה אומר שסעודת פורים תהיה קטנה ופשוטה יותר מהרגיל.

אולי יעזור לכם...

מהרב אייל וורד.

(לא יודעת אם הכל מחייב לעשות בדיוק ככה, או שיש בזה מנהגים שונים. אנחנו לא עושים ככה אז אין לי ניסיון מעשי).

*פורס מפה  ומקדש  הלכה למעשה*

 הרב איל ורד

•יתפללו מנחה גדולה.

•לכתחילה ישבו לסעוד לפני שעה עשירית. [ שהרי זמן מנחה קטנה הוא תשע שעות וחצי, ולכתחילה אין לקבוע סעודה, גם לא סעודת מצווה  אחר שעה זו. ] שעה עשירית- 15.30בקרוב]

•אך גם אם יושבים אחרי שעה זו – הדבר מותר שהרי אין בזה פגיעה בכבוד השבת משום שזו אותה סעודה. 

•בזמן הדלקת נרות – ידליקו הנשים נרות בברכה. אפשר להדליק  במקום שאוכלים, או בבית  בו ישנים.  זמן הדלקת נרות – 17:28

•כעשר דקות לפני שקיעה  יש לומר ' בואי בשלום,  ולקבל שבת. - שקיעה ב 17:48.

•מרגע שקיבלנו שבת – אסור להמשיך לאכול שהרי נתחייבנו בקידוש.  ולכן יש לחכות מעט לזמן שקיעה. פורסים מפה על המאכלים. שרים שלום עליכם ואשת חיל בלב רוטט,  מוזגים כוס יין ואומרים ' ויכולו'. ואז ברכת הקידוש אך *לא מברכים בורא פרי הגפן* שהרי אנחנו באמצע הסעודה וכבר ברכנו על הגפן בתחילה. 

מסיימים  את הקידוש ושותים מהיין.

•מביאים לשולחן לחם משנה ואוכלים ממנו.  אך *לא מברכים המוציא*.כדאי מאוד לאכול כזית פת אחרי  צאת  הכוכבים לכבוד סעודת שבת. 

•תוך כדי הסעודה – ניתן לומר את מזמורי קבלת שבת כולם. ולהאריך כטוב לב המלך ביין. 

•כשהסתיימה הסעודה. מברכים ברכת המזון. אומרים  על הניסים[ שהרי הסעודה החלה בפורים וכעת גם טו אדר ] ורצה והחליצנו [ שהרי סעדנו סעודת שבת]. 

•עומדים להתפלל ערבית בכוונה עצומה.

ממש עושה סדר

זה ממש בסיסי בעיניי, להתארגן לפי מספר סועדים מסויים

הייתי סוגרת את זה לפני הכל. הפתעות בדמות עוד כמה סועדים שלא ציפית להם ברגע האחרון זה מאוד לא נעים

בפורים תמיד יכולות להיות הפתעות... 

אבל יחסית יש כיוון 

לארח אם את עובדת באותו יום. אלא אם לא עובדת  בחמישי או לפחות ברביעי. אחרת זה באמת כוחות על.

רק בשישי.

ממש יכולה להתכונן מראש.

להיזכר בגודל הנס והעוצמה של האירוע.

כמה טררם היית מוכנה להשקיע כדי למנוע את ה7/10

שעדיין לא התאוששנו ממנו?

אז תחשבי מה זה שואה.

אז תחשבי מה זה פורים.

אני חושבת שזו פעם יחידה בגלות שליהודים ניתנה את הזכות להיקהל על נפשם.

זה ממש ממש טררם. כן זה מה שזה. אי אפשר לעשות מהאירוע ההיסטורי הזה משהו יותר רגוע.

ימי זיכרון יש לנו יומיים וגם זה לא מספיק ולא משקף את ההסטוריה היהודית רווית דם ומכאוב. 

פורים יש לנו אחד. (אוקי יש גם פסח וחנוכה שחוגגים בהם הצלה, אבל בעיני זה לא דומה)

אם לדעתך הטטרם הטכני לא משקף את מהות היום- אז יש עוד כמה ימים לתכנן איך את רוצה שיראה.

זה חג של הרבה לחץ וציפייה חברתית, וחלק מהגדילה שלנו זו היכולת לבחור. 

לעצור, לחשוב לתכנן ולא להיגרר.

בעיני יום התחפושות במסגרות החינוך זה פורים של ילדים. בחג עצמו אנחנו ההורים מכתיבים את הסדר.

כדאי לתכנן מהסוף:

שבת- איך כמה ואיפה. לבשל כמה שיותר מראש.

סעודת פורים- כנ"ל.

ואז לחשוב על בוקר פורים. אפילו לא חייבים שהילדים יתחפשו. מה שטוב לך רצוי בפני הקב"ה. העיקר לזכור את עיקר היום.

בהצלחה!

זו ממש עבודה שלי כל שנה, לנקות את רעשי הרקע שנוספו לחג הזה ולחפש את המהות. כי אני ממש לא אוהבת את פורים מאז שאני ילדה ועד היום.. 

תודה על התזכורת החשובה הזו

כי הוא לא הועיל לי בכלום

תחפושת לילד קניתי מזמן

משלוחי מנות מדברים קנויים בלבד שמה בתוך שקית מעוצבת, כנ״ל משלוחי מנות של הילדים.

לסעודה אני אבשל בקטנה עם בעלי בבוקר של שישי 

לא נוסעת לשום מקום כי זה צפוף השנה 

ואז לא נשאר שום לחץ ואפשר להנות מהחג 

שקט ורגוע?

אני מרגישה שזה לא חג

אם שקט מידי אני מרגישה שאני מפספסת את החג...

אני צריכה אמצע ואף פעם לא מצליחה להגיע לאיזון הזה

פורים זה חג רועש

מוזיקה בחוץ

אנשים באים

הילדים  הולכים וחוזרים

יושבים ביחד לסעודה

יש הרבה אקשן

זה לא סותר שאני לא צריכה לעמוד ולטרוח אלא יושבת בניחותא בכורסא ונהנת

כדי שיהיה שמח זה או לארח או להתארח

כשמתארחים או מארחים לא חייבים להתאמץ 

אפשר ללמוד להתאים כל דבר לקצב שלך

פשוט לדעתי זה לא מדוייק הניסוח

כי כן כשמארחים יש מישמות שפשוט חייב לעשות

אפילו הלפנות חלל מתאים בבית ולפתוח ושלחן וקניות גדולות ובישולים בכמות גדולה יותר ועריכת שולחן

אי אפשר להמנע מהכל

אבללל

מאוד מאוד מסכימה איתך

שאם אנחנו עוצרות לפני

ובודקות מה המלאי כוחות שלנו

ומה הזמן מאפשר

ומה אנחנו רוצות וחשוב לנו

ולא מצפות להכללל ומושלם

אלא יוצרות סדרי עדיפויות 

במה נכון לי להשקיע ועד כמה ובאיהז אופן

ומתי להתחיל כדי שיהיה בנחת

ומה יעזור לי

ועל מה אני מוותרת מראש

באמת אבל נראה לי שכנראה שתינו לא פרפקציוניסטיות😉 לי נגיד יחסית קל לשחרר ולתעדף...

מי משתמודדת עם דרישה לשלמות מאוד קשה לה הסדרי עדיפויות ולשחרר

וזה לא עוזר לה כשאומרים לה- נו אז תעשי פחות

אבל י ש דרכים אחרות ללמוד איך לחיות בהתאמה לכוחות ובחיבור לעצמינו

זה מסע אישי שכל אחת סוללת את הדרך שלה

אבל בעיני הז משתלם

השנה נגיד החלטתי שלא בא לי להשקיע במשלוחי מנות

שהמניע היחיד זה מה יחשבו

והחלטתי לשא רוצה שזה ינהל אותי

אז מצאתי קונספט קליל ונח לי וזהו

 (באירוח של ליל הסדר) האורחים מביאים חלק מהאוכל, בעלי והילד מכינים את השאר, לפעמים אני מכינה בקטנה. האורחים עוזרים לערוך/ לפנות/ לסדר, ככה הרבה שנים.

חייב זה כמעט תמיד עניין של הסתכלות 

ואני לא לא פרפקציוניסטית 

אני מינימליסטית 😉

אם לא, אז אפשר לשלוח שני הגדולים באוטובוס.

את הציוד שלהם תקחו איתכם. שהם יקחו רק תיק קטן עם ציוד לנסיעה עצמה.

ולאסוף אותם מתחנה מרכזית כשתגיעו ליעד.

אני נוהגת לצפון, אבל כבר מכינה את הבכור שהוא מוציא רשיון כמה שיותר מהר וחולק בנטל.

יש גם יתרונות לפיצול נסיעה ארוכה.

גילאים מ11 עד 4 ועוד תאומים בני חצי שנה..

אני לא מסוגלת לנסוע לבד נסיעה כזאת ארוכה עם ילדים ברכב מכל מיני סיבות

אולי ניאלץ לקחת מונית או משהו

יש מצב למצוא טרמפ? לפחות לחלק מהדרך.

אם היה תינוק אחד הייתי מציעה שתקחי את הבכור ואת התינוק באוטובוס

ובעלך יסע עם השאר.

עם תאומים זה מסובך.

אולי אם הם לא יונקים תקחי איתך רק ילד בכור באוטובוס ובעלך יסע עם כל הקטנים כולל התאומים?

או שתסעי לבד והבכור יעזור לבעלך עם הקטנים במהלך הנסיעה.

אולי תמצאו מישהו נער/ מבוגר ללוות ילד בן 11 באוטובוס.

בחרנו בכוונה מקום שנגיש בתחבורה ציבורית (צפת), וכך שילבנו בין הרכב לבין התחבורה הציבורית, גם בטיולים שעשינו במהלך ימי הנופש. (לרוב הילדים נסעו באוטובוס, אבל לפעמים גם אני)

זה דרש התארגנות ותכנון מראש, אבל ב"ה לרוב היה מוצלח וטוב.

(אני בכלל לא נוהגת, אז לא הייתה אופציה אחרת... אבל אתם פחות מתשע נפשות, נכון? אז אפשר לשכור רכב של תשעה מקומות לימי הטיול. כמובן, זו עוד הוצאה שצריך לקחת בחשבון...)

בדרכ בנסיעות כאלה אחד אחרי השני כשבעלי לפני

אני שמה וויז אבל כשיש תחנת אוטובוס או פניה הוא עוצר עד שהוא רואה שהגעתי וממשיך בנסיעה

אז ככה שאני לא באמת לבד נוסעת ואני יודעת שאם עולה איזה צורך הוא קרוב אליי לעזרה

תעשו אחד הלוך אחד חזור

יש לנו גם שני רכבים כמו לכם ואני נוהגת באחד, בעלי בשני.

עכשיו ב''ה יש כבר כמה נהגים אז גם הם נוהגים.

בעיני חשוב שגם האשה תוכל להיות עצמאית בנהיגה לכל מקום ולא תהיה תלויה בבעל.

הפעם הראשונה שעשינו את זה היה בנהיגה לצפת, חששתי, נהגתי לאט אבל בסוף הכל היה בסדר. ממליצה גם לך לנסות ולנהוג בעצמך

אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.

אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.

טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.

@אמהלה, מבינה שלא היה לך צורך להתייעץ, שמחה שהיתה לך משחה טובה לשים והסתדרת.

תרגישי טוב

וניסיתי להבין האם אני צריכה להתייעץ עם גורם רפואי.

אני לגמרי בעד להתייעץ עם הפורום! וזה מה שעשיתי בעצמי

החלמה מהירה גם לך

נשארו שלפוחיות אבל ממש קטנות ב"ה.

שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות

ולעשות קומפרס קר ץ-

לוקחת זוג גרביים מכותנה

אחת לחה וגורבת על היד

ועל זה גורבת גרב יבשה

וביניהם מכניסה קוביות קרח

וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת

על כוויית שמש האמת

זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן

ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה

צחקתי כששמעתי את זה

וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד

רפואה שלמה!

מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.

מעניין אם זה טלק רגיל.

ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.

משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.

מקווה שיחלים מהר, יש לי המון  פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).

בבקשה באמת.

כל אחת שתעשה מה שטוב לה, אבל כשזה פורום ציבורי אני חייבת למחות.

זה כל כך לא שווה את הזיהום חס וחלילה שיכול להגרם מכזה דבר.

ובדיוק ראיתי מישהו שכתבה באריכות ובמקצועיות על כמה שזה נפוץ ומסוכן להשתמש בחומרים מהמטבח כדי לרפא פציעות - והיא כתבה נתונים על אנשים שהגיעו למיון בגלל זה, סליחה שאין לי את המקור.

ביצים חיות זה כל כך ריסקי, בבקשה

גם אני עשיתי דברים נואשים בגלל כוויה שהוציאה אותי מדעתי, ואני מסתכלת אחורה ולא מאמינה.

אז אני מבינה מאיפה זה מגיע, אבל בכל זאת - להזהר מתרופות סבתא, גם אם הן "עובדות" כי הסיכון לא שווה את זה.

פצעים פתוחים וכוויות זה דבר רגיש לזיהומים, ומוצרי מזון הם לא דברים שמיוצרים בהגיינה הנדרשת לטיפול רפואי. גם לא ניילון נצמד.

ורפואה שלמה לפותחת, אני ממליצה גם על משכך כאבים, כוויה זה אחד הדברים הכואבים 

אם כן, שמים אותה מהרגע הראשון ועוטפים הניילון ומעל חבישה

לגבי התוקף לא יודעת, אפשר לשאול

ביד היה נראה ממש לא רציני אבל בבוקר קמתי עם שלפוחית מפחידה בכל כף היד...

הבנתי אז שלא שמים את האזור מתחת לזרם מים זה מחמיר את הפציעה

יתכן ויש הבדל בין כוויה משמן רותח/תנור חם/מים רותחים.

הבוקר, ממש שיפור, רמת הכאב פחותה ויש מקומות שנוצרה אדמומיות.

לי היה כוויה מאדים. פתחתי סיר וכל האדים היו על היד שלי, שרף מאוד הייתי.תחת מים זורמים , בהמשך שמתי סילברול אבל בבוקר שמתי למשהו זוועה...לא שישנתי בלילה אבל זה מה שקרה

לפני הרבה שנים אבל

פושרים, רגיל מהברז.

יש הנחיה אחרת?

יכול להיות שאצלך זו פשוט היתה כוויה יותר חמורה, ושאם לא היית שוטפת במים היה אולי עוד יותר חמור. 

ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.

 (השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)

ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום, 

ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום 

(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)

ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!

צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.

ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!

בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.

א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל

ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום

מאוד מאוד עוזר

אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.

היה לי גם בהריון

ואלך לנוח

המינימום הזה כולל לצורך העניין להתיישב ולהדריך ילדים בינוניים להמשיך לארגן

וכמובן שלא אמשיך את המטלות...

ומלכתחילה לא להכין משו רציני

אבל אם אני מרגישה שאני קורסת אז אני יעצור וילך לנוח 

אבל באמת מינימום

את מעט האנרגיות שי שעדיף להשקיע ברמה הרגשית...

לצרכים הפיזיים לעשות רק את החייב

זה הזמן לאוכל מוכן

טוסטים

חדפ

וכו..

ולכן היה לי חשוב לדעת אם הגוף שלי חלש או שפשוט אני לא דואגת לעצמי בהריון.

אפשר לראות בזה גם עזרה.

תלוי פרשנות וכנראה מכלול של היחסים שלכן.

אני הייתי שמחה אם חמותי היתה עוזרת לי במקרה כזה. ואם ישנים אצלה זה ויש כינים זה באמת יכול להיות מורכב וליצור הדבקות.

הכל תלוי בצורה שזה נעשה ובטיב היחס ביניכן.

אולי זה הרגל שלה שאני לא מודעת אליו,

כמובן שלא עשתה את זה לידי,אלא בערב שאני ובעלי יצאנו לקניה של משהו

הרגשתי לא נעים עם זה 

אז היא הבינה שהיא צריכה להשלים את הטיפול בהם,

בדיוק כמו ששולחים לפיפי לפני השינה וכמו שמצחצחים להם שיניים.

אבא שלי קבוע גוזז ציפורניים לכל הנכדים (הקטנים)

ואמא שלי מיישרת שיער (זה כמובן היא מתקשרת לשאול)

אולי גם גיסות שלי חושבות שזה חוצפה שאבא שלי גוזז ציפורניים בלי לבקש רשות?

לא יודעת זה כ"כ טבעי לי שאף פעם לא חשבתי שיכול להיות בזה משהו מוזר.

אם כבר, אם הייתי משאירה את הילדים שלי אחרי מקלחת וממהרת לצאת לסידורים ולילדים היה חשש אולי לכינים, הייתי מתבאסת אם אמא שלי לא הייתה מעבירה סירוק רק מחשש להיכנס למקומות לא לה. (אצלנו לא מעבירים בשגרה, רק כשיש חשש)

אם זה קורה כל הזמן ומפריע לך, אפשר לבקש לחדול מהמנהג אם זה מפריע לך.

אם זה היה בגלל הסיפור של הלידה, אז היה נגמר, תחליקי.

זה חלק מהרחצה.

כשאנחנו נוסעים להורים/חמים זה חלק בילט אין מהאירוח האמת 🤔

מקלחת, מסרק כינים, צחצוח שיניים

וזה הרבה פעמים עליהם

אישית הייתי שמחה מהעזרה

אבל את מכירה אותה כדי לדעת יותר טוב 

לנכדים שלהם.

אני רואה שאת ממש לא היחידה שכתבת, רק מראה כמה משפחות יכולות להיות שונות זו מזו וכמה חשוב לדון לכף זכות, שאולי מישהו אחר פשוט פועל לפי הרגל שונה משלי, וללא שום כוונה רעה או נסתרת. 

אלא שגרתי שמיד אחרי מקלחת מסרקים כינים.

אני עושה את זה לילדים שלי באופו קבוע, חלק מהשגרה, חופפים ומסרקים כינים. אולי זה גם השגרה של הסבתא

אם היא שמה לב שאחד היה מגרד קצת יותר מדי מתיישבת איתו ובודקת לו.

לא הפריע לי.

גם לא היה מפריע אם חמותי ז"ל היתה עושה את זה.

כל עזרה - ברכה מבחינתי.

כי אם לא, וזה סתם עזרה, לא רואה בזה בעיה.

חמותי קבוע גוזזת ציפורניים לילדים

היא אפילו אמרה לי בפירוש לא לגזוז להם לפני שאנחנו מגיעים...

האמת תחביב מוזר אבל אני ממש לא מתנגדת

חוץ מזה שהיא ממש עדינה, הרבה יותר ממני כנראה, וזה מעלה להם את הסטנדרט ...

גם כינים יצא לה לעשות אבל לעתים רחוקות.

שתבדוק תמיד, תחסוך לך..

אבל מודה שהייתי מצפה שהיא תשאל אותי לפני..

ממליצה כהרגלי להתייעץ עם הרב בני פישר ממגן לחולה.

הוא יפנה לרופא הכי טוב בתחום ויעזור בקביעת תור

בהצלחה יקרה

בשורות טובות.