אבל אני לא כזה מתבאסת על זה.

אין מה לעשות. זה חג שמתמקד בגברים.

אני כאמא גם ככה יש לי להיות עם הילדים. זה לא שאם הייתי במקום אחר הייתי שותה ועפה באויר.

אני גם לא מחפשת את זה.

ולגברים זה חשוב.

אז תפאדל. לא מצפה.

בפורים אני לא מצפה לכלום בשבילי.

זה חג שלו מבחינתי.

וזהו.

מהרגע ששיחררתי את זה, אין לי תסביך על זה.

אצל ההורים שלי באמת לא פורימי מספיק, אין שיכורים וגם אין לו חברים שם, אז ברור לי שלא נהיה שם.

אין מה לעשות.

וזה באמת מפריע גם להורים שלי, אבל חושבת שבעלי קודם.

זה שינוי בראש וזהו. אחריו הכל קל.

בהצלחה!!

עם כל הכבוד לגברים החמודים

יש כם קצת הכרת הטוב אפשר גם להנות בלי מניין גברים שיכורים עדלאידא

רוצה שיארגנו לך מסיבת רווקות לדוגמא,

בלי חברות שלך, עם תנאים?

יש נשים מבוגרות, שיושבות על הספה ומדברות דיבורים שמחים.

ויש אוכל טעים.

המוזיקה היא של הגיל שלהן ולא משהו שמוכר לך או מקפיץ אותך לרקוד.

עכשיו עופי באויר, תהני מכל רגע, תחווי את זה שזה הזמן שלך להנות ולהגיע לקצה. עד דלא ידע.

פחות. מלא פחות.

מלא מלא פחות.

ככה אני רואה את זה.

יש מצווה לגברים לשתות. לא לך.

ואני לא אומרת את זה בקטע דוסי. פשוט באמת מבינה שזה הרגע שלו.

כמו שמסיבת רווקות תהיה הרגע שלי.

ואם הוא יגיד לי שהוא יעשה לי מסיבה אבל כמו שציינתי פה לדוגמא,

או שיהיה אבל הוא לא ישמור על הילדים אז אני יהיה עם בייבי ועוד כמה,

וואלה פחות.

כשזה הרגע שלי זה שלי.

כשזה שלך זה שלך.

אין לי כאב על הויתור הזה.

זה תקין מבחינתי.

מבינה?

לדון מה ההגדרות של מצוות השתייה הזו, ועד כמה המצב היום חל בתוך הגדרים של המצווה או התרחב הרבה מעבר. 

אם מתאים לשחרר, אחלה.

אבל זה ממש לא חובה, ובעיניי גם לא מתבקש.

מי הרב שלכם?

לדוגמא הרב מרדכי אליהו היה שותה מיץ ענבים של תירוש, בלי אלכוהול בכלל והולך לישון חצי שעה כדי לקיים עד דלא ידע.

אני חושבת שכך גם קיים הרב סלמן מוצפי (אבא של הרב בן ציון מוצפי) ועוד הרבה רבנים של הדור הקודם 

גם אצלנו בעלי אוהב מאוד לשתות באירועים וחגים, יין ערק וכללל מה שאפשר אבל אפשר לדבר על גבולות בתוך הקושי הזה

היו פעמים שלא רציתי ללכת לחמותי בזמנים מסוימים והחלטתי כן ללכת אז סיכמנו שאחרי שעתיים יוצאים. או שהוא לא יפריז עם השתיה. 

לסכם משהו בינכם כדי שאת חא צהיי לבד באי נוחות הזאת וכדי שתוכלי כן להיות איתו אצל המשפחה שלו 

לא מבינה למה אני צריכה למחוק את עצמי בשביל זה.

גם קשה לי נורא עם אמא שלו עם העצבים שלה, זה עושה לי משו בגוף, בשבת האחרונה שהיינו שם זה גם קרה ופשוט יצאתי בחוץ לשעה לא יכולתי להיות שם

למה מה קרה??? לא מוותרת על זה כל החיים נקודה. 

חשבתי השנה זה יום שישי פורים קצר אא שך בחץץץ אז יאללה נעשה אצליהם שה הבאה ז יום רגיל

הוא יודע מה את מרגישה?

הוא מודע היום בדיעבד למה שקורה אצל ההורים שלו בזמן שהוא לא במודע?

איך הוא מציע לפתור את זה?

אני הייתי באה בגישה של - אני חא רוצה להגביל אותך או לבאס אותך

אבל יש עוד נתוני  בסיפור הזה- אני וההורים שלי

איך אנחנו משתלבים בתוכניות שלך?

את 2 הנקודות שמפריעות לי. 

ועם כמה זאני רוצה לכבד את ההורים שלי יש לי את בעלי ולא בכל מחיר אשים אותו כל שנה אצל ההורים לי רק בשבילם, התחתנתי איתו אחרי הכל והוא מבין את זה גם.

התקשורת שלנו טובה מאוד ב"ה ובדרך כלל אנחנו ממש מסתדרים, השנה זה פשוט לא מצליח לנו משום מה 

הכי טוב, בכל פער זוגי, הוא לדבר על זה ולמצוא פתרון יחד.

אבל אני יודעת שזה לא תמיד עובד, ולפעמים קשה לגשר על הפער, במיוחד בדברים שקשורים להרגלים.

אז מציעה - אולי תתפצלו? את תלכי להורים שלך עם הילדה, ובעלך ילך להורים שלו.

אומנם בדרך כלל זוגות נמצאים יחד בחגים, אבל במובן הזה פורים הוא לצערנו לא חג קלאסי, ולהתפצל יכול לעזור

תסעי עם הילדים להורים שלך, והוא להורים שלו.

תאספי אותו בדרך חזרה או שמישהו יקפיץ אותו הביתה.

זה טרחה של נסיעות, אבל לדעתי שווה את המחיר שכולם ימצאו את עצמם.

השנה כל אחד מכם צריך להבין שפורים לא יהיה כמו שהוא רוצה.

אנחנו לא נוסעים. מפחדת מפקקים בדרך חזרה הביתה לפני שבת, לא בשבילי.

לא חייבים לעשות כל שנה כמו שאוהבים.

מאז שמתחתנים ובטח כשיש ילדים, דברים נראים אחרת.

אני זוכרת בשנה של הסגר קורונה בליל הסדר כולם בהתחלה היו בהיסטריה של איך יהיה, ובסוף ב"ה שמעתי על הרבה שנהנו מהשינוי. וגם אנחנו.

לפעמים צריך לתת לזה הזדמנות אמיתית.

וסליחה שאני אומרת, אבל השנה ובמיוחד שנה שעברה היו הרבה מאוד גברים שעשו פורים לא עם המשפחות אלא בשירות המילואים אז פרופורציות..

לא בקטע של מצפון,

אלא בקטע של הבנה שיש מציאות חיים אחרת ממה שגדלנו עליה כל החיים והכל בסדר.

גמישות זה חלק חשוב באיכות חיים.

להיצמד למוכר ולידוע יש בזה משהו מגן, אבל לאפשר לעצמך להפיק את המיטב גם בסיטואציה חדשה, זה חוסן.

גם בשביל בעלך וגם בשבילך.

בעלך צריך ללמוד לחגוג פורים בלי 8 גברים שתויים

ואת צריכה ללמוד לא להתרגש מחמותך וההתנהגות שלה או מהגיסות שעוזרות או לא,

וגם מהצד של המשפחה שלך, להבין שלפעמים ההורים יהיו לבד או שתזמינו אליכם וזה גם בסדר לפעמים לעשות ככה את פורים, הכל טוב, לא חייבים בלאגן כל שנה. 

והכי זורמת איתם, לי מםריע שהוא רוצה להטיל ווטו על פורים רק אצל ההורים שלו ועליי זה לא מקובל. 

ולגבי המילואים, נכון, יש הרבה שחגגו בלי המשפחות שלהם. 

בכללי אני לא בדיעה של להסתכל יותר מידייי על הרוב ולהנות ממה שיש כי המציאות חיים שלי לא דומה לשלהם, וגם בעלי לא חגים בבית לפעמים כי הוא משרת בחלק מכוחות הביטחון.

ולגבי חמותי, אני עובדת על זה, ממש ממש קשה לי העצבים שלה עליי ועל הגיסות כביכול, לא מוכנה שכל צהריים היא תתלהם כי הבית לא מסודר יש גבול, לא מכונה חהכיל כל סוג של התנהגות, אנחנו לא פרזיטיות שלא עושות כלום וכמו שאני מכבדת אותה כחמותי היא גם צריכה לדעת לכבד אותנו ולשמור על מינימום איפוק וכבוד לכלות שלה, יש גבול, זו דעתי 

אפשר ללמוד גם חכמת חיים, וחלק מזה זה איך להתמודד עם שינויים שקורים בין תקופות.

מי שנתקע על ההשוואה לאחרים אז זה לא טוב,

אבל מי שמפיק השראה ותובנות לביתו שלו מרוויח מכך.

כמו שאומרים אין חכם כבעל הניסיון, ועוד יותר הלומד מניסיונם של אחרים.

הכוונה היא שאי אפשר להטיל ווטו על צורה מסיימתי שרק כך ניתן להנות בחג כפי שבעלך רוצה.

אם הוא נתקע על זה, הוא לא יהנה בשום צורה אחרת.

אבל אם הוא יראה שיש עוד אפשרויות ואנשים נהנים מעוד דברים, ויש שנים שפחות נהנים בהם וזה גם בסדר, אז הוא גם יתן לזה צאנס.

אם הוא מסתכל כל הזמן רק על עצמו ואיך שהוא רגיל לחוות את החג זה לא מאפשר גמישות ואת צודקת שאי אפשר שהוא יטיל ווטו.

לגבי חמותך, את לא חייבת להיות בסביבה כשהיא לא נעימה. הרבה הורים לוקחים על עצמם יותר מכפי כוחם ואז מפילים את המצפון על בני המשפחה.

תלמדי איך את מתמודדת עם זה. כל אחד מפתח אסטרטגיה משלו.

לק"י

ובעלך בלאו הכי משתכר, ולא "צריך" אותך.

ואת מעדיפה להיות אצל ההורים. אולי זה פתרון.

או שהם גרים רחוק מידי בכל מקרה?

(ואם יש משהו מעצבן מאוד בנישואים, זה ההתלבטויות האלה🤦‍♀️).

כן... זה שעה נסיעה 

מירב שמצאנו קהילה שטוב לנו בה ואנחנו עושים עם חברים שנינו יותר מוצאים את עצמנו בחג הזה.. לו יד אחת החברים שלו, לי יש את החברות שלי וזה סבבה

אפשר גם לעשות פורים בבית ולעצב אותו בצורה שמתאימה לכם. 

ולגמרי מבינה אותך באמירה שזה גם חג שלך. 

בעלי ר"מ בישיבה ואנחנו צריכים לארח את התלמידים שלו לסעודת פורים. והסברתי לו בצורה הכי פשוטה את הצד שלי. 

אמרתי לו שמבחינתי פורים זה חג משפחתי. סעודה משפחתית שמחה שהילדים שותפים בה, שאני שותפה בה וכו'. וברגע שהתלמידים מגיעים אליו הביתה, באופן אוטומטי אני והבנות הופכות להיות קישוט ולא נהנות משמחת הפורים בעצמנו. 

אחרי ההבנה המשותפת הזו- חושבים על פתרונות. 

אז שנה שעברה הוא נשאר עם התלמידים בבית ואני נסעתי לסעודת פורים משפחתית אצל אחותי, והשנה התלמידים מגיעים מוקדם אלינו לסוג של ארוחת בוקר ואחכ מאוחר יותר נעשה סעודה עם חברים שכבר יישארו אצלנו לשבת. 

ברגע שזו לא התנגחות ולא הצד שלך מול הצד שלו, ולא התחשבנויות של איפה היינו שנה שעברה- אפשר לבוא פתוחים לפתרונות והצעות שונים מהנחות המוצא שלנו

רעיונות טובים מצאתם לכם

להזמין חברים, להזמין אליכם משפחה.. מה שמתאים לכם

תזמינו אורחים כלבבכם או שתלכו להתארח אצל חברים שגם לך תהיה שםחברה טובה.

מאז שהתחתנתי הייתי פעם אחת בפורים אצל ההורים שלי, כשבעלי היה בסדיר.

מעבר לזה רוב השנים היינו עם חברים ושכנים, ופעמיים אצל אחותי. 

ומשפחתי זה בכלללל לא פורים בעיני סתם משעמם וכמו שבת רגילה

😉 

זכותך כמובן

פשוט סתם מגניב איך זה בדיוק ההפך

Oz Siminovsky

נראה לי שזה לא הענין איפה תהיו אלא שהציפיות שלכם מפורים הפוכות. את רוצה חגיגה נקיה נעימה והוא רוצה להשתכר עם עוד 10 גברים. לי זה נשמע כמו משהו שלא הולך ביחד. 

אם לגיטימי בזוגיות שלכם - הייתי מפרידה כוחות - שישתכר אצל ההורים שלו כמה שבא לו, ואת תהני עם ההורים שלך ותפגשו כשיתפכח (גם ככה במהלך החגיגה מן הסתם אתם לא בדיוק ביחד).

אם לא רלוונטי להפריד אז הייתי עושה תיאום ציפיות רציני מראש לגבי איך החג יראה ורק אחכ לפי זה בוחרת איפה להיות. ולא פוסלת לחגוג בבית אם זה מה שיעזור

האחריות שלה זה לנהל את הסעודה בצורה שלא תשאיר אותה מרוקנת.

ואם היא טורקת דלתות או שוטפת כלים בשיא הרעש- זה עניינה. 

האחריות שלך זה לעזור במה שאת יכולה.

למשל אני הייתי מציעה עזרה בעריכת שולחן ובסלטים, אבל יוצאת עם הילדה כשמתחיל להיות לחץ.

תלמדי לשמוע באוזן אחת ולהעביר באוזן השנייה. 

גם אני מאלה שסופגות ולוקחות לבטן, אבל הבנתי שכדי לחיות בטוב, צריך להחליק...

אני במצב דומה,

רק שאצלנו גם אני וגם הוא לא רוצים להיות אצל ההורים מ2 הצדדים

לא כיף לנו בשום צד בפורים

אז בינתיים עוד לא החלטנו 🤭

אבל יש מצב שפשוט נזמין כמה חברים באותו סטטוס כמונו (זוגות +) ואולי גם רווקים

ונעשה בבית

ככה אצלנו.. פירטתי בתגובה שלי 🙃

לק"י

הן לא נשים בלבוש גברי יהודי🤣

זה מה שאצלינו עושים לפעמים 

כמעט לרוב ההורים שאני מכירה זה מה שקורה עם השנים

כי פורים זה הרבה חג של חברים..

ואם יש רק בנות  ולא הרבה אחיות-אז טבעי שלא כולן יגיעו..ואז באמת לשבת גבר או שניים להשתכר כשזה גיסים ולאו דוקא בקשר קרוב זה באמת פחות כיף

אני אישית חושבת שזה גם תמריץ ךהורים לייצר פלטפורמה של חברים או שכ ים ולא לבנות הכל על הילדים במצב כזה

ואם אין- אז הילדים יכולים להזמין את ההורים אליהם

לדבר על זה ולתאם ציפיות זה הכי חשוב

אני לא הייתי מסתדרת עם זה האמת

ב״ה, בעלי לא משתכר עד כדי כך ורוב השנים פורים זה אצלנו בבית מתוך ההבנה שלהשאיר אותי לבד וללכת להשתכר בחג זו לא אופציה שמקובלת עליי, קל וחומר כשיש גם ילדים (מה אני אמורה לעשית איתם חג שלם לבד..? איך הם ירגישו את החג בדיוק?) וכך גם אני נהנית מהחג ולא צריכה לחפש את עצמי. 

מזמינה זוגות חברים, משפחה, מי שרק מוכן להגיע ונחמד לנו איתו (ויש הרבה אנשים שמחפשים חברה בחג, מבטיחה לך. השנה לא תכננתי לארח וכבר יש לי משפחה וחצי בהולד שרוצים להגיע וכנראה כן נעשה משו בבית בסוף) - הבית פתוח, הילדים נהנים, אני לא נשארת לבד והאווירה של החג לא רחוקה ממני, יש לי אווירה שמחה בבית ב״ה ומרגישים כולנו היטב את החג 

אני לוקחת חופש ומתארגנת על זה מראש וב״ה כולם מרוצים

יום אחד בשנה... זו בהחלט צרת רבות.

לא סובלת לראות חבורת גברים שיכורים עד בחילה.

זה מפחיד אותי. זה לא נעים לי.

אז אני אצל ההורים שלי והוא בישיבה שלו.

בסוף החג עוזרים לי לקחת אותו הביתה והוא עולה למיטה.

כי יש איזה בלתם עם ההורים שלי ולא מתאים לעשות שם.

מה שכןןן נחזור לשבת לבית כך אני לא אהיה חלק מהטרפת שם לפני שבת וזה כבר מקל עליי.

הוא הכי מבין בעולם עם כמה שהתעקש על הפורים כל שנה אמר שיותר חשוב לו שזה יהיה בהסכמה ולא בבאסה.

ומיד כבר השתחרר לי הקפיץ של הדווקא מסתבר...

מבך 

אבל זה לא ייאמן איך הכל בראש.

זה לא אומר ששנה הבאה לא אצל ההורים שלי כן??? חחחח אבל הרעיון.

החכמתן אותי!!!!

שיהיה פורים שמח!

אני מזדהה מאאוווד.... מזמן הפסקתי להשתתף בכל מיני מסיבות. הגברים מצפים מכל הנשים להגיש אוכל כמו מלצריות, ושתתפלנה בילדים לבד, ושינקו את כל הלכלוך ואת כל הגועל שהגברים מקיאים בסוף. אני לא בפנים.  אני בעד לתת לגברים לעשות מסיבת פורים לבדם ולעשות "משתה נשים" בנפרד ממש.  לא כמו ושתי.. אבל כמו אסתר... בכבוד... בטוב טעם.  הרבה אנשים לא יודעים את זה אבל יש רשאונים ואחרונים רבים שאשכרה אוסרים על השכרות בפורים.  זה נכון שמקובל היום ללכת לפי הדעות שמחייבים אבל אף אין חיוב ברמה כזאת כמו שרואים בכל מיני מקומות.  זה גם מאוד לא מכבד את הגברים כי רואים איך שכל אחד מנסה להתבלט ולהתכבד וזה לא מכבד אותם בכלל... אני גם פעם הייתי בלוויה בפורים... תוצאה מיותר מדי אלכוהול. לא נראה לי שזאת היתה הכוונה. צריך שינו בכל הדבר הזה ואם אנשים לא יקומו ויעשו מעשה אז...

לי אין בעיה עם שיכורים

אין לי בעיה שבעלי שותה

ואני גם בשמחה מבשלת ומנקה

בדרך כלל בעלי עוזר לי לפני ואחרי

לא חושבת שמישהו מצפה ממני להיות מלצרית וכל מה שכתבת 

חבל להתייחס לזה ככה

זה עניין של בחירה איך להסתכל על זה

אני נהנית לראות את הגברים שמחים רוקדים מדברים צוחקים ובוכים

לא הייתי רוצה משתה נפרד ממש לא

לק"י

תלוי באיזו רמת שכרות מדובר, מה האופי שלך, מה מביך/ מגעיל אותך ועוד.

זה לא רק עניין של בחירה איך להסתכל על זה. זה גם, אבל לא רק.

@השב שכינתך הגבתי גם לך.

בחירה.

אף אחד לא מצפה ממך להיות מלצרית.

אין לי בעיה עם זה שיש נשים שקשה להן החגיגה הזאת וקשה להן עם שיכורים.

אבל הפריע לי האמירה שגברים מצפים ממנו למלצר ולשמור על הילדים ולנקות 

לק"י

למרות שאם מצפים ממך לעבוד לבד, גם אם לא חושבים שאת מלצרית, זה מעצבן.

בהנחה שלא מתחשק לך לעשות הכל לבד.

(האמת שהתייחסתי להסתכלות באופן כללית, אבל אם דיברתי על זה ספציפית, אני נוטה להסכים איתך. אם כי, ייתכן מאוד שיש מצבים שזה לא רק עניין של הסתכלות).

אז הוא באמת מצפה ממך לארח ולהגיש ולפנות (למלצר) וגם לדאוג לילדים

כי הוא מגיע למצב שהוא לא מסוגל לעשות את הדברים האלה איתך ביחד הרי

אני כבר כתבתי שאני לא מתחברת, וב"ה גם בעלי בדיעה הזו. שותים אצלנו, ועדיין יש הבדל בין להתבשם לבין לבחור לאבד שליטה ולהשאיר את כל הבית על האישה עם הילדים והרבה נשים מתבאסות מזה בצדק. גם אם האישה היא לעזר, יש בפורים מעלה גדולה בתפילה ובבקשות הרבה יותר מהשכרות בוודאי, ואם היא נמצאת רק עם הילדים, זה קצת לחטוף לה את הזכות של היום בראייה שלי, שלא נדבר יל הנאה, ובעיניי חבל להפסיד את זה בשביל לשתות הרבה אלכוהול

בכלל, גבר שמקיא מרוב אלכוהול ולא שולט בעצמו זה ממש מוריד בעיניי האמת.. אבל זה כבר עניין אחר

אם הגברים לא מתפקדים מפאת שכרותם?🧐

בודאי שהנשים יאלצו למלצר ולטפל לבד בתינוקות וכו

וזה באסה רצינית ממש

זה מה שרקאני אומרת.

וואלה אני גם בדעה שלה.

אני בשמחה אבחר לנקות ולהגיש ולטפל בילדים.

כשאת לא מרגישה טוב לצורך הענין - בעלך 'נאלץ' לתפקד? 

הוא בוחר לתפקד כי את לא מרגישה טוב והוא לא רוצה שאת תתפקדי בכח ותרגישי יותר לא טוב.

כשאת יוצאת עם חברות,

בעלך 'נאלץ' לדאוג לילדים לארוחת ערב?

הוא בוחר לדאוג להם כי הוא רוצה שתהני ותתפרקי ותשמחי.

זה שאלה של גישה והסתכלות על העולם.

אני שמחה מאד שבעלי יתפרק וישתה ויהנה. לא מפחדת מיזה ואין לי בעיה עם זה.

לא אכפת לי לנהוג במקומו, להסיע אותו לפה או לשם אם הוא ירצה, לנקות את הבית או להיות עם הילדים.

באותה מידה כשאני ירצה לצאת עם חברות הוא ישמח לעשות את זה בשבילי.

זה מה שרקאני מתכוונת. לגמרי ענין של זוית ובחירה.

תודה

אבל חגים זה משו אחר מבחינתי וצריכה להיות הנאה של שנינו

בעיניי זו לא המאה. ייתכן שבשביל מי שחושבת כמוך זה סבבה, אבל זה לכתחילה מבחינתכן. מי שחושבת כמוני למשל, תתמרמר מאילוץ כזה

בעלי כשהוא משתכר הוא מדבר יותר שטויות, אני לא אתן לו לטפל בילד, אבל הוא בסך הכל בסדר. גם בפעמים שהוא הקיא-הוא ידע שהוא לא מרגיש טוב והקיא בחוץ, בסך הכל הוא מתנהג בצורה סבירה גם כשהוא שיכור.

אבל היו אצלנו חברים שיכורים שהשכרות שלהם זעזעה אותי ולא הבנתי מי בוחר לעשות לעצמו כזה דבר....

אנחנו לא מפרידים כוחות, בעלי מקבל את צורת ההסתכלות שלי ולא משתכר בכלל. אנחנו שותים בירה בלי אלכוהול ומיץ ענבים.

לי בתור אישה לא נעים ואפילו מפחיד ללכת בפורים ברחובות של שכונוצ מסויימות בערים מסויימות, עם כל מיני גברים שניגשים עם כל מיני אמירות ואפילו רק מסתובבים בצורה כזאת

פעם אחת טיפסו לנו על האוטו ולא היה לנו מה לעשות, למשל...

בעיני זה לא לגיטימי בכלל ולא לזאת התכוונו חכמים בכלל

אנחנו חוגגים עם משפחה או חברים שמרגישים כמונו

כבר מזמן יכולנו לעשות לבד. 

אך יחד עם זה אנחנו בוחרים להיות אצל ההורים ולפרגן  להם שמחת פורים יותר טובה גם אם זה פחות יפה ממה שהייתי רוצה שיהיה. 

בואי לא נשכח. המצוות של פורים כולם סביב לשמח ולשמח וכל הפוט יד נותנים לו

אז זה הזדמנות ללמוד לשמוח ולהנות מכל סיטואציה. 

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..

אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3

אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

פרגונים על הילד וכאלה

משמח אותם מאוד ובכל זאת לרוב לא מרגישים צורך לפרגן בחזרה

כבר למדתי לא לצפות לזה. אבל מי שכן מקבלת את זה- שתעריך, כי זה מאוד תלוי מי האוכלוסיה שאת עובדת איתה ולגמרי לא מובן מאליו

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

זה נראה כמו אסטמה של העור או סבוריאה.

אקווה קרם זה חשוב למרוח כל יום אחרי מקלחת זה יוצר שכבת הגנה על העור, אבל מה שיש לה עכשיו חייב משחה עם סטרואידים, צריך מרשם. רפואה שלמה 

ייתן סטרואידים בטח

אח''כ להתמיד בלחות