רכב שיוביל אותך מנקודה א לנקודה ב - כן.

רכב שבסבירות גבוהה לא יצטרך תיקונים יקרים במוסך - לא.

רכב עם מערכות הגנה אקטיביות - לא.

רכב עם ציון של 5 כוכבי ריסוק בסטנדרטים מודרניים - לא.

אופניים/קורקינט.

אני רוכב כבר 5 שנים. כולל הקפצת ילדים למסגרות וכולל מה שתרצו. 99% מהזמן האוטו נשאר בחניה כי פשוט לא צריך אותו.

אבל גם אם לא, אז לוקחים מונית יומיים  בשנה. זה זניח.

אני ספציפית עם כובע צמר מתחת לקסדה במצב כזה. לפעמים גם הם.

אם צריך להקפיץ 3 ילדים למסגרות זה כבר פחות אפשרי באופניים.

שלא לדבר בטיחותית. שזה לא מומלץ בלשון המעטה.

אבל שניים אני מקפיץ על בסיס קבוע על קורקינט. ואם רוצים פיתרון בטיחותי יש עגלת נגרר שאפשר לחבר לאופניים אם יש צורך ספציפי. 

מעבר לגיל מסויים הילד יכול לדווש לבד ואני לא צריך לסחוב אותו.

סבא וסבתא שלי רוצים לקנות לנו, אבל הם כנראה לא מעודכנים במחירי הרכבים, כי הם אמרו לנו לחפש רכב ב-15,000.

אנחנו מתלבטים אם לסרב להצעה הנדיבה, כי ת'כלס זה מוסיף לנו הוצאה חודשית לא קטנה (כמה בערך מוציאים בחודש על רכב?)

ואם זה יהיה רכב דפוק אז בכלל לא שווה...

כמובן זה תלוי בכמות הנסיעות... אם יש הרבה נסיעות זה גם הרבה דלק. אבל לשימושים של פה ושם זה בערך הנתונים.

רכב אמין שטופל טוב אבל בשנתון ישן.

אמור להיות יחסית אמין ומספק את הסחורה.

יש כמה המלצות, אני אישית מעניק שירות בתשלום של מציאת רכב עד לבית הלקוח.. בכל אופן יש הרבה רכבים טובים שמומלץ למצוא עד 10000 ולשמור את ה 5000 לתיקונים וטסט למשל. כי רכב ישן יש תיקונים לפעמים.. בכל אופן לדעתי יכול להתאים 1. הונדה סיויק שנתון סביבות 2009. 2. הונדה ג’אז כנ’’ל.  הן ממש אמינות במידה ושמרו עליהם. 3. לא לגעת באירופאיות בפרט צרפתיות.  4. ניסן טידה מצויינת. תוכלו לפנות אליי בפרטי.

יש לי הונדה ג'אז 2009

קניתי אותו ב250 ק"מ עם תיעוד של טיפולים.

כבר 5 שנים חוץ מטיפול פעם בשנה לא נכנס למוסך. אני ממליץ להשתמש בשירות של יועץ רכב שבודק את כל מה שצריך במיוחד כאשר מדובר ברכב ישן. בהצלחה

שנת 2005, ואני הייתי ’’יועץ הרכב’’ שעזר לו, קנה אותה ב 5000 עם טסט חצי שנה, והחליף פעם אחת וונטות ב 1200 ש’’ח וכעת ברקסים ב 650  ש’’ח, בלאי טבעי.

הוא מרוצה מאוד!

זה שילוב של פרקטות מרווח פנימי, חיסכון בדלק ונכנס בקלות לחניה.

אם אתם לא יודעים מה אתם עושים - עלולים להכנס לבור של הוצאות ותקלות.

מלבד זאת - עקב מה שכתוב למטה - מתנה של 15K אינה סיבה להחזיק רכב - תוך חצי שנה אתם שורפים את זה בהוצאות על הרכב.

נדלקה הנורה של הגיר AT ועושה רעשים כשעובר הילוכים

מוסכניק החליף לנו את הסט הנעה לפני שבועיים אמר שאולי יעזור אבל לא עזר..

מכירה אישית את הבעלים והוא אדם ישר ומקצועי

*לא טיפלתי ברכב שלי שם, אבל סומכת על האיש מאוד.

בהצלחה רבה ובשעה טובה

יותר משקיעי נדל"ן מוכרים את הדירה בהפסד: איזו עיר הכי איכזבה?

אין כמעט חיה כזאת

לשם החישוב הפשוט,

על 300 אלף הון אפשר לקחת כ900 אלף הלוואת משכנתא

נחשב הכי ממוצע. 5% ריבית קבועה.

ל25 שנה.

החזר סביב 5250

אני אישית לא מכיר מקום שיש דירה שעולה 1.2 מיליון והשכירות שלה היא 5250

אולי אולי עם איזה קומבינה של חלוקת דירה והשכרה של 2 היחידות אולי תגיעו ל4000-4500 וגם זה בספק.

קח שככל הנראה תצטרכו להכניס את היד לכיס בכל חודש להשלים את תשלומי המשכנתא.

זה לפני בלאי של הדירה וכו' שיש

הדבר היחידי שאפשר לבנות עליו זה עליית ערך הדירה.

אבל מה שהיה לאו דווקא יהיה.

ולכן לדעתי לא חכם סתם להתבסס על עליה כללית אלא לחפש משהו ספציפי שישביח את ערך הנכס (פיתוח השכונה/הקמת מכללה ליד/פינוי בינוי וכו')

בהצלחה 

שאפשר להסתכל על זה גם כעל הזדמנות -

עיר שכרגע נמצאת במשבר כזה שמוכרים אפילו בהפסד.

וייתכן שבעוד עשור המחירים 'יתקנו' את עצמם ולכן זו דווקא ה-עיר לקנות בה (וכמובן- ייתכן גם שלא).

אם הסיבה למכירות ההפסדיות היא משהו זמני - אז באמת יש כאן הזדמנות לקנות.

אם הסיבה היא משהו שלא עומד להשתנות, אז עדיף להתרחק...

בגדול, הסיבות לירידה במחיר בבאר שבע הן בגלל המון המון משקיעים שקנו בסביבות האוניברסיטה דירות מאוד ישנות, אף אחד לא רוצה לקנות את הדירות האלה למגורים אלא רק להשקעה.

נוצרו שכונות שלמות של דירות ישנות להשכרה (ג', ד') לסטודנטים, יותר דירות ממה שהסטודנטים צריכים (יש להם גם מעונות של האוניברסיטה וגם מבחר עצום של דירות להשכרה).

אם בגבעת שמואל דירה בסביבות אוניברסיטת בר אילן תושכר תוך דקה ואנשים יעמדו בתור בשביל לגור בה,

בבאר שבע המצב הפוך - יש דירות שפשוט עומדות ריקות, או שבעלי הדירה היו צריכים להשקיע המון כסף בשביל להפוך אותה ליותר אטרקטיבית לעומת דירות אחרות.

כלומר בעלי הדירות רבים על השוכרים, במקום שזה יהיה להפך.

אני לא רואה סיבה שהמצב הזה ישתנה בקרוב, ולכן אין סיבה לחשוב שהמגמה תתהפך.

מה שכן, אם מדובר על רכישת דירה רגילה בבניין יחסית חדש שמיועדת להשכרה למשפחות ולא לסטודנטים - אז לדעתי במגזר הזה המחירים דווקא עלו ולא היו מכירות בהפסד. 

אבל דירה כזאת אי אפשר לקנות עם הון עצמי של 300 אלף...

נ.ב.

גם במניות זה ככה. אם מניה נופלת, צריך לבדוק טוב טוב לפני שמשקיעים בה. אולי הנפילה באמת בגלל סיבה שעוד חודש תתהפך ולכן החכם יקנה דווקא עכשיו, ואולי הנפילה היא בגלל שפתאום קמה מתחרה הרבה יותר חדשנית ויעילה ואז כבר לא כדאי להשקיע בסוס מת.

רוצים דוגמה טובה לזה?

טוב נו, כי ביקשתם יפה

הנה גרף של חברה שנסחרת בארצות הברית (צריך לקרוא משמאל לימין)

רואים את הירידה שסימנתי עם החץ האדום?

זה היה כשהתחילה מגפת הקורונה, והמוני אנשים משכו את הכספים שלהם משוק ההון.

אבל היו גם אנשים חכמים, שהבינו שלא תמיד מגפה היא דבר רע.

אם למשל יש חברה שמרוויחה כסף דווקא מזה שאנחנו בבידוד,

מרוויחה כסף מזה שאסור לנו ללכת לעבודה,

מרוויחה כסף מזה שיש לנו פתאום המון זמן פנוי...

דווקא חברה כזאת תגדיל את ההכנסות שלה בתקופת מגפה.

ולכן כמו שאפשר לראות בגרף, המניה של חברת נטפליקס התאוששה הרבה הרבה יותר מהר משאר החברות. ההמון מכר מניות בפאניקה, החכמים השקיעו בחברה שיודעת לעשות ממגפה בוננזה.

שהקטע הקטן מהכתבה בדה-מרקר שהבאת לא מעיד כלום.

כי לפי מה שסיפרת ההגדרה 'באר שבע' היא כללית מדי ולא באמת משקפת את המצב של כלל העיר.

בסוף בנדל''ן כל דירה היא ייחודית.

אני הייתי ממליצה לזוג הנ''ל לפנות לאדם שמכיר את השטח לעומק ולעבוד דרכו (ואם ירצו, יש לי שני מספרים לתת להם- אחד לגבי באר שבע, אחת שעובדת בפריפריה- שדרות-נתיבות- אופקים ומהצד השני בקריות).

את שואלת מה יקרה בעוד כמה שנים, ואת זה אף אחד לא באמת יודע.

נ.ב. 

מי אמר שאתם חייבים לקנות דירה? אפשר להמשיך לחסוך עד שתוכלו לקנות דירה שתגורו בה.

הרוב דירות פח ישנות, יש גם פרויקטים חדשים באזור אבל מעט מאוד, לא להתקרב להשקעה בשכונה ד, אפילו לא בצחוק, אחת השכונות הקשות בארץ.

בכללי דירות לסטודנטים זה מומחיות בפני עצמה מצד אחד זה בטוח מצד שני הסטודנטים באים ל10 חודשים בשנה ולפעמים צריך לרדוף אחרי הצ'קים שלהם, וגם הם מתחלקים בצ'קים בקיצור זה אופי השקעה מסוג מאוד מסוים.

רוב המשכירים ירצו דווקא להשקיע בבדירות למשפחות עם ילדים שיש להם מוסדות באיזור גנים, בתי ספר, גם לא ירצו לעזוב כל כך מהר מה שמקנה שקט (יחסי) לטווח ארוך בלי קפיצות של חודשים בהן הדירה לא מושכרת ואתה אולי יכול לעשות שיפוץ בינתיים כדי להשביח את הנכס ותו לא, אבל השכרה לסטודנטים זה דבר כשלעצמו מצריך מומחיות מסויימת בנדלן שאפשר גם להרוויח יפה ממנה.

בסביבת האוניברסיטה יש גם את העיר העתיקה (מהתקופה העות'מנית) זה אני קורא לה "נחלאות של באר שבע" מלא ברים של סטודנטים ואוירה של מאפרות אל תוך הלילה ומוזיקה, בתים ישנים ומתפוררים עם תשתיות מעפנות, צינורות אזבסט לא עלינו, לוחות חשמל עם רכיבים מלפני קום המדינה (לא צוחק) והדיור יחסית זול, קרוב לכל מקום שווה במרכז באר שבע במרחק רכיבה על אופנייפ, בעיקר קורץ לסטודנטים ושוב השכרה לסטודנטים זה מומחיות בפני עצמה.

אני לא יודע אם קשה למכור בבאר שבע, אני רק קניתי דירה אחת בשכונה ה ואני לא חושב בכלל שבשכונה זו קשה למכור מכיר מלא חברים שמכרו פה דירות, לא נראה לי שהיה להם קשה, אבל קשה זה עניין יחסי, ברור שדירה סבירה במרכז יהיה יותר קל למכור מאשר בפריפריה.

את הקריה החרדית אני לא מספיק מכיר.

אם אתם רוצים להשקיע בנדלן מעבר להון העצמי אתם צריכים גם קרן חירום עמוקה יחסית לתקופות שהדירה לא תהיה מושכרת ולבלת"מים שיפלו עליכם כמו דוד שיתפוצץ, במיוחד אם בא לכם לא להיות משכירים רשעים שתדרשו לא לבטל חוזה גם במקרה של סרטן או גירושין או מילואים וכיוצ"ב כי אתם חייבים חייבים חייבים את התזרים כי אין מי שישלם את המשכנתא ותהיו יכולים לזרוק לרחוב ניצול שואה או אם חד הורית כי צקים חזרו, הקיצור תכינו קרן חירום עמוקה לשקט הנפשי שלכם.

אני לא יודע אם זה חכם להשקיע בנדלן אם יש לכם הכנסות נמוכות, מצד שני יש לכם 300k, שיקול שלכם, אם תרצו אני אתן לכם באישי טלפון של המלווה הפיננסי שלי.

כל עוד זאת דירה ראשונה אין מיסוי אז אפשר בהחלט להצמיד את ההון לנדלן.

ממה שאני מבינה הרבה *משקיעים* הפסידו שמה. אבל אם זאת דירה ראשונה זה לא נחשב השקעה ויכול להשתלם.

1. זה לא אמור להיות ככה
2. זה לא באמת עובד
3. אם עובד לתקופה קצרה, כשאתה 'מדליק' חזרה זה עם ריביות

לפעמים אצל אשה יש חסמים אמיתיים- הורמונאליים\ רגשיים\נפשיים.
האם באמת מיצית את כל האפשרויות?



 

הבעיה שלא ברור איפה הכפתור של הכיבוי והאם אפשר לכבות בלי לכבות עוד חלקים.

הייתי גם במצב הזה. הייתי פשוט צמא לאהבה, למגע. התחלתי לשוטט ברשת כדי למלא את הצימאון אבל הוא רק גדל. נסיתי כמה טיפולים עד שמצאתי מטפלת אחת (דרך סרטון בפייסבוק) שהצליחה לדקור את הנקודה, אחרי תהליך קצר שתפתי את אשתי בשיחות ובמכתבים במה שעובר עלי ושאני בתהליך טיפולי. לא היה לה קל אבל היא הצטרפה גם לטיפול. זאת לא דרך קלה ורומנטית. יש הרבה גלים בדרך, לפעמים ריח ביוב להם.

דברנו הרבה על המרחק שנוצר, על הצורך שלה לקרבה רגשית במילים בהקשבה.

היו כמה נקודות מעשיות שעבדתי עליהם, ועד היום הן נקודות חשבובות ורגישות.

הרעב למגע מייצר הרבה מתח במערכת עד שהופך להיות מניע העיקרי בכל הקשר. גם אם עזרתי וחייכתי והקשבתי, כל עוד המניע הנסתר של "על מנת לקבל" קיים שם, זה דוחה את האשה. היא אמרה באחד הטיפולים ששנאה את זה שהייתי טוב כי זה כביכול חייב אותה לשכב אתי.

דבר שני שמאוד עזר, הייתי אומר שעשה מהפכה יחסית להשקעה, זאת פתיחת קבוצת ווצאפ של שנינו. אני שולח לה שם הודעה יומית בבוקר. כל הנסיעה לעבודה אני חושב מה לכתוב לה. זה מרחב נקי לרומנטיקה  אני כותב לה שירים, לפעמים שולח תמונה יפה שאני מצרף לה משפט כמו "זה הזכיר לי אותך" וכדומה. יוצא שאני מסתכל לעולם ומחפש במה אני יכול לשתף אותה.

הדיבורים העדינים האלה מדליקים אותה גם מינית ברמה שאי אפשר לדמיין. זה קורה לא ביום אחד אבל זה קורה ובגדול.

דבר שלישי ואחרון (כי זה ממש ארוך כבר) אנחנו בשאיפה לעזוב את הניידים בערב כשאנחנו ביחד. אם אי אפשר כל יום אז לפחות 3 פעמים בשבוע (גם זה קשה מאוד). לפעמים רואים סרט ביחד, לפעמים אני מקריא לה ספר (עדיפות לדברים רומנטיים), לפעמים עושים הליכה, מכינים אוכל או ווטאבר. זה לא דייט אלא כמו להתחיל לחיות ביחד. אז יש שיחות תוך כדי, חיוכים, מחוות, נגיעות קלות. זה ממש משנה המציאות.

אני ממליץ לך בחום לקחת את עצמך לטיפול אישי (הגישה שעבדה אצלי קורים לה גישת המובחנות), מצד אחד לשחרר את התלותיות בה ומצד שני להתקרב אליה ולקבל אותה אליך.

אחר הדברים האלה, לא הכל וורוד עדיין ויש נפילות ויש ריבים ויש פגיעות, אבל גם יש תקווה גדולה שנזדקן ביחד בשמחה ובתשוקה

סליחה על האורך, שנים לא הגבתי כאן אבל ההודעה שלך נגעה בי

את הדרך שעברת ועברתם.

זה ממש יפה לראות איך לומדים ומתפתחים ומוצאים את השבילים הנכונים.

אשריך

חושבת שמובחנות תעזור לך ממש ממש.

בעז"ה.

עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך י"ד בחשוון תשפ"ו 15:09

נרשמנו לזה עוד בתקופה שהייתי נשוי.

אז מי שנשוי (: ב"ה

ורוצה להיעזר בקורסים האלה.

אולי יהיה לו לתועלת.

לעיתים יש פערים מובנים מהיום הראשון בין בני הזוג ברמת העניין במיניות ואפילו במגע. זה מושפע מהורמונים וכו' אבל גם שכההורמונים בשיא - עדיין יש פער בנקודת הפתיחה.

צריך להגיע עם מוכנות לכך שאולי יהיו תקופות של יובש וצריך להכיל את זה ולהתעסק בדברים מועילים אחרים. במקביל, כדאי לחשוב האם אפשר לשנות משהו במישור המעשי של איך וכיצד וכמה וכו'. אני מציע גם לדעת שהמנעד שההלכה מאפשרת בהיבט הזה הוא הרבה הרבה יותר רחב ממה שמקובל ללמד. המנעד הזה מאפשר מימוש יחסים אינטימיים באופן יותר מאפשר ויותר נעים (ויותר סביל) למי שאינו/אינה ממש בקטע. מציע לברר עם מורי הוראה מובהקים בעניין (שלא נמנים על אסכולה ספציפית ואכמ''ל). אצלי זה ממש פתר הרבה מהעניין הזה והעלים את התסכולים (שבהחלט היו).

כל אחד ברמת חומרה אחרת וטיפול תרופתי מתמשך אחר - אך שניהם כבר שנים במעקב וטיפול, ביקורות תקופתיות שגרתיות,  במסגרת מרפאת גסטרו של בית חולים גדול.  לא של רופא בקהילה.  

הרופא בקהילה היה רק בשלב המאוד ראשוני וההתחלתי. ברגע שהחלו, כל אחד בנפרד ובזמן אחר, לקבל את הטיפול הביולוגי, עברו להתנהל מול מרפאת גסטרו בבית החולים.  

ואיך זה מתנהל מבחינת קופת חולים ? יש החזר?

באיזה בית חולים מטופלים אם אפשר לשאול?

הוא דיי הזניח את הטיפול בקרוהן , ואני מנסה לעזור לו שיהיה רופא מומחה וטוב לעשות מעקב,  ויטפל בו . 

מחלה כרונית מסוג קרוהן כרוכה במעקב וטיפולים והנחיות רפואיות של רופאים מומחים למחלות מעי דלקתיות.  יודע מהאחים שלי שזה כולל - קולונוסקופיה בתדירות מידי תקופה (מניח שהתדירות תלויה בחומרה של המחלה. אצלם זה מידי שנה), אולטראסאונד למערכת העיכול מידי תקופה, ליווי ופגישות מידי תקופה של דיאטנית קלינית מומחית למחלות מעי דלקתיות שנמצאת במסגרת המרפאה שם. מעקב על בדיקות דם ובדיקות נוספות למעקב אחרי הטיפול הביולוגי (יש מקרים שהגוף מתחיל לפתח נוגדנים לטיפול הביולוגי ואז צריך להחליף תרופות).

אנחנו בקופ"ח מכבי. גרים בשרון / מרכז הארץ 

האחים בטיפול מרפאת גסטרו בבילינסון.  הביקורים והמעקבים מידי כמה חודשים במרפאה, בדיקות אולטרסאונד, קולונוסקופיה,  הדיאטנית,  עם טופס 17 בכל פעם - בהתאם להמלצות הרפואיות של הרופאים בבילינסון.

הטיפול התרופתי במסגרת קופ"ח מכבי.  הטיפול הביולוגי מאוד יקר - יודע שמגיעים לתקרה הרבעונית של הקופה כבר בחודש הראשון לכל רבעון.