ועם זאת עדיין לפעמים יש סיבות שאת לא מודעת אליהן. אני גם סיפרתי לגיסתי לפני אחותי ולפני גיסות אחרות, בגלל סיבה מסוימת. ולא יודעת אם אחרים היו חושבים על הסיבה הזאת גם אם היו מודעים לסיטואציה.

בסופו של דבר אם יש ביניכן קשר טוב ברור שהיא לא עשתה את זה ממקום של להסתיר ממך. כנראה היתה לה סיבה שלא רצתה להכביד עלייך באיזשהו אופן...

אגב, יכול להיות שלגיסתך יש איזה קשר לטיפולי פוריות מבחינה אישית או מקצועית?

כי אם כן זה יכול להסביר אולי... ואולי יש סיבה רלוונטית אחרת, כמו שכתבו מעלי. 

אלא אם יש סיבה. כמו אולי הם אירחו אותם ובדיוק היתה בהתקף הקאה.. או שהיה מצב רפואי שלגיסה היה ניסיון בו וכו.

לרוב באמת מספרים משבוע 12 בערך, כך שאני לא חושבת שזה נובע מהעדפה שלה או שהיא רואה בה מישהי יותר קרובה. אלא כי כנראה נוצר מצב שגרם לכך.

יהיה נכון לפתוח את זה איתה.

באופן אישי גם הייתי נפגעת. 

מעלה נקודה אחרת, תראו כמה סיפורים כאלה יכולים להעליב ולפגוע, אני במקום הגיסה הייתי אומרת שאני גם יודעת על ההריון ממש לאחרונה, אפילו אם הייתי יודעת לפני

למה לספר שיודעים לפני? מה משיגים בזה?

לפעמים כדאי לשנות מהאמת כדי לא לפגוע ולהעליב, בטח כשהאמת לא קריטית לכלום

כאילו ברצינות - למה היה לה חשוב לציין את זה? להתגאות בזה?

הכי פוגע שיש בעולם

חייבוק לפותחת 

מנסה לחשוב על נקודות ללימוד זכות:

אולי אחותך רצתה לספר רק פנים אל פנים, ולכן חיכתה עד שתפגוש אותך? (בהנחה שבאמת לא נפגשתן לפני)

ואולי באמת היה מקרה מסוים שחייב אותה לספר מוקדם כל כך לגיסתך?

ואולי גיסתך הוציאה ממנה את ההודאה בכוח?... (נגיד - ראתה שהיא לא מרגישה טוב, ושאלה אותה ישירות אם היא בהיריון)

ואולי היא בכלל לא סיפרה ישירות לגיסתך, אלא גיסתך שמעה את זה איכשהו מההורים?

או יכול להיות שאחותך וגיסתך קרובות יותר בגיל זה לזו מאשר אלייך, ואז לכן יש ביניהן קשר טוב יותר?

מה שלא יהיה, הפגיעה שלך באמת מובנת❤️

תני לעצמך לכאוב אותה לפני שאת מנקה את הלב ממנה...

אבל הבנתי שהבעיה בי

כשבחנתי את הסיטואציה הבנתי שיש בי רצון להיות בשליטה, ואז כשזה לא קרה בפועל זה הציק לי

וכן זה משתקף בעוד סיטואציות בחיים ברגע שהבנתי שזה אצלי ושיחררתי לגמרי את עניין השליטה במציאות זה כבר לא הציק לי וגם ראיתי בעין טובה את המציאות אם האחות הזו

באמת פוגע להרגיש במה היא חשובה וכמה התפללת ובסוף הרגשה כאילו את ממש לא חשובה לה במיוחד ביחס לגיסה. אבל, אם מתאים לך לדון לכף זכות יש לי 2 סיפורים לספר לך:

- אחותי בדיוק סיפרה לי שיום אחד גיסתי היתה אצלה והיא בדיוק עשתה בדיקת הריון כי ממש לא הרגישה טוב וכשהגיסה הגיעה היא התחילה להתעניין וקצת לחפור עד שאחותי בסוף סיפרה לה עוד לפני שסיפרה לבעלה! אחכ שמעתי את הסיפור מגיסתי כאילו איך אחותי זורמת וסתם סיפרה לה עוד לפני בעלה.. התאפקתי לשתוק🫢

- השני קרה לי כשאחותי בתחילת הריון ביקשה ממני עזרה עם הילדים ופלטה שיש לה בדיקת אולטרסונד מה שמצחיק שאחכ בסוף שלישי היא התקשרה שוב לספר על ההריון כאילו אני לא יודעת😅

אולי איכשהו יצא שהאח/ הגיסה ראו/ ידעו/ שמעו משהו ועשו את ההקשר ואז הם שאלו והאחות נאלצה לאשר..

את לא יודעת מה היה שם, לא שאני רוצה ללכלך על הגיסה, אבל עדיף להשאיר את זה כספק ולא כעובדה מוגמרת.

בעיני זה דווקא מחמיא כשמספרים לי שמרגישים שלמים עם זה ולא בשלב מוקדם מדי.

זה מראה שמבינים שאני מבינה עניין ומכבדת את מרחב השיתוף.

לגבי התפילות, אני בטוחה שתפילות תמימות שלך עזרו הרבה יותר להצלחת השליש הראשון של ההריון (שהרבה פעמים זה האתגר) יותר מאשר לדעת מוקדם יותר.

עוד נקודה לחשוב עליה, את מתארת שהיה בינך לבים אחותך קשר הדדי, אבל את עם ילדים אני מבינה? והיא הרבה שנים חיכתה. זה לא מצב הדדי.

אם אחתוך הצליחה להתעלות על הסיטואציה ולתת לך תחושה של הדדיות בקשר זה מראה כל איזה נשמה גבוהה היא, מגיעות לה הרבה זכויות על זה, הרבה פעמעם מתחת לשטח כן יש שם התמודדות. לא בגללך כמובן, פשוט כאחד חווה חוסר, אז השפע של השני מדגיש את זה. לא בגלל מישהו, בגלל שככה זה.

רק על זה מגיע לה שתחליקי לה על סוגיות כאלו ואחרות..

אם לי מושג אם זה ככה, אבל נשמע לי שיש פה מקום לדון לכף זכות ולהמשיך הלאה..

כנראה אתן תופסות את הקשר ביניכן בצורה שונה פשוט

יכול להיות שהיא מרגישה יותר בנח עם הגיסה גם. אולי מקרה מסוים שאילץ אותה לספר.  קורה.

סיפרתי לשתי גיסות שלי לפני אחיות שלי.

כי בתחילת ההריון היו דברים שגרמו לחשש לגבי המשך ההריון.

אחת הגיסות שלי עובדת בתחום קשור, אז שיתפתי אותה כי הייתי צריכה להתייעץ (וזה באמת היה מאוד לתועלת).

ואת הגיסה השניה שיתפתי, כי הרגשתי צורך לשתף מישהי בזה שאני בהריון ביחד עם החששות שהיו שם, ורק איתה יצאה סיטואציה שישבנו שתינו בלי מאזינים מסביב...

(חוץ מזה היה שם עניין של בעלי היה יותר חשוב ממני לא לספר לכולם בשלב הזה. יכול להיות שאם זה היה תלוי רק בי הייתי משתפת את האחיות שלי בשלב מוקדם יותר, גם בלי להיפגש פנים אל פנים. אבל בעלי העדיף שלא נשתף יותר מידי, אז אמרתי לו שאני כן צריכה לשתף לפחות מישהי אחת, בשביל הצורך הרגשי שלי, ולזה הוא הסכים, אז בפועל שיתפתי את מי שהכי תוכל לענות על הצורך הזה, וזה היה קשור גם בסיטואציה שאיפשרה באמת לדבר על זה).

מה שכן, די ברור לי שאף אחת מהגיסות לא אמרה לאחיות שלי שהיא ידעה לפניהן. בעיני זה די חוסר טקט, ומבאס שגיסתך הרגישה צורך להגיד את זה, וסתם גרמה להרגשה לא נעימה...

 תודה לכולכן קראתי הכל.

מקבלת ומתחזקת מהרבה דברים שכתבתן.

מסכימה שחבל שגיסתי אמרה את זה.

מבינה ממש שאחרי שנות הציפיה של אחותי אז יש דברים רגישיםמוהגיוני שקשה לה לשתף אותי (למרות שגם לאחי וגיסתי יש ילדים ב"ה)

מבינה שיכול להיות שהשיתוף התחיל בדיעבד. אבל כן גיסתי אמרה לי שהיא כל הזמן התייעצה איתה אחותי על ההריון. מודה באמת שלא קל לי לשמוע את זה.

בסוף אם אני מדייקת את זה יש פהמבחינתי חוויה של דחיה. מרגישה ככה. אוהבת את אחותי ומאחלת לה את זכל הטוב והשמחה. והכי מבינה בעולם שהיו לה את השיקולים שלה. אני עצמי תמיד מספרת רק בשבוע 14 בערך.

לגיסתי אין נסיון בטיפולי פוריות או עובדת בתחום

יכול להיות שהיה לה יותר קל לשתף את גיסתך כי היא הרגישה שאם חס וחלילה חס ושלום ההריון לא יחזיק בטרימסטר הראשון היא פחות תצטער מאשר שאת תצטערי? את אחותה ואולי היא רצתה לחכות כדי לא להכאיב לך אם חס ושלום יקרה משהו. שלא תיהי במתח או בלחצים.

מכירה על עצמי שלפעמים בדברים רגישים יותר קל לי לשתף אנשים מרוחקים יותר כי אז אם משהו ישתבש, הקרובים שלי פחות ירגישו קשה או משהו כזה. נובע מרצון להגן על האהובים והקרובים אלי שלא יתאכזבו וכו'.

אני ממש ממש מבינה אותך

זה בעיקרון מעליב ממש

רק יכול להיות שנפלט לה?

היא הייתה עם גיסתך מרוגשת בעצמה על הבשורה ובטעות פלטה את זה

לא תרחיש הגיוני?

לי זה קרה....

יכול להיות שהיא פשוט הבינה בעצמה או נקלעה לסיטואציה ספציפית.

אצלנו הראשון שהבין שאני בהריון היה גיס שלי🙈 ואין לי שום קשר איתו.

הרבה כתבתן שיש מצב שמאזשהוא אילוץ היא אמרה לגיסתי מוקדם... נכון... באמת יש מצב.

ומסכימה שיש צורך לתת לעצמי גם את הפרשנות הזו.

מצד שני בהחלט גם מרגישה עלבון. אם היא סיפרה מיוזמתה לגיסתי קודם כי ככה רצתה. שוב. זכותה לגמרי. רק כן צובט לי בלב

תרגישי את זה

לפעמים זה כשלעצמו עוזר

אל תנסי לפתור את התחושה. 

לדעתי יש הבדל גדול בין אם היו מספרים להם בשבוע 14 ולך בשבוע 20

לבין שלהם סיפרו בשבוע 6 ולך 14.

לך סיפרו בזמן הנכון, להם סיפרו בשלב שמעורר תמיהה,

ומכאן הפרשנות שאולי היה כאן משהו אחר משיתוף רגיל.

מתי סיפרו לצד השני? כלומר למשפחה של הבעל של אחותך?

את נעלבת ממשהו שאת לא יודעת בוודאות שקרה. את שמעת על זה מצד שלישי ולא מאחותך אז לא יודעת מה אחותך התכוונה או לא,

זה כוחו המקולקל של לשון הרע שהוא מסכסך..

פעם שמעתי דוגמה יפה על זה,

אדם מסויים הלך וסיפר לא' שב' מתכנן להרוג אותו ולכן כדאי שיסתובב עם סכין ליתר ביטחון,

אח"כ פנה לאדם ב' ואמר לו שא' מסתובב עם סכין על מנת להרוג אותו ולכן כדאי לו גם להתסובב עם סכין למקרה ש..

נפגשו השניים והוציאו סכינים אחד על השני.

מי צדק?

אותו אדם סכסכן.

העניין הוא שלא חייב שזה יהיה בכוונה. נניח אותו אדם דמיין שהוא רואה התגלות נבואית ועשה מה שעשה על מנת להציל את שניהם זה מזה. זו לא כוונה רעה אבל עדיין התוצאה אותה תוצאה.

כלומר כשאתה שומע משהו ממקור אחר, אסור לקבל אותו כמו שהוא.

לפעמים לוקח זמן לשכוח מזה, אבל כל העבודה היא פנימית זה בסדר.

אבל אם ישליך על ההתנהגות הלאה, אז חבל, לפחות תנסי לברר אם זה באמת נכון.

לא יודעת, אם היו אומרים לי דבר כזה זה היה מעורר בי תמיהה

אני עושה את השיקולים שלי וזהו🤷‍♀️ מעבר לזה, לא חייבת דין וחשבון וזה נראה לי מעיק קצת. יכול להיות שיש משו שלא רצתה לספר. וזכותה.

חוצמזה אני מסכימה עם העניין של לשון הרע וסתם אמירה מקלקלת של הגיסה. אבל לברר? לא יודעת..

אולי אני טועה, אבל עם כל הרצון לתת תחושה טובה לאדם אחר, יש גבול לכמה אני צריכה להסביר את עצמי לגבי שיתופים אישיים כמו הריון בשבוע כזה או אחר

אז אולי הבירור עדיף..

היה נשמע שהן אחיות עם קשר קרוב שחבל להרוס בגלל משהו שאולי לא קרה. או שהאחות תענה באיזה פרט מידע שמשנה את התמונה, או שהיא תתנצל או שהיא תתייחס לזה כאל זכותי לספר מה שבא לי למי שבא לי ומתי שבא לי.. זה נותן מסגור כלשהו.

לא חושבת שזה משהו שנחמד לפתוח אותו בשלב הזה כשעוד מתרגשים מעצם הבשורה, אבל אם התחושה הזו לא עוברת בהמשך אז שווה לשקול את זה כדי להסיר אבן מהלב.

יש לי כל מיני אחים שסיפרתי להם בכל מיני שלבים שונים של ההריון. לא בכוונה ולא כי  זה אומר משהו על הקשר עם אחד לעומת השני, סתם כי יצא ככה. אחות שראתה אותי מקיאה, אחות שיכולתי לבקש ממנה בייביסיטר לבדיקה וכו. ויש כאלו שעוד לא יצא, באמת לא הכוונה. ואגב גיסתי יודעת על ההריון משבוע שבע, בטעות כי נפלט לי משפט שהיא הבינה ממנו. אם אחים שלי ימדדו את רמת הקשר איתם לפי מתי ואיך הם שמעו אני בבעיה.

את יכולה לברר איתה את הסיטואציה, אבל את יכולה גם פשוט לבנות לעצמך בראש תיאוריות אפשריות שיעזרו לך להרגיש טוב יותר. לחשוב שמה שקרה זה אחד התרחישים שנתנו לך פה. זה בכלל לא קטנוני להתבאס על הסיטואציה, אבל סיכוי טוב שהיא קרתה באופן לא מכוון. כרגע את מרגישה שהיא לא מרגישה מספיק קרובה אלייך ולא רצתה לשתף אותך, כשבפועל כנראה עם גיסתך התפלק לה מוקדם יותר. זה לחלוטין עבודה על הנפש, אבל אולי כדאי לך באמת להאמין בזה ולתפוס את העמדה הזו בשבילך, בשביל איך שאת מרגישה.

לא סיפרתי רשמי וחגיגי

יצא בכל מיני סיטואציות או שניחשו לבד

לא אומר כלוםםםם על הקשר דווקא יצא הפוך אפילו

הזמן קצת יקהה את הפצע, אני מאמינה.

והגיסה בהחלט לא הייתה אמורה להגיד את זה. היא לא מבינה ביחסי אנוש?

את מרגישה שזה עומד עכשיו בינך לבין אחותך? שעכשיו לא תוכלי לדבר איתה חופשי מהלב?

ורק אגיד שבקריאת מגילה רפץ לי. כשאחשווראש שואל את המן מה לעשות למי שהמלך חפץ ביקרו.

והמן ישר בטוח שזה הוא מספר אחד

ויש איזה עמלקיות כזו להרגיש שאני חייבת להיות ראשונה

וחלק ממחיית עמלק שלי היא לבחור לקבל את זה שלא הייתי ראשונה

לא משאירה את זה בבטן...

זה באמת יכול לפגוע מבינה אותך ממש 🫶

וואלה היא חיכתה לסה הרבה זמן ועברה מסע שלם

ומה שמעניין את אחותה זה למי סעפרה ראשונה?

היתי מאוד נפגעת האמת

אני מבינה את התחושה של הפותחת

וזה הגיוני שזה צובט

ומותר להרגיש ולהצטער

אבל אישית חושבת שזה מסוג הדברים שאחרי שנתנו לרגשות שלנו חיבוק ומקום ופרקנו אותם

אפשר גם לבחור לצאת מהתחושה המרירה והפגועה

לזכור שזה רק פרשנות שאני נותנת ולאו דווקא הסיפור באמת

לאסוף את עצמינו ולקחת בפרופורציה ולהץמקד בשמחה על הישועה שלה ופחות על מה זה אומר ילי אם לא סיפרה

יש לנו בחירה אם להתקע ולהתרבע על הפרשהות הפקועה

או להקליל קצת ולעבור הלאה

במיוחד שיתכן וכמו שכתבו כאן הסיבות הן שונות ממה שנדמה ולא קשורות כלל למקום אישי

לפחות לי היה יותר נכון לשחרר עם עצמי ולעבור הלאב

לא חושבת שנכון לפתוח מול האחות.הז גם עלול לפגוע בה וגם לא חושבת שזה דוקא יעזור

ולא הולכים על ביצים...

כן משתדלים להתחשב במצבים רגישים.

אבל אם אני פגועה וכבר נתתי מקום לפגיעה וזה לא טרי וסוער ומתפרץ, אז כן אפשר לשאול בכנות ולהגיד שקצת נפגעתי... שציפיתי שתגיד לי ראשונה או באותו זמן כמו כולם, אפשר כמובן לרכך את השאלה עם הרבה "אבל אני בטוחה שהיתה לך סיבה טובה ואני לגמרי מבינה אותך רק שרציתי להגיד שזה מעט פגע בי" וכו'...

אני בגישה שבין האחים צריך להרגיש הכי בנוח שאפשר, שיח פתוח... האמת כל קשר מדרגה קרובה כנות כמה שאפשר ותקשורת זה האידיאל מבחינתי.

אולי רובם לא..

ולכן מסכימה איתך

זאת באמת הצעה נכונה..והפותחת יודעת אם נכון לה או לא

אני אישית בסיטואציה הזאת

לא היתי אומרת

למה? כי בתור בוגרת מסע המתנה אני יודעת כמה קשה הוא וכמה פעמים היא בטח בלעה ושתקה עלבונות או קנאה או כאב כתוצאה מההתמודדות

ואחרי כל מה שעברה

לא יודעת אני חושבת שהיתי משחררת ומפרגנת לה..ולא נתקעת על הפרט הזה

ובטח לא מספרת לה שנפדעתי..מבחינתי היא עברה מספיק ועד שנפתח לה שיהיה לה רק בשמחה

זה לא שהיא התנהגה לא בסדר אגב

היא לא אשמה

זכותה גם לבחור לספר למישהי אחת ולאחות השניה לא..גם אני לא מספרת לכל האחיות שלי הכל תמיד זהה

היא לא הבליטה או החצינה

זה בעיקר טעות של הגיסה שלא שתקה ו'סיפרה את זה

ולכן לא חושבת שהיא צריכה גם להרגיש אשמה על זה

לא חושבת שזה קשור לאשמה או זכותה, כי אין כאן אשמה או משהו שעשתה לא טוב

סתם פגיעה שנוצרה בגלל טעות של גיסה...

לא נראה לי שאפתח את זה איתה

זכותה לגמרי לספר לי לא ראשונה

אין לי מה לומר על זה.

זה ביני לבין עצמי שהכאיב לי שאני לא מספר אחד....

ובאמת ככל שהימים עברו בעיקר מרגישה שמחה על עצם הבשןרה המרגשת

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

😵😵

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

ממש בתוך הטייטו? איך עושים את זה?

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

שלא נראה שיש לי דלקת גרון.

סבלתי ממש אז הלכתי אח''כ לרופא פיזי והוא אמר דלקת חריפה ברורה בלי משטח אפילו.

מאז אני בתהיה עד כמה הטייטו יעיל וכמה אפשר לסמוך עליו.

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

אפשר להיות יחד עם הכתמים האלו?

כלומר מבחינה רגשית לא נראה לי שייך בכלל כי זה מרגיש כמו מחזור כשיש כתמים, אבל אני שואלת מבחינה הלכתית.

אז כדאי לשאול את הרב שלכם

אנחנו קיבלנו הנחיות מסויימות וזה לא הגביל אותנו כמעט

אומרים שצריך ללכת עם תחתונים צבעוניים,

אבל לא הבנתי- אם יש כתמים ודימומים אז הולכים כל הזמן עם פד/ מגן תחתון, לא? אני לא יכולה להסתובב בלי כשיש כתמים או כשאני יודעת שיכול כל רגע להיות כתמים.

ואז- הלכתית זכור לי שזה לא מקבל טומאה,

אבל איך מסתדרים כמה חודשים ללכת עם זה? בקושי שבוע אני שורדת וזה מציק ומגרד ומגביר הפרשות.

בתחתונית רב פעמית צבעוניות

או בתחתוני מחזור לדימום חלש (לא הרחבות ממש למחזור)

זה הרגשה הרבה יותר נעימה

עם כל הכביסות. צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש וזה משגע אותי הכביסה הנוספת הזאת כל יום. (לפעמים אני שומרת ומכבסת פעם ביומיים אבל זה מגעיל שעומד ככה יומיים וגם אז זה עדיין משגע)

חוץ מזה שיש היום כאלו זולים באליעקספרס שאפשר לחדש יותר בתדירות

חשבתי שזה הורס את כל הספיגה.