ואם נגמר אז משלוח חטיפים רגיל

בס״ד

ואם לא אני לא יודעת.

תמיד אפשר לנסות ליזום אם את יכולה לקחת כל תשובה בסבבה. וואי חיבוק ❤️

ואת יכולה להרגיש בנח להכין כמות שמתאימה לרצונות שלך ולא להחזיר לכולם....

אנחנו לא מחזירים משלוחי מנות.

בורחים למי להביא וזהו

שמחים במי שמביא לנו, אבל הצורך החברתי להחזיר בעיניי קצת מאבד את המשמעות של זה.

אגב, גם בתור אברכית (וגם היום, כשכבר לא), אני לא אופה בשביל זה ולא משתגעת. אם מתאים לך מהמם! אבל זה ממש לא חובה.

דווקא כאברכית זה היה יותר מאתגר, כי כולן מספרות מה הן מכינות ואיך הן משקיעות.

אבל לי לא מתאים להיות חלק מהטירוף הזה של פורים.

אני יודעת שלי זה לא עושה טוב

שיתפה אותי חברה שגרה באיזה יישוב, בדמעות, ששלחה מעל 15 משלוחי מנות ולא קיבלה מאף אחד חזרה

אף אחד!!!

הם לא היו ״ברשימה״ המקורית של אף אחד כנראה

גם אף אחד לא דפק בדלת

ויש להם חברים הם לא מנודים או משהו כזה

פשוט לא חברים כנראה מספיק קרובים שנכנסו ״לרשימה״

היא נפגעה מאוד מאוד

אני חושבת שהמחיר של משלוח ביתי ומושקע לא שווה את זה

אפשר להכין בצד כמה ערגליות/גליליות/ופלים ובקבוק שתיה כמה זה כבר עולה?

נכון זה לא הלכה, אבל מה עם הלב? יחס למי שהשקיע עבורך..

זה כן יושב אצלי על נקודה רגישה.. אבל באמת שזה מעל היכולות שלי.. בגלל זה גם עשינו כלל של הבניין, זה לא חלוקה בין חברים.. באמת בישוב זה יכול להיות יותר מורכב, זה אני יכולה מאד להבין.. (מכירה שהרבה קהילות עושות הגרלה בישוב ואז כן יש מישהו שמקבלים ממנו)

כואב.

ואני מבינה מה את אומרת.

אבל אני לא בטוחה שאני משתכנעת.

בעיניי פורים יצא לחלוטין מפרופורציות.

השקעה מוגזמת

תחרות

רוב האנשים לא יודו בזה, אבל בעיניי הרבה פעמים הלחץ של איך זה צריך להיראות, וכמה צריך להשקיע, מאוד מוביל אנשים.

כמו שאני נותנת משלוח מנות ולא מצפה לקבל חזרה, כי אני באמת מביאה מתוך רצון לשמח אנשים שאני אוהבת, או אנשים שאני חושבת שיכול להיות שלא יקבלו, ככה אני לא נותנת חזרה.

זה לא עניין הלכתי, אבל אני באמת לא חושבת שיש כאן גם עניין של הכרת תודה ומחוייבות לתת חזרה.

אין לי באמת יכולת לדעת מי מבין מי שמביא לי מקבל או לא.

אנחנו אישית באמת לא מקבלים כל כך הרבה, אולי אפילו בכלל לא. אבל בגלל זה הגרלה זה פתרון מצויין

גם מקטין את כמות המשלוחים, וגם את הצורך הזה בלהחזיר.

לילדים אני באמת מכינה המון, והם מחזירים כמובן.

על הלחץ שזה מכניס את כולנו..

אני מציפה את הנקודה שכשלא מחזירים כמו שכתבו פה יש כאלו שממש יכולים להיפגע.. אין לנו דרך לדעת מי לוקח בסבבה ומי לא..

המשלוחים שלנו ממש פשוטים (לחמניה ביתית  וכמה שוקולדים) אבל משתדלת שיהיה בכמות גדולה כדי שלא יקרה לי מצב כזה שיביאו לי ולא יהיה לי מה לתת בחזרה. תודה על החיזוק!

ואז סטטוס/ סטורי/ הודעה אחכ מצלמות משלוחי מנות פוטוגנים, מוגזמים ומושקעים...

מרגיש לי שמה שאומרים זה לא מה שקורה בפועל... 

אני לא בתחרות עם אף אחד, אני יודעת שכנראה נקבל פחות משלוחים ממה שנביא, ומה שנקבל יהיה יותר מפואר ממה שאנחנו מביאים. עדיין בוחרת להביא לכל מי שאני רוצה, משלוח שלא יוציא אותי עם חור בכיס או יביא אותי עצבנית לחג מרוב התשה מההכנות.

השנה אנחנו עושים פס של עוגה עם בקבוק שתיה, שנה שעברה הבאנו יוגורט עם גרנולה, לפני שנתיים לחם שום עם סלט... בעיניי זה מספיק בהחלט. 

15 משלוחים ביישוב ולא היו 3-5 משפחות שהחזירו?

נשמע לא סביר סטטיסטית. גם אם הם לא היו ברשימה המקורית. אלא אם שלחו בשלב שאנשים כבר מתכוננים לסעודה.

וגם כשמקבלים ממישהו לא צפוי אפשר להפעיל שיקול דעת אם זו משפחה ששוחה במשלוחים שמתגלגלים מיד ליד או שזו משפחה שזו הזדמנות להרים לה.

הבת שלי למשל בת 7 אמרתי לה שתבחר 3 חברות שגרות קרוב (אין לה הרבה מהשכונה)

ואז היא ביקשה להוסיף עוד 2, שתיהן זה קצת לא קשור להביא (אחת הייתה איתה בגן לפני שנים אז היא זוכרת מפעמים קודמות שהביאה לה)

אבל במחשבה שניה חשבתי שמאוד יכול להיות שזה המשלוח היחיד שהם יקבלו באותו יום אז יאללה בכיף עוד קצת מאמץ.

אבל אם זה משפחות/ ילדים מהקליקה המרכזית שכולם חברים של כולם, לא חושבת שצריך להתאמץ על זה.

אכפתיות כלפי השני לא צריכה להימדד בבלאגן פורימי, נגיד שנה שעברה התלבטתי אם להביא משלוחים למשפחות שאירחו אותנו לסעודות שבת בתקופת המילואים, ואני ממש שמחה שהחלטתי שלא, כדי שהם לא יחזירו לנו ולא תהיה התחלת מסורת שלא נצא ממנה..

הבאתי להם שי עם ברכה בסוף המילואים בלי קשר לפורים וזה יצא הרבה יותר מוצלח.

מישהו טרח והשקיע בך במשלוח, המינימום זה להחזיר לו.

זה יכול ממש לפגוע, ויוצא שיש אנשים שנותנים וכמעט לא מקבלים.

אם אנחנו לא נקבל משלוחי מנות אני אקח את זה ממש קשה, ואני בטוחה שאני לא היחידה.

אני נותנת ולא מקבלת הרבה.

ואני נותנת לא בשביל לקבל.

פורים זה חג שמציף קושי חברתי, זה נכון.

אם יש סטנדרט שאומר שצריך להחזיר משלוח למי שהביא לי משלוח, אז פספסנו את כל העניין של המצווה.

יש חובה במשלוח מנות 1 בלבד בפורים

זה שזה הפך להרבה יותר זה כבר מוגזם

וזה שעכשיו אם אני לא מחזירה זה כבר ממש לא יפה זה עוד יותר לא הגיוני.

בשביל מה נותנים משלוח מנות? בשביל לקבל בחזרה?

או בשביל לתת?

לא לקבל משלוח מנות בפורים זה מאוד כואב

זה לא קשור לשאלה האם צריך להחזיר.

זה דווקא אומר שכדאי לחשוב על הגרלה בקהילה, שכדאי לחשוב מראש להביא דווקא לאנשים שהם לא החברים הכי קרובים שלנו, או להביא לאנשים שהם קצת יותר לבד.

אני לא מקבלת את המסקנה שהפתרון לכך שיש אנשים שלא מקבלים משלוח מנות (שזה כואב ולא נעים), היא שצריך להתחיל להחזיר.

בס״ד

לא בשביל לתת ולא בשביל לקבל, אלא כדי לחבר.

(מעבר לקיום המצווה הבסיסי).

חוץ מזה, מסכימה איתך ועם מי שכתבה שהעניין יצא מפרופורציות בשנים האחרונות וזה בעייתי. 

להחזיר בצורה של להגיד תודה זה יפה, אבל זה לא הכרחי. וזה מה שחשוב בעיניי.

כן, זו מחווה יפה שאם מישהו מביא משלוח מנות - להביא לו משהו (אפשר גם שוקולד ארוז יפה עם פתק "תודה ששימחתם אותנו").

אבל אם מישהו לא עושה את זה, זה לא דבר רע. זה לא מעשה לא יפה, וזה לא אומר שהוא כפוי טובה. 

אין לי שום טיעון לוגי לסתור אותך

עדיין בפועל אם התוצאה יכולה לפגוע הייתי מתאמצת שזה לא יקרה.

הרי הגיון ישר לא ישנה את העולם.. זה המצב.

לי באופן אישי, המחשבה על סיכוי לתחושת דחיה ופגיעה, גוברת על הטיעונים ההגיוניים

מצד שני, כרגע זה המצב..

האם כשמישהו מביא לי מתנה אני מחזירה לו?

האם כשההורים מביאים מתנה לצוות הצוות מחזיר להם מתנה?

האם כשאני מקבלת סכום כסף באירוע אני מחזירה?

באף אחד מהם לא.

אז מה ההבדל בין זה לבין משלוח מנות?

בס״ד

הערכה לצוות

יום הולדת

עידוד בתקופה מורכבת

אירוע

וכו וכו׳

ולכן אין ציפייה להחזיר.

כאן זה משהו אחר…

אני לא בדעה חד-משמעית שחייבים להחזיר משלוחי מנות. זה תלוי בהרבה דברים כמו יכולת כלכלית, זמן וכוחות. וכל אחת יודעת מה בגדר האפשרי והבריא שלה ומה כבר לא. באופן *אישי* קשה לי לחשוב שמישהו עלול להיעצב ובכלל לא כיף לי לקבל ולא לתת כלום בחזרה. לכן אני משתדלת למצוא את האיזון בין כמות גדולה למשלוחים פשוטים ולא יקרים. אבל אני ממש יכולה לדמיין שמה שמה שעובד לי יהיה שגעון עבור משהי אחרת ושזה לא יהיה לה נכון או אפשרי להיכנס לזה בצורה שפויה.

תדעי שממש כואב לי לכתוב את הדברים שאת רושמת, ממש!

אני מרגישה שמשלוח מנות זה לא מתנה, זה יושב על קטע חברתי ונהוג שמחזירים למי שמקבלים ממנו. זה סופר דופר פוגע לא לקבל חזרה!

אני עדיין לא מצאתי את מקומי באברכיות, ואני שנה אחרי שנה מכינה משלוחים שיוצא לי מאוד יקר ביחס למה שנותנים פה באיזור בפער, וכן מאוד יפגע בי אם "אעיז" לתת למישהו(כמובן שאף אחד לא בא אלי)  והוא לא יחזיר,ובכלל לא קשור לזה שאני מכינה משלוחים יקרים, רק בגלל היחס שאני למעשה לא מקבלת חזרה וכל כך חסר לי פה. זה מרגיש שאף אחד לא ראה אותך בפורים. עזבי את זה שאין לנו עם מי לעשות סעודת פורים (כי המשפחות שלנו חוגגות ביום אחר משלנו) ומי שחשבתי שזה יזיז לה מהאברכיות לא יותר מדי מזיז לה. אז כן זה סופר פוגע, כי אני בכל הזדמנות מכינה למגוייסות ויולדות וכשאני ילדתי לא הביאו לי אפילו עוגה אותן אלה שהכנתי להן. אז פשוט מרגיש לי שיש אנשים חסרי רגישות שיודעים רק לקבל ולא יודעים להעניק ולחשוב על האחר, וזה המצווה הרבה יותר יקרה וחשובה מעצם הבאת המשלוח המנות, זה המהות-לראות את האלו שלא מתייחסים אליהם, ואלו שנותנים ולא מקבלים, ולא להעצים את התחושות הקשות שכבר נמצאים באותם אנשים האלה.ואין לך דרך לדעת מי יפגע ומי לא, אני חותמת לך שאנשים לא חושבים שאין לי איפה לעשות סעודת חג ושאני אפגע אם לא יחזירו לי, אבל בפועל אין פוגע מזה!

אז היתרון או להכין משלוחים פחות מושקעים/יקרים וככה להכין יותר, או להכין כמה קנויים למקרה ומישהו שלא חשבת יפתיע, או במקרה הכי גרוע להביא משלוח משוחזר של ממתקים שקיבלת ואילתרת, להשאיר בידיים ריקות זה ממש כואב, ושוב-לא כי מעניין אותי הממתקים או דברים שאחרים מכינים כי חרוב אני לא נוגעת בהם, זה נטו יחס.

וכן, אולי זה גם עניין של מנטליות..

זהו, קצת פרקתי את התחושות שלי לקראת החג שמתקרב ואני לא הכי בשמחה, ובכלל לא התכוונתי לצאת עליך או משו, נטו שיתוף ושיקוף של הצד השני.

וחיבוק על התחושות הקשות האלי

באמת יש משהו מורכב בחג הזה

ולפעמים אנשים מרגיישם שנשארו מאחור

גם אותנו לא הזמינו השנה וזה היה לי לא פשוט עד שהבנתי שזה לא אישי טלא סוג של מנטליות

מצד שני אני אגיד לך לגבי להחזיר

אני משתדלת להחזיר

אבל יש לי גם אנשים שחשוב או חצי מחויב לתת מכל מיני סיבות

ואני מכינה בערך 12-13 משלוחים לשנינו

וזה לא מספיק גם להלזיר

עכשיו לא מאמינה שיהיה הרבה ובעיה

אבל פעם פשוט לא היה לי להחיזר לגולם

כן השתדלתי

אבל לא תמיד היה אפשר

גם כי למזחר מאחרים כשהרוב זה בייתי אי אפשר

ולהביא חטיף ושוקולד בלבד מרגיש לי של ילדים

קודם כל אני באמת מבינה. וכואב לי לשמוע על החוויה של בדידות, לבד, לא להיות חלק.

ועדיין, למרות שאני קוראת אותך וקוראת כאן עוד תגובות וזה כואב לקרוא, אני עדיין חושבת שלא חובה להחזיר. ואם מישהו לא מחזיר זה לא מעשה רע.

אמרת שמשלוח מנות זה לא כמו מתנה, ויש נורמה חברתית להחזיר. ובדיוק לנורמה הזו אני מתנגדת. ולעוד נורמות חברתיות שצצות בכל מיני מקומות.

אני אדם שיודע לתת, אני הראשונה שמכינה ארוחות ליולדות, מארגנת את הדברים האלו ומשתדלת לעזור בכל מה שאני יכולה, כל זה מבחינתי לא קשור לפורים.

כשהיינו אברכים, גם לא הייתי כל כך חלק. הכירו אותי, היו לי חברות. אבל לא הכי טובות. אס את כל התכנונים שמעתי, אבל לא זוכרת אם קיבלתי.

בחרנו 2-3 משפחות להביא להם וזהו.

ולגבי ההמשך - אני מסכימה. המהות היא לחשוב על אלו שפחות יקבלו, על אלו שיותר בצד. אני עדיין אל חושבת שהדרך לעשות את זה היא באמצעות חובה חברתית להחזיר משלוחי מנות למי שנתן לי.

פורים מצריך הרבה חשיבה מחודשת בעיניי, ויש דברים שהייתי משנה בו לחלוטין. הדרך לפתור את זה היא דווקא לא על ידי קיבוע נורמות שבעיניי דווקא מסיתות המוקד של פורים, אלא לנסות לחזור למקור של המצווה, ולנסות דווקא להשתחרר מלחץ חברתי סביב החג.

ואז עושים את המאמץ לשלוח מצידם,  ולא לשבת לחכות.. וכן מחכים לפחות כשהם יוזמים שמישהו ישים לב  אליהם.

אז פשוט לשים לב.. אני חושבת שמעבר לעקרון שמתייחס למה ניהיה מפורים, ואליו את מתנגדת,  אם מישהי דופקת ומביאה משהו מושקע ועובר לך בראש וואלה לא חשבתי עליה (אולי אף אחת גם לא חשבה עליה.. היא לא כזה מעורבת) כן לנסות אם זה אפשרי ולהשתדל אפילו בקטנה..

זה לא אומר שתחזירי לכולם כאלה שאת יודעת שלא חסר להם הכל טוב

וסוחבת עם זה משקעים עד היום..

אני ממש מבינה מה את אומרת ואני תמיד מחפשת מהמצב הזה, גם לגלות כמה אני לא חלק מהקהילה ולא מקבלת כלום ומצד שני לא להיות בצד הפוגע שאם במקרה גם קיבלתי לא לפגוע בה שאין לי להחזיר.. אבל יש לי כמה דברים על זה.. קודם כל למדתי שגם אם אני נעלבתי וזה ממש פוגע בי-זה לא אומר שהשני פגע בי, לפחות לא בכוונה. אז אני יכולה להיות קצת פגועה וקצת בבאסה אבל זה באמת לא אשמתם.. יש להם את השיקולים שלהם, אולי הם סתם לא רגישים, אבל זאת המציעות.. אז אולי אני קצת בבאסה אבל אני לא אחראית על אחרים וזה שאני פגועה לא אומר שפגעו בי, מכניסה את הפגיעה לגבולות אפשר להגיד.

מצד שני-אם אני אצטרך להכין אין סוף משלוחים, כי אני לא יודעת כמה יבואו לי אז אני צריכה שיהיה לי מספיק לכל מקרה- זה ישתק אותי ולא יהיה משלוח אחד.. ואיך להחליט כמה כן להכין? אז החלטתי שאני עושה כלל והולכת איתו ומסבירה אותו גם למי שיביא לי ואין לי להחזיר לו ומקווה שהוא יבין שזה לא אישי ואם לא מטרנה לפגוע בו.. פיזית אני לא מסוגלת להכין כ"כ הרבה, זה לא לכוחות שלי אז אני חייבת לחתוך איכשהו. אז נוח לי לעשות רק לשכנים בבניין ולא לחברים ואז גם אין לי הפליה בין חברים, מי מספיק קרוב לקבל אם מי דווקא 'המסכן' שצריך לדאוג לו כי אחרת לא יקבל וכו'

חשבתי על מה שכתבת כאן מאז שכתבת, וגם מה ש@קיווי כתבה ועוד נשים כאן.

אני מקבלת, ובע"ה שנה הבאה נכין גם עוד משלוחים קטנים בשביל להחזיר למי שנותן לנו.

תודה לכן על פקיחת העיניים, וסליחה על ההתעקשות.

אבל אני חושבת שזה גם ממש תלוי איך מציגים את עניין המשלוחי מנות.

אני לא חושבת שיש מישהי בסביבה שלנו שלא יודעת שאני לא מחזירה משלוחי מנות- כי לא מאמינה בזה, כי אין לי כח להכין אקסטרות, כי נמאס לי מהמרדף הזה בפורים. אני מדברת על זה חופשי בגינה, בערבי נשים, בעבודה...

אגב- זה אומר גם שרוב האנשים לא שולחים לנו משלוחי מנות, ובטח שמרגישים בנח לא להחזיר לנו.. ולרוב אנחנו לא ברשימה המקורית של אנשים כי אנשים נותנים כדי לקבל וזה בסדר ומובן

לרוב אנחנו מקבלים משלוח מנות אחד, מקסימום שניים, ומחלקים הרבה יותר. ואני ממש בסדר עם זה ושמחה שגמישה בבוקר של פורים להחליט למי בא לי להביא וכמה משלוחי מנות יש לי כח ללכת לחלק, וגם האמת שלא צריכה את המשלוחי מנות של אחרים אלא יותר את המילה הטובה, ולרוב מקבלת הודעה שמחה אחכ בווצאפ וזה מספיק לי בהחלט. (ואני יודעת שיש גם נשים שזה לא מספיק להן, וזה גם בסדר)

כן מציעה פתרון אחר למי שזה מתאים לה- להכניס את היחס הזה בהזדמנות אחרת בשנה שמתאימה לך.

להכין לשכנה עוגיות או עוגה לשבת, לשלוח ארוחת ערב אם הכנת משהו מושקע ויצא הרבה, אם היא לקראת לידה לעזור בארוחות אחרי הלידה...

כשיצא לנו שמישהי שלא חשבנו הביאה לנו משלוח מנות והרגשתי שזה בגלל שהיא מחפשת קשר איתנו והיינו כבר אחרי שלב החלוקה זה מה שעשינו- וזה יצר קשר קרוב וחברי שאני לא מצליחה לדמיין אותנו בלעדיו, ואני לא חושבת שרק להחזיר משלוח מנות בפורים היה עושה את זה...

אבל באמת מי שסביבי ששולח על מנת שיחזירו לו משלוח מנות יודע שאני לא הכתובת, וזה עולה בכל שיחה על פורים ועל העומס של פורים

זה אין סופי ואני לא יכולה לעמוד בזה.. אנחנו לא אברכים/ גרים בישוב אז מחלקים לשכנים בבניין, אם חברים מביאים גם אומרים שאנחנו מחלקים רק בבניין, ואין לנו (כמובן, פורים שמח וכו'וכו') אבל זה אין סופי אז לא מכינה אסקטות כאלה.. אני לא יעמוד בזה

שאפשר לאלתר משלוח במקרה הצורך

נגיד למי שרוצים ועוד 3-4, שיהיה. בפועל לא תמיד מצליחים לתת למי שתכננו כי מקבלים מאחרים קודם וכבר מחזירים להם על חשבון, ולא תמיד מחזירים כי כבר יצאנו מהבית ולא יסתדר או משהו בסגנון. הרבה פעמים מכינים עוד משלוחים ממוחזרים תוך כדי היום.

אין דרך לסדר את זה מושלם. משתדלים לכוון ולהיות בתודעה של שמחה וכיף, לא להתרגש אם לא הצלחנו להחזיר ובטח שלא אם לא החזירו לנו.

אי אפשר להיערך לכל תרחיש מראש

אני לא אברכית, ומכינה בעצמי כל שנה, ועדיין.. יש שנים שנשארו 2-3 ויש שנים שלא ואילתרתי.

השנה הורדתי כמות והכנתי קצת פחות.  חלק מהם זה למי שבא להתארח פה בסעודה (ככה אני נוהגת, גם אם זה לא קשור למצוות משלוח מנות) ויש לנו סהכ עוד שניים בטוחים של המצווה עצמה. חוץ מזה, הכל לבלתמים, ומנסיון שלי - יש. 

לא חייב זהה בכל המשלוחים ולא חייב משלוח גדול.

להכין 3 ספייר לעומת 5 מתוכננים זה סביר.

אם מביאים לך יותר מ3 בהפתעה, אפשר לבנות סטים חדשים ממה שיש בבית.

אם לא מביאים בהפתעה, תדעי לשנים הבאות פחות להיות לחוצה על זה.

שהיתה לנו שנה שהביאו לנו יותר ממה שציפיתי, וכן היה לי חשוב לתת חזרה למי שמביא לנו (ועוד כמה אנשים שלא רציתי לוותר על להביא להם), אז במקום לתת לכל אחד שני דברים שהכנתי למשלוחים, באיזשהו שלב כשהבנתי שאין לי מספיק, התחלתי לחלק את הדברים שהכנתי - לכל משפחה נתתי משהו אחד שהכנתי, ואליו צירפתי משהו מהדברים הקנויים שקיבלנו בינתיים מאחרים (חבילת עוגיות, בקבוק שתיה, וכדו').

לא יודעת אם זה פתרון שמתאים לכל משפחה. אבל משתפת בפתרון שהיה לנו נוח.

קניתי כמה בקבוקי שתיה קטנים, להוסיף כמה דברים ממשלוחי מנות שנקבל וזה

וגם לדעתי לא חייב להחזיר אנחנו צריכים להיות בתודעה של להשפיע לחוץ ולא להפך זה מה שמנהל אותי

גרים ביישוב קטן וצעיר יחסית משלוחים מאוד פשוטים.

אני אוהבת כ"כ אחרי החורף שכל אחד סגור בבית שלו לצאת לפגוש את כולם ולברך באהבה פורים שמח! יום שמח שמחבר לבבות

ממש לא מתעסקת במה וכמה מקבלת חזרה

מייד אחרי הלידה🤔 אם אני רוצה להתפנק ופרטיות זה או ההורים שלי או הבית שלי ובעלי יוצא עם הילדים.

אבל לפעמים מידי אדישים…

זה נחמד שיחסית אין דרישות

אבל זה מעצבן ההרגשה שאתה יותר מידי 'דרך אגב'

שיהיו בריאים…

לא בדיוק מבחירה,אבל האמת שהיא עזרה לי מאוד עם התינוק. ייאמר לזכותה.

באיזשהו שלב, אחרי שבועיים בערך, הלכתי שבוע לאמא שלי ואז חזרתי אליה לעוד שבועיים וכבר עברנו דירה

זה לא תמיד נוראי.

אבל אם את רוצה להשוות חמיות איומות אני לוקחת בהליכה,

חמותי אחרי אחת הלידות באה להתארח אצלי,נחתה לשבועיים פלוס ולקחה את בעלי לטיולים אין סופיים בבתי קפה,בזמן שאני קרסתי בבית עם ילד בן שנה וחצי וניו בורן בן פחות שבוע בלי אפשרות אפילו ללכת נורמלי לשירותים,וכשהעזתי להגיד מילה נפגעו עד לב השמיים,לא רק שאני לא מארחת ומבשלת,אני גם כועסת שהיא לקחה לי את הבעל לטייל....

יום שישי בצהריים עוד לא עשה קניות,מי דיבר על בישולים בכלל?

לא מדברת על זה שכמה שהשתדלתי שיהיה נקי היה רק בלאגן,בכל זאת בית מלא ילדים, וכי היא בהחלט מעבירה ביקורת.

ובעלי עוד אחר כך שמע כמה אני מפונקת....

שהרי יש לי לידות קלות...(נכון מהרגע שהגעתי לביח עד הלידה היה פחות מ10 דקות אבל תשיעי שלם היו לי צירים כואבים ממש שלא ישנתי בגללם,והייתי פשוט מותשת אחרי הלידה).

ושלא טוב לה אצלנו.

אז תמיד יש יותר גרוע.....

אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ששרדת כדי לספר.

ואני גם רוצה להוסיף שעיקר האשמה היא על בעלך.

התפקיד שלו הוא לעצור אותה מלהגיע,

לעצור אותה מלבקר את ההתנהלות שלך,

לגבות אותך בבית במשימות שבדר"כ הן שלך בשוטף,

ובטח ובטח שלא לצאת איתה לטייל

אני מקווה שבלידות הבאות הוא למד וזה לא יקרה

אבל:

א.היא לא גרה בארץ היא באה לארץ בשביל חתונה של אחיינית שלה לא בשביל הלידה.

ב.היא נחתה לא בקשה או משהו כזה.לא נתנו לבעלי אפשרות להתנגד.

ג.זה היה לפני המעט 9 שנים מאז ילדתי עוד כמה פעמים

פשוט הם חיים את חייהם ורוצים שהכל ישתלב בהם

ואם אתה לא משתלב אז למה מה הבעיה להשתלב

אבל אם אתה משתלב אז מה אתה רוצה נו השתלבת

מדו כזה…

וזה לא סותר שיכול להיות שהם אנשים מקסימים סהכ אבל מי שמארח יולדת צריך להיערך לכך, היולדת היא לא זו שצריכה להשתלב ולהתאים את עצמה..

לא עדיף לך להיות בבית שלך עם פרטיות נוחות ותזמיני לך אוכל?

כי בגלל שזה בית הומה

ויש הרבה אנשים

כן גם יכול להיות כיף שם…

וגם כי ברית יצחק אצל המשפחה שלי

ואבא שלו בניגןד למקובל לא יהיה הסנדק

ולא יעשו את הסעודה אצלם

אז אמרנו שנכבד בזה…

אבל לא יכולה להתווכח עם תחושות.. מקווה שיעבור בטוב♥️

במשפחה של בעלי העניינים האלו מאוד מאוד כבדים ונלקחים בכובד ראש…

😵😵

בעלך אירגן לך הכל?

מקווה שאת נחה ולא מארגנת בעצמך ❤️❤️

עכשיו הוא מארגן

אגב תזכירו לי גודש של אחרי לידה כדאי או לא כדאי לשאוב? אי אפשר לגעת בי זה לא נוח

ונשארת שפויה.

שימי כרוב לבן על השד, אבל רק לחצי שעה ואז להוריד ומחר (או אחרי 6-7 שעות מינימום) לשים שוב.

לא יותר מזה כדי לא לייבש לגמרי את החלב

👍👍

שאחרי לידה את מסוגלת לחשוב ככה! ולהבין שיש גרועים יותר ולהתייחס לזה בזרימה וברוגע!

אחרי לידה הכל מבחינתי נורא וגורר בכי אוטומטי בלי טיפת שכל שמסוגלת להכנס..

כל הכבוד לך! ומזל טוב!

אני מראש מבינה שאף אחד לא חייב לי כלום

אז לא הייתי מתעצבנת

אחרי לידה אני/בעלי דואגים בעיקר לנוחות של עצמי

כל עזרה מסביב- בונוס

אבל אם אחרי לידה היו מזמינים אותי והייתי מחליטה לבוא לא הייתי עומדת בזה שלא ארגנו לי חדר

זה בעיניי בסיסי בהזמנה של יולדת גם אם אף אחד לא חייב לי כלום.

ולא הייתי מתעצבנת פשוט הייתי מבינה שאני לא באמת רצויה.

אם זה הבית בו שוכנת היולדת.

להקלה מינימלית

אני שאבתי דקה - שתיים מכל צד וזהו

פעם אחת הספיקה לי ואחר כך כבר היה קל יותר והתאזן

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

לק"י

שקניות גדולות בשם יקרות יותר מקטנות, כלומר ככל שמזמינים יותר, המחיר פר פריט- עולה.

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

ממש בתוך הטייטו? איך עושים את זה?

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

שלא נראה שיש לי דלקת גרון.

סבלתי ממש אז הלכתי אח''כ לרופא פיזי והוא אמר דלקת חריפה ברורה בלי משטח אפילו.

מאז אני בתהיה עד כמה הטייטו יעיל וכמה אפשר לסמוך עליו.

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אני לא מראה, חוץ מבעלי ולילדים (אחרי שהם יודעים על ההריון).

אבל אין לי בעיה שיראו.

נראה לי שבאלבום שלי מהילדות, יש תמונה שלי מהאולטרסאונד.

תמונה אחת ממש חמודה

שזה משהו פרטי שהגוף שלי עובר, כי גם באמת נפשית הריון ראשון זה תהליך גדול שעוברים. והיה לי מוזר להראות כי זה הרגיש חודרני. בהריונות הבאים כבר היה לי יותר קל לעיכול ההריון עצמו והרגיש לי פחות פרטי, אז לא היתה לי בעיה להראות

לא התעמקתי בזה.

תמונת אולטרסאונד אחת של כל אחד..

הראתי לסבתא שלי בהריון האחרון. והיא פשוט התרגשה בטירוף!

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

אפשר להיות יחד עם הכתמים האלו?

כלומר מבחינה רגשית לא נראה לי שייך בכלל כי זה מרגיש כמו מחזור כשיש כתמים, אבל אני שואלת מבחינה הלכתית.

אז כדאי לשאול את הרב שלכם

אנחנו קיבלנו הנחיות מסויימות וזה לא הגביל אותנו כמעט

אומרים שצריך ללכת עם תחתונים צבעוניים,

אבל לא הבנתי- אם יש כתמים ודימומים אז הולכים כל הזמן עם פד/ מגן תחתון, לא? אני לא יכולה להסתובב בלי כשיש כתמים או כשאני יודעת שיכול כל רגע להיות כתמים.

ואז- הלכתית זכור לי שזה לא מקבל טומאה,

אבל איך מסתדרים כמה חודשים ללכת עם זה? בקושי שבוע אני שורדת וזה מציק ומגרד ומגביר הפרשות.

בתחתונית רב פעמית צבעוניות

או בתחתוני מחזור לדימום חלש (לא הרחבות ממש למחזור)

זה הרגשה הרבה יותר נעימה

עם כל הכביסות. צריך לכבס בלי מרכך ובלי מייבש וזה משגע אותי הכביסה הנוספת הזאת כל יום. (לפעמים אני שומרת ומכבסת פעם ביומיים אבל זה מגעיל שעומד ככה יומיים וגם אז זה עדיין משגע)

חוץ מזה שיש היום כאלו זולים באליעקספרס שאפשר לחדש יותר בתדירות

חשבתי שזה הורס את כל הספיגה.