אברכיות ומשלוחי מנותאנונימית בהו"ל

בהתחלה חשבתי שיהיה הגרלה או משהו בין כולנו..

אבל לא יהיה..

יש לנו בערך 5 משפחות שאנחנו מתכננים לתת,

ולהם חשבתי להכין משהו ביתי וכו'

השאלה מה עם כאלו שאולי פתאום יביאו?

לא אוהבת לשלוף ברגע האחרון,

אבל זה מה שעושים?

מלחיץ אותי כל הדבר הזה,

למרות שאני כ"כ רוצה להיות בתודעה של:

יום של אהבה וחיבור בין עם ישראל, תזרמי..

תעשי הכל בשמחה, העיקר שכולם ירגישו טוב..


מכינה תמיד אקסטרות בתיות יותר קטנותאמ פי 5

ואם נגמר אז משלוח חטיפים רגיל

יש מצב שאת תציעי לעשות הגרלה?קמה ש.
זה לא מאוחר מדי?אנונימית בהו"ל
אני לא יודעת… נגיד אם את ירושלמית זה סביר עדייןקמה ש.

בס״ד


ואם לא אני לא יודעת.

תמיד אפשר לנסות ליזום אם את יכולה לקחת כל תשובה בסבבה. וואי חיבוק ❤️

יש מקומות שבהם הגרלה באמת עובדת?אמאשוני
כל המקומות שאני מכירה מתפתחת מסורת משלוחים במקביל להגרלה, כלומר זה לא עוזר למנוע את הבעיה. 
זה עוזר שאת יודעת שכל אחד מהמקום יקבל112233445566

ואת יכולה להרגיש בנח להכין כמות שמתאימה לרצונות שלך ולא להחזיר לכולם....

 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

אנחנו לא מחזירים משלוחי מנות.

בורחים למי להביא וזהו

שמחים במי שמביא לנו, אבל הצורך החברתי להחזיר בעיניי קצת מאבד את המשמעות של זה.


אגב, גם בתור אברכית (וגם היום, כשכבר לא), אני לא אופה בשביל זה ולא משתגעת. אם מתאים לך מהמם! אבל זה ממש לא חובה.

דווקא כאברכית זה היה יותר מאתגר, כי כולן מספרות מה הן מכינות ואיך הן משקיעות.

אבל לי לא מתאים להיות חלק מהטירוף הזה של פורים.

אני יודעת שלי זה לא עושה טוב

לגבי הלא להחזירקיווי

שיתפה אותי חברה שגרה באיזה יישוב, בדמעות, ששלחה מעל 15 משלוחי מנות ולא קיבלה מאף אחד חזרה

אף אחד!!!

הם לא היו ״ברשימה״ המקורית של אף אחד כנראה

גם אף אחד לא דפק בדלת

ויש להם חברים הם לא מנודים או משהו כזה

פשוט לא חברים כנראה מספיק קרובים שנכנסו ״לרשימה״


היא נפגעה מאוד מאוד

אני חושבת שהמחיר של משלוח ביתי ומושקע לא שווה את זה

אפשר להכין בצד כמה ערגליות/גליליות/ופלים ובקבוק שתיה כמה זה כבר עולה?

נכון זה לא הלכה, אבל מה עם הלב? יחס למי שהשקיע עבורך..

איזה סיפור כואב 🥺מכחול
באמת לא נעים.. ואני דווקא רגישה יחסית לדברים האלה.אולי בקרוב

זה כן יושב אצלי על נקודה רגישה.. אבל באמת שזה מעל היכולות שלי.. בגלל זה גם עשינו כלל של הבניין, זה לא חלוקה בין חברים.. באמת בישוב זה יכול להיות יותר מורכב, זה אני יכולה מאד להבין.. (מכירה שהרבה קהילות עושות הגרלה בישוב ואז כן יש מישהו שמקבלים ממנו)

זה מאודאנונימית בהו"ל

כואב.

ואני מבינה מה את אומרת.


אבל אני לא בטוחה שאני משתכנעת.

בעיניי פורים יצא לחלוטין מפרופורציות.

השקעה מוגזמת

תחרות


רוב האנשים לא יודו בזה, אבל בעיניי הרבה פעמים הלחץ של איך זה צריך להיראות, וכמה צריך להשקיע, מאוד מוביל אנשים.


כמו שאני נותנת משלוח מנות ולא מצפה לקבל חזרה, כי אני באמת מביאה מתוך רצון לשמח אנשים שאני אוהבת, או אנשים שאני חושבת שיכול להיות שלא יקבלו, ככה אני לא נותנת חזרה.


זה לא עניין הלכתי, אבל אני באמת לא חושבת שיש כאן גם עניין של הכרת תודה ומחוייבות לתת חזרה.

אין לי באמת יכולת לדעת מי מבין מי שמביא לי מקבל או לא.

אנחנו אישית באמת לא מקבלים כל כך הרבה, אולי אפילו בכלל לא. אבל בגלל זה הגרלה זה פתרון מצויין

גם מקטין את כמות המשלוחים, וגם את הצורך הזה בלהחזיר.


לילדים אני באמת מכינה המון, והם מחזירים כמובן.


אנונימית 1: מסכימה מאוד עם מה שכתבתאנונימית בהו"ל

על הלחץ שזה מכניס את כולנו..

אני מציפה את הנקודה שכשלא מחזירים כמו שכתבו פה יש כאלו שממש יכולים להיפגע.. אין לנו דרך לדעת מי לוקח בסבבה ומי לא..

איזה סיפור עצוב. תודה שכתבת!קמה ש.
בס״ד


המשלוחים שלנו ממש פשוטים (לחמניה ביתית  וכמה שוקולדים) אבל משתדלת שיהיה בכמות גדולה כדי שלא יקרה לי מצב כזה שיביאו לי ולא יהיה לי מה לתת בחזרה. תודה על החיזוק!

נשמע משלוח מהמםאנונימית בהו"ל
🫶🏼קמה ש.
אוףףף סיפור מבאס ממשתוהה לעצמי
נראה לי שכחברה עוד לא הצלחנו למצוא את האיזון הנכון למצווה הזו. מצווה מהממת ברעיון, אבל בפרקטיקה יוצאת קצת עקום.
חד משמעית, למרות שהשנהאנונימית בהו"ל
מרגיש לי שהדיבור הוא בכיוון של לא להשתגע.. שומעת את זה מלא.. אבל אולי תלוי חברה..
כולן כותבות לא להשתגענטועה

ואז סטטוס/ סטורי/ הודעה אחכ מצלמות משלוחי מנות פוטוגנים, מוגזמים ומושקעים...

מרגיש לי שמה שאומרים זה לא מה שקורה בפועל... 

נכון, ומצד שני זה בבחירתנו כמה להשתגענטועה

אני לא בתחרות עם אף אחד, אני יודעת שכנראה נקבל פחות משלוחים ממה שנביא, ומה שנקבל יהיה יותר מפואר ממה שאנחנו מביאים. עדיין בוחרת להביא לכל מי שאני רוצה, משלוח שלא יוציא אותי עם חור בכיס או יביא אותי עצבנית לחג מרוב התשה מההכנות.

השנה אנחנו עושים פס של עוגה עם בקבוק שתיה, שנה שעברה הבאנו יוגורט עם גרנולה, לפני שנתיים לחם שום עם סלט... בעיניי זה מספיק בהחלט. 

♥️♥️נטועה
מרגיש לי שהדיבור הזה קיים כמעט כל שנה😬תוהה לעצמי
אנונימית 1: וואו איזה סיפור כואב!!!אנונימית בהו"ל
זה מקרה נדיר לא יודעת אם צריך להשליך ממנו על הכללאמאשוני

15 משלוחים ביישוב ולא היו 3-5 משפחות שהחזירו?

נשמע לא סביר סטטיסטית. גם אם הם לא היו ברשימה המקורית. אלא אם שלחו בשלב שאנשים כבר מתכוננים לסעודה.

וגם כשמקבלים ממישהו לא צפוי אפשר להפעיל שיקול דעת אם זו משפחה ששוחה במשלוחים שמתגלגלים מיד ליד או שזו משפחה שזו הזדמנות להרים לה.


הבת שלי למשל בת 7 אמרתי לה שתבחר 3 חברות שגרות קרוב (אין לה הרבה מהשכונה)

ואז היא ביקשה להוסיף עוד 2, שתיהן זה קצת לא קשור להביא (אחת הייתה איתה בגן לפני שנים אז היא זוכרת מפעמים קודמות שהביאה לה)

אבל במחשבה שניה חשבתי שמאוד יכול להיות שזה המשלוח היחיד שהם יקבלו באותו יום אז יאללה בכיף עוד קצת מאמץ.

אבל אם זה משפחות/ ילדים מהקליקה המרכזית שכולם חברים של כולם, לא חושבת שצריך להתאמץ על זה.

אכפתיות כלפי השני לא צריכה להימדד בבלאגן פורימי, נגיד שנה שעברה התלבטתי אם להביא משלוחים למשפחות שאירחו אותנו לסעודות שבת בתקופת המילואים, ואני ממש שמחה שהחלטתי שלא, כדי שהם לא יחזירו לנו ולא תהיה התחלת מסורת שלא נצא ממנה..

הבאתי להם שי עם ברכה בסוף המילואים בלי קשר לפורים וזה יצא הרבה יותר מוצלח.

מסכימה ממש...יעל מהדרום
אנונימית שלישית - בעיניי ממש לא יפה לא להחזיר.אנונימית בהו"ל

מישהו טרח והשקיע בך במשלוח, המינימום זה להחזיר לו.

זה יכול ממש לפגוע, ויוצא שיש אנשים שנותנים וכמעט לא מקבלים.

אם אנחנו לא נקבל משלוחי מנות אני אקח את זה ממש קשה, ואני בטוחה שאני לא היחידה.

אנונימית 2אנונימית בהו"ל

אני נותנת ולא מקבלת הרבה.

ואני נותנת לא בשביל לקבל.


פורים זה חג שמציף קושי חברתי, זה נכון.

אם יש סטנדרט שאומר שצריך להחזיר משלוח למי שהביא לי משלוח, אז פספסנו את כל העניין של המצווה.


יש חובה במשלוח מנות 1 בלבד בפורים

זה שזה הפך להרבה יותר זה כבר מוגזם

וזה שעכשיו אם אני לא מחזירה זה כבר ממש לא יפה זה עוד יותר לא הגיוני.


בשביל מה נותנים משלוח מנות? בשביל לקבל בחזרה?

או בשביל לתת?


לא לקבל משלוח מנות בפורים זה מאוד כואב

זה לא קשור לשאלה האם צריך להחזיר.

זה דווקא אומר שכדאי לחשוב על הגרלה בקהילה, שכדאי לחשוב מראש להביא דווקא לאנשים שהם לא החברים הכי קרובים שלנו, או להביא לאנשים שהם קצת יותר לבד.

אני לא מקבלת את המסקנה שהפתרון לכך שיש אנשים שלא מקבלים משלוח מנות (שזה כואב ולא נעים), היא שצריך להתחיל להחזיר.

אני חושבת שנותנים כדי לקרב בין הלבבות ❤️קמה ש.

בס״ד


לא בשביל לתת ולא בשביל לקבל, אלא כדי לחבר.

(מעבר לקיום המצווה הבסיסי).


חוץ מזה, מסכימה איתך ועם מי שכתבה שהעניין יצא מפרופורציות בשנים האחרונות וזה בעייתי. 

הגדרת יפה❤️אנונימית בהו"ל

להחזיר בצורה של להגיד תודה זה יפה, אבל זה לא הכרחי. וזה מה שחשוב בעיניי.

כן, זו מחווה יפה שאם מישהו מביא משלוח מנות - להביא לו משהו (אפשר גם שוקולד ארוז יפה עם פתק "תודה ששימחתם אותנו").

אבל אם מישהו לא עושה את זה, זה לא דבר רע. זה לא מעשה לא יפה, וזה לא אומר שהוא כפוי טובה. 

מסכימה ❤️, ותודה!קמה ש.
בשכל את צודקתקיווי

אין לי שום טיעון לוגי לסתור אותך

עדיין בפועל אם התוצאה יכולה לפגוע הייתי מתאמצת שזה לא יקרה.

הרי הגיון ישר לא ישנה את העולם.. זה המצב.

לי באופן אישי, המחשבה על סיכוי לתחושת דחיה ופגיעה, גוברת על הטיעונים ההגיוניים


אנונימית 1: מבינה את מה שאת כותבתאנונימית בהו"ל

מצד שני, כרגע זה המצב..

מוסיפה (שוב אנונימית 2)אנונימית בהו"ל

האם כשמישהו מביא לי מתנה אני מחזירה לו?

האם כשההורים מביאים מתנה לצוות הצוות מחזיר להם מתנה?

האם כשאני מקבלת סכום כסף באירוע אני מחזירה?

באף אחד מהם לא.

אז מה ההבדל בין זה לבין משלוח מנות?

מתנות רגילות בדר״כ מקבלים מאיזושהי סיבהקמה ש.

בס״ד


הערכה לצוות

יום הולדת

עידוד בתקופה מורכבת

אירוע

וכו וכו׳


ולכן אין ציפייה להחזיר.


כאן זה משהו אחר…


אני לא בדעה חד-משמעית שחייבים להחזיר משלוחי מנות. זה תלוי בהרבה דברים כמו יכולת כלכלית, זמן וכוחות. וכל אחת יודעת מה בגדר האפשרי והבריא שלה ומה כבר לא. באופן *אישי* קשה לי לחשוב שמישהו עלול להיעצב ובכלל לא כיף לי לקבל ולא לתת כלום בחזרה. לכן אני משתדלת למצוא את האיזון בין כמות גדולה למשלוחים פשוטים ולא יקרים. אבל אני ממש יכולה לדמיין שמה שמה שעובד לי יהיה שגעון עבור משהי אחרת ושזה לא יהיה לה נכון או אפשרי להיכנס לזה בצורה שפויה.

אנונימית חדשה חחאנונימית בהו"ל

תדעי שממש כואב לי לכתוב את הדברים שאת רושמת, ממש!

אני מרגישה שמשלוח מנות זה לא מתנה, זה יושב על קטע חברתי ונהוג שמחזירים למי שמקבלים ממנו. זה סופר דופר פוגע לא לקבל חזרה!

אני עדיין לא מצאתי את מקומי באברכיות, ואני שנה אחרי שנה מכינה משלוחים שיוצא לי מאוד יקר ביחס למה שנותנים פה באיזור בפער, וכן מאוד יפגע בי אם "אעיז" לתת למישהו(כמובן שאף אחד לא בא אלי)  והוא לא יחזיר,ובכלל לא קשור לזה שאני מכינה משלוחים יקרים, רק בגלל היחס שאני למעשה לא מקבלת חזרה וכל כך חסר לי פה. זה מרגיש שאף אחד לא ראה אותך בפורים. עזבי את זה שאין לנו עם מי לעשות סעודת פורים (כי המשפחות שלנו חוגגות ביום אחר משלנו) ומי שחשבתי שזה יזיז לה מהאברכיות לא יותר מדי מזיז לה. אז כן זה סופר פוגע, כי אני בכל הזדמנות מכינה למגוייסות ויולדות וכשאני ילדתי לא הביאו לי אפילו עוגה אותן אלה שהכנתי להן. אז פשוט מרגיש לי שיש אנשים חסרי רגישות שיודעים רק לקבל ולא יודעים להעניק ולחשוב על האחר, וזה המצווה הרבה יותר יקרה וחשובה מעצם הבאת המשלוח המנות, זה המהות-לראות את האלו שלא מתייחסים אליהם, ואלו שנותנים ולא מקבלים, ולא להעצים את התחושות הקשות שכבר נמצאים באותם אנשים האלה.ואין לך דרך לדעת מי יפגע ומי לא, אני חותמת לך שאנשים לא חושבים שאין לי איפה לעשות סעודת חג ושאני אפגע אם לא יחזירו לי, אבל בפועל אין פוגע מזה!

אז היתרון או להכין משלוחים פחות מושקעים/יקרים וככה להכין יותר, או להכין כמה קנויים למקרה ומישהו שלא חשבת יפתיע, או במקרה הכי גרוע להביא משלוח משוחזר של ממתקים שקיבלת ואילתרת, להשאיר בידיים ריקות זה ממש כואב, ושוב-לא כי מעניין אותי הממתקים או דברים שאחרים מכינים כי חרוב אני לא נוגעת בהם, זה נטו יחס.

וכן, אולי זה גם עניין של מנטליות..

זהו, קצת פרקתי את התחושות שלי לקראת החג שמתקרב ואני לא הכי בשמחה, ובכלל לא התכוונתי לצאת עליך או משו, נטו שיתוף ושיקוף של הצד השני.

אני מבינה אותך💖אתחלתא דהריונא

וחיבוק על התחושות הקשות האלי


באמת יש משהו מורכב בחג הזה

ולפעמים אנשים מרגיישם שנשארו מאחור


גם אותנו לא הזמינו השנה וזה היה לי לא פשוט עד שהבנתי שזה לא אישי טלא סוג של מנטליות


מצד שני אני אגיד לך לגבי להחזיר

אני משתדלת להחזיר

אבל יש לי גם אנשים שחשוב או חצי מחויב לתת מכל מיני סיבות

ואני מכינה בערך 12-13 משלוחים לשנינו

וזה לא מספיק גם להלזיר

עכשיו לא מאמינה שיהיה הרבה ובעיה

אבל פעם פשוט לא היה לי להחיזר לגולם

כן השתדלתי

אבל לא תמיד היה אפשר

גם כי למזחר מאחרים כשהרוב זה בייתי אי אפשר

ולהביא חטיף ושוקולד בלבד מרגיש לי של ילדים

עונה - אנונימית 2אנונימית בהו"ל

קודם כל אני באמת מבינה. וכואב לי לשמוע על החוויה של בדידות, לבד, לא להיות חלק.


ועדיין, למרות שאני קוראת אותך וקוראת כאן עוד תגובות וזה כואב לקרוא, אני עדיין חושבת שלא חובה להחזיר. ואם מישהו לא מחזיר זה לא מעשה רע.


אמרת שמשלוח מנות זה לא כמו מתנה, ויש נורמה חברתית להחזיר. ובדיוק לנורמה הזו אני מתנגדת. ולעוד נורמות חברתיות שצצות בכל מיני מקומות.


אני אדם שיודע לתת, אני הראשונה שמכינה ארוחות ליולדות, מארגנת את הדברים האלו ומשתדלת לעזור בכל מה שאני יכולה, כל זה מבחינתי לא קשור לפורים.

כשהיינו אברכים, גם לא הייתי כל כך חלק. הכירו אותי, היו לי חברות. אבל לא הכי טובות. אס את כל התכנונים שמעתי, אבל לא זוכרת אם קיבלתי.

בחרנו 2-3 משפחות להביא להם וזהו.


ולגבי ההמשך - אני מסכימה. המהות היא לחשוב על אלו שפחות יקבלו, על אלו שיותר בצד. אני עדיין אל חושבת שהדרך לעשות את זה היא באמצעות חובה חברתית להחזיר משלוחי מנות למי שנתן לי.


פורים מצריך הרבה חשיבה מחודשת בעיניי, ויש דברים שהייתי משנה בו לחלוטין. הדרך לפתור את זה היא דווקא לא על ידי קיבוע נורמות שבעיניי דווקא מסיתות המוקד של פורים, אלא לנסות לחזור למקור של המצווה, ולנסות דווקא להשתחרר מלחץ חברתי סביב החג.

פשוט יש כאלה שלא מקבליםקיווי

ואז עושים את המאמץ לשלוח מצידם,  ולא לשבת לחכות.. וכן מחכים לפחות כשהם יוזמים שמישהו ישים לב  אליהם.

אז פשוט לשים לב.. אני חושבת שמעבר לעקרון שמתייחס למה ניהיה מפורים, ואליו את מתנגדת,  אם מישהי דופקת ומביאה משהו מושקע ועובר לך בראש וואלה לא חשבתי עליה (אולי אף אחת גם לא חשבה עליה.. היא לא כזה מעורבת) כן לנסות אם זה אפשרי ולהשתדל אפילו בקטנה..

זה לא אומר שתחזירי לכולם כאלה שאת יודעת שלא חסר להם הכל טוב

אנונימית 1: תודה ממש על השיתוף שלך!❤️אנונימית בהו"ל
אני רוצה להגיב בתור ילדה שעברה עניינים חברתייםאולי בקרוב

וסוחבת עם זה משקעים עד היום..

אני ממש מבינה מה את אומרת ואני תמיד מחפשת מהמצב הזה, גם לגלות כמה אני לא חלק מהקהילה ולא מקבלת כלום ומצד שני לא להיות בצד הפוגע שאם במקרה גם קיבלתי לא לפגוע בה שאין לי להחזיר.. אבל יש לי כמה דברים על זה.. קודם כל למדתי שגם אם אני נעלבתי וזה ממש פוגע בי-זה לא אומר שהשני פגע בי, לפחות לא בכוונה. אז אני יכולה להיות קצת פגועה וקצת בבאסה אבל זה באמת לא אשמתם.. יש להם את השיקולים שלהם, אולי הם סתם לא רגישים, אבל זאת המציעות.. אז אולי אני קצת בבאסה אבל אני לא אחראית על אחרים וזה שאני פגועה לא אומר שפגעו בי, מכניסה את הפגיעה לגבולות אפשר להגיד.

מצד שני-אם אני אצטרך להכין אין סוף משלוחים, כי אני לא יודעת כמה יבואו לי אז אני צריכה שיהיה לי מספיק לכל מקרה- זה ישתק אותי ולא יהיה משלוח אחד.. ואיך להחליט כמה כן להכין? אז החלטתי שאני עושה כלל והולכת איתו ומסבירה אותו גם למי שיביא לי ואין לי להחזיר לו ומקווה שהוא יבין שזה לא אישי ואם לא מטרנה לפגוע בו.. פיזית אני לא מסוגלת להכין כ"כ הרבה, זה לא לכוחות שלי אז אני חייבת לחתוך איכשהו. אז נוח לי לעשות רק לשכנים בבניין ולא לחברים ואז גם אין לי הפליה בין חברים, מי מספיק קרוב לקבל אם מי דווקא 'המסכן' שצריך לדאוג לו כי אחרת לא יקבל וכו'

שוב אנונימית 2אנונימית בהו"ל

חשבתי על מה שכתבת כאן מאז שכתבת, וגם מה ש@קיווי כתבה ועוד נשים כאן.

אני מקבלת, ובע"ה שנה הבאה נכין גם עוד משלוחים קטנים בשביל להחזיר למי שנותן לנו.


תודה לכן על פקיחת העיניים, וסליחה על ההתעקשות.

מהממת את!כי כל פה
מהממת את באמת! מרגישים שיש לך לב ענקקיווי
וואו ❤️קמה ש.
תודה שכתבת!אנונימית בהו"ל
אמנם באיחור...חוזרת1אחרונה

אבל אני חושבת שזה גם ממש תלוי איך מציגים את עניין המשלוחי מנות.

אני לא חושבת שיש מישהי בסביבה שלנו שלא יודעת שאני לא מחזירה משלוחי מנות- כי לא מאמינה בזה, כי אין לי כח להכין אקסטרות, כי נמאס לי מהמרדף הזה בפורים. אני מדברת על זה חופשי בגינה, בערבי נשים, בעבודה...

אגב- זה אומר גם שרוב האנשים לא שולחים לנו משלוחי מנות, ובטח שמרגישים בנח לא להחזיר לנו.. ולרוב אנחנו לא ברשימה המקורית של אנשים כי אנשים נותנים כדי לקבל וזה בסדר ומובן

לרוב אנחנו מקבלים משלוח מנות אחד, מקסימום שניים, ומחלקים הרבה יותר. ואני ממש בסדר עם זה ושמחה שגמישה בבוקר של פורים להחליט למי בא לי להביא וכמה משלוחי מנות יש לי כח ללכת לחלק, וגם האמת שלא צריכה את המשלוחי מנות של אחרים אלא יותר את המילה הטובה, ולרוב מקבלת הודעה שמחה אחכ בווצאפ וזה מספיק לי בהחלט. (ואני יודעת שיש גם נשים שזה לא מספיק להן, וזה גם בסדר)

כן מציעה פתרון אחר למי שזה מתאים לה- להכניס את היחס הזה בהזדמנות אחרת בשנה שמתאימה לך.

להכין לשכנה עוגיות או עוגה לשבת, לשלוח ארוחת ערב אם הכנת משהו מושקע ויצא הרבה, אם היא לקראת לידה לעזור בארוחות אחרי הלידה...

כשיצא לנו שמישהי שלא חשבנו הביאה לנו משלוח מנות והרגשתי שזה בגלל שהיא מחפשת קשר איתנו והיינו כבר אחרי שלב החלוקה זה מה שעשינו- וזה יצר קשר קרוב וחברי שאני לא מצליחה לדמיין אותנו בלעדיו, ואני לא חושבת שרק להחזיר משלוח מנות בפורים היה עושה את זה...


אבל באמת מי שסביבי ששולח על מנת שיחזירו לו משלוח מנות יודע שאני לא הכתובת, וזה עולה בכל שיחה על פורים ועל העומס של פורים

תודה על המבט הזה🙏אנונימית בהו"ל
אני פשוט לא מחזירה 🙈אולי בקרוב

זה אין סופי ואני לא יכולה לעמוד בזה.. אנחנו לא אברכים/ גרים בישוב אז מחלקים לשכנים בבניין, אם חברים מביאים גם אומרים שאנחנו מחלקים רק בבניין, ואין לנו (כמובן, פורים שמח וכו'וכו') אבל זה אין סופי אז לא מכינה אסקטות כאלה.. אני לא יעמוד בזה

קניתי כמה ממתקים וכאלהרקאני

שאפשר לאלתר משלוח במקרה הצורך

אני מכינה שוקולד יפה עם פתק משמח.. ואז אם יש מישליני(:
מישהו שנתן ואין לנו להחזיר זה נותן בעיני תחושה טובה בחזרה.. 
אני מכינה קצת יותר ממה שרוצים לחלקתוהה לעצמי

נגיד למי שרוצים ועוד 3-4, שיהיה. בפועל לא תמיד מצליחים לתת למי שתכננו כי מקבלים מאחרים קודם וכבר מחזירים להם על חשבון, ולא תמיד מחזירים כי כבר יצאנו מהבית ולא יסתדר או משהו בסגנון. הרבה פעמים מכינים עוד משלוחים ממוחזרים תוך כדי היום.

אין דרך לסדר את זה מושלם. משתדלים לכוון ולהיות בתודעה של שמחה וכיף, לא להתרגש אם לא הצלחנו להחזיר ובטח שלא אם לא החזירו לנו.

מדויק כנ''לאתחלתא דהריונא
כן, זה מה שעושים.המקורית

אי אפשר להיערך לכל תרחיש מראש

אני לא אברכית, ומכינה בעצמי כל שנה, ועדיין.. יש שנים שנשארו 2-3 ויש שנים שלא ואילתרתי.

השנה הורדתי כמות והכנתי קצת פחות.  חלק מהם זה למי שבא להתארח פה בסעודה (ככה אני נוהגת, גם אם זה לא קשור למצוות משלוח מנות) ויש לנו סהכ עוד שניים בטוחים של המצווה עצמה. חוץ מזה, הכל לבלתמים, ומנסיון שלי - יש. 

אני מכינה מראש הרבה משלוחיםoo
ומביאה בעיקר למי שמביא
אם את מתכננת לתת 5, תכיני 8אמאשוני

לא חייב זהה בכל המשלוחים ולא חייב משלוח גדול.

להכין 3 ספייר לעומת 5 מתוכננים זה סביר.

אם מביאים לך יותר מ3 בהפתעה, אפשר לבנות סטים חדשים ממה שיש בבית.

אם לא מביאים בהפתעה, תדעי לשנים הבאות פחות להיות לחוצה על זה.

אני יכולה להגידבארץ אהבתי

שהיתה לנו שנה שהביאו לנו יותר ממה שציפיתי, וכן היה לי חשוב לתת חזרה למי שמביא לנו (ועוד כמה אנשים שלא רציתי לוותר על להביא להם), אז במקום לתת לכל אחד שני דברים שהכנתי למשלוחים, באיזשהו שלב כשהבנתי שאין לי מספיק, התחלתי לחלק את הדברים שהכנתי - לכל משפחה נתתי משהו אחד שהכנתי, ואליו צירפתי משהו מהדברים הקנויים שקיבלנו בינתיים מאחרים (חבילת עוגיות, בקבוק שתיה, וכדו').

לא יודעת אם זה פתרון שמתאים לכל משפחה. אבל משתפת בפתרון שהיה לנו נוח.

בדיוק לזהבשורות משמחות

קניתי כמה בקבוקי שתיה קטנים, להוסיף כמה דברים ממשלוחי מנות שנקבל וזה

וגם לדעתי לא חייב להחזיר אנחנו צריכים להיות בתודעה של להשפיע לחוץ ולא להפך זה מה שמנהל אותי

מחלקים בין 20-30, לא סופרת כמה מקבלים...נוניש

גרים ביישוב קטן וצעיר יחסית משלוחים מאוד פשוטים.

אני אוהבת כ"כ אחרי החורף שכל אחד סגור בבית שלו לצאת לפגוש את כולם ולברך באהבה פורים שמח! יום שמח שמחבר לבבות

ממש לא מתעסקת במה וכמה מקבלת חזרה

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמהאחרונה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

מה עושים עםכנה שנטעה

בן שנתיים מתוק שהיה ישן את רוב לילות השבוע בשלמותם מסביבות 1930 עד 06-0630 ולאחרונה כמעט כל לילה מחליט בסביבות 3-4 שהגיע בוקר ובא לו לאכול/לשחק/לזמר/סיפור?

לא רוצה להמשיך לישון ובוכה שרוצה לצאת (ישן בלול), יכול גם שעה כל לילה... לא נעים לי גם מהשכנים🙊.. ולא מבינה מאיפה זה בא לו, זה לא שהרגלי העירות והשינה שלו במהלך היום השתנו. הכל כרגיל..

אולי להשכיב יותר מאוחר?דיאן ד.

הוא ישן במהלך היום?

ישן פעם אחת במהלך היוםכנה שנטעה

בין 12-14 בערך. ב19 כבר הוא אומר שהוא עייף ונרדם בקלות ב''ה

יצא לנו שהלך לישון כמה פעמים מאוחר, אפילו 21 ו22, ועדיין קם מוקדם

אולי קר לו?ריבוזום

הלילות נעשים קרים יותר. אולי כדאי פיג'מה יותר עבה / עוד שכבה (/שמיכה יותר חמה אם יש סיכוי שתישאר עליו)

כיוון מעניין אבל לא חושבת שזו הנקודהכנה שנטעה

אנחנו גרים באזור שעוד חם, והוא עם פיג'מה ארוכה וגם זורק מעליו את השמיכה. הוא גם לא מתלונן שקר לו, חושבת שהיה יודע לומר אם כך היה

נסי לכסות אותו לפני שאת הולכת לישוןרק טוב!

אני לא גרה במקום קר, אבל את שני הקטנים (4 שנים, 5 חודשים) כבר מלבישה עם פוטר בלילה. בן ה4 ובת ה7 כבר עם שמיכת פוך.

ומה עם להציע לו לישון אתכם? מצד שני יכול להתחיל הרגל לא טוב...

אבל הייתי מנסה להסביר לו שעכשיו לילה וכולם ישנים. להראו לו שחושך בחוץ. לעבור בין המיטות של בני הבית ולהראות לו שהם ישנים. ולהזכיר לו שגם הוא צריך לישון עד שיהיה אור בחלון ורק אז אפשר לקום.

זהו אנחנו מנסים שלא יישן איתנוכנה שנטעהאחרונה

לכן לא מביאים אותו אלינו למיטה. אז אני עושה בדיוק מה שאת אומרת, מראה לו שחשוך ושזה לילה וצריך להמשיך לישון עד שהשמש תקום.. והוא ממשיך לקום כל לילה מחדש ולוקח איזה שעה עד שהוא חוזר לישון😐

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה