בלידה עצמה חייבים לבדוק לי בדיקה פנימית וגינלית?

ממש חוששת!!!

הבנתי שיש מקומות חדישים שזה רק דרך הבטן זכותי בלידה לבקש? הגיוני??

אשמח לשמוע..

במעקב אחרי התאריך

רק אוםטראסאונד ומוניטור אפ אני זוכרת נכון

אני פחדתי מבדיקות פנימיות מאוד האמת ובלידה זה כמעט לא הזיז לי.. היה לי מספיק כואב במקומות אחרים

אלא אם רואים צירים משמעותייפ במוניטור ורוצים לבדוק אם הם מקדמים לידה או לא. ואת תמיד יכולה לסרב...

אבל האמת שלא מכירה עוד דרכים לבדוק פתיחה...

את מקווה פשוט להגיע לצירי לחץ? ואז להבין שאת אחרי פתיחה מלאה? לא מבינה בזה האמת...

אני לא נבדקתי פנימי

זה המדד הכי פחות חשוב אחרי התאריך..

מה שחשוב לבדוק זה

תנועות, דופק, כמות מים, מצג, שיליה

ועוד כמה מדדים של האמא

לחץ דם, שתן 

קרה לי םעם בלידה שנאסרנו מבדיקת פתיחה

ולכן לא מסכימה

גם כשילדתי כמעט ב42 לא הסכמתי

אין לזה משמעות בעיני

לידה יכולה להתחיל גם בלי פתיחה מוקדמת

ולידה חכולה לא להתחיל גם כשיש התחלת פתיחה

ובדיקת פתיחה בכלל לא

בחיים לא ניסו לשכנע רק שאלו אם אני רוצה

אין לזה כל כך משמעות אלא אם כן בא לך לקדם עם סטריפינג.

בלידה עצמה הכי פחות שבדקו אותי זה פעם אחת בכניסה לחדר לידה. שמעתי שבקפלן יש אפשרות של בדיקת פתיחה עם אולטרסאונד אולי תשאלי אותם?

לק"י

אין עניין לעשות בדיקה פנימית.

גם אם הרופא יעשה פרצוף (נתקלתי באחד כזה מתוך כמה. הרוב פשוט שאלו אם אני מעוניינת).

עשית פעם בדיקה פנימית?

או שהחשש הוא מפני לא נודע?

כי אם את לא רגישה במיוחד, זה לא אמור לכאוב כל כך. זה לא נעים, אבל בגדר הסביר. 

בגלל שאסרב הם יגידו לי שאם לא אז קיסרי או משהו כי אני לא משתפת פעולה או משהו כזה

ועברתי בדיקות פנימיות וזה סבל ודמעות רבות

לק"י

אני בכל ההריונות הגעתי למעקב הריון עודף, גם בקופה וגם בבית חולים.

חוץ מפעם אחת לא עשיתי בדיקת פתיחה. וחוץ מרופא אחד קרציה שרוצה לבדוק ולא מבין איך אני לא מקשיבה להוד מעלתו הרופא, אף אחד לא התנהג ככה. מקסימום הציעו לי לעשות אם אני רוצה.

פתיחה במעקב הריון עודף

זה ממש לא צריך

שמפרט שאת חווה קושי גדול עם בדיקות פתיחה

ולבקש שיבדקו אותך מעט ככל הניתן

מאמינה שירצו בדיקה אחת בקבלה ובדיקה אחת כדי לבדוק אם את בפתיחה מלאה

הייתי גם ככה בהריון הראשון,

אחת הטראומות מהלידה זה הבדיקה פנימית,רצו לבדוק אותי ופשוט לא הייתי מסוגלת לשתף פעולה. זה כאב ברמות (כי כמובן הייתי בלחץ, זה לא אמור כ''כ לכאוב אם את מרפה).

אז כמה דברים -

- לנסות כמה שיותר להיות בהרפיה, נשימות עמוקות,

- אחות סופר עדינה ומבינה! (עברתי כמה וכמה עד שהיתה אחת שהצליחה לבדוק אותי)

-חדר סגור ורגוע.

-אם עוזר לך- לבקש מהאחות שאת תחזיקי את היד שלה וכך את בעצם שולטת בקצב שהיא מכניסה את היד. כשקשה לך את עוצרת, וכשאת מסוגלת את מכניסה לאט לאט.

-דבר נוסף, לא להיבדק סתם, רק אם ממש כואב וחייבים.

-לקחת אפידורל - זה מאוד יעזור! רק שלרוב צריך בדיקה אחת לפני האפידורל, אז לחכות שיהיה שלב מתקדם.

כל זה כמובן בלידה עצמה! בהריון עודף בחיים לא נבדקתי בפתיחה. מיותר אם אין סיבה ממשית.
 

והרבה תפילות!! 

למרות שביקשתי מראש לא הסכימו שאכנס לחדר לידה בלי בדיקה פנימית (אני תוהה לעצמי אם זה שיגעון של הזאת שהיתה שם או שככה זה)

ובדקו לי והיה קשה ממש עם צרחות ובכי.

טראומה..

ומסתבר שהייתי בפתיחה 10 ורק להסתכל עלי מתפתלת מכאבים היה מספיק! לא מבינה למה חייבו אותי..

ילדת כבר?

אני גם מכירה שבשביל להיכנס לחדר לידה צריך בדיקה פנימית

לא תמיד כאב כ"כ גדול מעיד על פתיחה מלאה

בשאלה שאלת על מעקב

שמה היה לך פתיחה מלאה?

מה זאת אומרת??

איך הם ידעו באיזה שלב את?

איך ידעו מתי לאמר לך ללחוץ? וכו..

אמרו שאין צורך ושאני אזרום עם התחושות של הגוף שלי גם לא אמרו לי מתי ללחוץ לחצתי כשהרגשתי צורך (לידת מים אולי זה קשור בכניסה לחדר לידה כן בדקו אבל לא ביקשתי שלא יבדקו) כך שממש לא חייבים לבדוק פתיחה מלאה.

לפותחת איזה חוויה לא נעימה מצטערת שעברת את זה. מקווה שמעבר לזה החוויית לידה עצמה הייתה חיובית.

אמרו ללחוץ כשארגיש צור,. זה לא היה חדר לידה טבעי אבל מיילדת מהממת ואני הייתי מאד פעילה והיא הבינה את הקטע שלי

זה בעיקרון לא אמור להיות בכוח... אבל הצוות הרפואי חייב לדעת מה המצב כדי לדעת איך לטפל בך...

אני אישית (לא שאני מומחית או משהו, סתם לא שמעתי) לא מכירה אפשרות שאפשר ללדת בלי בדיקת פתיחה... 

יש נשים שנראות מאוד מאוד מאוד כאובות והן בפתיחה 1.5...

יש נשים שצורחות מכאבים גם בפתיחה 1..

מיילדת חייבת לדעת היכן הדברים עומדים

במיוחד שזה כל כך לא תמיד אומר בכלל הפתיחה...

אצלי הצירים הרבה יותר אומרים מהפתיחה... אם אני עם צירים צפופים וכואבים, גם אם הפתיחה נמוכה זה מתקדם בטיל!

ויש נשים שעד פתיחה מסוימת בכלל לא כאובות או כל מיני..

בשום מצב

אני מבינה שאת כבר אחרי לידה

אז מזל טוב.

תנוחי, תעבדי מה שעברת

ושימי לך תזכורת ללידה הבאה שכל פעולה צריכה להיות בהסכמה שלך

אבל במקביל- לא לבוא בגישה שלילית עם ראש בקיר

לבוא פתוחה ומוכנה, להקשיב לצוות, להבין מה ההשלכות והאלטרנטיבות

ולדעת שההחלטה הסופית היא שלך

ממש מזעזע אותי לשמוע מה שאת מספרת, אני מצטערת שנאלצת לעבור את זה, ואני גם מופתעת מרוב התגובות פה.

צריך להגיד באופן ברור: הגוף שלך הוא שלך ורק שלך ולאף אחד אסור לגעת בך בלי רשותך, בטח שלא לבצע בדיקה פולשנית כזו ללא רשותך. לפי חוק זכויות החולה כל הליך רפואי צריך לקבל את אישורו של המטופל (זה נקרא הסכמה מדעת), גם בלידה אסור לצוות לעשות בגופך שום דבר שאת לא מוכנה שיעשו, כל עוד לא מדובר בסכנת חיים. הם עברו על החוק כשעשו לך את הדבר הזה, זו עבירה לכל דבר. 

מה שחווית זה אלימות מיילדותית ולצערנו את לא לבד, זו תופעה קיימת וזה נורא בעיניי שמתייחסים אליה בשוויון נפש, כאל דבר לא נעים אבל לא נורא. אני מציעה לך לפנות לקו ליולדת (תכתבי בגוגל) התנועה לחופש בחירה בלידה מפעילה אותו ונותנת שם תמיכה ומענה לנשים שעברו דברים כאלה, וגם עוזרת להתלונן ללא עלות.

שיהיה לך מזל טוב והחלמה מהירה והלוואי ומקרים כאלה ייעלמו מהעולם.

מצטרפת לכל מילה

ומוסיפה שגם הפעלת לחץ מניפולטיבי או הפחדה זה גם דבר נוראי.

כשנמצאים במעמד כזה יש לרופאים עמדת כח מטעם התפקיד ולכן גם אם "השתכנעת" או אפילו התעייפת מלעמוד על שלך - זה נורא ולא צריך להיות ככה.

חיבוק ענק

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!