אפליקציית תפילאוריוני לוז
עבר עריכה על ידי משה בתאריך י"ז באדר תשפ"ה 21:05

מחפשים סידור חכם שמשדרג את חוויית התפילה שלכם? הכירו את תפילאור!


 

לא עוד סידור שמציג טקסט בלבד – תפילאור מביא לכם חוויית תפילה שמרגישה כמו סידור אמיתי, עם עיצוב 'צורת הדף' המיוחד שמעניק את התחושה של קריאה מסידור מודפס.


 

✅ התפילות מוצגות בהתאם לזמן ולמיקום – אין צורך לדפדף ולחפש! תפילאור תתאים אוטומטית את התפילות הנדרשות, כולל הלל, מוסף ויעלה ויבוא בראש חודש.

✅ ספר תהילים מלא – מחולק לפי ימים ולביקור בבתי קברות.

✅ מצפן תפילה – מכוון אתכם בדיוק לכיוון התפילה לפי המיקום שלכם.

✅ שאל את הרב – אלפי תשובות לשאלות הלכתיות, עם אפשרות לשלוח שאלה ישירות לרבנים.

✅ לוח שנה יהודי-לועזי – זמני היום, דף יומי ואירועים חשובים.

✅ תמיכה בשני נוסחים – עדות המזרח ואשכנז.


 

האפליקציה מתפתחת כל הזמן, ועם תמיכתכם, נוכל להוסיף עוד תכונות חשובות לקהילה!


 


 

📣 שאלות? בקשות? שיתופים?

נשמח לשמוע מכם! שתפו אותנו בחוויות שלכם כאן בתגובות!

פרסומתמשהאחרונה
אל תשתמש במילה "פרוגרסיבי" אלא ב"מתקדם".קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ה באדר תשפ"ו 19:46

(פוצל מכאן - >> - בית המדרש )

 

כיום זו מילה בעברית מוקצה מחמת מיאוס.
 

כמו לומר נאצי על "נאציונאלי"

לא מאמין במשטור הזהטיפות של אור
לא קשור למשטור. אלא למקובלות חברתית של מילה. אניקעלעברימבאר
יכול גם לא להאמין במשטור, לצעוק ברחוב "אני נאצי!" ולהתכוון לכך שאני נאציונאלי.

אבל זה לא ישנה לעוברים ולשבים לחשוב שאני לא נאצי.


כנל אם אני נכנס לישיבה וצועק "אני פרוגרסיבי" ומכוון ל"מתקדם"

פרוגרסיביות זה פשוט 'קדמה' בעבריתטיפות של אור
מדובר ברעיון של שלוש מאות שנה בערך. מטבע הדברים הקדמה מתקדמת, כלומר משתנה. הניסיון לייחד את הערכים הנוכחיים של הקידמה במערב ולטעון שהם שונים מהותית מכל מה שהיה עד עכשיו ולתת להן קונוטציות של השטן בהתגלמותו סטייל הר המור, זה פשוט משטור של השפה ושל השיח. אני לא מאמין בזה
אשרי תמימי דרך. אתה מוזמן לקרואקעלעברימבאר

את דברי מירב מיכאלי, או לסוע לקליפורניה ולהוודע לקוויריות ודומיה.
 

אבל גם אתה יכול לקרוא את ספריו של הרב חיים נבון נגד הפרוגרס ולצאת מהנאיביות המתוקה.


 

הרב נבון לא הר המורניק נכון?

הרב נבון לא מקבל בכלל את הרעיון של קידמהטיפות של אור

כלומר, את זה של שלוש מאות השנה האחרונות - שהעולם עם השנים צועד 'קדימה'

זה כלל לא העניין. קידמה זה דבר מבורך, אבלקעלעברימבאר
לא כל שינוי הוא טוב.

גם הנאצים נחשבו שינוי וקדמה בשעתם.


כל ערעור מוסעמות המשפחה והזוגיות. והערעןר על רעיון המגדריות, הוא רעה חולה. והקדר בינה לבין הקדמה, זה כמו הקשר בין הקדמה לבין הסמים

אז זה לא הרב נבוןטיפות של אור
אני לא חושב שהרב נבון לא טוען שהעולם מוסריקעלעברימבאר
יותר מלפני 300 שנה. אלא שלא כל דבר שמתפתח אז בהכרח שווה לטוב. אלא מצריך לבחון אותו.

אני לא רואה שהרב נבון לובש שטריימל ומתנהג כמו הבעשט בערבןת אוקראינה

אז זה כי לא קראת אותו 🤷‍♂️טיפות של אור
לא קראתי. שמעתי אבל כמה הרצאות שלו על זהקעלעברימבאר
באסה לך 🤷‍♂️טיפות של אור
בכל מקרה הר המור לא נגד קידמה ולא נגד המודרניזם,קעלעברימבאר
אלא נגד הפוסטמוגרניזם והמגמה המכונה (בטעות או לא) בשם "פרוגרס".

אין לי מושג איך צריך לקרוא לה, פרוגרס זרובבל או מוישה. אבל היא קיימת ורעה

אני אומר לטובתך. אםקעלעברימבאר
תכנס לישיבה, תצעק אני פרוגרסיבי ותתקל במבטים, אל תאמר שלא הזהרתי אותך קודם😉
אבל הרב נבון גם מתייחס בספריוקעלעברימבאר

לתופעות הספציפיות של פירוק משפחה זוגיות ומגדר.
 

אתה סובר שהן טובות?


 

או שאתה סובר שהרב נבון בור או שקרן?


 

ואם אתה לא מאמין לו. תקרא את מירב מיכאלי, או שתסע לקליפורניה

היית יכול לכתוב:טיפות של אור

'מעניין ממש! תוכל להפנות למאמרים או לספרים הרלוונטיים שלו?'
 

ממש הזדמנות להחכים. אבל העדפת שלא, ולי אין עניין בוויכוחים 🤷‍♂️

אני קורא מספיק פוסטים שלו, אניקעלעברימבאר
לא צריך את הספרים.

בכל מקרה זה מן הסתם


"מכים שורש"


ו"תתישנו"


צדקתי?

אבל צודק. מחילה על התקיפות קעלעברימבאר
הרב נבון טוען שהפרוגרס הואקעלעברימבאר
מרקסיסטי בשורשו, וכלל לא ליברלי
כמדומני הוא חולק על העיקרון כתפיסת עולםנקדימון
ולאו דווקא על המתרחש בפרקי זמן שונים. לבושתי, אני לא זוכר אם סיימתי את סיפרו "תתיישנו".

למיטב זכרוני הוא לא חולק שיש קידמה בשנים האחרונות, אלא שהוא טוען שהיא לא מובטחת, לא הכרחית, ויכולה להפוך כיוון בשבריר שניה במונחים היסטוריים.

להבנתיטיפות של אור

הוא אומר שהעולם בכלל לא מתקדם לשום מקום. הוא פשוט משתנה מדי פעם. חלק מהשינויים טובים וחלק רעים
 

רק בגיזרה הטכנולוגית הוא מודה שיש התקדמות (כי הידע נצבר, באמצעות נוסחאות), וגם שם זה לא חוק טבע, וגם בטכנולוגיה יכולה להיות עצירה (שאולי כבר התחילה) או אפילו נסיגה (כמו בנפילת האימפריה הרומית)


 

אבל בנוגע לשירשור, לזכרוני לכל אורך הספר הוא לגמרי אומר שהקידמה(=הפרוגרס) זה רעיון של 300 שנה, ונגדו הוא יוצא 

זה לא עניין של מישטור במקרה הזהנקדימון

בפועל בעולם המערבי בכלל, וגם בארץ הקודש שלנו, כשאומרים "פרוגרסיבי" המילה מסמנת בדווקא סוג מסוים של רעיונות ותפיסות עולם. אתה כמובן יכול להשתמש באיזו מילה שבא לך, אבל אם אתה רוצה שיבינו אותך אז אתה צריך לקחת את השומעים בחשבון. אני למשל ממש הרמתי גבה כשראיתי שכתבת על הדעות ה"פרוגרסיביות" של הרב קוק ועד עכשיו אין לי מושג למה אתה מתכוון.

 

זה מזכיר לי מקרה הפוך שבו השתמשתי במילה קומונר כדי לתאר את הקומונר בסניף, ואישה יוצאת ברית המועצות ממש אסרה להשתמש כי זה אומר קומוניזם. כמובן זה מגוחך כי ברור שכשאומרים כאן בארץ "קומונר" אז כולם חושבים על ראש הסניף ולא על הקונטקסט הקומוניסטי (גם אם זה נשאב ממנו). המסקנה זהה: השומעים הם דבר שיש לקחת בחשבון כשרוצים שיבינו אותנו. פיתרון ביניים יהיה כמובן להסביר מה בדיוק הכוונה שלך במילה המסויימת ואז להמשיך.

אני חושב שהשימוש הזה נמצא בעיקרטיפות של אור

בציבור הדתי לאומי, ואולי אפילו רק באגפים מסויימים בתוכו. ולדעתי הוא לגמרי תוצאה של השפעה מכוונת על השיח

אני חושב שערוץ 14 גם עושים בזה שימושנקדימון

מה שמגדיל את התפוצה בציבור שמבקר את תרבות ה"פרוגרס". ולתחושתי, בכל מקום שתהיה בו ביקורת תרבות המונח יישמע.
 

יש מי שיימנעו משימוש בביטוי כי הוא עם קונוטציה שלילית שהם לא מוכנים להזין.

נגיד ככהטיפות של אור

אני חושב שבאנגלית (וצרפתית) אין שתי מילים שונות לקידמה ולפרוגרס. זה פשוט אומר מתקדם, גם בהקשרים טכניים לגמרי (למשל מחלה פרוגרסיבית זה מחלה שמחמירה עם הזמן)
 

המחנות בארצות הברית הם 'שמרנים' מול 'מתקדמים', כשנקודות הוויכוח ביניהם משתנות עם הזמן. כלומר, אני חושב שזו הקונוטציה של המילים האלו אצלם בעצמם

בארהב אני חושב שהפרוגרס טרמינולוגית מתחלקקעלעברימבאראחרונה

לתת הנושאים שלהם יש מושגים בפני עצמם : "פוסטמודרניזם" , "להטביזם" "קוויריות" "פוליאמוריה" "מרקסיזם חברתי" "פמיניזם רדיקלי" "ביקורת המשפחה" "ווק" 

אז איך קוראים לו מחוץ לציבור הדת"לי? קוויריות?ווק?קעלעברימבאר

פוסטמודרנה? מה זה משנה מה שמו?

 

אגב אני יודע בוודאות שגם ראשת ממשלת איטליה בעבר קראה לתנועה זאת בשם "פרוגרס" בהתנגדותה אליה.

 

עיין בערך ויקיפדיה פרוגרסיביות בתת נושא "במאה ה21":

 

פרוגרסיביזם – ויקיפדיה

 

ובויקיפדיה באנגלית:

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Progressivism

אני להפך. ברור לי שהבנתי שהכוונה דעות "מתקדמות"ולאקעלעברימבאר

פרוגרס של היום.

 

רק הערתי הערה טרמינולוגית

אגב,קעלעברימבאר

אני בעד שאת present progressive בלימודי אנגלית, יהפכו ל present kavnikive

מה ההבדל בין פנקסי הראיה שיצאו ב8,9 כרכים עד כהצע

לשמונה קבצים שאוגדו בשני כרכים לקבצים מכתבי יד קדשו?

כוונתי בשאלה היא לכל הפחות - אם נכמת לאחוזים, כמה חפיפה יש בינהם בתוכן?

אך כמובן אם משהו יודע להרחיב אשמח לשמוע ..


בשורות טובות.

>>טיפות של אור

מפת כתבי הראי''ה שאינם ערוכים 
 

במבט על - שמונה קבצים זה המחברות מהם נלקטו כמעט כל הפסקאות המחשבתיות בשס הלבן בספרים שנקראים 'אורות ה____'. הם נכתבו בין עליית הרב קוק לארץ למלחמת העולם הראשונה - כשהיחס החיובי של הרב קוק לחילונים כבר הבשיל לחלוטין, ולפני הנסיגה של הרב קוק מכמה עמדות 'פרוגרסיביות' בעקבות מלחמת העולם הראשונה 

 

פנקסי הראיה, קבצים מכתב יד קדשו וכו זה הוצאה של שאר המחברות. עם הרבה חפיפה ביניהם

אגב. מאילו עמדות "מתקדמות" נסוג הרב קוק?קעלעברימבאר
זו תגובה לקוראים אחרים:טיפות של אור
אני לא כאן בשביל ויכוחים. אם מישהו אחר רוצה לדעת אני אשמח לענות ולהפנות לסקירות הרלוונטיות
הוא הקדים אותיצע

אשמח גם לדעת על דוגמא או כמה ..


וממש אפשר לראות זאת בכתבים?

שבהתחלה הוא כתב כך, ולאחר כמה שנים כתב אחרת??

נשמע מרתק.. אשמח להחכים..

ככה:טיפות של אור

בנוגע לחילונים יש סקירה יפה של הרב רחמני בנספח לספר 'לנבוכי הדור'. בהתחלה היה לרב קוק ביטויים מאוד קשים נגדם, אחרי זה זה הצטמצם רק למנהיגים החברתיים שלהם, ועם העליה לארץ התרחש מהפך גמור. הרב קוק עצמו התייחס לזה, וגם הרב צבי יהודה, וזה קיבל את הכינוי 'תורת חו"ל' מול 'תורת ארץ ישראל' (זה לא היה השינוי היחיד שקרה עם העליה לארץ)

 

בסקירה הוא מדבר גם קצת על המהפך השני, בעקבות מלחמת העולם הראשונה. אבל מי שכתב על המהפך השני בהרחבה זה הרב אברהם סתיו. הנה המאמר השיטתי, עם המובאות והניתוח הדקדקני, לצערי באנגלית:

Progressivism and Conservatism in the Thought of Rav Kook - Tradition Online

ויש לו כמה 'תמצותים' בעברית, למשל:

"לא נתפעל מן התרבות האירופית"

(זה שונה מהשינוי הקודם. כבר בחו"ל הרב קוק אימץ בגדול את הרעיונות של הקידמה האירופית, המשיך עם זה בארץ ואולי אפילו ביותר נועזות, ומלחמת העולם גרמה לו לשבר גדול באמונה הזאת)

לא בקיא מספיק. אבל מהתרשמותיקעלעברימבאר

כתבי הרב ביפו משדרים שדר יותר מיסטי-תמים(לא תמים בקטע הנאיבי או טפשי, אלא תמים בקטע הטוב). וכתבי הרב בסאנט גאלן ולונדון יותר שדר שכלי, בוגר, נאבק בבעיות העולם ובנצרות. 

 

זה קצת מזכיר את המדרש על שלמה שכשהיה צעיר כתב את שיר השירים, וכשהתבגר כתב דברי חכמה של משלי.

 

אבל לא ראיתי שינוי מהותי בתוכן. רק בסגנון ובמה הרב מתמקד בו במה שהוא כותב.

 

אבל זה רק התרשמות מסקירה שטחית שלי, לא בדקתי לעומק.

 

לדעתי זה בעיקר מההבדל בין המתיקות של ארץ ישראל בעליית הרב קוק לראשונה, לבין תורת ארץ ישראל בעת שהיתו בחו"ל (שממשיכה להיות תורת ארץ ישראל, כמו שיחזקאל ממשיך לקבל מנבואה בחול כי שרתה עליו בארץ ישראל רוח הקודש) שמקבלת מימד יותר שכלי , בוגר ונלחם בחסרונות העולם.

 

ייתכן שהדבר דומה להבדל בין שנה ראשונה לנישואין לבין זוגיות מבוססת אחרי הרבה שנות עבודה זוגית (למרות שאין לי נסיון בתחום)

אגב, @צעטיפות של אור

בפעם הראשונה שהרב אברהם סתיו כתב על שינוי ספציפי בעמדת הרב קוק בנושא כלשהו עם השנים (יחס לנשים), הלכתי לספריה של הישיבה ופתחתי את כל הקבצים והפנקסים וליקטתי פסקה פסקה כל מקום שהרב קוק התייחס לנשים. וככה הראיתי לו שזה בכלל לא נכון!

ואז הוא ענה לי ושיכנע אותי שהוא דווקא צודק 🙃

הרבה שאלות אחרונות.צע

תרגיש בנח לענות על מה שתרצה/מה שלא מכביד..


מהסוף להתחלה ברשותך.


א. הרב סתיו הצליח לשכנע אותך שחל שינוי ביחס הרב קוק לנשים ע"י שהראה לך מקורות נוספים או שהסביר לך אחרת את תוכן הפסקאות שמצאת? אם ישלך מקור אחד אשמח להפניה.


ב. שאלה צדדית.

איך חיפשת פסקאות של הרב על נשים? לשמונה קבצים ולעין איה יש מפתח. יש גם לפנקסים?


ג. כשביקשתי שתרשום נושא אחד ספציפי שהרב קוק חזר בו אז הנושא שבחרת הוא היחס לחילונות?


ד. אחשוף את בורותי אבל לא נורא, אפשר הסבר ראשוני למה מלחמת העולם הראשונה היא סיבה לשינוי העמדה?


ה. אם הבנתי נכון, הספרים אורות ואורות הקודש וכו מכילים פסקאות שלטענתך בהמשך ימיו הרב קוק חזר בו מחלק מהם?


ו. יש לך 2 פסקאות שמראות את השינוי אחת לפני שחזר בו והשניה אחרי שחזר בו?


תודה גם על מענה חלקי.. 🤗🙌

תשובותטיפות של אור

א. אני אשלח לך בפרטי קישור לדיון שהיה לי איתו (אאוטינג). ב. לא הכרתי אז את המפתחות. פשוט ביליתי את השבת בלעבור על כל הקבצים והפנקסים ג. כן ולא. כלומר כבר תכננתי מה לכתוב לפני ששאלת, ואז כששאלת אמרתי לעצמי 'טוב חילונים זה הדוגמא הכי מובהקת ומקובלת למרות שהיא קשורה רק למהפך הראשון'. ד. נוראות המלחמה גרמו הלם להרבה אנשים. זו 'הקידמה' וזו שכרה? ובמילים של הרב קוק - אורות המלחמה פרק ח ה.  אמת. ו. בהודעה הבאה? 

השלמהטיפות של אוראחרונה

ו. דוגמא לא פרובוקטיבית, מתוך הנספח של הרב רחמני:
 

קשה להבין כתבים של מישהו אם הפרשן לא הכירקעלעברימבאר

אותו אישית. 

זה כלל גם עין איה?קעלעברימבאר
אגב, לזכרוני רק 5 קבצים נכתבו בין העליה למלחמתקעלעברימבאר
העולם.

3 קבצים נכתבו בסאנט גאלן בשוויץ ובלונדון בעת מלחמת העולם.


קצת מהקובץ השמיני לזכרוני נכתב בירושלים אחרי חזרת הרב קוק ארצה ממלחמת העולם

כיסוי ראש בעת ברכהימח שם עראפת
להצמיד את הראש לחפץ- למשל לקיר, נחשב כיסוי?
שאלה יפהנפש חיה.
ציפיתי לקבל תשובה יפהימח שם עראפת
אבל גם מחמאה זה נחמד, חן חן לך
ההשערה שלי היא שזה לא נחשב כיסוי, אבל מעניין לראותנפש חיה.

מה באמת התשובה לזה.

ההשערה שלי היא שזה גם ככה דרבנןימח שם עראפת
ומאחר ורבנן לא קבעו גדר ברור לכיסוי ראש(לפחות לא ידוע לי על כזה) זה ספק דרבנן לקולא ושרי
ידוע לי שכסר"ש צריך לכסות את רוב הראשנפש חיה.

לפחות לדיעה הזאת. 
 

מכוסה - מסתמא  ע"י כיסוי אחר


 

וממילא ייתכן שקיר לא יכול להיחשב ככזה. 

אין בזה שם כיסוי בכללנקדימון

אם אתה נשען על הקיר עם הבטן זה נחשב כאילו שמת שמיכה? להצמיד את הראש לקיר זה להשעין אותו, לא לכסות אותו.


וראיתי ציטוט מעניין אצל הרב מלמד בהלכות כיפה לאחר שמביא את 3 השיטות בגודל הכיפה:

"יש להוסיף, שגם לדעה המקילה כיסוי הראש צריך להיות ניכר, ולכן אי אפשר לקיים את המצווה בפאה נוכרית או בכיפה שנראית כמו שיער (עולת תמיד ב, ה, עטרת זקנים, מ”ב ב, יב)."

לא יודעטיפות של אוראחרונה

אבל עיין באורח חיים סימן רו סעיף ג ('אבל אשה' וכו'), ויש לחלק

 

זה מזכיר לי שפעם שאלו את הרב נבנצל: לפי הפוסקים שאומרים שצריך בתחנון לשים בגד או משהו בין היד לפנים, האם שעון מספיק?

והוא ענה: כן, אם זה שעון קיר..


 

 

הלכות מזוזה…סיעתא דשמייא1

קראתי את הכתבה בשבע:

מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה

נראה לי שזה לא מסתדר עם מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה:

" מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."

מה דעת אנשי הפורום?

זה מחזק את הטענה ש…סיעתא דשמייא1
מצוות מזוזה היא מצוות עשה. "וכתבתם על מזוזות ביתיך" וזהו. שמירת הבית זה יהיה בהכרח תוצאה של קיום ההמצווה ולא ההפך.
הרעיון שמצוות מזוזה מבטאת שד' שומר עלינוהסטורי
משמע בפסוקים כפי שציין הרב מלמד ומוזכר באין ספור מקומות בדברי חז"ל. קשה לקבל שהרמב"ם חולק על זה.

בפשטות דברי ההביקורת של הרמב"ם מתייחסים למנהג שהוא מזכיר, שכנראה היה קיים בזמנו להוסיף שמות מלאכים וכד', דבר שאין בו מצווה כלל. מה שהופך בתפיסה של האנשים את המזוזה, ממצוה אלוקית שגם מבטאת שד' שומר עלינו לסוג של קמע.

גם עצם התפיסה שמזוזה בעקרה…סיעתא דשמייא1

"שומרת דלתות ישראל" זה טעות.

כשנכנסים ויוצאים מהדלת ומחזיקים בתפיסה כזאת ולא בתפיסה של קיום מצוות עשה מהתורה "וכתבתם על מזוזות ביתך", טועים .

הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה.

מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד אנקדימון

אונקלוס בן קלונימוס התגייר. שלח הקיסר גדוד של רומאים אחריו] לתופסו ולהביאו אליו...  

 

חזר הקיסר ושלח גדוד אחר אחרי אונקלוס, להביאו. אמר להם [הקיסר]: אל תדברו איתו דבר. כאשר תפסו אותו והלכו, ראה מזוזה שמונחת על הפתח,  הניח ידו עליה ואמר להם: מהו זה? אמרו לו: אמור לנו אתה.

 

אמר להם: מנהגו של עולם, מלך בשר ודם יושב מבפנים בארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקדוש ברוך הוא, עבדיו (בני ישראל) נמצאים מבפנים בבתיהם והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: "ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם" (תהלים קכא, ח), התגיירו גם הם. 

 

אבל זה לא העיקר!גבר יהודי
זה התוצאה שקורה לבן אדם יסורים….סיעתא דשמייא1
… במקום לפשפש במעשיו רבנים אומרים לו לבדוק את המזוזה.
לא מכיר אף רב שאומר דבר כזהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

"במקום"?!

אז תתרחק מרב כזה, ואל תכלילנקדימון
מה כתבתי:....סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 10:19

….." הכתבה שמה דגש על ההגנה והשמירה וזה מטעה."

מה הגבת?: ציתתה גמרא ממסכת עבודה זרה שמדגישה את ענין ההגנה והשמירה כדי להמעיט את הרעיון שאני הדגשתי. רק כאשר יהודי יקר הזכיר לך שזה לא העיקר( ממש כמו שאני טענתי) ----- כתבת שלא טענת שזה העיקר.

לידיעתך כמעט כל יראי השמים ששאלתי בניהם גם רבנים ענו לשאלתי בנושא ישר שתפקיד המזוזה הוא שמירה והגנה .

הם התעלמו בכלל מקיום מצוות עשה מדאורייתא שאנחנו קוראים אותה פעמיים ביום לפחות.

המאמר מדבר על סגולהנקדימון
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב באדר תשפ"ו 13:20

והמקור לזה מפורש בגמרא. -----

שמירת הבית היא לא עיקר המזוזה כמו שגשם בעיתו הוא לא עיקר שמירת המצוות - זה לא סותר את הסגולה או את הקביעה התורתית בנושא.

 

אף רב לא אומר שבדיקת מזוזה זה "במקום" פישפוש במעשים. ואם מצאת רב כזה, אל תכליל ותתרחק ממנו.
 

------

העריכה לא שנתה כלוםסיעתא דשמייא1אחרונה
לא אמרתי שזה העיקרנקדימון
אבל זו גמרא מפורשת - והרמבם בוודאי ידע גם אותה. ולכן, אם מישהו חושב שהרמבם לא מקבל את זה, כנראה לא הבין את הרמבם.
שאלה: לגנוז או רק לכסות את התמונהמבקש אמונה

תמונה שיש בה פרקי תהלים (תיקון הכללי) עם שמות הויה ב"ה

ובאמצע תמונה קטנה של אותו ברלנד... מה כדאי לעשות עם זה?

אפשר להשחיר את התמונה או להדביק עליהנקדימון
תמונה של צדיק אמיתי, לא?

אני חושב שזה בעיקר תלוי בהרגשה שלך.

תודה. חששתי אולי בעצם ההימצאות שלה בבית יש פגםמבקש אמונה

אם אין, אז לא יפריע לי לכסות אותה בתמונה אחרת

אם אין פירושים וכדומה אלא רקנקדימון
טקטס טהור, אז הכי פשוט לדעתי זה לעשות ככה.
אם זה עושה לך רע, שים בגניזה וקנה משהו אחרשלג דאשתקד

מה הסיפור הגדול?

כל מי שמנוי לעיתון, מחזיק כמה תמונות של רשעים בבית.


(ושלא יהיה מובן שקראתי למישהו "רשע" וכדו)

אני גם מתלבט אם בא לי להשאיר אותה או לגנוז מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ז באדר תשפ"ו 14:13

תמונה יפה סך הכל.  

לא עושה לי הרגשה רעה אם אין בזה בעיה רוחנית

 

החשש שלי זה לא בגלל התמונה עצמה, אלא שזה הוצאה שלהם ("כח הפועל בנפעל" מה שנקרא)

בקטע הזהשלג דאשתקד
אם הייתי אדם אידאליסט - יש מצב שהייתי זורק לגניזה, כדי לא להיות מזוהה ולא לתת לגיטימציה.
👍מבקש אמונהאחרונה
שאלות על פורים (לא על המגילה).צע

לא חייב תשובות של פורים, אפשר גם פשט..😀😃


א. מה מיוחד בפורים שהרב קוק (ומן הסתם לא רק הוא) כותב עליו שהארת היום קשורה ל "קדושת הגוף הישראלי"  לעמת שבת או יום טוב? גם בשבת מקובל לומר שהאכילה והשינה קדושות.  וגם ביוט יש "חציו לה' *וחציו לכם* ?


ב. יפה מאוד שמציינים בפורים שלא משנה מה גם יהודי שלא מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי מתברר שהוא תמיד קרוב/דבוק בה'...

אבל מה זה עוזר לי בשאר השנה?  (אוסיף שאפשר לשאול זאת כל השנה על דברי תורה בסגנון - לא משנה מה נשמה שנתת בי טהורה.. איך זה דוחף קדימה?)

ג. מכירים הסבר מה זה פרוז ומוקף ברוחניות?


תודה.. אדר שמח.

תשובות תםשלג דאשתקד

א. אם אני מבין נכון, הכוונה היא שבפורים זה נס של הגוף - הפיזי, ולא של הנשמה - הרוחנית. זה רעיון זה בסיסי שכמדומני מופיע בלבוש ו/או בט"ז.

ב. השאלה לא מובנת, אם כוונתך לשאול באופן כללי: מה שמחת הפורים תורמת תשאר השנה, זו באמת שאלה אינסופית שאפשר לשאול על כל דבר ומאידך בטח ניתן ליישב אותה בקלות.

אם כוונתך ספציפית על "עד דלא ידע", אז כמדומני שהרמ"א מסביר שהאדם לא יוכל לשקול אם יותר חשוב הנקמה בהמן או ההמלכה של מרדכי, כלומר שהנס בפורים (ולא רק) מורכב מנקמה ושכר בחדא מחתא, ולשיכור קשה לדעת אם יותר חשוב הדין ברשעים או שיותר חדוב השכר לצדיקים. קראתי שהרב אוירבך אמר שזה ההסבר הכי פשוט לדברי הגמ', וגם אני הקטן מסכים עם האמירה הזו

וזה כמובן תורם המון למחשבה על שכר ועונש.

ג. נדמה לי שההסבר בנגלה מספיק טוב. תקרא את הרמב"ן והר"ן במגילה דף א. מדפי הרי"ף.

אני לא חושב שיש מי שמלאקעלעברימבאר

בתורה כמוך פה בפורום. חוץ מהיסטורי

גם "טיפות של אור" מלא וגדושנקדימוןאחרונה
שאלות יסודיות. ממה שאני מבין זה ככה:נוגע, לא נוגע

א. בשבת וביום טוב, קדושת הגוף (והחומר) יושבת על קדושת הזמן. קדושת הגוף כזו היא "לא חוכמה" כי אתה בתוך זמן שמרים אותך למעלה ונותן לך תחושת בטחון שאתה מסובב בקודש (אותו דבר בסעודת מצווה או בסעודה במקום קדוש).

קדושת הגוף העצמית מצריכה שתהיה שם באמת בתפיסה ובתודעה שלך בלי עזרים. שבאמת תבין שיש לגוף קדושה ובאמת תהיה מחובר חזק לה' כדי להרגיש שזה קדוש ושאתה לא עובד על עצמך. באופן קצת אבסורדי, מי ששמה מחובר יותר מאחרים גם לה' וגם לגוף (בצורה נכונה).

זה כמו שלהגיע להיות נביא כשיש השראת שכינה זה לא הכי חוכמה, החוכמה זה להיות נביא שחצב את כל הדרך מלמטה עד שהגיע לנבואה (וזה לענ"ד ההסבר למה כבר הרבה שנים אין נבואה).

בימי פורים (עוד לפני שהוא היה חג) ובמה שקרה לפני כן, התגלתה הקדושה הזו (נכון שאז זה היה כתוצאה מדחיפה אלהית, אבל לומדים משם את העקרון).

כיום זה יום חג אז יש בו גם את קדושת הזמן, אבל זה הפוך משבת ויו"ט- בפורים קדושת הגוף הובילה לקדושת הזמן, הגוף כל כך קדוש עד שגם הזמן התקדש (ויש בו גם מימד של קדושת המקום- קשור קצת לשאלה ג- יש הבדל בין המקומות מתי חל החג).  

העיקר הוא ללמוד מפורים את היסוד לכל שאר השנה.

 

ב. כשתופסים שזה לא וורט אלא אמת- כל המבט על החיים משתנה (למי שרודף אחרי האמת ומחפש לחיות אמיתות ולא ריגושים).

מי שלדוג' מבין ש"בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה" (לא מבחינה פיזית שזה רק תהליכים פיזיולוגיים במוח, אלא נשמתית), כלומר שבכל לילה הנשמה שלו עולה למעלה, תופס את השינה והקימה אחרת.

או לשיר בשבת "דורשי ה' זרע אברהם אוהבו" ולתפוס שיש בכל אחד מאיתנו "אברהמיות" מוחשית, וזה לא רק וורט או משהו פסיכולוגי או חינוכי, אלא משהו שאכן קיים בתוכנו.

 

אבל בפורים הקדושה ממש בתוך הדוךקעלעברימבאר

ובכלל לא בשנמהמ.

 

ב. יום אחד משפיע על כל השנה

 

ג. מוקף אור מקיף פרוז אור פנימי. איממנטי טרנצננצדני. @צדיק יסוד עלום  מבין בזה

מה הספרות התורנית הראשונה שהאדירה ככ את פורים?צע

כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.


 

אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?

ב.  ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית..  אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..

 

וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
 

מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣

מסכת שלמה בש"סזיויק
עם המון אגדות עמוקות
מסכת פסחים. סוכה. ראש השנה. יומא.קעלעברימבאר
מגילת אסתרהסטורי
לא מבין את השאלה, זה החג היחיד שמוקדש לו ספר שלם בתנ"ך...
קשה לומר שזה קשור. פסח יותר חשוב ואזכורקעלעברימבאר

יציאת מצרים מוזכר יותר בתורה/נ"ך.


וסיפור יציאת מצרים לוקח יותר פסוקים מהמגילה.


בסוף אסתר זה סםר קצר.

גם על רות יש ספר שלם, בכל זאת היא לא חשובה יותר מדוד או שלמה או שמואל או משה או יהושע או יעקב שאין להם ספר שלם.

לזכרוני כתוב בגמרא כל המועדים בטלים לעתיד לבוא חוץקעלעברימבאר
מפורים
המהרל כתב יותר על פסח מאשר על פוריםקעלעברימבאר
סתם מעניין...שלג דאשתקדאחרונה

יש תופעה של "משלוח מנות תורני", שהביא לנו ספרים שלמים מדמויות כמעט לא צפויות, על מגילת אסתר.

לדוגמה, "מחיר יין" לרמ"א, ו"מנות הלוי" לר"ש אלקבץ.

אולי יעניין אותך