נשמע הגדול צריך מציצה כדי להירדם.. מה עם מוצץ?

בכל אופן גמילה מבקבוק זה חשוב ממש

טוב שהתחלתם

אבל זה לוקח את הזמן שלו. .

לגבי הקטן אל תצמידי אותו לגדול

יש לו לוז משלו

הרבה פעמים הם נרדמים מאוחר בגיל הזה

ולפעמים דווקא לא מוכנים לוותר על הערב שיש להםזמן רגועמשלהם...

ממש הרגשתי שהם מתעקשים על זה...

אז לדעתי את יכולהלקלחמוקדם ולתת ארוחה טובה מוקדם ואז בערב להיות בזרימה..

אם הוא ער אז משחק באוניברסיטה או משהו כזה ואתובעלך אוכלים מדברים מפטפטים

כשהוא משחק...

בהצלחה ממש!!!!

חוסר שינה זה קשה ככ ככ!!!!!❤️❤️❤️

שימו לו שלוש בקבוקי מים ליד המיטה ותלמדו אותו לקחת לבד

אפשר לשים פטמה עם חור קטן כדי שהמים יצאו לאטלאט

..

ופשוט לשים שני חיתולים

היה לנו שלב כזה

חיתול אחד עם חריץ קטן באמצעי קורעים ביד ומעלה עוד חיתול

האמת זה מה שהייתי עושה בינתיים במקום להילחם איתו כשאתם גם ככה בקצה....

הבקבוק מים לא עשה לנו לילות שקטים.

הוא היה מבקש עוד ועוד ועוד ועוד

שתה כנראה 20 בקבוקים במהלך הלילה.

זה לא שהיה במיטה שלו וזהו.

לכן הרגשנו שאין ברירה ובשביל כולנו חייבים חיייבים לגמול אותןו.

לגבי המציצה, יש לו מוצץ והוא מת עליו, וזה כל הזמן מחובר אליו ויש לו את זה בלילה. אבל הוא רוצה רק בקבוק.

לגבי השינה של הקטן, זה מה שקורה, שהוא ער כל הערב, אבל הוא לא באמת רגוע ושליו... ואנחנו גם עסוקים בלנסות להשכיב את הגדול...

הלילה הגדול נרדם ב7, התעורר ב7 וחצי וניסינו להרדים אותו חזרה עד 10 וחצי! באחת וחצי הוא התעורר שוב ורק ברבע ל4 נרדם חזרה. (בין לבין נרדם לפרקי זמן של 2 או 3 דק, בדיוק מספיק זמן כדי להיכנס חזרה למיטה, ואז מתחילות שוב הצרחות.)

תודה על ההבנה, אז באמת מרגישה שזה סבל אמיתי, החוסר שינה הזה. זה גומר אותי.

כדי לחבר מחזורי שינה

תנסי ייעוץ שינה

וכן, לדעתי עדיף להפסיק אותו

תהליך זה חשוב תראו שאתם עושים בדרך שמרגישה לך נכונה מבפנים, להיות עקביים ואם אחרי שלוש לילות אין התקדמות לשקול כיוונים אחרים- אולי תולעים או שיניים או אוזניים

או ללכת לייעוץ

..

אתחיל מהסוף והכי פחות חשוב, ממש לא צריכה להרגיש לא נעים להעזר כאן, רוב מי שעונה ( כולל אותי כמובן 😅) עושה כך כי היא נהנית להעביר כך את הזמן אז תודה לך שאת פותחת שרשורים!

דבר שני באמת שחוסר שינה זה עינוי גדול, לא יודעת איך את מחזיקה מעמד, את גיבורה!

אני אישית חושבת כמה דברים, לא יודעת עד כמה הם יעזרו לך כרגע:

1- נראה לי שכדאי לך לקחת ייעוץ שינה מקצועי, יש בזום ויש בכל מיני טווחי מחירים, זה דבר ששווה להשקיע בו, וזה ממש לא אומר לתת לילדים לבכות, אגב. אם תבקשי כאן המלצות בטח יהיו הרבה, אני אישית עשיתי מזמן ולא הייתי מרוצה 100% אז לא בטוחה שאמליץ, אבל בכללי זה כן עזר.

2- לדעתי במצב כל כך מאתגר הדבר הראשון שכדאי לעשות זה להשיג איכשהו קצת שינה, ורק אחר כך לנסות 'לעבוד' עם הילדים על שגרה טובה יותר. זה אומר נניח להתארגן מראש לשינה עם הקטן שלך ולא לנסות להחזיר אותו למיטה.

לגבי הגדול אולי דווקא לעבוד על זה שיקח לעצמו את הבקבוק לבד ולא יעיר אתכם בשביל זה 😬 לא יודעת אם זה משהו שתשקלו אחרי שהתחלתם תהליך, אבל אם נראה לכם שהתחלתם תהליך שכרגע גדול עליכם לסיים, אתם לא חייבים להמשיך רק כי התחלתם.

3- נקודה קטנה, לא פירטת את שגרת השינה של הקטן, לפעמים עוזר דווקא *להוסיף* שנת אחה"צ כדי שלא יהיה מותש מידע ויצליח להרדם בשעה סבירה בערב.

בהצלחה! ועוד מעט בטח יהיו כאן עוד תגובות יותר מועילות 🙏

אבל עד גיל שנה לרוב ינשים שעה בין 2-3

ושעה-שעה וחצי- בבוקר

בן שבעה חודשים ולא בן שנה,

ובסביבות הגיל הזה וגם קצת יותר שמעתי המלצה מיועצת שינה, שבאמת עזרה, להוסיף שינה *קצרה* לפנות ערב.

במצב של עייפות יתר הרבה תינוקות ישנים פחות טוב.

מכיוון שזה באמת אינדיבידואלי, אם מה שקורה כרגע לא עוזר, נראה לי שכדאי לנסות לשנות את השגרה וזה שינוי שבהחלט הייתי מנסה לכמה ימים.

מדובר על שינה קצרה של עד חצי שעה בסביבות 17:00 נניח. 

בערך שעה וחצי או ושלושת רבעי

1. היינו איתו בייעוץ שינה לפני חצי שנה בערך, עזר לנו בזמנו. ומנסים ליישם מה שנאמר אז, לקחת אנחנו פיקוד על הסיטואציה ולהוביל וכו, לא יודעת אם יש טעם לנסות שוב.

2. אני באמת ישנה עם הקטן, מה שגורם לקצת שינה שיש לי להיות לא איכותית ואני קמה עם כאבי גב וידיים רדומות...

וכמו שאמרתי למעלה, הבקבוק לא גרם ללילות שקטים. היינו צריכים 30 פעמים בלילה למלא לו את הבקבוק. היו יכולות להיות שעתיים רצופות בהם הוא מבקש בקבוק-נרדם לדקה (אנחנו חוזרים למיטה)- מתעורר בבכיות ומבקש עוד בקבוק וחוזר חלילה. זה גרם לנו לייאוש גדול.. לא שעם הבקבוק היו לילות רגועים וגמלנו סתם.

3. הגדול ישן צהרים מ11 וקצת עד 1. בערך שעה וחצי.

הקטן ישן כשהוא מבקש, אין לו סדר של שינה קבועה בימים

תודה על המענה!!!

לגבי המים לגדול, מציעה לא לגמול לגמרי אלא להעביר לבקבוק עם קש. ככה המים זה רק כשצמא, לא כפינוק

לגבי הקטן, אני בגיל כמה חודשים מתחילה לשים בחדר חשוך ב8 בערב. לוקח זמן, בסוף השינה מסנכרנתי. וכמובן לשים לב שהשינה האחרונה ביום לא מאוחרת מידי.

כוס עם מים במקום, אבל הוא בשום אופן לא רצה, מה שאומר שהוא באמת רוצה את הבקבוק ולא את המים.

נראה לך בקבוק עם קש יתן יותר ערך על כוס מים?

ננסה להחשיך ממש את הבית, מקווה שיועיל

תודה רבה!!!

אז לדעתי זה יכול לעבוד.

הייתי מוציאה את הבקבוק הרגיל מסל האפשרויות, אם הוא באמת צמא הוא בסוף יזרום גם על דברים אחרים.

אם לא, הייתי אומרת לו לילה טוב וחלומות מתוקים ויוצאת. גם אם הוא בוכה.

אפשר לנסות לתת לו בובה רכה לישון איתה. יש ילדים שגם בגיל שנתיים יכולים להקשר לחפץ מעבר. כרגע נראה שבקבוק מים זה החפץ מעבר שלו ואת יכולה לנסות להחליף לו את החפץ מעבר, כי יותר כיף כשהתינוק בן השנתיים לא בוכה אבל גם אם ירדם מתוך בכי זה יהיה לו טוב שהוא יתחיל לישון כמו שהוא כל כך צריך להתפתחות שלו.

וכדאי לך בנתיים למצוא מישהו שיוציא אותם לשעתיים אחרי צהריים כדי שאת תשני לפחות שעתיים רצוף עד שאת מצליחה להרגיל אותם לישון.

בהצלחה רבה! שינה נורמלית חשובה מאוד גם לתינוקות וגם להורים שלהם

יש לו בובות במיטה, והוא באמת אוהב אותן, אבל זה לא עוזר לו לשינה רצופה.

קשה לי לאפשר לו לבכות, הוא ממש צורח והיסטרי... אני נותנת לו כמה דקות פה ושם, אבל בגדול זה לא שהוא נרדם אחרי כמה דקות של בכי, זה ממשיך וממשיך וממשיךךךךך

ואם במקרה הקטן ישן, זה גם כמובן מעיר אותו

לק"י

לא נשמע לי כמו טובה.

טובתו היא לישון טוב, ויש כל מיני דרכים להגיע לזה.

סביר להניח שזה ייקח לך זמן וכח

לא להשאיר אותו לבד, אבל לעזור לו להבין שבקבוק הוא לא יקבל ושעכשיו זה הזמן לישון

להשאיר את החדר חשוך, להרים או לטפוח על הגב, או ללטף, מה שירגיע אותו, אבל לא להעביר אלייך למיטה אם זו לא התוצאה הרצויה

 להגיד שעכשיו זה זמן לישון ואמא פה.

אין מנוס מלעבור תהליך. הוא צריך ללמוד מחדש איך לישון. והגיוני שהוא יבכה בדרך לשם כי הוא לא רגיל לזה

אין לי עצות... רק חיבוק! קשההה

אני באמת צריכה את זה

מרגישה שהורות לילדים שישנים בלילה זה לא כמו הורות לילדים שלי..

מי שלא חווה לא יבין

לתפקד ימים שלמים כשאיןןן מתי לישון.

אני בהתחלה הנקתי כמו שהסברת לי שהיא על היד שלי ובאמת לא הצלחתי להניח אותה היא התעוררה כל פעם שניסיתי לשים אותה במתחברת אז עברתי להניק אותה בלי יד מתחת, כמו שבנות אחרות הסבירו לי עם היד למעלה ואז היא נרדמת שוכבת על המזרן ולא מרגישה כשאני דוחפת אותה

יש כדור טבעי שהוא למציצה, מתוק וטעים לילד, וזה מרדים תוך כעשרים דקות, אין לי הכשרה רפואית אבל ב’’ה לילדיי זה לא הזיק, מאושר ע’’י הfda האמריקני. מתאים מכיל שנה ואילך שיש להם כבר שיניים. אפשר גם לרסק ולמהול במים.

לא יודע אם יש בבתי מרקחת, יש בעיקר בריכוזים החרדיים במודיעין עילית למשל באיזור יו’’ש.

העיקרון הוא שאם הילד ער בצהריים הוא יישן יותר מוקדם, אצלי הילד אוהב לישון צהריים, אז הוא מקבל ב8.30 בערב ומ 9 יש שקט עד הבוקר, למעט פעמים שרוצה בקבוק בשלוש בלילה וחוזר לישון.

*אין לראות בהנ’’ל כל המלצה רפואית

אבל לא נשמע לי כמו משו שאני רוצה להשתמש בו.

תודה בכל מקרה!!

והיא הכייי אנטי תרופות והתערבויות

רק ויטמינים

זה טבעי

כל פעם ’’אוי, הרופאת ילדים לא תאהב לשמוע’’ ואני כזה ’’אז שתבוא להרדים את השובב’’ ב’’ה אני ורעייתו בעלי מרץ גדולים וזה מתבטא בילדים

יש גם תרופה יותר משוכללת ’’מלטונין בשחרור מושהה’’ וזה ניתן ע’’י רופא במצבי קיצון.

בכל אופן כמו שכתבה לך הגב’ מעליי, העיקרון הוא חושך בבית והגוף מתרגם את זה למצב שינה.

מחקה את ההורמון מלטונין שמופרש מאופן טבעי לקראת לילה.

יש ילדים שהגוף שלהם לא מפריש מספיק ואז באמת משתמשים בזה, בארץ זה נמכר במרשם רופא (אפשר להזמין מאייהרב בזול, אבל כן כדאי ליווי של רופא) צריך לראות קודם אם באמת זה קושי שמצריך את המלטונין, לא קראתי את כל הקשור אבל קודם כדאי לראות שאין מסכים בערב, ששעות השינה מסודרות, מה אוכלים בערב...

האם יש זמנים שבהם כן הוא מצליח לישון?

אני חושבת שכן כדאי להתייעץ קודם עם יועצת שינה... אם לא עובד ללכת לרופא להתייעצות

במשפחה המורחבת שלי יש ילדים שסבלו שנים מנדודי שינה

שזה ללכת לישון לא לפני 11 בלילה ולמחרת להיות עייפים להשתולל ולהרביץ ולספוג הערות וכו' וכו'

התחילו לקחת מלטונין לפני השינה וזה פשוט הצלה.

וזה לא ממכר, אפשר להפחית לאט לאט

אבל אני חושבת שזה ממש יכול לעזור לך עם הגדול, לסדר לך את השעות שינה שלו.

זה לא כזה פשוט כמו שזה מוצג פה.

המילה טבעי קצת מטעה. גם ציאניד הוא טבעי וזה לא הופך אותו לטוב...

אני יודעת על כמה מחקרים שעורכים עכשיו על בעיות נוירולוגיות שנוצרו בעקבות מתן מלטונין (במרשם רופא, לקנות במכירות פיראטיות בלי מרשם רופא והוראה ממנו זה כנראה עוד יותר בעייתי)

את בדיוק המקרה הקלאסי....

הייעוץ ייתן לכם סדר והבירות ובעיקר עקביות, שזה מה שהכי חשוב וישפיע לטובה גם על ההירדמויות של הקטן.

ממליצה על שיטת לילה טוב. לפעמים יש להם תלמידות שעושות סטאז' ולוקחות מחיר סימלי.

אצלי היה קם לבקבוק מים כמה פעמים בלילה (אבל לא עשרות פעמים שזה נשמע חריג מאד)

אני גמלתי מבקבוק בגיל 2.5 כשהרגשתי שהוא בשל להיפרד מבקבוק

במקום הבקבוק הרדמנו אותו עם טיול בעגלה (בבית ובחצר) וגם נתנו לו שמיכה שהוא אהב

לשתיה הבאנו לו בקבוק עם קש סיליקון שהזכיר קצת את הפטמה של הבקבוק

אני חושבת שצריך לתת אלטרנטיבה לבקבוק, לעזור לילד כשמתקשה להירדם או לחזור לישון.

ממה שאני ראיתי, גמילה מוצלחת מבקבוק (או מוצץ) מתרחשת תוך כמה ימים, בעיניי אם אחרי שבוע לא רואים שיפור, כנראה התהליך לא נכון (אולי הגמילה מוקדמת מדי אולי הוא צריך עזרה וקשה לו להרדם לבד במיטה)

האמת שגם רצלנו הילדים קמו/קמים בלילה לבקבוק גם בגיל יחסית גדול סביב השנתיים.

אני לא גמלתי ממטרנה.

אני רואה לפחות על הילדים שלי שהם לא אוכלים המון. גם אם אוכלים ארוחה טובה, אחרי שעות שעה שעתיים הם רעבים שוב, כי גם ארוחה טובה אצלם זה יחסית מעט בכמות. הקיבה שלהם קטנה.

אז מי שקם בלילה מקבל מטרנה.

והפחידו אותי בטירוף שהם לא יפסיקו לקום ושצריך לעבור למים כי הם קמים כי "שווה" להם, וכי אני מפנקת אותם ויוצרת תלות בבקבוק.

וניסיתי להסמיך את המטרנה לפני השינה בדייסה - ולא עבד, כי הם פשוט אכלו פחות כי כשהקיבה התמלאה היא התמלאה. אז המשכתי לתת מטרנה.

ואת יודעת, באורח פלא, בגיל מסוים, סביב שנתיים באמת פשוט ישנים יותר טוב, ורעבים פחות בלילה.

שינה זה תהליך שהמוח לומד אותו. כמו שהמוח לומד במשך כמה שנים שבשינה לא עושים פיפי, ויש ילדים שגמילת לילה אצלם לוקחת יותר מילדים אחרים, גם יש ילדים שהמוח שלהם לומד יותר לאט שבלילה לא אוכלים וגמילת מהאכלת לילה היא יותר איטית אצלם.

אז במקום לתת להם לרעוב עם מים (זה לא נגדך, ולא בביקורת. פשוט באמת מאמינה שהוא קם עשרות פעמים כי המים לא משביעים אותו והרעב מציק אז הוא קם שוב ושוב ושוב) או מלטונין כדי להכריח אותם לישון - אפשר פשוט לתת להם לאכול ועם הזמן זה ישתפר. זה באמת לא קל!!! אבל זה יההי יותר קל.

אני הגעתי למצב ששמתי לי בקבוקים עם כמות המים מוכנה וליד קופסת מטרנה, כשהילד קם שמתי כפיות מטרנה במים, ערבבתי ונתתי לו לאכול לבד וחזרתי לישון. ההפרעה הכי מינימלית שיכלתי. והם נגמלים מזה לאט לאט

ובכל מקרה לפני שהייתי גומלת או מביאה מלטונין הייתי הולכת למעבדת שינה להבין על מה בדיוק זה יושב

לק"י

אולי עדיף לגמול מהבקבוק גם ביום ולעבור לבקבוק של גדולים.

לא שזה כזה פשוט.

ואני כותבת את זה בתור אחת שהילדים שלה לא היו זוכים בפרס השינה הרצופה, אבל מה שאת מתארת עולה על כל דמיון🫂

אולי באמת כדאי לנסות ייעוץ מקצועי, שייתן לכם גם ליווי.

ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.

אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.

במיוחד אם יש לך החזר

ושולחת רק כשמתאים לי.

העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך

הייתי רושמת ושולחת חלקית

עד סוף יולי, בלי צהרון.

בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.

כנראה זה תלוי מקום.

בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.

ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית

יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....

ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.

לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.

קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.

כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.

הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.

וואו זה מרגש בעיניי!

ברמה הפרקטית

היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.

או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)

על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.

שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!

כזו שתוכל להתחייב לך.

רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת. 

אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.

כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.

בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.

בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.

1. לא

2. כרווקה היו לי כמה.  מאז הנישואים ובנסיבות החיים, אין לי.  בשנים הראשונות לא חיינו בקהילה, אלא סתם בעיר.  בהמשך עברנו דירה וחיים בקהילה, ויש שכנות טובות וחיי קהילה, אך כנראה גם עניין של אופי.  אין לי חברות ממש קרובות.  

זה לדעתי בעיקר עניין של אופי וטיפוס… רואה את החברויות והקשרים בקהילה שבה אני חיה.  

1. מעט מאוד

2. כמעט תמיד ככה. באולפנה היו תקופות של יותר ותקופות של פחות.

3. רק מהעבר.

4. אין לי אופי שקט. אני חושבת שזה קשור לזה שאני במקצוע גברי אז אין לי כל כך אפשרות ליצור קשרים בעבודה ובנוסף גרים באזור לא קהילתי עם אוכלוסיה לא מאוד קשורה אלינו. יוצא שכמעט בכל מקום אני יוצאת דופן. אני תמיד במחשבות האם זה ישתנה אם כל מיני גורמים חיצוניים ישתנו למשל מקום מגורים אבל לא באמת בטוחה שזה תלוי בזה.

1. כן ב"ה יש לי חברות טובות

2. כן, בכל שלב בחיי רכשתי לי חברות. שזה מפתיע כי אני טיפוס שקט. אבל רק אומר שעם חברות מהעבודה לא שמרתי על קשר

3. חברות מהעבר. יש לי 3 חברות מהיסודי (אחת למעשה חברה של חברה, אבל כיום אנחנו חברות בזכות עצמינו), חברה מהאולפנא ועוד 4 חברות מהאוניברסיטה. היו לי חברות גם בעבודה/ בשכונה, אבל איתן הקשר לא נשמר/ רופף יותר

4. לא קשור לאופי שקט, אני שקטה וב"ה מוצאת בסוף חברה.. לי מספיקה חברה אחת אין בי שאיפה כזאת שכולם יתחברו אליי ואהיה מקובלת או משהו

5. שאלה טובה... א. להיות את עצמך האמיתית, לא חייב על ההתחלה. ב. להיות בקשר רצוף, עדיף יומיומי, ואז נוצר משהו עם בסיס חזק. ג. להיות דומות יחסית באופי אולי.. ואולי לא. אולי תחביב משותף

באופן כללי מרגיש לי שאת החברויות הטובות שלנו אנחנו מבססים בילדות ובנערות אז אנחנו יותר כנים עם עצמינו ועם הסביבה וגם מבלים יותר זמן עם האחר

2 כן

3 ממקום העבודה הנוכחי + אחות שהיא חברה טובה

5 בעיניי חברות זה פונקציה של יכולות חברתיות

שתלויות גם בתכונות מולדות

גם במודעות עצמית/ סביבתית

וגם בעבודה עצמית

תכונות שעוזרות ליצירת חברויות

יכולת תקשורת טובה

פתיחות

כנות

הבנת תקשורת לא מילולית ושפת גוף

(לי תמיד היה קל להתחבר

אבל לא תמיד לחברות הנכונות בשבילי

אחרי עבודה על מודעות ועוד

הגעתי לחברות שנכונות בשבילי

שנותנות לי ערך מוסף (וגם אני להן))

1. כן

2. כן

3. החברות הכי טובות הן מהאולפנא, והן תמיד יהיו "הבסטיז" שלי. חוץ מזה יש לי חברויות פחות עמוקות המהווה. למרות שעכשיו אני בזמן תהליך מול גיסה מול קולגה שלדעתי אנחנו יכולות להיות חברות ממש טובות. אני צריכה לעבוד על השריר של פיתוח חברות משמעותית כי בשנים האחרונות רק שאמרתי חברויות טובות מהעבר.

5. לא להתבייש. קודם כל להאמין בעצמך שיש לך מה לתת לקשר. אח''כ, לזהות מישהי שלדעתך יש פוטנציאל טוב לקשר משמעותי ביניכן, ולהשקיע. להתעניין, כאשר יש לה משהו משמעותי לשאול אח''כ איך היה, להתקשר להתייעץ על דילמות שלך ועוד דברים שמזמינים קשר. די מהר אפשר לראות אם היא גם מעוניינת. הרבה בנות רוצות חברות ואני חושבת שלרוב תהיה הענות טובה

תובנה: חברות זה עשוי להיות אחד הנכסים הכי משמעותיים לרווחה הנפשית ולתחושה ש"יש לי מקום", בשבילי זה שני במעלה אחרי בעל, אפילו לפני משפחה בדברים מסויימים... בעיניי שווה מאוד להשקיע בזה 

1. כן, מעט

2. כן, יותר

3. מההווה

4. מבחירה. החיים עמוסים ואין לי אנרגיות לעוד קשרים להיות מושקעת בהם.

5. להשקיע בזה. כמו שמשקיעים בלחפש עבודה. למפות את האפשרויות, להשקיע בקשרים, להתעניין, להיות נחמדה גם כשאין הכי מצב רוח, להיות קלילה, זורמת, לא להתעקש על דברים. פחות משנה מה התוכנית הקהילתית כמו שחשוב עצם המפגש.

קלילה גם כשצריך להביא דברים. מגש פירות/ ירקות/ עוגה בחושה/ מרק? לחשוב על דרך לעשות את זה קליל וזורם.

להיפתח ולספר על עצמך דברים. אם יש הרבה דברים שלא מתאים לשתף, לעשות רשימה של דברים שכן אפשר לשתף ולשלוף אותם כשצריך, או להוביל את השיחות לשם. יש מלא, רק צריך חחשוב על זה ככה.

להשקיע דרך חברים של הילדים, אחלה הזדמנות להרחיב את המעגל. גם בזה להשקיע, לא מספיק רק להזמין. לשלוח תמונות תוך כדי, ולשלוח הודעה מסכמת עם טאצ'אישי, עם מחמאה אמיתית על הילד המתארח.

למשל:

תודה ששלחתם את x, היא וy שיחקו נהדר יחד. איזה מדהימה היא איך היא אוספת אחריה את המשחקים/ איך היא הייתה רגישה כלפי האח הקטן/ איך היא אמרה תודה יפה/ איך היא זורמת עם הכל/ איך היא משתמשת בשפה גבוהה וכו'.

זה ממש חמוד מצידה, נשמח לארח אותו/ה שוב.

ללכת לבית כנסת.

לשלוח מחווה קטנה (עוגה, חלה לשבת) לשכנים לרגל מעבר דירה/ שמחה וכד'.

יש לי הרבה חברות של פטפוטים יומיומיים, אבל אין לי חברות של דיבורי עומק, ואני גם לא מרגישה צורך בזה כרגע.

לא נוח לי לחשוף דברים פנימיים מול אנשים אחרים.

אז זה נקרא שיש לי חברות טובות או לא?🤔

אז זה מעולה.

זה באמת לא משנה מה "נחשב" אלא מה חשוב לך...

א. יכל להיות שבגלל שאני אדם יותר שמחפש עומק בקשר משמעותי..ושיחות נפש ןכדומה אז יותר קשה למצוא.. ?

אני סבבה בפטפוטי גן שעשועים ושיחות של אמהות ועל כל דבר.. ממ שזורמת.. אבל..כלום לא קורה מזה

גם ככה מעט נשים בגילאים קרובים אלי..

ועד שנגמד רואה מישהי אחת או שתיים שאולי נראות לי מעניינות

אז מדברות פעם אחת.. וזהו.. אולי שנה אחרי נפגש שוב אז כאילו איך אפשר ככה לתחזק

עם שכנות שלי לא עובד

אחת משדרת חוסר עניין מובהק

ואחת נחמדה ואנחנו מדברות אחת ל בגינה ולפעמים מזמינים אותם אלינו לחגים או לסעודה וגם הם

אבל..היא שונה ממני באופי ואני מדברת איתה ומרגישה בנח אבל לא מעבר..

וזהו..זה מה יש

מגיעה לערב נשים לפעמים יהיו שם כאלה שמכירה ואדבר איתן קצת..אבל זה שיחות ''לפני' אחרי' ..לא רואה אותן ביומיום

קיצר מרגישה שעושה מה שיכולה

אבל אם אין מצע למפגש כלשהו אז איך...?

ב. וגם מסקירה מהצד לא מוצאת הרבה או כמעט בכלל כאלה עם פוטנציאל

וזה תמיד ככה

בעבר היו לי כמה חברות ממש טובות אבל הק'ר התמוסד מדיבות שונות עם השנים.. מצידן..אני תמיד ניסיתי

יש דבר כזה בררנות בקשרים?

מנסה להבין מה לא עובד אצלי ולמה

מרגישה ממ שלבד בעולם חוץ מבעלי

אין לי אגב קשר עם משפחה לכן זה יותר מורגש לי

(המשפחה זה סיפור אחר

 לא קשור אלי..מורכב..)

צריך לרוב סיטואציות יותר משמעותיות מגינה/ שכנות/ ערב נשים

צריך אינטראקציה יותר מעמיקה כמו חברה בעבודה שפוגשים ומדברים איתה הרבה

(אני בררנית בקשרים ועדיין יש לי חברות כי יש לי אינטראקציה יומיומית עם הרבה חברות

אז יש מבחר מספיק גדול ומספיק הזדמנויות לקשרים)

א. לא חושבת שיותר "קשה" מבחינה שאין בנות כאלה (לדעתי יש נשים רבות שכן מעוניינות בקשרים עמוקים) אלא שזה תהליך יותר משמעותי לבנות קשר כזה. לפעמים יש "קליק" עם מישהי ולפעמים משהו נפתח אחרי כמה שיחות. מה שכן:

א. לא לפחד לפתוח את הלב ולהעלות נושאים משמעותיים. כמובן שאם יש משהו מאוד אישי ורגיש לא תעלי אותו במפגש ראשון עם מישהי, אבל יש גם דברים אישיים ועמוקים שהם לא רגישים, ואם מעיזים לשים את הלב יש יותר סיכוי להתפתחות. מה שכן, בתור התחלה צריך נושאים שאת מספיק "חזקה" בהם, שגם אם תקבלי תגובה מאכזבת זה לא ישבור אותך.

ככה גם אחרי שיחה- שתיים תדעי כבר אם זה מישהי "בקטע" שלך או פחות.

ובאמת צריך מצע למפגש, מאוד קשה בלי...

יש מצב מקומות בחיים שאת פוגשת נשים באופן קבוע?

ועוד משהו- לבוא בלי התנשאות. אבל באמת. גם אם מקבלת בהתחלה תגובה שנראית לך שטחית, או לא לעניין, או שבכללי זו נראית לך אישה לא מספיק אינטליגנטית, לתת צ'אנס. להקשיב, להתעניין. לפעמים תופתעי לטובה.

כלומר, אני רואה שלרוב קשרים עמוקים הם כאלו שבוססו על היכרות רחבה.

כלומר זה לא שמכירות, מדברות פעם ב, ובפעמים האלו ממש מגיעות לעומק (היה לי קשר כזה, אבל אחד, ולא יודעת אם הייתי מגדירה אותה חברה טובה)

לרוב זה קודם שאנחנו מכירות בצורה תדירה יותר, חוות אחת את השניה בשגרתיות, מדברות על הא ועל דא, והתמונה הולכת ומעמיקה עם הזמן, כך שבאיזשהו שלב כבר ממש נוח לצלול לעומק וזה בא טבעי.

לכן לטעמי, כדאי קודם לפתח קשרים קבועים, על בסיס כמעט שבועי אפילו (זה יכול להיות גם אמהות בגינה, חברות לעבודה, ללימודים, וכו)

ומתוך כך מגיעה היכרות גדולה יותר וגם נוחות בעומק.

נגיד את מדברת עם מישהי שאת מיודדת איתה, ואתן מדברות טיפה על העבודה

ופעם אחרת טיפה על הבעל

על המשפחה

על הילדים

על כל מיני

התמונה הופכת למפותחת יותר עם הזמן

ואז גם העומק בא

יצא לי מסורבל, מקווה שהבנת את כוונתי

ממש מילה במילה, לא הצלחתי להגדיר לעצמי כל כך יפה את מה שכתבת.

בה יש לי קשר עמוק עם אחותי ועם גיסה, וזה נותן לי את העומק שתארת שחסר לך.

אבל כל השאר זה רק שלום שלום, גם עם שכנות או חברות שכן יוצא לדבר, זה עדיין שטחי וכל שיחה מלווה בהרבה עצירות לילדים ולחיים.

אני ראיתי ששיחות עמוקות וארוכות ומספקות יותר קל בטלפון

בשעה מאוחרת

תוך כדי כלים, כביסה, הליכה

אני חושבת ששום דבר לא בסדר אצלך

יש לך נפש עמוקה ומלאה שמחפשת קשרים משמעותיים

למצוא חברות זה לא פשוט בכלל, אבל שווה את ההשקעה, התפילה, והסבלנות

1. יש לי כמה בודדות

2. בעבר היו לי יותר כמובן, בתיכון בסמינר. אבל כשאין מסגרת מחייבת שנפגשים יום יום לא הצלחנו לשמור על קשר כ"כ

3. רובן מהתיכון, אחת קרובת משפחה

4. 

5. זה מאוד קשה, צריך מסגרת קבועה לחברות וקשה ליצור אותה מהאוויר. 

אולי עדיף להעמיק את הקשרים בתוך המשפחה אחיות/ גיסות וכדו'

יש לי כוח לבית, לילדים.
אבל לשבתות, חגים וכו, לא נישאר לבד. תמיד יזמינו אותנו או שאנחנו נזמין
וכרגע זה מספיק לי.
והאמת 2?
יש לי חברה בשכונה,

 לא שקטה בכלל בכלל, מלאת רוח, דיבורים, וצילצולים, תמיד בגינה למטה תדבר עם מישהי, אף פעם לא לבד.
ואם שבת או חג היא תרצה להזמין או להיות מוזמנת, זה לא קורה וזה מתסכל אותה. 
האמת שגם אני אף פעם לא מזמינה אותה, היא רועשת ודוברת אוור, כנראה שזה מציק לא רק לי.

ככה שמימד של אופי שקט או לא- כנראה לא זה קריטי ליצירת חברות.

1. כן

2. כן

3. גם וגם

4. אני חושבת שלב פתוח, נגישות ואהבה אמיתית לאדם שמולך.

אגב,ראיתי שכתבת על מפגשים. יש לי חברות קרובות מאוד שלא פגשתי כמה שנים (!!) אני משקיעה בקשר איתן אבל לא יוצא לנו להיפגש ככ כי העומס בחיים וכו.. וזה לא גורע מהחברות שלנו לדעתי

וגם - יש כל מיני סוגים של חברות. יש חברות לפטפוטים ויש חברות לשיחות עומק. תלוי בחיבור ובקרבה

בעיקר מי שגרה בקרבתי, מהקהילה, קשר שנבנה לאורך השנים.

החברות מפעם יש קשר אבל ממש רחוק...

לשאלתך, אולי זה סגנון של מקום, תרבות... או לחילופין עניין של זמן.

את רואה שם בקהילה חברות שבקשרים אדוקים זו עם זו? 

1. יש לי הרבה חברות יחסית טובות אבל יש לי אחת שאנחנו ממש חברות כמו אחיות מדברות על הכל ועושות הכל ביחד

2. תמיד היו לי הרבה חברות אני משתגעת לבד

אניממש מעבירה צהרים עם חברות.

3הכרנו שהגדולות שלנו נולדו 5 שנים כזה

ורוב החברות מעכשיו הכרתי ב3 שנים האחרונות

לדעתי ממש זה פשוט להסכים להיות פגיעה זה לשתף יותר ממה שקורה/עובר עלייך וזה ממש קשה בגיל גדול כי יש בעל ויש פחות זמן לפתח את זה

ואני מרגישה שאם הזמן החברות גם נהיית הרבה יותר עמוקה.

וגם אני תמיד אומרת שזה ממש משמיים

אבל חייבת להגיד שלי זה שינה את החיים ממש ואני ממש שמחה שהשקעתי בזה זמן ואנרגיות 

1. אולי.... אבל הן חברות בגלל הצורך שלהן. לא חושבת שאכפת להן ממני באמת.

2. בכל מסגרת יש לי חברות לעת עתה כי זה נוח. לא חברות לחיים

3. אימהות של חברים של הילדים, קולגות מהעבודה

4. אני לא משקיעה בשימור קשרים מהעבר. אין לי סבלנות לזה. ומשום מה גם השכנות למשל יעדיפו את חברת אחרות שיותר קלילות ממני. אבל יודעות גם להיות חברות שלי כשזה מתאים להן.

אין לי עצות. לפעמים אני עוזרת לאחרות מתוך ידיעה שאם זה היה הפוך הן לא היו עושות את זה בשבילי. אני מקבלת את זה ועדיין זה צובט

שולחת חיבוק...

1. לא. חוץ מאחת שגרה בחול ובקושי מצליחות לתקשר אז לא יודעת אם נחשב. זה חסר לי מאוד.

2. לא. בילדות ונערות היה לי הרבה חברות. בפועל כשיצאנו מהמסגרות שהיינו ביחד הקשר התמוסס כי אני לא יודעת להחזיק קשרים.

4. נראה לי סוג של חרדה חברתית. אני נמנעת להתקשר ולשלוח הודעות כדי לא להיות חופרת. במקומות חדשים לוקח לי מלא זמן להפתח. למשל אני בעבודה הנוכחית כבר שנה פלוס ורק עכשיו מתחילה לפתח קשרים יותר משלום שלום. וגם זה לא מחוץ לעבודה. בשכונה אני בעיקר לא יודעת ליזום ומה אמורים לעשות עם חברות אם זה לא על בסיס חוויות משותפות.

5. מצטרפת לשאלה

1. כן, יש לי חברות שכיף לי איתן. אין לי חברת נפש קרובה קרובה (בילדות ובנערות היו לי כמה)

2. כן

3. בעיקר שכנות ונשים שאני עובדת אין צמוד עוד כמה שעבדתי איתן בעבר וחברות טובות טובות מהעבר שכיום הקשרים חמים בלב ומדי פעם נזכרות אחת בשניה אבל לא קשר יום יומי.

5- אני חושבת שלא הכל תלוי בנו, נראה לי שעיקר החברות שלי כרגע הן נשים שאני עובדת איתן ונוצרו בינינו קליקים טובים, איך זה נוצר? הרבה פרגון, עין טובה, פתיחות ושיתוף בחיים האישיים, התעניינות אמיתית בשניה, וזמן ביחד. מצד שני, יש נשים שאני עובדת איתן שעם כל זה לא נהיינו חברות ואם הייתי עובדת רק איתן אז לא היו לי חברות במקום העבודה שלי.

כנ"ל לגבי שכנות, יש כאלה שאני אפטפט איתן יותר ויש כאלה שפחות, יש כאלה שיזרום בינינו יותר וכאלה שפחות. הבסיס לרכישת חברות הוא זמנים להיפגש, לדבר ולהכיר בתדירות קרובה, אבל זה לא מספיק כי צריך גם כימיה וגם רצון ופניות של שני הצדדים להיות בקשר.

1. כן

2. כן, אבל לרוב זה לא היה בכמות גדולה אלא בודדות.

3. החברות הכי טובות שלי הן מהעבר הרחוק (לפחות עשור אחורה). יש לי כמה שכנות שהן חברות טובות או כאלה שנעים להיפגש איתן אבל לא בקשר בין לבין, שאותן הכרתי בשנים האחרונות.

5. אני גם הייתי שמחה לדעת כי למרות שכתבתי שיש לי אני לא מרגישה שזה יציב ושזה מספיק לי כמותית.

אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
 

הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים

אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…

אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק 

4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.

אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?

בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.

מאמינה שלא הבנת נכון.

ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב

החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…: 

אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה

ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.

נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
 

מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...

כלומר הרבה זמן לא עשיתי כלום ועכשיו אני מנסה קצת וזה נחמד לי-

שוטפת פנים במים חמים ואז סבון עדין (משתמשת בסבון תינוקות אבל יש גם סבון פנים) ואז מים קרים- זה ממש עוזר לי להפחית חצ'קונים

ואז קרם פנים- עוד לא מצאתי משהו שממש ממליצה עליו 

בלילה לפני השניה. זהו

העור שלי מאד רגיש לשמש.

אני מנקה עם תרחיץ של נטרוג'ינה

ובגדול כמעט לא מתאפרת וגם אם כן בצורה מאד קלילה ולא כבדה על העור.

אני אוהבת לשים קרם לחות קליל אחרי המקלחת, משהו שקוף כזה, לא ממש קרם, שעוזר לשמור על הלחות כי לפעמים המקלחת מייבשת.

שוטפת בלילה (במקלחת בד''כ) את הפנים עם פילינג גרגירים כזה שמנקה את העור.

בבוקר שוטפת עם סבון (סתם אל סבון) ושמה קרם עיניים, סרום וקרם לחות.

קרם עיניים כי העור מתחת לעיניים רגיש יותר ויש כזה שקיות של אמהות עייפות, סרום כדי להחדיר את הקרם לחות וקרם לחות בשביל הלחות חח

בקרם לחות יש מקדם, שזה בעצם קרם הגנה. אני לא שמה בנפרד אלא זה רכיב מובנה בקרם ואני משתדלת לשים כל יום (גם אם לא יוצאת החוצה)

מציינת שאני מקפידה על זה יותר בהיריון כדי להימנע מפיגמנטציות שההורמונים יכולים לעשות לעור הפנים, במיוחד מקרינה (גם של מסכים).

משתמשת בג'ל פנים בוקר וערב

ואז קרמים שונים (הבהרה/ מיצוק/ מותאם לעור/ עיניים/ נגד אדמומיות)

פעם בשבוע פילינג ומסיכה

היו שנים ארוכות שלא השקעתי בשגרת טיפוח

וההבדל בעור שלי מאז שאני מתמידה (כמעט שנה) משמעותי 

שוטפת עם סבון ג'ל כל ערב, שמה קרם לחות איכותי בוקר וערב ופעמיים בשבוע קרם טיפולי פעיל עם חומצות, את כל התכשירים התאימה לי קוסמטיקאית וכל תקופה בודקים מחדש את הצורך לעור.

לפני כל יציאה לשמש מורחת קרם הגנה עם מקדם גבוה.

פעם הייתי מתאפרת כל יום כי היה לי עור אדמומי, מאז שהתחלתי להשקיע בעור בתכשירים איכותיים וטיפולי פנים כבר לא מרגישה צורך להתאפר, אני כבר לא מסוגלת להתאפר ביומיום ולא מבינה איך עשיתי את זה פעם😅 העור נהיה חלק ואחיד.

פעם בחודש חודשיים גם עושה טיפול פנים עם החדרת לחויות והבהרה.

הבנתי שקרם פנים של קליניק ממש טוב לבוקר ולערב

וגם סבון פנים לעור שומני או לא כל אחת מה שהיא צריכה

וכמובן קרם הגנה של דר פישר..

הסדר הוא ככה-

שטיפת פנים בבוקר

קרם לחות קליניק

קרם הגנה דר פישר

ובערב סבון פנים של קליניק

קרם לחות של קליניק

ולישון

חולקות???

אז בבוקר ובערב השגרה שלי היא:

סבון פנים

מי פנים

סרום (רק בלילה כי הוא חזק)

קרם פנים

קרם עיניים

קרם הגנה (בבוקר)

לי יש את המויסטר ושמה אותו בבוקר וממש אוהבת.

כששמתי אותו בערב הרגשתי שהוא מייבש לי את הפנים ולא עשה לי טוב. כשעברתי לקרם לילה ייעודי זה היה משמעותית הרבה יותר טוב.

תכלס אני משתמשת במויסטר בבוקר, בוקר וערב קרם עיניים של קליניק - לא יודעת אם זה עושה טוב אבל התמכרתי לתחושה חח

בערב גם סרום, וקרם לילה של לנקום (שמצאתי במחיר טוב - אבל עלה לו ממש המחיר אז אצטרך לחפש תחליף..)

אף אחת פה לא כתבה על זה, רק אחרייך...

אני  משתמשת במוצרים שקוסמטיקאית המליצה לי של RENEW

כל אחת מה שטוב לעור הפנים שלה

אני הייתי מתייעצת עם קוסמטיקאית פעם אחת ומתאימה מוצרים שמתאימים למצב העור שלך....

ולא ראיתי אף אחת שהמליצה לך על זה.

הרגיש קצת כמו עניין שיווקי.

בעולם.

נמכרת בסופר פארם

וב  be ובכל הפרפומריות.

זו המלצה גנרית לחלוטין, כמו שאמליץ על מרידול (אחלה משחת שיניים, אגב).

אינני בעלת השליטה בסופר פארם ואינני בעלת השליטה במרידול.

אני מאמינה שגם פומלה לא. 

הם משקיעים בפרסום מיליארדים בכל העולם כולו. 

הפורום הצנוע הזה, איננו המקום להגדיל אחוזים. 

הסברתי שוב למה שאלתי אותה.

היא יצאה במסקנה בזמן שאף אחת כאן לא דברה בכלל על החברה הזו. ממש לא התכוונתי למשהו רע

מתנצלת אם זה היה נשמע ביקורת. 

בהתאם לפנים ולתקציב שלי

הוא מגבה כמעט כל דבר😅

אבל אנחנו יותר טובות ממנו 🫣

ובכל מקרה לשאלתך-  אני השתמשתי לפני כמה שנים בקליניק ועבורי לפחות זה היה מאוד יקר.

לדעתי המחירים בכלל לא לכל כיס.

ובכל מקרה לא ראיתי שינוי והשתמשתי למגוון צרכים (לחות, העלמת פיגמנטציה)

אף פעם לא הזמנתי שם ולא כ"כ מכירה את האתר.

(הייתי בטוחה שזה רק בגדים)

תודה

אם לסוג ה'רגיל', לי למשל הוא ממש לא מתאים,

הוא כבד ושומני וגם הריח שלו לא מתאים בעיני לשימוש יומיומי.

בסרום של קליניק ובקרם פנים שלהם.

כיף למרוח אותם על העור ויש להם מרקם כיפי אבל מבחינת ההשפעה על העור לא ראיתי שינוי.. והברק שזה עושה מחזיק אולי לחצי שעה במקסימום.

אחר כך עברתי למוצרים קוראנים מהמלצה פה מהפורום של המקורית.

ונושעתי.

סתם עוד לא עבר מספיק זמן בשביל תוצאות אבל הברק שהקרם פנים עושה לי נשאר כל היום..

וגם בבוקר קמה עם ברק שזה כיף!

ממליצה

בכל אופן רוב השגרה שלי היא שגרת ערב (כשאני מספיקה אותה)

משתמשת במוצרים קוריאניים בעיקר וקצת חומרים פעילים

סבון פנים טוב

רטינול - רק בלילה - לילה כן לילה לא

קרם לחות טוב וקרם עיניים בוקר וערב

ומקדם הגנה בבוקר

 מסיכות אני עושה מידי פעם
 

מעבר לזה שמתי לב שכל המוסיף גורע

אם אני שמה יותר מידי מתפרץ לי סבוריאה

כמובן הכל תלוי גיל, אם את בת 20 אולי רטינול לא כל כך מומלץ... 

אם זה קרוב לך, ואם לא בכל עיר אמורה להיות תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי שמציעה טיפולים פרטניים.

יכולה גם לעשות חיפוש "טיפול מוזל פסיכולוגיה עברית" ולראות אם יש מטפלים באזור שלך שמציעים מחיר מוזל יותר.

סי בי טי זה טיפול יקר לצערנו...

אבל פחות מקצועית

אלא אם יש לה הדרכה טובה

בנושאים רפואיים ולא נפשיים - יש ליווי והדרכה צמודים ולכן זה טיפול איכותי על ידי מומחים שמלווים את המטופל.

אלופה שאת רוצה לטפל בעצמך

עובדים גם על תהליכי המחשבה, עיוותי חשיבה וכדו'.

זה טיפול שנחשב יעיל בנושאים של דיכאון וחרדה בין היתר.

מה שכן, זה אכן טיפול' ישיר', מתייחסים ישירות לבעיה קונקרטית. זה מן הסתם לא מתאים לכולם אבל כאמור הוכח כמועיל במחקרים. וזה הרבה יותר ישיר וממוקד ולכן מספר מוגבל יחסית של פגישות עוזר, זה גם שיקול משמעותי, שלא צריך להתחיל עכשיו טיפול של שנה - שנתיים... 

הם טוענים שבמסגרת התוכנית הם יכולים לתת טיפול פסיכולוגי מרחוק בתווך הזמן המיידי של כמה ימים

אמשיך איתם נראה איך יזרום, מקסימום אלך לפרטי אחכ

מכירות את זה שהחיים באמת טובים? ב"ה לא חסר לי כלום, עבודה טובה, ילדים מדהימים, בעל טוב, בית הכל ועדיין לא טוב לי? אז מה נסגר? זה הכי מתסכל אותי😔 

גם אני הייתי שם

כל הכבוד שאת הולכת לטפל בעצמך !

לי הטיפול היה ממש הצלה/מתנה בשבילי

מקווה שתראי שינוי לטובה בע"ה ( לא טופלתי בcbt ) 

וכן אני מכירה מקרוב

הנפש שלך לא משקרת, משו חסר לה

יש את מה שעל הנייר, ויש את מה שבתוך הלב. והכל לדעתי יושב בפרטים הקטנים

איך שאני קוראת אותך - את מחזיקה המון על הכתפיים כמעט לבד, את עמוסה, יש אתגרים עם הילדים ועומס עם העבודה, אין לך הרבה זמן לעצמך.. זה כשלעצמו מספיק גם בלי כל הפרטים שאנחנו לא יודעות

לפעמים אנחנו אומרות לעצמנו "הכל טוב אז למה טוב לי?" כשבעצם אנחנו ממסכות ככה את הכאבים הפנימיים שלנו וחוטאות לעצמנו פעמיים:

1. אנחנו לא מאפשרות לעצמנו להרגיש באמת מעבר למסיכה החיצונית. מעין חשש מכפיות טובה כלפי הטוב האמיתי שיש לנו באמת אבל זו טעות. לא סותר שיש טוב וגם כזה שפחות.

2. אנחנו מתנגדות לתחושות האמיתיות שלנו וזה אוכל אותנו מבפנים וזה מה שיוצר את הדכדוך. יש חופש גדול באפשרות להכיר ולתת מקום לתחושות ולרצונות הפנימיים שלנו, להכחר את עצמנו מחדש,להניח את זה על השולחן ושיהיה מי שייקח את זה ויחלוק את זה איצנו ויקל מעלינו, והרבה פעמים מנגנונים של הדחקה, תחושה של "אין איך לשנות"/ זו המציאות ועם זה ננצח כובלת אותנו

אני מקווה שתמצאי את הדרך לטיפול מיטיב שיעזור לך להרגיש שמחה באמת ♥️

והוא לא מבין אותי ועוד יותר מתסכל ומכניס למחשבות של "למה אני כזאת" , במיוחד שכלפי חוץ אני די בסדר אבל הכל נאגר אצלי בפנים וקשוח ככה 

ובטח מכירה, זה נורמלי מאוד מאוד.

טוב שאת דואגת לעצמך.

ומשמח לשמוע שהם דואגים לטיפול מקוון בטווח של כמה ימים! איזה שיפור בשירות!

אם מתישהו תעדיפי פרונטלי בירושלים, או מישהי אחרת שמעוניינת, אשלח את המודעה. (מקום שעובד עם קופות החולים, אז זה בערך חינמי. לא ניסיתי בעצמי אבל התרשמתי לטובה)

זה תכלס מטפלים שמתמחים ב cbt

אז זה חלק מההכשרה שלהם

פיקוח של מטפלים בכירים בהכשרה

אני חושבת שכדי שיהיה טוב הרבה תלוי במה שקורה אצלינו בפנים. אם לא טוב לך, זאת הזמנה לעבודה פנימית. אל תרגישי לא בסדר עם זה. זה רק עוד יותר מגביר את הקושי.

כל הכבוד לך שאת מחפשת טיפול! בהצלחה רבה!!

יש לך אפשרות להעיר את בעלך שיתן לך קצת לישון?

כי אני כבר נורא רוצה להיות בלופ הזה...

מקווה שיתן לך לישון מהר

אצלי כל החודש הראשון לא ממש הצליחו לישון לא על אמא.

יש לך אפשרות להשלים שינה בבוקר?

מזל טוב!!

יותר לכיוון 6 שבועות מתחילים ללמוד לישון בלילה.

ותכלס שמישהו יחזיק אותו שלא תשתגעי...

זה ממש קשה לא לישון

ובאמת מה שקורה שהם פשוט רוצים מגע

הם פשוט מבקשים לישון ביחד אבל צריך לדאוג שיהיה בטיחותי ממש ממש כי כאלה עדינים וקטנטנים

ותיזהרי גם מחוסר שינה קיצוני כי אז נרדמים אם התינוק בתנוחות מסוכנות.  

בגיל שבוע וחצי

גם לשים באור וגם להעיר להנקות

הלילה הוא ישן לי יותר טוב

אם זה ממש צרחות, 20 דקות זה נראה לי נצח. בכל גיל, וב5 ימים במיוחד

אם זה לא פיקוח נפש אמיתי לא הייתי עושה הסדר כזה בגיל כזה

עדיף להביא מישהי, או שבעלה יישאר, אם המצב הוא מצב חירום כזה.

@נק-ניק לא ניסחתי מספיק בתשומת לב, ואני יודעת שבנושא כזה כל דעה שונה יכולה להיות מכאיבה מאד

אז סליחה אם פגעתי, לא התכוונתי בכלל לבוא בביקורת

רק רציתי להדגיש על הדוגמא שהבאת, כי העייפות בלילה של אחרי הלידה שתיארת זה גם מצב שהוא באמת באמת יוצא דופן, עייפות פסיכופתית לגמרי שמי שלא חווה לא יכול להבין בכלל

אז ללילה של אחרי הלידה זה דבר אחד, אבל נראה לי שבלילות שאחרי עדיף להביא מישהי, או שבעלה יישאר, אם המצב הוא מצב חירום כזה.

לא כביקורת אבל לי זה מכווץ לחשוב על זה

ומבינה ממממש את המחסור בקיצוני בשינה

אני שוכבת על הגב כשהם צמודים אלי יונקים

כמובן אם קיר ומיטה מ2 הצדדים וככה אני עוצמת עיניים

גם אם לא ממש ישנה רצוף

אבל זה עוזר לי

ונותנת לבעלי לתת לפעמים בקבוק כדי שאוכל לנוח נורמלי

וביום כשישנים מיד לישון

מניקה בשכיבה ונרדמת תוך כדי

הוא ליד הקיר

אבל השינה שלי מאוד קלה ומודעת

אם הייתי ישנה חזק לא הייתי מעיזה

אצלי הוא הפך את השעות יום-לילה

נתחלתי להעיר אותו ביום ליותר הנקות ולישון רק באור

ולאט מתהפך לו בחזרה ומתחיל לישון יותר בלילה

אני ישנה עם התינוק

באופן בטיחותי כמובן.

הוא זקוק למגע עור לעור ולקרבה.

אני ישנה שאני מחזיקה את היונק בישיבה עם תמיכה לידיים שלא יפול ממני

יש לי כורסה שמרימה את הרגליים

הייתי יושבת איתה ככה מחזיקה ומנמנמת

ככה היא לא יכלה ליפול

אלו הימים הכי קשוחים מבחינתי

יום ולילה משמשים בערבוביא

מצד שני זה הזמן שאני יולדת טריה טריה וכמעט רק מטפלת בי ובתינוק והכל סובב סביב זה ולא מצפה למשהו אחר. מידי פעם בעלי לוקח את התינוק לחדר מרוחק בבית ושומר עליו ואז ישנה קצת יותר עמוק ומשוחררת

בנוסף לכל מה שכתבו לך,

אני לוקחת בחשבון שבשלב הזה הלילה והיום עוד לא מסודרים, דואגת לישון יותר ביום, ולוקחת בחשבון להיות ערה בלילה, כולל להסתובב עם התינוק בבית על הידיים.

בנוסף, אני כן משכיבה על הבטן. אחרת הם מתעוררים תוך כמה דק.

ומניקה בשכיבה כשהראש של התינוק מונח על היד שלי, כך שאין לי יכולת להתגלג עליו, וכמובן צד המיטה מאובטח עם קיר/מטבחרת או משהו כזה.