זה חדש לי ומתיש אותי ממש ....
בעיקרון הסנתי שאני צריכה לקחת לי פסק זמן אחה''צ , לשים לילדים מסך ולהיות בחדר בשקט אבל בפועל כל יום קורה משהו אחר אחה''צ שמונע ממני לחתוך וגם קשה לי להתנתק כי הם מאוד רוצים קירבה,מגע, התרפקות,פריקה....
וגם יש לי מחסום ממסך שזה לא טוב.. (מהשכל אני יודעת שזה מה שצריך לתקופה הקרובה עד פסח ואז יהיה יותר קל)
ובפועל אני לא חותכת ואז נגמרת ברמות קשות...
(בעלי מגיע מאוחר, לרוב אחרי השכבות)
אשמח לטיפים מנסיונכן העשיר❤️❤️❤️
בהצלחה בעבודה/משרה חדשה!!
בהתחלה זה לוקח הרבה אנרגיות, מקום חדש, מקום אירגוני חדש... אנשים חדשים ללמוד את התפקיד...
אז גם אם זה היה 3 ימים היית מותשת
עוד שבועיים ככה תרגישי אחרת ותמצאי את השילוב המתאים יותר עם הילדים...
וכן, זה מתיש מאוד....
אני בגלל זה שיניתי עבודה לגמרי😅
אני ככה כבר חודשיים, השחיקה רק גדלה🥴
למרות שבאמת למדנו להתארגן יותר טוב לאטלאט... ב''ה
אבל תמיד מאתגר... ב''ה
שאם את מרגישה שצריכה את השקט שלך לפני שאת מתייחסת לילדים אז תעשי את זה לפני שאת נכנסת לבית ורואה אותם
ושאת נכנסת אז את בשבילהם
אני לדגומא נותנת להם צהרים שבאים ויחס רואה שהם בסדר ואז תופסת איזה שנ"צ 
וגם אם חלקם מסיימים מאוחר יותר
אנחנו קומה רביעית ומתיש אותי לעלות הרבה פעמים ביום
בעצם עובדת ברצף מהבוקר עד הערב, בבית, בעבודה ואולי גם נסיעות, זה מאוד מתיש.
גם אם תיקחי פסק זמן אחרי צהריים כנראה שעדיין זה ישאר מאוד מתיש.
בעיניי רק הפחתה של עבודה בבית או בעבודה, תעזור למנוע את ההתשה.
לרוב ילדים עד גיל מסוים רוצים את ההורה קרוב אליהם כל הזמן, ברור שזה טוב לילד אבל ההסתכלות צריכה להיות גם על ההורה , בעיניי הצרכים של ההורה, במיוחד אלה הבסיסיים, צריכים להיות קודמים לרצונות של הילדים, כי הורה שיש לו חוסר בצרכים בסיסיים יתקשה להיות הורה טוב.
לגבי מסך מניסיון שלי, זו יכולה להיות תעסוקה טובה ומומלצת אם התכנים חינוכים ומעשירים, ואם הורה יודע לתקשר נכון עם ילד לגבי המסך.
חשוב ...
זה מתיש , נכון,
ויישאר ככה
אבל אני עדיין שמחה בזה ב''ה בסה''כ
גמני עובדת כך בהגדרה, אבל בתכלס לפעמים פשוט חותכת שעות פה ושם או לוקחת חופש.
כשיש לי אפשרות, פשוט שוכבת במיטה ועוצמת עיניים לחצי שעה. זה ממש עוזר לי להתמודד עם העייפות ולהחליף את הראש
אבל עדיין, בעיניי זה פשוט קשה עם ילדים
לוקח זמן להתרגל (כמו אחרי חופשת לידה שיש מותשות כללית)
עד איזה שעה את עובדת?
מבחינתי זה תמיד ככה (עבודה של 5 ימים) אז זה הרגיל. בגדול מנצלים את הנסיעות להפוגה וניקוי ראש לצעבר של בית-עבודה-בית
אחרצ נמצאין עם הילדים, דואגת לאכול טוב או להכין קפה, לפעמים חושבת על רעיונות למשחק בשבילם מראש וזה מקל עלי.
ויודעת שכשבעלי חוזר להשכבות אז הפיקוד עובר אליו, או באופו מלא או שלוקחת חצי שעה לנוח ואז חוזרת.
אולי יהיו לי עוד תובנות בהמשך, בינתיים חיבוק ומעודדת שזה לגמרי אפשרי ועוד מעט יתאזן ויהיה לך יותר קל
האמת שהנסיעות שלי קצרות ותמיד מהירות כי אני מאחרת בבוקר או בצהריים למטפלת..
אבל אני צריכה לנסות לנצל באמת כמה דקות בין לבין להתאפס, זה חשוב..
בעלי הרבה מאוד לא נמצא , ואני צריכה יותר לשחרר ולפרוש לחדר כשהוא כן, אבל זה לא צפוי אז קשה לבנות על זה בלו''ז..
אשמח לעוד טיפים כשנוח❤️❤️
פעם שמעתי מחקר ששינה של 20-30 דק בערך הכי עוזרת להתרעננות ואז קמים במרץ לשאר המשימות.(טענו שם ששינה ארוכה יותר תשאיר את האדם עייף ומנומנם,מה שלא קורה בשינה קצרצרה)
בהצלחה
באמת צריכה לאמץ
כשאני הולכת לישון אני לפעמים פשוט לא מצליחה לקום מרוב עייפות ואז זה נורא הופך את כולנו...
צריכה לאמץ את הגישה הזו
ואז אי אפשר לדעת מתי לשים שעון מעורר...
באמת לנסות להתחיל את הבוקר קצת יותר מוקדם?
ואז הנסיעה לעבודה יותר בנחת
יכולה לצאת בזמן ולא בלחץ לאסוף (לא יודעת במה את עובדת אבל אם זה רלוונטי..)
ואגב יכול להיות שכתבת שאת בהריון? סליחה אם לא וזה רגיש...
כי אם כן זה לגמרי מסביר את העייפות... ואז חוץ מחיבוק ותפילות אין הרבה מה לעשות ;)
אני עובדת בתחום החינוך ולכן השעותלא גמישות בכלל.. לטוב ולרע..
אבל זה גם תחום מאוד שואב אנרגיות....
ואני לא בהריון..❤️
למיניהם?
בתכלס זה מאוד אינטנסיבי רגשית כי יש מריבות, דרישות, תלונות, שאלות
אז לא נותן לי מרווח נשימה...
אבל כן שמתי לב שזה עוזר להם שאני יושבת איתם ולא מתרוצצת בבית לנסותלהספיק מטלות...
הזמן עושה את שלו והאיזון יחזור.
בהנחה שבמהלך תקופת הסתגלות את רואה שעדיין הגוף מגיב כך תרפי ותהיי בקשב לגופך ואולי תבררי על אופציה להוריד אחוזי משרה ולהקל עלייך.
טיפ-אחרי חזרה מהעבודה לישון/לנוח חצי שעה
וכן זה מתיש
והרבה פרטים ממה שכתבת דומים אלי
אני אוספת את הילדים (וגם מפזרת בבוקר)
ואנחנו גרים קומה 4 וזה ממש קשה לעלות כזה הרבה עם שני קטנים.
מהניסיון שלי כשאני מגיעה הביתה
קודם כל אני מניחה את הקטנה (והיא בוכההה)
מורידה נעליים, פאה, עוברת לנעלי בית.
(שירותים אגב, תמיד ביציאה מהעבודה עוברת בשירותים)
ואז אני יודעת שרבע שעה עשרים דקות אני עם הילדים
מניקה את הקטנה, מדברת קצת עם הגדול
הם קצת נרגעים ומתאפסים
לרוב גם נותנת להם משהו לנשנש ואז זה הזמן שלי
מכינה לי קפה, נחה על הספה בכייף לפחות שעה.
ואז קמה וממשיכה את שאר המשימות: כביסות כלים ארוחת ערב מקלחות וכו'
אם לא זה יהיה רק שהקטנים נרדמים. חחח
זה נשמע מצחיק והזוי לחלק אבל זאת.המציאות לאמא עם תינוקות וילדים
את השניות....
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...
