כל גיל וההתמודדויות שלו.

יש לך דרך לדעת אם זה לא תרוץ אלגנטי שדחו אותה על סמך מקום פנוי? כי סורי אם אני מאכזבת אבל אם היא טובה מספיק בשבילהם למה שלא יקבלו אותה עכשו?

פשוט מפחדת שזה סתם תרוץ ולא תטרחו לחינם

כי באמת הם מוגבלים מבחינת מספר הבנות שיכולים לקבל (מעבר למספר מסוים צריך לפתוח כיתה נוספת, ולא תמיד יש אפשרות טכנית בשביל זה. אז מסננים גם בין הבנות שבאופן עקרוני היו מוכנים לקבל).

אבל הם הבטיחו שאם יתפנה מקום אנחנו נהיה הראשונים שיבחנו קבלה- והיה נשמע שגם יקבלו

אבל כמובן שלא הייתי סומכת על הבטחות

אני ממזמן היתי מוותר והולכת לאולפנה שהתקבלה

ולדעתי בכלל לאולפנה שאנחנו חושהחם שתתאים לה

אבל היא מתעקשת

ולכן ההתלבטות שלי עד כמה להיות תקיפה והחלטית בנושא

קודם כל - הייתי מתפללת על זה. והלוואי שבאמת היא תהיה במקום שיהיה לה טוב ויצמיח אותה.

אני לא יודעת מה נכון לעשות במצב כזה.

בעיני יש מקום אולי לתת לה לחשוב על האפשרויות העומדות בפניה - להבין שאתם איתה ולא נגדה, ובסופו של דבר גם אתם הייתם רוצים שתתקבל לאולפנא שהיא באמת רוצה, אבל במצב הנוכחי שכרגע היא לא התקבלה - צריך לקבל החלטה מה לעשות. ולהחליט לא ללכת בכלל לשום אופציה זה לא באמת אפשרות כי זה יפגע בה.

אני גם הייתי מנסה להתחזק וגם לחזק אותה שהקב"ה יודע איפה באמת יהיה לה הכי טוב, גם אם לה ולכם זה נראה אחרת. אז אתם מצידכם עושים את כל השתדלות כדי לנסות למצוא את המקום הכי מתאים, אבל הקב"ה יכוון בסוף את המקום שבו היא תלמד למעשה, שיהיה מדויק בשבילה.

כי זה מה שאנחנו גם חושבים, כל הזמן

אבל  אני מרגישה שבעיניים שלה מאוד קשה לה לקבל את זה

 היא גם חושבת שלא לחצנו מספיק

הראתה לנו דוגמאות לבנות שלדעתה ההורים לחצו

ולכן התקבלו...

וזה באמת לא היה ככה

ככה שזה עוד נושא שאני לא רוצה שיפגע בה

היתה סיטואציה שהילד לא התקבל לישיבה שהוא רצה

גם אנחנו ניסינו לפנות לישיבה וגם אמרו אם.. ואולי

כשראיתי שזה לא מתקדם לשום מקום נרשמנו לישיבה אחרת (שמאד רצתה אותו) והוא הלך לשם בלי חשק

לקח לו זמן לעכל שהוא לא ילך לישיבה הרצויה ולקח לו זמן להתחיל להנות בישיבה שהוא הלך אליה

היום הוא מאד מרוצה

זה היה בגיל יותר גדול (17)

אני הובלתי את התהליך מול הילד

הסברתי לו שלא מקבלים הכל בחיים והולכים עם מה שיש

ולפעמים המקום שפחות רוצים יכול יותר להתאים וצריך לתת לזה צ׳אנס

ממה שראיתי זה היה תהליך טוב עבורו, להבין שיש פעמים שמקבלים ׳לא׳ וצריך לדעת להתמודד עם זה ולא ללכת עם הראש בקיר

כי אני ככ חוששת שהיא תלך בלי חשק

ולא תלמד וותתפקד ככ  כמו שקורה עכשיו...

מה גם שאנחנו לא מתלהבים בכלל מהאולפנה שכן התקבלה\ולדעתי זה גם משפיע....

ושהיה בראיון בישיבה שהתקבל לא הראה חוסר חשק?

אני חוששת שלא יקבלו אותה באולפנה ההיא בגלל שתראה להם שבכלל לא רוצה

ואז תשאר בלי כלום

מצד אחד היא עקשנית ולא מעונינת לשמוע ולקבל

מצד שני היא כן מתקפלת כמו שהיה בראיון

אבל בכא לא יודעת מה יהיה בהמשך ועד כמה תשתף פעולה ותפתח למקום שלא מעונינת בו...

שהוא הלך לריאיון הוא קיבל את הרעיון שהוא ילמד שם אז הלך במצב טוב

ברור שאם אתם לא מתלהבים זה ישפיע עליה

ילדים צריכים וודאות

אם אתם לא בטוחים במוסד לימוד, היא וודאי לא תהיה בטוחה בו או מרוצה ממנו.

כשאני רוצה שילד ישתף פעולה אני עושה איתו דיון, יתרונות חסרונות, האופציות העומדות בפניו ונותנת לו לבחור. אבל לפני זה אני סוגרת עם עצמי את הדברים ומה אני רוצה להשיג בדיון.

 עד כמה נכון להתעקש על משהו שהיא לא זורמת איתו..

והאם בזה שאני משדרת לה עקשות בה אולי זה לא הדרך הנכונה..

לא להתעקש

זה להסביר לה מה האופציות האפשריות ולתת לה לבחור ביניהן

הרי היא לא יכולה לבחור באופציה שלא קיימת (ללכת לאולפנה שהיא לא התקבלה אליה)

אין לה על מה להתעקש ואין לכם על מה להתעקש

הרי היא לא תשאר בבית

או שאולי זו אופציה מבחינתה?

לא מניסיון עם ילדים בגיל, אבל כן מניסיון חיים,

כשרוצים משהו מאוד מאוד צריך לעשות את כל המאמץ להשיג אותו.

וזה אומר שאם היא לא תשקיע להיות מצויינת באולפנה השניה, היא בעצמה סוגרת לה דלת לאולפנה שהיא רצתה.

תגידו לה שאתם איתה ותעשו כל מאמץ להצליח להתברג אבל זה תלוי גם בה.

אף פעם אי אפשר לדעת מי יפתח לה את הדלת.. אבל כן יש לה פוטנציאל לסנגורים טובים. אם זה המורה שלה כרגע או כל אדם אחר.

לצורך העניין נניח ויתפנה מקום לכיתה י', אם היא לא תהיה מצויינת בט' למה שיתנו לה את ההזדמנות ולא לבת אחרת שמראה יותר מוטיבציה ונלחמת להצליח?

וכן הייתי משתפת אותה שיש עוד בדל של סיכוי לקראת כיתה ט' אבל היא חייבת להיות אסופה ורצינית כדי לא לפספס את ההזדמנות האחרונה הזו.

במקביל כדאי לומר לה שגם אם לא משיגים את מה שהכי רוצים, עדיין כדאי לבחור ממה שיש את מה שיהיה הכי טוב בשבילנו ולא לזרוק הכל.

כדאי להבין על מה ההתנגדות לאולפנה השניה יושבת.

האם זו רק  האכזבה שזו לא האולפנה שהיא הכי רצתה?

אולי בקרב החברות מי שהולכת לשם פחות נחשבת?

אולי יש שם משהו ספציפי שהיא לא אוהבת?

כשעוד כל מה זה יושב יהיה יותר קל להתמודד עם האנטי.

וגם מותר לפעמים למרוד ולזרוק הכל. זה חלק מהתפקיד של גיל ההתבגרות, רק חשוב אח"כ להתאסף חזרה.

לגבי האולפנה השלישית, צריך להוביל אותה להבנה שאין מושלם. יש יתרונות וחסרונות בכל בחירה.

וצריך לבחור מבין האפשרויות שיש לנו. לא חכמה להינעל על מה שאין לנו ולומר רק את זה אני רוצה. היא רוצה אבל זה לא אפשרי כרגע.

צריך לבחור אפשרות אחרת.

תחשבו יחד מה הדברים שחשובים לה (ולכם) בבחירת אולפנה ותראו אולי יש יותר אפשרויות לבחור מתוכם.

ואז לראות מה יתן לה את מענה הכי נכון לה.

(כם אם כרגע למשל פנימיה או נסיעות לא ריאלי מבחינתך, עדיין שווה בשביל התהליך החשיבתי וסיעור מוחות להעלות את זה כאופציה, גם אם יפסל בסוף)

בהצלחה!

שעכשיו היא ממש הורסת לעצמה כשלא לומדת

כי אולי כשיבואו לבחון קבלה ישאלו מה המצב 

וזה לא ישמע טוב...

האולפנא  שהץקבלה פחות נחשבת, גם בעיננו זה לא היתה האופציה בכלל מלכתחילה

והתאכזבנו בעצמינו

מה שכנראה גם מוביל אותה להתעקש

כי אנחנו לא משדרים עוצמה שזה מה שמתאים לה

כי אנחנו בעצמינו לא בטוחים בדרך הזו בכלל

כן הולכות לשם חברות

אבל היא ילדה תחרותית ולכן התאכזבה מאוד שלא התקבלה

לדעת להתמודד עם האכזבה ולראות את הטוב שקורה ולדעת שה' מכוון הכל, ואם היא לא תהיה שם, זה מה שהכי נכון לה.

דווקא מתוך המקומות שהם לא הלכתחילה אפשר ללמוד על עצמנו המון.

למשל אם זה לא הכי דתית או לימודית, צריך שהמוטבציה להצליח בתחומים האלו תבוא מפנים וזה שיעור גדול לחיים.

יכול להיות שהיא צריכה זמן להתבשל באכזבה שלה, זה בסדר.

תנו לה לעבור את התהליך, זה בסדר.

דבר אחד שאולי כדאי לשים לב אליו, לדבר בשפה חיובית ולא שלילית,

לא להגיד אם לא תשקיעי לא תצליחי

אלא לומר אם תשקיעי תצליחי.

אם תראי רצינות זה יפתח לך דלתות בהמשך.

יש משהו מאוד מכווץ ומאיים באם לא אז..

במיוחד בהקשר של לימודים בגיל הזה.

עד היום זכורות לי כטראומות כל מיני משפטים כאלו של אם לא תלמדי לא תצליחי להתפרנס וכזה..

נגיד לי היה קשה באנגלית ואמרו לי כל הזמן שבלי אנגלית לא יקבלו אותי לשום מקום

ואני מבינה שזה מגיע ממקום של לדרבן אבל זה לא מדרבן זה מאיים. זה מאוד מכבה. אם נכשלתי בקצוע אחד אז כל שאר הלימודים הכל הולך לפח?

לא..

עד היום זה מלווה אותי למרות שכן התקבלתי למקומות לימודים ועבודה שרציתי..

לכן לדעתי כדאי לומר על דרך החיוב שצריך להשתדל ולהתאמץ וה' יעשה את הטוב בעיניו.

כדאי גם להתפלל להחלטות טובות ולסיעתא דשמיא, יש משהו שמוריד לחץ ומאפשר קבלה ופתיחות כשזוכרים שיש עוד גורם שמעורב בתהליך והוא יודע הכי טוב מה נכון  לנו.

זה באמת נכון שצריך להגיד חיובי ולא שלילי

תודה שהערת את עיני בזה!

אני לא בטוחה שאני הייתי מתנהלת נכון יותר, אבל כן רוצה להצביע על משהו.

לפי מה שאת כותבת עכשיו, זה נשמע שכרגע היא מרגישה שאתם 'מולה' במקום 'איתה'. אתם אומרים לה שהיא הורסת לעצמה, אתם לא מספיק משדרים עוצמה, זה נשמע קצת כאילו המטרה היא 'לנצח' את הרצון שלה ולגרום לה 'להיכנע' ולקבל את דעתכם.

וברור שמצד האמת זה לגמרי הפוך.

ברור שכל המטרה שלכם היא לעזור לה שיהיה לה טוב. בין אם במקום שבו היא ואתם רוצים שהיא תהיה. ובין אם היא לא תתקבל לשם ואז תצטרכו להסתדר עם מקום אחר.

אבל כל עוד התפיסה היא שאתם מולה ולא איתה, זה מן הסתם עשוי לגרום לה אפילו יותר להתנגד. במיוחד כשהיא כבר בגיל ההתבגרות...

בעיני צריך קודם כל לעשות איזה שינוי פנימי בתודעה. ממש לשנות את המילים שבהם אתם מגדירים את המצב.

המטרה היא לא להכניע אותה, לא לשדר מולה עוצמה, ואפילו לא לשכנע אותה שאתם צודקים.

המטרה היא לעזור לה לרצות בעצמה להגיע למקום שיהיה לה טוב, בתוך הנתונים הקיימים. ואתם שם איתה, בחשיבה איך לעשות את זה.

אתם איתה ברצון להתקבל לאולפנא הראשונה שבינתיים לא קיבלה אותה.

ואתם איתה בזה שכן ניסיתם ללחוץ ולבקש שיקבלו אותה בכל זאת.

ואתם איתה בציפיה ובתקווה שהיא כן תתקבל לשם (אני יודעת שבינתיים לא אמרתם לה. אני חושבת שאני כן הייתי אומרת, כי זה יעזור לה להבין ולהרגיש יותר שאתם איתה. אבל לא יודעת אם יש פה עוד שיקולים משמעותיים אחרים).

ואתם איתה גם בחשיבה מה עושים במקרה והיא לא תתקבל בסופו של דבר (כשפה נכנסת גם האמונה שאם היא לא התקבלה כנראה שמקום אחר יהיה לה מדויק יותר. אולי דווקא במקום אחר היא תפגוש חברות שיהיו לה משמעותיות לחיים? אולי דווקא במקום אחר יהיו אנשי צוות מדויקים יותר בשבילה? אולי דווקא ההתמודדות הזו תתן לה כלים לעוד התמודדויות בהמשך החיים? לא חסרים סיפורים על אנשים שלא התקבלו לאן שרצו ובדיעבד הבינו כמה זה היה להם נכון יותר. מכירה מקרוב כמה מקרים כאלו...).

ומתוך ההבנה וההרגשה שאתם איתה (קודם כל בתפיסה הפנימית שלכם, ומתוך כך גם בשיח מולה) - אפשר לנסות ביחד לחשוב על כל האפשרויות שמולה, לבדוק אם אולי יש לה רעיונות חדשים שלא חשבתם עליהם, להבין למה שווה לתת הזדמנות גם לדברים שמראש לא היינו רוצים. אבל הכל מתוך כבוד כלפיה, מתוך אמון בה שגם היא רוצה שיהיה לה טוב, ושהיא מסוגלת לקבל החלטות שיעזרו לה להגיע למקום שיהיה לה הכי טוב.

כמו שכתבתי בהתחלה, אני באמת לא יודעת להגיד איך לעשות את זה נכון. אין לי מספיק ניסיון במצב כזה, וזה באמת מורכב להתנהל בתוך כל המציאות הזו. מוזמנת לקחת מה שמתאים לך...

למה היא מרגישה שאנחנו לא איתה

ואיך אפשר לשנות את זה...

זא כנראה כן יש ביננו פער

כי בגלל האכזבה היא פונה להתצעקש על מה שרצתה מלכתחילה

ואנחנו פנינו לחשוב על פתרון אחר

שלדעתינו אפילו מלכתחילה היה נכון לה

ואני לא מצליחה לצערי לגשר על הפער הזה..

נראה לי שאם היא תרגיש שאתם באמת איתה ורואים אותה ושומעים אותה. יש יותר סיכוי שבהמשך, ויכול להיות שזה ייקח זמן, תוכלו לחשוב יחד על איך מתקדמים והיא תוכל גם להיות יותר קשובה לעצות שלכם.

שאת רוצה שהיא תלך לשם יותר ממה שהיא רוצה.

אני חושבת שלא כדאי להתנגח יותר מידי עם השאלה ללכת או לא לאולפנאמהזו, את צריכה להבין מה הזיכרון שנצרב לה בחוויה, מה זה בנה בה ואיך זה עלול להשפיע על תפיסת החיים של את העולם בעתיד ושם לתקן את המצב. לבנות לה שוב אמון וביטחון בעצמה.

ההחלטה לעבור מוסד כרגע זה לא משנה כמו שאמרת אם היא תתקבל כמו שאר הבנות תוכל להחזיר תשובה בהמשך, אז ממילא זה לא רלוונטי כרגע.

ממממזמן הינו מוותרים על המאבק הזה של הקבלה

ופונים לאופציה אחרת כמו שאמרתי

אנחנו גם  מאמינים באופציה ההיא

למרות שזו דרך שונה לגמרי ממה שהכירה

ולכן זה קשה לה לעיכול בגלל שתהיה שונה בדרך

וגם תלך לבד

לכן כן מתלבטים האם להתחיל עכשיו תהליך שם ולגייס אותה לזה

או לחכות לרגע שאחרי האחרון ולנסות להתקבל למקום אחר

כבר לא יהיה רלוונטי

מאמינים במקום רק לא בטוחים בדרך שאנחנו עושים

אולי כדאי להוריד פרופיל מכל הבחינות האלו, זה מתיש גם אותכם וגם אותה.

תסבירי לה את העיקרון וההשלכות שבבחירה ושזה בצורה נעימה, תני לה דד-ליין לעדכן אותך בבחירה שלה וזהו אל תפתחו את זה יותר תשאירו את האחריות אצלה.

אתם עושים השתדלות הקב'ה יחליט איפה שהיא תהיה בסוף זה לטובתה.

אני חושבת שצריך לתת לה לעכל ולבכות.

לגבי לאן ללכת , לדעתי לתת לה בחירה, להגיד אלו האפשרויות והיא יכולה לבחור. בכל מקרה היא תצטרך ללמוד איפשהו כי היא חייבת לפי חוק .

לגבי חברות , מניסיון ילדים שלי בכיתה ט' נוצרות חברויות חדשות, לא בהכרח היא תהיה דווקא חברה של בנות שהיא מכירה אותן.

אחרי כיתה ט' הרבה ילדים מגלים שהם לא באמת בחרו נכון ומחליפים מסגרת.

לגבי שיח מולה , מאוד תלוי באופי שלה . יש ילדים שחייבים להוביל אותם אבל מנגד יש ילדים עם שיקול דעת או ילדים שעדיין מנהגים מתוך דווקא.

עוד נקודה , לחפש דברים טובים במסגרת שהיא כן התקבלה, הרי בחרתם בה בתור אפשרות שניה.

לגבי אופציה שלישית , נורא תלוי עד כמה זרם שונה. אם אתם הר המור ובאולפנה שלישית חצי בנות מקיבוץ דתי או להפך באמת פחות מתאים. אבל אם המקום הוא סטנדרטי סך הכל , יכול כן להתאים

מתחרותיות ולחשוב מה החברות יגידו...

האולפנה השניה סטנדרתית ומצוינת בזרם שהולך אליה.

םחות מקובלת בזרם של החטיבה שעכשיו לומדת

ולכן בזה אני מבינה את המורכבות שלה ללכת לשם

יש ינות בעבר שהלכו לשם

ואני מנסה לחשוב איך ההורים שדרו להם את זה

או שהן בנות שמובילים אותן

או שבאמת לא ברור לי איך משכנעים ילד ללכת למוסד שונה מכל החברים שלו...

מדברת מניסיון (אני כבר סבתא)

זה יושב גם על דימוי עצמי.שמאוד חשוב בגיל התבגרות.היכולת להתמודד עם דחיה.הצורך בחישוב מסלול מחדש ,לא התקבלתי לאולפנה א'..

זה תהליך שנערה או נער עוברים .קשה מורכב,אבל זה חלק מהחיים.

לדבר איתה .לשדר אמפטיה,כמה שאפשר(תלוי בבית).

מה שקשה בסיטואציה שלא לכם ולא לה אין ההחלטה או שליטה בסיטואציה.אתם והיא צריכים להתמודד.

לשתף את היועצת של החטיבה את המחנכת.

היא לא הבת הראשונה ולא האחרונה.בסיטואציה הזו.

המון הצלחה

מצטערת לא יודעת לערוך.

התכוונתי לתת לה מה שיותר שליטה בסיטואציה תלוי בבת.

בעיניי- לתת לה את המקום לכאוב, להתאכזב. הרגע הגיעו התשובות וזה ממש הגיוני.

חשוב ממש שתהיו איתה שם באכזבה.

ההסתכלות כלפיה צריכה להיות כאדם בוגר, שקיבל תשובה שלילית וזה באמת לא קל

כותבת כמה נקודות חשובות בעיניי:

# לדבר על כך שזה לא מגדיר אותה ובאמת יש עומס גדול על מספר מצומצם של מקומות. והיא מדהימה, וטובה.. להעצים אותה ממש!!

# לשדר לה שאתם לגמרי איתה ורוצים שיהיה לה טוב. אני כן הייתי משתפת שפניתם לאולפנה שהיא רצתה ומה התשובה שנתנו. נכון שיכול להיות שבסוף לא יהיה מקום. אבל היא תרגיש שדאגתם לה. יחד עם זה תאמרו שחשוב לקבל במקביל החלטה

# לתת לה את המרחב להחליט מה היא רוצה לעשות כרגע, לאיזו אולפנה לפנות. אפשר להכין יחד איתה ייתרונות וחסרונות של כל מקום. אבל ממש באמירה שהיא יודעת בפנים מה נכון לה, ואתם מגבים אותה.. אל תעשו צעדים כנגדה ואל תכריחו אותה- יש לזה תוצאות הרסניות

# להזכיר לה ולכם שהקב"ה מנהל את העולם, והוא יביא אותה למקום שהכי מדויק ונכון לה..

בהצלחה גדולה!!!

יכול להיות שהיא במצב רגשי מורכב סביב זה.

לפני שעוברים לפרקטיקה תחבקו אותה ותאהבו אותה,

תגידו שאתם לצידה ותנסו להיות מאד רכישים.

זה בטח מבאס מאד שכל החברות הולכות, ושהיא חוששת שתיאלץ ללכת למקום שלא רוצה בו ועוד.

מניחה שברגע שהיא תוכל להתפרק ולהתמך רגשית ההתנגדות שלה תרד

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,

ואוו. מעריצה אותכן

אין לי כח לכל הדבר הזהההה

ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

מה נחשב מבוגר?

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616