השורש ק.ר.ר (קר)
המילה קַר מגיעה מהשורש ק.ר.ר, שעוסק בטמפרטורה ובחוסר חום.
הקשר: כל מה שקשור לקור פיזי (קרח, מקרר, תקריר).
האות ק': בעברית הקדומה (וגם בערבית עד היום), האות ק' נהגתה עמוק יותר בגרון מהאות כ'. היא מייצגת משפחה של מילים שעוסקות במשהו מוצק, קפוא או חד.
השורש נ.כ.ר (מנוכר)
המילה מנוכר מגיעה מהשורש נ.כ.ר, שעוסק בזרות ובחוסר היכרות.
הקשר: מישהו שהוא "נכרי" (זר), או התנהגות "מנוכרת" (התנהגות של מישהו שמתנהג כאילו הוא לא מכיר אותך).
האות כ': כאן ה-כ' היא חלק מהשורש היסודי של זיהוי או אי-זיהוי (כמו במילים: להכיר, מוכר, הכרה).
אם זה קשור לקרח: זה ב-ק'.
אם זה קשור לנכרי (איש זר): זה ב-כ'
וגם:
כרה <> קרה
כאן זה נהיה מעניין כי בשמיעה שניהם נשמעים "Kara":
כרה (ב-כ'): חפר. למשל: "כרה בור", "מכרה פחם".
קרה (ב-ק'): התרחש/קרה משהו (Occurred). למשל: "מה קרה?". זה מגיע מהשורש ק.ר.ה שקשור גם למילה "מקרה"
כלי <> קלי
כלי (ב-כ'): חפץ לשימוש (Tool/Vessel). השורש כ.ל.ה קשור להכלה (משהו שמכיל בתוכו).
קלי (ב-ק'): דגנים קלויים (כמו פופקורן של פעם או "קלי" לסלט). מגיע מהשורש ק.ל.ה – בישול באש גלויה.
איך מבדילים בקלות?
יש "כלל אצבע" לא רשמי:
1. האות ק' בדרך כלל קשורה לפעולות חדות, קשות, או כאלו שקשורות לקול וטמפרטורה (קפא, קרא, קרה, קדח).
2. האות כ' (במיוחד כשהיא רפה) נוטה להיות רכה יותר וקשורה לעיתים לכיסוי, הכלה או דמיון (כמו, כביכול, כסות).
(ותודה לעזרה של Gemini)