בין ילדים לתינוקות, יש לי כלל שהתינוק קודם לגדול .. כמובן שזה כלל רחב וכל מקרה לגופו, אבל בגדול, כמה שיותר קטן יותר חייב את אמא צמודה אליו ורגועה.

מנסה להצמיד גדול יותר לפעוט (נגיד ילדה בכיתה ב עוזרת לילד בן 3 ליטול ידיים וכד').

אבל כן, זה קשוח. 

עכשיו הגדולים שלי כבר מספיק גדולים שאני יכולה לסמוך עליהם שהם יהיו אחראים על השאר אם אני נכנסת לחדר להנקה ארוכה של תינוק קטן אבל אם יש לי רק קטנים בבית זה באמת מורכב מאד. לא יודעת כמה יתאים לך אבל בימי חול אם בעלי לא כאן כשיש תינוק קטן בבית אני הרבה יותר גמישה מהרגיל עם מסכים ומרשה לראות משהו במחשב אם זה מה שיוכל לאפשר לי לטפל בתינוק באופן רגוע. לחילופין אפשק לדאוג לצעצועים או ספרים שמוצאים רק בזמנים האלה שיעסיקו אותם. גם עשוי לעשות את העבודה, לפחות במידה מסוימת.

חיבוק!!!! שולחת לך נשימה ארוכה, יעבור, מבטיחה לך ❤️

שתינוק הוא חלק מהכלל ולא מקבל יחס מיוחד

אני אשחק עם הילדים והוא יהיה לידי על שטיח

כנל עושה דברים בבית כרגיל כשהוא צריך משהו הנקה/החלפת טיטול/זמן משחק מפנה לו זמן אבל בגדול תינוק לא עוצר את השגרה הוא צריך להיות בסינרגיה איתה

אבל ב"ה התינוקות שלי רגועים וזורמים בדרך כלל.

הקטנה שלי בחודשיים הראשונים לחייה היתה זקוקה לטיפול יותר אינטנסיבי וזה היה מאד מאד מורכב.

עם הקטנים שלי היו לי הרבה פחות שעות של תשומת לב אבל מצד שני הם מקבלים טונות תשומת לב מאחים ואחיות שלהם.

עוד דבר, מנשא זה פתרון טוב גם לדבר הזה. נכון שזה לא ממש להיות רק איתו, אבל מבחינת התינוק הוא מאה אחוז שלך, מרגיש כל תנועה, שומע כל דיבור, רואה הכל ובגיל צעיר כשהוא מקדימה על הבטן גם זוכה לנשיקות על הדרך כל הזמן. 

כי את - הגיוני מאוד שתהיי מוצפת❤️ ובשביל עצמך - כדאי לך למצוא את הזמנים שאת נמצאת ברוגע בחדר. אפילו בשעות הבוקר, כשהילדים במסגרות. ובשבת - לבקש מבעלך זמני הפוגה בחדר והוא אחראי על הילדים.

תינוקות - לרוב מסתדרים בסביבה הטבעית שלהם ומתרגלים אליה, ואם הסביבה הטבעית של התינוק שלך היא רעש אז הוא אמור להצליח לישון ולינוק גם כשיש רעש. אם את ממש רואה בוודאות שהוא לא מסתדר עם זה, אז כדאי לבדוק איך להקל עליו. בין אם בזמני רוגע בחדר ובין אם בטיפול מותאם.

בפוקוס על הקטן- מתי אכל,אם בכלל ינק טוב, מתי ישן

יוצא שאני נכנסת ל"סחרחורת" נניח לא בטוחה שינק טוב אז מניקה שוב והוא לא רעב באמת אז מנשנש והארוחה הבאה נדפקת וכד' בקיצור  אין סדר טיפול מסודר.

הוא גם לא עולה טוב במשקל אז עוד יותר מדאיג אותי שאני מפספסת

והבית די קטן לכולנו (אמורים לעבור עוד חמה חודשים), ואם אני הולכת לחדר שלנו עדין אני שומעת את כולם

הם הרוב בנים, אז הרעש וההמולה רבה 

נשנוש.

אבל אם הוא לא עולה במשקל - זה כבר סיפור אחר, ובאמת דורש התארגנות מיוחדת, שאת מטפלת רק בו, בשקט ככל האפשר, ובעלך נמצא עם הילדים... (עברנו את זה עם התינוקת הנוכחית והיה קשה מאוד... אבל ב"ה זה עבר,וכיום היא שמנמונת ממש והיא לגמרי זורמת עם הרעש בבית...)

עבורו

החדר שלנו לא נוח להנקה. יש שם רק מיטה וארון אין מקום להכניס ספה/ כורסא והבייבי לא מצליח לינוק השכיבה

ואיזה כיף שהיא שמנמונת זוכרת שכתבת כאן על הקושי בעליה במשקל!

אם מתאים לך אשמח שתשתפי איך הצלחתם?

אצלנו שילבנו בקבוקים כדי שהיא תעלה במשקל. הייתי אצל יועצת הנקה, שנתנה לי דרך איך לעלות במשקל, שכללה שאיבות ונתינת החלב במזרק. מכיוון שלא יכולתי לעמוד בזה, הלכתי לפי הדרך של רופא הילדים... הוא אמר שני בקבוקים של תמ"ל ביום, אנחנו לרוב הסתפקנו באחד. לאט לאט הורדנו אותם ובמקביל עקבנו אלר המשקל שלה, עד שראינו שהיא לגמרי במשקל התקין והפסקנו לגמרי עם הבקבוקים.

מסיבית שלא הבנתי איך ם אומרים שיכולה לשמש גם להנקה

כשנתת תמל זה לא פוגע לך בייצור החלב?

אולי גם כי נתתי בקבוק רק פעם או פעמיים (לעיתים רחוקות שלוש) ביום.

לא יכולה להבטיח שכך זה יהיה גם אצלך... אבל אני הייתי על סף איבוד שפיות מהשאיבות ומנתינת החלב במזרק (שבעלי והילדים הגדולים לא הסתדרו עם זה), אז מבחינתי זו הייתה האפשרות היחידה...

בקשר לכרית על המיטה - לי יש כרית ענקית שנשענת אחורה, וביחד עם כרית רגילה וכרית הנקה קטנה זה ממש נוח.

אני זוכרת שלאמא שלי הייתה כרית אורטופדית משולשת כזו, זה גם נשמע לי נוח...

עם חברים במטרה להפריד כוחות

אולי תקני יצירות שיעסיקו אותם ויתנו לך מרחב שקט

גם כשהיינו במצב הזה עם תינוקת שלא עלתה טוב במשקל עדיין לא עשיתי מזה סיפור ותוך כמה שעות מהוספת תמל הפסקנו וכבר ראו עלייה במשקל טובה תוך ימים בודדים, כשהילדים הגיעו הבית הנקתי לידם עם סינר הנקה, כדי לעקוב אחרי מצב התזונה של התינוקת רשמתי לי בקבוצה בוואטסאפ שלי עם עצמי, אין צורך לנסות לזכור בע'פ, זה מאוד הקל עליי ויצרתי לעצמי תזכורות בשעונים מעוררים להאכלות הבאות וכד'

אבל זה תפיסה שאם תעשי ממשהו פיל אז הוא גם ירגיש לך ככה ואם תשחררי בתפיסה! (לא בהתנהלות והאחריות) האתגר יתגמד ותראי שאת יכולה לעמוד בו

מתי אכל וכד' ואני צריכה לזכור בעם. אני גם רושמת לי כמה זמן בערך אכל ובשבתות אין אפשרות

וגם אין מסכים/ יצירות לילדים אז הם משועממים מוצאים לעצמם תעסוקות של השתוללות

אני חוששת לתת תמל בלי לפקח על זה, אצל הגדול שלי זה חיסל לי את ההנקה

אני רוצה הפעם לשלב תמ"ל עד שיגיע למשקל אבל חוששת מנסה למצוא את הדרך

לגבי תמל..

אולי אפשר להשלים *אחרי הנקה* מנה קטנה של 60? או אפילו 30 (אפשר לבקש ממטרנה שישלחו "כפית לפגים" בגודל של חצי מנה. כמובן שהיא יכולה להיות שימושית גם למי שלא פג..)

ככה זה לא יבוא במקום אף פעם.ת

ולסמן עליו במגנטים קטנים בצורת עיגול. לכתוב מראש את השעות בלוח, ורק להניח את המגנטים במקום המתאים.

אפשר גם פשוט להדפיס טבלת שעות ולתלות על הדלת של הבית (שהיא מגנטית), ועליה להצמיד את המגנטים.

לריבועים קטנים

אפשר גם לכסות אותם במדבקה גדולה רו טפט

ולכן את לא מבינה על מה אני מדברת 😅

כן שכבות של טפט בהחלט מפריעות להדבקה של מגנטים.

אצלינו בכלל הכי שווה

חלק מהקירות של הקראוון הם ממתכת ככה שאם אני רוצה לתלות משהו (יצירות של ילדים) על הקיר - שמה מגנטים (מהמשחק הידוע)

ואם רוצה לתלות בלונים מהתקרה קושרת את שני קצוות החוט למגנטים שיש להם רק מסגרת (מאותו משחק..) ומצמידה לתקרה..

אמרתי לבעלי שאני לא יודעת מה נשעה כשנעזוב את הקראוון ואולי נצטרך לצפות את קירות הבית מבפנים במתכת (הוא אמר שיש צבע מגנט לקיר.. פתרון טוב יותר ;))

התינוק? ועד כמה המצב של העלייה במשקל חמור

צריך לקחת את זה בחשבון כדי לראות את המצב בפרופורציה מתאימה, פחד ולחץ לא יכול לנהל אותנו

אני לא הוספתי בקבוקי תמל אלא האכלתי עי צינורית בשיטת הנקה ואז ההנקה לא נהרסה בכלל(התינוקת ינקה למעשה את התמל ולא אכלה מבקבוק)

אולי זה מה שמלחיץ אותך בעיקר עניין ההנקה ולא כמה ומתי הוא יאכל אלא הרעיון שההנקה לא תתמסמס.. אז כל הלחץ הזה מורגש כי הוא מופנה כלפי מי שמסביבך וזה לא בכוונה תחילה

לגבי הדרך להאכלה שהזכרתי אם תרצי אוכל לכתוב לך בפרטי

באמת הלחץ מנהל אותי כרגע

גם בגלל המשקל וגם בגלל ההנקה שלא תתפספס לי

הלחץ משפיע על טיב ההנקה

אם זה לא יהיה בנחת זה גם יכול לגמור על ההנקה. חשוב מאוד מה שאנחנו משדרות לגוף שלנו, להניק בשמחה ונחת או מתוך חרדה תחשבי על איך הגוף מפרש את המצב של הנקה מתוך סטרס, אם זה ייקח מהגוף כוחות אז התגובה שלו תהיה בהתאם. אולי לעשות פעולה שמורידה את המתח בזמן הנקה- קריאת ספר מעניין, לימוד, קריאת תהילים שנוטעת בך שקט וביטחון

לא להילחץ שהם רבים להבין שזו מציאות שיש לה גם יתרונות, ולפעמים גם אפשר להתעלם כשהמריבות ביניהם לא משמעותיות וסתמיות

נסי לחשוב איך בדרך נוספת את יכולה להזין את החלב דרכך תזונה יותר עשירה ומגוונת פחות מתועשת, פחות מחמימות ריקות, לא להגזים בשומן/שמן זה מאוד ישפיע על טיב החלב

והמריבות שלהם מרגישות לי עוברות את הגבול. זה די כולם נגד ילד אחד. מצד שני אני מזכירה לעצמי שככה זה בתקופה כזו אחרי לידה

אבל כן, זה מפעיל אותי

ממש מובן

זה תקופה שאמא צריכה ריכוז ומיקוד וכל מאורע כזה יכול לסחוט מלא אנרגיה שמנותבת לזמנים הלא נכונים...

אין פתרון קסם זה בעיקר עבודה עצמית, משמעת, ושליטה בשחרור שליטה

אני כן מדברת עם הילדים ואומרת להם שאני חלשה/עייפה/לא מרגישה טוב בדיוק כגי לא להגיע לרגעים האלה שהם מוצפים ומאבדים את זה וכזהמריבות מתחילות אני מזכירה את זה לרוב זה עוזר להם ומפקס אותם

לזכור גם שאת עושה את מלא ההשתדלות ומה שצריך להיות זה לא בידנו בסוף והבורא מחליט מה תהיה המציאות גם אם בתפיסה שלנו זה ממש ממש מנוגד לדעתנו רק לזמן רחוק נבין את הטוב שברע

לא עלינו המלאכה לגמור אבל עלינו להשתדל לעשות את חלקנו הכי טוב שאפשר

באמת אני צריכה קצת לשחרר

זו תקופה קשוחה ממש

אני חושבת אחרת

לי יש מבט שונה אם יש לי ילד או תינוק גדול עד גיל שלוש בבית הוא יהיה קודם לתינוק.הוא עדיין בגיל שקשה לו לדחות סיפוקים,ומצד שני מפתח קינאה לתינוק.בדרך כלל אחרי כמה דקות של יחס אליו הוא ישתחרר ויהיה רגוע יותר ואז אתפנה לתינוק הקטן.

(אם לתינוק הקטן חסר משהו הוא ידרוש אותו,כאבי בטן,גזים רעב וכו').

לא הייתי מאכילה סתם בלי דרישה.

בתנאי שאין ילדים גדולים בשטח- מהם אני דווקא מצפה לתת יד ולעזור עם הילד הקטן(מגיל 6 ומעלה)

כל שאר הילדים מצפה מהם הבנה והתחשבות.

אחרי שהסברתי להם את המצב וחשבנו יחד מה אפשר לעשות בזמן שאמא עסוקה עם התינוק.

ודרך אגב התינוק מושפע מהרגשות של אמא שלו,אם הוא היה מוצף זה בגלל שהוא הרגיש את מי שמטפל בו מוצף.אם תהיי רגועה זה ישתקף גם בו...

תוך כדי כתיבה ראיתי שהגבת,

לגבי הרעש בבית אני אחרי לידות ממש צריכה שקט

ואז להתמודד עם הרעש בחזרה לוקח לי כמה חודשים רציניים,במיוחד שאת מתארת זה חבורה עליזה ושמחה🙂

מסתפקים בפליימוביל/ לגו על השטיח 🤪 זה כבר משחקי מכות למינהם

וואי והצורך הזה בשקט..קשה לי עם הרעש כל שבץ אני מחכה ליום ראשון לבית שקט ואני לא אחת כזאת בדר"כ אוהבת חופשים עם הילדים 

ממש מזדהה עם הקטע של המריבות,לצערי.

ואני יכולה לנחם אותך בזה שלפעמים בנות לא יותר טובות?🫣

אני הרגשתי שהצורך שלי לשקט מלידה ללידה רק מתגבר....ולוקח לי יותר זמן לחזור לעצמי (ואני שעוד רצתי חינוך ביתי)

דרך אגב דווקא לא הצעתי לך פליימוביל ולגו מהסיבה הפשוטה שאצלי זה לא עובד...אלא ממש ליצור איתם שיח ולדבר איתם בגובה העיניים,אמא צריכה א ב ג

איך אתם יכולים לעזור?לתת להם להציע רעיונות.ולהסביר להם איך לקחת אחריות ועל מי.

לי זה עזר לכמה ימים.

הבת עוזרת לי עם הקטנים אבל כמו שאת אומרת הכמיהה הזו לשקט... מרגישה שזה ממש צורך חיוני עבורי

אנסה את הטיפ עם השיח

א

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).