בין ילדים לתינוקות, יש לי כלל שהתינוק קודם לגדול .. כמובן שזה כלל רחב וכל מקרה לגופו, אבל בגדול, כמה שיותר קטן יותר חייב את אמא צמודה אליו ורגועה.

מנסה להצמיד גדול יותר לפעוט (נגיד ילדה בכיתה ב עוזרת לילד בן 3 ליטול ידיים וכד').

אבל כן, זה קשוח. 

עכשיו הגדולים שלי כבר מספיק גדולים שאני יכולה לסמוך עליהם שהם יהיו אחראים על השאר אם אני נכנסת לחדר להנקה ארוכה של תינוק קטן אבל אם יש לי רק קטנים בבית זה באמת מורכב מאד. לא יודעת כמה יתאים לך אבל בימי חול אם בעלי לא כאן כשיש תינוק קטן בבית אני הרבה יותר גמישה מהרגיל עם מסכים ומרשה לראות משהו במחשב אם זה מה שיוכל לאפשר לי לטפל בתינוק באופן רגוע. לחילופין אפשק לדאוג לצעצועים או ספרים שמוצאים רק בזמנים האלה שיעסיקו אותם. גם עשוי לעשות את העבודה, לפחות במידה מסוימת.

חיבוק!!!! שולחת לך נשימה ארוכה, יעבור, מבטיחה לך ❤️

שתינוק הוא חלק מהכלל ולא מקבל יחס מיוחד

אני אשחק עם הילדים והוא יהיה לידי על שטיח

כנל עושה דברים בבית כרגיל כשהוא צריך משהו הנקה/החלפת טיטול/זמן משחק מפנה לו זמן אבל בגדול תינוק לא עוצר את השגרה הוא צריך להיות בסינרגיה איתה

אבל ב"ה התינוקות שלי רגועים וזורמים בדרך כלל.

הקטנה שלי בחודשיים הראשונים לחייה היתה זקוקה לטיפול יותר אינטנסיבי וזה היה מאד מאד מורכב.

עם הקטנים שלי היו לי הרבה פחות שעות של תשומת לב אבל מצד שני הם מקבלים טונות תשומת לב מאחים ואחיות שלהם.

עוד דבר, מנשא זה פתרון טוב גם לדבר הזה. נכון שזה לא ממש להיות רק איתו, אבל מבחינת התינוק הוא מאה אחוז שלך, מרגיש כל תנועה, שומע כל דיבור, רואה הכל ובגיל צעיר כשהוא מקדימה על הבטן גם זוכה לנשיקות על הדרך כל הזמן. 

כי את - הגיוני מאוד שתהיי מוצפת❤️ ובשביל עצמך - כדאי לך למצוא את הזמנים שאת נמצאת ברוגע בחדר. אפילו בשעות הבוקר, כשהילדים במסגרות. ובשבת - לבקש מבעלך זמני הפוגה בחדר והוא אחראי על הילדים.

תינוקות - לרוב מסתדרים בסביבה הטבעית שלהם ומתרגלים אליה, ואם הסביבה הטבעית של התינוק שלך היא רעש אז הוא אמור להצליח לישון ולינוק גם כשיש רעש. אם את ממש רואה בוודאות שהוא לא מסתדר עם זה, אז כדאי לבדוק איך להקל עליו. בין אם בזמני רוגע בחדר ובין אם בטיפול מותאם.

בפוקוס על הקטן- מתי אכל,אם בכלל ינק טוב, מתי ישן

יוצא שאני נכנסת ל"סחרחורת" נניח לא בטוחה שינק טוב אז מניקה שוב והוא לא רעב באמת אז מנשנש והארוחה הבאה נדפקת וכד' בקיצור  אין סדר טיפול מסודר.

הוא גם לא עולה טוב במשקל אז עוד יותר מדאיג אותי שאני מפספסת

והבית די קטן לכולנו (אמורים לעבור עוד חמה חודשים), ואם אני הולכת לחדר שלנו עדין אני שומעת את כולם

הם הרוב בנים, אז הרעש וההמולה רבה 

נשנוש.

אבל אם הוא לא עולה במשקל - זה כבר סיפור אחר, ובאמת דורש התארגנות מיוחדת, שאת מטפלת רק בו, בשקט ככל האפשר, ובעלך נמצא עם הילדים... (עברנו את זה עם התינוקת הנוכחית והיה קשה מאוד... אבל ב"ה זה עבר,וכיום היא שמנמונת ממש והיא לגמרי זורמת עם הרעש בבית...)

עבורו

החדר שלנו לא נוח להנקה. יש שם רק מיטה וארון אין מקום להכניס ספה/ כורסא והבייבי לא מצליח לינוק השכיבה

ואיזה כיף שהיא שמנמונת זוכרת שכתבת כאן על הקושי בעליה במשקל!

אם מתאים לך אשמח שתשתפי איך הצלחתם?

אצלנו שילבנו בקבוקים כדי שהיא תעלה במשקל. הייתי אצל יועצת הנקה, שנתנה לי דרך איך לעלות במשקל, שכללה שאיבות ונתינת החלב במזרק. מכיוון שלא יכולתי לעמוד בזה, הלכתי לפי הדרך של רופא הילדים... הוא אמר שני בקבוקים של תמ"ל ביום, אנחנו לרוב הסתפקנו באחד. לאט לאט הורדנו אותם ובמקביל עקבנו אלר המשקל שלה, עד שראינו שהיא לגמרי במשקל התקין והפסקנו לגמרי עם הבקבוקים.

מסיבית שלא הבנתי איך ם אומרים שיכולה לשמש גם להנקה

כשנתת תמל זה לא פוגע לך בייצור החלב?

אולי גם כי נתתי בקבוק רק פעם או פעמיים (לעיתים רחוקות שלוש) ביום.

לא יכולה להבטיח שכך זה יהיה גם אצלך... אבל אני הייתי על סף איבוד שפיות מהשאיבות ומנתינת החלב במזרק (שבעלי והילדים הגדולים לא הסתדרו עם זה), אז מבחינתי זו הייתה האפשרות היחידה...

בקשר לכרית על המיטה - לי יש כרית ענקית שנשענת אחורה, וביחד עם כרית רגילה וכרית הנקה קטנה זה ממש נוח.

אני זוכרת שלאמא שלי הייתה כרית אורטופדית משולשת כזו, זה גם נשמע לי נוח...

עם חברים במטרה להפריד כוחות

אולי תקני יצירות שיעסיקו אותם ויתנו לך מרחב שקט

גם כשהיינו במצב הזה עם תינוקת שלא עלתה טוב במשקל עדיין לא עשיתי מזה סיפור ותוך כמה שעות מהוספת תמל הפסקנו וכבר ראו עלייה במשקל טובה תוך ימים בודדים, כשהילדים הגיעו הבית הנקתי לידם עם סינר הנקה, כדי לעקוב אחרי מצב התזונה של התינוקת רשמתי לי בקבוצה בוואטסאפ שלי עם עצמי, אין צורך לנסות לזכור בע'פ, זה מאוד הקל עליי ויצרתי לעצמי תזכורות בשעונים מעוררים להאכלות הבאות וכד'

אבל זה תפיסה שאם תעשי ממשהו פיל אז הוא גם ירגיש לך ככה ואם תשחררי בתפיסה! (לא בהתנהלות והאחריות) האתגר יתגמד ותראי שאת יכולה לעמוד בו

מתי אכל וכד' ואני צריכה לזכור בעם. אני גם רושמת לי כמה זמן בערך אכל ובשבתות אין אפשרות

וגם אין מסכים/ יצירות לילדים אז הם משועממים מוצאים לעצמם תעסוקות של השתוללות

אני חוששת לתת תמל בלי לפקח על זה, אצל הגדול שלי זה חיסל לי את ההנקה

אני רוצה הפעם לשלב תמ"ל עד שיגיע למשקל אבל חוששת מנסה למצוא את הדרך

לגבי תמל..

אולי אפשר להשלים *אחרי הנקה* מנה קטנה של 60? או אפילו 30 (אפשר לבקש ממטרנה שישלחו "כפית לפגים" בגודל של חצי מנה. כמובן שהיא יכולה להיות שימושית גם למי שלא פג..)

ככה זה לא יבוא במקום אף פעם.ת

ולסמן עליו במגנטים קטנים בצורת עיגול. לכתוב מראש את השעות בלוח, ורק להניח את המגנטים במקום המתאים.

אפשר גם פשוט להדפיס טבלת שעות ולתלות על הדלת של הבית (שהיא מגנטית), ועליה להצמיד את המגנטים.

לריבועים קטנים

אפשר גם לכסות אותם במדבקה גדולה רו טפט

ולכן את לא מבינה על מה אני מדברת 😅

כן שכבות של טפט בהחלט מפריעות להדבקה של מגנטים.

אצלינו בכלל הכי שווה

חלק מהקירות של הקראוון הם ממתכת ככה שאם אני רוצה לתלות משהו (יצירות של ילדים) על הקיר - שמה מגנטים (מהמשחק הידוע)

ואם רוצה לתלות בלונים מהתקרה קושרת את שני קצוות החוט למגנטים שיש להם רק מסגרת (מאותו משחק..) ומצמידה לתקרה..

אמרתי לבעלי שאני לא יודעת מה נשעה כשנעזוב את הקראוון ואולי נצטרך לצפות את קירות הבית מבפנים במתכת (הוא אמר שיש צבע מגנט לקיר.. פתרון טוב יותר ;))

התינוק? ועד כמה המצב של העלייה במשקל חמור

צריך לקחת את זה בחשבון כדי לראות את המצב בפרופורציה מתאימה, פחד ולחץ לא יכול לנהל אותנו

אני לא הוספתי בקבוקי תמל אלא האכלתי עי צינורית בשיטת הנקה ואז ההנקה לא נהרסה בכלל(התינוקת ינקה למעשה את התמל ולא אכלה מבקבוק)

אולי זה מה שמלחיץ אותך בעיקר עניין ההנקה ולא כמה ומתי הוא יאכל אלא הרעיון שההנקה לא תתמסמס.. אז כל הלחץ הזה מורגש כי הוא מופנה כלפי מי שמסביבך וזה לא בכוונה תחילה

לגבי הדרך להאכלה שהזכרתי אם תרצי אוכל לכתוב לך בפרטי

באמת הלחץ מנהל אותי כרגע

גם בגלל המשקל וגם בגלל ההנקה שלא תתפספס לי

הלחץ משפיע על טיב ההנקה

אם זה לא יהיה בנחת זה גם יכול לגמור על ההנקה. חשוב מאוד מה שאנחנו משדרות לגוף שלנו, להניק בשמחה ונחת או מתוך חרדה תחשבי על איך הגוף מפרש את המצב של הנקה מתוך סטרס, אם זה ייקח מהגוף כוחות אז התגובה שלו תהיה בהתאם. אולי לעשות פעולה שמורידה את המתח בזמן הנקה- קריאת ספר מעניין, לימוד, קריאת תהילים שנוטעת בך שקט וביטחון

לא להילחץ שהם רבים להבין שזו מציאות שיש לה גם יתרונות, ולפעמים גם אפשר להתעלם כשהמריבות ביניהם לא משמעותיות וסתמיות

נסי לחשוב איך בדרך נוספת את יכולה להזין את החלב דרכך תזונה יותר עשירה ומגוונת פחות מתועשת, פחות מחמימות ריקות, לא להגזים בשומן/שמן זה מאוד ישפיע על טיב החלב

והמריבות שלהם מרגישות לי עוברות את הגבול. זה די כולם נגד ילד אחד. מצד שני אני מזכירה לעצמי שככה זה בתקופה כזו אחרי לידה

אבל כן, זה מפעיל אותי

ממש מובן

זה תקופה שאמא צריכה ריכוז ומיקוד וכל מאורע כזה יכול לסחוט מלא אנרגיה שמנותבת לזמנים הלא נכונים...

אין פתרון קסם זה בעיקר עבודה עצמית, משמעת, ושליטה בשחרור שליטה

אני כן מדברת עם הילדים ואומרת להם שאני חלשה/עייפה/לא מרגישה טוב בדיוק כגי לא להגיע לרגעים האלה שהם מוצפים ומאבדים את זה וכזהמריבות מתחילות אני מזכירה את זה לרוב זה עוזר להם ומפקס אותם

לזכור גם שאת עושה את מלא ההשתדלות ומה שצריך להיות זה לא בידנו בסוף והבורא מחליט מה תהיה המציאות גם אם בתפיסה שלנו זה ממש ממש מנוגד לדעתנו רק לזמן רחוק נבין את הטוב שברע

לא עלינו המלאכה לגמור אבל עלינו להשתדל לעשות את חלקנו הכי טוב שאפשר

באמת אני צריכה קצת לשחרר

זו תקופה קשוחה ממש

אני חושבת אחרת

לי יש מבט שונה אם יש לי ילד או תינוק גדול עד גיל שלוש בבית הוא יהיה קודם לתינוק.הוא עדיין בגיל שקשה לו לדחות סיפוקים,ומצד שני מפתח קינאה לתינוק.בדרך כלל אחרי כמה דקות של יחס אליו הוא ישתחרר ויהיה רגוע יותר ואז אתפנה לתינוק הקטן.

(אם לתינוק הקטן חסר משהו הוא ידרוש אותו,כאבי בטן,גזים רעב וכו').

לא הייתי מאכילה סתם בלי דרישה.

בתנאי שאין ילדים גדולים בשטח- מהם אני דווקא מצפה לתת יד ולעזור עם הילד הקטן(מגיל 6 ומעלה)

כל שאר הילדים מצפה מהם הבנה והתחשבות.

אחרי שהסברתי להם את המצב וחשבנו יחד מה אפשר לעשות בזמן שאמא עסוקה עם התינוק.

ודרך אגב התינוק מושפע מהרגשות של אמא שלו,אם הוא היה מוצף זה בגלל שהוא הרגיש את מי שמטפל בו מוצף.אם תהיי רגועה זה ישתקף גם בו...

תוך כדי כתיבה ראיתי שהגבת,

לגבי הרעש בבית אני אחרי לידות ממש צריכה שקט

ואז להתמודד עם הרעש בחזרה לוקח לי כמה חודשים רציניים,במיוחד שאת מתארת זה חבורה עליזה ושמחה🙂

מסתפקים בפליימוביל/ לגו על השטיח 🤪 זה כבר משחקי מכות למינהם

וואי והצורך הזה בשקט..קשה לי עם הרעש כל שבץ אני מחכה ליום ראשון לבית שקט ואני לא אחת כזאת בדר"כ אוהבת חופשים עם הילדים 

ממש מזדהה עם הקטע של המריבות,לצערי.

ואני יכולה לנחם אותך בזה שלפעמים בנות לא יותר טובות?🫣

אני הרגשתי שהצורך שלי לשקט מלידה ללידה רק מתגבר....ולוקח לי יותר זמן לחזור לעצמי (ואני שעוד רצתי חינוך ביתי)

דרך אגב דווקא לא הצעתי לך פליימוביל ולגו מהסיבה הפשוטה שאצלי זה לא עובד...אלא ממש ליצור איתם שיח ולדבר איתם בגובה העיניים,אמא צריכה א ב ג

איך אתם יכולים לעזור?לתת להם להציע רעיונות.ולהסביר להם איך לקחת אחריות ועל מי.

לי זה עזר לכמה ימים.

הבת עוזרת לי עם הקטנים אבל כמו שאת אומרת הכמיהה הזו לשקט... מרגישה שזה ממש צורך חיוני עבורי

אנסה את הטיפ עם השיח

א

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר