אני מקבל אינספור פניות מזעזעות בפרטי – אנשים תוקפים אותי בלי רסן, כותבים דברים קשים כמו "מגיע לך לסבול לבד" או "מסכנים הילדים שיש להם אבא כמוך". נראה לי שחצו כאן את הגבול.
נכון, הביטוי שכתבתי לגבי השק וכו' לא היה במקום. כתבתי אותו בסערת רגשות, ואני פתוח להקשיב, ללמוד ולראות איך אפשר לצאת מהפלונטר שנקלענו אליו. אחרת לא הייתי מוצא את המקום הזה ככתובת לכתוב בו.
אין צורך להזכיר לי את מגרעותיי וחסרונותיי - הם ברורים לי היטב.
קיוויתי למצוא כאן יותר הכלה, פתיחות ושיח נטול שיפוטיות, כמו שזכרתי. לצערי, זה מרגיש שהמקום הפך לעוד זירה שבה תוקפים את מי שנמצא כרגע על המוקד. אקח את זה לתשומת ליבי להבא.
בכל מקרה, תודה לכל מי שניסה להבין ולתרום לשיח. ♥️
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.