או שאולי הם משתייכים לקהילה עם תמיכה לחבריה?

אולי באמת כדאי לפנות קודם למעטפת קרובה כזו, לפני שפונים לרווחה. (במיוחד שאת אומרת שבבסיס הם בסדר, אז אולי יבייש אותם אם יפנו לרווחה)

סיפור עצוב

שבהם יש לך חובת דיווח, אני לא יודעת להגיד לך אם זה המקרה.

אולי @ילד בכור תדע לענות.

אם יש, אז אין כאן שאלה.

אם אין, הייתי מנסה לברר האם יש להם מעגלי תמיכה אחרים, או מישהו מוכר שניתן לפנות אליו.

לבוא עם איזה תבשיל, ולהגיד שרצית לפנק אותה כי בהריון תמיד מתיש יותר. אם יש לה קטנים להזמין אותם אלייך לשעה-שעתיים מדי פעם, כאלה דברים?

לא יודעת לגבי רווחה, אבל אם סכ"ה יש מסוגלות הורית  ועכשיו הם בתקופה קשה, אולי לתת יד יעזור.

אפילו להזמין אותה אלייך לכוס קפה ועוגה, לאוורר אותה קצת. מה שאת יכולה ונראה לך שיעזור.

עדיין מנסה להגיע למצב שאני מספיקה את המחויבויות שלי כלפי הבית והילדים.. בעבר עזרתי לה עם הילדים אבל לצערי אני מרגישה שאני לא מסוגלת כרגע..

לגבי שכנים- ניסיתי להעזר בשכנה אחת אבל זה לא ממש צלח.

משפחה- שלו גרים מחוץ לעיר, שלה לא רחוק. אולי אבדוק עם בעלי אם הוא יוכל ליצור קשר עם ההורים שלה.. לא נראה לי שהוא יזרום..

ברור שבמצב כזה את לא יכולה לעזור אישית ♥️

אלא אם יש משהו שאת מרגישה שבאמת יהיה טוב גם לך.

נניח שתשבו שתיכן עם תינוקות ותפטפטו, או משהו כזה. אבל רק אם זה לגמרי טוב לך, כי ברור שאת והמשפחה שלך קודמים עכשיו.

לא משהו שאת יכולה או נכון שתקחי על עצמך

לדעתי אם הם שייכים לקהילה מסוימת הייתי מתחילה לפנות, פשוט אולי יהיה להם מענה יותר זמין.

אם לא, אז לפנות לרווחה

הם ממש לא בעד להוציא ילדים מהבית, זה טראומה קולקטיבית ישנה שיש לנו כחברה.

יש שם אנשים טובים שמנסים לעזור

לפעמים הם מאוד מוגבלים כי הם מוצפים בהמון מקרים ומעט כוח אדם

אז אפשר לנסות ולא בטוח מה יצא מזה

לא מוציאים ילדים מהבית ככ מהר.

הרבה יותר סביר שיתנו להם הדרכת הורים/ עזרה בניקיון/ עזרה כלכלית/ ימצאו מסגרת מתאימה לנוער הנושר.

ברור שזה יגרום חוסר נוחות להורים אבל הילדים קודמים פה.

כל הכבוד לך על האכפתיות!!! אני מחזקת אותך לפנות לרווחה.

(מה שכן… הייתי מבקשת ומוודאת שהם לא יגידו למשפחה שהפניה הגיעה מהשכנים)

תעודדי אותה לשתף

את אומרת שהם משפחה טובה

תדברי ותשמעי ממנה..עם מה היא מתמודדת ,מה הקשיים..אם יש מעגל תמיכה כלשהו..

תציעי לה את בעצמך אולי שתעזרי לה ותפנו יחד לרווחה ותסבירי לה שהם יציעו לה אופציות לעזרה ..

יותר נכים מלהלשין מאלורי הגב לעשות את זה יחד

ונשמע שיש עם מי לדבר

אם את רוצה לעזור יש ארגוני חסד רלוונטיים 

נשמע שהאשה צריכה עזרה 

כיום ממש ממש לא מוציאים כל כך מהר ילדים מהבית

ולא כל כך מהר נכנסת עובדת סוציאלית לתוך הבית לפתוח ארונות

יש היום פרוייקטים שונים ברווחה שיכולים לעזור למשפחה להשתקם

אגב, יש סיכוי סביר שהרווחה כבר מעורבת כיון שהיא סיפרה פה על ילדים משוטטים ואם זה אכן כך אז  יש דיווחים לרווחה גם ככה..

תוך תקופה קצרה כזאת הידרדרות?

ילד בן 16 מעשן, לא הולך לביה"ס כי אמא שלו בהריון?

נשמע שיש שם קבלת החלטות אומללה.

ילד טוב לא נושר כ"כ מהר, הוא בתקופה קריטית לעתידו.

מצטערת, אבל כנראה זו לא משפחה נורמטיבית בקושי נקודתי. זה בדיוק מסוג המשפחות שצריכות עזרה והתערבות חיצוניים.

מכירה משפחה מהממת שהייתה בקרשים והצלילה לעלות בזכות שכנים טובים ועזרה ותמיכה של הרווחה

תינוק במעון בדרגת רווחה, ילדים במסגרות המשך לביה"ס מסגרות סופר מעולות ותומכות ששם קיבלו ארוחת צהריים עשירה כמו שצריך, עם הרבה פעילויות העשרה, סיוע בלימודים והאבה חום ואהבה. ורק בזכות העזרה של הרווחה שני הגדולים לא קרסו מלהחזיק את הבית על גבם והצליחו להשקיע בעצמם ולצלוח בגרויות ולהתגייס.

וגם בזכות הרווחה אחת הילדות הקטנות יותר שהייתה כל כולה לב ונשמה גדולה, הכניסו אותה למסגרת חנ"מ והיא פרחה שם בטירוף. ילדה שחזרה לה השמחת חיים.

אז יש גם סיפורים כאלה.

משפחה מהממת ממש שהרווחה הצילה ומנעה מהבעיות והקשיים של ההורים לקבור את העתיד של הילדים.

נשמע שהמשפחה שאת מתארת במצב יותר גרוע האמת אולי כי נתנו להם להידרדר ולא עזרו בזמן. חבל.

עדיף מאוחר מאף פעם.

שכנה שקופצת לבקר ומנסה לעזור זה נחמד

אך המשפחה זקוקה לכלים משמעותיים בכדי להצליח להתמודד עם האתגרים הרבים שלהם

יש היום אפשרויות לעזרה מטעם הרווחה חבל לתת למצב להמשיך להדרדר

אם את סוברת שיש בסיס סביר לכך שיש שם הזנחה או סוג אחר של התעללות (כן, הזנחה זו התעללות מהמון בחינות מקצועיות ויש לה השלכות הרסניות) - את אמורה לדווח, או לעוס חוק נוער (רווחה) או למשטרה (פחות מומלץ, זה יותר למקרי קצה של צעקות אימים באמצע הלילה וצריך בשנייה הזאת ממש שיבואו).

בגדול על אי דיווח יש עונש של 3 חודשי מאסר (משהו כזה, אבל לא אוכפים את זה, זה רק כדי להראות לאנשים שזה רציני העניין)

בגדול הרווחה לא מוציאה ילדים מהבית סתם כך, בטח במקרים של הזנחה וכשיש רצון הורי שיהיה טוב יותר זה יותר הולך לכיוונים של הדרכת הורים, עזרה עם הילדים וכו…

ברור שכשכנה את יכולה להביא עוגה או תבשיל מדי פעם, או לעזור טיפה, אבל נשמע שזה מקרה באמת גדול, זה לא התפקיד שלך! יש לך בית ומשפחה משל עצמך… (מעבר לזה שלא לוקחים את החוק לידיים)

מה כן התפקיד שלך? לדווח. זו חובה.

*את כל הנ״ל אני כותבת מהידע שצברתי בקורס בתואר שלי שעסק בדיוק בזה והועבר על ידי מישהי שנמצאת ״בשטח״.

הלוואי והרווחה תעשה משהו...

את יכולה לפנות, אולי יעזרו להם עם קצת זכויות כלכליות, בדרכות וכד’.

אפילו במקרים שממש יש צורך להוציא ילדים התהליך הוא ארוך ומורכב.

בקיצור ממליצה לך לפנות ואולי יעזרו להם קצת.

כל הכבוד על הערנות לסביבה💕.

נ.ב. חשוב

תיזהרי מאד לא להישאב לסיפור ולנסות לעזור באופן שתהיה לזה השלכות על החיים שלך, שסה לא ישאב אותך. בדיוק בשביל זה יש אנשי מקצוע שיטפלו במקרים כאלה.

לפעמים בעיר מסוימת לא יעזור פשוט לערב את הרווחה כי יש שם יותר מידי מקרים וממילא לא תהיה התייחסות, אולי רק ביקור אחד של עו"סית שיעצבן ויפגע בשכנה ומאז כלום... בערים כאלו מוסדות רווחה וכל הצוות שמתאים לעזור עסוקים מעל הראש ואם המצב לא ברמה של אלימות במשפחה אז הרווחה לא הכתובת.

בערים אחרות עירוב של הרווחה יכול להיות גרוע בכיוון ההפוך - אם אין הרבה תיקים ויש הרבה עובדים פנויים ויתחילו לחפור למשפחה אז זה יפריע יותר ממה שיעזור (אין את זה הרבה היום כמו שכתבו ולא מוציאים ילדים כזה מהר וזה כאמור בגלל שהיום יש הרבה יותר סיפורים מפעם אבל רק מניחה גם את האופציה הזאת...)

ויש דווקא מקומות שהרווחה היא ממש הצלה במלוא מובן המילה. לפעמים מדובר בילדים מורכבים ומעונות רווחה למשל כבר עוזרים להרים ראש קצת ולפעמים זה גם נטו עניין של ארגון שיועצת ארגונית נכנסת לתמונה ופותרת את זה בכמה פגישות.

הייתי אומרת שכדאי לך להתייעץ עם חברה\שכנה שגרה באותו יישוב\עיר ויש לה ניסיון עם זה (כמובן בלי פרטים וכו') רק בשביל לדעת אם יש מה לפנות.

לא יודעת את כל הפרטים אבל זה לא נשמע כמו סיפור סטנדרטי של משפחה שהאישה בהריון (איפה הבעל? לא שהוא צריך להפעיל מכונות כביסה יומם ולילה אבל לא אמור להיות כביסה לעשר מכונות כשיש בעל מתפקד, אלא אם כן הוא במילואים או משהו שלא סובל דיחוי אבל עדיין זה נשמע כמו מצב של פיקוח נפש...)

אם הרווחה לא רלוונטית אפשר לנסות לפנות לארגונים שיש באזור (או קהילתיים או משהו כמו עזר מציון אפילו, הם גם יכולים לעזור לפעמים). 

אבל אולי כן היה כדאי שתגיעי לשם עוד פעם (תמצאי איזה תירוץ) ותבדקי אם זה באמת ככה ואם לא הגעת באיזה יום מטורף שיש פעם בחיים, לא נשמע שזה משהו חד פעמי אבל לכי תדעי...

לא יודעת מה להגיד

פנייה אנונימית לרווחה נשמע כמו רעיון טוב, בטח יותר טוב מלהשאיר אותם במצב הזה

המצב שם היה גם סופר מורכב

ההורים התקשו לטפל בילדים, הזנחה, טינופת, בקיצור בית לא מתפקד.

התלבטנו מאוד במשפחה מה לעשות

כי היכולת שלנו לעזור - מוגבלת.

נורא חששנו שחלילה יוציאו את הילדים מהבית, כי בסה''כ ההורים מדהימים ומסוגלים - פשוט קשה להם וצרחכים קצת הכוונה

בקיצור, פתחנו תיק ברווחה

בפועל אין כמעט כח אדם, הזוג נפגש עם עו''ס אחת לחצי שנה ולא יותר.

הם אמורים לקבל עזרה בבית - אין כח אדם

אמורים לקבל מאין מדריכה שתללוה - הייתה פעם פעמיים בשנה האחרונה (היא אמורה להגיע הרבה יותר)

פלוס שיש להם זה הנחה במעון, משלמים כ 100 שקל בחודש.

אני לא ממש רואה איך הרווחה הצילה את העניין. ממש לא מדובר בפתרון קסם, לפחות לא בעירייה שלהם

משערת שיש הבדל בין העיריות השונות.

אני ואחותי דיברנו עם העוסית

היא אמרה לנו בצורה הכי ברורה שכל עוד אין אלימות במשפחה הם לא ממהרים לפעול (בשום צורה)

ברגע שיש אלימות או פגיעות על רקע מיני - ממש במילים האלה,

ברגע שיש אלימות כזאת המערכת תפעל ממש מהר במספר מישורים (תלוי בחומרה ותלוי בעוסית שנופלים עליה, יש כאלה יותר חמות ויש כאלה פחות)

לדוגמה באזור ירושלים יש עוסית ממש קשה בנושא הזה,

שמעתי מחברה קרובה שהבן הגדול פגע מינית באחותו הקטנה

הבן גר בדירת רווקים בעיר אחת בדירת רווקים והמשפחה בעיר אחרת

התיק נפתח ברווחה בעיר של הבן והעוסית שם עשתה את המוות למשפחה שגם ככה כבר מטפלת שנים במקרה

המשפחה ביקשה להעביר את המקרה לטיפול העירייה בה מתגוררים כי גם ככה הילדה לא גרה בעיר שלו

מפה לשם, התיק הועבר

והכל בא על מקומו בשלום.. (אם זה טוב או לא - זה כבר סיפור אחר. בשורה התחתונה ההבדל בטיפול בין העיריות השונות - הבדל של שמיים וארץ)

את אומרת שהם הוריםמדהימים ומסוגלים, שצריכים הכוונה

מצד שני את מתארת מצב נורא של הזנחה...

איך זה לדעתל הגיע למצב כזה?

לפני רווחה יש הדרכת הורים, יועצים לסדר של הבית, מנקה בתשלום, נערה...

כל מה שציינת עולה כסף, וחלק מזה אפילו הרבה. היא ציינה שהם קיבלו הנחה סופר משמעותית במעון (לשלם 100 שקל בחודש זה בדיחה), כך שאני מניחה שיש שם גם צורך כלכלי.

והרבה פעמים זה קורה בצורה איטית עד שפתאום קולטים שהמצב כבר ממש חמור. כלומר לאט לאט הבית יותר מתבלגן, הכל נהיה יותר loose, וככל שהמצב חמור יותר כך קשה יותר לעלות ממנו…

וגם יש את האספקט של בושה - לפעמים לא נעים להכניס נערה לבית סופר מבולגן/מסריח. לא נעים להודות בקושי בפני אחרים. וכו… צריך באמת את המישהו מבחוץ שיראה ויתן איזה פוש שיעזור לעלות מעל המים. 

לדעתי זה עומס של החיים, שניהם עובדים כדי לפרנס וכנראה מאוד מותשים.

תוסיפי לזה גיל התבגרות של 2 נערים, ילד בן 10 שמתקשה בקריאה ולא רוצה ללכת לביה"ס ( בפועל-לא הולך) , אולי גם חובות?

הריון שמתיש עוד יותר במיוחד אם היא כבר במצב של חוסרים. (היא עשתה דיאטה רציית לפני מס' חודשים וירדה הרבה, אולי היא לא בחוסר, אני מנחשת)

לפני שנתיים הם היו במצב מעולה. נראה לי שזה קרה בהדרגה ובשנה האחרונה, ועכשיו מהצד זה היה נראה נורא..

גרים בשכונה יחסית קהילתית ועוזרת אבל היא אף פעם לא מגיעה למפגשים אם יש, שיעורי תהילים בשבת לאמהות, אולי כי היא עייפה ואולי כי היא לא מתחברת..  

שגם בבתים הכי טובים אפשר להגיע למצבים קשים.

אנחנו חיות בחיים כאלו שזה נראה לנו הגיוני אבל זה לא הגיוני וזה חיים מאוד מאוד תובעניים.

אישה רגילה פשוטה שצריכה גם לעבוד מחוץ לבית גם לעבוד בתוך הבית, גם לגדל ילדים גם מחויבויות משפחתיות נוספות (הורים אחים וכדו')

זה נראה לנו סביר אבל רק זה, זה עול ממש ממש רציני.

מספיק שהאישה בהריון והיא בדיכאון שזה ממש נפוץ וסביר והבית יכול להתחיל להתפרק

או שפיטרו את האישה או הגבר מהעבודה

או שגילו בעיה רפואית לאחד הילדים

או שמישהו במשפחה חווה אובדן קרוב

ויש עוד מלא רעיונות מה יכול לקרות במשפחות הכי טובות.

לא משנה מה.

זה משפיע מאוד על הבית.

לדעתי מה שהכי חשוב זאת קהילה תומכת שיכולה לעזור ולסייע למי שמגיע לזמנים קשים שעם עזרה ותמיכה ייצלחו את התקופה הקשה.

הבעיה שבגלל שהחיים כל כך עמוסים היום זה ממש קשה לנו לפנות זמן ולראות מי צריך את התמיכה והעזרה.

במובן הזה להבנתי בעבר הייתה יותר תמיכה. נשים היו יוצאות יחד לכבס לטפל בילדים. החצרות היו משותפות

היה יותר מעורבות מאשר כיום שכל אחד בבית שלו ובפינה שלו.

אישית לא הגבתי לפותחת, אני באמת לא יודעת מה לעשות במצב כזה

חוץ מאשר לעודד אותה לא להתעלם ולמצוא איך לעזור ולמי לפנות שיעזרו להם.

למצבים קשים לא קורת ביום אחד

לרוב זה מגיע אחרי תקופה ארוכה של השרדות

כדי לא להגיע להשרדות צריך לנהל חיים בקצב נורמלי ולא להגיע לעומס בלתי אפשרי

ואז גם שמגיעים רגעים קשים (מחלה פיזית/ נפשית / בעיות כלכליות/ משפחתיות וכו) יש מרווח נשימה לצלוח אותם

וזה מה שחשוב בעיניי

לנהל את החיים ולא שהחיים ינהלו אותך

ולא להסתמך על אנשים שאולי יבואו לעזור

בתכלס יש אנשים נורמליים לגמרי בתים מתפקדים מצויין

עם עומס מאוד מאוד קשה 

וכשמגיע זמני משבר הם קורסים.

זה הכל.

זה לא אומר שאם מישהו קרס אז כנראה שהם לא הורים נורמטיבים טובים ואוהבים בדר"כ.

נורמטיבי טוב ואוהב זה לא לחיות על הקצה כדי לא לאפשר למשבר להקריס את החיים

משבר זה משהו מאד צפוי בכל משפחה יש את הזמנים הללו ויש משפחות שחיות בצל משברים כל הזמן

זה בסדר להגדיר נורמטיבי מי שחי על הקצה

אני חושבת אחרת

מציאות החיים פתאום מביאה אותם למצבי קצה.

אני לא רוצה לפרט אבל אני לא עובדת בכלל ואני מאוד קרובה לקצה עכשיו 

הבדל גדול בין מצב קצה של אחד מבני הזוג, לקריסה של כל המשפחה (כולם ביחד מעבר לקצה)

מכירה מצבי קצה בחיים, זה קשוח ומורכב, אבל אפשר לצאת מהם מחוזקים.

מאחלת לך למצוא את הדרך🙏

הם באמת אנשים מקסימים, מוגבלים קצת שכלית

מביאים ילדים בכמות מסחרית (לא מקשרים בין קשיים בחיים לכמות ילדים שיש בבית. האישה יולדת בחישוב מהיר כל 11-15 חודש)

הילדים שם מאוד מוזנחים, האישה גם מצהירה את זה

מצהירה שלא מאפשרת שינה במעון כדי שילכו לישון ב 17 עד הבוקר

לא מחתלת, כי המטפלת כבר תחתל

כנל שיער..

מקבלת בגד החלפה מהמעון ומבחינתה זה הבגד החדש לחג

הילדים תמיד עם ריח לא טוב, תמיד מגרדים את הראש

לא עושה חשק להתקרב אליהם (באחד הלידות הם היו אצלי, עשיתי להם עם הדרין - את לא מתארת לעצמך איזה גן חיות החליק לאמבטיה)

בניגוד לילדים, האמא קונה מלא לעצמה

עושה לק וגבות

אפשר לנהל איתה שיחה חברית, היא באמת מקסימה

משהו בהבנה בעולם הילד התפקשש

אלה גם אנשים שלא יודעים לקבל ביקורת והנה לך מתכון להורות (פתוח לדמיונות)

אבל לא מבינה איך אפשר לכנות אותם 'הורים מדהימים'.

באיזה מובן הם הורים מדהימים בעצם?

אם יש באמת מוגבלות שכלית שמונעת טיפול מינימלי בילדים , אז אמנם זה אולי לא אשמתם אבל קשה לקרוא להם הורים מדהימים ואפילו לא הורים טובים או סבירים.

אם אין להם מה שנקרא מוגבלות שכלית= אינטליגנציה נמוכה, אז זה בעצם עוד יותר גרוע, כי הם בשום אופן לא הורים מדהימים וגם לא סבירים והם כן אחראים למצב. 

יכולה להיות אישה מדהימה שהיא אמא נוראית

ההורים האלה שאני מדברת עליהם, מעבר להזנחה שפורטה למעלה

הילדים מקבלים מההורים אהבה, ההורים משחקים איתם

הילדים מקבלים חיבוק

אולי לא יותר מידי יום ואהבה, אבל יש יחס

בתוך כל החושך הזה לגמרי אפשר למצוא כמה נקודות אור

וגם - מי החליט מה אמור להיות?

אנחנו חיים במאין נורמה חברתית עם ציפייה להורות מסוימת

הורים שמגדלים את הילדים שלהם באי אינדיאני, הילדים שם חיים בהזנחה מטורפת

ועדיין יש להורים מלא דברים מדהימים שהם מספקים לילד

אני למשל אמא אלןפה, מדהימה ועוד מלא (כמובן תמיד יש מקום ללמידה ושיפור)

ועדיין הילד והבית נראים לפעמים מזעזע ברמת הזנחה

ועדיין - זה לא מוריד מערכי

יש כאלה יגידו שזה כן נורא ואולי צריך רווחה אבל בעיניי זה בסדר

מבורך שהילדים יכירו גם לכלוך.. 

לדעתי אישה שלא דואגת לצרכים הבסיסיים של הילדים שלה היא לא אמא מדהימה. 

לא לחתל את הילדים זה למנוע טיפול בסיסי, אם זה נעשה באופן קבוע ולא חד פעמי בגלל מחלה וכו'. אם קורה לעתים קרובות שאמא לא מסוגלת לחתל את הילדים שלה, אני מצפה שהיא תדאג למישהו שיעשה זאת, לחכות לכך שהמטפלת תעשה זאת מחר זה לא מספיק. 

בעיני, להיות אמא טובה זו מחמאה שאני עובדת קשה כדי להיות ראויה לה. כשמכנים מישהי' אמא מדהימה' אני מצפה שהיא תעשה יותר מהמינימום, ולא פחות. 

"מצהירה שלא מאפשרת שינה במעון כדי שילכו לישון ב 17 עד הבוקר"

אז איך יש זמן לשחק איתם כמו שכתבת שהם עושים? מארבע וחצי עד 5?

יש שבת וחג

אני פוגשת אותה מלא בגן שעשועים

בבזמנים שרואה אותה עם הילדים היא נראית אחלה

הילדים מטונפים ושמחים

אני רואה עוד ילדים מלוכלכים והכל טוב

זה לא הופך אותם לאומללים (אם כי שוב אנחנו כחברה מצפים למשהו אחר)

שהם במעון - עליהם בדיוק כתבת שהיא מונעת מהם שנצ כדי שיישנו מחמש עד הבוקר.

אולי בעצם התכוונת שהשנצ שהיא מונעת מהם - הוא בבית? כלומר הם לא במעון בזמן השנצ?

בשעה הזאת כמו גם בזמנים נוספים שהיא איתם, היא מהממת

נכון שלא מטפחת

נכון שכמעט לא מקלחת

נכון שלא מסרקת כינים

נכון שלא אוכלים את כל אבות המזון (לרוב לחמניה בלי כלום)

נכון שהילדים שבוע עם אותם בגדים

נכון שהם מסריחים

אבל עדיין היא מהממת. היא עם הילד בשעה הזאת אוהבת ומחבקת

היא מדברת עם הילדים ןרצה איתם במתקנים

כתוצאה מהמוגבלות שלה זה מה שהיא יכולה לספק

בגלל החוסרים היא הופכת להיות איומה?

לדעתי לא.

לתהייתך @קופצת רגע היא נשארת אישה ואמא מדהימה שצריכה עזרה והכוונה. בני המשפחה מסייעים ככל הניתן ועדיין היה צורך בעירוב של הרווחה.

יש לצערנו המוןם משפחות כאלה, אנשים טובים שפשוט לא מסתדרים.

במקרה שאני מדברת עליו מדובר ההורים עם מוגבלות, אם כי זה קיים גם אצל הורים נורמטיביים. למקרים כאלה (כמו גם נוספים) יש במדינת ישראל את הרווחה שיכולה לסייע.

טוב, נראה לי מה שרציתי לומר הובן..

יש פה לפעמים נטייה להיכנס לדקויות מה שפשוט לא עושה חשק להגיב

אז יאללה חזרתי לשקט שלי 😉

אני מסכימה איתך שייתכן שהיא אישה טובה, את מכירה אותה ולא אני.

אבל עדיין לא מבינה איך אפשר לכנות אותה אמא מדהימה, בעיני מדהים זה מעבר לטוב מה שאי אפשר בעיני לומר על אמא שלא ממלאת צרכים בסיסיים של הילדים שלה. 

אבל אני רוצה רגע להציג את הסיטואציה האחרת -

אמא שמטפחת, משקיעה, דואגת, אבל צועקת על הילדים הרבה, אולי אפילו מקללת... היא אמא מדהימה בדאגה לילדים, אבל מאבדת את זה במקום אחר. אז אולי ההגדרה של אמא מדהימה היא לא ההגדרה הנכונה.

אבל יש כאלו, ולא תמיד החסרונות ניכרים כמו במצב של הזנחה.

אם כי כחברה, אמא שצועקת יותר נסלחת, כי לכולנו זה עלול לקרות איכשהו, וקל להכיל ולומר שזה מרוב עומס. בעוד שהזנחה של בגדים ומקלחת מאטד בולטת לעין ומאוד מאוד יוצאת דופן.

וגם לא דואגת שמישהו אחר יחליף זו אמא על גבול ההזנחה הפושעת ממש. לא אמא טובה וגם לא סבירה.

ייתכן שאני טועה, זו דעתי.

נכון שיש גם עוד הרבה סוגים של אמהות בעייתית, זה לא אומר שהנ"ל זה בסדר... 

זה קצת שונה, כי סביר להניח ששיקול הדעת לקוי ולכן.. גם לי זה ממש נשמע כמו הזנחה. אבל יש הבדל בין הזנחה שמלווה בהתעללות חלילה לבין הזנחה מסיבות כאלה

היה לי קשה לקרוא את התיאור של זה האמת. מקווה שהעזרה שהם מקבלים תעזור לילדים האלה ולהורים לגדול בצורה נורמטיבית ככל הניתן

כל מה שאמרתי שבעיני אי אפשר לקרוא לה אמא מדהימה( גם אם יש לה תכונות שהופכות אותה למדהימה בדברים אחרים).

בעיני זה ממש אנדרסטיימנט אגב אבל אוקיי... 

לא אומר שזה תקין או שאפשר לקרוא לה אמא מהממת

היא מתעלמת מצרכים ממש בסיסיים.

עעשיו כולנו מגיעות למקומות שאנחנו לא רוצות לפעמים..

הורות מביאה לקצה, ולרוב הורים יש זמנים או תקופות של התנהלות לא תקינה או קשיים משמעותיים עם ילד אחד או יותר.

אבל יש הבדל בין בית שמתנהל באופן תקין לבית שלא.

ובית שלא מתנהל תקין צריך לקבל עזרה

לבין חוסר סיפוק של צרכים ממש בסיסיים

את מתארת משפחה שבה הילדים לא מקבלים את צרכים הממש בסיסיים

לא משפחה רגילה שיש שם בלגן ולכלוך שקורים אצל כולם במידה זו או אחרת...

גדלתי בבית מבולגן ממש. כשהיינו קטנים (היינו מליארד קטנים) היינו משחקים משחק מי יכול להגיע מצד לצד של הקומה בלי לדרוך על אף חפץ. (ככל שגדלנו המצב השתפר, היום בבית של ההורים מבולגן אבל כל ערב נהיה מסודר, פשוט קשה להם לשמור על סדר).

עם זאת, תמיד לבשנו בגדים מכובסים, כמעט תמיד הקפידו איתנו על מקלחות (בוודאי שלא הגענו למצב שאנחנו מסריחים), החליפו חיתולים בתדירות גבוהה, הלינה במעון הייתה כמו כל שאר הילדים… אז כן, היה לנו בית מבולגן, והכביסה לא תמיד הייתה מקופלת, אבל תמיד עשו כביסה, תמיד דאגו לנו לאוכל, תמיד דאגו שנהיה במסגרות, ובבית דאגו לנו לשאר הצרכים, כן, בתוך הבלאגן.

זה נכון שלא כל בית מבולגן הוא מזניח, אבל לפעמים זה כן נכון… והבלאגן וההזנחה יכולים להתקיים יחד…

ילדים בנשירה- זה קבסית. אם היא טובה אז היא כבר בתמונה. כולל יועצות בבתי ספר.

לגבי פנייה לרווחה-מציעה להגיד  לה את זה בעצמך שאת דואגת לה וחושבת שזה יכול לעזור לה

ממש לא מוציאים מהבית כל כך מהר, להפך.. האידיאל הוא לעזור כמה שיותר למשפחות להחזיק בתוך הבית אלא אם כן באמת אין ברירה

אם את חושבת שזה עומד בתוך חובת דיווח ומתלבטת את יכולה להתייעץ עם עוס חוק נוער ברווחה אצלכם ולהגיד שאת לא בטוחה ותשמעי את חוות דעתה

לא כל כך הבנתי מה זה מעללי בנה.. יש פה הרבה דברים עמומים ותלויים סיטואציה אז קשה להגיד אם יש שם הזנחה ממש או לא רק לפי מה שכתוב בפורום

שכנה פנתה לרווחה על שכנים אחרים.

הם קיבלו הדרכה, לדעתי טיפול זוגי והדרכת הורים, ואני חושבת שזה עשה רק טוב.

לא בטוח שפניה לרווחה תעזור, אבל לדעתי אין הרבה סיכוי שיזיק, ונשמע שכדאי מאוד להתערב שם ולעזור. ברווחה עובדים הרבה אנשים טובים שרוצים לעזור.

אפשר לבקש שהפניה תהיה אנונימית, שלא ידעו מי דיווח.

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.

קוראת דברי אמונה. מה ששלי שלי

ומתפללת להצלחתו

פשוט להגיד אני ממש רוצה ש... ולהכיר בזה שיש משהו שאת מאוד רוצה וכואב לך שאין לך אותו. זה לא קשור לזה שלאחרים כן יש, ואם יש משהו שאני רוצה אני מפרגנת אותו גם לאחרים, שיהיה להם, למה לא🤷🏻‍♀️ זה לא לוקח ממני. זה רק מציף לי את הכאב וזה בסדר.

ואם זה רלוונטי לנושא שאני מקנאה בו- להזכיר לעצמי שבחרתי בבחירות מסוימות ולמה בחרתי בהם, גם אם הם מבאסות אותי.

למה אני רוצה מה שיש לו/ לה?

זה בר השגה? אם כן, יוצאת לדרך

אם לא, אז אמונה. מה ששלי שלי ומה שלא אז לא.

זה דורש כנות פנימית. האם מדובר בחסמים שלי או באמת המציאות היא כזו שאין באפשרותי לשנותה או שבחרתי דרך מסוימת שיש לה מחירים כאלה ואחרים

רואה בקנאה רגש מצוין להעלאת המודעות

מה חסר/ כואב לי

ולמצוא דרך לענות על הצורך/ לטפל בכאב

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!