פנייה לרווחהאנונימית בהו"ל

מה אתן חושבות על פניה לרווחה לגבי משפחה של שכנים?

יש למישהי ניסיון מעצמה או משכנים, חברות?


והסיבה שאני שואלת:

הלכתי לשכנה כדי לדבר איתה על מעללי בנה, וראיתי בית חצי שבור, נחנקתי מהריח החריף של הובש, בכניסה לבית ערימות של כביסות. משהו בסדר גודל של 8-10 מכונות. (אציין שבשוטף תמיד היה שם בלאגן אבל זה היה נראה סביר, היא היתה אומרת לא אכפת לי שהילדים יהרסו את הבית, שיגדלו אחליף הכל. גישה כזאת, מכבדת.)

כשחיכיתי לה שתצא אחד הבנים, בן כ16 עישן עם חבר שלו, וסיפר שהוא לא יודע מתי פעם אחרונה הלך לביה"ס..  

כשדיכאתי איתה על הבן השני, הקטן יותר היא אמרה שמה שעשה זה חמור.. ושהיא לא יודעת מה לעשות איתו, הוא בורח מהבית ולא הולך לביה"ס..

היא בהריון ונראת עייפה ומותשת. נראה שהבית רחוק מלהיות מתפקד.

המשפחה בבסיס טובה אבל נראה שמשהו לא טוב קורה שם כרגע..

לא רוצה לפנות לרווחה כי אני חוששת מההשלכות. לא רוצה לפגוע בהם.

מצד שני מה קורה עם הילדים??

את מכירה את המשפחה שלהם? הורים וכדומה?מתואמת

או שאולי הם משתייכים לקהילה עם תמיכה לחבריה?

אולי באמת כדאי לפנות קודם למעטפת קרובה כזו, לפני שפונים לרווחה. (במיוחד שאת אומרת שבבסיס הם בסדר, אז אולי יבייש אותם אם יפנו לרווחה)

סיפור עצוב

יש מקריםתקומה

שבהם יש לך חובת דיווח, אני לא יודעת להגיד לך אם זה המקרה.

אולי @ילד בכור תדע לענות.

אם יש, אז אין כאן שאלה.

אם אין, הייתי מנסה לברר האם יש להם מעגלי תמיכה אחרים, או מישהו מוכר שניתן לפנות אליו.

יש סיכוי שאת יכולה לעזור לה קצת בעצמך?מכחול

לבוא עם איזה תבשיל, ולהגיד שרצית לפנק אותה כי בהריון תמיד מתיש יותר. אם יש לה קטנים להזמין אותם אלייך לשעה-שעתיים מדי פעם, כאלה דברים?


לא יודעת לגבי רווחה, אבל אם סכ"ה יש מסוגלות הורית  ועכשיו הם בתקופה קשה, אולי לתת יד יעזור.

אפילו להזמין אותה אלייך לכוס קפה ועוגה, לאוורר אותה קצת. מה שאת יכולה ונראה לך שיעזור.

אני עם קטנים ופחות מחודש אחרי לידהאנונימית בהו"ל

עדיין מנסה להגיע למצב שאני מספיקה את המחויבויות שלי כלפי הבית והילדים.. בעבר עזרתי לה עם הילדים אבל לצערי אני מרגישה שאני לא מסוגלת כרגע..


לגבי שכנים- ניסיתי להעזר בשכנה אחת אבל זה לא ממש צלח.

משפחה- שלו גרים מחוץ לעיר, שלה לא רחוק. אולי אבדוק עם בעלי אם הוא יוכל ליצור קשר עם ההורים שלה.. לא נראה לי שהוא יזרום..

אז לגמרי לא!מכחול

ברור שבמצב כזה את לא יכולה לעזור אישית ♥️


אלא אם יש משהו שאת מרגישה שבאמת יהיה טוב גם לך.

נניח שתשבו שתיכן עם תינוקות ותפטפטו, או משהו כזה. אבל רק אם זה לגמרי טוב לך, כי ברור שאת והמשפחה שלך קודמים עכשיו.

באופן כללי נשמע שהמשפחה הזאת צריכה מענה רחבממשיכה לחלום

לא משהו שאת יכולה או נכון שתקחי על עצמך

לדעתי אם הם שייכים לקהילה מסוימת הייתי מתחילה לפנות, פשוט אולי יהיה להם מענה יותר זמין.

אם לא, אז לפנות לרווחה

הם ממש לא בעד להוציא ילדים מהבית, זה טראומה קולקטיבית ישנה שיש לנו כחברה.

יש שם אנשים טובים שמנסים לעזור

לפעמים הם מאוד מוגבלים כי הם מוצפים בהמון מקרים ומעט כוח אדם

אז אפשר לנסות ולא בטוח מה יצא מזה

אין באמת השלכות חמורותרינת 35

לא מוציאים ילדים מהבית ככ מהר.

הרבה יותר סביר שיתנו להם הדרכת הורים/ עזרה בניקיון/ עזרה כלכלית/ ימצאו מסגרת מתאימה לנוער הנושר.

ברור שזה יגרום חוסר נוחות להורים אבל הילדים קודמים פה.


כל הכבוד לך על האכפתיות!!! אני מחזקת אותך לפנות לרווחה.

(מה שכן… הייתי מבקשת ומוודאת שהם לא יגידו למשפחה שהפניה הגיעה מהשכנים)

למה ישר לרווחה..קודם תשבי איתה לקפהאתחלתא דהריונא

תעודדי אותה לשתף

את אומרת שהם משפחה טובה

תדברי ותשמעי ממנה..עם מה היא מתמודדת ,מה הקשיים..אם יש מעגל תמיכה כלשהו..

תציעי לה את בעצמך אולי שתעזרי לה ותפנו יחד לרווחה ותסבירי לה שהם יציעו לה אופציות לעזרה ..

יותר נכים מלהלשין מאלורי הגב לעשות את זה יחד


ונשמע שיש עם מי לדבר

אם את רוצה להרוס את המשפחה תפני לרווחהביו

אם את רוצה לעזור יש ארגוני חסד רלוונטיים 

אשמח שתפרטיאנונימית בהו"ל
את קובעת את זה מניסיון?זמינה

נשמע שהאשה צריכה עזרה 

כיום ממש ממש לא מוציאים כל כך מהר ילדים מהבית

ולא כל כך מהר נכנסת עובדת סוציאלית לתוך הבית לפתוח ארונות

יש היום פרוייקטים שונים ברווחה שיכולים לעזור למשפחה להשתקם

 

אגב, יש סיכוי סביר שהרווחה כבר מעורבת כיון שהיא סיפרה פה על ילדים משוטטים ואם זה אכן כך אז  יש דיווחים לרווחה גם ככה..

מה זה בבסיס טובה?אמאשוני

תוך תקופה קצרה כזאת הידרדרות?

ילד בן 16 מעשן, לא הולך לביה"ס כי אמא שלו בהריון?

נשמע שיש שם קבלת החלטות אומללה.

ילד טוב לא נושר כ"כ מהר, הוא בתקופה קריטית לעתידו.

מצטערת, אבל כנראה זו לא משפחה נורמטיבית בקושי נקודתי. זה בדיוק מסוג המשפחות שצריכות עזרה והתערבות חיצוניים.

מכירה משפחה מהממת שהייתה בקרשים והצלילה לעלות בזכות שכנים טובים ועזרה ותמיכה של הרווחה


תינוק במעון בדרגת רווחה, ילדים במסגרות המשך לביה"ס מסגרות סופר מעולות ותומכות ששם קיבלו ארוחת צהריים עשירה כמו שצריך, עם הרבה פעילויות העשרה, סיוע בלימודים והאבה חום ואהבה. ורק בזכות העזרה של הרווחה שני הגדולים לא קרסו מלהחזיק את הבית על גבם והצליחו להשקיע בעצמם ולצלוח בגרויות ולהתגייס.

וגם בזכות הרווחה אחת הילדות הקטנות יותר שהייתה כל כולה לב ונשמה גדולה, הכניסו אותה למסגרת חנ"מ והיא פרחה שם בטירוף. ילדה שחזרה לה השמחת חיים.


אז יש גם סיפורים כאלה.

משפחה מהממת ממש שהרווחה הצילה ומנעה מהבעיות והקשיים של ההורים לקבור את העתיד של הילדים.


נשמע שהמשפחה שאת מתארת במצב יותר גרוע האמת אולי כי נתנו להם להידרדר ולא עזרו בזמן. חבל.

עדיף מאוחר מאף פעם.

מצטרפת^^זמינה

שכנה שקופצת לבקר ומנסה לעזור זה נחמד

אך המשפחה זקוקה לכלים משמעותיים בכדי להצליח להתמודד עם האתגרים הרבים שלהם

יש היום אפשרויות לעזרה מטעם הרווחה חבל לתת למצב להמשיך להדרדר

 

 

וואי לגמרי, טוב שכתבת!שוקולד פרה.
לרווחה יצא שם רע, אבל היא באמת יכולה להציל חיים.
יש חוק חובת דיווחמרגול

אם את סוברת שיש בסיס סביר לכך שיש שם הזנחה או סוג אחר של התעללות (כן, הזנחה זו התעללות מהמון בחינות מקצועיות ויש לה השלכות הרסניות) - את אמורה לדווח, או לעוס חוק נוער (רווחה) או למשטרה (פחות מומלץ, זה יותר למקרי קצה של צעקות אימים באמצע הלילה וצריך בשנייה הזאת ממש שיבואו).

בגדול על אי דיווח יש עונש של 3 חודשי מאסר (משהו כזה, אבל לא אוכפים את זה, זה רק כדי להראות לאנשים שזה רציני העניין)


בגדול הרווחה לא מוציאה ילדים מהבית סתם כך, בטח במקרים של הזנחה וכשיש רצון הורי שיהיה טוב יותר זה יותר הולך לכיוונים של הדרכת הורים, עזרה עם הילדים וכו…


ברור שכשכנה את יכולה להביא עוגה או תבשיל מדי פעם, או לעזור טיפה, אבל נשמע שזה מקרה באמת גדול, זה לא התפקיד שלך! יש לך בית ומשפחה משל עצמך… (מעבר לזה שלא לוקחים את החוק לידיים)


מה כן התפקיד שלך? לדווח. זו חובה.


*את כל הנ״ל אני כותבת מהידע שצברתי בקורס בתואר שלי שעסק בדיוק בזה והועבר על ידי מישהי שנמצאת ״בשטח״.

אגב, יש סיכוי שהרווחה לא תעשה כלוםמרגול
אבל אם יצטברו פניות אז כבר כן יגשו לעשות משהו… זאת אומרת העולם לא קם ונופל על הדיווח שלך…
לא כ’’כ מהר מוציאים ילדים מהבית😏Doughnut

הלוואי והרווחה תעשה משהו...

את יכולה לפנות, אולי יעזרו להם עם קצת זכויות כלכליות, בדרכות וכד’.

אפילו במקרים שממש יש צורך להוציא ילדים התהליך הוא ארוך ומורכב.

בקיצור ממליצה לך לפנות ואולי יעזרו להם קצת.

כל הכבוד על הערנות לסביבה💕.


נ.ב. חשוב

תיזהרי מאד לא להישאב לסיפור ולנסות לעזור באופן שתהיה לזה השלכות על החיים שלך, שסה לא ישאב אותך. בדיוק בשביל זה יש אנשי מקצוע שיטפלו במקרים כאלה.

בעיקרון זה מאוד תלוי באיזה עיררוצה לשאול שאלה

לפעמים בעיר מסוימת לא יעזור פשוט לערב את הרווחה כי יש שם יותר מידי מקרים וממילא לא תהיה התייחסות, אולי רק ביקור אחד של עו"סית שיעצבן ויפגע בשכנה ומאז כלום... בערים כאלו מוסדות רווחה וכל הצוות שמתאים לעזור עסוקים מעל הראש ואם המצב לא ברמה של אלימות במשפחה אז הרווחה לא הכתובת.

בערים אחרות עירוב של הרווחה יכול להיות גרוע בכיוון ההפוך - אם אין הרבה תיקים ויש הרבה עובדים פנויים ויתחילו לחפור למשפחה אז זה יפריע יותר ממה שיעזור (אין את זה הרבה היום כמו שכתבו ולא מוציאים ילדים כזה מהר וזה כאמור בגלל שהיום יש הרבה יותר סיפורים מפעם אבל רק מניחה גם את האופציה הזאת...)

ויש דווקא מקומות שהרווחה היא ממש הצלה במלוא מובן המילה. לפעמים מדובר בילדים מורכבים ומעונות רווחה למשל כבר עוזרים להרים ראש קצת ולפעמים זה גם נטו עניין של ארגון שיועצת ארגונית נכנסת לתמונה ופותרת את זה בכמה פגישות.

הייתי אומרת שכדאי לך להתייעץ עם חברה\שכנה שגרה באותו יישוב\עיר ויש לה ניסיון עם זה (כמובן בלי פרטים וכו') רק בשביל לדעת אם יש מה לפנות.

 

לא יודעת את כל הפרטים אבל זה לא נשמע כמו סיפור סטנדרטי של משפחה שהאישה בהריון (איפה הבעל? לא שהוא צריך להפעיל מכונות כביסה יומם ולילה אבל לא אמור להיות כביסה לעשר מכונות כשיש בעל מתפקד, אלא אם כן הוא במילואים או משהו שלא סובל דיחוי אבל עדיין זה נשמע כמו מצב של פיקוח נפש...)

אם הרווחה לא רלוונטית אפשר לנסות לפנות לארגונים שיש באזור (או קהילתיים או משהו כמו עזר מציון אפילו, הם גם יכולים לעזור לפעמים). 

אבל אולי כן היה כדאי שתגיעי לשם עוד פעם (תמצאי איזה תירוץ) ותבדקי אם זה באמת ככה ואם לא הגעת באיזה יום מטורף שיש פעם בחיים, לא נשמע שזה משהו חד פעמי אבל לכי תדעי...

כואב הלב לקרואהמקורית

לא יודעת מה להגיד

פנייה אנונימית לרווחה נשמע כמו רעיון טוב, בטח יותר טוב מלהשאיר אותם במצב הזה

מניסיון עם בני משפחהשושנושי

המצב שם היה גם סופר מורכב

ההורים התקשו לטפל בילדים, הזנחה, טינופת, בקיצור בית לא מתפקד.


התלבטנו מאוד במשפחה מה לעשות

כי היכולת שלנו לעזור - מוגבלת.

נורא חששנו שחלילה יוציאו את הילדים מהבית, כי בסה''כ ההורים מדהימים ומסוגלים - פשוט קשה להם וצרחכים קצת הכוונה


בקיצור, פתחנו תיק ברווחה

בפועל אין כמעט כח אדם, הזוג נפגש עם עו''ס אחת לחצי שנה ולא יותר.

הם אמורים לקבל עזרה בבית - אין כח אדם

אמורים לקבל מאין מדריכה שתללוה - הייתה פעם פעמיים בשנה האחרונה (היא אמורה להגיע הרבה יותר)

פלוס שיש להם זה הנחה במעון, משלמים כ 100 שקל בחודש.


אני לא ממש רואה איך הרווחה הצילה את העניין. ממש לא מדובר בפתרון קסם, לפחות לא בעירייה שלהם

משערת שיש הבדל בין העיריות השונות.

איזה עצוב לשמוע שיש כאלה רווחות... באמתילד בכור
לגבי הרווחהשושנושי

אני ואחותי דיברנו עם העוסית

היא אמרה לנו בצורה הכי ברורה שכל עוד אין אלימות במשפחה הם לא ממהרים לפעול (בשום צורה)

ברגע שיש אלימות או פגיעות על רקע מיני - ממש במילים האלה,

ברגע שיש אלימות כזאת המערכת תפעל ממש מהר במספר מישורים (תלוי בחומרה ותלוי בעוסית שנופלים עליה, יש כאלה יותר חמות ויש כאלה פחות)


לדוגמה באזור ירושלים יש עוסית ממש קשה בנושא הזה,

שמעתי מחברה קרובה שהבן הגדול פגע מינית באחותו הקטנה

הבן גר בדירת רווקים בעיר אחת בדירת רווקים והמשפחה בעיר אחרת

התיק נפתח ברווחה בעיר של הבן והעוסית שם עשתה את המוות למשפחה שגם ככה כבר מטפלת שנים במקרה

המשפחה ביקשה להעביר את המקרה לטיפול העירייה בה מתגוררים כי גם ככה הילדה לא גרה בעיר שלו

מפה לשם, התיק הועבר

והכל בא על מקומו בשלום.. (אם זה טוב או לא - זה כבר סיפור אחר. בשורה התחתונה ההבדל בטיפול בין העיריות השונות - הבדל של שמיים וארץ)

שואלת מסקרנות, יכולה לא לענותשוקולד פרה.

את אומרת שהם הוריםמדהימים ומסוגלים, שצריכים הכוונה

מצד שני את מתארת מצב נורא של הזנחה...

איך זה לדעתל הגיע למצב כזה?

לפני רווחה יש הדרכת הורים, יועצים לסדר של הבית, מנקה בתשלום, נערה...

מנחשת/תשובה אפשריתמרגול

כל מה שציינת עולה כסף, וחלק מזה אפילו הרבה. היא ציינה שהם קיבלו הנחה סופר משמעותית במעון (לשלם 100 שקל בחודש זה בדיחה), כך שאני מניחה שיש שם גם צורך כלכלי.

והרבה פעמים זה קורה בצורה איטית עד שפתאום קולטים שהמצב כבר ממש חמור. כלומר לאט לאט הבית יותר מתבלגן, הכל נהיה יותר loose, וככל שהמצב חמור יותר כך קשה יותר לעלות ממנו…

וגם יש את האספקט של בושה - לפעמים לא נעים להכניס נערה לבית סופר מבולגן/מסריח. לא נעים להודות בקושי בפני אחרים. וכו… צריך באמת את המישהו מבחוץ שיראה ויתן איזה פוש שיעזור לעלות מעל המים. 

הפותחת, אני גם מנחשתאנונימית בהו"ל

לדעתי זה עומס של החיים, שניהם עובדים כדי לפרנס וכנראה מאוד מותשים.

תוסיפי לזה גיל התבגרות של 2 נערים, ילד בן 10 שמתקשה בקריאה ולא רוצה ללכת לביה"ס ( בפועל-לא הולך) , אולי גם חובות?

הריון שמתיש עוד יותר במיוחד אם היא כבר במצב של חוסרים. (היא עשתה דיאטה רציית לפני מס' חודשים וירדה הרבה, אולי היא לא בחוסר, אני מנחשת)

לפני שנתיים הם היו במצב מעולה. נראה לי שזה קרה בהדרגה ובשנה האחרונה, ועכשיו מהצד זה היה נראה נורא..

גרים בשכונה יחסית קהילתית ועוזרת אבל היא אף פעם לא מגיעה למפגשים אם יש, שיעורי תהילים בשבת לאמהות, אולי כי היא עייפה ואולי כי היא לא מתחברת..  

סתם רוצה להגיד לךדיאן ד.

שגם בבתים הכי טובים אפשר להגיע למצבים קשים.

אנחנו חיות בחיים כאלו שזה נראה לנו הגיוני אבל זה לא הגיוני וזה חיים מאוד מאוד תובעניים.

 

אישה רגילה פשוטה שצריכה גם לעבוד מחוץ לבית גם לעבוד בתוך הבית, גם לגדל ילדים גם מחויבויות משפחתיות נוספות (הורים אחים וכדו')

זה נראה לנו סביר אבל רק זה, זה עול ממש ממש רציני.

 

מספיק שהאישה בהריון והיא בדיכאון שזה ממש נפוץ וסביר והבית יכול להתחיל להתפרק

או שפיטרו את האישה או הגבר מהעבודה

או שגילו בעיה רפואית לאחד הילדים

או שמישהו במשפחה חווה אובדן קרוב

ויש עוד מלא רעיונות מה יכול לקרות במשפחות הכי טובות.

 

לא משנה מה.

זה משפיע מאוד על הבית.

 

לדעתי מה שהכי חשוב זאת קהילה תומכת שיכולה לעזור ולסייע למי שמגיע לזמנים קשים שעם עזרה ותמיכה ייצלחו את התקופה הקשה.

הבעיה שבגלל שהחיים כל כך עמוסים היום זה ממש קשה לנו לפנות זמן ולראות מי צריך את התמיכה והעזרה.

במובן הזה להבנתי בעבר הייתה יותר תמיכה. נשים היו יוצאות יחד לכבס לטפל בילדים. החצרות היו משותפות

היה יותר מעורבות מאשר כיום שכל אחד בבית שלו ובפינה שלו.

 

 

אישית לא הגבתי לפותחת, אני באמת לא יודעת מה לעשות במצב כזה

חוץ מאשר לעודד אותה לא להתעלם ולמצוא איך לעזור ולמי לפנות שיעזרו להם.

 

 

הגעהoo

למצבים קשים לא קורת ביום אחד

לרוב זה מגיע אחרי תקופה ארוכה של השרדות


כדי לא להגיע להשרדות צריך לנהל חיים בקצב נורמלי ולא להגיע לעומס בלתי אפשרי


ואז גם שמגיעים רגעים קשים (מחלה פיזית/ נפשית / בעיות כלכליות/ משפחתיות וכו) יש מרווח נשימה לצלוח אותם


וזה מה שחשוב בעיניי

לנהל את החיים ולא שהחיים ינהלו אותך

ולא להסתמך על אנשים שאולי יבואו לעזור

אנחנו לא בשיחת מוטיבציה לחייםדיאן ד.

בתכלס יש אנשים נורמליים לגמרי בתים מתפקדים מצויין

עם עומס מאוד מאוד קשה 

וכשמגיע זמני משבר הם קורסים.

 

זה הכל.

 

זה לא אומר שאם מישהו קרס אז כנראה שהם לא הורים נורמטיבים טובים ואוהבים בדר"כ.

בעינייoo

נורמטיבי טוב ואוהב זה לא לחיות על הקצה כדי לא לאפשר למשבר להקריס את החיים


משבר זה משהו מאד צפוי בכל משפחה יש את הזמנים הללו ויש משפחות שחיות בצל משברים כל הזמן


זה בסדר להגדיר נורמטיבי מי שחי על הקצה

אני חושבת אחרת

את צודקת בעיקרון. אבל לפעמים אנשים שחיים מאוד ברוגצהוב

מציאות החיים פתאום מביאה אותם למצבי קצה.

אני לא רוצה לפרט אבל אני לא עובדת בכלל ואני מאוד קרובה לקצה עכשיו 

ישoo

הבדל גדול בין מצב קצה של אחד מבני הזוג, לקריסה של כל המשפחה (כולם ביחד מעבר לקצה)


מכירה מצבי קצה בחיים, זה קשוח ומורכב, אבל אפשר לצאת מהם מחוזקים.

מאחלת לך למצוא את הדרך🙏

♥️מכחול
הלוואי שיהיה קל וטוב!
לפעמים יש הורים מדהימים עם אפס הבנה ומודעותשושנושי

הם באמת אנשים מקסימים, מוגבלים קצת שכלית

מביאים ילדים בכמות מסחרית (לא מקשרים בין קשיים בחיים לכמות ילדים שיש בבית. האישה יולדת בחישוב מהיר כל 11-15 חודש)

הילדים שם מאוד מוזנחים, האישה גם מצהירה את זה

מצהירה שלא מאפשרת שינה במעון כדי שילכו לישון ב 17 עד הבוקר

לא מחתלת, כי המטפלת כבר תחתל

כנל שיער..

מקבלת בגד החלפה מהמעון ומבחינתה זה הבגד החדש לחג

הילדים תמיד עם ריח לא טוב, תמיד מגרדים את הראש

לא עושה חשק להתקרב אליהם (באחד הלידות הם היו אצלי, עשיתי להם עם הדרין - את לא מתארת לעצמך איזה גן חיות החליק לאמבטיה)


בניגוד לילדים, האמא קונה מלא לעצמה

עושה לק וגבות

אפשר לנהל איתה שיחה חברית, היא באמת מקסימה

משהו בהבנה בעולם הילד התפקשש

אלה גם אנשים שלא יודעים לקבל ביקורת והנה לך מתכון להורות (פתוח לדמיונות)

מקבלת שקיימים אנשים כאלהקופצת רגע

אבל לא מבינה איך אפשר לכנות אותם 'הורים מדהימים'.

באיזה מובן הם הורים מדהימים בעצם?


אם יש באמת מוגבלות שכלית שמונעת טיפול מינימלי בילדים , אז אמנם זה אולי לא אשמתם אבל קשה לקרוא להם הורים מדהימים ואפילו לא הורים טובים או סבירים.


אם אין להם מה שנקרא מוגבלות שכלית= אינטליגנציה נמוכה, אז זה בעצם עוד יותר גרוע, כי הם בשום אופן לא הורים מדהימים וגם לא סבירים והם כן אחראים למצב. 

אנשים נמדדים רק בהורות?שושנושי

יכולה להיות אישה מדהימה שהיא אמא נוראית

ההורים האלה שאני מדברת עליהם, מעבר להזנחה שפורטה למעלה

הילדים מקבלים מההורים אהבה, ההורים משחקים איתם

הילדים מקבלים חיבוק

אולי לא יותר מידי יום ואהבה, אבל יש יחס

בתוך כל החושך הזה לגמרי אפשר למצוא כמה נקודות אור


וגם - מי החליט מה אמור להיות?

אנחנו חיים במאין נורמה חברתית עם ציפייה להורות מסוימת

הורים שמגדלים את הילדים שלהם באי אינדיאני, הילדים שם חיים בהזנחה מטורפת

ועדיין יש להורים מלא דברים מדהימים שהם מספקים לילד


אני למשל אמא אלןפה, מדהימה ועוד מלא (כמובן תמיד יש מקום ללמידה ושיפור)

ועדיין הילד והבית נראים לפעמים מזעזע ברמת הזנחה

ועדיין - זה לא מוריד מערכי

יש כאלה יגידו שזה כן נורא ואולי צריך רווחה אבל בעיניי זה בסדר

מבורך שהילדים יכירו גם לכלוך.. 

כתבת שהם הורים מדהימים, לזה הגבתיקופצת רגע
עבר עריכה על ידי קופצת רגע בתאריך כ"ז באדר תשפ"ה 12:43

לדעתי אישה שלא דואגת לצרכים הבסיסיים של הילדים שלה היא לא אמא מדהימה. 

לא לחתל את הילדים זה למנוע טיפול בסיסי, אם זה נעשה באופן קבוע ולא חד פעמי בגלל מחלה וכו'. אם קורה לעתים קרובות שאמא לא מסוגלת לחתל את הילדים שלה, אני מצפה שהיא תדאג למישהו שיעשה זאת, לחכות לכך שהמטפלת תעשה זאת מחר זה לא מספיק. 

 

בעיני, להיות אמא טובה זו מחמאה שאני עובדת קשה כדי להיות ראויה לה. כשמכנים מישהי' אמא מדהימה' אני מצפה שהיא תעשה יותר מהמינימום, ולא פחות. 

מצטרפת לדיון רק כדי לומר שמסכימה בעיקרון, רק שזהירושלמית במקור
לא מסתדר כל כך עם זה שכתבת:


"מצהירה שלא מאפשרת שינה במעון כדי שילכו לישון ב 17 עד הבוקר"


אז איך יש זמן לשחק איתם כמו שכתבת שהם עושים? מארבע וחצי עד 5?

את מבינה שילד בן 5 כבר מזמן לא במעוןשושנושי

יש שבת וחג

אני פוגשת אותה מלא בגן שעשועים


בבזמנים שרואה אותה עם הילדים היא נראית אחלה

הילדים מטונפים ושמחים

אני רואה עוד ילדים מלוכלכים והכל טוב

זה לא הופך אותם לאומללים (אם כי שוב אנחנו כחברה מצפים למשהו אחר)

לא הבנתי האמת... לגבי ילדים שעליהם כתבתירושלמית במקור

שהם במעון - עליהם בדיוק כתבת שהיא מונעת מהם שנצ כדי שיישנו מחמש עד הבוקר.

אולי בעצם התכוונת שהשנצ שהיא מונעת מהם - הוא בבית? כלומר הם לא במעון בזמן השנצ?

היא נמצאת עם הקטנים שעה ביום ממש כמו שהבנתשושנושי

בשעה הזאת כמו גם בזמנים נוספים שהיא איתם, היא מהממת

נכון שלא מטפחת

נכון שכמעט לא מקלחת

נכון שלא מסרקת כינים

נכון שלא אוכלים את כל אבות המזון (לרוב לחמניה בלי כלום)

נכון שהילדים שבוע עם אותם בגדים

נכון שהם מסריחים

אבל עדיין היא מהממת. היא עם הילד בשעה הזאת אוהבת ומחבקת

היא מדברת עם הילדים ןרצה איתם במתקנים


כתוצאה מהמוגבלות שלה זה מה שהיא יכולה לספק

בגלל החוסרים היא הופכת להיות איומה?

לדעתי לא.

לתהייתך @קופצת רגע היא נשארת אישה ואמא מדהימה שצריכה עזרה והכוונה. בני המשפחה מסייעים ככל הניתן ועדיין היה צורך בעירוב של הרווחה.

יש לצערנו המוןם משפחות כאלה, אנשים טובים שפשוט לא מסתדרים.

במקרה שאני מדברת עליו מדובר ההורים עם מוגבלות, אם כי זה קיים גם אצל הורים נורמטיביים. למקרים כאלה (כמו גם נוספים) יש במדינת ישראל את הרווחה שיכולה לסייע.


טוב, נראה לי מה שרציתי לומר הובן..


יש פה לפעמים נטייה להיכנס לדקויות מה שפשוט לא עושה חשק להגיב

אז יאללה חזרתי לשקט שלי 😉

כנראה יש לנו הגדרה שונה למילה 'מדהים'קופצת רגע

אני מסכימה איתך שייתכן שהיא אישה טובה, את מכירה אותה ולא אני.

אבל עדיין לא מבינה איך אפשר לכנות אותה אמא מדהימה, בעיני מדהים זה מעבר לטוב מה שאי אפשר בעיני לומר על אמא שלא ממלאת צרכים בסיסיים של הילדים שלה. 

הגיוני שזו פרשנות שונה למילה מדהיםיראת גאולה

אבל אני רוצה רגע להציג את הסיטואציה האחרת -

אמא שמטפחת, משקיעה, דואגת, אבל צועקת על הילדים הרבה, אולי אפילו מקללת... היא אמא מדהימה בדאגה לילדים, אבל מאבדת את זה במקום אחר. אז אולי ההגדרה של אמא מדהימה היא לא ההגדרה הנכונה.

אבל יש כאלו, ולא תמיד החסרונות ניכרים כמו במצב של הזנחה.

אם כי כחברה, אמא שצועקת יותר נסלחת, כי לכולנו זה עלול לקרות איכשהו, וקל להכיל ולומר שזה מרוב עומס. בעוד שהזנחה של בגדים ומקלחת מאטד בולטת לעין ומאוד מאוד יוצאת דופן.

לא יודעת, בעיני אמא שלא מחליפה חיתוליםקופצת רגע

וגם לא דואגת שמישהו אחר יחליף זו אמא על גבול ההזנחה הפושעת ממש. לא אמא טובה וגם לא סבירה.

ייתכן שאני טועה, זו דעתי.

נכון שיש גם עוד הרבה סוגים של אמהות בעייתית, זה לא אומר שהנ"ל זה בסדר... 

כשמדובר באדם עם מוגבלותהמקורית

זה קצת שונה, כי סביר להניח ששיקול הדעת לקוי ולכן.. גם לי זה ממש נשמע כמו הזנחה. אבל יש הבדל בין הזנחה שמלווה בהתעללות חלילה לבין הזנחה מסיבות כאלה

היה לי קשה לקרוא את התיאור של זה האמת. מקווה שהעזרה שהם מקבלים תעזור לילדים האלה ולהורים לגדול בצורה נורמטיבית ככל הניתן

לא טענתי שמדובר בהכרח באמא מתעללתקופצת רגע

כל מה שאמרתי שבעיני אי אפשר לקרוא לה אמא מדהימה( גם אם יש לה תכונות שהופכות אותה למדהימה בדברים אחרים).

בעיני זה ממש אנדרסטיימנט אגב אבל אוקיי... 

לא, זה דוווקא היה נשמע מעניין ולכן שאלתיירושלמית במקור
כי גם לי קשה להגיע להכל אז התפלאתי איך אפשר לישון בחמש ולהספיק לשחק איתם כמו שאמרת, אבל פה הסברת איך זה עובד בעצם. אני בחמש רק מגיעה איתה הביתה מהגן...
זה שהיא נותנת יחס מהמםממשיכה לחלוםאחרונה

לא אומר שזה תקין או שאפשר לקרוא לה אמא מהממת

היא מתעלמת מצרכים ממש בסיסיים.

עעשיו כולנו מגיעות למקומות שאנחנו לא רוצות לפעמים..

הורות מביאה לקצה, ולרוב הורים יש זמנים או תקופות של התנהלות לא תקינה או קשיים משמעותיים עם ילד אחד או יותר.

אבל יש הבדל בין בית שמתנהל באופן תקין לבית שלא.

ובית שלא מתנהל תקין צריך לקבל עזרה

 

יש הבדל בין בלגן בבית ,גדול ככל שיהיהממשיכה לחלום

לבין חוסר סיפוק של צרכים ממש בסיסיים

את מתארת משפחה שבה הילדים לא מקבלים את צרכים הממש בסיסיים

לא משפחה רגילה שיש שם בלגן ולכלוך שקורים אצל כולם במידה זו או אחרת...

מסכימה מאוד שיש הבדלמרגול

גדלתי בבית מבולגן ממש. כשהיינו קטנים (היינו מליארד קטנים) היינו משחקים משחק מי יכול להגיע מצד לצד של הקומה בלי לדרוך על אף חפץ. (ככל שגדלנו המצב השתפר, היום בבית של ההורים מבולגן אבל כל ערב נהיה מסודר, פשוט קשה להם לשמור על סדר).

עם זאת, תמיד לבשנו בגדים מכובסים, כמעט תמיד הקפידו איתנו על מקלחות (בוודאי שלא הגענו למצב שאנחנו מסריחים), החליפו חיתולים בתדירות גבוהה, הלינה במעון הייתה כמו כל שאר הילדים… אז כן, היה לנו בית מבולגן, והכביסה לא תמיד הייתה מקופלת, אבל תמיד עשו כביסה, תמיד דאגו לנו לאוכל, תמיד דאגו שנהיה במסגרות, ובבית דאגו לנו לשאר הצרכים, כן, בתוך הבלאגן.

זה נכון שלא כל בית מבולגן הוא מזניח, אבל לפעמים זה כן נכון… והבלאגן וההזנחה יכולים להתקיים יחד…

מנסה לענותילד בכור

ילדים בנשירה- זה קבסית. אם היא טובה אז היא כבר בתמונה. כולל יועצות בבתי ספר.

לגבי פנייה לרווחה-מציעה להגיד  לה את זה בעצמך שאת דואגת לה וחושבת שזה יכול לעזור לה

ממש לא מוציאים מהבית כל כך מהר, להפך.. האידיאל הוא לעזור כמה שיותר למשפחות להחזיק בתוך הבית אלא אם כן באמת אין ברירה

אם את חושבת שזה עומד בתוך חובת דיווח ומתלבטת את יכולה להתייעץ עם עוס חוק נוער ברווחה אצלכם ולהגיד שאת לא בטוחה ותשמעי את חוות דעתה

לא כל כך הבנתי מה זה מעללי בנה.. יש פה הרבה דברים עמומים ותלויים סיטואציה אז קשה להגיד אם יש שם הזנחה ממש או לא רק לפי מה שכתוב בפורום

מנסיוניצלולה

שכנה פנתה לרווחה על שכנים אחרים.

הם קיבלו הדרכה, לדעתי טיפול זוגי והדרכת הורים, ואני חושבת שזה עשה רק טוב.

לא בטוח שפניה לרווחה תעזור, אבל לדעתי אין הרבה סיכוי שיזיק, ונשמע שכדאי מאוד להתערב שם ולעזור. ברווחה עובדים הרבה אנשים טובים שרוצים לעזור.

אפשר לבקש שהפניה תהיה אנונימית, שלא ידעו מי דיווח.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמוןאחרונה

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"לאחרונה

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמיאחרונה

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמהאחרונה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקורית

גם אניזריחה123

נכנסתי אתה

האמת בלי ג'ל

ואולי זה בגלל פערים במשקל.. לא יודעת

על כל השאר מאוד הקפדתי.

היה קשוח, אבל היום הילד גדול והוא מאתגר אבל מדהים וברור שאי אפשר בלעדיו.

עדיין אני בטוחה שאחזור עכשיו לדיאפרגמה (לפני הלידה הנוכחית היא מנעה יפה) כי שאר האמצעים פשוט לא באים בחשבון מבחינתי מניסיון העבר

האמת שבלי ג'ל זה מבחינתי שימוש לא נכון112233445566

והקודמת שאמרה שנכנסה אמרה שרגיש ולא מפרטת אז קשה לדעת מה זה שימוש נכון שהיא אמרה

אבל מבחינתי שימוש נכון זה מתאמת, גל, כל פעם כשאני מכניסה להרגיש שיושב טוב ומכסה את צוואר הרחם בוודאות.

מן הסתם בטוח יש גם כאלו שנכנסו בשימוש נכון פשוט על דיאפרגמה מתארים שימוש נכון ובסוף כשמפרטים רואים שלא אז זה בכלל מבלבל

לא רק מבחינתךפרח חדשאחרונה

אלו ההנחיות הרשמיות לשימוש בדיאפרגמה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

3 ויש לי מלא צירים כואבים אבל עדיין נראלי רחוקאהבה.

אז אנחנו ממש קרובות☺️הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

וואי מתלהבת איתך! זה ממש התחלהאמונה :)

ועוד פעם ראשונה שהכל חדש...

בע"ה שיעבור לך מהר ובטוב!

עכשיו כבר שבוע 8 חושבת בקופסא

סתם אני מתלהבת שזה מתקדם. חחחח

בשבת נלך להורים שלי ונספר להם בעז"ה.

אני ממש מתרגשת.

יוווו באמת אין מרגש כזהאמונה :)

ובטח בהתחלה סופרים כל חצי יוםם

תהני מאוד מלספר (וגם מזה שמעכשיו אפשר להתבכיין להורים על הבחילות...)

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

היה פתאום דימום מאד מסיביאםאני

אחרי כמה ימים של התכווצויות

מרגיז אותי שהאחות שפנית אליה בטלפון לא אמרה לךאמהלה

לפנות מייד למיון. זה כ"כ בסיסי

רק מההודעות שכתבת כאן זה היה נראה שזה המצב....

ועוד שאלו אותי למה אני אומרת לך על הפגייה של הר הצופים.....

בעז"ה שתצליחו לעצור את ההתקדמות ולשמור עליו כמה שיותר ברחם.

בשורות טובות

תרגישי טוב

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

ואוו מעודד!!אםאני

אני ממש שמחה לשמוע,

אכפת לך לפרט מה היה?

היפרדות או משהו אחר?

תודה על העידוד והכוחות

לכל מי שהגיבה כאן גם, לא יודעת איך מתייגים.

אני עדיין בחדר לידה ומקווה לטוב…

לא היתה לי היפרדותתותית11

אבל קיצור צוואר ל0 ממ ופתיחה..

ב"ה הצליחו לעצור את הצירים והלידה ובאשפוז אח"כ המצב נשאר כמו שהוא ולא המשיך להתפתח

שוחררתי בשלב מסויים הביתה לשמירה

ובאמת בנס גדול הגעתי לשלב הנוכחי ב"ה

מחזקת אותך💕

אומרת פרק תהילים. בהצלחה יקרה. בע''ה שהכלאורוש3

יסתדר ויעבור בשלום

וואוו מרגשת! התפללתי עלייך אז❤️שיפור

תודה רבה רבה לך!!תותית11

אמן שיישאר בפנים עוד מספיק זמן!! מתפללת עלייך❤️שיפור

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

מזל טוב!!כורסא ירוקה.

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגון

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..

25ואני שר

תקופה סופר מאתגרת נפשית

מתח של הריון בסיכון והטראומה שצפה מהדימיון האפשרי לסיבוכים בהריון הקודם

אבל יש תנועות מנחמות וב"ה שליחים טובים בדרך.

16זוית חדשה

זה הריון שני, אבל ממש שונה מהראשון. הרבה יותר כבד לי, מותשת בקלות ומתנשמת...

בדקת ברזל וb12?איזמרגד1אחרונה

יכול להיות ממש משמעותי לזה...

שבוע 2 גם אפשר?דיליה

אמן שאקלט החודש!

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדהאחרונה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט