את ביקשת בקשה סופר מוצדקת והגיונית ונשמע שגם בצורה מכבדת, אז הכל טוב

תשחררי את הרגשות אשם

וואי ומזדהה ממש עם המשפט בסוף, פעם אחת בלבד יצא לי לטבול עם בלנית שבאמת כיבדה את הפרטיות והסתובבה ממש באופן מוחלט

כל השאר או שהסתכלו או שהסתובבו בערך, ואיכשהו תמיד אני רוצה להגיד משהו ותמיד לא מצליחה וזה לגמרי מבאס

זה הכי הגיוני שתבקשי שהיא תסתובב

התפקיד שלה זה לראות שלא נשארו שערות בחוץ מעבר לזה היא לא צריכה לראות אותך ערומה

זה הכי לגיטימי וצנוע לבקש פרטיות

אישה שבמצב הזה מבקשת ומתעקשת על מה שהיא רוצה אני מורידה לה את הכובע...

המון נשים שלא נעים להן לא מעזות לבקש .

מעבר לזה הרבה פעמים ראיתי בלניות שהרגש הקהה אותן וחבל זה ממש לא צריך להיות כך בלנית צריכה לדעת לתת פרטיות לטובלות התפקיד היחיד שמוזכר בהלכה לבלנית הוא לראות שכל הגוף והשיער בתוך המים.

השאר זה תוספות שאת יכולה להתנגד להם

ואם היא נפגעה זה ממש שלה.

וניסתי אתמול וכאמור לא הייתי שלמה עם עצמי

אולי פעם הבאה אני יעשה את זה בדרך אחרת או אלך למקווה אחר

תודה על התגובה 

אולי תכתבי פה איזור מגורים (את גם ככב אנונימית ;))

ואם מישהי מכירה מקווה כזה באזורך היא תגיד לך?

טוב מאוד שעשית ככה

המחשבות על האם היא נפגעה לא רלוונטיות וגם אין סיבה שהיא תיעלב, לגיטימי שלא תרצי שהיא תראה אותך ערומה שלא לצורך 

למה למרות? אם זה חרדי הם צריכות להסתכל?

אני מנסה להבין את הקטע שהן מסתכלות, בעצם כדי לראות את הגוף עצמו שאין חציצה או משהו?

הסתכלו עלי!!!!!

הן תמיד מסתובבות כשאני נכנסת/יוצאת.

ולהפך

טבלתי פעם במקווה בעיר חילונית, הייתי אולי הדתיה היחידה שטבלה שם

ודווקא שם הבלנית בקשה לבדוק.

למיטב ידיעתי, גם במקומות שפעם כן נהגו כך,

באה הקורונה ושינתה את הכללים

ומאז הבינו שזה פשוט מיותר ולא נכון!

זה שכונה חרדית

אני אלך למקום אחר 

ולא פתאום יגידו משהו

ובמקומות חרדיים ממה שחוויתי לעומת מקומות דתיים-חילוניים, זה מה שמקובל. ובמקומות הדתיים יש יותר מודעות ויותר מקובל אפילו שלכתחילה הבלנית מחכה תמיד מחוץ לחדר של הבור עד שאת אומרת לה שהיא יכולה להיכנס .

חיבוק ענק, אני מאוד מבינה אותך

כל פעם מרגישה כמה שזה אבסורד וכמה שזה גורם לבנות לרצות לטבול לבד בלי בלנית

וכמה שאפשר בקלות כל כך לגרום לסיטואציה להיות קצת פחות קשה

* כתבתי חרדים בכלליות אבל לא מתכוונת לשכונות מאוד חרדיות אלא לייט

אני לא מצליחה להבין את ההגיון בסיפור

נתקלתי בבלניות שהסתכלו ונגעו בי בלי רשותי

ועד היום נשואה קרוב ל20 שנה יש לי תסביך סביב הטבילה.

הקב"ה בעצמו אומר "וספרה לה" האישה נאמנת להעיד בעניין הזה על עצמה והאחריות עליה,יש מספיק מודעות סביב חציצות במקווה ,יש מספיק מראות שם.למה צריך שהבלנית תהיה חלק מזה בצורה פולשנית?

ההלכה אומרת שצריך משהי שתראה את מה שאני לא יכולה לראות,זאת אומרת שהטבילה כמו שצריך,

שהראש נכנס ושיער נכנס למים וזהו.

החציצות לא קשורות לזה.

הסתכלות על אישה כשהיא יורדת למים לא קשורה לזה,

וגם לא לבטיחות ושום כלום.

זה יכול להעשות בצורה מאד מכובדת,לא הבנתי למה אין לזה מודעות בציבור החרדי כשזה צריך להיות מובן מאליו.

יצא לי פריקה רצינית...

אבל זה באמת קשה לי

ולא חופרות בכלל.

לא יודעת איך זה באזורים חרדיים הארד קור, אבל יש גם כאלה

במקום חרדי

וכמעט תמיד הבלניות הסתובבו בלי שביקשתי

תשמע מכלילה ותדליק בנות אז סליחה

זה היה מהחוויה שלי

חבל שזה לא מלכתחילה אצלה בלי שיבקשו ממנה

פעם הייתי אובלת במקווה שהרגשתי שהבלנית ממש בוהה בי בירידה למים והייתי נשואה טריה וזה היה ממש לא נעים

בעיניי את אמיצה שביקשתי מעצמך

היום אני גרה ביישוב והבלניות כאן מהממות ומסתובבות בזמן הירידה למים וחלק אפילו יוצאות מהחדר לכמה שניות וחוזרות כשאת בתוך המים

וזאת חוויה אחרת לגמרי

הכי טוב ונח לי שאני יודעת מה טוב ונח לטובלת. מבחינתי באתי לעזור לך. וזה שביקשת זה מעולה.

ממש מדהים אותי הרגישות הגדולה שלך כלפיה. לא מובן מאליו- אשרייך ממש.

אומנם באופן אישי אני תמיד מסתובבת / מחכה בחוץ.  אבל יש בלניות שלא ויכול להיות שחידשת לה משהו שלא הכירה. הכל טוב.

מההודעה שלך לא בטוח שהיא נפגעה. אלא שבאמת היא לא חשבה על האפשרות.

אני פעם הייתי מחכה לטובלת ביציאה עם המגבת. ככה הייתי רגילה ופתאום כשאישה ביקשה להישאר להתפלל במים, נפלה עליי התודעה דשהיא יכולה לצאת לבד ואני ממש לא צריכה להיות שם ומאז אני יוצאת מיד בסוף הטבילה.

אבל- לא חשבתי על זה לבד.

כנראה זה גם הסיפור פה. 

אני פעם ביקשתי להתפלל כדי שלא תבהה בי עם המגבת

חחח

זה יותר מלגיטימי לבקש כזה דבר

אפילו מתבקש שתסתובב בלי שתבקשי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?