בחיזור שלו

ברור שיש מקום להיות קשובה לעצמך ואם לא מתאים לך אז להגיד חיימשלי תודה על ההזמנה אני מרגישה היום לא במצב....

זה כזה יפה וכזה כיפי וכזה רומנטי שהם מחזרים.

זה גם דורש אומץ כי לא תמיד אנחנו נענות.

אבל בעיני לא צריך לענוצ בציניות או לכעוס על ההזמנה...

תגובה כזו יכולה לגרום לו להפסיק לחזר אחרייך... כי יחשוש מהתגובות

ברור  שיש מקום להביע את הרצון שלך ולהענות לזה אם את רוצה. אבל עצם ההזמנה בעיני זה דבר מבורך

איך הוא לא רואה איך אני

אז

למה הוא בכלל מציע

זה דרך אחת לראות את המצב.

וזה בסדר ומובן מה שהרגשת.

אבל אולי

הוא מצידו

ראה שאת במצב רוח לא משהו

ואולי חשב שזה ישמח אותך

אולי אצלו ככה הז עובד...

או

שלא נעים לומר

אולי הוא לא שם לב עד הסוף

אולי שם לב..אבל לא שיתפת עדיין מה קרה ומה את בדיוק מרגישה..ולא חשב שזה אמור להפריע או להיות קשור

בכל מקרה

זכותך המלאה לא לרצות היום

נכון לא חייב דווקא היום

אבל הוא גם לא חייב

הוא רק אמר והסיע רצון

ובעיני

גם כשלא רוצים צריך לומר ברגישות

אני אישית היתי נעלבת מדחיה וכעס על רצון לקרבה

והאמת.שבקריאה שניה

נמשע לי שהתגובה שלך

יושבת הרבה על ההיסטוריה בינכם

ונשמע שנשארו הך משקעים לא מעובדים מהחוויות שזה גרם לך להרגיש כשהיה בינכם פעק מורגש..

וכנראה שהן צפות גם עכשיו כשיש איזה טריגר.

וזה באמת מובן למה זה הציף אותך ככה. זה באמת מציף.

אולי אם לאט לאט תעבדי את הרגשות החבויים האלו זה ינקה לך יותר את הלב לכאן ןעכישו.

וחיבוק❤️

מה רע  במה שאמר???

הוא לא הכריח אותך

אולי הוא רצה להעלות לך את המצב רוח??

האמת מהצד את נשמעת קצת עצבנית באמת

אז אולי כדי לך קודם להרגע

מהצד העצבני שלך הכל נשמע מאוד קיצוני.

אבל אני קוראת ונשמע לי שיש לך בעל חמוד ממש

תחושה שהוא קופץ למרחב המיני בלי לעבור קודם במקומות אחרים שהיא זקוקה להם.

הקשבה, חיבוק, זמן פשוט ביחד, אולי רק הבנה שהיא לא בטוב עכשיו...

ההצעה החמודה שלו יכולה לתת הרגשה שהוא לא רואה אותה. 

אני לא הייתי מרגישה שעצם האמירה זה קפיצה

אם לא היה אומר וישר קופץ למעשה אז בסדר...

אבל עדין לא היה כלום.

מילא הפותחת מסיקה מסקנות אולי על סמך העבר

אבל מהצד אין מה להסיק מסקנות.

לי למשל הזמן של ההכי ביחד והכי הקשבה וחיבוק זה דווקא לפני בידיוק בזמן הזה...

לי יש הרגשה שיש יש דור חדש של נשים שגדל עם מושג של חרדה מזה שרק ינצלו אותם ולא יראו אותם ופחד מהניצול המיני....

תלוי בכל אחת

יש נשים שהשורש של הפחד הוא חוסר בטחון שלהן

ויש נשים שאצלן זה בגלל שהבעל לא מספיק רואה את הצורך הרגשי שלהן. תלוי סיטואציה, תלוי זוג.

לא הייתי ממהרת לתת לזה כותרת מאשימה של האישה. זה הרבה יותר ממה שכתוב בפורום בדרכ.

אם לא הייתה קודמת לזה אמירה פוגעת כלפיה, זה אולי נכון. ברגע שהמרחב הבטוח שלה מולו קצת התערער, ברור לי בכל אופן למה הרתיעה מאמירה כזו

היי אני לא חלק מהדור הזה, אם כבר מסקנות...

זו המסקנה שהכי פחות נעים לשמוע

ויש לו מקום לפחד הזה וסיבה טובה

אגב כבר בהודעה הראשונה כתבת שהחשק שלו בשמיים ואת די יבשה בקטע. אז למה התכוונת? 

לא יודעת זם זו הייתה בדיוק הכוונה, אבל לי זה היה נשמע פשוט שנשים היום רוצות לפני שמגיע השלב של האינטימיות המינית להרגיש אהובות ונראות ברבדים אחרים. שקודם כל יהיה דיבור, יהיה מאמץ מצידו לשמח אותך, תהיה קרבה רגשית יותר.. שזה יבוא בשלבים. לא להרגיש רק משיכה אלא קודם כל אהבה.

אגב אני רואה את זה כתכונה נשית נורמלית לחלוטין, לא הייתי מגדירה את זה כפחד.

איך זה אמור להעלות אותו?

איך אני מאורה להרגיש כשמדלגים על הקושי העכשויי ומציעים את מה ש"באלו" לעשות.

וכן הוא חמוד ממש 

אנחנו פשוט לא מונחים באותו מקום בקטע הזה

חיזור אמור להרגיש לנו כייף ונעים ולתת לנו תחושה שאנחנו אהובות ורצויות.

אולי זאת הייתה הכוונה שלו?

הוא בכלל יודע שזה מה שההערה שלו גרמה לך?

אני לדוגמא לא תמיד אומרת לו ואז הוא באמת לא מבין מה קורה ולמה כל מה שהוא עושה מעצבן אותי.

אני לא רואה בעיה במה שאמר, כן חושבת שהיה שווה לענות קצת אחרת כדי שישאר לו הרצון והאומץ להציע שוב בפעם הבאה.

ואם את יודעת שכל פעם שאין לך מצברוח אז אין סיכוי, שווה לפתוח את זה איתו בזמן רגוע.

את מצפה ממנו, ובצדק, אחרי כל כך הרבה זמן, להבין שגם ככה הסיפור הזה מורכב לך, שצריך אקסטרה מאמץ כדי לעורר בך חשק, ולא רק הערה על הדרך.

את מכירה את הגברים שקונים לנשים שלהן מתנה שבתכלס משמחת אותם יותר מאשר את האישה?

זה בדיוק זה.

מבחינתו זה מייצר קרבה, אינטימיות, מעודד, וקשה לא להבין שמבחינתך זה אחרת.

וזה הכי הגיוני שבעולם שהתעצבנת! הדבר הכי מעצבן בעולם זה שלא רואים אותך!

כדאי לדבר על זה, על המקום שלך מול יחסים, אבל בצורה שמנותקת מסיטואציה ספציפית, להסביר לו שזה לא נגדו, זה עניין שלך עם הגוף שלך, אבל את זקוקה למודעות שלו 

קודם כל תומכת בך לא לעשות שום דבר בכוח.

שמעתי על משהו שמצא חן בעיני.

לומר לבעל ישירות או ברמז שמה שמעלה את החשק והרצון אצלך זה כיור ריק/ כביסה נקיה/ שולחן נקי וכו וכך הוא קצת מבין את הצד שלך וגם מרוויחים מזה עבודות בית עשויות וזה גם יכול לקרב ביניכם.

אם את מסוגלת לדעתי כדאי לתווך לו את הצורך שלך בהדרגתיות, חיזור ושידול. כי באמת פני הדברים מאד שונים בין גבר לאישה.

לא יודעת של מי העיצה להרוויח עבודות בית ובתמורה להיות ביחד...

אין שומקשר בין הדברים

אם לך עושה חשק מיני שהכלים שטופים אז אחלה

תגידי את זה לבעלך.

אבל אם זה דרך להרוויח כלים או נקיון זה בעיני ממש לא במקום. לא לאיש ולא לאישה

וכן זה דוגמה לגיטימית מאד

ואין כאן שום עניין להרויח

היא לא אמרה שזה עושה לה חשק כשהכלים שטופים הכוונה כאן שעושה לה טוב שהוא מתחשב בה שהוא רואה אותה ומה שהיא צריכה.

ממש לא עושה לחשק כלים שטופים

ואין כאן שום עצה לעבודת בית תמורת להיות יחד.

אלא היא נתנה דוגמה של משהו שגורם לה להרגיש שהוא רואה אותה .

ופה לכל אחת זה אחרת...

התגובה שלך ממש נותנת דוגמה למה התכוונה SARTIDO לגבי הדור החדש של הנשים

אלא כשאתה איתי במטלות הבית אני רוצה להיות יותר איתך.

(אגב, אצלנו גילינו שזה עובד גם לכיוון השני, כשאנחנו יחד פיזית בטוב, לבעלי יש יותר חשק למטלות הבית)

הרעיון זה התחושה שאתה איתי, ואצל כל אחת זה יתבטא אחרת.

כשאני רואה אותו פעיל עם הילד, וזה מחזק אצלי את התחושה שהוא אבא טוב ומעורב-כן, זה גם יותר אצלי חשק, כי הוא איתי, והוא מראה לי את התכונות שבו שאני מאוד מעריכה 

זה חוסר תקשורת ביניכם.

הערה שלא במקום,בכוונה לא בכוונה.

רצון לקרבה מצידו.הקושי הברור שלך...

יש לי הרגשה שלא דובר על זה כלל.

כל אחד נהג לפי מה שנדמה לו ראוי והגיוני.

בלי ליצור שיח על כך.

הרבה פעמים אם לא אומרים לו ישירות תקשיב קשה לי מרגישה פגועה מ א ב  אני צריכה שתעשה/תגיד ככה וככה,הוא לא יבין ובצדק.גם אם זה כבר דובר ביניכם,

ויש מצב שכשהוא יצא ואמר לך לחכות הוא התכוון למשהו אחר מלבד להנות יחד,את לא יודעת כי זה לא דובר,

יכול להיות שהוא רצה לפייס,(ככה גברים חושבים שהם מפייסים),יכול להיות שרצה שתשתחררו יחד.ועוד...

לכל סיטואציה יכולה להיות פרשנות שונה לכל תרחיש

כמעט...

נשמע שהנקודה המרכזית שקשה חוץ ממה שהיה בעבר, זה שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך,

את התחושות שלך והמצב רוח שלך, ועל גבי זה הוא גם מעמיס ציפיות שלא בטוח שאת פנויה אליהן.

זה נכון שלא טוב לקיים יחסים כשלא בא לך, ואת לא אמורה להיענות בכח כשאת מרגישה שאת ממש לא רוצה, אבל

בעיני לברוח לישון זה לא מצב שיקדם אתכם, ועוד יותר אם הסוגיה הזאת נפיצה ביניכם.

התמודדות נכונה עם מצב כזה בזוגיות בעיני כוללת כמה שלבים (חשוב לי לציין שאני כותבת פה נקודות על קצה המזלג, אם רוצים לעשות אותם בצורה משמעותית ועמוקה, או לתקן דברים בצורה אמיתית ושורשית, זה משהו שמצריך הכוונה והדרכה משמעותיים יותר):

1. מודעות והבנה עצמית- מה פה הקפיץ והפעיל אותי?

לדוגמא תחושה שהוא לא רואה אותי, שאני מובנת מאליו, כל מיני משקעי עבר שיש בינינו בקשר ועוד

2. עיבוד עצמי של החוויה הרגשית. בדרך כלל החוויות שעולות בנו ומפעילות אותנו אינן חוויות ראשוניות, אלא להיפך

חוויות מוכרות לנו מהילדות שמשחזרות את עצמן, לדוגמא תחושה שלא רואים אותי או שאני מובנת מאליה.

זו הסיבה שהרבה פעמים תגובות של אנשים אינן בהכרח פרופורציונליות לסיטואציה, כי הן נוגעות בפצע קיים.

אם מישהו יגע בך או יתחכך בך בטעות בזרוע לא יקרה שום דבר דרמטי בדרך כלל, אבל כשיש שם פצע כואב כל נגיעה קטנה מקפיצה מפעילה וכואבת.

3. אחרי עיבוד עצמי ניתן ורצוי לשתף בתחושות והצורך שלנו.

בצורה של תקשורת מקרבת, שעוסקת בנו ובתחושות שלנו, ללא האשמה או דיבור על ובשם הצד השני.

למשל, כאב לי מאד כשאמרת לי לחכות לך, בזמן שהייתי ממש מבואסת וכאובה. הרגשתי שלא רואים אותי וכו. ממש חשוב לי ש.... אני לא מסוגלת להתקרב כשאני מרגישה חא נראית, אני צריכה להרגיש שאתה קשוב אלי כדי שאוכל להשתחרר ולהפתח וכו.

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

וממש מתאים לחנוכה!

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

בערב

במהלך היום אני בסדר

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות