יש לי ילדה בת 5,
שמאוד מאוד מאוד השמינה לאחרונה
ורק בשנתיים האחרונות
מסתכלת על תמונות מלפני שנתיים וזה לא נראה אותה ילדה
וזה נראה כאילו זה כל הזמן עולה ועולה
לצערי...
כמובן שזה ממש כואב לי
ומפריע לי
אני מנסה לשחרר..
יש לי הרגשה שזה כן יושב על משהו רגשי
כאילו צורך שלה להתמלאות במשהו
(במקרה פה זה אוכל )
הלכתנו לתזונאית
כמובן המלצות על אוכל
שאני מכירה הכל ומודעת להכל
מתלבטת מה לפנות ומה לעשות
למטפלת רגשית??
אולי לאיזה סוג של ספורט??
יש במכבי קבוצות לילדים , מישהי מכירה?
האם צורך בביטחון, בילוי, סקרנות לטעמים (חוויה חושית)
צריך לזהות את הצורך הפנימי ולתת לו מענה.. לא שזה קל אבל לא חושבת שפתרון עוקף כמו ספורט יעזור כשיש פה איזה משהו שצריך למלא.
חוץ מרכיבי המזון כדאי לשים לב גם להרגלי אכילה נכונים.
זא מרגישה שמשהו חסר לה...
זה כמו בנא שיהיה עצוב ממשהו ויאכל כפיצוי
ספרוט וכו זה לא פתרון אבל זה חשוב לשמירה על הגוף
כולם במשקל תקין לגמרי
ולכן זה ככ בולט
היא לא ממש נראית חלק מהמשפחה
וזה עוד נושא שכואב לי
ומאוד יכול להיות שגם לה...
(קרו כבר הרבה מקרים ששאלו בפליאה אם היא גם שלנו.. כי היא ככ לא נראית קשורה)
והיא אוכלת מה שנותנים לה פלוס פלוס
למשל
אוכלת ארוחת ערב
אחכ אחיה הגדול חוזר מתישבת גם איתו
אחכ בעלי חוזר
מתישבת גם איתו
כל פעם חוטפת משהו
ואני מצד אחד לא רוצה להגביל
ורואה עד כמה זה משפיע עליה לא טוב
מצד שני...
בנוכחותה הייתי אומרת את בטח שואלת כי היא כ"כ יפה ומיוחדת ואת לא מבינה איך מהורים כ"כ רגילים יצאה ילדה כ"כ יפה.
או אולי, מה את לא שמה לב שהיא יפה כמו אמא?
לא בטוח שזה הכי נכון לומר, זה מה שעולה לי לראש עכשיו.
בכל מקרה, כדאי להדוף את זה לחלוטין.
אין לי עצות אחרות. סליחה. בהצלחה.
בביקור הראשון הנהנתי לכל ההרצאה על ההרגלים
ואחכ כבר שתקתי
יש אנשים שלא מתחילה איתם
את השהות איתו?
אולי אם יתנו לה יחס שלא כולל אוכל, הצורך בשייכות יתמלא ללא צורך לאכול עם אותו אחד.
בנוסף, ילדה בת 5 אחרי ארוחת ערב צריך להיות סדר פעולות שמובילות לשינה.
כלומר בלי קשר להשמנה, לא חושבת שצריך לאפשר לילדה בת 5 לאכול 3 פעמים בערב אחד. זה הרבה כלים ולכלוך ובלאגן..
אולי כדאי ליצור ארוחות ערב משותפות בשעה שכולם כבר מתכנסים הביתה.
לפעמים זה קשה כשיש קטנטנים,
אז אולי יש שתי ארוחות- הקטנים ממש שאח"כ הולכים לישון, ואז יותר מאוחר כשאבא מגיע אז גם את והאח אוכלים ביחד אחרי שהקטנטנים כבר נרדמו.
והיא יכולה לבחור אם לאכול עם הקטנים וללכת לישון או לאכול עם הגדולים אם ממילא זו שעה שהיא ערה בה.
כלומר הייתי כן מנסה לנהל סדר יום ברור. היא עדיין בגיל שההורים מחליטים מתי זמן ארוחה ומתי זמן מקלחת ומתי זמן סיפור.
ובמקביל למלא את הצורך בקרבה ושייכות שלא דרך אוכל אלא דרך פעילות אחרת.
מה לגבי שאר בני משפחה? הם במשקל תקין?
לגבי תזונה בגיל חמש, היא לגמרי בידי הורים. ילד בגיל הזה לא קונה אוכל ולא מבשל, הוא אוכל את מה שנותנים לו.
בגיל חמש כבר אמורים להיות חוגים , תבדקי במתנ"ס , באזור שלנו יש גם ריקוד וגם אומנות לחימה
והרופאה טענה שזה עדיין לא סיבה לכזו השמנה
ולכן נראה לה לא קשור
וכנראה שאני אשמה בהרגלים שהקניתי לה...
מיותר לציין שדי נעלבתי...
למה היא החליטה שהקניתי הרגלים לא נכונים?
ואולי שתבדוק לפני מה המצב וכו?
ישר מפילים על ההורים/ הבנא עצמו
יש גם ענין של גנטיקה ופנים רגשיים בסיפור הזה\והאשמות בכא לדעתי לא יועילו
אבל פה זה סיפור אחר...
מה עוד צריך לבדוק?
ועל מה לשים דגש כשאני מבקשת בדיקות?
היא הפנתה לבדיקות
תוך כדי הרצאה כמה אנחנו כנראה לא מבינים בהרגלי אכילה
(שנינו רזים... למרות שזה לא אומר על הרגלים)
והשהגיעו תוצאות התק'שרה לעדכן ואמרה שרוצה שנחזור עליהם עוד חודש
למרות שלדעתה זה מהרגלים לא נכונים
חזרנו על הבדיקות של הבלוטה
ועדין זה נשאר אותו הדבר
לא ירד ולא עלה
אז התקשרה להגיד שכמו שחשבה שכנראה זה מהרגלים לא נכונים...
לא יודעת לעזור לך
אבל הגישה שלה ממש מתנשאת ולא לעניין
לא חושבת שלילדה בת 5 יכולים להיות הרגלים כ"כ חריגים
נראה לי לפני שאתם מתעמקים בקטע הרגשי כדאי לבדוק לעומק אם יש משהו גופני שגורם לה לרצות לאכול.
נראה לי גם צריך לגשת לילדה ממש בזהירות
שלא תתפתח לה הפרעת אכילה כי כל העולם מסתכל לה על הצלחת...
הרגילה שלה...
כל המשפח בערך מדברת לידה...
ולא יודעת למה אבל נראה לי לאחרומה מוגזם הרצון שלה לאוכל...
זה קלאסי קלאסי קלאסי להפרעה בתפקוד של בלוטת התריס
בלוטת התריס בין השאר אחראית על הורמונים של חילוף חומרים
ככה שאם משהו משובש, הגיוני מאוד שיש לה צורך לאכול יותר
אז שום הפרעת אכילה ושום כלום
אם אין תור לאנדוקרינולוג בקרוב תמצאי רופא ילדים אחר להתייעץ איתו בינתיים
ואם אין ויש לך רופא משפחה שאת סומכת עליו אז תלכי אליו.
ותור לאנדוקרינולוג.
הייתי מנסה לעקוב לעצמי מה היא אוכלת מתי וכמה, ולא לדבר על זה מילה. מקסימום לשאול אותה אם היא שבעה כבר או לא. ילד לא ידחוף לעצמו אוכל כשהוא שבע.
תחשבי על זה שכמו שבהריון לפעמים יש צורך משמעותי לאכול, ככה זה יכול להיות גם לילד אם משהו לא תקין הורמונלית
את אמא אלופה שהלכת לבדוק, וערך גבולי זה דבר שצריך בדיקה )במיוחד אם חזר על עצמו)
אז תרגיעי את הילדה ואותך, תעשו בירור רפואי רציני ותמצאי רופאת ילדים אחרת...
אצל ילדים לא משפיעה על רעב והשמנה כמו אצל מבוגרים. ז״א, הביטויים הפיזיים שלה שונים
מציעה לך לקרוא על זה
אני כן הייתי לוקחת את זה למקום של הרגלים רגע. יש ארוחת ערב בשעה x, סדר ערב ואחריו הולכים לישון
אם היא רואה אנשים אחרים אוכלים, זה לא מחייב שזו הזמנה לארוחה גם בשבילה.
ואם היא רוצה לשבת שוב אחרי ארוחת ערב, הייתי מציעה רק ירקות או מרק דל פחמימות
לוודא כמובן שהיא אוכלת ארוחה משביעה ושותה מספיק מים. עייפות יכולה לגרום לתחושה מדומה של רעב כי הגוף צריך אנרגיה.
לגבי הכיוון התזונתי - האם יש לכם הרבה חטיפים בבית? הרבה עוגות ומתוקים? הכוונה לא שתעני פה אלא שתחליטו ביניכם אם אפשר להקפיד יותר מה להכניס הביתה. לא במובן של דיאטה אלא של הקפדה על בריאות ואוכל מזין.
וגם נשמעת מאוד לא מקצועית,
אם יש שינוי ממה שהיה בעבר וחוץ מזה איכשהו לכל המשפחה והאחים כנראה יש 'הרגלים נכונים' ורק היא יוצאת דופן, נשמע שצריך לשלול קודם כל גורם רפואי.
לצערי לא יודעת להמליץ ספציפי , מצטרפת להמלצה על אנדוקרינולוג, ואולי לנסות להתייעץ גם עם רופא ילדים/משפחה טוב ומומלץ, שלא ייתן הרגשה שהוא מזלזל בך.
על קבוצה לילדים מותאמת גם בגילאים קטנים.
שווה לך לברר.
כל הרגשי האלו - האמת אני פחות מאמינה בהם
הדרך הנכונה היא ללמד את הילדה מודעות ויישום תזונה נכונה (מה/ כמה/ אכילה רגשית)
ולעזור לה לעשות ספורט באופן קבוע
אבל להשאיר את הבחירה בידיים שלה
יש ילדים (וגם מבוגרים) שיש להם תיאבון יתר והדרך הטובה ביותר לשמור על אכילה תקינה היא לימוד עצמי ואי התערבות של הסביבה
זה היה נראה לי סתם השמנה בלי סיבה
עכשיו אני כן רואה קפיצה בדרישה שלה לאוכל
ולכן מקשרת שכנראה בגלל שהסביבה מדברת...
ולא ממש מבינה איך להלך בין הטיפות פה
בין הכוונה להתערבות הוא:
1. השארת אפשרות הבחירה בידי הילד ולכבד כל בחירה שלו
2. שיח חיובי ולא שלילי
3. שיח נטול התניות
4. לוודא שכל הסביבה של הילד שומרת על כל הסעיפים
5. להתמיד בהכוונה, להבין שהתהליך מורכב עבור הילד ועלול להיות ממושך.
את רואה ביטויים רגשיים בעוד מובנים? כי אצל מבוגרים ונוער באמת אוכל ממלא פונקציה של חוסר רגשי, אבל אצל ילדים בדרך כלל זה לא ככה.
ראיתי שעשיתם לה בדיקות דם. אני חושבת שכדאי להתעקש ולהמשיך בבירור הזה - אצל אנדוקרינולוג ואולי אצל עוד רופאים. לא יודעת מה עוד יכול להשפיע על השמנה מוגזמת אצל ילדים, אבל בהחלט נשמע לי שצריך למצות את הכיוון הזה עד תום... ואם הרופאה נוטה להאשים את ההורים (מה שלא נשמע לי הגיוני), אז לחפש רופא ילדים אחר...
אבל הכי חשוב שתעבדי גם על עצמך לא להילחץ מזה ולא לשדר לה שהיא "פגומה" בגלל הממדים שלה. העניין של הניראות החיצונית צריך להיות אחרון במחשבות שלך בעניין...
חיבוק❤️
אבל גם נשמע שאת כאובה ומרגישה מאוד לא נוח מהעניין.
אז דבר ראשון חיבוק, זה באמת קשה ולא נעים לראות את אחד הילדים נכנס לאיזה לופ בעייתי כשהיכולת לעזור לו די מוגבלת.
ובעניין הזה, ההמלצה החוזרת שוב ושוב היא שההורים לא יגיעו למקום הזה של לספור לילד מה וכמה בדיוק הוא אוכל, ועוד יותר לא יתייגו את הילד בראש כבעייתי. כמו שאנחנו כחברה הרבה פחות לוקחים ללב אם ילד צריך משקפיים, וכהורים לא נסמן את הילד בתוך הראש כמתמודד ראייה או לא יודעת מה, אלא אנחנו שם לתת לו את מה שיכול לעזור לו, ולא נפגעים או לוקחים ללב או מרגישים כישלון כי צריך משקפיים. ככה גם בעניין השמנה. זה הילד שלי, הוא אוהב לאכול, אני כאן כדי לעזור לו לאכול מאוזן, אבל זה לא מפעיל אותי ואני לא נכנסת למלחמה בזה. לצורך העניין, להבין שיכול להיות שהוא יגדל וימשיך להיות דובי, וגם אז אני עדיין אהיה אמא שלו, אז עדיף לי להיות האמא שטוב שאהיה, ולא האמא השוטרת קלוריות שלו והמעקמת מבט כשהוא נהנה מאיזה מאכל מושחת כאחד האדם.
לשחרר באמת, וגם לא לתת לסביבה להפוך את זה לנושא שיחה. גם זה, לא מתוך לחץ. מישהו אומר 'שוב פעם את אוכלת' את הופכת את זה לנורמלי 'למה אם אתה היית רעב היית ממשיך לצום?' (אולי זו דוגמה מוגזמת, כמובן להגיד משהו שאת מסתדרת איתו, או פחות בוטה, אבל ניסיתי להסביר את הרעיון). ובמקביל להגיב כמו שהיית מגיבה לכל אחד אחר מבני הבית אם היית חושבת שמספיק לאכול עכשיו. נגיד, כבר קיבלת ארוחת ערב, ותוספת. את אמורה לשבוע מזה. אם את עוד רעבה את יכולה עכשיו ירק (לשים לב, אם היא באמת רעבה אז זה די סבל לא לתת לה קלוריות כשהיא צריכה. אבל אם ברור שהיא לא צריכה אז להגביל מה כן אפשר בכזה מצב). או המטבח סגור עכשיו זה כבר זמן לישון. או יש הבדל בין משעמם לי לאני רעבה, אם משעמם לך בואי נעשה משהו יחד או נחשוב מה את יכולה לעשות שיהיה מעניין.
מרגישה שלא ניסחתי מספיק ברור, מקוה שזה בכל זאת מובן. אה, וגם, תחמיאי לעצמך שאת אמא טובה!!!
שיהיה בהצלחה 🩷
אבל זו דעתי
ילד זה ילד זה ילד
בגיל הזה וגם בגילאים גדולים הם לא יודעים איך להתייחס לכל הרעשים מסביב. אבל הם רואים ומרגישים הכל!!!
אז ראשית כל לרדת מהילדה.
לא לדבר לא להעיר לא להציק וגם לא לחשוב על הנושא הזה כלום!!
ילדים מרגישים הכל
התחלתם ייעוץ רפואי אולי כדי להשלים אותו.
אבל לפי מה שאני קוראת. בגיל הזה לא להתייחס.
אין באמת משמעות להתייחסות לטובה. אם כבר להפך....
בקשר להרגלי אכילה אני לא יודעת למה הרופאה התכוונה. (וברור זהאמירה שלה לא יפה פוגענית!!)
אבל ממש לא בהכרח שהיא התכוונה רק לזה שאולי היא חוששת שהאכלתם אותו רק הממתקים.
לפעמים הרגלי אכילה לא נכונים זה גם נגיד המנעות מוקצנת ומוגזמת ממתוקים על כל סוגיהם.
וכן צריך בהחלט להמנע!! הכל מיותר ולא בריא.
אבל גם פה המנעות קיצונית יכולה לאחד לעבור חלק ולשני לעשות ריאקציה לנושא שברגע שהוא יראה כוס שתיה מתוקה הוא לא ישתה כוס הוא ישתה בקבוק .
לכן אני אישית לא הייתי משתגעת. כן הייתי חושפת במינון מאוד קטן פלוס הכנת אוכל בריא. ולא מונעת אכילה.
מבחינתי מניעת אכילה זה מתכון בטוח לאכילה מוגזמת בהזדמנות אחרת.
כן קטנה לשבת 2 (תלוי כמה אתם הכוונה למשפחה של כמה וכמה ילדים ) בקבוקי שתיה מתוקה.נניח מים בטעמים ולא קולה.
אומרת לכולם יש 2 בקבוקים. אחד לכל ארוחה. כולנו מתחלקים בשתיה. כל אחד כוס אחרי הדגים נניח.
הכוס תגמר והבקבוק יגמר,... אבל הילדים לא ירגישו שזה משהו בלתי מושג שברגע שיש אותו מתנפלים עליו בלי בקרה.
כמו כן ממתק לשבת. בערב שבת כל אחד מקבל שוקולד (זה הכי בריא מהממתקים)
שוב לא למדתי את הנושא אבל מרגיש לי הכי נכון בגיל הזה
אם כבר להפך
אמרה שבגיל הזה רק הרגלי אכילה לא נכונים יכולים להוביל להשמנה
שבהתחלה זה היה נראה סתם ילדה יותר עגולה מאחיה, לא שמנו לב לאכילה מוגזמת מאוד
ועם תאבון מאוד מוגבר
וגם לא במתוקים או ממתקים...
אז גם פנינו לרופאה כי לא היה נראה לנו שהיא אוכלת שונה מאחיה
במשך הזמן כן בולט מאוד התאבון המוגבר, ולכן בכלל פתחתי את האשכול
שכן מרגיש לי שזה רגשי מאז שהתחילו לדבר על זה
אז אולי הפתרון זה גם לא להתיעץ פה?
אבל באמת תודה לכל המעודדות!!!
רגיל לא מחפשים משהו חריג, כשמתחילים לחפש חריגות מוצאים אותם שוב ושוב.
השמנה מתרחשת מהאכילה ולא מדיבור על אכילה
אבל
דיבור לא נכון על אכילה יכול לגרום להגברת הבעיה באכילה
בעיניי כדי לעזור לילדה צריך קודם כל שמי שעוזר לה (ההורים והסביבה) לא יפתחו בעיה סביב האכילה שלה אלא יקבלו אותה בכל מצב
ורק אז אפשר ללמוד להכווין אותה בצורה נכונה
זה למצוא לה 2-3 חוגי ספורט מאוד אינטנסיביים כשאחד מהם זה שחיה. ברמה שיש לה פעילות גופנית רצינית כמעט כל יום.
כך גם הגוף שלה יצרוך את האוכל שהיא אוכלת גם השרירים שלה יתחזקו והיא תצטרך יותר קלוריות וגם היא תהיה במצב בריא יותר בגלל הפעילות הגופנית. ואישית לא הייתי אומרת מילה על הכמויות של האוכל אבל כשהיא מצטרפת לארוחות הנוספות אחרי שהיא כבר אכלה הייתי משתדלת שישאר רק קצת מהפחמימות ולהגיד לה שהיא יכולה כמה שהיא רוצה מהירק והחלבון אבל אין מספיק מהפסטה/אורז אז נשמור לאבא.
ולא הייתי שולית לשום קבוצה יעודית לירידה במשקל. הייתי חוששת שבגיל כזה הנזק גדול מהתועלת.
בהצלחה רבה!!
לא בהכרח רק המנעות ממתקים
ממתקים
או שתיה מתוקה
אז עניתי על זה
ועלו לי מחשבות. למה לילד אלרגי אנחנו נגיד בפשטות שאסור לו לאכול איקס, ווי, וכו' אבל לילד עם עודף משקל אנחנו לא נגביל. הרי ברור שהיא לא תגביל את עצמה וככל שזה נמשך כך המצב מחמיר. כי כיבה גדלה. לגבי , לא להגיד כלום . לילדה יש מראה והיא רואה ילדים אחרים , גם אם אף אחד לא יגיד כלום , היא עדיין תשים לב.
לגבי ספורט. בן אדם עם עודף משקל לא יכול לעשות ספורט כמו בן אדם רזה, לא יכול פיזית וגם לב שלו לא יעמוד בזה. זה אמור לבוא בהדרגה ובצורה מותאמת.
שבשנים האחרונות
מצאו שכשמעירים לילד על האכילה שלו. (באופן מוגזם לאחרים. למרות שאחרים אוכלים הרבה פחות והם לא צריכים לקבל הערה)
הנזק גדול על התועלת.
וכשמונעים מילד אלרגי מאכל - לא יצא מזה נזק
ובעיקר, מה נותנים בבית לאכול
לילדים שלי אני לחלוטין אומרת לא ומגבילה דברים שלא בריאים בעיניי, וגם - אין כמה ארוחות ערב. יש ארוחה אחת וזהו. ואנחנו נותנים דוגמה פה גם.
זה לא רק להם ולא לנו.
ברגע שמקשרים את זה להשמנה - זה יכול להיות בעייתי כי זה בדרכ מגיע עם ביקורת והביקורת היא הבעייתית, לא ההגבלה בעיניי.
2. באלרגיה התוצאה של האכילה היא מיידית ואז ברור לילד למה לא לאכול, בעודף משקל התוצאה לא מיידית וגם הרבה ילדים/ מבוגרים מעדיפים לאכול כרצונם ולשאת בתוצאה.
3. לילד אלרגי אפשר להציע מאכלים חילופיים, בעודף משקל אין מאכלים חילופיים.
4. התוצאה של הנ״ל: ילד אלרגי מפתח פחות חסכים מהאיסור לאכול, ילד עם עודף משקל עלול לפתח חסכים משמעותיים מהגבלה על אוכל. (שמעתי לא מעט אנשים מבוגרים בעלי עודף משקל שמדברים על חסכים מילדות בהקשר של אוכל וההתייחסות של ההורים והסביבה לנושא)
הם לא יכולים לעצור. מניסיון. התרגלתי לאכול הרבה.
ועל מנות בגודל נורמאלי אני מרגישה רעבה.
כמו עישון.
אנשים שמצליחים לעשות שינוי בתזונה או להפסיק לעשן
זה אכן קשה אבל אפשרי
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"
פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות
יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..
ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...
(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)
האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.
או
גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.
לי נושא הצהרון קריטי
לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני
בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?
נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר
עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)
קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.
אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..
בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)
אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.
גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס.
לק"י
זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.
השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.
(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).
להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר
אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה
א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה
ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב
לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..
בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.
הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים
ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה
ומפה אני לא יודעת להחליט.
בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח
מי שלא רואה בעיניים לא מבין
איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת
הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.
כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה
מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה
הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך
עדיין גני עירייה
אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?
מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל
ואז אול אפשר להתלונן
כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת
לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם
בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום
מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי
אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע
זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...
מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים
יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו
לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,
עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'
לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם.
תנסי לסדר הסעות.
אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.
תחשבי על השנים הבאות גם.
איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?
הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.
או מתניידת במוניות.
לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.
לק"י
השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.
בהצלחה בהחלטה!
כל יום? בהסעה כמובן
יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר
פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן
וואי איזה תסכול
אין צהרון בגן צמוד?
אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.
אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס
כדאי לך לשקול את זה
בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,
לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.
אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו
או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.
אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,
זה קריטי בחורף לא לעכשיו,
אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.
לא מפריע להם ההזנחה?
זה נשמע הזנחה קצת קיצונית
מתואמתאין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?
לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)
אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).
ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!
מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️
ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.
ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון
או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם
מתואמתנשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...
אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...
האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה
אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...
אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.
מה יכולות לספר עליו?
זה הזמן לקנות?
או שזה כבד מידי.
לא מאד, אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.
אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת.
יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.
אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.
ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅
מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.
לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.
וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.
ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה
כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה
לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים
שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)
בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..
אם אין לו, לא שווה.
זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.
אז מהניסיון שלי
הריונות עם בנות-
* חשק למתוק ולשטויות,
* הקאות בהריון,
* שיער צומח לאט אם בכלל
הריונות עם בנים-
* בחילות בקטנה, נסבל
* חשק לאוכל אמתי
* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)
לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל
חצקונים היו לי בשניהם בקטנה
וזהו;)
ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון
אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה
שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב
בן- כנל
שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה
והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)
חלק עם הקאות חלק בלי
בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭
צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן
בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום
ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת
לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון
התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי
אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת
אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אצל כל אחת זה עובד אחרת.
בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.
תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.
בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.
הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.
