כן אני יודע, התקשרתי לשם.

היא מאוד נעלבה שהתקשרתי לדבר על זה והפילה עליי את האשמה שאני מגזים ושהכל בסדר וגם לא הייתה מוכנה לשמוע מה שהם המליצו לי שם.

היא לא מבינה מה הבעיה ואני, מכיר דברים אחרים לא מצפה להגינ לכל מה שחוויתי אבל עכשיו זה פשוט סבל גדול, אני לא חושב שאני יכול פה לפרט כל כך אבל אפשר להבין...

על הפערים האלו בזמן השידוכים?

ב גם אם אינה נמצאת שם, היא אמורה להבין שהמקום שלך הוא קיים.

משם ניתן להתקדם 

לאו דווקא שתדברו, אלא שתכירו . זה פער וחבל שלא האירו לכם את זה

כעת המצב נתון ותראו איך לעלות 

לא בטוח שיש לה בעיה, אבל למקרה שהיא תרצה לבדוק- יש רופאים שמתמחים בתחום הכאב והמחלות באזור, ופיזיו' רצפת האגן.

יש באתר הזה רשימה (יש שם תמונות של נשים בלבוש לא צנוע):

רשימת רופאות נשים מומחיות בוולוודיניה | ארגון שלמה - הארגון הישראלי לוולוודיניה

יש למכון פועה אפשרות כזאת.

אני פתאום מתחיל להבין מהתגובות שמשהו נשמע איתה ממש לא בסדר אם היא לא מוכנה כלום.. זה מעציב אותי ופתאום יש לי עוד יותר חוסר ביטחון

לק"י

לא לכולם קל להפתח בפני זרים ולספר על דברים כאלה אישיים.

אני לא חושבת שהיא בסדר או לא בסדר.

ועדיין, יש צורך בזה כדי לפתור את הדברים.

עם כל הקושי..

היא חייבת אישה שהיא סומכת עליה לדבר איתה, שתפתח לה את העיניים ותכניס אותה בצורה חיובית לעולם המאד חשוב הזה

יש כל מיני תסמינים פיזיולוגיים שיכולים לגרום לכאב בבירה שרפואת נשים יכולה להועיל להם.

המידע לא מניסיון אישי אז לא יכולה לפרט מתוך ידיעה, חיפוש פשוט בגוגל יכול לעזור כנראה קצת יותר ממני. 

דיברתם על זה בצורה טובה וכנה?

איך האינטימיות הרגשית ביניכם?

אולי יתאים לכם ללכת כזוג לקבל עזרה מקצועית בנושא?

לדעתי זה שהיא לא רוצה וכו, זה בגלל הכאב,

יש כמה עצות שהביאו בכמה ספרים של רבנים לפני הרבה שנים (חזו"א וכדו),

באופן כללי מדובר שם שאם אין הכנה מספיקה לפני אז זה גורם לאישה לא לרצות,

אם ירצו אנסה לעלות אותם לפה... זה די קצר אבל מסביר הכל...

אני לא יודעת מה לייעץ לך, גם לא פירטת הרבה.

רק כמה נקודות שעולות לי.

לגבי זה שלא חסר לה ולא מפריע לה. זה כל כך קלאסי. 
מיכל פרינס מדברת על זה בספר שלה, שיש לאישה מצב חשק נייטרלי - יכול להתפתח לכן ויכול להתפתח ללא (יש גם אחרים כמובן). אני חושבת שגבר שישמע שלאשתו לא מפריע כרגע שלא היו כמה ימים יחד זה יכול לפגוע בו מאד, אם הוא כל הזמן כן רצה. אבל המערכת שונה והדברים עובדים אחרת.

אני לא יודעת מה החוויות שהיו לך, אבל מיכל פרינס מדגישה שזה מאפיין נשים במערכת יחסים ארוכה.

 וכל זה מדובר על אישה במערכת יחסים שכוללת יחסים טובים ובשמחה והכל טוב.

אם לא היתה לה חוויה טובה, או הרבה חוויות טובות, אין כל כך סיבה שיהיה לה חשק. ואם היה לה לחץ, דחייה, תחושה שהיא פוגעת בך, כאב - איזה סיבה יש שיהיה לה חשק למשהו מעבר לחיבוק? (אני בכלל לא מאשימה אותך, ממש זו לא הכוונה)

זה שכואב לה - זה גם קלאסי. אישה שלא מעוניינת/מפחדת מדי/ לחוצה מדי - בקלות לא יהיה לה נעים, וגם יכאב.

האם היא חשבה ללכת לבדיקת רופאת נשים?  לקבל חוות דעת אם זה הגיוני או יוצא דופן מה שהיא חווה?

לא ממש פירטת מה קורה איתכם - למשל, אם יש בכלל פעמים שכן הולך וזה בקושי ובמאמץ מצידך ובחוסר זרימה מצידה (לא מתכוונת חס וחלילה חוסר רצון, אלא שזה במאמץ), או שאין בכלל.

אם יש פעמים שמתחיל זורם ואז מתפקשש, או אפילו התחלה אין (או היה וכבר אין).

אם היו בכלל חוויות טובוות כלשהן, של רצון וחיבור וכיף וזרימה, או בכלל לא.

הבעיה בקשיים ביחסים שזה כדור שלג שמתגלגל כל כך מהר להיות הר של שלג, וקשה קשה להכיר בבעיה, לשתף, להיפתח לרעיונות אחרים. הכל כל כך פגיע וכל כך עמוק בנפש...

חינוך של שנים ארוכות לא נמחק בכמה רגעים וגם לא ב10 פגישות

אם היא נחשפה למיניות ולצניעות בצורה לא בריאה ונכונה רוב החיים שלה (כמו רוב בוגרות החינוך השמרני לצערי)

זה מצריך עבודה מסוימת כדי לשחרר את זה.

זה בגוף

לא ברציונל

תן לה לדבר איתם, אולי אפילו קודם תלך לבד בלי להגיד לה כדי שהם ידעו בכלל על מה לדבר איתה ויבינו את הסיטואציה

כפי שכתבו לך - את הכאב צריך לפתור ויש רופאות ספציפיות שמומחיות בזה. כל עוד שכואב - בין אם מסיבות פיזיות אוביקטיביות ובין אם מסיבות רגשיות שגורמות לגוף להתכווץ - כל פעם נוספת שאתם מנסים, נצרבת שוב חווית כאב, שגורמת גם לא לרצות את הפעם הבאה. אולי יותר מדוייק - לפחד מהפעם הבאה. ברור שכל עוד היא מפחדת שיכאב - היא לא יכולה לרצות את זה.
 

אחר כך, כשלא יכאב, צריך כן למצוא איך היא משתחררת מה'לא צנוע' בהקשר הזה. כלומר באמת זה עניין שמצריך צניעות ובמצב רגיל עדיף שכל ההתנהלות תשאר סוד של בני הזוג. אבל, בדיוק כמו שיש מקומות בגופינו שאנחנו לא מגלים בפרהסיא, אבל כשיש צורך מראים לרופא - ככה גם כאן, כשיש קושי וצריך להתייעץ, מתייעצים עם מי שרלוונטי להועיל.

ובאמת מובן שלא פשוט לך. בעז"ה, הרבה כוחות.

הרבה פעמים כשיש לאחד מבני הזוג קושי אצלו, קושי שבאמת צריך להתחשב בו ולטפל בו - עלול להיווצר תחושה, אפילו בלי שזה נאמר, שבן הזוג אשם. בהנחה שאתה מתחשב, לא כופה, דואג שיהיה לה נעים - אתה בסדר גמור.

בהצלחה

באמת יש פה הרבה דברים חכמים, אני מאוד רוצה לקוות שמשהו מכל זה יעזור.

לא יודע איך לבוא אליה עם כל זה, תמיד זה רק גורם יותר בעיות. היא בעצמה לא מבינה מה הבעיה, כבר התחלתי לחשוב אולי היא בכלל נמשכת לבנות, לא נעים לומר אבל זה מה שזה.

בתגובות פה.

הכי חשוב שתדע שזה סופר נורמלי ורגיל.

קורה מלא והמון והמון.

כמעט כל אישה דוסית עוברת דרך השלב הזה בצורה כזאת או אחרת.

מישהי יותר עם אומץ פחות תפחד. מישהי יותר פחדנית - תחשוש יותר ויקח יותר זמן.

אבל זה לגמרי רגיל ונורמלי.

ממש לא אומר שאין לה משיכה לגברים בכללי, או אליך אישית.

אני כואבת עליכם ממש כי זה תהליך עצוב ומבאס,

אבל כמה דברים חשובים:

1. קח בחשבון שזה לאו דווקא קשור לזה שאתה חזרת בתשובה ומכיר את העולם.

גם בחור רגיל שלמד בישיבה מתבאס ממש ממצב כזה, ומלא גם עוברים דרך זה.

2. כמובן שהכאב הוא דבר שצריך לטפל בו - ולא יודעת מה קודם למה. 

כי יש מצב שלטפל בכאס בלי להבין שהיא רוצה לטפל בו, יהיה לה יותר קשה.

ואם היא קודם תבין שכל הענין הוא קדוש וחיובי, 

ולא אסור ושלילי - אולי יהיה לה יותר קל לטפל ולפנות לרופאה.

3. לגבי החשיבה על הכל - 

 לדעתי זה עדיין ענין של זמן.

 אנשים עוברים סרטים של כמה שנים עם הדבר הזה, ולוקח זמן לבלוע את הסיטואציה של לפנות למישהו לעזרה.

אני כן חושבת שיש דרך לדבר איתה על זה בצורה נעימה ולא מאשימה.

להגיד בדיוק את מה שאמרו לך פה,

שזה רגיל ונורמלי ומלא בנות נלתקלות בקושי הזה, ומלא זוגות נתקעים בזה,

אבל הקב"ה שלח אותנו לחיות בזוגיות ובאינטימיות אז כנראה שזזה כן דבר טוב וקדוש.

ובואי נבדוק את זה. בואי נשאל. בואי נלמד את זה.

אנונימי אם עוזר לה, או פרטני אם יהיה לה יותר קל.

אתה יודע יותר ממני מה הדרך הטובה לדבר איתה על זה.

ובעז"ה תתקדמו מיזה ותגיעו לזוגיות שמחה וחיובית וכנה.

זה דבר כל כך גדול ועצום, איך החברה הדתית נותנת לזה ככה לקרות?
תודה על כל מה שאמרת פה.

יש מקומות ויש

..בכל אופן בהדרכת כלות היו צריכים לדבר איתה על זה ועל המעלה והקדודה שבזה נשמע שהיא צריכה הכוונה טובה בנושא

כמעט כל אישה דוסית עוברת דרך השלב הזה בצורה כזאת או אחרת. 

על סמך מה כתבת את זה?

דווקא היום יש ממש מגמה טובה בנושא והרבה מאוד בנות מגיעות עם פתיחות ושמחה

לא מכירה את הדורות של לפני 10+ שנים מהבחינה הזו

אבל בשנים האחרונות הנושאים האלו מדוברים עוד באולפנא והרבה

ומדריכות כלות לרוב עושות הכנה טובה ויש גם הרבה עושות מפגש לאחר החתונה כדי לבדוק שהכל בסדר

יש מגוון תוכניות שאפשר לקנות כמו של אפרת צור או מקומות מקצועיים להתייעץ איתם

וגם תכנים חינמיים

בקיצור הגיוני שזה קיים מה שאמרת, ואולי אפילו קיים בסך אחוזים נכבד (מי יודע? לא חקרתי) אבל בוודאי שלא 'כמעט כל אישה דוסית'

בטח התכוונת לטוב אבל ביאסה אותי ההכללה...לכ מעירה

קודם כל טוב שאתה מחפש דרכים לפתור את העניין.
ככל שעובר הזמן אני נחשפת ליותר ויותר עדויות כאלה,
עומק הבעיה מתגלה במלוא עוצמתוץ
מרוב שמנסים לשמור על קדושה וצניעות שזה חשוב ממש, מפספסים את המהות,
ולעתים יוצרים שבר כ"כ עמוק ומשמעותי שמאוד קשה לתקן.
אז קודם כל הזדהות על החוויה תדע שהחוויה מאוד נפוצה וכמו שהחברים כתבו לך פה, עם כל הקושי והסבל, האמיתי והאובייקטיבי, זה ממש נפוץ ורגיל.
לצערנו, אך זו המציאות.
יש דרכים קונבציונאליות יותר ויש פחות.
בגדול בגדול יש שם חסם.
מהו ומיהו?
אי אפשר לדעת.
קודם כל הרבה תפילות על זה. המון המון המון. אם השם שם אותך שם, איתה, בנקודת הזמן הזאת, עם הנתונים המדוייקים האלה- אתה היחיד שיכול לעזור שם לתיקון. עם כל הקושי שבחבילה.
ואז תביא את הרגש שלך אליה. תפנק אותה תכיל אותה אבל תגיד לה את האמת- אי אפשר להמשיך ככה, בעדינות ונחישות. אתה שם בשבילה, תמיד לכל כיוון -אבל זה חייב שינוי.
לאט לאט תביא אותה למחשבה על הכיוון שצריך להיות פה שינוי.
משם כל הדרכים פתוחות- רופאים מומחים, התייעצויות כאלה ואחרות,,
למידה עם הזמן.
תעבוד על לפתח את הרצון שלה.
 ברגע שהיא תרצה לרצות- הדברים יתפתחו מעצמם בע"ה באפיקים שהמליצו לך פה.
לדוסיות קשה להכיל את העובדה שמותר ורצוי להן להינות פה בעויילם הזה. לגברים קצת יותר פשוט עם הנקודה הזו בד"כ.
צריך לרקוד בין הטיפות.
בע"ה תעשה ותצליח, הצלחות.

צריך לדעת אם היא יכולה לחוות מיניות, והחסם הוא בקרבה ביניכם

או שהיא א מינית ולא חווה את זה בכלל. שאין לה שום רצון לזה.

לא יודעת מה להגיד, מעולם לא הייתי גבר. מהצד של האישה זה פחות מורגש כסבל...

אישה יותר סובלת אם הגבר שלה לא מעוניין בה, או לא מחזר אחריה, או לא נמשך אליה.

לכן יכול להיות שהיא לא מבינה מה עובר עליה.

אני חושבת שאתה צריך להעביר את הכדור לצד שלה.

לא לשאול אותה מה דעתה על רבנית, מכון פועה, מדריכת כלות, יועצת

כי אז היא מרגישה את האינטרס שלך מתחבא מאחורי זה, ולכן היא מתנגדת

אלא לשאול אותה מה היא ממליצה לעשות.

ולהעביר לה את התחושות הקשות שלך ואת התסכול.

לפעמים רק כשמבינים שחייב (!) עכשיו (!) שינוי (!)

רק אז מתעוררים

אחרת הנטייה היא למרוח ולמרוח ולמרוח....

שהלחץ שלך אולי מלחיץ אותה? 

אולי כדאי לך ללכת לייעוץ מיני,  כדי לדעת איך לפנות אליה ולגרום לה להיפתח

יכול להיות שהצורה שאתה מדבר אליה, שלא במודע, מרתיעה אותה

אוהב אותה מאוד זה אפילו הופך את העניין לקשה יותר.

מהצד שלה זה גם ככה, נראה לפחות.

היא מסכימה שתתייעץ על זה אתה עם אנשי מקצוע? זה גם יכול לעזור

אני מאוד מבינה את הרתיעה שלה מטיפול.זה נושא אינטימי ורגיש ואצל מי שגדלה בלי פתיחות לזה אז פי אלף

אבל יש תוכניות מקוונות שבהן לא צריך לפתח בפני אדם זר אלא לשבת בבית לבד או שניכם יחד (עדיף אבל תלוי מה יהיה *לה* הכי נח)

וללמוד על מיניות

באופן רחב

באופן בריא

באופן אנונימי ועם שליטה מלאה שלה

ובעיקר- בלי הכותרת של "את דפוקה וצריך ללכת לאיש מקצוע שיתקן אותך" אלא " בואי נלמד ונכיר יותר כלים והבנה בנושא הכל כך חשוב ויסודי הזה"

יש לאפרת צור קורס מדהים

יש גם עוד אפשרויות שמיועדות לקהל הדתי חרדי

לבד או בזוג

תנסה להציע את הרעיון

אולי זה יהיה לה יותר קל

ושוב- חשוב שזה לא יבוא מתוך הזווית של "יש לך בעיה"

אלא ממקום של " זה חשוב לי. זה דבר נפלא. בואי נראה איך אנחנו מקפיצים את זה למקום שבו שנינו מפיקים מזה כמה שיותר טוב"

וגם- בצד שלך.

קח כמה צעדים אחורה למשהו הרבה יותר רחב - לקשר רומנטי ואינטימי

למגע שהוא נעים לה ומשמח אותה *בלי חתירה ליחסים*

למצוא מה היא כן אוהבת ואיפה היא מרגישה בנח אהובה ורגועה

ורק כשהיא נפתחת ומעוניינת בעלית מדרגה- להתקדם למגע יותר אינטימי .

זה ממש חשוב ומשמעותי

אולי זה יקח זמן

זה ידרוש ממך לשים את עצמך בצד לתקופה. לא לדחוק בה. "להתאפק"

זה קצת קשה

אבל זה מקדם אתכם מאוד בדרך ליחסים אינטימיים בריאים וטובים

בקשר

זה לא קשור למעשה של המיניות יותר במהות

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.