קניות ובלאגן? כן וכן
לפחות הגיעה לי ההזמנה משיין שככ חיכיתי לה🤪
קניות ובלאגן? כן וכן
לפחות הגיעה לי ההזמנה משיין שככ חיכיתי לה🤪
הכל איכותי, יפה, עובר ברך (כמעט. חוץ משמלה אחת,לקחתי מידה מעל) וזוווללללל
אמן שיגיע🙏🏻
המקוריתSHEIN שמלה משובצת לילדה צעירה וחולצת קשת קדמית עם שרוולים עם שרוולים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN שמלה משובצת לילדה צעירה וחולצת קשת קדמית עם שרוולים עם שרוולים
SHEIN ילדה צעירה Ditsy פרחוני עגול צווארון ארוך שמלה קז'ואל, סתיו
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN ילדה צעירה Ditsy פרחוני עגול צווארון ארוך שמלה קז'ואל, סתיו
SHEIN שמלת אוברול קורדרוי בצבע אחיד של Tween Girl - מינימליסטית ואופנתית, עיצוב קלאסי בגזרה גבוהה, בסגנון קמיצה, רכה ונושמת, מתאימה לקיץ
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
נשארו לי 2 מקררים, 5 מגרות במטבח, לסיים את חדר הילדים שהתחלתי אתמול, את הממד ואת החדר שלי
בנוסף לשוטף
לא הייתה התקדמות רבתי מבחינתי
ככה מתחילים, כמו לכתוב כותרת לעבודה להגשה ;)
הסנדלים
סנדלי ספורט לנשים, קיץ קל משקל לנשים בד קנבס שטוח תחתית שטוחה סנדלי החלקה חיצוניים
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
סנדלי ספורט לנשים, קיץ קל משקל לנשים בד קנבס שטוח תחתית שטוחה סנדלי החלקה חיצוניים
השמלה
DAZY קשירה מאחור קולורבלוק אלגנטי שמלה
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
DAZY קשירה מאחור קולורבלוק אלגנטי שמלה
אני נמוכה אז זה יושב לי טוב באורך. יש עוד 2 שמלות שצריכות להגיע השבוע
החצאיות
SHEIN LUNE נשים צבע אחיד אורך אמצע חצאיות
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
SHEIN LUNE נשים צבע אחיד אורך אמצע חצאיות
הזמנתי גם בשמנת
חולצה כזו
Rafferiza חולצה ללא שרוולים עם צווארון חריץ אופנה לנשים, לבוש מינימליסטי ליום יום
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
Rafferiza חולצה ללא שרוולים עם צווארון חריץ אופנה לנשים, לבוש מינימליסטי ליום יום
ועוד אחת שאני כנראה אחזיר כי היא מחייבת בסיס ארוך
לק"י
אני צריכה למצוא זמן לקנות גם לעצמי בגדים.
לאחרים קניתי כבר.
חבל שאי אפשר לעשות קניות במקום לנקות לפסח😂
הבחור קיבל צו 8 לעוד שבוע מהיום
כולל ליל הסדר
אמרתי לו שיש לו שבוע לתקתק את הבית ולהשאיר פה בית כשל"פ
חוזרת למתחת לשמיכה
שלום להכחשה
משהו שהגיע בהפתעה?
יש לי חדר אחד נקי וגם קניות של מוצרים יבשים 💪
ותודה למשנת יוסף שהביאונו עד הלום 😅
זה שהייתי חייבת לנקות חדר כדי להכניס את הקניות היה גאוני..
ואחרי מריבות ותלונות ("למה רק אני מנקה והוא לא??") -
ב"ה החדרים שלנו נקיים. (לא הכי מושלם, כי בעלי לא היה נוכח ברוב הניקיונות, והוא זה שיודע לנקות הכי טוב לפסח... אבל עכשיו הוא כבר אחרי המבחן והכנס שישבו לו על הראש, אז נקווה שיהיה לו זמן גם לעבור שוב על כל החדרים מלבד שאר הניקיונות)
גם אצלנו הזמנה אחת וחביבה הגיעה - ספרים
(ואני מאוד מתאפקת לא לעשות עוד הזמנה של ספרים🙊)
מתואמת
מתואמתושוקלת להטיל וטו על המבחנים במועד הזה
קשוח ועמוס
גבר
(גם הכנס שבעלי הרצה בו הוא כנס שנתי קבוע שמתקיים בתאריכים האלה... לפחות השנה הקדימו אותו - בדרך כלל הוא מתקיים ממש כמה ימים לפני פסח...)
מתואמתיש רשימה, חלוקת תפקידים, הכל ברור ומסודר, אבל אני עובדת!!
אוף כאילו אני לא יכולה לא לשבץ אבל אין לי מתי לעמוד בשיבוצים, בקושי שוטף אני מצליחה להדביק פערים.
מוצ"ש עשיתי כמה מדפים מבולגנים.
נראה לי נוותר על המון דברים שתכננתי. באסוש.
לפחות בחג אנחנו לא בבית (אבל נותנים את הבית ורציתי שיהיה נקי ומסודר)
ושבוע הבא מטבח אם נרצה או לא, זה חובה.
אוף מה ממש לוותר על סדר וניקיון בארון חדר הילדים?
ברצפה של חדר ארונות חייבת יש מלא בלאגן עם הרצפה, ייתכן שגם אוכל בין לבין.
למה תמיד פסח ואפריל ביחד, לא יוצא לי טוב השילוב הזה, איזה חרפון..
אחרי שאתמול הגעתי ב2:30 בלילה.
מחר עובדת מהבית ועדיין לא ברור איך אצליח להדביק פערים
יום רביעי ישיבת הנהלה חשובה עמוק לתוך הערב
וחמישי גם צפוי עומס. וגם אם אצליח לחתוך או לעבוד מהבית, שוב יהיה איפוס של סופ"ש.
מקווה יום שישי הילדים יקומו עם מצב רוח לעזור, אם כי יש להם בעצמם תפקידים.
אני ממש נהנית מהעבודה, רק ששיא העומס באפריל ולא יוצא לי טוב עם פסח.
ועוד ההורים שלי מצפים לעזרה כי מתארחים אצלם שבת חג, לא יודעת איך להכניס סיכה בתוך הלוז.. 🤔
אצלנו יש המון נערות שבקטע של ניקיונות פסח ...
שנה שעברה הזמנתי סטודנטית שקרצפה לי את המקרר והגז, היה וואו.
זה באמת פחות עוזר לסדר, אבל זה ממש עוזר בניקיון
אני עובדת הרבה פחות שעות ועדיין זה ממש מורכב..
(אם כי העבודה שלי שואבת נפשית וגם פיזית..)
עד 20:00 זה היה נותן משהו,
ואפילו אם עד 18:00 אז הייתי מגיעה ב20:00..
לכן אם כבר אני במשרד זה עד השעות הקטנות של הלילה.
עכשיו השלמתי שעות שינה לפחות. הבת שלי בבית ביקשתי ממנה לעזור עם הניקיונות שלפחות אחר"צ לא אצטרך להתעסק עם כלים כביסות שטיפה ואוכל להמשיך את מה שהייתי צריכה.
(ואמן היא תסכים לשמור על הקטן)
והלחץ שלי זה כי הבטחתי את הבית כבר (ב"ה בית גדול וממש יכול לעזור למי שמארח ליומיים משפחה גדולה)
וממש בא לקנות ספות וזה לא יקרה לפני החג
וזהו יהיה טוב!!
והברקה של רגע ויתרתי על בישולים למרות ששלישי זה היום שאני מכינה אוכל מושקע בכמויות שיהיה גם לימים הבאים..
להבטיח להשאיר את הבית זו רמה גבוהה!!👑
אני לא הבטחתי 🫣
אחרי שבפורים השארתי והיה קשוח ממש
לק"י
כי הבית במצב גרוע.
אבל לא התחלתי בזמן, אז זה מה יש....
מקווה להגיע לזה מתישהו, כי זה לא כיף לי לחיות בבית כזה.
אני גם עובדת עד ערב בדיקת חמץ, עובדת כל יום חוץ משישי, גם ככה בהריון וגמורה מעייפות בערב ולא מגיעה לשוטף- איפה אמור להיכנס פסח???
האמת שנראה לי שאצלנו יקרה מה שבעלי יעשה..
אבל עם השנים אי אפשר כל הזמן להסתפק רק במינימום..
יש שני איזורים קטנים שלא מוותרת והשאר לא ניגע בארונות רק נוודא שאין חמץ.
זה כיף התחושה הכללית הזו של סדר וניקיון, פשוט אפשר לדחות את התחושה הזו למועד אחר
גם אני מנקה ומסדרת כל השנה ולפני פסח לא עושה כלום והכל נקי ומסודר
אצלנו כן מצטברים דברים (הרבה)
ובעלי פריק בקטע של לנסות למסור/ למחזר ולא לזרוק, אז למדתי להכיל ולהתעלם מהמצבורים עד שמפנה הרבה דברים בבת אחת כשהוא לא בבית.
והילדים מאוד עצמאיים ואני הכי גאה בהם על זה, אבל יש לזה מחיר.
והאיזון בית עבודה פנאי שבחרתי בו לא כולל ניקיון וסדר יסודי, יש דברים שחשובים לי יותר ביומיום.
אני מאוד שלמה עם צורת החיים שלנו, מה שבחרנו ומה שנולדנו איתו, ואם ניקח בחשבון גם העדפות שונות של כל אחד במשפחה, אז האיזון והשמחת חיים שלנו במצב ממש מעולה של לא לגעת, חוץ מזה שאפריל ופסח בא ביחד.
ואני לא אשנה מהיסוד את ההתנהלות שלנו בגלל לו"ז של שבועיים.
חוץ מזה כל שנה המצב משתנה גם הלוח שנה, גם הלוז המדויק בעבודה וגם מצב הבית.
יש לי בן 13, שעושה המון
בת 11 שמתקשה בענייני סדר וניקיון
בת 7 שממוצעת ועוד 3 שנים בטוח תשתפר בהרגלים ויכולות שמירה על סדר
ובן 4 שמבחינה חינוכית לא השקענו מספיק לגרום לו לסדר אחריו כמו שצריך.
ככה שעוד 2-3 שנים ממילא הכל יראה אחרת גם בלי מאמץ מיוחד של לשנות הרגלים של כל בני הבית בשמירה על סדר.
(שלא לדבר על זה שאין לנו חצי מהריהוט הקבוע כי סיימנו שיפוץ ואנחנו לא מסכימים על המיקום והסגנון והצורך של הריהוט אז כרגע לא מתקדמים עם זה כדי לא לאתגר את הזוגיות והמשפחתיות, אחרי שממילא היה מורכב)
סתם דוגמה, הצטברו אצלנו ספרי ילדים בכמות פסיכית של ספריה, הילדים מאוד אוהבים המון ספרים, כל שבת בבוקר כל אחד קורא איזה 15 ספרים מסגנון ספריית פיג'מה, בשבת אחר"צ עוד כמה עשרות.
וחמותי ממש בקטע של לעודד קריאה ולא מפסיקה לחפור
והילדים מתרגשים לגלות עוד ועוד ספרים לא מוכרים
ומדי פעם אני מגלה עוד ערימה ועוד ערימה של ספרים שהתווספו לבית
ואם ניקח בחשבון שאני לא כל יום בבית, ובסופ"ש אני לא עוברת לראות כמה ספרים יש, אז הצטברו כמויות.
לפני השיפוץ אמרתי לבעלי שחייבים להוציא לפחות 80% מהספרים, כי באמת יש טונות
והוא לא הסכים, אמר שנסיים את השיפוץ נתעסק במיון
וככה הצטברו ארגזים שלמים שכל מה שיש בהם זה רק ספרי ילדים והארגזים האלו כבדים ממש אז חייבת גבר כדי להזיז ממקום למקום,
אז לפני שבועיים זאת הייתה ההזדמנות לפתוח הכל ולמיין ובאמת הוצאתי כמויות של ספרים מהבית. (כולל כל ספרי תינוקות)
עדיין לא קנינו כוננית ספרים לחדר הילדים אבל עכשיו כשיש כמות הגיונית אז יש לי רעיון איזה כוננית לקנות.
לפני חנוכה עשיתי סדר בכל חומרי היצירה, ומאז התבלגן הכל שוב כי בת ה11 כמה שהיא יצירתית ככה היא וסדר זה דבר והיפוכו והיא שומרת הרבה על הילדים ומוציאה להם חומרי יצירה והם ממש מקסימים, רק לפעמים מתפלק להם איזה כאוס משמעותי כמו שהבת נתנה לקטנים לצבוע בגואש, אבל במקום לשים להם קצת מכל צבע בצלחת, היא שמה לידם את הבקבוקים הגדולים ונהיה גרוע, הבן שפך כמויות לתוך דלי ולש את זה כמו בוץ.. (יש לו קטע עם מרקמים)
יש תקופות שנחמד שיש הרבה דברים בבית ואני נהנית לקנות ולחדש כמו בחופש הגדול, לקראת החורף ובחנוכה, ויש תקופות שכיף להוציא ולפנות ולראות את הבית לא עמוס.
למשל צעצועים בחדר הילדים
הילדים שלי מכניסים אוכל (לא בהסכמתי אבל אני לא נוכחת)
תאורטית, אני יכולה לוודא שהקופסאות נקיות מחמץ. לרוקן, לנגב, להחזיר. אבל מעבר לזה, מתי כבר אעשה זאת שוב? לא בקרוב
אז אני כבר מנצלת את ההזדמנות למיין כי זה יהיה יותר קצר עכשיו תוך כדי
כנל במגירות שלהם וכו
אני בודקת כיסים במעילים וג׳קטים, אז כבר מוציאה מה שלא מתאים וכו
בעלי אמר שייקח לו שעתיים לסייד את הבית *כולל* לנקות אחריו.
מפה לשם- כבר 4 וחיצ שעות ורק עכשיו הוא מתחיל לנקות...
הידד לקירות הלבנים ולבית ההפוךךך
הפעם החלטתי שאני לא נלחצת וללא מתעצבנת
לא נקיון אביב, או משהו כזה.
כן סידרתי את הארון של הבנות שלי, אבל בעיקר בגלל שהעומה התחלפה וצריך מקום לבגדים העונתיים, בלי קשר לפסח.
לא עושה חלונות, לא ארונות בגדים, לא דברים שלא קשורים לפסח בהגדרה.
עשינו רשימה של כל מה שצריך לפסח ובנינו לו"ז לפי כמה זמן שזה לוקח לנו (מהזיכרון, מקווה שלא נתבדה) והולכים לפי זה, אם נצליח- נקדים את הלו"ז, אם לא- לא נורא.
ולא פחות חשוב- יש בגדים לחג לי ולבנות
למרות שרימיתי, כי בחדר ילדים נזכרתי שניקיתי את הארון לפני חודשיים בערך (לא שנשאר זכר לזה חח אבל ויתרתי על להתעסק עם זה)
ושאר החדר אין מיטות כבדות לשאוב או משהו.. וממילא בלאגן יהיה די והותר עד בדיקת חמץ
אז ניקיתי רק את המגירות של הארון וכל מה שמתחת ואמרתי לילדים לכתוב על כל החדר "כשר לפסח"
(לא שאני סומכת על זה ולא שזה משנה משהו)
אבל סיימתי יסודי את החדר ארונות שממש הציק לי (וגם פה רימיתי כי אמרתי לבעלי להוציא הכל, ואז רק מיינתי לא היה הרבה, שטפתי ואז אמרתי לו להחזיר הכל..
ואת המגירות כתר של הילדים החלטתי לא לשטוף חבל על הזמן.
ומשחקים הכל נקי ויש מלא מקום עכשיו להכניס כלי חמץ ועוד מלא בלאגן.
וכל פעם אני שוכחת שאנחנו רק חול המועד בבית אז תכלס לא צריכים הרבה ארונות לכלי הפסח.
ודירבנתי את הבן שלי הסכים סוף סוף להתחיל ארונות מטבח. אמרתי לו שאם הוא לא מתחיל את המשימות שלו הוא עוזר לי בשלי.. סיים שני ארונות גדולים.
והבת הגדולה שטפה את כל הבית (שתי קומות)
עם השואב שוטף.
כל היום טיילה בין כל מה שכולם לכלכו ושטפה איתו. תכלס כמה שהוא לא באמת מנקה, מרגישים הבדל גדול. הבית יחסית שטוף.
וזהו המטבח מבחינת ניקיון שוטף נקי. כלים כיורים שיש הכל מבריק. כביסות עשיתי כמה מכונות, הכרחתי את עצמי לא לגעת בקיפולים אז עכשיו יש ערימה עצומה חח אבל היה לי חשוב להתקדם עם פסח, כביסות אפשר להכניס בין לבין.
ויתרתי על המגירות בספריית הסלון. הספרייה עצמה נקיה. הצטבר קצת בלאגן אבל לא קריטי.
נשאר בתכלס החדר של הגדולה, אין שם הרבה. נעשה ביחד איתה במוצ"ש. חדר עבודה שאין שם חמץ אבל צריך קצת לסדר. ותמיד מצטבר שם אבק על המחשב וכל הכאבלים, לא מבינה למה.
יש עוד פינה שחשוב לי להגיע אליה ולמיין שם דברים.
ומטבח שכולנו מתחלקים בשבוע האחרון.
והרכבים, שהבנים עושים למרות שממש בא לי כל שנה להעביר את זה למיקור חוץ ושהם יתמקדו בדברים בבית, אבל בעלי כל שנה עושה לי פרצופים על זה.
יש עוד לא מעט אבל עכשיו אני יותר רגועה ב"ה!
ומזדהה עם הכביסות כל כך😅
כיבסתי היום בקצב, כאילו מרבע לחמש שחזרתי מהעבודה, עד עכשיו, ורק מרימה ערימות מכובסות למיטה הפנויה בחדר הריק
מלבד זאת לא התקדמתי בניקיונות, רק בקבלת חבילות😂
אבל האמת שעשיתי קנייה לשבת והיה לי זמן איכות עם הקטנה וקצת סידרנו את החדר שלי ואת ארון הבגדים אז גם משו
הבנתי שלא אוכל להכניס את זה היום. אנסה מחר להמשיך אם יהיה לי כח. אם לא, פשוט ארכז מלא עבודה בשישי. הצבתי יעד לסיים לפני שבת את המקררים, המגירות החסרות במטבח, והחדר שלי.
שיהיה לי בהצלחה
מקררים לפני שבת זה בהחלט יפה ממש!
אנחנו עושים את רוב המטבח במוצ"ש, אבל אנחנו שלושה שעוזרים אחד לשני אחרי שהקטנים ישנים.
לתת משימות לאחרים זה לא לרמות! אז מה שבעלך הוא זה שהוציא והחזיר את החדר ארונות?
וגם בחדר ילדים.. לשחרר זו לא רמאות.
ואם לא עושים את זה אז זה לא ניקיון לפסח זה ניקיון תקופתי
בניתי על לחזור מהעבודה ולעשות חדר ילדים.
מפה לשם היה פה בלתם רציני שסינדל אותי וחוץ מכמה בגדים שהספקתי לקפל לפני הבלתם לא עשיתי כלוםםםםם!!
היום סיימתי לעבוד מאוחר, חזרתי הביתה, התארגנו (כולל להכין את מה שאמרתי שאכין) ויצאנו לאירוע משפחתי. לפחות הספקתי לנוח חצי שעה גם (באמת לא ברור איך).
הערב חזרנו ועסקתי עוד איזה שעה בענייני עבודה...
וב22:00 פשוט לא היה לי חשק להתחיל לעבוד.. קיצור מחר🤣
אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.
אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.
אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם
אבל בשכיבה אפשר גם להיות על הספה בסלון
לספר סיפורים
להניק תוך כדי..
חשוב ישהיה לך הרבה זמני מנוחה ושינה
אבל כשלא
הילדים מאוד רעבים לנוכחות שלנו
ולכן לספר סיפור בשכיבה או לשחק איתם קצת טוקיו וכזה בשכיבה גם שומר עלינו וגם נותן להם הרבה..
אבל לא מצליחה
לא מצליחה!!!
מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות
ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!
עכשיו באמת,
אני חיונית,
בעלי במילואים,
הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת
והגדולה אצל אחותי
אתם כבר מבינות את הלופ!
לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.
ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו
שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"
"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"
היה באמת כמה בודדים
אבל עדיין! עדיין!
ואוווו
קשה לי השיח הזה
וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית
אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים
או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת
אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.
למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?
הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים
וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם
מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?
יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????
קצרה,
רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?
אין שם מקרר וגם לא מזרון.
אין לנו משפחה שם.
היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.
מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.
לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.
משתגעת מרוב התלבטות.........
נמאס לי מהמצב הזה
אחר
יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'
חבל ללכת על האופציה הראשונה
עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?
אנונימית בהו"ללא מוצאת כבר מעל שבוע.
המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע
כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר
תחפשי משו אחר
יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק
חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר
עדיך לרדת למקלט בכל פעם
לא נשמע לי פתרון יעיל
הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.
זה בלי סוף בלתמים.
עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)
במקום יחסית שקט בארץ.
לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.
שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך
ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.
וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.
אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.
נשמע לי טירוף
בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.
היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.
זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.
ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.
מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.
עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת.
לק"י
והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.
אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.
כי זה עוזר
אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..
באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..
אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?
סליחה יצא לי מבולגן..
חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי
וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).
מהדברים האלה נמנעתי
שווה לנסות קטניות מונבטות
זה ממש פשוט וכיף להנביט.
כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)
ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.
איך מנביטים -
משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)
מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.
מכסים ומחכים בסבלנות.
בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).
עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.
מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..
ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?
אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..
מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה
יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל
בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש
אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן
כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם
השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם
הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל
ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....
לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...
זה מבאס אותי ברמות
זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות
מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש
הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו
אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות
והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש
זה מוריד לי את כל החשק למשהו
בא לי רק לישון ...
לק"י
תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.
אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר
הוקלט
אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓
אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.
זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,
ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...
הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅
אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...
בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני.
בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה
ואני הכי ההפך
והסברתי וכו
ולא כזה עזר
ובסוף ערז
אבל לא באופן מטורף תמיד
תלוי
מה כן
לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום
הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק
נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך
וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו
אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר
לא עכישו
מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים
ותסבירי מה את
ותמצאו מתכון משלב..
זה באמת נשמע ממש מבאס❤️
אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.
פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם
ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.
מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.
אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש
אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️
ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי
אבל מדי פעם זה צף ועולה
במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל
שאני הכי זקוקה לתשומת לב
אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה
בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)
מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂
את זה למדתי לעשות מראש
מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.
מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.
חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.
מה שיהיה, יהיה.
העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.
בהצלחה ומזל טוב!!
שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש
גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא
אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..
אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה
אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן
ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה
חיבוק♥️