יש לה בית קטן ולא כל כך נח לאירוח במיוחד כשגדלים בכמות… ועוד עם ניו בורן שמתעורר וכל הצרכים

נגיד יש לי גיסות (שזו גם החמות, לא האמא) שבאות ישר פחות מחודש אפילו ואז חמותי מציקה לי למה אני לא ובלה בלה.

חושבת שצריך לעמוד על שלך ולסמוך על התחושות שלך

לידה ראשונה אחרי בערך שלושה שבועות..

אחרי שראש השנה וביום כיפור היינו אצל ההורים שלי, בסוכות היינו אצל ההורים של בעלי.

בלידה השלישית קפצנו, גם אחרי שלושה שבועות. שבת, אני לא זוכרת מתי.

בלידה השנייה, אני לא זוכרת.

בלידה הרביעית גם לא זוכרת, אולי חודשיים אחרי.

זה משתנה לפי הנסיבות.

וככל שעובר הזמן אנחנו פחות נוסעים להורים, אז גם אחרי לידה נוסעים פחות.

כל פעם מסיבה אחרת... היו אירועים משפחתיים, תקופה ארוכה שלא היינו לפני ועוד כל מיני סיבות.

לדעתי חוץ מלידה אחת בכולן היינו בפועל שבועיים אחרי הלידה אצלם למרות שתיכננתי חודש +.

ברור שאם לא הייתי מסכימה בצורה נחרצת אז לא היינו נוסעים

אבל יהיו לזה השלכות זוגיות

בעיה כשהגברים לא מבינים מה זה להיות אחרי לידה והאישה שלהם נראית רגיל לגמרי אחרי לידה ולא מתנהגת כמו אחת שילדה🙄

אבל אני לא מקרה קלאסי.

היא גם הייתה איתי בלידות.😅

היא לא היתה איתי בלידה

לידה ראשונה...

ובלידה האחרונה הגעתי לבקר אותם (למפגש משפחתי מורחב) שבועיים וחצי אחרי הלידה.

חמותי מקסימה ממש, ונתנה לי את כל התנאים הנוחים לאירוח אצלם.

למפגש שהיה אחרי הלידה האחרונה אני מיוזמתי רציתי להגיע, וסיכמתי עם בעלי שאם ארגיש צורך אז אפרוש מוקדם.

אבל בשאר הלידות למיטב זיכרוני חמי וחמותי הגיעו אלינו לבקר. בחלק מהפעמים זה היה גם ממש כדי לעזור, בחלק רק ביקור.

אבל שוב, חמותי מקסימה ובעלת טקט. ברור שלא נוח לי איתה כמו עם אמא שלי, אבל ממש לא ברמה שלא ארצה לראות אותה אחרי לידה... ב"ה!

ב2 הלידות.

היה אחלה

בלידה השניה יצאתי מהבי"ח בחמישי, ובשבת הייתי אצלה.

ההורים שלי גרים רחוק אז חמותי היא האופציה הקרובה והנוחה

אבל רק קפצנו להגיד שנה טוב

ולהתארח ממש זה היה בגיל חודש וקצת כי היה סוכות

זה יותר קשור ליחסים ולדינמיקה בניכם

לתנאי אירוח

לנתונים כמו זמן נסיעה וגודל הבית

מי עוד נוכח בבית?

בילד הראשון נסעתי מיד לאמא שלי ובהסכמתי אמא שלי הזמינה אותם לשבת הראשונה

(לכולם היה ברור שאני לא מארחת ואני ממשיכה בשלי ולא צריכה לבדר אף אחד וכך היה)

בלידה השניה חזרתי הביתה, שבועיים אחכ התחיל אחד הסגרים של הקורונה, ההורים שלי היו בקבוצת סיכון והבית שלהם היה סגור ומסוגר

אז נסענו אליהם לתקופת הסגר וזה היה ממש ברכה

מלון עם פנסיון מלא- כולל שירותי בייביסיטר לגדול

רוב הלידות נסענו לשבת מתישהו בין שבוע ל3 שבועות אחרי הלידה.

אבל יש אצלם יחידה עם שירותים ומקלחת, אחרת אין מצב שהייתי נוסעת בחודש הראשון כשיש עוד דימום.

וגם חמותי אדם עם טקט ונעים בסהכ להתארח אצלם.

אם היו תנאים אחרים או אם היה לי לא נח זה לגיטימי לדעתי לחכות יותר זמן..

אני כן חושבת שראוי לנסות להזמין לביקור ביום חול, או לנסוע בעצמכם לביקור קצר.. גם ההורים של הבעל סבא וסבתא ומתרגשים לראות את הנכד/ה... אבל רק אם זה מסתדר בטוב יחסית, אם הקשר מורכב יותר וזה לא מתאים לאשה לדעתי בחודש+- אחרי הלידה יש לאשה זכות וטו על הכל. 

בשתי פעמים שהתחזקתי אחרי חודש וחצי הייתי צריכה לטבול שם. כל פעם שוכחת שזה כבר השלב שיכול להיות טבילה וקובעים מראש שמגיעים-שבת משפחתית ובאחת היה שביעי של פסח...

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.

שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.

איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..

ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?

אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

מחובר

+ תיקון אוטומטי

חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך

והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד

תלוי

מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️

אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.

מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.

אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.

בהצלחה ומזל טוב!!

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..

אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה

אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה

חיבוק♥️