אם ככ מלחיץ אותך להיות ערה בניתוח..

לי יצא להתנתח במשהו שלא קשור ללידה, אמנם הרדמה מלאה אבל חוויתי את הדקות הראשונות שנכנסתי לחדר ניתוח עד שהרדימו אותי בתור משהו מגניב, כמו בסרטים, בסקרנות לראות סביבי מה קורה. אולי שווה לחשוב על דימיון מודרך או משהו בסגנון, כי באמת הרדמה מלאה זה יוצר קשוח מהרדמה חלקית. יש אח''כ הרבה הקאות וסחרחורות מכל החומרי הרדמה.

בניתוח אלקטיבי אפשר להכניס מלווה שזה גם יכול לעזור לך ללחץ.

לגבי החזרה הביתה

לא יודעת מה להגיד לך זה באמת קשה.

תנסי להעזר בכל מי שאת יכולה..

לי היה לחץ סביב הלידה ותינוק חדש (הקטן היה בן 9)

ידעתי שאין מה לעשות עם זה כי זו אכן סיטואציה מלחיצה עם הרבה חוסר שליטה

אז הסחתי את הדעת עם הרבה נטפליקס וזו זכורה לי כתקופה רגועה יחסית שצברתי בה כוחות לקראת הלידה

יכולה להגיד לך שאני ילדתי לפני חודשיים בקיסרי, לידה ראשונה, התינוק היה מצג עכוז ועשו לי ניסיון היפוך בבית חולים שלא צלח כמה פעמים, וקבעו לי ניתוח, בכיתי את חיי וחשבתי שזה הגרוע מכל, לבסוף היה מדהים!! לא הרגשתי כלום, ובעלי היה איתי, ודיברתי לפני עם הרבה נשים שעברו את זה והרגיעו אותי, במהלך הניתוח עצמו הייתי ערה עם הרדמה ספינלית,  ודיברתי וצחקתי עם הצוות תוך כדי הניתוח! הצוות היה מדהים! היה חוויה כ"כ טובה שלידות הבאות אני רוצה רק קיסרי!! אפילו שיש כאלה שיגידו שעדיף לידה רגילה וכו וכו.. זה פשוט מושלם!! גם החתך עצמו עשו בשיטה אסתטית שלא רואים!!! היום אחרי חודשיים לא רואים! לגבי הכאבים אחרי הניתוח , זה נכון אבל אם  כל הזמן לוקחת משככי כאבים  ובלי לנסות להרגיש גיבורה שאת לא לוקחת,  את בקושי תרגישי!! וככל שתנסי ללכת יותר אחרי הניתוח ככה תחלימי מהר יותר!

לגבי מה יהיה שתחזרי הביתה, את תראי שמהר מאוד תזכרי בהכל ותסתדרי, כשאני יצאתי מבית חולים לא הבנתי איך אני הולכת להלביש ולקלח זה היה ניראה לי מפחיד ההתעסקות בתינוק כזה קטן , ובסוף יום יומיים והייתי בשליטה בכל הטיפול בו.

בקיצור למדתי שסתם בזבזתי הרבה אנרגיות על הפחדים והבכי שאם הייתי יודעת מראש הייתי שמחה ורגועה וישנה בלילה בראש שקט🤗

הלכתי לפגישה אחת עם יעל גריינר (מיילדת ודולה), והיא עשתה לי הרבה סדר וגם הרגיעה אותי.

ממליצה לך גם❤️

את מדברת אליה אל השכל, ומבחינת השכל את בהחלט צודקת.

אבל הפחד הזה הוא לא רציונלי.

ויש כאלה שעצם המחשבה על זה שחותכים אותן, או עצם המחשבה על שכיבה בחוסר אונים מול מלא אנשי צוות - מלחיצה אותן, ולא יעזרו דיבורים אל השכל.

(עברתי את זה ארבע פעמים, וזה היה טוב יותר מפעם לפעם, אבל עדיין זו חוויה קשה בשבילי...)

יש דרכים להקל על התחושות הרגשיות הבלתי נשלטות האלו, ולכן המלצתי לפותחת על יעל גריינר, אבל אי אפשר להמעיט בעוצמת החוויה הקשה❤️

לדעתי, מההיסטוריה שלך שקראתי פה, שימי לב לנפש שלך אחרי הלידה

אם את מרגישה שכבד לך - תדאגי לעצמך לעזרה ולטיפול

לק"י

וסך הכל היה בסדר. לא היה מפחיד, רק שהרגשתי את תחילת הניתוח, כי כנראה המקום לא נרדם לגמרי (אבל מאמינה שלרוב זה לא קורה). וגם היו לי בחילות (בפורום אמרו לי שזה מחומרי ההרדמה).

אבל נראה לי שלקבוע ניתוח מראש באמת היה מלחיץ אותי יותר.

יש מצב שגם הייתי מתה מפחד מלידה רגילה.. מליון חששות ופחדים ממש מלווים אותי

אני משתדלת להיות בעשייה אבל הפחד שלי זה אותו היום.. השעות שלפני הניתוח ההמתנה בבית החולים עצמו .. המחשבות מה עם הילדה שבבית 😔

אולי אתן מכירות משהו טבעי שאני יכולה ליטול בימים האלו? אולי טישטוש בחדר הניתוח יעזור? אשמח אם מישהי יודעת 🙏🏻

עברתי 4 ניתוחים קיסריים.

אני שמחה על ההרדמה החלקית. נחמד לראות את התינוק אחרי שמוציאים אותו ולדבר אליו, ולי אישית גם חשוב להיות מודעת במהלך הניתוח. לשמוע, להתפלל עד שהתינוק יוצא, לשמוע מה מצבו.

גם אותי הפחיד עד שיצא, אבל אחרי כבר ממש לא איכפת לי ואני שוכבת רגועה במהלך התפירה..

אני יודעת שזה לא אינדיקציה .. אבל מהרגע שאת שוכבת בשולחן הניתוח ועד שהתינוק יוצא?

מהרגע שיצא ועד שהגמר?

בהנחה שהכל בסדר 🙏🏻

אבל את שוכבת על מיטה לא על שולחן, כן? כבר תחושה טובה יותר לדעתי 🙂

אצלי זה היה חירום בגלל ירידות בדופק אז לא יודעת אם זה ממש מדד.. הוציאו אותה ממש מהר, ממש כמה דקות(פעם שמעתי שצריך להוציא תוך איזה 3 דקות אבל לא זוכרת איפה אז זה לא מבוסס) אח"כ לקחת זמן לתפור וזה, לא הייתה לי כ"כ תחושת זמן ולא הייתי עם שעון אז לא באמת יודעת להגיד כמה זמן זה לקח.. אולי חצי שעה-שעה, ואחר זה יש עוד זמן בהתאוששות

או מיותר? 🥺 קבעו וזהו ..

אבל רק מכיוון שיום כיפור יצא כמה ימים אחרי התאריך שקבעו לי (ואז היה לי אסור לצום אותו במלואו).

מעבר לכך הרופאים בדרך כלל קובעים את התאריך לפי הצורך הרפואי (וקצת לפי שיקולי בית החולים - באיזה ימים יש קיסריים מוזמנים), אז אין סיבה לשאול רב...

התאריך הלועזי שנקבע לקיסרי האחרון שלי יצא השבעה באוקטובר - זה באמת התאריך שהכי התאים גם מבחינה רפואית וגם מבחינת הזמנים של החגים והשבתות.

ולגמרי ראינו בזה סימן משמים...

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.

שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.

איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..

ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?

אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

מחובר

+ תיקון אוטומטי

חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך

והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד

תלוי

מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️

אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.

מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.

אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.

בהצלחה ומזל טוב!!

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..

אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה

אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה

חיבוק♥️