הרחקות - איך זוכרים? + דימום דליל בוסת, תקין?אנונימית בהו"ל

שתי שאלות קשורות ולא קשורות. אשמח לעזרה!


לפני כמה ימים קיבלתי מחזור, אחרי שהיינו מותרים שנתיים ברצף (הנקה, מניעה הורמנלית) + 9 חודשי הריון לפני כן, ככה שזו פעם שניה ב3 שנים שאנחנו אסורים. אנחנו פשוט נוגעים ומעבירים מיד ליד בטעות

לא מדברת על חיבוק, נשיקות וכדו'... מגע פשוט יומיומי... מצביעה על כתם במכנס ונוגעת כדי להראות, נכנס למטבח כשאני שם ונוגע בי כשמביא לי משהו מהמקרר... מעביר לי ספר שאספר לקטנה, מעבירה לו מגבת שיקח למקלחת של הגדול... כזה סגנון של דברים. פשוט לא רגילים לזה.

איך לזכור? אני יודעת שזה בשוגג ולא עכשיו מתייסרת על זה בטירוף, אבל וואלה רוצים להצליח להקפיד וזה לא הולך לנו...

אני יודעת שזו שאלה מוזרה וצרות של עשירים, אבל אשמח לטיפים


שאלת שניה - הגיוני שאחרי שנתיים של גלולות המחזור מאוד דליל? לא מתכוונת לדימום שהגיע כמה ימים אחרי שהפסקתי, והיה דליל גם הוא. עכשיו קיבלתי וסת אמיתית (נראה לי שזיהיתי ביוץ, וגם עבר בדיוק חודש מאז הדימום הקודם שהגיע כמה ימים אחרי הפסקת הגלולות) והיא ממש ממש דלילה, ברמה שלא נעים לי לשים טמפון כי אין כמעט דימום אז הוא לא מחליק פנימה... לא צריכה פד, מספיקה לי תחתונית בסבבה. זה תקין או דורש בירור? זה בהכרח אומר שעוד לא היה ביוץ? ואם לא היה ביוץ, אז מה זה? אציין שאני כבר ביום הרביעי של המחזור, ובד"כ ה3 ימים הראשונים החזקים אצלי, ואז עוד יומיים חלשים/ כתמים. כמובן שיש סיכוי שזה השתנה בשלוש שנים האלו, אבל עדיין מוזר... והדימום גם נראה במגמת ירידה ולא במגמת עליה. זה נורמלי?


תודה לכולכן וחג שמח

בקשר לדימוםילד בכור

בטוחה שזה דימום ולא כתמים?

בדקת הריון?

כן, זה דימום. בדקתי ויצא שלילי.אנונימית בהו"ל
באמת חשדתי לדימום השתרשות אבל זה אדום טרי וכן יוצא כל ניגוב, אבל פשוט לא ברמה שצריך טמפון/ פד. 
לגבי 2כבתחילה

תקין שיהיו שיבושים במחזור אחרי הפסקת מניעה הורמונלית במשך חצי שנה.

נשמע שרירית הרחם עדיין לא התעבתה כמו שצריך ולכן הדימום מועט מאד, או שזה לא מחזור..

1. פשוט לומדים ביחד מחדש את ההלכות. באמת צריךאמהלה

מדי פעם לעשות רענון במיוחד אחרי תקופה ארוכה כ"כ.

והלימוד גם יתן לכם כח לעבור את התקופה בטוב יותר....

לגבי 2- הגיוני אחרי תקופה ארוכה של מניעה הורמונאלית.

את יכולה גם לעשות בדיקת הריון

אבל לדעתי זה בגלל המניעה- לוקח זמן לגוף עד שמתאפס.

שיהיה לכם רק טוב

פסח כשר ושמח

תודה רבה!אנונימית בהו"ל
הבעיה היא שיודעים וזוכרים את ההלכות, פשוט פועלים על אוטומט... מבאס... 
אבל הלימוד עוזר לא לפעול על אוטומטפצלושון
זה מכניס לראש


וגם לפעמים לא זוכרים דיוקים...

בדיוק.אמהלה
תודה על החיזוק, נשתדל בשבת בע"האנונימית בהו"לאחרונה
רק מניחה את זה פהחצי שני
תבדקי שזה אוסר בכלל
שמתי טמפון אז בטוח נאסרנואנונימית בהו"ל

כי זה כמו בדיקה פנימית.

האמת שפסקו לנו על כזאת רמת דימום עם גלולות שזה לא אוסר, אבל הבנתי שזה בגלל שעם גלולות נחשבים "מסולקת דמים"

יש מצב לקבל מחזור אמיתי ולא להאסר? סתם שאדע פעם הבא אם יש מה לשאול על זה לפני ששמה טמפון... כי מצד אחד זה לא נחשב שטף נראה לי, מצד שני זה מחזור... איך אפשר להתיר?  

אם יש טמפון מסכימה.חצי שני

ממה שרב של מכון פועה אמר לי כשהתלבטתי במקרה דומה, זה שגם אם זה מחזור אבל חלש אז זה בסדר

את רק עם תחתונית.. זה כלום בעיניי

אבל אני לא פוסקת וזה רק מה שאמרו לי במקרה שלי

תודה! וואי עכשיו מתבאסת ששמתי טמפון בלי לשאולאנונימית בהו"ל

כמה שאני לא אוהבת להיות אסורים בגלל זה מעדיפה את כל הטרלול ההורמונלי רק לא להאסר

תודה שהארת את עיניי!

יכול להיות שמצד הכמות לא היה אוסראמא בעבודה

בלי קשר למסולקת דמים. יש מצבים שהדימום חלש ויש דרך לא להאסר כי העניין של הרגשה לא קיים בימינו.

צריך לשאול רב שינחה מה הכמות שלא אוסרת זכור לי כמות של כרטיס אשראי אבל הכי טוב לשאול להבא.

את עדיין מניקה? אולי הגוף פשוט לא חזק לעצמו עדיין וכשהרירית דקה זה ישפיע על הדימום

מעניין.אנונימית בהו"ל

לי אמרו שגם יותר מכרטיס אשראי אם זה בניגוב, כי זה מראה שזה "לא בשטף", אמרו לי שכל עוד צריך תחתונית ולא אמצעי ספיגה רציני יותר אז זה לא אוסר.

פשוט ממה שידוע לי, הטומאה בעומק שלה היא בגלל איבוד פוטנציאל חיים, ולכן כל עוד זה דימום הורמונלי של גלולות ללא ביוץ, אין כאן אובדן של ביצית לא מופרית ולכן זה נידון לפי כתמים.

אבל ברגע שזה מחזור בוודאות, אז יש טומאה מעצם זה שזה וסת, זה המהות של נידה, יש כאן איבוד חיים, איבוד ביצית שלא הופרתה... ולכן זה בכל מקרה אוסר.

אבל אולי אני מערבבת רעיון רוחני עם הלכתי, אין לי מושג.

ואני כבר לא מניקה... הפסקתי להניק די הרבה לפני שהפסקתי עם הגלולות... 

טוב שאתן כותבות לי שאולי אשאל רב להבא.

תודה!!! 

אין לך מה עכשיו להתחיל להתעמק בזהילד בכור

כאילו בקטע שמה שקרה קרה

אל תאכלי את עצמך

פעם הבאה מקסימום תשאלי

לי על דימום שהיה כתמים אבל ממש מתמשכים לאורך כל היום כן נאסרנו אז באמת את לא יכולה לדעת בוודאות

לא יודעתאמא בעבודה

יתכן שיש הבדלי פסיקות בכך מקרה אם יקרה שוב כן כדאי לדעת שיש מצבים שיש מחזור ודימום חלש וזה לא אוסר. אז כדאי לשקול רב שיפסוק ויכון איך אוסר ואיך לא.

זה יכול לקרות גם בהנקה וגם מגלולות ואולי עוד סיבות.

יש כאלה שזה לא אוסר בניגוב לפעמים הרב יגיד לא להסתכל וכל עוד זה לא מצריך פד זה בסדר.

לגבי 1אני אמא

יש הנהגה כזאת, לייחד בגדים מיוחדים לזמנים שאסורים ומותרים ואז זה מזכיר.

נניח כמו בראש חודש, אם לבשתי חולצה לבנה יותר סיכוי שאני גם אזכור להגיד יעלה ויבוא ואם לא לבשתי יותר סביר שאשכח.

 

את יכולה לחשוב על משהו שאת לא לובשת בדרך כלל ותלבשי בימים האלה עד שתהיו מותרים, איזשהו שינוי...

(אצלינו יש איזה סימן ביני לבין בעלי, בתקופות טהרה ארוכות כמו הריון והנקה אני לובשת מכל הסוגים אבל כשנכנסים לתקופות של מותרים ואסורים אז אני משתדלת, אני אתן דוגמא שזה לא מה שאנחנו עושים אבל סתם שיהיה רעיונות אם בא לך- נניח שרשרת או שעון שאת שמה ביומיום ובנידה לא תשימי או הפוך, שרשרת שתשימי רק בימי הנידה. או נניח בגדים מקושקשים בימי נידה ובגדים חלקים בימי טהרה)

 

וגם ללמוד את ההלכות, לא כי לא יודעים אלא כדי שזה יהיה יותר במודעות.

 

פורטל הדף היומי: ייחוד בגדים לימי נידה (כתובות סה ע"ב)  

לגבי מחזור דלילמתיכון ועד מעון

היה לי כזה לאחר תקופה ארוכה של הריון ומניעה, קיבלתי איזה פעמיים דימום ממש מועט ברמה שהייתי צריכה תחתונית, בנשמת אמרו לי שזה לא אוסר.

אגב, מיד אחר מכן נכנסתי להריון שוב אז זה לא פגע בפוריות בהמשך

תודה רבה! מרגיע!אנונימית בהו"ל
חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

יופי שהוא עושה את הבסיס!!אוהבת את השבת

מה עם לעשות לילדים סדר יום?

ואז יהיו פחות מחורפנים..?


נגיד 8.30 קמים

יש טבלת ארגונים על השולחן (כתוב נטילת יידים, צחצוח ישנים, להתלבש, נעליים ומסמנים וי מה שעשית), מי שמסיים את הטבלה יכול לקחת קורנפלקס עם חלב או שוקו ,מה שטוב לך..

או לבחור סרטון שהוא רוצה, בתורות..


ואז 9:30 זמן יצירה או חוברות עבודה, להזמין כמובן משהו תואם גיל שיעניין אותם..


10:00 בעלך מגיש ארוחת בוקר , תוך כדי שומעים פודקאסט,  יש המוןןן מעניינים.. למשל אלה של "משפחה- סיפורי סבתא /בו דובון/סנאי וארנב. או על הדרך/ ילדין/ סוכן סודי/ תעלומות במדעטק...


10:30 זמן מסך


12:00 יציאה עם בעלך לחצי שעה לפרוק אנרגיות

12:30 חוזרים. זמן משחק- להזמין לכל אחד משחק לפי גילו. חניון מכןניות/בית בובות/פלסטלינה וכו..


13:30 בעלך מגיש ארוחת צהריים. אוכל קפוא שרק צריך לחמם.


14:00 עוד זמן משחק

15:00 זמן מסך- משחקי חשבון

16:00 עוד יציאה עם בעלך של חצי שעה.

16:30 זמן סיפור איתך כשאת שוכבת על הספה

17:30 מקלחות בתורות

18:30 ארוחת ערב

19:15 במיטות.


תשני לפי מה שנראלך

וחשוב לקרוא להם ל"ישיבה " עם שוקו ועוגיה או שוקולד ולהסביר להם שבשבועיים הקרובים אמא תצטרך לנוח הרבה כי חודש וחצי אחרי לידה עדיין הגוף חלש מאוד. ואת תצטרכי את העזרה שלהם וגם תשמחי לתת להם על זה פרס...

ואת רוצה לתכנן איתם סדר יום ולרשום יחד איתם את הסדר של השעות ואז הם מרגישים שותפים ויש להם גם תחושת שליטה במצב והבנה מה הסדר...


אגב את החבילות מחמותך תשמרי למעלה ותעניקי כפרסים. גם אם זה לא תואם גיל זה עדיין כיף.לקבל משהו חדש רק לך


ואת יכולה להגיד לה שאיקס ביקשה פלסטלינה או חול קינטי או שחשבת שפליימוביל יהיה להם טוב או וואטאבר...

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
יואו לגמרי!!! חיבוקקק ומזל טובבבבאוהבת את השבת
באמת שתהיה הרבה נחת!
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

לא. בליהמקורית
החומר הוורוד זה אם בקיטורית לא תועיל
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
הייתן שוכרות דירה עם ממ"ק לתקופהאנונימית בהו"ל

קצרה,

רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?

אין שם מקרר וגם לא מזרון.

אין לנו משפחה שם.


היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.

מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.

לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.


משתגעת מרוב התלבטות.........

נמאס לי מהמצב הזה

מה האפשרות כרגע? יש מקלט?אחת כמוני
מה זה ממ"ק? זה כמו ממ"ד?מתואמת
אפשר להתייחס לזה כמו קמפינג... להביא כירת גז ניידת, אולי צידנית ובכל פעם לקנות קרחומים, שקי שינה ומזרני שטח או אפילו שמיכות פוך...
ממק זה מרחב מוגן קומתיהמקורית
אם ככה, אז זה באמת תלוי מה המצב עכשיומתואמת
אם אין בכלל-בכלל אפשרות להתמגן בבית הנוכחי, אז כן כדאי לשקול את המעבר הזה, לפחות לזמן קצר. אבל אם יש אפשרות כלשהי, אז זו יותר מדי טרחה בשביל משהו לא מספק עד הסוף...
בדיוק בגלל זה כתבתי שהייתי מחפשת משוהמקורית

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

כן? גם בתקופה זו קל למצוא סבלט עם ממ"ד?מתואמת
אשמח שתמצאי לי אנונימית בהו"ל

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

תרשמי אזור, בשמחה אנסה לעזור לךהמקורית
מרכז או שרון, תודה!אנונימית בהו"ל
תסתכלי פההמקוריתאחרונה
סאבלטים - אזור רמת גן גבעתיים תל אביב ראשון ובת ים והמרכז | Facebook

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

לאהמקורית

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

אני לא הייתי עושה את זה.ממתקית

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

כנראה שאין להם מקלט זמין...ככה אני מבינהיעל מהדרום
הילדים לא יורדים למקלט ואני לא יכולה להרים את כולםאנונימית בהו"ל
לא...שם פשוט
בע"ה תמצאו משהו טוב יותר❤️
לא חושבת. זה להחליף צרה בצרהאמאשוני

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.


שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

הילדים לא מוכנים לרדת למקלטאנונימית בהו"ל
אני לאשלומית.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

כן, יש פה הרבה אזעקותאנונימית בהו"ל
הפיתרון האחר הוא לישון באופן קבוע במקלט ציבורי וזה כבר לא אפשרי
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אצלי אם ישנים ב17:30, לרוב מתעוררים אחרי כמה שעותיעל מהדרום

לק"י


והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.

אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.

בנות שנמעמנות מחלבי הנקה. ממה עוד אתן נמנעות?אוהבת את השבת

כי זה עוזר

אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..

באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..

אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?


סליחה יצא לי מבולגן..

אני מקפידה על קטניות ולא על חלבי, ניובורןחצי שני
לא נותן לערוךחצי שני

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

אני בדיוק עכשיו מנסה גם.אנונימית בהו"ל
נמנעת מחלבי כמעט הרמטי, וראיתי באופן ישיר שקטניות עושות מיד כאבי בטן (עדשים, פלאפל,  דברים שלא חשבתי..(
אני חושבת שקטניות כן משפיעמישהי מאיפשהו

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

לא נמנעת אבלאפונה

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

מה את. מנביטה? ואיך?אוהבת את השבת
אני מנביטה רק עדשיםאפונה

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.


איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

כנסה.. תודה על ההסבר!אוהבת את השבת
תמיד מתעפש לי כי לא עשיתי במסננת.. אנסה במסננת באמת

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..


ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?


אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

בטחאפונהאחרונה
כל תינוק זה שונהשיפור
אצל אחד הילדים שלי קטניות עשו כאבי בטן. אז נמנעתי בערך חצי שנה.

מבואסתמולהבולה

מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה

יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל

בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש

אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן

כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם

השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם

הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל

ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....

לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...

זה מבאס אותי ברמות

זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות

מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש

הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו


אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות

והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש

זה מוריד לי את כל החשק למשהו

בא לי רק לישון ...

וואי...איזה מבעס שזה ככהיעל מהדרום

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אבל אני תמיד תוהה לעצמימולהבולה

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

מה זה "הוקלט"?יעל מהדרום
לק"י

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

הוא לאלפניו ברננה!

מחובר

+ תיקון אוטומטי


חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

אהה🤦‍♀️ יפה שהבנתיעל מהדרום
וואו ממש עבודת בילושאפרסקה
יפה לך 😅
בתור מישהי שאצלה לא חגגו כל דברבאתי מפעם

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

אפשר לומר משהופה משתמש/ת

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך


והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד


תלוי


מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

וואיתקומה

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️


אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.


מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.


אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

כן כן לגמרי שחררתימולהבולה

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

בזמנים לחוציםאמאשוני

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.


בהצלחה ומזל טוב!!

אני חושבתהמקוריתאחרונה

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..


אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה


אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה


חיבוק♥️


אולי יעניין אותך