התחתנו לפני בערך שנה, בהתחלה ניסיתי לעזור בשבתות בשטיפת כלים והיא התנגדה ממש אז ניסיתי לעזור בפינוי השולחן.. אח"כ ב"ה נכנסתי להריון והיה לי בחילות וזה.. אז לא הצלחתי לעזור.. עכשיו אני אחרי לידה ותוהה מה לעשות..
מה מקובל?
אני יודעת שזה גם הרגשה אישית, לי חשוב לעזור ולתרום כשאנחנו אצלם וזה לא הגיוני שהכל יפול עליה..
פשוט לא מצליחה להשתלב בעזרה המשפחתית אצלם.. מלבד הפינוי שולחן.. וגם זה לא בעקביות..
מה עושים?
מרגישה ממש לא מנומסת! וקשה לי שהכל נופל עליה..
נשואים כבר 18 שנים, ועוד לא מצאתי איך לעזור לחמותי... (בעיקר כי היא לא "מרשה" - לא נעים לה להעביד אותי לכאורה, אבל גם כי יש לה כללים משלה, ולי קשה ללמוד אותם)
אני כן קצת מפנה מהשולחן (בעיקר מניחה על השולחן במטבח, כי היא רוצה לסדר בעצמה), ובעיקר שומרת על הילדים...
(בשנים האחרונות אנחנו בקושי מתארחים אצלם, וכשכן זה בימי חול בלי לינה, אז אני פחות עומדת בדילמות האלו...)
גם אצלי היה ככה, אני כלה ראשונה ויחידה (השאר חתנים).
וחמותי לא הסכימה לי לעשות כלום, אפילו לא לקום מהשולחן...
ואצל ההורים שלי אני בין הקטנים, לא הייתי רגילה לשבת בשולחן שבת ברצף... תמיד מוזגת, מגישה, עורכת, מפנה...
עם הזמן התחלתי לבוא קצת לפני הסעודה ועזרתי לערוך שולחן- לשים סלטים וכזה.
בד"כ מביאה איתי סלט או עוגה או שניהם.
תמיד שואלת מראש מה אפשר לעזור- נדיר שהיא באמת מבקשת משהו.
אבל גם לבנות הנשואות שלה היא לא נותנת לקום מהשולחן, רק הקטנה מסכנה מתזזת בין כולם...
אני משתדלת לא להפריע...
לא נעים לי לעזור בבתים אחרים, לא נעים לשאול או לעשות משהו לא כמו שצריך… גם בדרך כלל יש ילדים של בני הבית שעוזרים והם בטייטל ״מארחים״ אני האורחת.
וגם אני לא אוהבת שנוגעים לי בדברים בבית שלי ומנסים לסדר ולעזור… זה עושה לי בלאגן אז זה הדדי.
אלא אם כן מדובר בדברים או אירועים שגם אני אירגנתי וחלק מזה,
כשאני אורחת… אני אורחת 
אל תסקלו אותיייי
גם אם זו חמותי… ואז חמותי הייתה תמיד מעירה לבעלי בשנה הראשונה למה אני לא עוזרת… אחרי כמה שנים עבר לה.
לא מתערבת לאנשים במטבח...
בהתחלה ניסיתי וראיתי שכל דבר אני צריכה לשאול איך ומה ואיפה
פרשתי
משתדלת לשמור על הילדים שלי, לסדר אחריהם, ושלא יעשו לכלוך ובלגן
לא נוח לי להיכנס אצל חמותי למטבח
לא יודעת איפה כל דבר ואיך רגילים ולא בקטע לעזור ע"י זה שכל רגע אצטרך לשאול מישהו מה וכמה ואיך.
אני כן מפנה את השולחן תמיד, ואם יוצא גם מחזירה סלטים לקופסאות וזהו.
מעולם לא שטפתי שם כלים לדוגמא...
למרות החוסר הכרות
יכולה לומר שכשאני מארחת אפילו את אחיות שלי והן גם כמו שתארת
לא מתמצאו. אז לא עוזרות
והכל עלי
זה קשה ומכביד
וגורם לי להסס לפני שמזמינה
גם אמא שלי לא נתנה יותר מדי לעזור
ואז מרוב קושי פשוט לא הסכימה יותר לארח בכלל
אפשר להציע ולהשתלב
וגם אם שואלים איפה וכו אז מה..
אחרת הבלאגן פי כמה וכמה
אני ממש מסבה את תשומת ליבו- אמא שלך במטבח לך תראה במה היא צריכה עזרה
ככלות הכל זה הבית שלו
הוא שוטף כלים
מארגן סלטים
בעלי יודע איך לעזור כי זו ההתנהלות של הבית שלו והוא יודע איך לעשות דברים (חמותי חינכה את הילדים שלה לעזור ולהיות מעורבים בבית)
כשאני יכולה אני עורכת/ מורידה מהשולחן או מסדרת
אבל אלו דברים שקרו עם השנים ולמדתי את נהלי הבית ואיך אני יכולה להשתלב
משתדלת לפנק בדברים שאני יודעת שאוהבים שם או לעזור מראש בבישולים לשבת.
וגם כשאני מארחת אותם פה לערב משתדלת לפנק כמה שיותר וכמובן לא מאפשרת להם לעזור פה, חוץ מפעם אחת שבאו ביום שחזרתי מהביח אחרי הלידה.
אם את פשוט החלטית קמה ושוטפת כלים..לא שואלת.. כשאומרים לך -לא צריך
את כונה בהחלטיות - מה פתאם..אני אשמח להרגיש חלק מהבית. מקסימום עושה 'הסכם' טוב אבל אני את הצלחות מסיימת 😉
מצטרפת לעריכת שולחן בטבעיות.. יודעת שחותכים סלט -רק שואלת כמה מלפפונים צריך?
זה שדר..
אם תשדרי שאת עוזרת בשמחה ובכיף ותהי בטוחה בזה הם ישמחו ויזרמו
אם את תהי טבעית גם הם יהיו על אותו התדר
כשאת אומרת את זה את מדמיינת כנראה את המשפחה שאת מכירה חמותך/אמא שלך
כשאני מתארחת אצל משפחות אחרות אני עוזרת אבל אצל חמותי כמו שכתבתי -לא
נגיד סלט ניסיתי פעם לחתוך והיא לא היתה מרוצה זה יצא שונה ממה שהיא רגילה
הכנסתי דברים שה לא היה בסדר הנכון ועוד ועוד...
היא לא אוהבת את זה וממש מבקשת שלא ניגע
חוץ מלהוריד מהשולחן לזבל- שזה ממש ברור
אפילו אם אני אטאטא היא תעבור אחרי שוב..... אין קטע
מה שכן אם הבנות שלה מתארחות גם אז כן עוזרות יותר ממני ואז גם אני יכולה יותר לעזור כי שואלת אותן מה בדיוק לעשות ואיך.
אבל את לא צודקת לגבי ההכרות לשי איתם🫢
כי אמא שלי בול כזאת
לא נתנה לאף אחד להתקרב למטבח
לא לנקות
אף עוזרת לא עברה את המבחן
בסוף
היא סגרה את הבית לארוח וכבר שנים אף אחד מהילדים לא יכל לבא להתארח
כי קשה לה שהיא עושה הכל לבד
מעניין למה
כי מייאש לנסות
קיצר
את צודקת בפועל
באמת לכאלה קשה להכנס למטבח
אבל מצד שני
חשוב כן להיות במודעות
שזה סוג לש מגבלה העודף שליטה הזה
ואולי כן לפעמים אפשר למצוא פרצה
שבה כן אפשר לתת יד
סתם כי מהנסיון העגום שלי
היתי מעדיפה לבשל לה את כל השבת
אבל שיהיה לי בית של אמא להתארח בו לפעמים
בבית של ההורים שלי בעלי מטפל בילדים ואני עוזרת להורים,
בבית של ההורים שלו הפוך, אני עם הילדים והוא עם העזרה בבית.
ככה הכי נעים ויעיל לכולם.
מוכיח את עצמו בעיקר באירועים גדולים ומורכבים והרבה פעמים גם במוצשים,
אנחנו עם שני רכבים,
אז מי שזה לא הבית של ההורים שלו מעמיס ציוד וילדים ונוסע, השני שזה הבית של ההורים שלו נשאר לעזור לסדר ולתקתק וגם הרבה יותר קל כשאין ילדים עייפים ברקע וגם ההורים מרגישים יותר בנוח וגם לי או לבעלי יותר כיף להישאר עוד קצת עם ההורים.
בקיצור לנו זה סידור מושלם.
הוא הבן שלה.
ממנו היא לא תרגיש לא נעים לקבל עזרה..
את יולדת..
לאט לאט עם עזרה 🤭
ולאט לאט מרגישים יותר בבית והחמות מרגישה יותר בנוח איתך ואז הכל יותר פשוט...
מציעה להכין סלטים חיים- לרוב זה מתקבל בשמחה
עוזרת להגיש כשמתאפשר עם הילדים
אבל לדעתי זה בעיקר האינטרקציה הכללית- ולא נקודתית על שבת אחת, התחושה שרואים אותך.
אז מנ מקובל זה תלוי הקשר בניכן
אצלינו
אם אני אראה במאפיה משו טעים ומפנק שחמותי אוהבת- אני אביא לה
אני תמיד יגיע עם זר פרחים - כי אני יודעת שהיא אוהבת
אני אציע לקנות את החד פעמי לחגים- ואשקיע בעריכת שולחן (והיא תתעקש לשלם לנו)
אבל זה משימה שהיא לא אוהבת אבל אוהבת שהתוצאה יפה
אני שולחת לה פנינים של הילדים כי זה משמח אותה
וגם מחמאות על בעלי- כי זה עושה לה נחת
לדעתי אם את אחרי לידה תרפי כרגע. להוריד מהשולחן זה סבבה בשלב הזה.
כשהילד יגדל קצת אולי תציעי לה להביא לשבת עוגה/קינוח/ פשטידה?
אני בשלב הזה בחיים (עם תינוקת קטנה, בהריון) פשוט לא מתארחת בשום מקום כי מרגישה לא נעים לא לעזור אבל טכנית לא מסוגלת.
בבית בעלי עושה את כל הדברים האלו בשבת ובאופן כללי אנחנו מתנהלים באופן מינימליסטי יחסית כדי לשמור על הכוחות.
יודעת שאני מפסידה מזה את העזרה- אבל לא מרגישה מספיק בנוח, לא אצל ההורים ולא אצל ההורים של בעלי.
(כן מארחת, כשיוצא כי יותר קל לי למרות שגם זה ממש קשה)
מתקשים להתארח ובכללי שומרים על מינימליסטיות..
מנרמל לי
בטוחה שההורים שלך מעדיפים לבלות שבת בלעדיכם מאשר שתהיו איתם גם אם זה ללא שום עזרה?
אני יודעת בוודאות שההורים שלי ושל בעלי מעדיפים שנהיה אצלם (מדי פעם כן? לא כל שבוע 😂).
בנוסף, בעלך יכול לעזור שם במקומך…
אני די בטוחה שחמותך/ אמך יעדיפו שתבואי גם בלי לשטוף כלים.
גם אני מלא פעמים מוצאת את עצמי שבת שלימה לא עזרתי בכלל, למרות שמאוד רציתי, אבל רק לטפל בילדים בבית לא שלהם סוחט ממני המון כוחות , ולהיות תמיד לבושה ומאורגנת, והרבה פעמים אני ההריונות, הנקות וגם לא תמיד... וגם לא רגילה לסדרים שם וכו'. אבל לא בגלל זה אני לא אגיע. הרבה פעמים שבעלי חוזר מהתפילה אני אומרת לו לך תעזור לאמא שלך ל... או במוצש, אני מארגנת תיקים ושולחת אותו לעזור לה במטבח, שטיפה ואז זה יותר זורם, ולפחות מרגישה שאנחנו לא כזה מכבידים.
דורש ממני כל כך הרבה מאמץ להיות מחוץ לבית עם הילדים, ותמיד אני בהריון / אחרי לידה וכו' וכו'
ולעזור אצל חמותי יותר קשה לי כי הכל מבולגן אחרת מאיך שאני רגילה, ( סקוץ' שאני לא סובלת, כלים בכיור עם אןוכל, )
וכמעט אף פעם אין לי כח לעזור!!!
וגם אצל ההורים שלי כן יותר מצליחה לעזור אבל לא דומה לאיך שהייתי רווקה, רק לנסות להשתדל לסדר אחרי הילדים שלי גומר עלי
אוף מרגישה מזה אגואיסטית...
ומילד לילד מרגישה שכבר לא בא לי להתארח יותרר
אני עוזרת בבית שלי בבית של בעלי- בעלי קם לעזור אני פחות עד כמעט שלא יוצא
אבל זה אומר שאני לרוב עם הילדים כדי שהוא יהיה פנוי לזה וגם אני באה להתארח אני לא מצפה לעזור יותר ממה שהייתי מתארחת אצל כל מישהו אחר, ורק העבודה על האריזות וההגעה והנסיעה זה דורש ממני הרבה כוחות.. אז.. נעים, לא נעים אבל אני טרחתי ואת שלי עשיתי
בעיקרון זה מנטליות, אין פה מה נהוג כן או לא, שחור-לבן..
אם מרגיש לך נכון לקום לעזור תעזרי אם לא כן הייתי מצפה שבעלך לפחות ייתן יד במקומך אולי זה יהיה יותר נוח לחמותך שהוא יעזור
וזה לא מוזר לי אגב.. הגיסות שלי כן עוזרות וטורחות בבית של חמותי וזה ממש לא מפריע לי מה חושבים עליי, זה פשוט בתודעה ברור לי שבעלי עוזר במקומי אם זה יותר נוח ומסתדר לו ולי לא מעניין אותי מה ההורים שלו חושבים על הפתרון הזה
אעפ שפה את מעלה עניין עם עצמך שזה מפריע לך באופן אישי אז אולי זה קצת אחרת אבל גם פה יש עבודה של תודעה ושחרור, לחשוב על דרך אחרת יצירתית לעזור ולהרגיש טוב עם עצמך
מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.
לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩
על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.
בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)
בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.
אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.
תודה רבה לכולן,
וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉
תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.
הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)
הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.
הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.
חיסרון- חם!!
יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...
פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!
המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.
בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)
כדאי להביא מגבות ובגדי ים
שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה
מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים
יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם
כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.
חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון
איזה גזרה חשבת?
כאילו שאין לה שום חיתוך
אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש
או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית
בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),
וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.
חצאיות גיזרה ישרה
חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)
חולצה בפנים וחגורה
שמלות קומות
שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.
טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן
טופ מקושקש שנחתך על הבטן
טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה
יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה
בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
בכתיבה קצת אבל לא משמעותי
לי לא היה מפריע
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?
לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שותה המון מים
וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות
תודה!
אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?
כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
בס"ד
ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?
ממש בורה בנושאים האלה... תודה!
יש חוף נפרד
ויש חוף מעורב
ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.
את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם
מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.
אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.
או לחוף באשקלון ממש מבודד.
אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.
וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.
יש שם חניה מאד גדולה.
זה צמוד מימין לחוף הנפרד.
המצב הכלכלי שלנו לא משהו
לא חדש ..ככה זה.. אין כרגע איך לשנות המון..אנחנו מחושבים לא מוציאים סתם..אבל אני עובדת חלקי כי זה מה יש..גם אין לי תואר..
ובעלי עובד את המקסימום האפשרי.
מה הבעיה
ש..אני משתדלת לחסוך! אבל כל הזמן יש משהו אחר שמסבך
וגם עם הזמן נהיה לי ממש מאתגר
כי כשאני צריכה לקנות משהו אני כן אוהבת שיראה טוב ויהיה גם במצב טוב ושימושי למה שצריכה..
ובגלל החוסר תקציב לרוב קונה ביד שניה
וזה מצוין כי לרוב מוצאת דברים טובים ובמחיר טוב
אבל זה מייגע
נגיד לפני שנה קניתי עגלה יד שניה בזול. מכרתי את הישנה שלי שהיתה בה תקלה.. וככה יצא עסקה משתלמת.
כן התבאסתי על הכתמים בטיולון. קניתי ריפודית.. ואמרתי טוב העיקר שיש לי עגלה טובב ונוחה לצרכים לשי ..ואחרי שנה היא פתאם לא מתקפלת..וזה מעצבן!!!
אני בהריון חדש
נו אין לי כח
מה עכשיו
לעכשיו י ש לי טיולון קליל לתינוק
אבל לאחרי הלידה אין לי
ודוקא אהבתי את הסוג הזה של העגלה
אני לא זורמת עם כל סוג
וגם לי בא עגלה שתהיה לי נוחה לשימוש..חושב לי גם שתהיה קלה וגם יציבה ונוסעת כיף וגם קיפול קל
אין הרבה כאלה
ולחפש במחיר רצפה במצב טוב ומקום נגיש
זה סיוטטט
גרים בחור
אוף
ומה הקטע הזוגי
שבעלי לא מעורב בכל זה הוא איש פשוט כהז ולא מזיז לו חפצים ובטח לא עגלות
הוא לא יבין תמיד מה הצורך
הוא לא אכפת לו מה ואיהז מצב או כתמים
ולא מבין מה העלות של כל מוצר והוא קיבל ממני את הרושם שאפשר להשיג הכל בכלום כסף..וזה לא נכון..רק לפעמים
ומותר לומר
כן בא לי ללכת לחנות לבחור איזה דגם ואיזה צבע שבא לי ופשוט לקנות בלי להסתבך
גם מרגישה בזבזנית-מולו.אפילו שהוא תומך בי ..כי הוא לא מבין שלמצוא עגלה עד 400 ש''ח במצב מעולה זה נדיר
גם מרגישה תסכול מלחפש משהו לא אפשרי..
בסוף איכשהו אחרי שעותתת של חפירות אני מוצאת
אבל הנה הפעם הוכיח את עצמו כלא מוצלח כי מה אחרי שנה לא להתקפל..הבנתי שזה בעיה ידועה בדגם הזה ולא ידעתי
וגם מתביישת שבא לי שתראה טוב . ואפילו בא לי לומר-שונאת עגלות שחורות. ומתפשרת קבוע כי זה מה יש
אבל בא לי לשמוח..
ולא לחפש שעות לסנג'ר את בעלי לנסוע להביא רחוק .ולהתפשר..
ואם כבר..תמליצו לי על
עגלה קלה משולבת אמבטיה. ממש לא אוהבת כבדות!רצוי עד 8 קילו..גג 9 וזה יחסית כבד..יש לנו עליות במקום מגורים..
אבל עם גלגלים שיכולים לנסוע לא רק באספלט ..אלא יציבה ונוסעת סביר גם בדרך עפר פשוטה .לא צריכה עגלת שטח.. רק לא גלגלים קטנטנים
אה ושתתקפל בקלות חובה
ותתפללו שאמצא מציאה טובה
יש לי עוד מלא זמן.. כן? אבל זה מעסיק אותי
ממש מבינה.
זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.
אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.
כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️
כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.
אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.
אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)
כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.
אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.
לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.
אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח
אבל
זה פחות השאלה
כי תכלס
יש את הכאן ועכישו
והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון
אין מצב שאוציא על עגלה
לא בכיוון בכלל
בעודכחודש
ספורטליין אפורה
מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר
תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב
שגם סליו לדעתי
לק"י
משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.
אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.
דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).
@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -
שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.
תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."
ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...
בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!
(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)
זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.
מחר בעז"ה עוברים סופית (ישלנו מפתח כבר שבועיים אז אנחנו כבר ניקינו והעברנו ממש כמעט הכל נשאר רק הרהיטים של הסוף מיטות כזה למחר)
ואני ככ חוששת…
קודם כל זה לצאת מיחידה של ההורים לבית
מה שאומר שאין 'סופר של אמא ואבא' ואין בייביסיטר יחסית זמין ואין את אימא בקומה מתחתייייי
אבל גם על הבית- ברוך ה' ברוך ה' עוברים לבית גדול
איך אסתדר עם לנקות אותו?
ואיך עם הסדר אצליח להרגיל את הילדות להחזיר למקום ושתהיה צורה של בית?
ומתי יהיה שם הריח שלנו? כי בינתיים היום סידרתי את המטבח שם והגעיל אותי לגעת בדברים (הבאתי מנקה היא עשתה את המטבח והחלונות ואני ניקיתי מקלחות ושטפנו, ועדיין לא מרגיש לי 'שלי')
אני מאוד נקייה
ואם יש דברים שלא יירדו?
ואיך נסתדר עם לדאוג להכל הכל הכל?
ההורים ברוך ה' קרוב אנחנו רק עוברים לבניין ליד חח אבל אני באמת דיי משותקת מפחד…
איך הסתדרת אחרת 🤣
אין כמו בית שלך, גדול ומרווח
תסדרי אותו איך שנוח לך.
תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל
עכשיו זה החיים האמיתיים 😉
נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום
כי את עדיין קרובה להורים
אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר
בהצלחה ובשעה טובה
אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות
ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".
ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר
והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..
ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו
יהיה בסדר♥️ לאט לאט
כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…
ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי
היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון
והכל הגעיל אותי כל כך
אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש
והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה
כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא
מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה
עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄
פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖
וניקיתי!!!
עם ספוג פלא
עם סבון
עם גל אורנים
פשוט בררררר
אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.
והכי הרבה תביאי שוב מנקה.
צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה
כמוני🤣
הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...
ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.
אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה
אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר
אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית
בהצלחה🫶
