בעלי התחתן עם אשכנזיה, אז בשביל לעמוד בסטנדרטים שאליהם הוא התרגל הוא צריך לעשות הרבה יותר ממה שעשה אבא שלו.

(בגדול החלוקה היא -

אני כביסות כולל מיון חפצים אינסופי בדגש על בגדים סביב חילופי העונות, מקרר ותנור, עגלות.

הוא כל השאר כולל רכב.

הכשרת מטבח עושים יחד

בישולים עלי).

ובכלל נראלי זה לא בהכרח גורף

שכל אחד והמוכנות והיכולת שלו להשקיע בבית 

שזה לדעתי לא אמור להיות...

אז מי אחראי על הכנת אוכל? טיפול בילדים? ומטלות שוטפות של הבית מעבר לנקיון לפסח?

כלים, כביסות, קניות וכו'...

הכנת אוכל אני

הגדולים הם סוג של עצמאיים ב"ה

מתקלחים לבד, מתלבשים לבד, אני מכינה להם אוכל למרות שגם את זה הם יכולים לבד

הבייבי הטרי אני מטפלת בו משרה מלאה

מטלות שוטפות כביסה, כלים אני

הוא עושה קניות וזורק את הזבל

את מקבלת עזרה מהגדולים למטלות של הבית?

קניות וזבל, השאלה אם הוא שותף איתך גם מנטלית לכל הניהול של הבית...

ששניכם מבינים את התפקידים, את הוויתורים שאתם עושים במהלך היום, את ההשקעה.. את העבודה הקשה... וכו'...

הבית שייך גם לבעלך, נכון? ואולי במידה מסוימת אפילו יותר (אם ללכת לפי המושג בגמרא - כל מה שקנתה אישה קנה בעלה)

אז זה בסדר לעשות איזושהי חלוקה באחזקת הבית לפי הכישרונות של כל אחד, אבל עם גמישות וידיעה שיש מצבים שמחייבים שינוי מהתפקידים הקבועים.

אישה אחרי לידה (עד חצי שנה לפחות) לא אמורה לנקות לבד לפסח. באופן כללי לא הגיוני שניקיונות פסח, שהם קשים הרבה יותר מניקיונות שגרה, ייפלו רק על אחד מבני הזוג.

אצלנו ניקיונות פסח הם יותר על בעלי מאשר עליי, כי יש בהם הרבה דברים קשים שלא מתאימים לאישה (ולא משנה אם אני בהיריון/אחרי לידה) - מקרר ותנור שדורשים שפשופים, רהיטים כבדים שדורשים הזזה וכו'. אז אצלנו אני בעצם עוזרת לבעלי וגם בשנה שבה הייתי חודש וחצי אחרי לידה קיסרית כשהתחילו הניקיונות - עזרתי לו בניקיונות ככל יכולתי (ובאותה שנה גם ביקשתי עזרה מאחותי, כי זה באמת היה קשה אחרת).

לא יודעת מה את יכולה לעשות בתוך זמן קצר כזה, כי שינוי חשיבה דורש הדרגה ועבודה, אבל לדעתי בהחלט תציבי בפניו את העובדות בצורה נעימה:

אני אחרי לידה,

הבית הוא שלך לא פחות משהוא שלי,

אני כבר לא מסוגלת לעבוד לבד,

נשאר כך וכך לעשות - אשמח שאתה תדאג לזה, כי אחרת יהיה לנו חמץ בבית בפסח/לא נוכל לבשל לפסח.

וזהו, מכאן להרפות ולתת לו להתמודד לבד. הוא איש גדול, והוא מסוגל...

לעומת זאת אני בבית

תפעול של בית הוא עבודה קשה לא פחות ואף יותר מעבודה בחוץ...

בכל אופן, אם הוא לא מסוגל לעזור לך - אז תזמינו עזרה בתשלום. בשביל זה הוא עובד הרי, לא?...

והעיקר שהוא "יראה" אותך, יראה את הקושי שלך, ולא יתפלא שבכלל קשה לך...

בעלי בחופש מראש חודש ניסן, אז הוא מתחיל לנקות.

יש דברים שיותר קל לעשות שניים ביחד.

ויש דברים שאנחנו מתחלקים בינינו.

הילדים לא ממש שותפים בניקיונות.

בעלי והילדים מנקים לפסח ואני לא

גם כי הם בחופש ואני לא

וגם כי אני החלטתי לפני עשור פלוס שמישהו אחר ינקה לפסח (בתשלום) ואז בעלי העדיף לחסוך בתשלום ולקח אחריות על כל הניקיונות (הבית שלי נקי כל השנה, מדובר רק על חמץ)

אני חושבת שלא כדאי להיות בסיטואציה שרק את מנקה (כל השנה ובפרט לפסח)

זה הרבה עבודה

הבית הוא של שניכם

את כבר במשרה מלאה של טיפול בתינוקת

וכדאי לשים לב לכוחות שלך ולא להגיע למצב קריסה אלא לעצור בזמן

בעיניי מה שהכי חשוב, זה לא מה שיקרה עכשיו עד פסח אלא המסקנות שתסיקי ממה שקרה והשינוי שאולי תעשי מפה ואילך, גם לחג הזה וגם לחגים הבאים ולשאר השנה.

גם אם כל הבנות היו כותבות לך פה שהן מנקות לבד, אפ לך המצב הזה לא טוב אז הוא דורש שינוי.

ואם עד עכשיו ניקית כל שנה לבד ברור שהוא יהיה מופתע מהבקשה שלך

זה לא משנה בכלל מה קורה אצל אחרים

מה שחשוב שמה שקורה אצלכם בבית יהיה טוב לשני הצדדים.

בעלי ואני חונכנו על אותם תנאים

האבא מפרנס והביא את הדירה, והאמא מטפלת בבית

בשני הבתים האבא לא עשה כלום בקשר לבישולים או ניקיון

ההבדל היחיד שאמא שלי גם עבדה קשה, ושילמה למנקה/בייביסטר

ואמא של בעלי היתה עם הילדים בבית, עקרת בית

המצב שלנו הוא שאין דירה חחחח

ואין אישה חרוצה כי בבית לא ראיתי את אמא עובדת במטלות הבית אז גם אין לי את הידע איך משלבים או איך מתקתקים

ובעקבות יוקר המחייה שנהיה מאז הורינו אז אי אפשר להשאר בבית עם הילדים ולא לעבוד וגם אי אפשר לשלם למנקה

כל ההקדמה הזו היתה כדי להגיד שאני לא יודעת אם זה טוב לי, אבל זה מה שהורגלתי מהבית.

ברור לי שכל דבר שיהיה טוב יותר ממה שהיה בבית- זה מבורך ויקל עלי, אבל לא דרשתי מעולם כי לא ראיתי את זה בבית שלי.

שאת בונה את ההתנהלות בבית שלך זה לא קשןר לבית של ההורים

גם אצלינו אמא שלי עשתה את הרוב (אבא שלי מאוד רצה לעזור היא פשוט לא הסכימה)

אצלינו בעלי שותף פעיל בהכל

במשפחה של בעלי מקובל שגבר לא מחליף טיטול בכלל! לא מגדל תילדים...אבל מה זה קשור אלי ולבית שלנו?

ברור ששלך זה קצת יותר מסובך כי אתם לא זוג צעיר

אבל הייתי מתחילה לחתור לשינוי...אישה בחופשת לידה היא לא "כל היום בבית" היא מטפלת בתינוק מטפלת בבית והיא צריכה עזרה..

אם את לא יכולה לנקות הכל לבד פיזית את חייבת להעביר תמסר לבעלך

ודוקא בגלל זה הבנתי שככה לא טוב לי וחיפשתי בעל שיהיה שותף..וגם אני התמקמתי בעמדה בה אני מאפשרת ומשחררת שליטה ולא לוקחת אחריות על הכל

זה קל לי כי זה האופי שלי

נגיד בבית שלי אמא לשי היתה כל הזמן מעירה לאבא שלי על כל דבר גם כשהיה עוזר.רוצה שהכל יתנהל בדיוק לפי ההגיון שלה..

או נגיד דוחפת אותו לפנות זבל עכשיו ולתקן את מה שרוצה ברגע שהיא בוחרת..

ווזה תמיד הרגיש לי נורא משתלט ומנהל אותו ואז מובן שהוא לא מרגיש שותף ושהכל שלו באותה מידה כי היא שולטת בהכל והוא משרת אותה..

אז אני משלמת על זה מחיר שדברים נדחים🫢

ושהוא משאיר את הלכלוך בכיור

ולא הכל הולך לפי מה שמתחשק לי

אבל הוא שותף מעצמו

וגם אני מרגישה גם אישה שמכבדת

וזה חשוב לי יותר

הנקודה זה שעכשיו את מזהה מה הצרכים והרצונות שלך

ולאט לאט תביני מה הדרך להגיע לזה

את יודעת כמה דברים היו בבית של הורי שהשארתי אותם שם?

כמה דברים ראה בעלי, וחונך על פיו והחליט להשאיר אותם שם?

החכמה שלנו לדעת לקחת את הדברים הטובים מבית הורינו ולחקות אותם בביתנו, ואת הדברים הפחות טובים, או שהם טובים אבל לא מתאימים לאופי שלנו, לא לקחת. יש אמהות חרוצות ותקתקניות, עושות הכל, מעולה. אני לא בהכרח כמו אמא שלי האלופה. אני גם ממש רואה שבדור שלנו הנשים הרבה יותר חלשות, אמהות שלנו היו מזיזות רהיטים, סוחבות, שוטפות , אין לנו את הכוחות האלה. אני רואה את זה המון, נשים בנות גילנו שלשטוף רצפה בשבילנו זה משימה סופר קשה, ורק בעלי עושה את זה למשל.

אגב, יש רבנים שמתירים לא לצום באופן גורף לנשים, את הצומות הקלים, כי הדור הזה יותר חלש. זה באמת לא מפינוק, זה פשוט הכוחות שלנו מוגבלים. ( בשביל זה הקב''ה עזר לנו לפתח בדור הזה שואב אבק, שואב שוטף, מדיח וכו').

אז קודם כל תרגישי מעולה עם עצמך שאין לך את הכוחות לכל מה שאמא היתה עושה. זה נורמאלי ואת לא צריכה להתנצל על זה.

ואז תקחי את בעלך לשיחה רצינית ותסבירי לו את זה, בנחת ולא מתוך עצבים- שאת גם עובדת, גם יולדת, מניקה, מכבסת, מנקה, מבשלת, מחתלת... וואו . זה פשוט מטורף.

אני מחכה פה לשמוע ממך אם היה שינוי כי אני ממש מקווה שזה יסתדר לכם בטוב.

💓💓💓 מגיע לך עזרה בהחלט. 

לעניין הנקיונות כאילו חייב להיות פה איזה שיוויון ונשים וגברים ינקו כאחד..

יש כל כך הרבה דברים מעבר לנקיונות בשביל להיכנס לחג כמו חג הפסח!!!

אז בעלי לא ככ מסתדר עם נקיונות

אבל הוא מאוד עוזר לי בדברים אחרים.

קניות, סידורים מחוץ לבית, יוצא עם הילדים בזמנים הקריטיים שהבית יהיה ריק ופנוי 

אלו דברים מאוד מאוד משמעותיים

אז בשורה התחתונה הוא כמעט לא מנקה

ואני משפשפת ממרקת שוטפת ומכשירה

אבל במקביל הוא עושה הרבה מאוד דברים אחרים ואני פנויה לזה.

בשנים שאני לא יכלתי להתאמץ, הכל היה בסטנדרטים יותר נמוכים

וגם הבאתי יותר עזרה בתשלום.

אז האם את יודעת להגיד על דברים שהוא עוזר לך שהם לא קשורים לנקיון?

והוא לא רוצה בדווקא או כי לא רוצה להתאמץ ללמוד את זה

אז זה באמת עניין שדורש ברור ביניהם

אני גם מתלוננת לפעמים לבעלי שקשה עם הנקיון

אז הוא מעודד אותי לנקות פחות, או להביא מנקה

מנסה לחשוב במה עוד הוא יכול להקל עלי מסביב כדי שיהיה לי יותר קל בנקיון

אבל בסופו של דבר אני מנקה

ואין לי כעס עליו בגלל זה

כי זאת החלוקה שלנו וזה בסדר ככה

אבל בעלי עושה המון המון מעבר, ולכן זה אינדיבידואלי

מדובר גם באישה אחרי לידה אז גם אם לא נהוג שבעל ינקה, לא נורא אם יחרוג ממנהגו שנה אחת

להזיז מיטות, להחזיר.

להזיז ספות, להחזיר.

לפנות כלים מהארונות

להוריד כלי פסח

להעלות קניות מהאוטו

אפילו לסחוב דלי..

להרכיב את השואב. לפרק. להביא לי איזה משהו ששכחתי ואני בקושי מסוגלת לזוז..

לפעמים אני מבקשת אפילו להרים את סלסילת הכביסה על שרפרף שלא אצטרך להרים כבד 😀

לפרק חלקים מהמקרר, להרכיב

לצבוע את הבית ותיקונים אם צריך

אבל חייבת להיות חלוקה הגיונית, הסכמה והדדיות.

ענו על ניקיון כי זה מה שהיא שאלה, בכל נושא משותף צריך להיות חלוקה הגיונית.

אפשר שכל אחד יקח אחריות על נושא אחר, אבל תמיד צריכה להיות הדדיות ואם מישהו קורס סימן שמשהו לא עובד תקין בחלוקה הזו.

למנקה/לא מנקה

לפעמים מתמקדים במה שהוא לא עושה

ושוכחים לשים לב מה הוא כן עושה

היא בעצם "האם הבעלים שלכם שותפים?"

ולא רק האם הם שותפים בניקיונות לפסח.

כי יכול להיות שבן זוג לא מנקה כלום, אבל התחושה של ההתארגנות היא ביחד. הן מבחינת תכנון, מבחינת משימות אחרות, מבחינת אחריות.

ויכול להיות מישהו שכן מנקה, אבל רק אחרי שאשתו אומרת, והיא זו שמנהלת ואחראית להגדיר כל דבר.

אז זו אולי עזרה טכנית, אבל עדיין תחושה של עזרה ולא שותפות.

שהיא קרסה בגלל הניקיון

ולא קבלה עזרה/ הבנה/ שותפות לפני/ אחרי הקריסה

גם אם הוא עושה דברים אחרים, משהו צריך להשתנות בנושא הניקיון.

ואז צריך לשבת לדבר ולתאם ציפיות

ובכלל, אם עד עכשיו הוא היה רגיל לא לעשות כלום, יש פה שינוי דינמיקה שהוא מעבר ל- בקשה רגילה, אלא שוב, תיאום ציפיות מחדש.

והכי חשוב, אישה לא צריכה להגיע לקריסה כדי לבקש את העזרה. כל המטרה בלעדות ביחד מעבר לשותפות, היא כדי לא להגיע למצבים האלה

החלק של האישה

לשים גבולות לעשיה כדי לא להגיע לקריסה (וגם לא קרוב לקריסה)

זה לגמרי סוביקטיבי לכל זוג מה שמתאים לו.

לא חושבת שהבעל חיב לנקות דווקא כדי להיות בעל שותף ואחראי

אבל בוודאי שהאחריות הכוללת על הבית ועל הפסח היא של שני בני הזוג והחלוקה צריכה להיות מוסכמת

מה שלי הכי צרם זה שהוא אמר בקול מה צריך לנקות. מה הכוונה?

אולי אני פשוט מדמיינת את זה שונה ממה שזה היה באמת

אבל אם האחריות לניקיון היא שלה כי כך מתאים להם

אז היא שלה.

אין מקום להעיר או לבקר או לפקח

עושה קניות, זורק את הפח

העניין שעכשיו ברוך ה' יש תינוק בתמונה, אז ב"ה עליו הוא תופס לי הרבה זמן יקר, להבדיל מלפני כן, ומאוד מאתגר להספיק את פסח כשרוב היום אני בחדר מנסה להרדים

אצלנו באופן כללי שנינו שותפים בעבודות הבית אז גם בפסח… לא רואה סיבה שהוא לא ינקה.

אגב, הוא גדל בבית שהאבא לא עושה כמעט כלום והחליט שהוא ינהג אחרת. 

אני עושה סדר ומיונים והררי כביסה ואוכל לילדים ושטיפת כלים ורצפה ומקלחות.. שזה גם עבודה.

הוא בתכלס עושה רק פסח, אבל הקרצופים עצמם ולהוזיל רהיטים ולפנות דברים מהמדפים ולהחזיר

פסח זאת עבודה פיזית!!

וזה לא שהוא מנקה מדהים, אבל זה מה יש ועם זה מנצחים. אני לא מקריסה את הגוף שלי מעבר ליכולת ולטפל בשוטף עם ילדים קטנים זה לא מה בכך.

מקרר למשל בעלי ניקה אתמול והוא זקוק לוויש רציני שלי, אבל זה הרבה יותר קל מאשר אם לא היה נוגע בו בכלל.

גם אם הייתי בלי ילדים.

לנקות תנור וגז למשל זו עבודה קשה מאוד סיזיפית וגברית לדעתי.

בכלל, המיונים של כל הפצ'יפקעס , בגדים, ופריטים זו רק אני. אבל כל השאר זה די הדדי. אפילו בעלי עושה יותר כי אני עסוקה בלהכין את האוכל ביומיום. , כביסות וכו'. בכללי, אני לא עושה הכל לבד בבית, זה ממש קשה. וגם הבית הזה של שנינו. 

כל פעם מתפעלת מחדש שמספיקים

אבל בעלי עובד, לומד, תפילות, קניות וניקיון 2 רכבים

זה לבד לא השאיר לו זמן בכלל למשהו נוסף כמעט..

אז אם אצלך הוא גם אחראי על אלה זה לוקח לא  מעט זמן בכלל.

גם אני אני עובדת אבל יותר גמישה בשעות אז יותר הגיוני שאת  הניקיון היסודי אני עשיתי וממנו ביקשתי כמה דברים ספציפיים

ובעלי גמיש יותר מבחינת זמנים

אז הוא מנקה יותר...

בשישי

אבל באמת עושים ממש מינימלי, במיוחד השנה שהוא היה במילואים עד אתמול

וכל זה מניקיון בשעות 19-22 פלוס מינוס, רק אחרי שהילדים ישנים.

את היבש התחלתי אחרי פורים (ארונות, ארגז מצעים, מיונים וכו')

את הרטוב התחלנו מראש חודש בערך..

אתמול סיימנו הכל ב''ה

זה לגמרי אפשרי 

אחרי יום של עבודה וטיפול בילדים.

ניסיתי להתחיל לנקות בערבים, לפני שיצאתי לחופש, אבל פשוט לא הצלחתי.

והילדים שלי הולכים לישון יותר מאוחר, ככה שרק בסביבות 20:30 אפשר להתחיל לעבוד, אם הקטן לא מתעורר.

מזל שיש לי אפשרות לקחת חופש לפני פסח.

ככה אני יכולה לנקות בבקרים, כשהילדים במסגרות. וגם הלילות אני פחות עייפה.

ולבעלי יש חופש מראש חודש, אז גם הוא יכול לנקות.

מוצש אחד

ועוד 2.5 ימי חופש, וניקיתי גם בימים שעבדתי

בעלי מגיע מבית שהאמא עקרת בית עושה הכל!!! האבא רק צריך לחזור מהבית כנסת ולחפש את הפירורים.

אני מגיעה מבית בו לאמא שלי לא היה כל-כך כח לנקות ולכן אבא והילדים / נכדים מנקים הכל. אמא יושבת על הספה ואומרת מה לעשות ואיפה עדיין מלוכלך.

אצלנו בבית שנה ראשונה, חודש אחרי החתונה

אחרי שבעלי חשב שאני זו שעובדת אצלו ועושה הכל

דיברנו והחלטנו שעושים רשימה של כל מה שצריך לנקות לסדר לארגן לקנות

וכל אחד לוקח משהו מהרשימה. מסיים ולוקח משהו נוסף

הדברים המעצבנים נשארים לסוף.

ככה זה נשאר עד היום,

יש טבלת אקסל משותפת

זה נורא נוח

חוסך תכנונים כל שעה מחדש מה עוד נשאר לעשות

זה מפקס

והכי חשוב אף אחד לא מרגיש שהוא עובד יותר מהשני

שנינו מבינים שהבית הוא שלנו כולנו שותפים בתחזוקה שלו.

אני ממש ממש ממליצה לכל זוג בעולם לעשות חלוקה בין המטלות (בהנחה ששני בני הזוג עסוקים. אם האמא למשל כלללללללל היום בבית הגיוני שהיא תעשה יותר מהגבר שעובד כל יום מבוקר עד ליל)

וואי, לא רוצה לנקר עיניים

אבל באמת תודה לבורא עולם זכיתי

טוב, אני במצב רוח טוב ומפרגן עכשיו

ברור שיש גם אתגרים (שנדבר על הדרמה הזוגית שהייתה לפני יומיים בנושא ליל הסדר? חחח)

ב''ה. 

מחילה נשמע לי ממש לא תקין שהאישה תעשה הכל לבד, כולל טיפול בילדים, בישולים....

צריך לדבר על הקושי כדי שדברים ישתנו

אז הלילה ישנתי ב3 כי סיימתי עם המטבח

הבייבי קם אחרי שעה וחצי ומאז אני ערה ועצבנית

בעלי חזר מהעבודה , הסברתי לו שכואב לי הראש ואני לא מתפקדת ומצידי לאכול בחוץ כל החג וחול המועד כי יש מקומות שלא סיימתי עדיין

הוא ביקש שארשום לו מה נשאר

וברוך ה' להפתעתי הרבה, בפעם הראשונה, הוא מנקה לפסח

עכשיו נותר שהבייביירדם ואוכל לישון סופסוף

שתוכלי לישון?

זה לא נורמלי שעה וחצי שינה!

את חייבת לאגור כוח!

וגם אם הוא לא רגיל לעשות בבית, עדיין הוא מסוגל להתגמש כשצריך.

מקווה שבעתיד זה יגיע עוד לפני שממש תקרסי❤️

ושעכשיו איכשהו את מצליחה לנוח...

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג...