בעלי התחתן עם אשכנזיה, אז בשביל לעמוד בסטנדרטים שאליהם הוא התרגל הוא צריך לעשות הרבה יותר ממה שעשה אבא שלו.

(בגדול החלוקה היא -

אני כביסות כולל מיון חפצים אינסופי בדגש על בגדים סביב חילופי העונות, מקרר ותנור, עגלות.

הוא כל השאר כולל רכב.

הכשרת מטבח עושים יחד

בישולים עלי).

ובכלל נראלי זה לא בהכרח גורף

שכל אחד והמוכנות והיכולת שלו להשקיע בבית 

שזה לדעתי לא אמור להיות...

אז מי אחראי על הכנת אוכל? טיפול בילדים? ומטלות שוטפות של הבית מעבר לנקיון לפסח?

כלים, כביסות, קניות וכו'...

הכנת אוכל אני

הגדולים הם סוג של עצמאיים ב"ה

מתקלחים לבד, מתלבשים לבד, אני מכינה להם אוכל למרות שגם את זה הם יכולים לבד

הבייבי הטרי אני מטפלת בו משרה מלאה

מטלות שוטפות כביסה, כלים אני

הוא עושה קניות וזורק את הזבל

את מקבלת עזרה מהגדולים למטלות של הבית?

קניות וזבל, השאלה אם הוא שותף איתך גם מנטלית לכל הניהול של הבית...

ששניכם מבינים את התפקידים, את הוויתורים שאתם עושים במהלך היום, את ההשקעה.. את העבודה הקשה... וכו'...

הבית שייך גם לבעלך, נכון? ואולי במידה מסוימת אפילו יותר (אם ללכת לפי המושג בגמרא - כל מה שקנתה אישה קנה בעלה)

אז זה בסדר לעשות איזושהי חלוקה באחזקת הבית לפי הכישרונות של כל אחד, אבל עם גמישות וידיעה שיש מצבים שמחייבים שינוי מהתפקידים הקבועים.

אישה אחרי לידה (עד חצי שנה לפחות) לא אמורה לנקות לבד לפסח. באופן כללי לא הגיוני שניקיונות פסח, שהם קשים הרבה יותר מניקיונות שגרה, ייפלו רק על אחד מבני הזוג.

אצלנו ניקיונות פסח הם יותר על בעלי מאשר עליי, כי יש בהם הרבה דברים קשים שלא מתאימים לאישה (ולא משנה אם אני בהיריון/אחרי לידה) - מקרר ותנור שדורשים שפשופים, רהיטים כבדים שדורשים הזזה וכו'. אז אצלנו אני בעצם עוזרת לבעלי וגם בשנה שבה הייתי חודש וחצי אחרי לידה קיסרית כשהתחילו הניקיונות - עזרתי לו בניקיונות ככל יכולתי (ובאותה שנה גם ביקשתי עזרה מאחותי, כי זה באמת היה קשה אחרת).

לא יודעת מה את יכולה לעשות בתוך זמן קצר כזה, כי שינוי חשיבה דורש הדרגה ועבודה, אבל לדעתי בהחלט תציבי בפניו את העובדות בצורה נעימה:

אני אחרי לידה,

הבית הוא שלך לא פחות משהוא שלי,

אני כבר לא מסוגלת לעבוד לבד,

נשאר כך וכך לעשות - אשמח שאתה תדאג לזה, כי אחרת יהיה לנו חמץ בבית בפסח/לא נוכל לבשל לפסח.

וזהו, מכאן להרפות ולתת לו להתמודד לבד. הוא איש גדול, והוא מסוגל...

לעומת זאת אני בבית

תפעול של בית הוא עבודה קשה לא פחות ואף יותר מעבודה בחוץ...

בכל אופן, אם הוא לא מסוגל לעזור לך - אז תזמינו עזרה בתשלום. בשביל זה הוא עובד הרי, לא?...

והעיקר שהוא "יראה" אותך, יראה את הקושי שלך, ולא יתפלא שבכלל קשה לך...

בעלי בחופש מראש חודש ניסן, אז הוא מתחיל לנקות.

יש דברים שיותר קל לעשות שניים ביחד.

ויש דברים שאנחנו מתחלקים בינינו.

הילדים לא ממש שותפים בניקיונות.

בעלי והילדים מנקים לפסח ואני לא

גם כי הם בחופש ואני לא

וגם כי אני החלטתי לפני עשור פלוס שמישהו אחר ינקה לפסח (בתשלום) ואז בעלי העדיף לחסוך בתשלום ולקח אחריות על כל הניקיונות (הבית שלי נקי כל השנה, מדובר רק על חמץ)

אני חושבת שלא כדאי להיות בסיטואציה שרק את מנקה (כל השנה ובפרט לפסח)

זה הרבה עבודה

הבית הוא של שניכם

את כבר במשרה מלאה של טיפול בתינוקת

וכדאי לשים לב לכוחות שלך ולא להגיע למצב קריסה אלא לעצור בזמן

בעיניי מה שהכי חשוב, זה לא מה שיקרה עכשיו עד פסח אלא המסקנות שתסיקי ממה שקרה והשינוי שאולי תעשי מפה ואילך, גם לחג הזה וגם לחגים הבאים ולשאר השנה.

גם אם כל הבנות היו כותבות לך פה שהן מנקות לבד, אפ לך המצב הזה לא טוב אז הוא דורש שינוי.

ואם עד עכשיו ניקית כל שנה לבד ברור שהוא יהיה מופתע מהבקשה שלך

זה לא משנה בכלל מה קורה אצל אחרים

מה שחשוב שמה שקורה אצלכם בבית יהיה טוב לשני הצדדים.

בעלי ואני חונכנו על אותם תנאים

האבא מפרנס והביא את הדירה, והאמא מטפלת בבית

בשני הבתים האבא לא עשה כלום בקשר לבישולים או ניקיון

ההבדל היחיד שאמא שלי גם עבדה קשה, ושילמה למנקה/בייביסטר

ואמא של בעלי היתה עם הילדים בבית, עקרת בית

המצב שלנו הוא שאין דירה חחחח

ואין אישה חרוצה כי בבית לא ראיתי את אמא עובדת במטלות הבית אז גם אין לי את הידע איך משלבים או איך מתקתקים

ובעקבות יוקר המחייה שנהיה מאז הורינו אז אי אפשר להשאר בבית עם הילדים ולא לעבוד וגם אי אפשר לשלם למנקה

כל ההקדמה הזו היתה כדי להגיד שאני לא יודעת אם זה טוב לי, אבל זה מה שהורגלתי מהבית.

ברור לי שכל דבר שיהיה טוב יותר ממה שהיה בבית- זה מבורך ויקל עלי, אבל לא דרשתי מעולם כי לא ראיתי את זה בבית שלי.

שאת בונה את ההתנהלות בבית שלך זה לא קשןר לבית של ההורים

גם אצלינו אמא שלי עשתה את הרוב (אבא שלי מאוד רצה לעזור היא פשוט לא הסכימה)

אצלינו בעלי שותף פעיל בהכל

במשפחה של בעלי מקובל שגבר לא מחליף טיטול בכלל! לא מגדל תילדים...אבל מה זה קשור אלי ולבית שלנו?

ברור ששלך זה קצת יותר מסובך כי אתם לא זוג צעיר

אבל הייתי מתחילה לחתור לשינוי...אישה בחופשת לידה היא לא "כל היום בבית" היא מטפלת בתינוק מטפלת בבית והיא צריכה עזרה..

אם את לא יכולה לנקות הכל לבד פיזית את חייבת להעביר תמסר לבעלך

ודוקא בגלל זה הבנתי שככה לא טוב לי וחיפשתי בעל שיהיה שותף..וגם אני התמקמתי בעמדה בה אני מאפשרת ומשחררת שליטה ולא לוקחת אחריות על הכל

זה קל לי כי זה האופי שלי

נגיד בבית שלי אמא לשי היתה כל הזמן מעירה לאבא שלי על כל דבר גם כשהיה עוזר.רוצה שהכל יתנהל בדיוק לפי ההגיון שלה..

או נגיד דוחפת אותו לפנות זבל עכשיו ולתקן את מה שרוצה ברגע שהיא בוחרת..

ווזה תמיד הרגיש לי נורא משתלט ומנהל אותו ואז מובן שהוא לא מרגיש שותף ושהכל שלו באותה מידה כי היא שולטת בהכל והוא משרת אותה..

אז אני משלמת על זה מחיר שדברים נדחים🫢

ושהוא משאיר את הלכלוך בכיור

ולא הכל הולך לפי מה שמתחשק לי

אבל הוא שותף מעצמו

וגם אני מרגישה גם אישה שמכבדת

וזה חשוב לי יותר

הנקודה זה שעכשיו את מזהה מה הצרכים והרצונות שלך

ולאט לאט תביני מה הדרך להגיע לזה

את יודעת כמה דברים היו בבית של הורי שהשארתי אותם שם?

כמה דברים ראה בעלי, וחונך על פיו והחליט להשאיר אותם שם?

החכמה שלנו לדעת לקחת את הדברים הטובים מבית הורינו ולחקות אותם בביתנו, ואת הדברים הפחות טובים, או שהם טובים אבל לא מתאימים לאופי שלנו, לא לקחת. יש אמהות חרוצות ותקתקניות, עושות הכל, מעולה. אני לא בהכרח כמו אמא שלי האלופה. אני גם ממש רואה שבדור שלנו הנשים הרבה יותר חלשות, אמהות שלנו היו מזיזות רהיטים, סוחבות, שוטפות , אין לנו את הכוחות האלה. אני רואה את זה המון, נשים בנות גילנו שלשטוף רצפה בשבילנו זה משימה סופר קשה, ורק בעלי עושה את זה למשל.

אגב, יש רבנים שמתירים לא לצום באופן גורף לנשים, את הצומות הקלים, כי הדור הזה יותר חלש. זה באמת לא מפינוק, זה פשוט הכוחות שלנו מוגבלים. ( בשביל זה הקב''ה עזר לנו לפתח בדור הזה שואב אבק, שואב שוטף, מדיח וכו').

אז קודם כל תרגישי מעולה עם עצמך שאין לך את הכוחות לכל מה שאמא היתה עושה. זה נורמאלי ואת לא צריכה להתנצל על זה.

ואז תקחי את בעלך לשיחה רצינית ותסבירי לו את זה, בנחת ולא מתוך עצבים- שאת גם עובדת, גם יולדת, מניקה, מכבסת, מנקה, מבשלת, מחתלת... וואו . זה פשוט מטורף.

אני מחכה פה לשמוע ממך אם היה שינוי כי אני ממש מקווה שזה יסתדר לכם בטוב.

💓💓💓 מגיע לך עזרה בהחלט. 

לעניין הנקיונות כאילו חייב להיות פה איזה שיוויון ונשים וגברים ינקו כאחד..

יש כל כך הרבה דברים מעבר לנקיונות בשביל להיכנס לחג כמו חג הפסח!!!

אז בעלי לא ככ מסתדר עם נקיונות

אבל הוא מאוד עוזר לי בדברים אחרים.

קניות, סידורים מחוץ לבית, יוצא עם הילדים בזמנים הקריטיים שהבית יהיה ריק ופנוי 

אלו דברים מאוד מאוד משמעותיים

אז בשורה התחתונה הוא כמעט לא מנקה

ואני משפשפת ממרקת שוטפת ומכשירה

אבל במקביל הוא עושה הרבה מאוד דברים אחרים ואני פנויה לזה.

בשנים שאני לא יכלתי להתאמץ, הכל היה בסטנדרטים יותר נמוכים

וגם הבאתי יותר עזרה בתשלום.

אז האם את יודעת להגיד על דברים שהוא עוזר לך שהם לא קשורים לנקיון?

והוא לא רוצה בדווקא או כי לא רוצה להתאמץ ללמוד את זה

אז זה באמת עניין שדורש ברור ביניהם

אני גם מתלוננת לפעמים לבעלי שקשה עם הנקיון

אז הוא מעודד אותי לנקות פחות, או להביא מנקה

מנסה לחשוב במה עוד הוא יכול להקל עלי מסביב כדי שיהיה לי יותר קל בנקיון

אבל בסופו של דבר אני מנקה

ואין לי כעס עליו בגלל זה

כי זאת החלוקה שלנו וזה בסדר ככה

אבל בעלי עושה המון המון מעבר, ולכן זה אינדיבידואלי

מדובר גם באישה אחרי לידה אז גם אם לא נהוג שבעל ינקה, לא נורא אם יחרוג ממנהגו שנה אחת

להזיז מיטות, להחזיר.

להזיז ספות, להחזיר.

לפנות כלים מהארונות

להוריד כלי פסח

להעלות קניות מהאוטו

אפילו לסחוב דלי..

להרכיב את השואב. לפרק. להביא לי איזה משהו ששכחתי ואני בקושי מסוגלת לזוז..

לפעמים אני מבקשת אפילו להרים את סלסילת הכביסה על שרפרף שלא אצטרך להרים כבד 😀

לפרק חלקים מהמקרר, להרכיב

לצבוע את הבית ותיקונים אם צריך

אבל חייבת להיות חלוקה הגיונית, הסכמה והדדיות.

ענו על ניקיון כי זה מה שהיא שאלה, בכל נושא משותף צריך להיות חלוקה הגיונית.

אפשר שכל אחד יקח אחריות על נושא אחר, אבל תמיד צריכה להיות הדדיות ואם מישהו קורס סימן שמשהו לא עובד תקין בחלוקה הזו.

למנקה/לא מנקה

לפעמים מתמקדים במה שהוא לא עושה

ושוכחים לשים לב מה הוא כן עושה

היא בעצם "האם הבעלים שלכם שותפים?"

ולא רק האם הם שותפים בניקיונות לפסח.

כי יכול להיות שבן זוג לא מנקה כלום, אבל התחושה של ההתארגנות היא ביחד. הן מבחינת תכנון, מבחינת משימות אחרות, מבחינת אחריות.

ויכול להיות מישהו שכן מנקה, אבל רק אחרי שאשתו אומרת, והיא זו שמנהלת ואחראית להגדיר כל דבר.

אז זו אולי עזרה טכנית, אבל עדיין תחושה של עזרה ולא שותפות.

שהיא קרסה בגלל הניקיון

ולא קבלה עזרה/ הבנה/ שותפות לפני/ אחרי הקריסה

גם אם הוא עושה דברים אחרים, משהו צריך להשתנות בנושא הניקיון.

ואז צריך לשבת לדבר ולתאם ציפיות

ובכלל, אם עד עכשיו הוא היה רגיל לא לעשות כלום, יש פה שינוי דינמיקה שהוא מעבר ל- בקשה רגילה, אלא שוב, תיאום ציפיות מחדש.

והכי חשוב, אישה לא צריכה להגיע לקריסה כדי לבקש את העזרה. כל המטרה בלעדות ביחד מעבר לשותפות, היא כדי לא להגיע למצבים האלה

החלק של האישה

לשים גבולות לעשיה כדי לא להגיע לקריסה (וגם לא קרוב לקריסה)

זה לגמרי סוביקטיבי לכל זוג מה שמתאים לו.

לא חושבת שהבעל חיב לנקות דווקא כדי להיות בעל שותף ואחראי

אבל בוודאי שהאחריות הכוללת על הבית ועל הפסח היא של שני בני הזוג והחלוקה צריכה להיות מוסכמת

מה שלי הכי צרם זה שהוא אמר בקול מה צריך לנקות. מה הכוונה?

אולי אני פשוט מדמיינת את זה שונה ממה שזה היה באמת

אבל אם האחריות לניקיון היא שלה כי כך מתאים להם

אז היא שלה.

אין מקום להעיר או לבקר או לפקח

עושה קניות, זורק את הפח

העניין שעכשיו ברוך ה' יש תינוק בתמונה, אז ב"ה עליו הוא תופס לי הרבה זמן יקר, להבדיל מלפני כן, ומאוד מאתגר להספיק את פסח כשרוב היום אני בחדר מנסה להרדים

אצלנו באופן כללי שנינו שותפים בעבודות הבית אז גם בפסח… לא רואה סיבה שהוא לא ינקה.

אגב, הוא גדל בבית שהאבא לא עושה כמעט כלום והחליט שהוא ינהג אחרת. 

אני עושה סדר ומיונים והררי כביסה ואוכל לילדים ושטיפת כלים ורצפה ומקלחות.. שזה גם עבודה.

הוא בתכלס עושה רק פסח, אבל הקרצופים עצמם ולהוזיל רהיטים ולפנות דברים מהמדפים ולהחזיר

פסח זאת עבודה פיזית!!

וזה לא שהוא מנקה מדהים, אבל זה מה יש ועם זה מנצחים. אני לא מקריסה את הגוף שלי מעבר ליכולת ולטפל בשוטף עם ילדים קטנים זה לא מה בכך.

מקרר למשל בעלי ניקה אתמול והוא זקוק לוויש רציני שלי, אבל זה הרבה יותר קל מאשר אם לא היה נוגע בו בכלל.

גם אם הייתי בלי ילדים.

לנקות תנור וגז למשל זו עבודה קשה מאוד סיזיפית וגברית לדעתי.

בכלל, המיונים של כל הפצ'יפקעס , בגדים, ופריטים זו רק אני. אבל כל השאר זה די הדדי. אפילו בעלי עושה יותר כי אני עסוקה בלהכין את האוכל ביומיום. , כביסות וכו'. בכללי, אני לא עושה הכל לבד בבית, זה ממש קשה. וגם הבית הזה של שנינו. 

כל פעם מתפעלת מחדש שמספיקים

אבל בעלי עובד, לומד, תפילות, קניות וניקיון 2 רכבים

זה לבד לא השאיר לו זמן בכלל למשהו נוסף כמעט..

אז אם אצלך הוא גם אחראי על אלה זה לוקח לא  מעט זמן בכלל.

גם אני אני עובדת אבל יותר גמישה בשעות אז יותר הגיוני שאת  הניקיון היסודי אני עשיתי וממנו ביקשתי כמה דברים ספציפיים

ובעלי גמיש יותר מבחינת זמנים

אז הוא מנקה יותר...

בשישי

אבל באמת עושים ממש מינימלי, במיוחד השנה שהוא היה במילואים עד אתמול

וכל זה מניקיון בשעות 19-22 פלוס מינוס, רק אחרי שהילדים ישנים.

את היבש התחלתי אחרי פורים (ארונות, ארגז מצעים, מיונים וכו')

את הרטוב התחלנו מראש חודש בערך..

אתמול סיימנו הכל ב''ה

זה לגמרי אפשרי 

אחרי יום של עבודה וטיפול בילדים.

ניסיתי להתחיל לנקות בערבים, לפני שיצאתי לחופש, אבל פשוט לא הצלחתי.

והילדים שלי הולכים לישון יותר מאוחר, ככה שרק בסביבות 20:30 אפשר להתחיל לעבוד, אם הקטן לא מתעורר.

מזל שיש לי אפשרות לקחת חופש לפני פסח.

ככה אני יכולה לנקות בבקרים, כשהילדים במסגרות. וגם הלילות אני פחות עייפה.

ולבעלי יש חופש מראש חודש, אז גם הוא יכול לנקות.

מוצש אחד

ועוד 2.5 ימי חופש, וניקיתי גם בימים שעבדתי

בעלי מגיע מבית שהאמא עקרת בית עושה הכל!!! האבא רק צריך לחזור מהבית כנסת ולחפש את הפירורים.

אני מגיעה מבית בו לאמא שלי לא היה כל-כך כח לנקות ולכן אבא והילדים / נכדים מנקים הכל. אמא יושבת על הספה ואומרת מה לעשות ואיפה עדיין מלוכלך.

אצלנו בבית שנה ראשונה, חודש אחרי החתונה

אחרי שבעלי חשב שאני זו שעובדת אצלו ועושה הכל

דיברנו והחלטנו שעושים רשימה של כל מה שצריך לנקות לסדר לארגן לקנות

וכל אחד לוקח משהו מהרשימה. מסיים ולוקח משהו נוסף

הדברים המעצבנים נשארים לסוף.

ככה זה נשאר עד היום,

יש טבלת אקסל משותפת

זה נורא נוח

חוסך תכנונים כל שעה מחדש מה עוד נשאר לעשות

זה מפקס

והכי חשוב אף אחד לא מרגיש שהוא עובד יותר מהשני

שנינו מבינים שהבית הוא שלנו כולנו שותפים בתחזוקה שלו.

אני ממש ממש ממליצה לכל זוג בעולם לעשות חלוקה בין המטלות (בהנחה ששני בני הזוג עסוקים. אם האמא למשל כלללללללל היום בבית הגיוני שהיא תעשה יותר מהגבר שעובד כל יום מבוקר עד ליל)

וואי, לא רוצה לנקר עיניים

אבל באמת תודה לבורא עולם זכיתי

טוב, אני במצב רוח טוב ומפרגן עכשיו

ברור שיש גם אתגרים (שנדבר על הדרמה הזוגית שהייתה לפני יומיים בנושא ליל הסדר? חחח)

ב''ה. 

מחילה נשמע לי ממש לא תקין שהאישה תעשה הכל לבד, כולל טיפול בילדים, בישולים....

צריך לדבר על הקושי כדי שדברים ישתנו

אז הלילה ישנתי ב3 כי סיימתי עם המטבח

הבייבי קם אחרי שעה וחצי ומאז אני ערה ועצבנית

בעלי חזר מהעבודה , הסברתי לו שכואב לי הראש ואני לא מתפקדת ומצידי לאכול בחוץ כל החג וחול המועד כי יש מקומות שלא סיימתי עדיין

הוא ביקש שארשום לו מה נשאר

וברוך ה' להפתעתי הרבה, בפעם הראשונה, הוא מנקה לפסח

עכשיו נותר שהבייביירדם ואוכל לישון סופסוף

שתוכלי לישון?

זה לא נורמלי שעה וחצי שינה!

את חייבת לאגור כוח!

וגם אם הוא לא רגיל לעשות בבית, עדיין הוא מסוגל להתגמש כשצריך.

מקווה שבעתיד זה יגיע עוד לפני שממש תקרסי❤️

ושעכשיו איכשהו את מצליחה לנוח...

שהטיפול המונע לא מספיק טוב

כדאי לכם לחזור לרופא ריאות

וללכת אליו קבוע עד שמשתפר

משאפים קיבל מכל הסוגים ולא עזר, אבל עדיין ממשיכים

אזניל קבוע מקבל

אין עוד משהו שלא ניסינו

סינגולייר גם לא עזר לו, אנהלציות במקום משאפים גם

אצלנו זה מה שגם ריפא לגמרי

עם אירובנט

ובמקום אזניל יכול להיות שמוקסיפן יותר טוב

היתה לנו תקופה בעבר עם מוקסיפן מניעתי

מוקסיפן מניעתי לא עזר בכלל בכלל עם אזניל זה ככה ככה

אבדוק על המי מלח 7% לא ניסיתי. יש לנו 3% וגם זה עושה לו ליחה סמיכה שגורם עוד יותר לחסימה

אירובנט גם אנהלציה גם משאפים יש לנו כי המשאף עם ריח לא נעים עבורו אז לא מסכים

במי מלח אמור לטפל בליחה

3% זה נמוך לבעיות בריאות

אבל מה שהכי חשוב זה ללכת באופן סדיר לרופא ריאות

הוא אמור לדאוג שההתקפים יהיו פחותים

היתה תקופה שהלכנו פעם בשבוע למרפאת ריאות בבית חולים עד שהמצב השתפר

יש הרבה מעבר מה לעשות

פיזיו לנשימה

שאיבת ליחה ועוד

אל תשארו עם זה לבד

לרפואה יש הרבה מה להציע

אנחנו מטופלים בבי"ח שיבא ועכשיו שיש התפרצות חזקה אני רוצה להגיע שהרופא יראה אותו בזמן אמת ואין תורים, התור שלנו שהיה מלכתחילה הוא לעוד כשבועיים עד אז הוא יסיים עם המחלה ונלך שהוא כבר בסדר ונושם טוב אז לא עשינו פה כלום.

רופא בקופה לא מבין בזה אז גם לא הולכת ומטפלת לבד בבית, רופא ריאות מתכתב איתי במייל בזמן אמת אבל זה לא כמו שהוא רואה ובודק אותו

לפני הרבה שנים

קובעים סדרת תורים פעם בשבוע

זה לא משנה אם הילד חולה או לא

עוקבים אחריו באופן רציף

ואם הוא לא חולה זה מעולה

ואם זה חוזר כל הזמן אז התורים יפלו גם על מחלה פעילה

פעם ראשונה שומעת על זה, ביקורים כאלה הכי יעילים כי הם עוקבים באופן רציף אחריו

כל פעם אצל אותו רופא?

גם המליצו ברונכו אבל כל רופא אומר לי משהו אחר אז לא יודעת אם זה נצרך בכלל

מרפאה שלמה עם צוות רופאים ואחיות

והיו שם הרבה מטופלים שהגיעו קבוע

את יכולה לשאול את הרופא ריאות שלך

הוא בטוח יודע

עשינו בזמנו ברונכוסקופיה והיא יצאה תקין

זה בדיוק מה שאני צריכה

כל הזמן אותו דבר וכל פעם מחדש אני מופתעת מהעוצמות של זה וכל פעם מפחיד אותי מחדש

שזה עושה לו מלא מלא ליחה ואז מגיע שיעול ליחתי שתקוע לו אז עברנו משיעול מצפצף ונבחני לשיעול טורדני של ליחה

זה הבעיה באנהלציה

היא מכייחת אותה

כשהליחה תקועה בריאות או בדרכי הנשימה

נהיה דלקת והתקף

אנשים שסדרה של זריקות B12 העלימה להם את האסתמה.

אני הייתי עם אסטמה, עם צרות אין סוף בנשימה, ממש מנע ממני לעשות דברים, בסוף רופא ריאות טוב, עם הרבה סבלנות לנסות את כל השילובים של משאפים וכדורים עד הטוב ביותר - הגעתי למצב ממש מאוזן, כמעט בלי התקפים, כושר טוב ובלי לפיד לזוז.

צריך סבלנות אבל זה אפשרי

חיבוק! איזה קשה זה...

האמת.שגם אנחנו היינו בסיפור הזה כשהבן שלי היה קטן, הדבר היחיד שעזר לנו בסוף היה שהלכנו לרפואה משלימה... גיסתי היא הומיאופתית, אז עשינו אצלה טיפול וזה מה שעזר...

מציעה לך לשקול גם. בהצלחה!

בכלל, חוץ מכסף (והרבה) שהלך לפח לא ראיתי שיפור- בעניין אחר. לכן סקפטית בנושא. מה גם שגם בזה צריך לעיתים להחליף תרופות עד שמגיעים למה שמתאים עבורו ואני ככ מותשת איתו שאין לי סבלנות גם לרוץ אחרי זה

אני טועה?

אני בכלל לא כזאת שמאמינה ברפואה משלימה וכל זה, אבל אחרי שראיתי כמה זה עזר לו, המשכתי עם הומיאופתיה גם למשהו אחר שנה לבת שלי, וגם שם ראינו ישועות..

זה נכון שזה הרבה כסף , אבל דווקא מבחינת התרוצצויות, אצלנו היא שולחת את זה לסופר פארם לידינו אז זה ממש סבבה...

תעשי מה שטוב לך

עייפתי ורק מלחשוב על התקופה הקרובה אני נכנסת לייאוש

הוא בקוצר נשימה?

או השיעול עצמו מטריף אותך?

כי אני דיברתי עם הרופא ריאות אמרתי לו שאני לא מסוגלת יותר. נגמר שיעול יש כמה ימי חסד ושוב חוזר הניגון

הוא אומר לי כל עוד הוא לא מצפצף אין מה לעשות

זה מערכת חיסונית חלשה שתופסת כל וירוס שזז.

גיהינום.

זה התקף אסתמה...רופא ריאות אומר שזה אסתמה בדרגת חומה קשה, רופא ילדים שראה אותו בזמן אמת אמר שזה סטרידור , רופא אחר אמר ברוכיוליטיס..

בנתיים הוא משתעל נבחני ושורק כל כמה שניות, בשינה זה בכלל בלתי אפשרי , בטניזול במינון הרגיל -3 כדורים לפי במשקל שלו לא עוזר לו בכלל ומינון כפול שאני נותנת עוזר אבל לא ממש גם, כמה כדורים גוף כזה קטן יכול לקחת?

אז כל פעם שאני שומעת שיעול הבטן מתכווצת ואני חסרת אונים, בלילה ממש בכיתי כי לא היה לי איך לעזור לו

רופא ילדים הקשיב לו בשיעול האחרון?

גם הבן שלי היה עם סטרידור בהתקף שיעול האחרון מלפני שבועיים.

תקחי אותו שיקשיבו לו.

ובאמת מאד מפחיד כמויות הכדורים. אוף אני כ"כ מבינה אותך

אני בחרדות מזה לוקחת ציפרלקס.

זה היה אחרי 4 ימים של בטניזול , 4 ימים של אזניל משאפים מלאים ולא היה שיפור אז הלכנו, אמר שהוא בהתקף סטרידור האמת שנבהל אבל אחכ ציין שאם הכדורים לא עוזרים לו אז להפסיק כי אין טעם לקחת סתם , וגם לא לקוחים יותר מ 3 ימים. (לנו רופא ריאות אמר 5 ימים - וגם זה עוזר לשעה שעתיים והכל חוזר אז מה עשינו פה) אמר שהוא לא מצפצף אבל השיעול כן היה נשמע ככזה

אחרי כמה ימים עבר לו ליומיים , ואז התחיל שוב ככל שעברו הימים זה החמיר עד אתמול שכבר התפוצץ הכל

אולי להחליף רופא ריאות

חייב למצוא פתרון.

אמרו שאין ככ מה לעשות עם זה ועם הגיל זה ישתפר, שלחו לבדיקות סיטי וברונכוסקופיה אבל גם עושים רק בקיץ את הבדיקה לא בתקופות כאלה שהם הכי דליקים

קשוח

אבל רק על הילדים,ויש לי 2, הוצאתי כבר אלף. וחסרים לי מגפיים לילדה כי מה שקניתי לא התאים בסוף. וגם לעצמי קניתי בנוסף כמה דברים.

ובקיצור - תנוח דעתך. בעיניי סכום סביר ביותר האמת. ונשמע לי ממש הגיוני לא להסתובב באף מקום עכשיו אחרי לידה. ותתחדשי♥️ וכל הכבוד שעשית את זה!!! החסכון בכסף לא שווה את הבריאות

אני גם קניתי בשיין ב800 לפני שבועיים אבל מראש קניתי כמה שמלות לאירוע, בחרתי אחת והחזרתי את השאר

וגם היה רשום לי שיש לי בערך 200 נקודות

ולא הבנתי איך משתמשים בזה...

אה ויש לי עוד ילדים שיהיו בריאים שעוד לא

"מסודרים "

קורה לכם שיש ילדים שלא רוצים את הבגדים שהם ירושה מאח גדול?

מה עושים עם זה ?בגדים יפים במצב מעולה!!

כלומר אם את משתמשת בהן זהנותן עוד הנחה. לא הרבה אבל נותן

לגבי החזרה - יש אופציה של החזרה בתוך "ההזמנות שלי". אני מבקשת שליח עד הבית.

מהעונה הקודמת!

😵

היום פשוט התעצבנתי עליה, נראה אם זה יעזור 🤭

לגבי הבן שלי שמתבאס לקבל מאחיו הגדול - אני מבינה אותו כי גם אני תמיד הייתי מקבלת מאחותי.. א. מקפידה להעביר רק את מה שבמצב טוב מאוד, משתדלת שהרף יהיה אם הייתי קונה את זה ביד 2, ולא שירגיש שמקבל שאריות מרופטות ומוכתמות.. ב. מדי פעם קונה לו משהו חדש עם טיקט לא כי חסר לו, אלא כי יש פה צורך נפשי.. הבן שלי בכיתה א, בינתיים זה מספיק 🙂

בסכומים כזה לא משלמים מיסים? זה משתלם יותר מלפצל את הקניה?

אני גם הזמנתי היום בשיין. אבל הורדתי עד לסכום שהצאט אמר...

הai אמר שהמכס לפעמים הם משלמים ולפעמים לא. והסביר מה לבדוק מה כתיב. ואמר שמסכום מסוים משלמים מע"מ. אם הבנתי נכון, ואם הוא צודק. כי יש לו גם טעויות.

לפעמים הסל יוצא קצת יותר נמוך אבל המשלוח לא חינם/לא הביתה.. אז זה מתקזז תכלס

נכון לפעמים לא יהיה צריך

אבל אין שום הגדרה כזאת

והזמנתי שבוע שעבר הזמנה באלפי שקלים🙃 (לא לי אישית, לגמח.. ועדיין. הזמנה היא הזמנה)

אני תמיד מזמינה מעל רף המכס ואףפעם לא שילמתי. זה דבר ידוע ספציפית בשיין.

תמיד הרבה יותר מזה, הם סופגים את העניין ומסדרים את זה.

זה מה שכייף בשיין

את קונה קנייה ב700 שקל

מתלבטת על מידות? קונה 2 מידות

בסוף מודדים ומה שלא טוב בא שליח מהבית לקחת

הכי כיף שיש

אבל יש לי סל של 600₪ בערך מחכה לסגירה סופית

וזה רק השלמות לשני הילדים אחרי שבדקתי מה קניתי להם בסוף עונה שעברה(מליון שמלות לילדה, לא מספיק מכנסיים)

בלי דברים שלי, בלי מעיל שהשגתי, ובלי נעליים/מגפיים שהזמנו מעליאקספרס...🤭

קיצר 800 נשמע לי ממש סביר ואפילו נמוך..

קולקציות שלימות לילדים אתם מוצאות?

איך?

ניסיתי כמה פעמים ואחרי כמה כביסות זה התכווץ/הוציא צפים כאלה מהחולצה

מעניין אותי איך הולך לכן, בשביל לדעת לחסוך

קניתי בכל מיני חנויות ותמיד יוצאים גולגולים בפוטרים. אם מצאת חנות שלא אשמח לדעת

אני לא קונה הרבה בשיין לילדים האמת אבל האיכות היא פחות הבעיה לדעתי.

מיננה

לתינוקות - קרטרס

הכל בסוף עונה בשביל שנה הבאה

יש העדפות

מזארה לא יצא לי לקנות. גם מפלייס לא. אולי האיכות שלהם טובה אבל לא אגיע לשם במיוחד האמת. והמחירים בפער יותר גבוהים

אני קונה לעונה ומעיפה.. בן ובת, אין ירושות,הבגדים נשחקים

יש דברים טובים יותר ופחות

יש דברים שאני מוצאת רק בארץ ויש דברים שאני מוצאת רק בשיין...

לפעמים כשמגיעים לסכום מסוים הקופון מוגבל והמחיר של הקניה מתחיל לעלות.

לכן לפעמים כשמגיעים לסכום כדאי לעצור, לבצע קניה ולעשות אח"כ קניה נוספת

שוב- לא בגלל מיסים, בגלל הקופונים....

וקניתי לעצמי גם דברים לא הכי נצרכים

פשוט כי חרשתי

וזה שאני נשארת אותה מידה לא אומר שעכשיו לנצח נשארתי עם אותם בגדים

תכלס נכנסתי ל2 חשבונות שונים ושמתי את אותו סל

יצא הפרש של 200 ש"ח בערך

הזמנתי את הזול יותר

דרגת הVIP? הקופונים?

אבל ככל שהחשבון שלך יותר ותיק ועם יותר הזמנות

יצא לך יותר יקר

ככה מהניסיון שלי

וחשבון חדש לגמרי יוצא הכי זול

כשאני צריכה לעשות קנייה גדולה יחסית, כמו קנייה של עונה שלמה אני פותחת חשבון על מייל חדש ומנצלת את הקופונים...

בשביל 4 אנשים שבתוכם מבוגר.

השאלה אם זה דברים שימושיים, זה בפן הפרקטי.

איך את בכללי עם להוציא כסף על עצמך?

גדלתי בבית שלא מוצאים בכללל על מותרות.

מעולם לא אוכלים במסעדות, גם האוכל הוא בסיסי מאוד במקרר...ועוד ועוד.

לי יש חולשה לבגדי ילדים,זא קניתי כמה פעמים כבר בחודשים האחרונים..

קונה כי צריך וגם כי נהנת ואחכ אוכלת את עצמי

באוטומט ממש

מהבחינה הזאת,

ומה שקרה זה שהייתי מרשה לעצמי להתפנק רק כשהרגשתי מסכנה, רק במצבים רגשיים נמוכים, רק אז היה 'מגיע לי' לבזבז על עצמי.

(מוטיבציה מאוד 'טובה' להישאר מסכנה)

או שהייתי שמה המון משקל על מתנות יום הולדת / ומתנות מהבעל - כי זה הזמן היחיד שיש לי למלא את החסך.

היינו רבים המון סביב זה, ואני זאת שהגבלתי את עצמי בבזבוז, לא הוא, אמנם לא בבגדים אבל בתחומים אחרים.

זה ממש העתק הדבק של מה שראיתי בבית.

בפן הפרקטי מה שעזר לי - זה לצאת מהמקום הרגשי של כסף וללכת לראש הפרקטי.

כמה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא בתחום הזה, ולא רק מבחינה הישרדותית, בידיעה שקניות בתחום הזה בשבילך זה גם לנפש.

ואז הגדרנו סכום חודשי והרגשתי מרחב נשימה, אפילו שהוא לא היה גדול, אבל הוא היה קיים ולא רק כצורך גם כפינוק.

ובפן הנפשי עשיתי עבודה פנימית, להרגיש ראויה לפינוק לא רק כשאני מסכנה, ושכסף זה גם לנפש ולא רק הישרדות.

אנחנו מאוד מושפעים מהתפיסות שגדלנו עליהם ביחס לכסף

אבל כסף לא נועד לחסכונות וגם לא לבזבוזים, כסף נועד בשביל לחיות

וזה מקסים להוציא כסף על הילדים וגם מקסים לשמור ולחסוך, השאלה תמיד זה מה האיזונים שאתם בוחרים ונכונים לכם

ובשביל להצליח לבחור ולהנות הטוב צריך לגבש תפיסה ויחס לכסף ממקום נקי ולא אמוצינאלי.

כשגדלים בבית פשוט שהכל נישב מותרות זה מייצר הרבה פעמים תפיסה מצומצמת, אין מקום לשפע. אני לא נגד למי שזה מתאים לו והוא מרגיש שמי, אבל להרבה מאיתנו זה לא עושה טוב וזה ממש בריא, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם! זה ממש כיף לקנות בגדים יפים לילדים ואיזה יופי שאפשר לשמח ולפנק.

בקטע פרקטי- סעיפים שמאתגרים אותנו ואנחנו מרגישים שמגיעים להרבה קניות רגשיות, ממליצה להחליט על תקציב חודשי או רבעוני (נניח בבגדים יותר הגיוני להחליט על תקציב ל3 חודשים כי יש חודשים שקונים הרבה ויש חודשים שלא קונים בכלל), ומראש להחליט כמה את רוצה להיות ברווח בתחום הזה וכמה בהצטמצמות (כמובן יש הרבה אמצע, אבל שנייה לנסות למקם את עצמכם על הסולם שכמובן זה צריך להיות מושפע גם מהצרכים המשפחתיים וגם מהיכולות הכלכליות), ואחרי שאת מחליטה על תקציב נניח 1500 ל3 חודשים- להיות ממש בשמחה על כל בגד שאת קונה ונכנס בתוך התקציב,

אם היכולת הכלכלית שלכם כרגע לא מאפשרת לכם הוצאה גדולה על בגדים, אז מחליטים על תקציב מצומצם יותר, אולי זה מצמצם אבל אז זה יגרום לכם להיות יותר מאופסים ולא להתפזר

ואם כן יש יכולת- זה מאפשר שפע ורחבות, אבל קצת מנטרל את הקניות הרגשיות כי עדיין זה

בתוך מסגרת

אם זה יותר עמוק בחורף אז לסקי בחרמון

להביא עוזרת לניקיון רציני

לקנות מצעים חדשים, מגבות, שוקולדים

לקנות בלוני הליום ועוד קישוטים

להזמין אוכל שווה הביתה

ולחגוג

אפשר לשלב בו גם אטרקציה כמו חדר בריחה או סדנת יצירה.

רוצה עוד

שולחת לבעלי אחר כך

ורק בחוץ

צלילה

כדור פורח/צניחה חופשית

קייאקים

טרקטרונים + פיקניק

יש לי משהו שעשיתי אבל זה יהיה אאוטינג רציני אז אם את רוצה באישי- בכיף.

סיור סאגווי, יש גם סיורים על הים

רכיבה על סוסים (כנל יש גם על הים)

טיול אופניים בבנימינה

בריכה פרטית

שלוקחים יומית, לא בלילה.

בבוקר אפילו.

עם ג'קוזי ומפנק.

חושבת שזה של דתיים ככה שזה מיועד ממש לפתרונות כאלה ולא חדרים לפי שעות שלא נעים באווירה...

אבל אני היתי עושה יום טיול מאורגן. כשהילדים במסגרות ועוד קצת בייביסיטר עד הערב.

בוקר פותחים באיזה בית קפה.

אחרי זה לסגור מראש איזה סדנא שאוהבים / מסז'/ אמבטיית קרח / רכיבה על סוסים

כל רעיון אחר שבסגנון שלכם..

ואז איזה סיבוב בשוק מגניב באזור, מחנה יהודה בירושלים או הכרמל בתל אביב וכזה..

ואז מסעדה ארוחת צהריים. אפשר גם קפיצה לים נגיד לשבת קצת.

אנחנו עשינו את זה ועד היום זוכרים את זה כחויה הכי טובה שהיתה לנו. יותר מכל נופש.

ואם את בקטע של אקסטרים - אז עשינו צניחה חופשית יחד וזה גם חויה בלתי נשכחת.

יש שם מסעדות מהממות, יש שם מקומות שמרגישים כמו חול, אם את בקטע של אקסטרים אפשר לעשות איזה משהו ואחכ ללכת למסעדה טובה, תלוי מה את רוצה, שופינג, אוכל, חוויות..?

זה ממש משפיע על כל היום ועל ההרגשה האישית.

ואני מאוד רוצה את זה-

לקדם דברים שאני יודעת שצריך לקדם

שחשוב מאוד לקדם

יש את הכל בתוכך,השאלה היא מה יעזור לך להוציא את זה לפועל/ מה כביכול מונע ממך

אני מאמינה שהטוב שבנו יוצא כשטוב לנו

תתחילי מזה. צעדים קטנים יומיומיים ועקביים שיעשו לך טוב. שינה טובה. פחות טלפון. נוכחות ברגע. הצבת יעדים ברורה, שיהיו גם ישימים.

את נשמעת אישה מדהימה♥️

מתקדמת קצת קצת קצת, רוצה יותר....

לא כלכך יודעת איך להציב יעדים קטנים אבל אנסה

מנסה לחושב איזה מסגרת אני יכולה לקבוע לעצמי כדי להתקדם

מין רוטינות של רפלקציה איך הולך עם המטרות

לא יודעת ככ..

תוהה איך לייצר זמן של הקדשה כזו לעצמי.

אני בבית עם בת ה 8 חודשים אז יחסית רגוע,

ממש רגוע... אבל גם אין את הפניות של לבד רגע...

ותודה על הפרגון!!🥰

שזה להגדיר לעצמך את המטרות שלך. עכשיו את יכולה לבחור אחת- שתיים משמעותיות מביניהם ולהתמקד בהם בתקופה הקרובה. כדאי לפרק כל מטרה למטלות קטנות ומעשיות שאת יכולה ליישם ביום יום...

מעניין אם זה יעזור

כי גם דבר קשור לדבר

אבל צריך להתחיל ממשהו....

של הרגל חדש.

כל ר"ח אני מחשבת על מה אני רוצה לעבוד בחודש הזה, אבל לוקחת דברים קטנים שנבנים אחד על השני

כל שבוע 2 משימות זה ממש הרבה מדי לדעתי. אולי אם את מחלקת כל מטרה לחלקים קטנים ואז לקחת כל שבוע חלק קטן אחד זה יעד יותר הגיוני

כשאת הולכת על הרבה מדי בבת אחת זה גם מבלבל וגם לא מחזיק לאורך זמן

אני בעד לקחת שינויים לאט לאט ולעבוד על כל נושא בנפרד כדי שזה באמת יחזיק לאורך זמן...

רוב מה שכתבת

מפעיל אחד את השני

אם ישנים מספיק

עושים ספורט

כותבים מחשבות

עושים דברים שממלאים

אז

אפשר להיות שמחים אקטיביים ומגשימי חלומות

מאיפה מתחילים?

ברור מלישון

חוסר שינה זה הפוגם הכי גדול של החיים

אחכ צעד צעד

(אני עשיתי דרך מהקל אל הכבד

ממה שהכי קל לשנות

ואז שזה הופך הרגל

אפשר להמשיך הלאה)

רציני.

נשמע כמו רשימה של האישה המושלמת.

אפשר להגיע לכיוון, אבל כל החיים הם עליות ומורדות, ולהצליח להחזיק את הכל בו זמנית לפעמים לא מעשי.

אז חמלה, לקבל אותך כמו שאת גם ככה, וחמלה זה לא ויתור, זאת אהבה לא מותנת תוצאה, הסתכלות בעיניים טובות על עצמך והתקדמות איטית ובלי ביקורת.

ולדעתי היא הדרך היחידה להתקדמות בריאה, כי אם המניע הוא ביקורת ולא אהבה, האהבה העצמית גם לא תגיע כשתגיעי "לפסגה".

ובפן הפרקטי הייתי מתחילה מספורט וזהו, לא כל יום, תתחילי מפעמים בשבוע, זה יניע את הגלגל.

אני חושבת שאצלי זה יכול להתחיל מלסגור את הטלפון... אז עכשו סוגרת והולכת לגדול תודה שפתחת את השרשור הזה ועוררת אותו גם לרצון ❤️

מיותר

סתם עולה כסף

מלא התעסקות

אף פעם לא עובד כמו שצריך, תמיד עושה בעיות..

בחיים לא חסך ..

אם היה אפשר מרחוק היה אפשר אבל זה לא שזה עזר לרופא *לבדוק* את הילד מרחוק

בחיים זה לא עבד וניסינו מלא פעמים לאוזניים גרון נשימה ומה לא..

אותי מזה...

משתגעת מהעניין שכל ההפתעות קורות בלילה

וכל פעם זה ריצה למיון כי הרופאים בטלפונים רוצים לכסת"ח

על עצמי, בדיקת גרון בשעות הערב, ישר הרופא און ליין אמר שזה דלקת גרון וקיבלתי מרשם לאנטיביוטיקה, על הבוקר בעלי קנה.

לקטנה שלי קצת קשה לי להשתמש בזה, כי אני מרגישה שהיא חייבת בדיקה של רופא באופן ספציפי, אבל אם יהיה צריך, אני אשתמש

קניתי את זה לפני טיסה של 3 חודשים לחו"ל

תכלס לא הייתי צריכה את זה שם ב"ה

אח"כ השתמשתי פעמיים בארץ עבד מעולה

ממש בקלות התפעול ורופאים נעימים

אבל לא יןדעת אם הייתי קונה את זה אם לא הייתה את הטיסה

ממליצה ממש ממש!

הציל אותי, את בעלי ואת הילדים מלא פעמים מלצאת בלילה לרופא תורן/לחכות לבוקר/סופי שבוע לרופא שבינתיים הילד צורח.

לא יכולה לספור את כמות הפעמים שעזר עם האוזניים של הילדים.

פחות מומלץ לבדוק ראות.

אבל אוזניים וגרון עבד מצויין.

אם הילדים הייתי צריכה את העזרה של בעלי שאחד יחזיק ואחד בודק.

*** אני עם מכשיר חדש שאיכשהו המייל שאני כבר לא משתמשת בו נכנס להגדרות.

הניק החדש יותר שלי שמור במייל אחר ולא זכרתי סיסמה.

מוזר לכתוב שוב מפה

ולא היה לי בו צורך מאז. כן היו חולים והצלחנו לקבוע תור לרופא

קניתי אחרי כמה פעמים שביאר פתאום כאבו האוזניים ועוד..

אז אולי זה סגולה..

בכל מקרה שמעתי המון המלצות..

לא יודעת אם הייתי אומרת במקום מיון אבל כן במקום רופא, לפחות במקום רופא כשאין תור זמין.

האמת שהשתמשנו מלא פעמים וברוב המקרים לא הלכנו לרופא אחכ בכלל.

אחרי כמה פעמים זה כבר לא מסובך לבדוק וזה אחד הדברים הכי משתלמים שקנינו, ממליצה לכל מי שיש לו ילדים.

קודם כל בשביל למדוד חום,

הרבהההה יותר פשוט מאשר לדחוף לילד חולה ועצבני מדחום לפה.

חוץ מזה, בעלי השתמש כמה פעמים כתחליף לביקור אצל הרופא.

גם לילדים וגם לעצמו.

זכור לי פעם אחת כשלבעלי היה כאב גרון מאוד חזק והיה בבית אנטיביוטיקה מדלקות גרון קודמות

הוא חשש לקחת ואז אחרי ביקור אונליין בטייטו קיבל מרשם לאנטיביוטיקה והתחיל לקחת מיד.

זה היה ממש משמעותי (אני לא זוכרת אם זה היה סופ"ש אבל תור אצל רופא פיזי לא היה זמין ביומיים שלאחר מכן).

אני אישית קצת פחות מתחברת ולא ניסיתי ביקור רופא דרך הטייטו.

יש דברים שאני מרגישה שצריך רופא פיזי, להרגיש את הילד.

אבל הרבה פעמים רק צריך מרשם או לשלול משהו והמרפאה לא נוחה או לא זמינה. אנחנו משתמשים פעמים בודדות בשנה, אבל בסך הכל כבר השתמשנו כ15 פעמים.

לא רוצה להעיק אז לא עונה אחת אחת.....

@ואילו פינו@יהלום נוצץ@דיאן ד.@יראת גאולה

@עלמא22@אמא לאוצר❤@ברונזה@אנונימית מאושרת@התייעצות הריון

אני רואה שהרוב כן מרוצות

בישוב שלנו אין לי קופ"ח והרופא של היישוב לא תמיד זמין כך שהרבה פעמים אני מוצאת את עצמי במיון רק בשביל שיאשרו לי דלקת באוזן וכד'....

אני עכשיו רואה שזה לא כזה יקר, אז חושבת שאזמין, גם אם זה יחסוך לי פעמיים/3 בשנה זה כבר שווה

תודה רבה לכן!!!

אולי תתייעצי עם מוקד נשים של הקופה דרך הטלפון?

אני בכללית, ממה שידוע לי יש מוקד אחיות ומוקד רופא משפחה אונליין..

לא משהו של נשים..

ובמוקד נשים שהייתי, חיכיתי שעתיים בשביל שהרופאה תגיד לי שהייתי צריכה לחזור לבית החולים (זה כשבאתי אחרי הניתוח)

רופא משפחה יעזור לך כאן באמת...

אולי יש אופציה להתקשר למיון נשים בבית חולים שבו נותחת?

אני מניחה שזה כתובת הגיונית לפנות אליה...

מקפיצה לעוד רעיונות...

ותתקשרי לשם

היום הכאב ממש נרגע, כנראה זה היה אתמול בגלל מאמץ...

עברתי גם ניתוח של כריתת חצוצרה בגלל חוץ רחמי ואחרי מאמץ היו לי דקירות, עם הזמן זה נרכע

לפעמים שיש לי ביוץ באותו צד אני מרגישה כאבים ואני כבר כמה שנים אחרי זה

ואל תשכחי את כלום זנן אחרי הניתוח. בכל זאת ניתוח לכל דבר תשמרי על עצמיך 🙏

כאילו זה לא טוב אבל מעודד...

כמה זמן לקח לך להתאושש?

לפי הרופאה אני יכולה כבר לחזור לעבודה, אבל ממש לא מרגישה ככה...

ואז חזרתי לעבוד, אבל השתדלתי ממש לשמור ולא להרים כבד כי אחכ הרגשתי את הכאבים

חיבוק יקרה!! ❤️

וחודש ממש לחזור לעצמי

תרגישי טוב!! חיבוק!

אם היה לך היפראמזיס, יכול להיות שזה עוד לא נרגע (נורמלי עד 8 שבועות אחרי הלידה)

וגם הנקה הרבה פעמים גורמת לבחילות שחולפות כשההנקה מתייצבת

בנתיים תקפידי לאכול קרקרים/בייגלה/דברים יבשים וקצת מלוחים לאורך היום, ולקחת B6 וB12 ותבדקי את מצב הברזל שלך כי ברזל נמוך גם עלול לגרום לבחילות.

גם בלוטת התריס משובשת יכולה לגרום לבחילות אז אם את עושה בדיקות דם- תכניסי גם את זה.

תודה על התשובה המושקעת

בי12 בטח חסר לי

ומאגרי ברזל היה חסר לי בהיריון ולא הצלחתי להתמיד ולקחת, והשתחררתי עם המוגלובין בסדר. זו תזכורת טובה לקחת בכל זאת… הלוואי שיעזור

תודה!

בתקופה הראשונה

חא הייתי דואגת

מציק ועובר (כותבת מניסיון)

יכול להיות גם איזה וירוס בטן שתפסת

תקפידי לשתות הרבה

ומזל טוב!

תודה!

שותה מספיק?

מצליחה לישון כמה שעות?

בהנקה מאוד מאוד חשוב לאכול ולשתות הרבה ובשפע, לוקח זמן להבין מה הגוף צריך אבל הוא מדבר אלייך - תקשיבי לו

מבינה שצריכה להשקיע בזה.. מעדיפה לישון ואז הילדים מגיעים ואין לי ככ זמן וכנראה לקראת ערב לא אוכלת מספיק..

תודה!

פעם ראשונה בערך חודשיים

פעם שניה - חודש

שבוע בהתחלה

לאחרונה היו לי כמה ימים מאוד הורמונליים וטיפה הכתמות, מניחה שזה סוג של מחזור.

בכולם הייתי על הנקה מלאה

והיו רק הכתמות קלות

(התקנתי אחרי מקווה- כך שלא נאסרנו אפילו)

ואז התחילו הכתמות תקופה מסויימת ועבר.

כל התקופה של ההכתמות לא נאסרנו, אבל כן היו פעמים של כמעט בגלל חוסר תשומת לב.

אם נאסרים לדעתי זה הסיפור הגדול עד שמצליחים לטבול כשכל הזמן יש הכתמות.

יותר דימומים.

וגם אם מצליחים לא להיאסר כתמים ודימומים זה סיוט

נראה לי שכדאי להתקין בשלב שהרירית דקה, שזה ממש בימים הראשונים של המחזור

כך יש יותר סיכוי שלא יעשה דימומים

אבל אם לפי שיטתכם ההכנסה לא אוסרת, אז עדיף אחרי המקווה ולהיזהר עם הכתמים

לי היה תקופה ארוכה כתמים למרות ההנקה מלאה ודי מהר התרגלתי וזה כבר לא הפריע לי כמעט

זה גם לא היה ברצף.. פעם בכמה ימים כתמים לכמה שעות

אפשר להיות יחד עם הכתמים האלו?

כלומר מבחינה רגשית לא נראה לי שייך בכלל כי זה מרגיש כמו מחזור כשיש כתמים, אבל אני שואלת מבחינה הלכתית.

אז כדאי לשאול את הרב שלכם

אנחנו קיבלנו הנחיות מסויימות וזה לא הגביל אותנו כמעט