מרגישה שבאלי להיכנס למיטה ולא לשמוע אף אחד !
אני חצי שנה נשואה לבעל הכי טוב שיכלתי לבקש ב״ה
בחצי שנה הזו חוויותי 2 הריונות כימים
וזה פשוט שובר אותי נפשית ופיזית!
אני מצפה להריון הזה כ״כ ואני פשוט לא מצליחה להבין למה הגוף שלי לא מצליח להחזיק את הריון הזה!מרגישה שהגוף שלי בוגד בי ואני פשוט כאובה ועצובה ברמה שאני לא רוצה לפגוש אנשים ורק בוכה .
כמה אני מתפללת להשם שיזכה אותי להיות אמא במהרה ושאני לא יצטרך לעבור מסע
אוףףף איך אני מצליחה להרים את עצמי ???
מבינה לליבך מאוד!
גם לי היתה הפלה בהריון ראשון מיד אחרי החתונה
גם הרגשתי סוף העולם...וכאב לי מאוד (לא זוכרת אם ברמה שלא מסוגלת לראות אפחד)
כמובן אחרי שילדתי ב"ה מאז כמה וכמה ילדים הבנתי שהפחד מהעתיד הוא זה שגרם לי להכנס לקצת חוסר פרופורציה...
נכון זה חוכמה בדיעבד.
אבל את צריכה לזכור שהכל טוב אתם נשואים רק חצי שנה.
בינתיים תחויי את האושר בזוגיות בתור זוג צעיר זה משהו שלא יחזור אח''כ עם ילדים. ויהיו ילדים בעז"ה!!
תסתכלי אופטימי על העתיד זה מה שחשוב ורוס הסיכויים שהעתיד ורוד הרבה יותר ממה שהוא נראה
בנוסף. יש את גם האתגר האמונה - חייבים לזכור שכל מה שקורה הוא לטובתנו. אם כי קשה לראות את זה. אז להתפלל שלפחות האמין בזה.
ותאמיני לי שאני גם עוברת עכשיו אתגר גדול בנושא .. ככה שמדברת גם מניסיון וגם לעצמי 
חג פסח כשר ושמח!
קומו תצאו תהנו את תודי לי על זה
עברתי כמה כאלו, ואחד היה גם ממש לפני פסח
איך היה לי קשה לקום מהמיטה ולהמשיך כרגיל בעבודות החג..
מה שמעודד קצת, זה לדעת קודם כל שיש התחלה כלשהי של הריון שזה כבר סימן טוב מאוד. ואפילו היה לכם פעמיים תוך חצי שנה.
זה באמת כואב מאוד 
לרצות ולכסוף כ"כ כ"כ להריון...
ואז הוא מגיע
ואז כימי
ואז שוב
וואו.
ממש כואב 💔
שולחת לך חיבוק גדול גדול 
ב"ה שתזכו לבשר ולהתבשר בבשורות טובות במהרה
ורציתי גם לכתוב לך שמאוד ריגש אותי לקרוא מה שכתבת על בעלך - שאת נשואה לבעל הכי טוב שיכולת לבקש ב"ה!
וואו
זו מתנה עצומה
וזכות עצומה
ואושר צרוף
וב"ה ב"ה אתם עוד תזכו לחבוק ילדים מדהימים שהם פרי אהבתכם המדהימה הזאת ❤
לאט לאט יקרה
חצי שנה זה באמת לא הרבה זמן, ועוד שבתוכה היו 2 הריונות כימיים, זה מאוד כואב אבל גם מאוד מעודד יקרה ❤
בארצות אחרות נותנים אפילו שנתיים מעת הניסיון להרות עד שבכלל בודקים,
וכאן בארץ נותנים שנה (כי יותר לחוצים כאן בכללי )
זאת כמובן אם אין סיבה מיוחדת או ידועה...
זה יגיע
ב"ה
בדיוק בדיוק בזמן
ישועת ה' כהרף עין
בינתיים תהנו מכל האושר שלכם יחד
תמשיכו לבנות ולהעמיק ולהתברך ממנו עוד ועוד
ולהמשיך כך בעצם גם להכין את הקרקע לילדים שיבואו ויהנו מכל העבודה הברוכה הזו שלכם
אני אוהבת לחשוב גם על הזמן עצמו שממתינים להריון בתור "הריון שלנו, של הזוגיות שלנו", או "הריון של כוחות הנפש שלנו", או "הריון של האדם שאנחנו", כלומר להתייחס גם לזמן עצמו שעובר כהריון והכנה של משהו גדול וטוב, לפני ההריון של הילד עצמו. כי בעצם אם משקיעים בזמן הזה ובונים בנו, בונים בזוגיות, במידות, בחיים בכללי - זה באמת בסיס איתן גם לילדים שיגיעו ב"ה וגם לאיכות החיים והאושר עצמם
(ולסיום שיתוף קטן בתקווה שיעודד - אנחנו חיכינו לבתנו הבכורה 3 וחצי שנים עד שנולדה, כלומר שנתיים וחצי חיכינו להריון הזה, וב"ה עליה ממש (אוטוטו בת 15 )
ולאחריה עוד 2 אוצרות מדהימים תודה לה' הטוב.)
וכמובן מאחלת לך שיגיע במהרה, בקלות, בשמחה, בבריאות שלמה ובדיוק ❤❤❤
ומעצבן ומתסכל ומפחיד
מה שלי קצת עזר זה טיפה לקרוא ולהבין - מה קרה כאן בעצם
אז מה שקרה זה שהגוף שלנו התחיל תהליך של הריון, אבל התנאים לא היו הכי טובים שיש, ההשתרשות קרתה במקום לא אופטימלי, הזרע או הביצית לא היו הכי מושלמים, אז בניסי ניסים, השם טבע בגוף שלנו את היכולת לבדוק ולברור רק את הטוב ביותר, ומה שלא - עדיף שלא יקרה ולא ימשיך להתפתח.
ובכלל, הריון כימי זה בדרך כלל דבר שלא מבחינים בו, הוא מתבטא בכמה ימי איחור, ואז הווסת מופיעה, זה אומר שרק מי שכל כך רוצה ומחכה ובודקת - רק היא תזהה את זה.
לכן ייתכן מאד שזה נפוץ הרבה יותר, רק שרוב הנשים תולות את זה באיחור שגרתי אם זה דבר שבשגרה (כמוני)
אני לא מבטלת את הכאב, זה כואב. מאד.
אבל אני רק רוצה להרגיע את החששות ולהסביר שזה בסדר שזה קורה. הגוף שלך מפקד כמו שצריך. הוא בוחר בשבילך את התינוק הכי מושלם בעולם, ובעזה את תהיי אמא מדהימה, בקרוב
אני באמת מנסה לקחת את הדברים בפרופרציות עם כל הקושי ,
מודה על אמונה שמחזירה אותי לנשום ולהבין שהכל מהשם יתברך אז תודה לכן בנות מאחלת לכן פסח שמח וכשר(:
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
למי שכתבה שמרחמת על משפחה קטנה, להראות את הצד השני.
לא יודעת אפילו למה זה כזה הפעיל אותי, כשאני חושבת לעומק, אולי כי תמיד רציתי משפחה גדולה יותר(נגיד אולי שישה)אבל בפועל בגלל הריונות קשים ויתרתי על כך. וגם בעלי פחות בעניין
פשוט אין מה לרחם כי אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אחד.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...
