יחד עם שחיטת הפסח בבין הערביים שלפניו, אבל העיקר זה הלילה "ועשית פסח לה' אלוקיך...ופנית בבוקר והלכת לאהליך".    התורה פרשת אמור אומרת שהפסח מתחיל בהין הערביים של יד, ובשקיעה כשניכנס טו, מתחיל חג המצות יחד עם הפסח, לא במקומו.

זה כמו נגיד שהחופה בערב אבל כיסוי ההינומא הוא לפני השקיעה לפעמים, ובערב מתחילים גם החופה וגם ימי 7 הברכות.   כך הפסח הוא בעצם הלילה הראשון של חג המצות, (ולא מה שלפניו) מה שאנו מכנים כיום ליל הסדר (רק שאצלינו אין את שחיטת הפסח בין הערבים שלפני ליל הסדר

פסוק אחד אומר: "ובחודש הראשון, בארבעה עשר יום לחודש: פסח לה'"

ופסוק אחריו אומר: "ובחמישה עשר יום לחודש הזה: חג. שבעת ימים מצות ייאכל"
 

זה מופיע בספר במדבר. כמובן שבהלכה למעשה יום יד' הוא נסמך ליום טו' ואינו דומה ל"חג פסח" שלנו, אבל הרעיון עצמו של החלוקה הוא די מפורש.

יום יד' עיקרו הוא הקרבת פסח.

יום טו' עיקרו הוא אכילת מצות.

ליל הסדר הוא המזיגה והחיבור שלהם זה בזה. על מצות ומרורים יאכלוהו.

טו, כך שרובו נמצא בליל טו.   כמו שכתוב בדברים "ועשית פסח לה' אלוקיך...ופנית בבוקר והלכת לאוהליך".

בויקרא ובבמדבר התורה רק אומרת שאותו פסח מתחיל כבר מצהרי יד וממשיך לליל טו, לא באה לשלול את ליל טו כ"פסח".

אגב זה לא כל יום יד, רק צהריו אחרי חצות "בארבעה עשר לחודש *בין הערביים* פסח לה' "

עד כאן תורה שבכתב. על זה באה תורה שבעל פה, והגדירה הלכה למעשה דבר אחר. אין כאן מחלוקת אלא דיון בשני מישורים. 

על רובד ראשון.

זה כמו לומר "בא בתשרי מתחילים הימים הנוראים, וב י בתשרי יום כיפור" זה לא אומר שיום כיפור לא כלול בימים הנוראים, אלא שזה עניין נוסף מוסף על הראשון.

כך הפסח מתחיל בצהרי יד, ובליל טו נוסף עליו גם חג המצות.

ואי אפשר להתעלם מהכתוב בדברים שכותב "ועשית פסח לה' אלוקיך צאן ובקר...ובישלת ואכלת...ופנית בבוקר והלכת לאהליך.  שבעת ימים תאכל מצות" שם רואים שהלילה הוא עיקר ה"פסח".   וכן בכל הנביאים לעשות פסח בירושלים כולל את ליל הסדר.

בסוף הפסח הוא על שם שפסח ה על בתי ישראל, וזה קרה בליל טו, לא ביד

גילוי נאות: עוד לא קראתי את המאמר. מה שדיברתי איתך עד כה זה על סמך זיכרון רחוק של שמעתי מפי שמעתי של הרעיון הזה. 

יד הוא יום ההכנה, טו הוא יום היציאה - ליל הסדר הוא נקודת המפגש.

אין טעם לכל הדיון הזה לפני קריאת המאמר. לאחר שנלמד אותו, נשוב לדון.

כל ליל הסדר מתקשר לפסיחה על הבתים ומכת בכורות, ושילוח פרעה באמצע הלילה את ישראל.

ההכנה ביד בפסח מצרים היתה ממש סמוך לחשיכה, וגם בפסח דורות זה ב2 שעות האחרונות של היום. למעט כשפסח יוצא בערב שבת וכו'.

זה כמו לומר שסעודת ליל שבת היא נקודת המפגש בין יום שישי, שבו אומרים לכה דודי, לבין שבת. זה לא נכון. קידוש ליל שבת הוא מצוות העשה היחידית בכל שבת.     כך ליל הסדר הוא עיקר חג הפסח-מצות.     ההכנה אליו היא בצהרי יד, ואילו המשך השמחה זה ב7 ימים הבאים.

אקרא אותו.  תודה   

זה אכן יום מיוחד ושונה משאר ימים טובים.

בכל מקרה, להלכה וודאי זה נסמך לחג המצות. ולאגדה זה וודאי נראה כחילוק חלקי מהמקרא.

אתה מוזמן להמשיך להתווכח עם הרב יואל בן נון.

היא הכנה לליל הסדר ליל טו.

"לעשות פסח" בדברים ובנביאים זה לעשות ליל סדר, יחד עם הקרבת הפסח שלפניו ואכילתו בלילה. עיין ביהושע מלכים דברי הימים ועזרא.

ההכנה ביד בפסח מצרים היתה בשביל מה שיקרה בליל טו. פסח על שם הפסיחה בליל טו.

איך "חג פסח" חל שלא ביום הפסיחה?

עדיין לא קראתי את הרב בן נון, אבל פשט המקרא חולק עליו, וכן מנהג ישראל לדורות, שרואים בליל הסדר את הדבר החשוב ביותר

"כבוא השמש" מלשון ספר דברים.

איך יום שלם הוא חג בגלל 2 השעות האחרונות?

לא נראה שליל הסדר הוא מזיגה בין חג פסח לחג מצות, אלא שליל הסדר הוא עצמו הפסח (ולא חג הפסח , כי פסח בתורה לא מוזכר בלשון חג, רק חג המצות), ואילו צהרי יד זה ההקדמה וההכנה ללילה

מטו' והלאה זה חג "המצות".

ואילו במעבר ביניהם, יש חובה לאכול פסח ומצה. אני יכול בהחלט לראות פה את החיבור הנאה.

בכל הקרבנות שלמים אם נטמא הבשר זורקים הדם, ואילו בפסח אם נטמא הבשר לא זורקים את הדם. הגמרא אומרת שהסיבה היא שבשונה משאר השלמים, הפסח עיקרו בא לאכילה.  

אכילת הפסח היא בליל טו.

גם בפסח מצרים מטרת מריחת הדם בי"ד היה בשביל הפסיחה בליל טו

ליל הסדר בתורה נקרא "פסח לה' " ואילו כל 7 ימי החג נקראים "חג המצות".

זה כמו ההבדל בין חתונה ל7 ברכות, או להבדיל לוויה ושבעה.

התורה פשוט אומרת שליל הסדר מתחיל מצהרי יד, כי הקרבת הפסח היא התחלת ליל הסדר.   עובדה שבחומש דברים ובכל הנביאים לעשות פסח זה לעשות את ליל הסדר.

גם בימינו החלוקה בין ליל הסדר לשאר הימים ברורה - הלל שלם מול הלל חסר, חיוב לאכול מצה מול מצה רשות, חיוב בעליה לרגל ללון בירושלים היום הראדון לעומת שאר הימים.   חלוקה שאין למשח בסוכות בין הלילה הראשון לשאר ימי סוכות.

הטעות של חלוקה בין יד לטו נובעת ממחשבה שהקרבת הפסח באחר הצהרים של יד מנותקת מליל טו, כאשר כבר בפסח מצרים ההקרבה היתה כהכנה לפסיחה בערב, דהיא העיקר. ואגב הקרבת פסח היתה בדרך כלל ב2 האחרונות של יד, ממש לפני הערב של טו, כך שרוב יד היה יום רגיל, חוץ מאיסור אכילת חמץ מחצות והלאה. זה כמו שבימינו קבלת שבת היא בשעה האחרונה של שישי לעיתים, ולא בתוך שבת עצמה

"ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים, הוא ה*לילה* הזה לה' - שימורים לכל בני ישראל לדורותם"

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה