יודעת רק שלא הצלחתי וזה היה לי עצוב מאוד מאוד

וגם התחליף לא הכי בריא בעולם... תסתכלי ברכיבים

אני מסתכלת על הנקה כפשוט אוכל שהכי מומלץ לתינוק והכי הייתי רוצה בעולם שיהיה לו את זה. זה בפשטות...

כל הקטע עם החיבור, נחמד והכל, אבל בסדר, מצליחה להתחבר לתינוק גם בלי ... 

שאין עליהם חולק (כמובן בתנאי שזה הולך בטוב ולא גובה מהאמא מחירים של סטרס או מחסור שינה מוגזם..) -

ההנקה היא קסם של חיבור. החיבוק הממושך, ההורמונים של אהבה שזורמים והכח-על להיות מסוגלת לעשות טוב לתינוק שלך בכל מצב..

לפעמים כשהקטנה מוצפת ולא רגועה אני לוקחת אותה להנקה ובתוך כמה דקות היא רפויה, מאושרת ומרגישה בטוחה ואהובה.

אם את לפני לידה ראשונה- מוזמנת להגיע פתוחה להתנסות הזאת. אם וכאשר תרגישי שלא מתאים- תשחררי.

מניקה כבר 3 חודשים ב״ה

לאט לאט מתחילה להתחבר להנקה

אז ככה היתרונות…

זמין בכל רגע

מזין- בזמן חולי זה ממש תרופה לתינוק

חסכוני

אין התעסקות של שטיפת בקבוקים, חימום מים

הנקת לילה- זה נוח מאשר לקום ולהכין בקבוק

עוקבת לעוד תגובות…

בהצלחה

היו לי תקופות מאתגרות סביב הנקה

לפעמים הנקתי בכיף

ולפעמים זה היה עול ומגביל. (תינוק לא קל שדורש הרבה או שהולך קשה איתו בלילות, כשכולם היו קטנים הינ לי קשה להתמסר להנקה אז לא כ"כ אהבתי)

עכשיו מניקה את החמישי ונהנית מאוד מאוד

לא יכולה לחשוב על להפסיק

אבל שוב זה כי יש דברים סביב זה שעוזרים לי להנות

הילדים גדלו

הוא תינוק נח יחסית

ועוד כמה דברים..

זוכרת שבמחקלת יולדות כתוב מה הרכיבים של חלב אם, וזו רשימה ענקית, ומה הרכיבים של תמ''ל וזו רשימה קצרה יותר.

הגוף מתאים את החלב לילד ולמה שהוא צריך, כשילד חולה אז הגוף קולט את זה דרך הרוק ומתאים את הרכב החלב באופן מיוחד. גם בקיץ החלב מכיל יותר נוזלים כדי שהתינוק יהיה רווי.

זה יכול להיות מאתגר

אבל זה מחבר מאוד בין האמא לתינוק ויש בזה משהו מאד מרגש

בעיני ההנקה היא קסם

החיבור העוצמתי הזה לתינוק

התלות (ההדדית)

בחודשים הראשונים זה בעצם המשך של ההריון- השליש הרביעי

זה כמו שאם יציעו לי לוותר על לשאת הריון ויהיה רחם מלאכותי או פונדקאות בתנאים אידיאלים אבל בלי הרגש הזה של להיות בהריון- אני בוחרת בחווית ההריון על כל התופעות לוואי שלו

ככה אני בוחרת בהנקה, בקסם שלה על כל התופעות לוואי שלה

אני לא חושבת שזה משו שאפשר להסביר למי שלא חווה את זה

זה עוצמת רגשות ברמה אחרת

(ואין פה ביקורת למי שלא... להפף, אני מעריכה מאוד מאוד מי שמניקה מתוך אמונה שזה הכי טוב למרות שהיא לא מרגישה את ההי הזה כי זה הקרבה מאוד גדולה)

אני גם שמתי לב שכנראה בגלל ההנקה אני מרגישה את התינוק כ"כ חזק

יודעת מתי מתחיל להיות חולה עוד כמה ימים לפני שצץ משהו בכלל

יודעת מתי רעב, מתי זה פינוק

כמעט אף פעם לא טעיתי

אלו תחושות שאי אפשר באמת להסביר

וכל זה לא סותר שלפעמים יש מורכבות סביב ההנקה כמו שכתבתי קודם בתגובה אחרת  

לא היי מטורף

אני נהנית מהפלא שהקב"ה ברא

כל אחת חווה את זה אחרת

אני רואה בהנקה נס עין בעין

אבל לא הנקתי בלעדית ולא עד גיל מאוחר למרות זאת

לא היה לי נעים החיבור הפיזי

חיבור רגשי הרגשתי מצוין גם עם בקבוק

סבלתי מהדלקות ומהצורך בפרטיות ומזה שלא ידעתי כמה אכלו

בקיצור

חכי ותראי אם *את* אוהבת את זה או לא

יש כאלה שיראו בזה משהו טכני יותר

ויש כאלה שזה לא יתאים להן משלל סיבות ואז הן יברכו על זה שנולדו בדור שבו יש תחליפים.

מצטרפת לאלה שכתבו פה שתמיד טוב לבוא בראש פתוח, וגם להיות מודעים לזה שיכולים להיות קשיים.

חיבוק עמוק כזה

מתה על זה

ביחד עם זה יש רגעים מחרפנים

למה אוהבים ילדים? אין באמת תשובה.. מעל השכל

יש הי גדול בלי סיבה מספקת

יש נושאים הרבה יותר חשובים כמו ספורט ותזונה נכונה שאנשים מוותרים עליהם כלאחר יד ואף אחד לא בהַי עליהם

למרות שהם קריטיים לבריאות בלי השוואה להנקה

לא סותר שיש כאלו שלא מרגישות מזה הי גדול או בכלל..

ברור שהנקה יש יתרונות מיוחדים שאין בשום תחליף אחר. אפשר לגדל ילדים ללא הנקה אבל לעולם זה לא יהי שווה ב100 אחוז להנקה.

ולא מבינה מה ההקשר שעשית עם הספורט

זה חשוב וזה חשוב

האם שווה בגלל זה פחות להתאמן ויותר להניק בתקופות מסויימות בחיים? בעיני כן

לבין החשיבות

ספורט ותזונה חשובים לבריאות הרבה יותר מהנקה

כי

החיסרון שלהם פוגע בוודאות בבריאות

החיסרון של הנקה אינו פוגע בוודאות בבריאות

למרות זאת הם אינם נושאים מאד פופולריים ואף אחד לא בהי מהם

לאופי הדבר

שזה מזון מיוחד שמיוצר במיוחד עבור התינוק שלך. והאופי של ההאכלה, ישירות מהשד, קרוב ללב, לפי הדרישות והצורך של התינוק

קשר מיוחד בין אם לתינוק שלה

מי שלא מרגישה את ההי הזה כנראה לא יכולה להבין על מדברים.

וזה בסדר שיש כאלו שלא מרגישות את ההי הזה. זה כנראה תלוי בהרבה גורמים

וכל אחת והאופי שלה.

החלב של הפרה הוא מזון מיוחד שמיוצר עבור העגל שלה

והאופי של האכלה ישירות.. לפי דרישה

זה לא נושא שמביא הי לאף אחד

להפך

לרוב בני אדם מנצלים את הפרות ומכניסים אותן שוב ושוב להריון כדי שיהיה לבני האדם חלב

אנשים אכן בוחרים ממה להיות בהי

בעיניי צריך סיבה חשובה כדי להתלהב ממשהו, שהוא יהיה מספיק חשוב.

זה בהחלט בסדר גמור להתלהב ממשהו שאין לו מספיק חשיבות ולא להתלהב מדברים חשובים

כל אחד וסדרי עדיפויות שלו

עשה מה שנוח לך

ולא להקשיב למה שהסביבה אומרת.

אז אני מתחברת לזה בהרבה מאוד הקשרים, וככה אני פועלת לרוב.

אבל אני דוחה בתוקף את זה סביב נושא ההנקה. זה גם מאוד מזלזל להגיד ככה כאשר יש נשים (כמוני) שעושות את זה כי הם מבינות שיש לזה יתרונות. ויש לזה יתרונות ואי אפשר להכחיש.

ובתור אחת שמניקה והנקתי הרבה ילדים

אני יודעת להצביע בדיוק מתי זה הי ומתי זה לא.

יש בזה הי מטורף רק שלפעמים הוא מהול בהרבה מאוד קושי סביב זה ואז זה נהיה ממש ממש נעכס. ומעצבן ומגביל וכואב.

ועדיין לא הייתי אומרת שנשים בחרו להיות בהי ממשהו שהוא לא באמת חשוב.

גם אם הם נלהבים, קולם נשמע מעט יחסית לקולות אחרים.

אני לא מתאבדת על זה ממש

כן חשוב לי שתינוק יונק מכל מה שכתבת

אבל אם לא מסתדר וניסיתי את כל האופציות אז המטרנה נכנסת לתפקיד שלה...

שהיתה לי סכרת הירון בפעם האחרונה עם הקטנה- הי נולדה עם סוכר נמוך למרות שאצי היה מאוזן והיו צריכים לדוקר אותה ברגל כל 3 שעות לראות שסוכר עולה

וזה לא מחזה מרנין בכלל

וההנקה לא עזרה למרות שנהנקתי מלא

עד שהבאתי לה מטרנה ואז הסוכר עלה ברוך השם והפסיקו לדקור אותה ויכלנו להשתחרר

וחזרתי להניק אח"כ

נראה שאת לא מחפשת סיבות למה להניק אלא פורקת שמדברים איתך על זה יותר מידי

זה לא חייב להתאים לך

זה לגיטימי לחלוטין לבחור לתת מטרנה ולא להתנצל.

זאת החלטה רק שלך.. כי ההנקה דורשת התמסרות של האמא, ולפעמים זה לא פשוט.. יש לזה המון יתרונות ואני אישית מרגישה שהם עולים על החסרונות,

אבל זה באמת עניין של חוויה אישית.

זה כמו כל דבר טבעי

כמו שהשמש זורחת ויש אור בבוקר.טבע.

ככה גם הנקה , התינוק ממשיך להיות מוזן מאמא שלו , גם נפשית חיבור כן

ככה הקדוש ברוך הוא יצר את עולמו המופלא

זה דבר טבעי שמתפעלים ממנו

התינוק בלי שיניים מקבל מאמא שלו הכל בלי צורך לחשוב מה להכין לו

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.