אצל ההורים שלי, כשהגענו ליותר מתפוסה של רכב, או שהגדולים נסעו ברכבת לבד, או שלאחד האחים כבר היה רישיון ונסענו ב2 רכבים (או יוצתר)

אם מדובר בילדים קטנים, זה כבר אחרת לדעתי. או רכב גדול או הורה אחד בתחבצ

ממליצה אגב לעשות רישיון. זה ממש מקל על החיים

כאן וגם מבחינה טכנית אצטרך לנסוע לעיר לשיעורים ,נאצלנו ביישוב אין שיעורי נהיגה

ויש עוד זמן עד שהגדולה תוציא רשיון.. 

קונים רכב גדול

כן זה יותר יקר

אבל מה תעשו-לא תסעו יחד להורים-לטיולים וכו?

זה מסבך כל כך

וכמו שכשהמשפחה גדלה אז צריך עוד מיטה או עוד ארון

אז ככה גם אם רכב

7 מקומות קל להשכיר גם כשצריך ואז היתי אמרת לך שאפשר אוטו קטן ליום יום ולננסיעות משותפות תשכירו

אבל 8-9 מקומות לא מוצאים כל כך להשכיר בקלות וזה גם מאוד יקר

ואם זה מעודד אותך

אנחנו שוקלים לקנות 10 מקומות 🫢🫢

(בהריון שמיני ב''ה)

ומעודגת אותך לעשות רשיון

גם אני עשיתי בגיל מאוחר

וגם לי היו פחדים וחששות

ולא חייב להתגבר על הכל בבת אחת

כל פעם מתקדמת במשהו

אני עם רשיון חדש ולא בטוחה עדיין בנהיגה שלי למרחקים ארוכים❤️🙏

וגם קשוח לנהוג מרחקים לבד אחרי לידה עם תינוק קטן

אבל כן..זה בהחלט הכי חכם..

אם תקנו רכבים קטנים, זה מה שייתן לך בטחון.

ככל שתסעי יותר יהיה לך יותר אומץ.

ככל שתמנעי יותר יווצר חשש ופחד..

אנחנו גרים במקום נגיש לתחבורה ציבורית, אז זה יחסית קל.

כשצריכים להגיע למקומות בלי תחבורה ציבורית (לאירועים ומפגשים משפחתיים) אז נעזרים במשפחה שלנו (לא אוהבים לעשות את זה) או שוכרים רכב/הסעה (רכב עד תשעה מקומות לא דורש רישיון מיוחד - זה מה שעשינו כשהיו לנו עד שבעה ילדים. אחר כך האפשרות היחידה היא הסעה - יקר מאוד, אז מתאים רק לעתים רחוקות...)

אגב, הרכב שלנו של שבעה מקומות הלך לעולמו לפני שנה, אז בעלי העדיף לקנות רכב של חמישה מקומות שזולל פחות דלק,  כי גם כך רוב הנסיעות הן לא משפחתיות וגם כך לא כולם נכנסים ברכב אחד... (זה יוצא מאתגר כשרוצים לנסוע בנגלות למקום קרוב, ואז צריך לעשות שלוש נגלול במקום שתיים...)

גם לי אין רישיון... הבת שלי לומדת נהיגה עכשיו, אז בע"ה כשיהיה לה רישיון נוכל לשכור רכב של שבעה מקומות שבעלי ינהג בו והיא תנהג ברכב שלנו, וכך נוכל לנסוע כל המשפחה (או זו לפחות הפנטזיה... אבל לקח לנו שמונה שנים להגיע לאפשרות הזו...)

לא רוצים להתקע בבית כל הזמן

לי אין רשיון ואין כאן תחבורה טובה ככ

אז עוברת לשאלה הבאה---

וחסכוני בדלק

🙏🙏🙏

אלא אם כן אתם בטוחים שלא יהיו לכם עוד ילדים...

אבל הבנתי שרכבים של שמונה מקומות הם נדירים יותר ויקרים יותר. (לשכנים שלנו יש רכב של שמונה מקומות - הוא נכה צה"ל, אז קיבל בחינם - והוא המליץ לנו בזמנו לא לקנות רכב כזה...)

עשיתי ממש ברור בעניין

יש 8 מקומות- שברולט טראוורס אבל לא יודעת מדי מידע

והז שוק שיותר נדיר לקנות-למכור

9 מקומות מצוי יותר..

ואם בהמשך יוולד עוד ילד עדיף בעיני כבר 9

אני לא יודעת להמליץ כי לשנו זה שנתון ישן ולא ממש משקף משהו

כדאי לשאול דברים שמבינים במכוניות😉

בעיקר שכתבת שאתם גרים במקום לא מאוד נגיש

נכון, לנהוג בהתחלה זה מפחיד אבל בתור אמא זה ממש מקל על החיים ומאפשר לך לא להיות תלויה בנסיעה עם בעלך

זה רכבים מאד יקרים עם החזקה מאד יקרה.

ומכיוון שאני מניחה שרוב הפעמים שאתם נשתמשים ברכב זה לא נסיעה בפורום משפחתי מלא, זה אולי חבל על הכסף. .

אם יש לכם בשפע אז שמחה בשבילך ממש. באמת.

אבל נראה לי שלרוב המשפחות בציבור הדתי זה יקר מידי להחזיק כזה רכב..

מה כן?

בנסיעות המשפחתיות שכן יש או ששוכרים חדפ רכב גדול. או שנוסעים אחד או 2 בתחבצ. או שמצטופפים אחד

אין כמעט רכבי 8-9 מקומות להכשרה..נדיר בטרוף...

תחבורה.  ציבורית- לא רלוונטי ביישובים

ולא רלוונטי כהשילדים קטנים עדיין

ובישוב- בטרמפים

בסוף מי שבוחרת לא לעשות רשיון זה חלק מהיתרונות והחסרונות. ןהכל טוב. בחירה עם יתרונות

.אבל מי שאין לה רשיון בטח בעצמה יוצא לה להעזר בתחבצ או טרמפים...

כל אחד יעשה כחכמתו

אני רק לא חושבת שלהחזיק רכב של 9 מקומות זה מעשה משתלם בדרכ..

כמה נסיעות משפחתיות יש? פעמיים שלוש בחודש?

לפחות אצלנו זה המינון...

נראה לי  ש2 רכבים זה האידיאלי בדרכ במצב הזה. ולא רכב של 9 מקומות

יש רכבים שלא כתוב בהם מספר המקומות. ושם זה שטח אפור

רק אומרת שלצופף ילד בלי להוסיף חגורה( גם אם חוגרים 2 ילדים יחד) זה סכנת נפשות ממש.

ולגבי אחזקת הרכב , לא בטוחה שלהחיק רכב אחד של 9 מקומות יותר יקר מלהחזק 2 רכבים קטנים. 

בדיוק מתלבטים אם לקנות.

מה לגבי עלויות וכו'?

אשים כאן את המשפט האכזרי של בעלי-

כשאתם מחליטים מי יהיה יחד בחגורה אחת (או בבגאז'), תבחרו את הילדים שאתם פחות אוהבים.

סליחה, אבל זו לא אופציה.

פשוט לא רלוונטי.

לא קיים.

משהו שאסור להעלות על דעתנו.

(מכירה אישית משפחה שאיבדה ככה שני ילדים).

 אצלנו למשל..

לא נכנסים ברכב של חמישה מקומות. אבל לא קנינו אחר..

אנחנו יוצאים משפחתית פעם ב..

חוהמ

פעם אחת בקיץ וכן הלאה

ביומיום הילדים הוכלים ברגל למוסדות הלימוד.

באמת שלא יוצא..

יש רכבת גם אם צריך. אבל באמת שאין צורך.

בחגים שרוצים לטייל.. או שלוקחים רכבת אם יש לשם. או שמסתדרים עם דודים או החלפת רכב וכו'.

בה עובד לנו מעולה. ובאמת חבל לנו על הכסף להחזיק רכב גדול שבעצם ביומיום הוא יהיה ריק.

אבל זה ממש אינדיוידואלי.

תלוי כמה אתם נוסעים כולם ביחד

מבחינת ביטוח היה יקר כי הוא היה ישן אבל מבחינת דלק לא צרך הרבה בכלל וגם שעברנו ממרכז לדרום- הוא שרד יפה מאוד וכמעט שלא נתקע

לעומת הרכב הגדול- הוא נתקע יותר, צורך יותר טיפולים

אבל הרבה יותר נח לילדים שם- יש להם מקום לשבת וזה גורם משמעותי לרגיעה אצלהם...

ביציאות להסתדר זה בעיה עם רכב קטן אחד. תצטרכו 2 נגלות כל פעם שזה מגביל לתוך העיר רק ולט לטיולים או נסיעות ארוכות יותר

שהיינו גרים במרכז היינו נוסעים גם הרבה באוטובוסים- הכל היה יחסית קרוב

טרנספורטר, גיר ידני.

הוא שימש רכב עבודה, והיה עם ספסל קדמי 3 מקומות ועוד ספסל מאחורה עם 3 מקומות.

אנחנו הוספנו לו עוד ספסל של 3 מקומות ועכשיו הוא מתאים ל9.

מרווח יחסית. ממה שאני רואה התחזוקה לא בהרבה יקרה יותר מלהחזיק רכב משפחתי. 

מוצלח ונוח מכל מה שהיה להם לפני 8 מקומות (טויוטה פריוויה ישנה, טויוטה הייאס ולא זוכרת מה עוד)

במקדימה אין אפשרות לשים סלקל במושב האמצעי וגם אין אפשרות לשבת שם כשאסורים (קרוב מידי ונוגעים עם ההילוכים)

אבל כשמותרים אין נוח מזה!! הסלקל במושב הימני ביותר מקדימה, האמא באמצע והאבא נוהג

וגם- ביחס לרכבים כאלה, ממש נוח להגיע למושב האחורי וגם מבוגרים יושבים שם בכיף

אחת הסיבות שאני עשיתי.

לא רק בגלל נסיעות משפחתיות, אלא גם כי עם מספר הילדים תמיד יש מלא סידורים, קניות, תורים, איסופים... ואי אפשר שזה טיפול רק על צד אחד.

לגבי רכב אין לי המלצה, הרכב שלנו ישן מאוד וכבר צריך החלפה ואנחנו עדיין לא יודעים מה לעשות. השמונה מקומות אין הרבה דגמים, מאוד יקר, והרבה דלק 

זה מאוד משנה אם גרים בעיר או במקום נידח יותר.

בעיר מאוד קשה למצוא חניה ולנהוג ברחובות צפופים עם רכב תשע מקומות שהוא בגודל של רכב הסעות...

ומנגד בעיר אפשר להסתדר לפעמים בתחבצ...

הבעיה מתחילה כשצריך ללכת לסידורים או משהו ויש ילדים קטנים שאי אפשר להשאיר בבית, אז צריך לקחת את כולם, ואז צריך רכב גדול.

אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח

אבל לפחות היה נבלע איכשהו

בלי כלום.

לא הכי בריא בעולם,

אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,

קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.

פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)

אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.

אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.

קורנפלקס עם חלב

מלפפון ככה

נשנושים שמנת בצל

עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות

ענבים

אבל תנסי קודם סודה.

מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.

אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.

לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.

הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.

לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....

הדברה.

אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.

אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה

לק"י

אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.

לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦‍♀️

ולא ישים ג'ל

אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית

אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.

למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..

או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם

כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג

הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים

לק"י

בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.

לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...

לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.

למה המליצו עליו

לק"י

וזה דוחה. בעיקר במטבח.

ותוודאי שאין חורים בקירות

גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.

כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'

ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.

אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.

לא מסריח.

אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)

בדברים האלה לא שווה לחסוך

בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר

במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע

לק"י

(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).

צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)

וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל

זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה

יעל זקש השם שלה..

וואו היא אלופה!!! אתם תרוויחו המון!!! ממליצה ממש!!

על @נגמרו לי השמות המהממת! מצילה בתים בישראל. מקבלת ברחובות וגם בזום. דוסית וצנועה כפי שביקשת, וגם עדינה ורגישה מאד.

יש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.

מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️

אין לי עצות, חוץ מלפעמים

שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.

ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤

כי הכנות שלך נגעה בי

האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה

אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..

נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..

וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..

והרגשתי ש-

אני לא שמחה

לי אין כח

אין לי חשק

אני לא חיה

אני בלי אנרגיות

וכו וכו

הבנתי

שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.

והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.

כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.

זה קשור אלי.

להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.

ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.

וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.

ואז כשזיהיתי את זה

אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.

עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.

אז את נורמלית

וחיבוקקקק

וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב

מה עזר לך לחזור לחיות

ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש

תודה יקרה

ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם

והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..

לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..

שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה

לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ

מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש

גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר

ופשוט שמחה זה ממכר

ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש

אז פשוט בא לי מזה עוד

זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!

ושווה להתאמץ עבור זה!

יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות

רגעים של הנאה מהם? נחת?

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה

אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף

או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות

שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..

שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.

לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.

ואורז.

סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.

חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.

אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.

סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?

אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?

אל תגלי לאף אחד, אבל אני לפעמים מתחילה להכין את השבת כבר מיום ראשון.

מחלקת כל יום קצת, יום אחד חלות ועוגה,

כשאני מכינה דגים זה תמיד בכמות משולשת ואז מקפיאה לעוד 2 שבתות.

את הבשרי גם לפעמים מקפיאה. ואז יום חמישי תוספות, סלטים. וביום שישי בעיקר ניקיונות... אין לי כוחות לעבוד 6 שעות ברצף, תוך כדי יש גם ילדים ב"ה, כביסות, מקלחות, שיעורי בית, מילואים, ארוחות של היומיום... אין רגע דל.

גם לשבת עצמה!

בגלל שאני אוהבת שמושקע וטעים אז מתחרפנת מעבודה לפני, ותוך כדי ולערוך ולהגיש ולפנות וכל השבת לטפל בילדים....

ולהיות איתם לבד שעות על גבי שעות כי בעלי מקםיד על תפילות במניין

לא אוהבת את הקונספט ולא מרגיש לי יום מנוחה

הוא לא לוקח איתו חלק מהילדים לתפילה?

הוא לא שותף להכנות/ להווי תוך כדי?

אולי כדאי לדבר על זה

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

חוץ מזה שהוא יכול להתחיל צירים בשבת ולהיוולד במוצ"ש אבל הוא לא בעניין 😏

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

(אם כי מעולם לא הגעתי לשבוע 41)

וגם חוותה קיסרי יזום -

אני יכולה להבטיח לך שלידה רגילה (וטובה) עדיפה על פני קיסרי❤️

(אם כי זה באמת היתרון היחיד שמצאתי בקיסרי אלקטיבי, הידיעה של מועד זמן הלידה וגם של משך זמנה...)

בע"ה שלא תצטרכי להמתין עוד הרבה, ושייוולד לך במהרה ילד של גאולה!

החוסר וודאות הזה משגע אותי...

ומה שעוד יותר משגע אותי זה שתמיד עברתי את התאריך בהרבה. רק בלידה האחרונה לא. אז אם עד עכשיו היתה לי סבלנות בלידות. עכשיו כבר לא🫣

כרגע בהדחקה מהלידה שבפתח.. לא רוצה לחשוב מתי תהיה הלידה ואיך יהיה..

ממשיכה לעבוד השבוע כדי לא לחשוב יותר מדי.

מתפללת שהכל ילך כשורה אבל לא בלחץ...

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

אני עייפה מלאאאאא לאחרונה!

גיסתי שאלה אותי איך אני מרגישה, אמרתי לה שטוב אבל עייפה

אז היא אמרה לי

טוב עם זה אין לי איך לעודד, זה מעכשיו עד 120

😂😂

חיים מלאים באושר ב"ה מהמתנות האלה המעייפות ככ

אנחנו במעבר דירה בדיוק (יוצאים מיחידה של ההורים אחרי ארבע שנים לדירה)

ובשישי ניקיתי ממש שיפשופים שירותים אמבטיות ארונות, כדי שנוכל להעביר דברים כבר

והתעייפתי בשלב מסוים באמצע השטיפה (בכל זאת חודש שישי😅)

ועבר לי בראש שיואו עכשיו אני שוטפת בעשר דק ולעבור לפה זה להתרגל כל שטיפה חצי שעה ארבעים דק

ואז עצרתי ואמרתי לעצמי

אני של לפני שנתיים היתה חולמת על זה, אז תגידי מזמור לתודה שיש בית מרווח וגדול ויפה לנקות

ובגדים יפים ונקיים להכניס לארונות

וילדות מתוקות ואהובות שירוצו פה

הכל חסדי ה'

מהיום שנכנסתי להריון עם הגדולה (שהיא תכף בת 5) ועד היום..

בין לבין יש אולי כמה ימי חסד שבמקרה אני לא עייפה.

ובכלל מרגישה שהיכולת הזו לישון כמו שצריך נדפקה. גם בפעמים שיצאתי עם בעלי ללילה בלי הילדים קמתי מוקדם יחסית מתוך הרגל

רק שאצלי זה כבר 18.5 שנים🤭

אני זוכרת איך פעם אחת, כשהייתי בהיריון עם התאומים, פיהקתי בקול באחד השיעורים במכללה ונאנחתי, "מה יהיה עם העייפות הזו?"

המרצה נפנתה אליי, ומיד ענתה, "היא רק תלך ותגבר."

והיא לגמרי צדקה...🤦‍♀️😅

בכל אופן, לדעתי הימים האלה מעייפים יותר לכולם, כי הם חמים מאוד...

החום מעייף גם מתחת למזגן

בשבת בצהריים הלכתי לישון עייפה

וקמתי גמורה מעייפות חחח

הבן שלי שואל אותי מתי אני לא אהיה עייפה 😞